"רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי" (רחל)
"האדם נעשה אני באתה" (מרטין בובר)
קורס בכתיבת שירה. במהלך הקורס, נחקור ונתרגל את יסודות השיר, תוך היכרות עם זרמים ותנועות מרכזיות בהיסטוריה של שירת העולם. כמו כן, נעמיק באפשרויות הדיאלוגיות של השירה ונתנסה בכתיבה משותפת. במהלך המפגשים תינתן תשומת לב להתפתחות הקול האישי של כל כותבת וכותב, במקביל למימוש הפוטנציאל היצירתי של התלמידים כגוף יוצר. זהו קורס מבוא לכתיבת שירה, ובו בזמן זהו קורס בשירת אוונגרד, אשר חותר לגילוי עולמות חדשים של השראה וביטוי.
ד"ר אורית מיטל. מנהלת בית עגנון בירושלים, מרצה לספרות עברית, שימשה בעבר כראש מסלול הכתיבה לתואר ראשון בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב; מנחת סדנאות כתיבה, משוררת.
אגדה ספרותית מספרת שיום אחד ישב הסופר ארנסט המינגווי במסעדה עם חבריו הסופרים והתערב איתם על עשרה דולרים שאפשר לכתוב סיפור שלם בשש מילים בלבד. הוא עבר מחבר לחבר, גבה את הכסף מהארנקים ואז כתב על מפית: "למכירה: נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו." כמובן שגרף את הסכום עבור שש המילים שהיו כה מעטות ובכל זאת החזיקו עוצמה רגשית כה רבה. בקורס נלמד על הסיפור הקצר; ז'אנר מלא קסם ותחכום שכל מילה בו בת משמעות ומצריכה צידוק ודיוק כבמלאכת אריגה. נקרא בסיפורים של טובי המספרים בספרות העולמית והעברית; סלינג'ר וקלריס ליספקטור, אידה פינק, עגנון ואתגר קרת. נלמד על עיצוב דמויות, סוגי מספרים, נקודות תצפית וסגנון. נלמד כיצד לכתוב סיפור מצומצם אך מלא רגש; מעט המחזיק את המרובה.
כנרת רובינשטיין. סופרת, עורכת ומרצה. חיברה את הרומן "תיבת נוח" (2013), ו"העובר והשב" (2020), ואת ספר הסיפורים "חבלי הלידה של הירח" (2016). סיפורים פרי עטה התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת. בוגרת בית הספר לכתיבה קאמרה אובסקורה ובעלת תואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית. זוכת פרס לספרות ע"ש הרי הרשון, וכן פרס מטעם קרן רחל גולדברג – קק"ל.
הקורס יבחן את הקשרים ההיסטוריים, האסתטיים והאידאולוגיים בין ספרות עממית לבין הספרות ה״גבוהה״. נעסוק בז׳אנרים עממיים של שירה וסיפור, במעבר שבין אוראליות לכתב, בעיבודים ספרותיים של חומרים עממיים לכדי יצירות קאנוניות, ובשימוש בתיאורים אתנוגרפיים ובלשונות דיבור ברומן ובשירה מודרניים. נבחן כיצד סיפורי עם, אגדות, מעשיות, פיוטים, בלדות, ניגונים, שפה עממית ומסורות אוראליות עיצבו יצירות ספרותיות (ונזכיר גם יצירות מוזיקליות) בכלל, ואת הספרות היהודית והעברית בפרט. נלמד להכיר ולזהות אמצעים פואטיים עממיים, כדי להוסיף אותם לארגז הכלים של יוצרים ויוצרות.
ד״ר עמוס נוי הוא משורר וחוקר, בעל תואר ראשון במתמטיקה, תואר שני במדעי המחשב ותואר שלישי בחקר הפולקלור והתרבות העממית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרסם אתספר העיון ״עדים או מומחים: יהודים משכילים בני ירושלים והמזרח בתחילת המאה ה-20״ (רסלינג, 2017), ושני ספרי שירה: ספרו הראשון, ״שלום לאדון העורב״ (עולם חדש, 2018), זכה בפרס שרת התרבות, וספרו השני, "קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר" (עולם חדש, 2021) זכה בפרס גורי לשנת 2022. הוא נשוי ואב לשלושה, ומתגורר בירושלים.
בקורס "פזמונאות" נלמד לכתוב שירים המיועדים להלחנה.
