מעלה: גיליון 2

בגיליון השני של כתב העת שש־עשרה רשימות. חמש הראשונות עוסקות בסוגים שונים של שימושים בשפה ובמשמעויות של שימושים אלו: הד הזרות בשירתו של ליאור שטרנברג; העיסוק האובססיבי והזר במרפי של בקט; המחיקה הממשית של השפה במים מים של אלכס בן ארי; והמחיקה הסמלית אצל נלי זק"ש ושייח'ה חליווא. במרכזן של שלוש הרשימות העוקבות על קנאת סופרות, קרן השמע ונעדרים קרים, ניצבות גיבורות המבקשות לפרוץ את הגבולות החברתיים בתוכם הן חיות, ושתיים מהן גם עוסקות באופן מרתק בחוויית ההתבגרות וההזדקנות הנשית. ההתמודדות עם המסורת הספרותית והדתית נוכחת בגיליון גם בכתיבה על יצירות חדשות כגון שאת, ספרו הראשון של יפעל ביסטרי, הבת היחידה של א.ב. יהושע, או אבא, בן, סבתא דינה מאת יוסף בר יוסף, וגם ביצירות שהועלו מן האוב, למשל בן המקום לחיים הזז או אנדרטה של צרעת מאת יונה וולך. בתפר ביניהן עומד הניסיון לשינוי וחידוש – אם באמצעות קריאה בספר איך לשנות את דעתך? ואם באמצעות קריאה בכריכת הספר חרסים – שהוא דוגמה מאלפת לאִחזור שהוא חידוש".