חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לאתר אוצר השירה העברית     |    צור קשר   |    English

האוּמנם לא התמזל מזלו?

על (אי) התקבלותה של שירת אלן גיזנברג בעולם השירה העברית כך כותב נתן זך בסוף ההקדמה לקדיש ושירים אחרים (1988) – אוסף מתרגומיו לשירי אלן גינזברג: "אם יתמזל מזלו, אני מרשה לעצמי להביע את התקווה שמבחר קטן זה ישמש ביום מן הימים בסיס לכרך מקיף הרבה יותר משירי המשורר בתרגום עברי". ראשית, יש לתמוה על […]

חזרה בתשובה או כדור שמעודד את המחשבה

תופעת "המוזיקה היהודית", לה אנחנו עדים בשנים האחרונות, היא תופעה מרתקת שיש לה פוטנציאל גדול להביא לשילוב פורה ומעניין של מסורת וחידוש. יחד עם זאת, התופעה הזאת טומנת בחובה – כמו כל "טרנד" – גם בעיות וכשלים בסיסיים עליהם אני רוצה לעמוד כאן.

משוררים, פזמונאים ו"כותבי שירים ששרים"

משוררים, פזמונאים ו"כותבי שירים ששרים". על עיצוב עמדת הדובר בשיר "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" של מאיר אריאל

על עיצוב עמדת הדובר בשיר "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" של מאיר אריאל.
נהוג להבחין בין שיר לפזמון. ההגדרות לשיר ולפזמון במילון אבן שושן מבטאות יפה את ההבחנה הזו: "שיר – יצירה פיוטית, בחרוזים או בלעדיהם, כתובה במשקל מסויים", "פזמון – שיר קל העשוי להיות מושר, זמר, מערכת חרוזים על נושא אהבה, אכזבה, ענייני היום וכדומה".

על המשורר כמאחז עיניים

הרהורים על שירתו של ט. כרמי. לפני די הרבה שנים ישבתי עם חברים בפאב ירושלמי (שכבר נסגר מזמן). בשולחן סמוך ישב זוג שמשך את תשומת ליבנו – גבר כבן שישים עם שיער לבן ואישה צעירה ממנו בהרבה. תהינו מה טיב הקשר ביניהם – האם הם אב ובתו? גבר מזדקן והמאהבת שלו?

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש