לִרְשׁוּתֵךְ שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת. אַתְּ וְ־X בְּיַחַד 1. 17 שָׁנִים. בַּמִּצְטַבֵּר יוֹם חַיִּים שֶׁל פַּרְפַּר. אֵין כָּזֶה דָּבָר הִצְטַבְּרוּת. הַגּוּף סוֹפֵר בִּינָארִי, 0 אוֹ 1. סַמְּנִי רֶגַע יָפֶה בִּמְיֻחָד מֵעֲבַרְכֶם: פַּעַם קַמְתֶּם בְּעִיר זָרָה. קִרְבָה מֻכֶּרֶת. נִשְׁאַרְתֶּם לְהִצְטוֹפֵף. אַחַר־כָּךְ נְשָׂאתֶם מַיִם גַּם חֲזָרָה אֶל הָאֲגַם. פַּעַם אָמַר: אִם אֶקְרָא לְאַט אָנָה לֹא תָּמוּת. סָלַחְתְּ לוֹ אָחוֹרָה עַל […]
ב־30 בספטמבר 2014, אחרי ארבע שנים של ניסיונות חוזרים ונשנים לעזוב את עבודתו בפס הייצור של חברת האלקטרוניקה הסינית Foxconn ולמצוא מקור פרנסה שיאפשר לו לממש את תשוקתו לספרים ולכתיבה נטל שו ליזי בן ה־24 את חייו. ארבעת השירים המתורגמים כאן הם חלק מתוך מבחר לא גדול שהותיר אחריו ומתעדים כמעט כולם את שגרת החיים […]
רשות לר' אברהם אבן-עזרא אֵיךְ לָחֲמוּ לוֹחֲמַי לְחֻמִּי / נִגְלָה עֲלוּמִי וְסַף עֲלוּמִי בִּשְׁאוֹל וְדוּמָה דְּמוּת לְעַמִּי / פֶּן אֶדְמֶה אֵין דֳּמִי לְדָמִי רַבֵּה בְּרַבְרַב וְרַב לְאֻמִּי / אֶשֹּׁם לְשַׁמָּה בְּרֹב אֲשָׁמִי מֶלֶךְ יְקוּם, קוּם נְקֹם בְּקָמִי / אֵלֵךְ וְאָשׁוּב אֱלֵי מְקוֹמִי ביאור מילולי: שורה ראשונה: לחומי – התקיפו את בשרי (על פי צפניה א, […]
על (אי) התקבלותה של שירת אלן גיזנברג בעולם השירה העברית כך כותב נתן זך בסוף ההקדמה לקדיש ושירים אחרים (1988) – אוסף מתרגומיו לשירי אלן גינזברג: "אם יתמזל מזלו, אני מרשה לעצמי להביע את התקווה שמבחר קטן זה ישמש ביום מן הימים בסיס לכרך מקיף הרבה יותר משירי המשורר בתרגום עברי". ראשית, יש לתמוה על […]
לביקוש הנמוך של השירה: סיבות ופתרונות הרצאה שנישאה בביאנלה הבינלאומית לשירה של ליאז' #26 (6-10.10.10) 1. הקדמה התבקשתי להרצות על מודלים של משיכת קהל לפעילות שירה על בסיס הניסיון שלי כמנהל 'מקום לשירה'. 'מקום לשירה' הוא מוסד ספרותי שהקמתי בירושלים עם קבוצת משוררי כתוֹבת בשנת .2002 יש שתי הנחות יסוד מרכזיות העומדות בבסיס המודלים שאותם […]
ש: מה פתאום שירה? ת: שירה היא הצהרה של האדם שהוא אחר. לא כל האנשים קוראים וכותבים שירה, ובעצם היותך כזה אתה מצהיר שאתה שונה. אני לא מכיר את עצמי לא כותב; מגיל מאוד צעיר אני כותב תמיד. בבית הספר הייתי כותב את החיבורים הכי ארוכים, עד שיום אחד המורה הטיל על הכיתה כתיבת חיבור […]
יום העצמאות הוא יום שמח. נדמה שהעובדה הפשוטה, המובנת מאליה הזו, נעשית מורכבת יותר מדי שנה. ככל שמציאות חיינו כאן מתבררת כסבוכה יותר, כך נעשה קשה יותר לכל מסגרת ממלכתית, והחג הזה בכללה, להקיף את התמונה שבתוכה. לעטות עליה גוון יחיד, פשוט וחגיגי. הפער הזה, שעם השנים הולך ונעשה מוחש, מוסך אל תוך החג שיכבה […]
על שירה, מחאה חברתית וחיפוש גאולה בספר המשרד לסיפורי הציבור לגלעד מאירי גילוי נאות: גלעד מאירי הוא חברי לקבוצת "כתובת" הירושלמית, המפעילה את "מקום לשירה" במינהל הקהילתי "לב העיר" בירושלים. ואפתח באנקדוטה. קראתי את הספר לאורך זמן, מתענגת על כל סיפור, ונשאתי אותו עמי לכל מיני מקומות, כולל המקום בו אני מתעמלת. בוקר אחד, כשעמדתי […]
הספר הזה, "תרגילים בסגנון", נכתב ב-1947: עם הקריסה של משטר וישי והכיבוש הנאצי בפריז, עם היציאה מהמלחמה והשיקום של הדמוקרטיה והחברה האזרחית, ועלייתה של הרפובליקה הרביעית בצרפת. למראית עין המאורעות האלה לא דבקו בספרו של קנו. זה מעניין: התרגיל הסגנוני שמציע קנו זר לזמן שבו הוא נכתב. יש כאן שעשוע לשוני שמקדש את המשחק הבדיוני ואת המלאכה עצמה בשפה, כאילו היו נבדלים מן הזמן ההיסטורי: כמאה התנסויות כתיבה שונות, מאה סגנונות כתיבה המובאים בזה אחר זה ויוצרים בכל עמוד, ובצורה אחרת, תרחיש שגרתי זהה (דחיפות באוטובוס עירוני ושיחה ברחוב על כפתור במעיל).
סוף העולם התרחש כבר, והטרגדיה הגדולה היא שלמחרת התעוררנו ויצאנו לעבודה. עכשיו עומדים על חורבות העולם הישן. אלה עמדו על חורבותיו של עולם ישן יותר. על מנת להבין את מצבנו עכשיו, עלינו לגשת להבנה של ההווה ביחס לעבר, לא כהיסטוריונים שמסתכלים על תהליכים גדולים ומחפשים תנאים מקדימים, אלא כארכיאולוגים החושפים שכבה אחר שכבה ומנתחים את […]
