כתיבה שיתופית: מבטים על קיץ

הרצף הבא הוא חלק משבוע של כתיבה שיתופית של שלושה: קרן אייל מלמד, אילנה זיידמן ואלכס בן ארי. פתחנו קבוצת ווטסאפ וכתבנו אל תוכה: שלושה כותבים שהם הורים לילדים בחופש הגדול, עובדים במִשׂרה מלאה, וגם אנשים רצים בלב הקיץ הלוהט והלא נגמר.

נטלנו על עצמנו שני אילוצים בלבד. הראשון: שכל הקטעים יהיו סביב מילה אחת שנבחרה מראש – קיץ. השני היה הקשבה: כל פרגמנט נולד מתוך קשב לזה שקדם לו. לעיתים החיבור ברור, לעיתים הוא סמוי יותר ולעיתים פנימי לגמרי. לא היה סדר קבוע מראש בין הכותבים; כל אחד כתב מתי שרצה וכמה שרצה.

מעניינים יותר אולי הם האילוצים שלא בחרנו במפורש אלא התגלו לנו אגב עשייה ועיצבו במובלע את טיבו של הרצף הזה. מלבד זה שהיא הִכתיבה בדיעבד נטיה אל הפרגמנט הקצר, הבחירה לכתוב בקבוצת ווטסאפ שׂמה אותנו באזור ביניים שבין התכנסות מכוונת על מנת לכתוב, כמו למשל במושב רֶנְגָה, לבין כתיבה ספונטנית לחלוטין. הטלפון, ולכן הקבוצה שבתוכו, נמצאים כמעט תמיד בהישג יד. הנוכחות המתמדת הזאת יצרה בהקשר של הכתיבה היפוך מפתיע: במקום גורם קוטע ומטריד הפך הטלפון בשבוע הזה לגורם של חיבור והרמוניה, למייצג גשמי של המקום הפנימי הנוכח, המתבונן, זה שמרחף, שקט, בגובה נמוך מעל פני השטח ההומים. הזמינות היתרה של המכשיר, ולכן של הקבוצה, אִפשרה לנו לשוב למקום הזה לא ברגעי חסד נדירים אלא כעניין של יומיום, עם כל הודעה שהגיעה ועוררה בנו הדים, עם כל חמיקה של כל אחד מאיתנו לכמה דקות משנתגבש בו איזה דבר לאומרו.

הדפים שלפניכם הם, כאמור, מיקבץ מתוך הרצף של השבוע הזה. הקטעים מובאים כפי שנכתבו במקור. הסדר ביניהם שוּנה רק מעט, בנקודות שהיה צורך לפצות על קטעים שלא נכנסו.

א.ב.א.

 

קרן:

בַּקַּיִץ אֲחוֹתִי נוֹלְדָה

וּבְכָל קַיִץ הִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי

 

אילנה:

בַּקַּיִץ

יֵשׁ חֹרֶף

בְּמָקוֹם אַחֵר

 

אלכס:

מֵהַבַּיִת לַקָּפֶה

חוֹצָה

סְבָכָה שֶׁל קַיִץ

 

אילנה:

דְּרוֹר קָטָן עוֹמֵד

בְּרִבּוּעַ צֵל שֶׁמַּטִּיל

לוּחַ מוֹדָעוֹת שֶׁעָלָיו

צִיּוּר שֶׁל מַזְגָן

 

קרן:

הַרְחֵק מִמֶּנִּי

נָח בְּתוֹךְ לוּחַ הַשָּׁנָה

הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל

 

אלכס:

הַרְחֵק לְמַטָּה

מֵחַלּוֹן בִּנְיַן מִשְׂרָדִים

קַיִץ

 

קרן:

הַשָּׁמַיִם זִירַת פֶּצַע

 

אילנה:

קַיִץ

חֲרֵדִי סְפָרַדִּי בְּבִגְדֵי אֲבוֹת

אֲבוֹתָיו שֶׁל חֲרֵדִי אַשְׁכְּנַזִּי

מַסְתִּיר אֶת פָּנָיו

 

אלכס:

רַבִּי חֲסִידָא הָיָה נוֹתֵן בְּסוֹף הַקַּיִץ סִימָנִים.

