ריח קמוש חריף מזדקר

"ריח קמוש חריף מזדקר" - מיניות אחרת בשירת אסתר ראב

על מיניות אחרת בשירת אסתר ראב.
המפגש שלי עם אסתר ראב לא היה דרך שירי הטבע שלה. כלומר, רוב הסיכויים שראיתי את אותם השירים, שהוכתרו, בדרך כלל, כ"שירי טבע" או "שירי מולדת", אבל אני קראתי אותם אחרת.

ננופואטיקה

מגמה פואטית היסטורית מוכרת מספרויות העולם היא התקרבותו של השירי ליומיומי. המאפיין המרכזי של מגמה זאת הוא מזעור, תנועה למטה, לעבר הקטן והמינורי. המזעור כולל מימד תוכני, למשל המעבר משירה המתמקדת באלים ובמשפחות אצולה לזו העוסקת בסוגיות קיומיות ופרקטיות ובאדם הפשוט, ומימד צורני, למשל המעבר מלשון גבוהה ללשון נמוכה, ומרצינות להיתול.

המשיכה לחמידות

גילי חיימוביץ על החמידות תינוקת

תינוקת, ספר שיריה השישי של גילי חיימוביץ', שונה מקודמיו בהיותו קונספטואלי: הוא ממוקד בנושא מרכזי – מערכת היחסים בין אם לבנותיה. דומיננטה של מערכת היחסים בין הורה לילד היא ביטוי של רוח התקופה. אמנם, משוררים הורים (וסבים) כותבים שירים על אודות ילדיהם מאז ראשית השירה הישראלית (לדוגמה, "שיר משמר" לאלתרמן), אלא ששיאו של התהליך הוא ב–15 השנים האחרונות.

על הצחוק בדרך לעזאזל

על הצחוק בדרך לעזאזל בעקבות המחזור "ותשובה ותפילה וצדקה" מאת יאיר אלדן מאת אריאל זינדר

בעקבות המחזור "ותשובה ותפילה וצדקה" מאת יאיר אלדן.
הרי לכם מבחן למידת האופטימיות שבנפש: לאיזה חלק של הפיוט אתם מאמינים יותר? לזה שמנבא את הסבל והמוות העתידיים, או לזה שמבטל באחת את רוע הגזירה על ידי תשובה, תפילה וצדקה? השאלה הזו אינה, כמובן, ספרותית בלבד ואינה נטועה רק בפיוט "ונתנה תוקף", אלא נוגעת ללבם של הימים הנוראים: עד כמה נוראים הם, ועד כמה ימי הבטחה?

על "פתוח, סגור, פתוח"

פתוח סגור פתוח

יש נפילים שמרוב גודלם נדמה שהם הולכים לאיבוד דווקא בגלל היותם ניצבים בעין השמש. אני מסופק אם ישנם חובבי שירה שאינם מכירים את עמיחי. הצלחתו הפנומנלית של עמיחי כמשורר הקנתה לו, עוד בחייו, כבוד הוקרה והצלחה כלכלית, שמשוררים יכולים להגיע אליה רק בעקבות זכיה בלוטו במקרה הטוב, או במקרה המצוי יותר, לאחר מותם.

מהספה שמשמשת לי שדה תעופה אני ממריא

אריה סיון השלמה

על הספר "השלמה" לאריה סיון. מעטים הם ספרי הפרוזה, כלומר רומנים וסיפורים קצרים, שאני חוזר וקורא בהם בפעם השנייה. מעטים עוד יותר, אולי נדירים, הספרים שפתחתי בפעם השלישית.

מהפכת אמצעי הייצור בשירה העברית

מהפכת אמצעי הייצור בשירה העברית מאת: גלעד מאירי

לפני תשע שנים ציינו בגרנדה, עיר הולדתו של המשורר פדריקו גרסיה לורקה, מאה שנים להולדתו. כל ילד שנולד באותה שנה קיבל ספר שירה כמתנה מהעירייה וביום הולדתו של לורקה (5.6.1898) עבר מטוס מעל שמי גרנדה ופיזר בבליץ פואטי דפי שיר של לורקה מעל העיר.

המישור העקוֹב

תמיר להב-רדלמסר

על ספרו של תמיר להב-רדלמסר "תמונת מחזור". הרקע לשיריו של תמיר להב-רדלמסר בספר זה הוא מישורי סיני. ליתר דיוק – מישוריה הפצועים והמצולקים של זירת מלחמת יום הכיפורים. הסטת המבט מן המישור אל הצלקת הוא בעיני עיקר עניינו של הספר.

ננו-פואטיקה ויציאת הטקסט מהספר בשירה העברית המודרנית

דוד אבידן. צילום: יוסי אלוני

קריאה ננו-פואטית בשירת דוד אבידן.
שירת דוד אבידן היתה הראשונה להציע עיבוד ושיכלול אסטרטגיות זיעור בשירה העברית המודרנית. בירור מושגים חדשים ומקוריים אלו באמצעות המונחים ננו-פואטיקה ויציאת הטקסט מהספר יסייע לאפיין היבטים מהפכניים בפריצת הדרך של שירת אבידן בשיח הספרותי העכשווי ואת השפעת שירת אבידן על השירה הנכתבת בשני העשורים האחרונים בישראל.

חותם על העולם

ויקי שירן מקום לשירה

בעקבות ספרה של ויקי שירן "שוברת קיר".
קריאה ראשונה: נשימה. הספר נושם ברוך. מספר סיפורים צרודים וצרובים, אבל נושם ברוך, על פי קצב פנימי שאין להפריע לו עוד ואין לקרוא עליו תיגר.