דרך שירים מוכרים ואהובים נלמד מבנים קלאסיים וגם חדשניים יותר במוזיקה הקלה, נעזר בהם כדי למצוא את השפה המקורית שלנו, את הדברים הנוגעים לליבנו ומעוררים אותנו
לכתוב וליצור, ובעיקר:
נגלה שיש במילים ובשפה העברית עולם מוזיקלי שלם ושגם המילים שלנו יכולות להפוך לשיר.
שי-לי ג'משיד היא זמרת ויוצרת ירושלמית, חברה בהרכב המוזיקלי "האחיות ג'משיד" ומנחה סדנאות כתיבה והלחנה.
מסע בארץ הפחות הנודעת של השירה הישראלית על פי מפות אוצר ייחודיות. כתיבה בהשראת קריאת שירה קלה ובאמצעות לימוד מושגים עכשוויים, מקוריים ומוכרים: פופואטיקה, ננופואטיקה, חמידות, עידן חדש, הומור, אוונגרד, שירה וידויית ועוד.
ד"ר גלעד מאירי. פרסם 16 ספרים, ביניהם ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים, ספר מחקר על שירת דוד אבידן, ומספר אנתולוגיות. לאחרונה ראו אור ספריו: "פופואטיקה" המאגד מאמרים ומסות על שירה עברית בשלהי המילניום ובראשיתו, וכן ספר תרגומים למשורר הלונדוני גאווין יוארט. מנהל ומייסד (עם חברי קבוצת "כתובת", 2002) של "מקום לשירה". זכה במספר פרסים ספרותיים ביניהם פרס ראש-הממשלה (2008) ופרס אקו"ם (2012).
כתיבה, כל כתיבה, פועלת בתוך הקשר של זמן, מקום ותרבות. קורס זה יציע מסע מהיר לאורך כמה מפסגות השירה, מן התקופה הקלסית ועד לימינו ממש, מתוך כוונה להציע היכרות, ראשונית לפחות, עם ההיצע האדיר הקיים מחוץ לשפה ולתרבות העבריות. הקורס יציע מפגש עם השירה היוונית הקלסית (הלירית והאפית), עם דגם הסונט על גרסאותיו השונות בספרות האירופית, עם השירה היפנית והסינית הקלסיות, ועם מיטב השירה האירופאית והעכשווית. בין היתר נלמד משיריהם של סאפפו, וויליאם שייקספיר, באשו, ייטס, וולט ויטמן, ויסלבה שימבורסקה, צ’סלב מילוש, שיימוס היני, פאטריק קאוואנה ורבים אחרים.
ליאור שטרנברג. משורר, מתרגם ומורה לספרות. חתן פרס ראש הממשלה, הפרס לשירה עברית על שם נתן יונתן ופרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית.
פגישה שבועית של כל תלמידי בית הספר עם משורר/ת, סופר/ת או יוצר/ת. בכל מפגש מציג/ה האורח/ת יצירה ספרותית אחת הנחשבת בעיניו/ה ליצירת חובה, קורא/ת ממנה ומשוחח/ת עם המשתתפים על משמעותה והשפעתה.
סדנת הפרוזה תתמקד בכתיבת סיפורים קצרים/נובלות שמסופרים מפיהם של מחבר או מחברת בלתי מהימנים, המדווחים (על פי רוב, בגוף ראשון) על אירועים באופן כזה שמידת אמינותם מוטלת בספק. לאורך הסמסטר נקרא דוגמאות מסיפורים קצרים, נובלות ורומנים שבהם מחברים ומחברות לא מהימנים מובילים את האופנים שבהם מעוצב המרחב הבדיוני על מנת לתרגל כתיבה של נרטיבים שבהם אמיתותה של האינפורמציה הנמסרת לקוראים מוטלת בספק. נתרגל טכניקות שונות של כתיבה בקולם של מחברים לא מהימנים וכן של סיפורים המבקשים להטיל ספק בקשיחות הגבול שבין אמת לבדיה. בין הסופרים שמעבודותיהם נקרא נמצאים לורי מור, ולדימיר נבוקוב, אדגר אלן פו, זיזי פאקר, ג'ויס קרול אוטס, הרמן מלוויל, ועוד.
מעין איתן היא סופרת, כותבת ביקורות ספרות, עורכת פרוזה ונון-פיקשן ומלמדת בחוגים לספרות באוניברסיטאות ובמכללות. ספרה הראשון, "אהבה", ראה אור בהוצאת רסלינג ב-2020. ספרה השני, "הצעקה", ראה אור ב-2023 בהוצאת כתר.
