על יקיר בן משה
"מדהים עד כמה ניתן לפרוק במלים משא כה כבד של רגשות" – על "בכל בקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד" של יקיר בן-משה, הוצאת עם עובד, תשס"ג – 2003.
את שיריו המפתיעים ועזי הדימויים של המשורר יקיר בן-משה, פגשתי לראשונה בכתבי-עת ספרותיים, טרם פרסום ספרו הראשון. כבר אז מצאתי בהם עניין, ברעננותם, באותו "דבר אחר" שאז, בקריאה ראשונית, לפני שעמדה ברשותי אסופת שירים, התקשתי להגדיר.
מהספה שמשמשת לי שדה תעופה אני ממריא

על הספר "השלמה" לאריה סיון. מעטים הם ספרי הפרוזה, כלומר רומנים וסיפורים קצרים, שאני חוזר וקורא בהם בפעם השנייה. מעטים עוד יותר, אולי נדירים, הספרים שפתחתי בפעם השלישית.