תן/י למעשים למולל בך

מנחה: חולֶקֶט~אוּרי קָרִין

הכתיבה היא מעשה אמנות המונצח בדפוס, אולם יש שיגידו ששיר הוא יצירה שכולה שייכת לָרגע. האם הנצח והרגע רחוקים כל כך זה מזה? בקורס נחקור את המפגש בין כתיבה ופרפורמנס, פרפורמנס וכתיבה – שני תחומים המצויים בדיאלוג מהותי, מתמיד ואימננטי, ובכל זאת החיבור ביניהם עודנו מסתורי ומפליא. נתנסה בשיטות ובצורות כתיבה בלתי שגרתיות, שאינן בהכרח “מן הרעיון אל הנייר”,  וכן בדרכים שונות להשתמש בטקסט באופן מופעי ולייצר לו גרסאות חיות. בעידן בו הספוקן-וורד
זוכה לרנסנס חדשני ומבורך, נשאל יחד האם אפשר לחרוג מדפוסים מקובלים ומכרוניקת הז’אנר ולייצר אופני יצירה ומופע נוספים.

חוֹלֶקֶט~אוּרִי קָרִין. משוררת ואמן דראג ופרפורמנס. בוגרת המחזור הראשון של ‘בית הספר לאמנויות המילה’. בוגר שני מחזורים של סדנת הפרפורמנס הקווירית במיוחד בהנחיית נטלי איגור דובקין. העלתה עבודות במה ומיצַג כיוצרת וכמשתתפת במגוון פלטפורמות ברחבי הארץ. ספר שיריה הראשון “נסיכת ביטחון” (מקום לשירה, 2019) ראה אור, ושירים מתוכו התפרסמו בכתבי עת שונים.

כתיבה וקריאה בנובלות מודרניות

מנחה: ד”ר עילי ראונר.

הנחת היסוד של הקורס היא כי הנובלה היא ז’אנר סיפורי שאינו משתרע כמרחב אינסופי כמו הרומאן, אלא עלילה מהודקת שחותרת למפגש אינטנסיבי עם האינסוף. ביסודה של הנובלה עומדת תנועה החלטית, בעלת כיוון ותכלית אחת, המעמידה בנסיון את הגיבור/ה האנושיים ובד בבד את מלאכת הכתיבה עצמה.

בקורס זה נקרא נובלות וסיפורים קצרים העוסקים במפגש עם “הבלתי אפשרי”, “הבלתי ניתן לתיאור” או “האינסופי”. נקרא בעיקר בסופרים וסופרות מודרניים כהופמן, פלובר, נבוקוב, ויעקב שבתאי ונבקש לחוות בעצמנו בכתיבה בכיתה: מהם המאפיינים של הנובלה.

ד”ר עילי ראונר. סופר ומתרגם. מרצה לספרות צרפתית בתכנית לתרבות צרפת באוניברסיטת ת”א. פרסם לאחרונה: “עריק” (רומאן, 2015); “ילדה וכלי קשת” (נובלה, 2016); “בשבת המלחמה” (רומאן, 2019); וכן תרגום מאת קלוד סימון וספר תיאוריה בשם: Literature and Theory: The Event.

מעט המחזיק את המרובה

מנחה: כנרת רובינשטיין

אגדה ספרותית מספרת שיום אחד ישב הסופר ארנסט המינגווי במסעדה עם חבריו הסופרים והתערב איתם על עשרה דולרים שאפשר לכתוב סיפור שלם בשש מילים בלבד. הוא עבר מחבר לחבר, גבה את הכסף מהארנקים ואז כתב על מפית: “למכירה: נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו.” כמובן שגרף את הסכום עבור שש המילים שהיו כה מעטות ובכל זאת החזיקו עוצמה רגשית כה רבה. בקורס נלמד על הסיפור הקצר; ז’אנר מלא קסם ותחכום שכל מילה בו ברת משמעות ומצריכה צידוק ודיוק כבמלאכת אריגה. נקרא בסיפורים של טובי המספרים בספרות העולמית והעברית; סלינג’ר וקלריס ליספקטור, אידה פינק, עגנון ואתגר קרת. נלמד על עיצוב דמויות, סוגי מספרים, נקודות תצפית וסגנון. נלמד כיצד לכתוב סיפור מצומצם אך מלא רגש; מעט המחזיק את המרובה.

כנרת רובינשטיין. סופרת, עורכת ומרצה. חיברה את הרומן “תיבת נוח” (2013), ו”העובר והשב” (2020), ואת ספר הסיפורים “חבלי הלידה של הירח” (2016). סיפורים פרי עטה התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת. בוגרת בית הספר לכתיבה קאמרה אובסקורה ובעלת תואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית. זוכת פרס לספרות ע”ש הרי הרשון, וכן פרס מטעם קרן רחל גולדברג – קק”ל.

