20/03 בשעה 19:30

ב״מקום לשירה״, סירקין 5, חיפה

כניסה חופשית בהרשמה מראש

בהשתתפות:

להקת אזובי הקיר

בני ציפר

ארז שווייצר

*

לפני החליבה י"ב

שְׂמֹאלָנִים אֲבֵלִים מַחְזִיקִים רָאשֵׁיהֶן בֵּין הַבִּרְכַּיִם

מְצַפִּים לְעוֹד

כְּמוֹ הָרֶגַע הַזֶּה שֶׁל לִפְנֵי הַחֲדִירָה, כַּנִּרְאֶה.

בְּדִמּוּיֵי חֻרְבַּן הַבַּיִת טִיטוּס מִתְהוֹלֵל שִׁכּוֹר בַּעֲזָרַת נָשִׁים

מְנַפְנֵף בְּאֶקְדּוֹחוֹ הָאִישִׁי אֶל מוּל שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת הַנִּדְהָמִין בֶּאֱמֶת

מִן הָעַזּוּת.

קִרְעֵי פָּרֹכֶת מֻזְרָעִים נִקְרָשִׁים עַל צִפּוּיֵי הָאֶבֶן

בֵּין הַבְּעֵרוֹת.

וּמִי שֶׁעוֹד נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ נוֹתְרָה

בְּתוֹךְ דָּבָר שֶׁנִּתְאַמֵּץ לִכְדֵי חִיּוּךְ

הוֹלֵךְ אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַדְּבִיר

לִרְאוֹת אָן הָלַךְ אֱלֹהֵינוּ אֶחָד.

רעננות אקספרסיבית יוצאת דופן מאפיינת את שירתו של יעקב כהן. כאיש אדמה ומורה, תושב

הגליל המערבי, לא נימי הנפש העדינים ביותר הם עניינו, כי אם הברוטליות של הקיום

עצמו, ואִתה הוא מתמודד באמצעות תבונתו של המתבונן מן הצד ובעזרת הרפלקציה

האמנותית. בשירתו ניכרות ההשכלה והסקרנות, הרגישות לשפה ולרובדיה, ההיכרות עם

המקורות היהודיים כמו עם ספרות העולם; וגם המודעות ליחסי הכוחות החברתיים: מרכז

ופריפריה, עיר וכפר, הון ועבודת כפיים, הנעלה והנלעג במה שמכונה תרבות.

העולמות שבהם עוסקת שירתו של כהן מגוונים – היסטוריה, כלכלה, חינוך מיוחד, וגם

גידול צאן, מלאכות בית ופרנסה – אך בכל שיריו טבוע איזה חותם כפול של כעס וחמלה,

של הומור ואימה. ניסיונו בחיי הטבע אינו מתורגם לפסטורליה תמימה, כי אם לתפיסה

מקורית של השפה וגבולותיה, ובתוכם הוא מעמיד יצירה מקורית ונועזת, שחותם של אמת

טבוע בה. אֵינִי כְּמוֹתָם / הַשּׁוֹזְרִים אַהֲבָה וְגוּף וּמַשְׁמָעוּת בְּאָהֳלָהּ שֶׁל שָׂפָה, מְגֻחָכִים הוא

כותב, יֵשׁ בִּי אֵיזוֹ נְקֻדָּה, בְּמֹתֶן שְׂמֹאל, שָׁם הַדְּבַשׁ הַנִּגָּר / מִתְגַּבֵּשׁ בַּחֹרֶף וּמַפְסִיק קִלּוּחוֹ (ארז שווייצר, כריכת הספר)