על ההנאה של המשורר מדיכויו וההנאה של החברה לדכאו. לפני כשנה צלצלה למקום לשירה חיילת נלהבת. היא אמרה לי, שהקורס בו היא נמצאת יעשה בקרוב סיור מודרך באזור שכונות אהל משה ומזכרת משה והיא תשמח אם הקורס ייפגש עם משורר ב"מקום לשירה", במינהל קהילתי לב העיר.
ספר ביכוריה של אורית גידלי עוסק, רובו ככולו, באהבה, בכמיהה, בקירבה ובמרחק בין אנשים ובמערכות יחסים בין בני זוג, בני משפחה או בין דמויות ספרותיות. למעשה, מעטים הם השירים, שמתייחסים או אפילו מרמזים למושא אחר זולת נושאים אלו, מה שיוצר גיבוש כללי של הקובץ כולו ומלמד על בחירה מדוקדקת של השירים.
על ספרו של שמעון בוזגלו "תל היסרליק".
מבקר צרפתי, חייל יווני ומשורר ישראלי על שולחן בית-קפה במרכז ירושלים. רולאן בארת רתח וקיטרג מאחורי כוס הקפה, שמעון בוזגלו אמר את שיריו בשקט לצד הצלוחית, ואילו החייל היווני ישב על קצה השולחן והביט בחרדה לעבר הכניסה, מפחד נקמת הטרויאנים. מפגש כזה, שנשמע כמו תחילתה של בדיחה, הוביל לשדות מלחמה ולחשבון הנפש הבא.
הרהורים על שירתו של ט. כרמי. לפני די הרבה שנים ישבתי עם חברים בפאב ירושלמי (שכבר נסגר מזמן). בשולחן סמוך ישב זוג שמשך את תשומת ליבנו – גבר כבן שישים עם שיער לבן ואישה צעירה ממנו בהרבה. תהינו מה טיב הקשר ביניהם – האם הם אב ובתו? גבר מזדקן והמאהבת שלו?
שירת דאחקה (צחוק בערבית) היא פיצוציה ספרותית מקומית, נשנושירי שמרגיע קריז לעונג פואטי; זו שירה טקסטטית (אקסטזי וטקסט) ננופואטית וטרנדית. היא מעוצבת באופנים הומוריסטיים כבדיחה, כחידוד וכפואנטה. המקור להגדרה הפואטית הוא השימוש של המילה דאחקה כעגה בשפת היום יום המתייחסת להלצה עממית ואוראלית. למרות שהוראת המילה דאחקה היא לרוב בהקשר של הומור תוקפני, שיר הדאחקה כולל פונקציות הומוריסטיות נוספות, למשל, מיניות, אסתטיות ועוד.
בפפירוס מצרי מהמאה השלישית לפני הספירה מצוי אחד מסיפורי הבריאה המרשימים ביותר: "כשאלוהים צחק, שבעה אלים נולדו לשלוט בעולם… כשהוא התפרץ בצחוק היה אור… כשהוא התפרץ בצחוק בפעם השנייה נבראו המים; בהתפרצות השביעית של צחוקו נבראה הנשמה." (סנדרס [Sanders] 1995).
יציאתו לאור של להבעיר את האש במים, ספר ביכוריה של נעם פרתום, הוא רגע משמעותי בשירה העכשווית. זהו ספר פוסטמודרניסטי המבטא ערכים והיבטים מרכזיים של רוח התקופה. זהו ספר השירה הפופואטי, הקרנבלי והמטריאליסטי ביותר שידעה שירתנו.
שירה חדד, דוקטורנטית לספרות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מראיינת את המשוררת שרון אס.
דרכים לקידום מעמד השירה בישראל – פרולוג לחוק שירה. השירה הישראלית על מפעליה השונים זקוקה בדחיפות להסדרה משפטית, לביטחונות ערכיים וכלכליים, לשדרוג תדמיתי ולאישור מחדש כמדיום ערכי משמעותי עבור החברה הישראלית. על מנת להשיג מטרות אלו אני מציע לפעול בשלושה מישורים: התקציבי, המוסדי והתוכני.
על הירוק בדרכו אל הירוק מאת צביה ליטבסקי. הירוק בדרכו אל הירוק, ספר שיריה השלישי של צביה ליטבסקי הוא ספר חריג למדי בשירה הנכתבת ומתפרסמת כאן. חריג משום הטון השקט, המדויק, הבלתי מתלהם בעליל הנוכח בכל שיריו, וחריג גם בתשומת הלב, שהוא מעניק לראיה, למבט, לחושים בכלל.