הדמוקרטיה של המיסטיקה: שירה מיסטית כדרך ללא הלכה

מנחה: בנימין שבילי

הקורס יעמוד על מובנו של המושג המוצע דרך מגוון רחב של טקסטים, ממזמורי תהילים עד לשירת ימינו. ננסה ללמוד ולחוות את עיקריה של הספרות המיסטית שבדתות המובילות, לצד השירה המיסטית שאיננה מחויבת לדת.

בנימין שבילי. משורר וסופר, לימד במשך שנים במכללת עלמא. פרסם עד היום שבעה ספרי שירה, שישה ספרי פרוזה ואנתולוגיה של הסיפור החסידי: “כשנולד הבעש”ט נשרף הגיהנום”. לאחרונה יצא ספרו האחרון עד כה, “נהר הפה”.

אותיות פורחות באוויר

מנחה: מורן שוב

השפה כרוכה בקשב ובמבט. כדי לכתוב וכדי לקרוא עלינו להתבונן. כדי לדבר וכדי להאזין עלינו להטעים ולשמוע. מילים לא נמצאות רק בין דפי ספרים או על מסך המחשב, מילים אינן רק מובנים של דברים בעולם או מרכיבים של משפטים נושאי משמעות – אלא הן בעלות נוכחות ממשית.

בקורס נפגוש מופעים של טקסט והתייחסויות לטקסט על במות שונות מלבד זו הספרותית: מן האמנות החזותית, דרך אמנות פעולה וסאונד ועד לזירה האזרחית. נעסוק באסתטיקה ונשכלל את הפרקטיקה של המשוואה דימוי-טקסט (עימוד של דימוי וטקסט בספרים/כתבי עת/אלבומים, כריכות של ספרים, סוגי אותיות ושימושים שלהם, ועוד).

מורן שוב. אמנית, אוצרת, כותבת, עורכת ומוציאה לאור של דברי דפוס בתחום התרבות. פרסמה מסות על שפה ודימויים במבחר זירות; הציגה עבודות במוזיאון תל-אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה ואחרים; אצרה תערוכות במוזיאון ארץ ישראל; אצרה והציגה פרויקטים במרחב הציבורי. המטאפורה, הכורכת דימוי ומילה, היא מוטיב מרכזי בכל אחד מהשדות שבהם היא יוצרת ופעילה.

הכל ארוז: צורות ותבניות בשירה

מנחה: ליאור שטרנברג.

כתיבה, כל כתיבה, פועלת בתוך הקשר של זמן, מקום ותרבות. קורס זה יציע מסע מהיר לאורך כמה מפסגות השירה, מן התקופה הקלסית ועד לימינו ממש, מתוך כוונה להציע היכרות, ראשונית לפחות, עם ההיצע האדיר הקיים מחוץ לשפה ולתרבות העבריות. הקורס יציע מפגש עם השירה היוונית הקלסית (הלירית והאפית), עם דגם הסונט על גרסאותיו השונות בספרות האירופית, עם השירה היפנית והסינית הקלסיות, ועם מיטב השירה האירופאית והעכשווית. בין היתר נלמד משיריהם של סאפפו, וויליאם שייקספיר, באשו, ייטס, וולט ויטמן, ויסלבה שימבורסקה, צ’סלב מילוש, שיימוס היני, פאטריק קאוואנה ורבים אחרים.

ליאור שטרנברג. משורר, מתרגם ומורה לספרות. חתן פרס ראש הממשלה, הפרס לשירה עברית על שם נתן יונתן ופרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית.

האם אנדרואידים כותבים על כבשים חשמליות?

מנחה: עמיחי שלו.

פיליפ ק. דיק, אולי גדול סופרי המדע הבדיוני, כתב פעם: “אם אתם חושבים שהיקום הזה גרוע, חכו שתראו כמה מהאחרים”. למרות זאת, הוא היה אדם אופטימי שרקם יקומים ועולמות מעוררי דמיון, מפלצתיים, מרהיבים וטורדי מחשבה. בסדנה שלנו ננסה ללכת בעקבותיו ובעקבות מאורי פנטזיה ומדע בדיוני נוספים, החל מסיפורי התנ”ך ועלילות גלגמש, דרך “המפלצת של פרנקנשטיין” ועד העידן הטרנס הומניסטי, נברא עולמות ויקומים גרועים יותר, אך גם טובים יותר, ותוך כדי תנועה נבין מהם העקרונות המנחים של כתיבת פנטזיה ומד”ב איכותית, ואיך בכלל אפשר וצריך לכתוב כך היום במאה ה-21.

עמיחי שלו. סופר, מבקר, משורר, עורך ספרותי ומרצה. פרסם שישה ספרי פרוזה, ספר שירה אחד וערך בצוותא את האנתולוגיות “העידן הפוסט אנושי”, “יאללה מכות”, ו”לא נשכח נצא לרקוד”. מלמד כתיבה ועריכה במכללת ספיר. כותב ביקורות ספרותיות ב”מקור ראשון” ועורך ספרי מקור ועיון. בעבר ערך את מדור הספרים של ynet. בעל תואר שני בספרות מאוניברסיטת תל אביב, וכן בוגר החוג לקולנוע ותסריטאות של קמרה אובסקורה.