שומרת לילה

מדברת לקיר

שׁוֹמֶרֶת לַיְלָה
שׁוֹמֶרֶת לַיְלָה
בֹּאִי
הָרַמְקוֹל עַל הַקִּיר גָּבוֹהַּ, אֲנִי רְטֻבָּה
וְקַר. כַּמָּה קַר. אָסוּר לְהָעִיר אֶת הַשְּׁאָר
אֲבָל אֲנִי צוֹעֶקֶת
לְזוֹ שֶׁשּׁוֹמַעַת מֵעֵבֶר לַקִּיר,
בֹּאִי כְּבָר בֹּאִי כְּבָר.
אֶמְצַע הַלַּיְלָה הִיא תֹּאמַר כֻּלָּם יְשֵׁנִים
תְּרַסֵּק חֲצִי אָקָמוֹל עִם סֻכָּר
וְתִרְשֹׁם בְּסֵפֶר הַשְּׁמִירָה:
נוֹעָה חָשָׁה בְּרַע
בִּקְּשָׁה אֶת אִמָּהּ
חָזְרָה לִישֹׁן
הַדָּבָר סֻדַּר.

שומרת לילה מציע קול פואטי בשל, צלול ומרתק. זוהי פואטיקה וידויית אך לא מניפולטיבית, מאופקת אך לא יבשה – שירה טרנספורמטיבית ההופכת את מה שמציאותי ואפילו מציאותי מדי, את מה שכואב ואפילו קורע, וגם את מה שמשמח – ליפה.

ציר הספר נע בין המסע לבית, להתגשמות, להפוך להיות בת בית. בגוף, בין קירות, בעולם. לבין הקשר הנשמר עם העולם שאינו בגוף, הקוסמוס שממשיך ללוות ולהיות נוכח.

נועה ברקת, ילידת 1962, עוסקת בעריכת ספרים, יעוץ ביוגרפי וכתיבה. תלמידת המחזור הראשון בבית הספר לאמנויות המילה של “מקום לשירה”.