ננופואטיקה 25 – מסביב לעולם

שרון אולדס
כמו סונטה
אִמִּי יָכְלָה לִהְיוֹת אִתִּי בַּחֶדֶר, אֲבָל הִיא הָיְתָה
כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּמְצָא בְּחֶדֶר אַחֵר, וּכְמוֹ
מַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת, וּמַשֶּׁהוּ בָּרְחוֹב לְמַטָּה.
הִיא הָיְתָה כְּמוֹ הַגֶּשֶׁר שֶׁהָאִמָּא מִן הַבַּיִת הַשָּׁכֵן
קָפְצָה מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ הַיָּם, הָאֹפֶק,
וְקַסְיוֹפֵּאָה. אִמִּי הָיְתָה כְּמוֹ
הַכִּסֵּא בְּחַדְרָהּ, עִם הַמּוֹשָׁב הַמָּשׁוּחַ בְּלַכָּה,
כִּסֵּא שֶׁהָיָה כְּמוֹ סוּס שֶׁנִּקְשַׁר בְּאֻכָּף.
דִּמּוּי הָיָה דֶּרֶךְ לְהִמָּלֵט, לֹא
הָיִית בְּסַכָּנָה כָּל עוֹד לֹא הִרְחַקְתְּ
לֶכֶת, אֶל מֵעֵבֶר לִקְצֵה
הַשְּׁפִיּוּת, אֶל הַמֶּטָאפוֹרָה.
אִמִּי הָיְתָה כְּמוֹ אִמָּא; הִיא לֹא
הָיְתָה אִמָּא — לֹא, הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלִּי מַהִי
אִמָּא הָיְתָה כְּמוֹ אִמָּא, וְאִמִּי הָיְתָה אִמָּא.

מאנגלית: שירה סתיו

לואיז גלוק
תיאוריה של הזיכרון
מִזְּמַן מִזְּמַן, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי אָמָּנִית מְיֻסֶּרֶת הַלּוֹקָה בְּעֶרְגָּה אַף שֶׁאֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת לְקַיֵּם קְשָׁרִים בְּנֵי קְיָמָא, הַרְבֵּה לִפְנֵי כֵן, הָיִיתִי שַׁלִּיטָה מְהֻלֶּלֶת שֶׁאִחֲדָה אֶת כָּל קְצוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ שְׁסוּעָה — כָּךְ אָמְרָה לִי מַגֶּדֶת עֲתִידוֹת שֶׁבָּחֲנָה אֶת כַּף יָדִי. דְּבָרִים גְּדוֹלִים, אָמְרָה, צְפוּיִים לָךְ, אוֹ אוּלַי עָבְרוּ עָלַיִךְ; קָשֶׁה לָדַעַת לָבֶטַח. וּבְכָל זֹאת, הוֹסִיפָה, מַה הַהֶבְדֵּל? בְּרֶגַע זֶה אַתְּ יַלְדָּה שֶׁאוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ שֶׁל מַגֶּדֶת עֲתִידוֹת. כָּל הַיֶּתֶר הִיפּוֹתֵזָה וַחֲלוֹם.

מאנגלית: שירה סתיו

לואיז גלוק (ניו יורק 1943) היא משוררת אמריקנית המתגוררת בקיימברידג', מסצ'וסטס. לאחרונה זכתה בפרס נובל.