בקורס נפגוש כמה מיצירות המופת המספרות אודות גלגולים של בני אנוש שהפכו לדומם, צומח ובעלי חיים. נעסוק בהיבטים הספרותיים האומנותיים והאמונים של תופעת הגלגול, ננסה להתמודד עם ההיבטים השונים שמתאפשרים בסוג זה של יצירה ונקיים אימוני כתיבה הנוגעים בתוכן הנלמד.
בנימין שבילי. משורר וסופר, לימד במשך שנים במכללת עלמא. פרסם עד היום שבעה ספרי שירה, שישה ספרי פרוזה ואנתולוגיה של הסיפור החסידי: "כשנולד הבעש"ט נשרף הגיהנום". לאחרונה יצא ספרו האחרון עד כה, "נהר הפה".
החוויה האנושית מתארגנת דרך השפה. בקורס נפרק את השפה למרכיביה, כדי ללמוד להיות טכנאיות וטכנאים שמשתתפים ביצירה של האנושי. בעזרת הרגש והמחשבה נכיר את אופיים של הרבדים השונים של השפה: הצליל, סוגי המילים, המשפט והיחסים בין משפטים. נלמד צורות חשיבה פילוסופיות ופואטיות העוסקות בשפה, כמו אלה של גרטרוד סטיין, לודוויג ויטגנשטיין וצ'רלס ברנסטין. ונתרגל כתיבה מתוך כוונה להפוך את השפה לבלתי־שקופה, ולפתוח אפשרויות חדשות ליצירה ספרותית. כל זאת במטרה לערער את האמונה שהשפה היא קרקע מוצקה, כך שנוכל ללמוד ללכת עליה מחדש, כמו על מים.
עמית בן עמי הוא משורר, מתרגם ומלמד. ספר שיריו 'כוס, מים' ראה אור בהוצאת ברחש בשנת 2020, ובשנת 2021 ראו אור תרגומיו להרצאות מאת גרטרוד שׂטיין בספר 'שירה ודקדוק' בסדרת דרש של הוצאת דחק. עמית הוא תלמיד לתואר שני במחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה.
הקורס יכלול לימוד של נפלאות השפה הפיגוראטיבית – מטפורה (על גווניה הרבים מאד כגון, האנשה, מטונימיה, סינקדוכה ועוד), דימוי, סמל וכו'.
שחר מריו מרדכי, משורר. ספרו, ״עֲבֹר אֶת הַלַּיְלָה בְּלֹעַ הָאֵשׁ״, ראה אור בהוצאת עם עובד (2022). קדמו לו הספרים ״תְּפֹס מָקוֹם לַגֶּשֶׁם״ (פרדס, 2019), ״מי בעניין שלנו״ (עם עובד, 2013), ״תולדות העתיד״ (אבן חושן, 2010). לימד שירה ב״הליקון״, ב״בית אבי חי״, ב״מקום לשירה״ ובאוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס רעיית נשיא המדינה לשירה לשנת 2025, פרס דוליצקי לשנת 2024, פרס זלדה לשנת 2023, פרס גולדברג לשנת 2021, מלגת בוסתן של הספרייה הלאומית לשנת 2020, פרס היצירה לסופרים עבריים ע״ש לוי אשכול לשנת 2017; ושירו, ״יעקב״, זכה במקום הראשון בתחרות ״שירה על הדרך״ של עיריית תל אביב-יפו, 2010.
הספרות הקלאסית של יוון ורומא היא אחת מהספרויות העתיקות, העשירות והיפות ביותר בעולם, ויש לה תפקיד מרכזי בעיצוב הספרות המודרנית. במהלך הקורס נלמד להכיר את הספרויות הקלאסיות, מהומרוס והסיודוס ועד למשוררים הרומים הגדולים, ונחשוב יחד על האופן שבו יוצרים ויוצרים מודרנים עומדים לנוכח ה"קאנוני" וה"קלאסי" וכותבים בעקבותיהם, באמצעותם או בתגובה אליהם.
בקורס נתמקד במקרה המיוחד של הקלאסיקה והספרות העברית החדשה, שהתעצבה, מצד אחד, ברוח תרבויות אירופיות, אך מצד שני הושפעה מהמסורת היהודית שבמשך שנים קראה תיגר על יוון ורומא כתרבויות זרות ומאיימות שאסור ללמוד אותן ולקרוא את כתביהן. נקרא משוררים ומשוררות שעמדו במתח שבין שני האהדה אל הקלאסיקה והרתיעה ממנה.
עדו ניצן הוא חוקר ומרצה לספרות, מבקר שירה ומתרגם. כותב דוקטורט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית ומלגאי במרכז מנדל־סכוליון. עבודתו עוסקת ביחסה של הספרות העברית החדשה אל הקלאסיקה היוונית והרומית.
הספרות הערבית, על השירים, הסיפורים, המיתוסים והקולות המאפיינים אותה, מציעה עולם עשיר של תמות, דימויים, דגמים ומשקלים. בקורס זה לא נלמד אמנם ערבית, אך ננוע בתוך הספרות הערבית כפי שהיא נקראת בעברית ונדון בארבע־עשרה תמות מרכזיות בה: גלות וגעגוע, אהבה ומלחמה, אדיקות וכפירה, המִדבר והעיר, הגוף והמוות, היחיד והקולקטיב, זהות והומור, הזהות והשפה הערבית, העבר והעתיד ועוד. בכל מפגש נקרא טקסטים מתורגמים (שירה ופרוזה), נבחן את התמות, הדגמים והדימויים המאפיינים אותם וננסה להבין כיצד הם פועלים בתוך ההקשרים השונים של התרבות הערבית ובתוך עולם הדימויים והזיכרון התרבותי הקולקטיבי הערבי, אילו מקבילות הציעה להם השירה העברית לאורך השנים וכיצד הם עוברים בתרגום לעברית ומהדהדים בה.
בחלקו השני של כל מפגש נפנה לכתיבה: תרגילים קצרים ומדויקים שיאפשרו לתלמידים לכתוב בעברית מתוך עולם הדימויים הערבי ועל בסיסו אך לא בהכרח "עליו". נבחן גם כיצד תמות ספרותיות – חלקן זרות לעולמם של קוראי העברית – יכולות להפוך למנוע יצירתי, וכיצד תרגום יכול להיות לא רק גשר תרבותי אלא גם מרחב של חיפוש וחופש.
עידן בריר, יליד תל אביב, חי כיום בגבעתיים. מתרגם ועורך, תלמיד נצחי, אוהב שפות, בעבר מורה לערבית ומרצה להיסטוריה של המזרח התיכון.
השפה כרוכה בקשב ובמבט. כדי לכתוב וכדי לקרוא עלינו להתבונן. כדי לדבר וכדי להאזין עלינו להטעים ולשמוע. מילים לא נמצאות רק בין דפי ספרים או על מסך המחשב, מילים אינן רק מובנים של דברים בעולם או מרכיבים של משפטים נושאי משמעות – אלא הן בעלות נוכחות ממשית.
בקורס נפגוש מופעים של טקסט והתייחסויות לטקסט על במות שונות מלבד זו הספרותית: מן האמנות החזותית, דרך אמנות פעולה וסאונד ועד לזירה האזרחית. נעסוק באסתטיקה ונשכלל את הפרקטיקה של המשוואה דימוי-טקסט (עימוד של דימוי וטקסט בספרים/כתבי עת/אלבומים, כריכות של ספרים, סוגי אותיות ושימושים שלהם, ועוד).
מורן שוב. אמנית, אוצרת, כותבת, עורכת ומוציאה לאור של דברי דפוס בתחום התרבות. פרסמה מסות על שפה ודימויים במבחר זירות; הציגה עבודות במוזיאון תל-אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה ואחרים; אצרה תערוכות במוזיאון ארץ ישראל; אצרה והציגה פרויקטים במרחב הציבורי. המטאפורה, הכורכת דימוי ומילה, היא מוטיב מרכזי בכל אחד מהשדות שבהם היא יוצרת ופעילה.
פגישה שבועית של כל תלמידי בית הספר עם משורר/ת, סופר/ת או יוצר/ת. בכל מפגש מציג/ה האורח/ת יצירה ספרותית אחת הנחשבת בעיניו/ה ליצירת חובה, קורא/ת ממנה ומשוחח/ת עם המשתתפים על משמעותה והשפעתה.
כתיבת רומן היא מלאכה. היא עלולה להיות מייסרת, שוברת לב, מתסכלת, קצת כמו חציבה בסלע עם המצח. אבל זו גם מלאכה מלאת תשוקה, מרנינה, שנותנת דרור לדמיון ומתגמלת מאין כמותה – במהלך הכתיבה ובוודאי כשהיא מסתיימת. בקורס ננסה ללמוד כיצד לשחרר את הדמיון ואת כושר ההמצאה, אך גם כיצד שולטים בטכניקה הדרושה כדי לאלף אותם: איך מפתחים סצנה ספרותית, איך מדלגים בין מרחבי המקום והזמן ברומן, איך גורמים לדמויות לעשות מה שציפינו מהן, ובעיקר איך משתלטים על יצירה ארוכה כל כך בלי שתתפזר לכל עבר.
אמיר זיו הוא עיתונאי וסופר. ממייסדי העיתון "כלכליסט" וסגן העורכת שלו. בעבר עורך מוספי סוף השבוע של "גלובס" ו"מעריב" וכיום עורך מגזין "כלכליסט". פרסם עד כה שני רומנים: "ארבעה אבות" (עם עובד, 2017) ו"חמצן" (עם עובד, 2020). זוכה פרס ברנר לספר ביכורים ופרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם. ספרו "ארבעה אבות" נכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר. בוגר תואר במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
רוני ניניו. במאי תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. בין עבודותיו בתיאטרון: "אגדת דשא", "עד לא ידע", "השמים הם הגבול"; בין עבודותיו בטלוויזיה (סדרות): "כבודו", "עבודה ערבית", "מרחק נגיעה". שימש כמנהל אמנותי של פסטיבל עכו וכיו"ר אגודת במאי התיאטרון.
מי באמת כתב את הסיפורים של קארבר? הוא עצמו או גורדון ליש, עורכו החותכני והקפדני? נראה שקארבר עצמו! כי הוא זה שהצית את האש באמצעות שתי האבנים בפעם הראשונה. אך לליש עיצוב של יותר מ-50 אחוז בסיפורת של קארבר. בקורס ננסה לבחון את תפקידם של אותם אנשי צללים, שקופים אך חיוניים – העורכים. נלמד כיצד לערוך, לגלף ולעצב טקסט ספרותי בפרוזה. מדי שבוע נעסוק בטקסט של אחד ממשתתפי הסדנה תוך שיופו וליטושו מתוך קשב ליוצר וליצירה, ומתוך פלורליזם רעיוני. ננסה גם לבחון לאיזו משפחה בשושלת הפרוזה שייך הטקסט, למפות אותו, לשאול לאן פניו מבחינה אמנותית ומה עשוי להיות ערכו.
רן יגיל. סופר ומבקר. בעל הוצאת "עמדה". עורך שותף בכתב העת "עמדה" ובאתר האינטרנטי לספרות "יקוד". בעל בלוגים ספרותיים ב-nrg וב"בננות". מנהל את דף הפייסבוק הפופולארי "קולות רבים – תגובות על ספרים, סופרים וענייני ספרות". פרסם אחד עשר ספרי פרוזה, האחרון ביניהם: "ספר לאדם אחד" על הסופר יצחק אוורבוך אורפז. זכה על כך בפרסים ובמלגות: "פעמיים בפרס ראש הממשלה ומספר פעמים במענק קרן רבינוביץ' של עיריית תל אביב. מבקר שירה במוסף "ספרים" של הארץ.
הקורס עוסק בשאלה "מי מדבר בשיר?" ובוחן את דרכי העיצוב השונות של דמות הדובר השירי. דרך קריאה ביצירות של משוררות ומשוררים מרכזיים – מדיקנסון ופלאת' ועד פסואה, וולך, אבידן, פגיס, וזך – הקורס עוקב אחר אופנים שונים שבהם ה"אני" השירי מתכונן ומגבש לעצמו קול וטון מתוך דיאלוג פנימי וחיצוני עם מסורות ספרותיות וקוראים. במהלך הקורס נבחן מודלים שונים של "אני" בשירה העברית והעולמית: מן האני המרובה של פסואה, דרך האני המגלומני של אבידן, האני הפרפורמטיבי של וולך, האני האובדני של פגיס, ועד ניסיונות לפרק או להרחיב את גבולות הסובייקט השירי. השאלה המרכזית המנחה את הקורס היא כיצד השיר אינו רק ביטוי של אני קיים, אלא גם מנגנון שמאפשר לפרק ולדמיין מחדש את האני עצמו.
