הספרות במעבדה

מנחה: ד”ר אמיר חרש

מה קורה לקורא כשהוא קורא? בעשורים האחרונים קם ניסיון לחקור ספרות בכלי מחקר מדעיים וקוגניטיביים: את הקוראים מכניסים למעבדה, ואת הטקסט מנתחים דיגיטלית. בקורס נתעדכן במגמות העכשווית, בשאלות החמות, ובתיאוריות המתקדמות ביותר בתחום, וניישם תובנות מהמחקר האמפירי על הכתיבה והעריכה של טקסטים. התלמידים יכירו כלי מחקר המודדים, מחד, חוויה אסתטית ספרותית, ומאידך, קשיים ורעשים בקריאה, וישתמשו בהם כדי לחקור את האופן בו הטקסטים שלהם
נקראים. כך יזכו להכיר טוב יותר את כתיבתם וכן את והאפקטים שהיא מחוללת בקוראים.

ד”ר אמיר חרש. כותב פרוזה ומשתעשע בפרפורמנס מבוסס טקסט תחת הפסדונים “כתבן א”. ספריו, “יתבטל העולם” (כתר, 2013) ו”ברונז” (כתר 2019), מותחים את הגבול שבין הריאליסטי לפנטסטי. חוקר ספרות באופן אמפירי תוך מעקב אחרי תנועות העיניים של הקוראים. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בקשב, רעש סמנטי, והערכה אסתטית במהלך קריאת טקסט ספרותי. בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. מרצה באוניברסיטת תל אביב בקורס: “קשב לספרות: מבט קוגניטיבי על קריאה ספרותית”.

האומנות שבמעשה האמנות

מנחה: רן יגיל

מי באמת כתב את הסיפורים של קארבר? הוא עצמו או גורדון ליש, עורכו החותכני והקפדני? נראה שקארבר עצמו! כי הוא זה שהצית את האש באמצעות שתי האבנים בפעם הראשונה. אך לליש עיצוב של יותר מ-50 אחוז בסיפורת של קארבר. בקורס ננסה לבחון את תפקידם של אותם אנשי צללים, שקופים אך חיוניים – העורכים. נלמד כיצד לערוך, לגלף ולעצב טקסט ספרותי בפרוזה. מדי שבוע נעסוק בטקסט של אחד ממשתתפי הסדנה תוך שיופו וליטושו מתוך קשב ליוצר וליצירה, ומתוך פלורליזם רעיוני. ננסה גם לבחון לאיזו משפחה בשושלת הפרוזה שייך הטקסט, למפות אותו, לשאול לאן פניו מבחינה אמנותית ומה עשוי להיות ערכו.

רן יגיל. סופר ומבקר. בעל הוצאת “עמדה”. עורך שותף בכתב העת “עמדה” ובאתר האינטרנטי לספרות “יקוד”. בעל בלוגים ספרותיים ב-nrg וב”בננות”. מנהל את דף הפייסבוק הפופולארי “קולות רבים – תגובות על ספרים, סופרים וענייני ספרות”. פרסם אחד עשר ספרי פרוזה, האחרון ביניהם: “ספר לאדם אחד” על הסופר יצחק אוורבוך אורפז. זכה על כך בפרסים ובמלגות: “פעמיים בפרס ראש הממשלה ומספר פעמים במענק קרן רבינוביץ’ של עיריית תל אביב.

מבקר שירה במוסף “ספרים” של הארץ.

בזו הלשון: מבט אל השפה העברית

מנחה: מירי ישראל

הלשון היא חומר הגלם של אמן המילה: באמצעותה הוא בורא עולמות, מגרה את קוראיו לחשוב ומעורר בהם שלל רגשות. כבכל תחום אמנות אחר, היכרות קרובה עם חומר הגלם מבססת, משכללת ומעשירה את יכולותיו של האמן ומאפשרת לו לדייק בביטוי כוונותיו ולחדש ביצירתו.

