עמוס דגני

שיר השבוע

*

בעז יניב

לְסַדֵּר אֶת הַבַּיִת הֵיטֵב.

לְאַוְרֵר אֶת הַפִּנּוֹת הַנִּסְתָּרוֹת. אֶת הַפְּרָחִים

לָשִׂים בַּאֲגַרְטָל עַל הַשֻּׁלְחָן וּלְהַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה.

לְהַגִּיד אֲנִי מוּכָן, אֲנִי מְלוֹן־

אוֹרְחִים, בָּאִים בִּי וְהוֹלְכִים כָּל הַדְּבָרִים.

בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה לְהָצִיף בַּעֲשַׁן מַרְוָה אֶת הַקִּירוֹת,

בְּכָל זֹאת עִם חֵלֶק מֵהָאוֹרְחִים נָעִים

פָּחוֹת. בִּפְנִים לְחָשִׁים נִטְוִים וּבַחוּץ

דְּבוֹרִים שָׁרוֹת. שֵׁשֶׁת כִּוּוּנֵי תֵּבֵל כָּאן מֻזְמָנִים,

צוּרוֹת מִתְגַּלְּמוֹת בְּרוּחַ הַדְּבָרִים. לִהְיוֹת

מְלוֹן־אוֹרְחִים לֵילִי לְאוֹר הַלְּבָנָה וּלְאַלְפֵי הַכּוֹכָבִים.

עִם אוֹר הַבֹּקֶר לַחֲזֹר אַל הַחַיִּים,

וּלְאָרֵחַ גַּם אוֹתָם.