אָמְרוּ לוֹ:

וּכְלוּם אִם אֵינָם מִתְקַיְּמִים אֵין הַקַּיִץ מִסְתַּיֵּם?

אָמַר לָהֶם: "בֵּין אִם מִתְקַיְּמִים וּבֵין אִם לֹא,

עוֹמֵד הַקַּיִץ לְעוֹלָם".

וְהוֹסִיף עָלָיו רַבִּי עֲדַאי:

חָרְפּוֹ שֶׁל קַיִץ – קַיִץ

אֲבִיבוֹ שֶׁל חֹרֶף – קַיִץ

סְתָווֹ שֶׁל אָבִיב – קַיִץ

אֲבִיבוֹ שֶׁל סְתָו – קַיִץ

 

אילנה:

סוֹף הַקַּיִץ

תַּחַת נוֹף שֶׁצְּבָעָיו דָּהוּ

מוּכָן חָצָב

 

אלכס:

מַשַּׁב רוּחַ חַם

הוֹפֵךְ אֶת הַכּוֹס

מַזְכִּיר לִי לְהַמְשִׁיךְ בְּעִנְיָנַי

 

המאמר והשירים פורסמו בכתב העת ננופואטיקה, גיליון 5 

ריתמוס שחור מאת: גלעד מאירי

הארץ שלך מהממת — מחווה לארא שיריניאן

ב־2008 ראה אור ספרו של המשורר ארא שיריניאן (Ara Shirinyan), "Your country is great". הספר, שהפך מאז לציון דרך בסוגת הכתיבה האל־מקורית (uncreative writing), כולל שמונים שירים, כל אחד מהם מוקדש לארץ אחרת. הטקסט של כל שיר מורכב כולו מתוצאות החיפוש בגוגל של המחרוזת "country name] is great]". למשל "Afghanistan is great", "Chile is great" וכן הלאה. הכרך הראשון מכסה לפי סדר אלפביתי את הארצות A-H (Afghanistan עד Guyana). שני הכרכים הנוספים בטרילוגיה טרם ראו אור.

השירים בנויים כך שכל בית בכל שיר לקוח כלשונו מאחת התוצאות בעמוד החיפוש של גוגל. ההתערבות היחידה של שיריניאן הייתה בבחירה אילו תוצאות לקחת במקרים שהיה מספר גדול מדי של תוצאות חיפוש וכן בשבירת השורות כדי לתת לטקסט צורה שירית.

התוצאה היא פסיפס אדיר מימדים, מפתיע, מצחיק, מטריד ופוקח עיניים של המצב האנושי והשפה האנושית. פסיפס עם רוחב יריעה שקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן ליצור כמותו ברומן, פואמה או כל סוג אחר של כתיבה "מקורית".

המחווה שלפניכם מבצעת פרוצדורה זהה לזו של שיריניאן בהסתמך על תוצאות החיפוש של גוגל בעברית. על מנת להגביל את היריעה בחרתי חמש ארצות בלבד, אחת מכל יבשת.

יפן מהממת

חדשות יפן:

יפן מהממת ויש פה אוכל משוגע (בקטע טוב)

אבל — תזכירו לי בחיים, אבל בחיים לא לשתות יותר Green tea latte

בעעעע!!! זה בערך כמו לשתות מילק שייק צפרדעים מוקצף.

 

יפן מהממת. היפנים, בכלל לא. אמיר

 

וואוו! אני ממליצה בחום רב על מאיג׳ימה!!

ביקרתי שם מניסיון אמיתי… כל כך יפה,

כל כך הרבה שלווה ויופי לצד טבע עוצר נשימה.

יפן מהממת, מועררת השראה עבור כל …

 

יפן מהממת ויש לי עוד כל כך הרבה לספר.

לאט לאט אוסיף עוד פרקים

ביופי החדש שמספקת ארץ זו בכל המובנים

שבוע נפלא ושנה אזרחית טובה עוד יותר אתי. להגיב …

 

 

אני מתגעגע ליפן…

יפן מהממת. אם אתה אוהב רכבות הרים,

משהו שאני לא ידעתי,

ביפן בטוקיו, ליד הר פוג'י יש את רכבת ההרים הגדולה בעולם.

הבנתי שממש שווה לבקר שם Wink …

 

מבאס כי יפן מהממת ביופיה…

שעתיים נסיעה מהבית שלנו

אפשר להגיע לאיזורים ממש שקטים,

הרים, מפלים בגובה 38 מטר (שאין שם מטיילים בכלל…),

ממש טבע פראי.

 

האלפים היפנים —

אם יש זמן… (טאקאיאמה, קמיקוצ'י …)

תקראו קצת בפורום הודעות בנושא יפן,

רוב הדברים חוזרים על עצמם…

ואז תחזרו עם שאלות ספציפיות.

בהצלחה, יפן מהממת!

 

מרוקו מהממת

מרוקו מהממת ביופייה,

העיירות אותנטיות, מגוונות וצבעוניות.

פסגות הרי האטלס המכוסים בשלג לבן

ועצי ומדרונות בעצי אורן ירוקים.

מדבר סהרה אוצר בחובו נאות מדבר קסומים ודיונות …

 

מרוקו מהממת.

כאמל מגיע רק טוב.

אתה אדם מאוד נדיב ומיוחד ומסביר פנים.

חן חן.וניפגש בלב העוקף. נסיב חלבי …

 

מרוקו מהממת; פחות ביופייה ויותר בקסמיה,

ממראות אלף לילה ולילה בערים האימפריאליות,

ועד החזיונות המופלאים של הדיונות בסהרה

ונאות המדבר שבשולי האטלס.

מרוקו היא מסתורית …

 

 

מרוקו מהממת וקותי מתוק ומיוחד מאוד.

בחירה מעניינת

רביבו ממי תוציא תכרטיס אשראי

צריך לגהץ טיול למרוקו

 

בכל אופן מרוקו מהממת —

אני אישית אהבתי את המדבר (עניין של טעם)

אבל אזור מרקש אכן מומלץ הינו שם 4 ימים.

בהצלחה, וניתן.

 

מרוקו מהממת ואני ממליצה בחום לכולם לנסוע ולהינות ממנה!

כשאני הייתי שם איתו הרגשתי כמו מלכה

וראיתי איך הוא בסביבה הטבעית שלו

 

אני לא הייתי,

סבתא שלי הלכה לשם

עם אימא שלי ואבא שלי…

והיא הלכה לבית שהיא הייתה גרה בו ובכתה שם…

מרוקו מהממת ובא לי לטוס לשם בעצמי בעזרת השם.

 

הולנד מהממת

פורום הריון ולידה,

גם כאן מדברים על הולנד מהממת

האם יש לך מה לומר בנושא?

 

הולנד מהממת,

היינו שם כשהילדים היו בני 3, 6 ומאוד נהננו

אפילו סתם מהנסיעות

ומצפייה בפרות ובמרחבים הירוקים.

אז מה שבטוח מאוד תהנו!

ועכשיו בקשר למסלול, אנחנו מאוד התאכזבנו …

 

היייייייוש חזרתי מהולנד בלגיה וצרפת היה פשוט מדהיייייים!

התגעגעתי לפורום, רציתי להתחבר משם

אבל גם ככה לא היה עברית במקלדת אז בסוף לא התחברתי.

הולנד מהממת

 

 

לספר לכם כמה הולנד מהממת

לדבר על מזג האוויר

נושא שיחה חביב אצל הולנדים

וזה מדבק

לדבר על האוכל ההולנדי

(אני מאוהבי ההרינג)

לקשקש על קשיי ההסתגלות

 

זו מלכת הולנד?? מהממת.

 

הולנד מהממת! אמסטרדם בלגיה ופריז גם —

עשיתי את הטיול הזה בכיתה ב׳ לפני שנים.

הולנד מהממת מבחינת נוף. איטליה / רומא מהממת מבחינה היסטורית.

יש שם מבנים היסטוריים.

 

Ludmila Niazov עיר מדהימה ויש הרבה מה לראות.

הולנד מהממת.

 

גואטמלה מהממת

עד כה גואטמלה מהממת אותי בכל רגע מחדש,

כאשר אני חוצה את הכפר סנטיאגו אטיטלן

אני מבחין במבטים מוזרים מצד תושבי הכפר,

אני עוצר ושואל הוראות הכוונה …

 

קוסטה יפה גואטמלה מהממת.

פשוט אין מה להשוות.