בסדנה נפנה מבט אל הלשון עצמה. ניגע בקצרה בהיבטים שונים של השפה העברית: תולדותיה מימי המקרא ועד ימינו, דקדוק ותחביר ומאפיינים לשוניים של טקסטים ממבחר סוגות ובמגוון במות.

מירי ישראל. עורכת לשון, בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות כללית וקולנוע.

השיר המושר

מנחה: צרויה להב

הקורס יעסוק בכתיבת שירים מושָרים, הנקראים גם פזמונים, והוא מיועד לכותבים שהם לא מוזיקאים כמו גם לכאלה שהם גם וגם. הלמידה תבוא עם קריאת טקסטים של היוצרים המעניינים בתחום, בז’אנרים שונים, דרך הבנת הנקרא וסגנונות הכתיבה של היוצרים האלה, הקשבה לשירים המולחנים והמבוצעים, וכמובן – לא מעט תרגול. בין הנושאים הרבים שיילמדו בקורס נתמקד בעיקר במבני שיר, במשקלים, בחריזה, ביחסים בין טקסט למוזיקה, ברבדי שפה ובפיתוח שמיעה.

צרויה להב. את השירים של צרויה להב מלחינים ומבצעים מוזיקאים וזמרים מהשורה הראשונה של הזמר העברי, וחלקם הפכו לקלסיקה ישראלית. קיבלה את פרס אקו”ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי.
כתבה את ספרי הפרוזה “כפכפי העץ של אנדרה”, “מלכת הביצות רוקדת טנגו”, ואת ספר הילדים “היה לו קשה למֹשה”. זכתה בפרס אקו”ם לספרות על שם אשמן, בעיטור אנדרסן ובפרסי יד ושם ומשרד התרבות. ספר השירים הרטרוספקטיבי שלה, “ונציה היא לא מקום אמיתי”, יצא לאור בהוצאת עם עובד (2013).

אני תחילתו של סיפור

מנחה: חגי ליניק

הלימודים בקורס יעסקו בזיהוי המיתוס האישי המהווה חומר גלם לכתיבת פרוזה. כדברי מיכאלאנג’לו: הפסל נמצא בתוך גוש השיש, תפקיד הפסל לחשוף אותו. לפיכך, היחס לכתיבה בקורס הוא כאל אמנות של החסרה ולא כאל אמנות של הוספה. התלמידים, דרך כתיבת זיכרונותיהם על שלל גווניהם, יזהו את סיפורם האישי וישאבו מתוכו את כתיבתם.

חגי ליניק. סופר, חתן פרס ספיר לשנת 2011. ספריו: “מישהו נפל” (1996), “מספר מוות” (2000), “דרוש לחשן” (2011), “המחסל” (2015).

 

שירה קלה

מנחה: ד”ר גלעד מאירי

מסע בארץ הפחות הנודעת של השירה הישראלית על פי מפות אוצר ייחודיות. כתיבה בהשראת קריאת שירה קלה ובאמצעות לימוד מושגים עכשוויים, מקוריים ומוכרים: פופואטיקה, ננופואטיקה, חמידות, עידן חדש, הומור, אוונגרד, שירה וידויית ועוד.

ד”ר גלעד מאירי. פרסם 16 ספרים, ביניהם ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים, ספר מחקר על שירת דוד אבידן, ומספר אנתולוגיות. לאחרונה ראו אור ספריו: “פופואטיקה” המאגד מאמרים ומסות על שירה עברית בשלהי המילניום ובראשיתו, וכן ספר תרגומים למשורר הלונדוני גאווין יוארט. מנהל ומייסד (עם חברי קבוצת “כתובת”, 2002) של “מקום לשירה”. זכה במספר פרסים ספרותיים ביניהם פרס ראש-הממשלה (2008) ופרס אקו”ם (2012).