שני פוקר היא משוררת, עורכת ומבקרת ספרות בעיתון הארץ. היא הוציאה עד כה שני ספרי שירה: "מחצית חביוני" (2019) ו"התמנון השבע" (2024), וערכה שני קבצים מן העיזבון של יונה וולך בשיתוף עם עודד כרמלי: "אנדרטה של צרעת" (2021), ו"השירים שמחוץ לספרים" (2024). היא דוקטורנטית לשירה עברית מימי הביניים ומלמדת שירה במוסדות שונים
בקורס "מוסיקה בשירה" ננסה לעמוד על מקומה של המוסיקאליות בשירה הכתובה תוך כדי הפשטת המושגים "מוסיקאליות" ו"שירה" לכדי ערום מלא של מהויות ראשוניות. ננסה להבין מהי שירה במובן הפשוט והיומיומי של המושג המאפשר לנו, לכולנו, מומחים כהדיוטות, לדבר על שירה ולהבין אלה את אלה; נרד לשורש המוסיקאליות ונראה איך היא באה לידי ביטוי בעולם המילולי. בהמשך, נמקד את תשומת הלב בפן המוסיקאלי כאחת מאותן מהויות פואטיות ראשוניות: נסקור את סוגיה ומופעיה המגוונים של המוסיקאליות הפואטית לאורך הדורות; באמצעות התמקדות במופעיה השונים ננסה להבין איך כל סוג של מוסיקאליות פועל את פעולתו ומשפיע על הקורא וכמובן, נלמד לעשות בהם שימוש ספונטני (מתוך הרגל חשיבתי שנבקש לסגל לעצמינו) ואלגנטי.
טינו מושקוביץ (1982) הוא משורר ומתרגם ישראלי, יליד דונצק, אוקראינה. חתן פרס שרת התרבות לתרגום (2018) וממשתתפיו הקבועים של כתבה העת 'דחק'. מחברם של שלושה ספרי שירה – גרינשפן (דחק, 2015), 400 עוף (מקום לשירה, 2019) ובטן אלפא (ברחש, 2022).
מה זה סגנון? למי יש סגנון? סגנון לבוש, סגנון בטעם, סגנון ריהוט, סגנון אמנותי, סגנון בכתיבה. על מי אנחנו אומרים: "יש לו סגנון, יש לה סטייל"? האם הסגנון הוא תדמית, מראית עין, חזות בלבד או שיש לו משמעות עמוקה יותר: הוא מעצב בפועל את תוכן המחשבה, הוא מוליך את התשוקה לחשוב, הוא מעורב במהות עצמה של הדברים; אי אפשר להפריד את התוכן מהצורה.
בסדנה זו, נבקש לחשוב יחד על הגדרת המושג עצמו (style): איזו חשיבות יש לסגנון בעבודת הכתיבה וביצירה הספרותית? – האם סגנון הוא מעשה טכני בלבד, או הופעה של קול מקורי ושל ביטוי חד פעמי? באיזו מידה החריגה מהלשון הרווחת מעצבת את תפישת המציאות של המחבר.ת ומעצבת את תודעת היצירה? – נבקש לחשוב: כיצד הסגנון הוא כוח פנימי ליצירה, בעל משמעויות יצירתיות ואסתטיות, ולכן בעל חשיבות אתית ופוליטית.
נקרא סופרות גדולות, סופרים חשובים, נבקש להקשיב להוויית הטקסט (למקצב, למוזיקה, לתחביר) שהם יוצרים. בשלב שני של המפגש, נפנה לכתיבה באופן פעיל, נתמקד בתרגילים בכיתה ובהתנסויות של המשתתפים, ביחס לנושא המפגש ובשימת דגש על העיצוב הסגנוני, חידוד המבט והשינוי הרגשי שמתחולל באמצעות השפה.
ד"ר עילי ראונר. סופר ומתרגם. מרצה לספרות צרפתית בתכנית לתרבות צרפת באוניברסיטת ת"א. פרסם לאחרונה: "עריק" (רומאן, 2015); "ילדה וכלי קשת" (נובלה, 2016); "בשבת המלחמה" (רומאן, 2019); וכן תרגום מאת קלוד סימון וספר תיאוריה בשם: Literature and Theory: The Event.
פגישה שבועית של כל תלמידי בית הספר עם משורר/ת, סופר/ת או יוצר/ת. בכל מפגש מציג/ה האורח/ת יצירה ספרותית אחת הנחשבת בעיניו/ה ליצירת חובה, קורא/ת ממנה ומשוחח/ת עם המשתתפים על משמעותה והשפעתה.