הרבה הרבה יותר זולה

אנשים נחמדים ואדיבים

הכול בגדול בגואטמלה. נשלח מהסלולארי שלי …

 

מיס גואטמלה מהממת.

זה גם היופי שאוהבים בתחרויות האלה…

הרבה גאווה מעוררת אישיותה והנועם שלה על כל בית בישראל.

 

וואי, לא הייתי פה כולה יומיים

ופתאום מלא תגובות… כיף לראות(:

גואטמלה מהממת, ראינו היום הר געש והיה מהמם!

 

גואטמלה מהממת ומגוונת ביותר.

השאלה מה את מחפשת —

האם לטייל במדינה ולמצות אותה כמה שיותר ולראות מקומות

או להיות במקומות מרכזיים בלבד ולהמשיך הלאה?

המעבר לברזיל …

 

אוסטרליה מהממת

אוסטרליה מהממת!!!! אני חושבת

שאחרי חודשיים וקצת שהייתי באוסטרליה

ועוד שלושה חודשים בניו־זילנד

בהחלט הייתי חוזרת ובגדול ואף לגור שם, …

 

כן חברים

אוסטרליה מהממת ומדהימה בדרכה שלה..

מי שמתכנן לבוא שיחשוב שוב

1. מאוד יקר

2. יפה, נחמד אבל משעמם מהר מאוד.

אנשים, סעו להודו!!! מעבר לזה שזול …

 

אוסטרליה מהממת אבל אני מתגעגעת רצח לערד ולרחובות

 

Well… הייתי בהוואי מקסיקו פלורידה ותאילנד

והאמת שאוסטרליה זה היעד הבא.

אוסטרליה מהממת אבל…..

ניו זילנד יותר ירוקה ויפה.

 

מאמינה שתצליחו בחו"ל.

אבל. אם אתם כבר מצליחים פה

אז מה מושך אתכם החוצה?

ואני מתחילה להתעצב שאנחנו מאבדים אתכם.

אע"פ שמניסיון אוסטרליה מהממת.

 

עבודה באוסטרליה במלבורן,

עיר מדהימה על רצועת ים יפיפייה

קניונים חזקים ועבודה כל השנה,

באו לעבוד באוסטרליה.

 

אוסטרליה מהממת והיו לי מלאאא ימים טובים מאוד

ואני זוכרת ולא אומרת שהכל רע, ממש לא!

אבל זה מעצבן שאני במקום הזה, נהנת ועדין נופלת,

ועדיין מרגישה שאני לא …

 

אוסטרליה מהממת אבל זה טיול נורא יקר.

גם בדיוק התחיל החורף שם …

 

בתור מי שהיה בשתיהן

וזמן לא מבוטל

אני יכול לאמר לך כשידי על הספר הקדוש —

אוסטרליה מהממת

אבל ניו זילנד….

ניו זילנד יותר. יותר יפה, יותר פראית, יותר …

 

אני משוכנע שאם לאחר קריאה עדיין לא תהיה לך העדפה

כנראה שעבורך הבחירה ממש לא משנה.

עבורי די ברור מה היעד גם בפעם ה־120

אחשוב כי אוסטרליה מהממת

אך אסע לדרום

 

המאמר פורסם בכתב העת ננופואטיקה, גיליון 8 

robert-lax

על שירתו של רוברט לקס

כמה מילים על הפואטיקה של רוברט לקס ומבחר תרגומים משירתו

פורסם בננופואטיקה, גיליון 4 

 

אֵינִי                                                      הָאֲדָמָה

יָכוֹל                                      מַסְ

לִרְאוֹת                             תִּירָה

אוֹתְךָ                                     לִי

 

בִּגְ                                                        וְ

לַל                                                        גַם

הָ                                                         הַ

אוֹר                                                      שָּׁמַיִם

הַזֶּה

רִ

אֵינִי                                                      בּוֹא

יָכוֹל                                      בְּרוּ

לִרְאוֹת                             אֶי

אוֹתְךָ                                     ךָ

 

בִּגְ                                                        מְסַנְוְרִים

לַל                                                        אוֹתִי

הַ

הֲלִיכוֹת

הָאֵלֶּה

אינני יודע הרבה על רוברט לקס. נתקלתי בחוברת דקה משיריו בחנות ספרים בלונדון. עיינתי בערך הוויקיפדיה על אודותיו. הדפסתי מאמר עליו מהרשת וטרם קראתי. הזמנתי ספר שלו ב־bookdepository וטרם קיבלתי. בחנות הספרים ריפרפתי בחוברת כמה דקות, שילמתי ולקחתי איתי ארצה. כאן היא שכבה על המדף שבועיים־שלושה בלי שפתחתי. צהרי שישי אחד בקפה קראתי אותה מכריכה לכריכה ותירגמתי מתוכה מבחר קטן.

למה אני מספר את כל זה? אולי כי זה לא באמת חשוב. כלומר, אולי כי לקרוא שלושה שירים של רוברט לקס בעמידה ב־Foyle's בלונדון רגע לפני שחייבים ללכת או להניח לו לשכב אחר כך על מדף חודש בלי לפתוח אותו או לקרוא את כולו בקפה בשקיקה זה כמעט אותו דבר, כי הרגע המכונן במפגש עם השירים האלה הוא ההרף שבו אתה נחשף לאופן הדיבור המיוחד שלהם. מאותו רגע הדיבור הזה מתחיל להתפשט בתודעה כמו גלולה קטנה שהחלה לפעול.

השירה הזאת, אפשר לראות מייד, צרה וארוכה. המילים נדחסות לפס דמיוני ברוחב של אותיות בודדות. כתוצאה מזה, חלקן מתקפלות לעיתים לשני חלקים, לפעמים ליותר. ומה אומרות המילים? שום דבר מיוחד בעצם: זה דיבור מתבונן, אבל לא פילוסופי או זֶני. הוא בעצם די דומה לדיבור המתבונן היומיומי של התודעה של מרביתנו: קצת חכם, קצת סתמי, קצת פיוטי, קצת עודף, קצת טיפשי. ובכל זאת יש משהו מרומם מאוד בשירה הזאת. למה?

נדמה לי שהתשובה נעוצה בשני עניינים, שניהם לא קשורים ישירות בתוכן. הראשון הוא הצורה הגרפית. אם הדף הריק הוא מרחב, הרי שהשיר המערבי הסטנדרטי הוא כתם או גוש המסתיר את חלקו; כלומר, עצם פעולת הכתיבה, הנחת השיר על הדף, גם אם מטרתה לגלות, קודם כל מייצרת הפרעה, מגבבת את המישור הנקי והפתוח. הדבר נכון הן ברמה הפיזית והן ברמה התודעתית. קחו שיר של אלתרמן או ויזלטיר, לָאור או אבות ישורון או כל משורר או משוררת שתעלו על דעתכם כמעט: הפעולה הראשונה שהקריאה עושה דומה מאוד למה שקורה על הדף הלבן – השיר משתלט על התודעה, מטביע בה את אותו גוש שהשיר הכתוב מייצר על הדף: חוסם, תובע לעצמו את מרכז המרחב, תוחם את התודעה הקוראת לממדיו.

ההשפעה הזאת, בבסיסה, היא כמובן תוצר לוואי בלתי נמנע של עצם פעולת הכתיבה. אי אפשר הלא לכתוב בלי להניח משהו על הדף הריק, כפי שלא ניתן לאכול בלי התערבות כלשהי בעולם כדי להשיג או לייצר מזון. אבל גם בתוך ההכרח הפיזיקלי יש דרגות של חופש והרמוניה. השירה המערבית ה'רגילה' חסרה בדרך כלל את 'המודעות הסביבתית' הזאת ביחס למרחב הפיזי והתודעתי שבו היא מתחוללת. השירים של לקס מנסים ומצליחים לפעול אחרת. הפסים הדקים של השיר אינם כופים את עצמם על הדף אלא עובדים איתו, מאפשרים לשיר ולדף להיות נוכחים זה לצד זה בו זמנית, כמו חלון עם סורג או נוף עם בוסתן מעובד קטן בצידו. יש הרבה רווחה, פיזית ותודעתית, ביחס האורגני הזה למרחב. כקורא אתה חש בה מייד.

