בוא זמני

שני הפוכים
בַּבֹּקֶר אָנוּ שׁוֹתִים יַחַד קָפֶה,
מְכֻנָּסִים בְּבוּעַת אֵדֵי שִׂיחָה
צַמְרִירִית כִּשְׂמִיכָה,
מְגַשְׁשִׁים עִם הַלָּשׁוֹן בָּאֲוִיר
כְּמוֹ אַחֲרֵי מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת
שֶׁל שָׂפָה חֲדָשָׁה.
זְמַן קָפֵאִין,
מַשַּׁק הַשְׁכָּמָה
טוֹפֵחַ עַל פָּנֵינוּ
מַשִּׁיל בְּמִבְרֶשֶׁת
מֶשִׁי אַרְכֵיאוֹלוֹגִית
אַבְקַת לַיְלָה דַּקָּה.
בְּלֵאוּת שֶׁל רוֹחֲצִים בְּחָמָאם
שׁוֹפְתִים מִשְׁפָּטִים זוֹ עַל זֶה
מִכַּדֵּי הַחֶרֶס שֶׁל הַפֶּה.

בוא זמני הוא ספרו ה-11 של גלעד מאירי. מאירי הוא ד"ר לספרות, העורך הראשי של מקום לשירה ומנהל שותף של בית הספר לאמנויות המילה. הוא זכה במספר פרסים וביניהם פרס ראש הממשלה (2008)ופרס אקו"ם (2012).