פתח דבר
ננופואטיקה 25 מתחיל מסורת של גיליון שירת עולם, אשר יראה אור לרגל יום השירה הבינלאומי הֶחָל ביום הראשון של האביב. יָזמת יום השירה היא צעירה: האו"ם הכריז עליה ב־1999. לכן, ואולי אף מסיבות אחרות, אין לה כמעט הד בישראל. מכאן מטרת גיליון התרגומים והפסטיבל הבינלאומי לשירה (לעת עתה המקוּון) של מקום לשירה שייפתח ב־21 במרץ השנה היא לחבר בין השירה המקומית לעולמית באמצעות התשתית הריטואלית של מסורת שנתית.
הגיליון הוא אינטנסיבי וּוֶרְסָטִילִי, אולם הוא מעניק חוויה דינמית של קריאה, בין השאר הודות לצורה הקצרה ולתרגומים הקולחים והמשובחים. ננופואטיקה 25 הוא גיליון חופשי המשקף את המשוררים הרלוונטיים ותחומי העניין עבור מתרגמי שירה כיום. תכניו המרכזיים הם מסורתיים: אימהוּת, טבע ואקופואטיקה, אהבה, ארספואטיקה, הגות, גלות, שיגעון, זִקנה ומוות; אולם כמו שקורה בדרך כלל בשירה מעולה — הביצועים מפתיעים וחדשניים.
רוב השירים מעוצבים על ידי חרוז חופשי ובמקביל גם השימוש בצורות איננו מגוּון. הצורה המרכזית היא הייקו (18 שירים), אך יש אף ארבע סונטות (שרון אולדס, הווארד אלטמן), שני קופלטים (הִילֶר בֶּלוֹק וסטיבי סמית') ושירה בפרוזה (לואיז גלוק). רוב השירים הם עד 14 שורות, גודלו של הסונט; המילה סונט פירושה שיר קטן (איטלקית עתיקה).
ננופואטיקה 25 מתמקד בשירתם של ילידי המחצית השנייה של המאה העשרים ולכן ממילא רוב השירים מודרניסטיים (למעֵט שלושה). בגיליון נוטלים חלק 16 מתרגמים, מהמיטב הפועלים כיום בישראל. הם תירגמו 85 שירים מאת 39 משוררים מ־17 מדינות ובהם שני נובליסטים: לואיז גלוק וצ'סלב מילוש.
חלק מהמשוררים נדדו בין ארצות או הוגלו ולכן רשימה זו מתייחסת בעיקר לארצות המוצא שבהן נולדו: אירלנד (ג'וזף קמפבל), אנגליה (אליזבת' ג'נינגס, לי האנט, סטיבי סמית'), ארצות הברית (פרנק אוהרה, שרון אולדס, רוברטה בירי, אלן גינזברג, לואיז גלוק, לורן אליס האר, גארי הותם, ביל וואלאק, אוֹשֶׁן ווֹנְג, ג'ון וילס, וירג'יניה בריידי יאנג, צ'רלס סימיק, רוברט סְפִּיס, סילביה פלאת', דיאן די פרימה, ג'ק קיין, ג'ק קרואק, קמרון אוֹקְווֹרְד ריץ', מרטין שיה), גיאורגיה (דָאטוֹ מַגְרַאדְזֶה), טורקיה (בֶּזָ'אן מָאטוּר), מקסיקו (חוסה אמיליו פּאצ'קו), עומאן (עבדאללה א־ריאמי), סינגפור (צֶה הָאוּ גּוּאַנְג), סקוטלנד (רובין רוברטסון), פולין (אווה ליפסקה, צ'סלב מילוש), פינלנד (אולריקה נילסן), צ'ילה (רוברטו בּולניו), צרפת (הִילֶר בֶּלוֹק), קוריאה (הוּואַנְג גִ'ינִי), קנדה (הווארד אלטמן, רוד וילמוט), רוסיה (מיכאיל גְּרוֹנָאס), שוודיה (דָּאג הַאמַרְכֶלְד).
בסך הכול יש תרגומים מתשע שפות, הרוב מאנגלית (צור ארליך, דרור בורשטיין, אלכס בן־ארי, יהודה ויזן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי, טל ניצן, שירה סתיו, דניאל עוז, ליאור שטרנברג) ואף מפולנית (רפי וייכרט ודוד וינפלד), ספרדית (ערן צלגוב), רוסית (טינו מושקוביץ), ערבית וטורקית (עידן בריר), קוריאנית, גיאורגית ושוודית (דניאל עוז).
אמנם לרוב אני נוטה לוותר על תרגומים שאינם משפת המקור, אלא שבישראל אין די מתרגמי שירה ותרגומים ממגוון שפות. לכן יש בגיליון שירים שלא תורגמו משפת המקור, אלא באמצעות תיווּך של המשורר החי (בעבודה משותפת) ולעִתים בתיווך של תרגום אנגלי.
בתקופה שבּהּ השמים סגורים עקב הגבלות הקורונה, ננופואטיקה 25 מביא עִמו משב חו"ל קל ואף את רוח התקופה בתרגום ואופקי שירה חדשים.

חג שירה שמח
גלעד מאירי