העניין השני הוא המוזיקה: פס המילים הצר והמילים השבורות לעיתים מכתיבים קריאה שיש בה השתהות. ההצטברות של מילה למילה אוטומטית פחות, המעבר בין שורות דורש עוד הרף של קשב, הפיצול של מילים דורש עוד רגע על מנת להבין אותן. כך מייצר שיר טיפוסי בשירי־הנזיר של לקס מרחב קריאה שיש בו איכות מדיטטיבית, איטית, מושהית, לא מתנפלת על הטקסט. האיכות הזאת היא משלימתה של תחושת הרווחה המרחבית שיוצר פס השיר הדק על הדף. שתיהן חוברות לאַפשר דבר פשוט כשם שהוא נדיר: נוכחות ערה של הקורא לצד השיר, תודעה קוראת שאינה נבלעת בטקסט או מתגוששת איתו אלא נמצאת במלאות, כאן ועכשיו, לצידו. מתוך הנוכחות המועצמת הזאת נוצרת תחושת הרוממות שהשירים האלה, למרות פשטותם ומתוכה, עטויים בה. אתה מאזין להם, מאזין לך, מביט לסירוגין בשיר ובדף הריק שסביבו. לאט לאט,
דבר־דבר.

 

לְ

אַט

 

לְ

אַט

 

דָּ

בָר־

 

דָּ

בָר

 

הנה כמה תרגומים מהחוברת ההיא. רפרפו בהם ושימו על המדף לשבועיים־שלושה, או סעו ללונדון, קחו חוברת וקראו ממנה קצת בעמידה, או פתחו את הגיליון וקראו אותם בשקיקה מקצה לקצה. זה לא באמת חשוב.

 

 

הוּא

חַי

 

בַּ

חֲדַר

הַ

חַיִּים

 

הוֹלֵךְ

 

בַּ

חֲדַר

הַ

הֲלִיכָה

 

כּוֹתֵב

 

בַּ

חֲדַר

הַ

כְּתִיבָה

 

חַי

וְ

הוֹלֵךְ

 

וְ

כוֹתֵב

 

הוּא

צוֹחֵק

 

בַּ

חֲדַר

הַ

צְּחוֹק

 

הוֹלֵךְ

 

בַּ

חֲדַר

הַ

הֲלִיכָה

 

חַי

 

בַּ

חֲדַר

 

הַ

חַיִּים

 

חַי

 

הוֹלֵךְ

 

כּוֹתֵב

 

 

הוּא

נַעֲשֶׂה

 

עִם

הַזְּמַן

 

דֵּי

פַּטְ

פְּטָ

ן,

 

רַק

מִ

לְּדַ

בֵּר

 

לְ

עַצְ

מוֹ

 

 

חֲיֵה

לְ

בַד

 

פְּעַל

לְאַט

 

 

הַנָּ

זִירְ

יָאדָה

 

 

הַבַּיִת                        כָּל            כָּל                 הַבַּיִת

הַ                                  הָ                       הָ                  שֶׁלִּי

קָּ                                  עוֹלָם   עוֹלָם

טָן                                 הַגָּדוֹל   הַגָּדוֹל

שֶׁלִּי

 

 

לִכְ                                 לִחְ                    יוֹתֵר           יוֹתֵר

תֹּב                                 יוֹת                   לִכְ             לִחְ

תֹּב             יוֹת

וְ                                   וְ                      מִ

לִחְ                                 לִכְ                    לִּחְ             מִלִּכְתֹּב

יוֹת                                תֹּב                   יוֹת

 

כל התרגומים מתוך Hermit's Guide to Home Economics,הוצאת New Directions,
2015. 

רוברט לקס נולד במדינת ניו יורק ב־1915. בגיל 55, אחרי שעשה לעצמו שם בחוגי האמנות והשירה בניו יורק וקריירה הוליוודית קצרה כתסריטאי, עזב הכל ועבר להתגורר למשך שלושים השנים הבאות בכפר יווני קטנטן באי פַּתמוֹס. בגיל 85 שב לחַוות הולדתו בארה"ב וכעבור שבועות ספורים מת שם בשלווה בשנתו. בפתמוס כתב את סדרת שירי הנזיר ושירים רבים נוספים שמרביתם טרם ראו אור. בשנת 2013 ראה אור מבחר מקיף משירתו בעריכתו של המשורר, המבקר וחברו הקרוב של לקס, ג'ון ביר (John Beer), שהוסיף גם מסת מבוא מאירת עיניים על שירתו ועל הביוגרפיה שלו.