מדריך מעשי ליוצר הספרות. הקורס עוסק בהתוודעות לעשייה הספרותית: הכרת הבמות לעריכה ולפרסום היצירה הספרותית (מכתב העת האלקטרוני ועד הספר); התנסות בניהול אמנותי של אמצעי ייצור ספרותיים (מפגש, מופע, פסטיבל, סדנה); הכרת צרכי ההפקה, מקורות מימון אפשריים לפרויקטים ספרותיים; עריכת תקציבים וכדומה.
גלעד מאירי. פרסם 16 ספרים, ביניהם ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים, ספר מחקר על שירת דוד אבידן, ומספר אנתולוגיות. לאחרונה ראו אור ספריו: "פופואטיקה" המאגד מאמרים ומסות על שירה עברית בשלהי המילניום ובראשיתו, וכן ספר תרגומים למשורר הלונדוני גאווין יוארט. מנהל ומייסד (עם חברי קבוצת "כתובת", 2002) של "מקום לשירה". זכה במספר פרסים ספרותיים ביניהם פרס ראש-הממשלה (2008) ופרס אקו"ם (2012).
הקורס מיועד למי שמעוניינים להיות עורכי פרוזה. בקורס נלמד, אגב עריכת טקסטים, איך ניגשים לכתב יד, מרמת המקרו (מחקר על סוגות, מבנה, עיצוב דמויות, טיפול בנושאים, העמקת המסר, גיבוש מהלכי עלילה, עיצוב התמונות, ועוד) עד רמת המיקרו (עריכה לשונית, טיפול בפסקה ובמשפט, בירורי מושגים, וידוא עובדות, ועוד). מפעם לפעם נדון בסוגיות תיאורטיות, וככל שיתיר זמן – נלמד על הבדלים בין גישות לעריכה ספרותית בתרבויות ספרותיות שונות בעולם.
ד"ר חנן אלשטיין הוא עורך ספרותי ומתרגם הפועל בתחום מעל עשרים שנה. הוא שימש עורך בית בהוצאות בבל, אחוזת בית וספרי עליית הגג, ובין השאר ערך את אסף גברון, ליאת קפלן ויוסי סוכרי. התגורר ועבד שנים בתחום הספרות בארצות הברית. בשנה האחרונה משמש העורך הראשי של המכון לתרגום.
מה קורה לקורא כשהוא קורא? בעשורים האחרונים קם ניסיון לחקור ספרות בכלי מחקר מדעיים וקוגניטיביים: את הקוראים מכניסים למעבדה, ואת הטקסט מנתחים דיגיטלית. בקורס נתעדכן במגמות העכשווית, בשאלות החמות, ובתיאוריות המתקדמות ביותר בתחום, וניישם תובנות מהמחקר האמפירי על הכתיבה והעריכה של טקסטים. התלמידים יכירו כלי מחקר המודדים, מחד, חוויה אסתטית ספרותית, ומאידך, קשיים ורעשים בקריאה, וישתמשו בהם כדי לחקור את האופן בו הטקסטים שלהם
נקראים. כך יזכו להכיר טוב יותר את כתיבתם וכן את והאפקטים שהיא מחוללת בקוראים.
ד"ר אמיר חרש. כותב פרוזה ומשתעשע בפרפורמנס מבוסס טקסט תחת הפסדונים "כתבן א". ספריו, "יתבטל העולם" (כתר, 2013) ו"ברונז" (כתר 2019), מותחים את הגבול שבין הריאליסטי לפנטסטי. חוקר ספרות באופן אמפירי תוך מעקב אחרי תנועות העיניים של הקוראים. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בקשב, רעש סמנטי, והערכה אסתטית במהלך קריאת טקסט ספרותי. בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. מרצה באוניברסיטת תל אביב בקורס: "קשב לספרות: מבט קוגניטיבי על קריאה ספרותית".
"אנו הדבורים של הבלתי-נראה. אנו מלקטים את הדבש של הנראה ברוב להיטות, כדי לצבור אותו בחלת-הזהב הגדולה של ״הבלתי-נראה'", כך כתב ר. מ. רילקה על המשוררות והמשוררים במכתב למתרגמו הפולני. בהתייחסו אל השירה כאל גשר שבסיסו האחד מונח על קרקע המודעות, והוא פרוש אל עבר הלא-מודע, על מרחביו הסמויים מן העין. הסדנה מבקשת לרדת לעומקה של תנועה זו. לשמוע ולהשמיע, לדייק, ולחדד את ההתבוננות פנימה והחוצה דרך דיאלוג מעשי עם קשת רחבה של כותבות וכותבים.
ענת זכריה היא זוכת פרס ראש הממשלה ליוצרים ע"ש לוי אשכול לשנת 2014, עורכת מנחה סדנאות כתיבה, ומבקרת מחול.
בעידן שבו תחום ספרות הילדים עמוס בתכנים ברמות שונות וההבחנה בין בידור לבין אמנות מיטשטשת, איכות הכתיבה (והקריאה) חשובות מאי פעם. בקורס נכיר תמות וסגנונות שונים בכתיבה לילדים, נבין איך מתאימים סגנון לסיפור ולנמענים שונים, נלמד איך לגעת בנושאים קשים לעיכול, נשמע על עבודה לצד מאיירים ומעצבים, נערוך היכרות עם שדה ספרות הילדים בישראל.
שהם סמיט היא סופרת הכותבת לילדים ולמבוגרים. יצירתה רב-גונית ורב-גילאית ומקיפה מבחר סוגות. עוסקת גם בתרגום ובעריכה ספרותית. חברת מערכת ומשתתפת קבועה וותיקה בכתב העת "עיניים". יצירתה זיכתה אותה בפרסים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס לאה גולדברג ופרס היצירה.
בקורס נעמוד על מקומו של הקורא ביצירה הספרותית – כשותף, כיריב, כשופט, כנמען – ונראה את התשובות השונות שנתנו סופרים וסופרות לשאלה "מה זה אומר לקרוא".
נעשה זאת באמצעות סיפורים העוסקים בכך ישירות; באמצעות סיפורים שהקורא אינו מופיע בהם ובכל זאת צלו מרחף מעל; וכאלה שאולי אין להם קורא ואינם זקוקים לו.
נקרא יצירות שגיבורן הוא קורא פעיל, וכאלה שמניחות קורא פסיבי; נעמוד על מקומן של ההבנה ואי-ההבנה במעשה הקריאה ובהנאה ממנו, ועל מקומו של הקורא בסיפורי מתח ובסיפורי מדע בדיוני; נשאל (וננסה להשיב) אלו הנחות וידיעות מוקדמות עומדות בבסיס הקריאה, וכיצד בונה הקריאה תמונת עולם – עולמו של הכותב ועולמה של הקוראת.
נקרא בעיקר סיפורים קצרים ורומן אחד (גם הוא קצר).
בעיקר, נקרא מתוך תשומת לב ומתן קרדיט למחברים ולמחברות.
מוטי פוגל סופר ("לא ממואר", "מחזמר"), מבקר ומורה, גר בירושלים. אוהב לקרוא, מוזיקה וכיף.
מהו סוד קסמה של האמנות העדינה, הסוערת והיצירתית של התרגום? את מי משרתים המתרגמים, מה הם מסוגלים לעשות, וכיצד הם מצליחים לעשות זאת? הסדנה תקנה לתלמידים היכרות עם מגוון גישות לסוגיות יסוד אלו, החל בהשקפותיהם של הירונימוס הקדוש ויהודה אבן-תיבון וכלה באלו של יוג'ין ניידה ולורנס ונוטי, ותאפשר להם ליישם אותן בכוחות עצמם. במסגרת הסדנה יתרגמו התלמידים טקסטים ספרותיים מסוגות מגוונות, ובהן פרוזה ריאליסטית, דיאלוג דרמטי ושירה חרוזה ושקולה, יתוודעו לאתגרים הייחודיים הכרוכים בהן ויגישו פרויקט תרגום אישי על פי טעמם והעדפתם.
ד"ר יותם בנשלום. מתרגם דרמה, שירה ופרוזה מאנגלית ומערבית לעברית. בעל תואר ד"ר בחקר תרגום ותואר מוסמך באמנות התאטרון, ומתעניין בפואטיקה של תרגום לסוגיה. תרגם מיצירות שייקספיר, ייטס, ג'ויס, דורותי פרקר, ניזאר קבאני, דייויד גארנט, תופיק אלחכים, שרה קיין, מרואן מח'ול, ה"ג וולס, גרהם גרין ועוד. כמו כן מנקד ועורך לשון.
פגישה שבועית של כל תלמידי בית הספר עם משורר/ת, סופר/ת או יוצר/ת. בכל מפגש מציג/ה האורח/ת יצירה ספרותית אחת הנחשבת בעיניו/ה ליצירת חובה, קורא/ת ממנה ומשוחח/ת עם המשתתפים על משמעותה והשפעתה.
