מרובע גותי

כך זה מתחיל:

"שמעתי כי ככל שישאף אדם שנקלע להרפתקה מוזרה, על־טבעית או קסומה להסתירהּ, הרי בתקופות מסוימות יתערער, כאילו תבונתו חוותה רעידת אדמה, ואז יחוש צורך להעביר את הכמוס בעמקי נפשו לאחר. אני עצמי עֵד לאמת הזאת. בי נשבעתי שלעולם לא אגלה לאוזני בן אנוש את הזוועות שפעם, מתוך הפרזה בחיבה גאה, סיפרתי לאחר. האיש הקדוש ששמע את וידויי וקיבל אותי לחיק הכנסייה כבר הלך לעולמו. ואין איש יודע שפעם –".  

( מתוך "גלגול").

מרובע גותי כולל ארבעה סיפורי קצרים ("גלגול", "בן התמותה הנצחי", "חלום", "הנערה הבלתי נראית") מאת הסופרת, המסאית והביוגרפית מרי שלי (לונדון, 1797 – 1851). הסיפורים מתארים מציאות מכושפת, אשר בה התרחשויות וישויות על-טבעיות כגון, אלכימיה, שדים פיות, נוכחות באופן ממשי בחיי ובתודעת האדם. עלילות הסיפורים מתארות סיטואציות של אהבה גדולה, אשר איננה מוגשמת כתוצאה מאיסורים חברתיים או מפגמים אישיותיים והתנהגותיים של האוהבים ו/או של קרוביהם. כמיטב המסורת ספרות הלקח הרומנטית והוויקטוריאנית, האוהבים נאלצים לעבור מסע חניכה אישי, מייסר, מלמד ומטהר כדי לזכות מחדש במושא אהבתם ובכך לאשר מחדש את הערך הנשגב של אהבת אמת. לעיתים, גם אם נדמה שבימנו זהו ערך אנאכרוניסטי ונאיבי, אזי סיפורים אלו ממחישים את הקסם והחיוניות של אהבה זאת. התרגום הקולח והרהוט של יהונתן דיין ניחן במינון מדויק של גובה ומשלבים לשוניים. שפתו האותנטית מצליחה לשחזר את האווירה (אמיבאנט) של אותם ימים, כמו בסרט תיעודי מראשית המאה ה-19. התרגום מדגים באופן וירטואוזי מה היא עברית ויקטוריאנית.

שלי, אשתו של המשורר הנודע, פרסי ביש שלי, ידועה בעיקר הודות לרומן פורץ הדרך פרנקשטיין או פרומתיאוס המודרני (1818) מהראשונים או אולי אף הראשון להיות ספר מדע בדיוני. ועוד, בחמישים השנים האחרונות התפתח מחקר פרשני נרחב ביצירתה דרך פרספקטיבות מגדריות ופוליטיות הודות להכרה מחודשת בגדולתה כיוצרת פורצת דרך.

התרגום המשובח זיכה את דיין במענק מרכז הספר והספריות של המפעל לתרגום ספרות מופת (מ). זהו הספר השני בסדרה הגותית של מקום לשירה, שעורך ומתרגם דיין. הראשון, שאף הוא זכה למענק (מ), היה אשת החלום לסופר המיסתורין הויקטוריאני, וילקי קולינס ((לונדון, 1824 – 1889), ממציא הריאליזם הספרותי.

ד"ר יהונתן דיין הוא מורה, חוקר ספרות, מתרגם ועורך.