mm_banner_920x304_21-08-17

נהר יוצא מעדין

 יום ראשון 8.10.17, שעה 20:30

ברית־מלח / נועה ברקת %d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7%d7%aa

בַּשָּׁעָה הַכְּתֻמָּה שֶׁל שַׁבָּת הֶאֱכַלְתָּ אוֹתִי מֶלַח
נִמְלָא פִּי מַיִם רַבִּים
נִמְלֵאתִי בּוּז
וְלֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה
עָמְדָה לָנוּ בְּרִית קְדוּמָה
נְהָרוֹת לֹא יָכְלוּ לָהּ
זֶה עָלָה לִי בְּהוֹן, בְּבַיִת, בַּאֲדָמָה, בְּשַׂק מֶלַח

נועה ברקת, בת 55, נשואה ואמא לשלושה ילדים גדולים, עורכת ספרים, בעלת אדמה – הוצאה לאור. יועצת ביוגרפית. ספר שיריה הראשון "שומרת לילה" יצא בשנת 2017 במקום לשירה. ספרה "מבטן ולידה" –נשים מדברות על הריון ולידה יצא בהוצאת מודן בשנת 2008. עוברת לגור במשאית-בית ויוצאת למסע נדודים בארץ.

 

אִם לֹא אַבְטִיחַ / אורית גידלי %d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%90%d7%95-2

אִם לֹא אַבְטִיחַ –
(אֵיךְ לֹא אַבְטִיחַ,
בִּזְכוּתְךָ מִתְקַיֶּמֶת בִּי תּוֹרָתִי,
דְּבָרִים שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת יוֹדְעִים אוֹתִי)
אִם לֹא אוֹדֶה בְּמָה שֶׁהִתְרוֹקֵן –
(אשען, אשען)

אִם לֹא אֶקַּח מִמְּךָ כְּדֵי לָתֵת לְעַצְמִי הַגְּבוֹהָה-
(רַק בְּבֵיתֵנוּ אֲנִי בְּבֵיתִי)
לֵךְ גַּם הַבֹּקֶר כְּדֵי שֶׁאוּכַל לוֹמַר:
אַל תֵּלֵךְ, בְּבַקָּשָׁה, הִשָּׁאֵר אִתִּי.

אורית גידלי, משוררת וסופרת ילדים. מנהלת שותפה בבית הספר לכתיבה 'סדנאות הבית'.

גלעד מאירי / שני הפוכים%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%93-%d7%9e%d7%90%d7%99-%d7%a6%d7%9c%d7%9d-%d7%a8%d7%a4-%d7%a7%d7%95%d7%a5-4-7-17-6

 בַּבֹּקֶר אָנוּ שׁוֹתִים יַחַד קָפֶה,
מְכֻנָּסִים בְּבוּעַת אֵדֵי שִׂיחָה
צַמְרִירִית כִּשְׂמִיכָה,
מְגַשְׁשִׁים עִם הַלָּשׁוֹן בָּאֲוִיר
כְּמוֹ אַחֲרֵי מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת
שֶׁל שָׂפָה חֲדָשָׁה.
זְמַן קָפֵאִין,
מַשַּׁק הַשְׁכָּמָה
טוֹפֵחַ עַל פָּנֵינוּ
מַשִּׁיל בְּמִבְרֶשֶׁת
מֶשִׁי אַרְכֵיאוֹלוֹגִית
אַבְקַת לַיְלָה דַּקָּה.
בְּלֵאוּת שֶׁל רוֹחֲצִים בְּחָמָאם
שׁוֹפְתִים מִשְׁפָּטִים זוֹ עַל זֶה
מִכַּדֵּי הַחֶרֶס שֶׁל הַפֶּה.

ד"ר גלעד מאירי (1965, ירושלים) הוא משורר ועורך. מנהל ומייסד (עם קבוצת כתובת, 2002) של מוסד הספרות, מקום לשירה. ממנהלי וממייסדי בית הספר לאמנויות המילה, מטר על מטר, פסטיבל ירושלים לשירה ומעורכי וממייסדי כתבי העת כתובת (2009–2012) וננופואטיקה (מ-2013). פרסם 11 ספרים ובהם חמישה ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים, שלוש אנתולוגיות שירה בנושאי כדורגל, תפילה ומחאה חברתית (השתיים האחרונות כעורך שותף) וספר מחקר על שירת דוד אבידן המבוסס על עבודת הדוקטורט. זכה במספר פרסים ומענקים ספרותיים ובהם: פרס ירושלים לספרות יפה ע"ש זבולון המר עבור כ"י של פגני אורגני (תחרות בעילום שם של אגף התרבות של עיריית ירושלים, 2001), פרס ראש-הממשלה (2008) ופרס אקו"ם עבר כ" של שחרור בתנאים מגבילים (2012).

 

חורף / אורית מיטל %d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-1-1

כָּל הַלַּיְלָה דָּהֲרוּ הַסּוּסִים הַחוּמִים וְהַסּוּסִים הַלְּבָנִים בִּפְרָאוּת
חֲבוּקִים זֶה בַּזֶּה
וּבַבֹּקֶר נֶעֱתְקָה נְשִׁימָתָם

וְאָדֹם קִעֲקֵעַ הַשֶּׁמֶשׁ
אֶת הַסְּבַךְ הֶעָדִין שֶׁל עַנְפֵי הָאֱגוֹז
הָעוֹמְדִים
נִפְעָמִים
בַּשַּׁלֶּכֶת

עַל הַצַּוָּאר הַשָּׁחוּט בְּזָהָב

אורית מיטל היא מרצה לספרות באוניברסיטת ת"א, מנהלת בית עגנון בירושלים, מנחה סדנאות כתיבה, מלמדת בבית הספר לאמנויות המילה. פרסמה שלושה ספרי שירה "בעיות שווי משקל" (1999), "שירי ברירה" (2007) ו"הבהוב ההווה" (2017) וספר עיון "הרומן המשפחתי ושברו בשירת אורי צבי גרינברג" (2017). פרסמה שירים בכתבי העת "שבו", "אלפיים", "הליקון" ומאמרים בכתבי העת "מכאן", "אות" "מטעם" ועוד. ערכה יחד עם שירה סתיו את הספר "כאב בשר ודם: קובץ מאמרים על הגוף החולה, הסובל, המתענג" (2013).

אלון עדר