להתבונן פנימה

מנחה: שירין זוהרה מגן

אנו נולדים פתוחים וקשובים פנימה והחוצה באופן הרמוני, אולם עם השנים נוצרות שכבות הממסכות את הקול הפנימי שלנו ומטשטשות אותו. הסדנה היא מסע בעקבות הקול הפנימי. נתעמק ונחקור את המרחבים השונים המאפשרים או מונעים מאיתנו את הגישה אל אותם מעמקים בתוכנו.

דרך פיתוח הדמיון, עבודה עם מילים, תדרים, הפחדים שבנו, חמשת היסודות, מעגל רפואה ומנדלות, יין ויאנג, הילד הפנימי ועוד. ננוע בין כתיבה וקריאה, דיון והקשבה, נחווה מדיטציות שונות ודמיון מודרך אשר יאפשרו לתודעה להיפתח.


שירין זוהרה מגן.
מורה ומרפאה בדרך הרוח. מתהלכת כ-15 שנים בין עולמות התקשור, השמאניזם, הרייקי וההילינג. סטודנטית לזן שיאצו. אמא לשלושה גורי אדם.

אני ואני – הקול האישי וקול המפגש

מנחים: ד”ר אורית מיטל ואבנר מרים עמית.

“רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי” (רחל)
“האדם נעשה אני באתה” (מרטין בובר)

קורס בכתיבת שירה. במהלך הקורס, נחקור ונתרגל את יסודות השיר, תוך היכרות עם זרמים ותנועות מרכזיות בהיסטוריה של שירת העולם. כמו כן, נעמיק באפשרויות הדיאלוגיות של השירה ונתנסה בכתיבה משותפת. במהלך המפגשים תינתן תשומת לב להתפתחות הקול האישי של כל כותבת וכותב, במקביל למימוש הפוטנציאל היצירתי של התלמידים כגוף יוצר. זהו קורס מבוא לכתיבת שירה, ובו בזמן זהו קורס בשירת אוונגרד, אשר חותר לגילוי עולמות חדשים של השראה וביטוי.

ד”ר אורית מיטל. מנהלת בית עגנון בירושלים, מרצה לספרות עברית, שימשה בעבר כראש מסלול הכתיבה לתואר ראשון בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב; מנחת סדנאות כתיבה, משוררת.
אבנר מרים עמית. משורר וחוקר של יצירה משותפת.

שירה קולית

מנחה: אמיר מנשהוף

בקורס זה נערוך היכרות עיונית ומעשית עם סגנונות שירה קדומים ועכשוויים שביסודם עומד הביצוע הקולי. נקרא יצירות נבחרות החל משירת המקרא, עבור בפיוט ובשירת תור הזהב וכלה בשירה מדוברת בת זמננו ובהיפ הופ. לצד הלימוד העיוני, נתנסה בכתיבה חופשית ובביצוע בעקבות סגנונות אלה.

אמיר מנשהוף. משורר ואמן המילה המדוברת, עורך שותף של סדרת הקבצים הספרותיים “עירובין”.

כתיבה דרמטית

מנחה: רוני ניניו

נלמד להכיר רכיב נוסף של אמנות המילה. נגלה את המחזה (לפעמים גם התסריט). נזהה את אותו צירוף מילים ומשפטים היוצרים את הקונפליקט הדרמטי, את הסאבטקסט, את הרצון האנושי ומולו את המכשול. את השתיקה. את הפיוטיות. ננתח את הדיאלוגים של הדמויות. נזהה את דרך הביטוי שלהן וננסה להבין את אישיותן. נקרא ביחד, נשחק דמויות וסצינות, נכתוב דיאלוגים. אולי גם יווצר מחזה.

רוני ניניו. במאי תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. בין עבודותיו בתיאטרון: “אגדת דשא”, “עד לא ידע”, “השמים הם הגבול”; בין עבודותיו בטלוויזיה (סדרות): “כבודו”, “עבודה ערבית”, “מרחק נגיעה”. שימש כמנהל אמנותי של פסטיבל עכו וכיו”ר אגודת במאי התיאטרון.