30/05 יום שישי בשעה 12:00
ב״מקום לשירה״ – סירקין 5, חיפה
בהשתתפות:
רפי וייכרט
דנה אמיר
רן יגיל
יורי הירשפלד
נעמי בן אמוץ
דודו פלמה
טלי וייס
ערן צלגוב
צוריאל אסף
סמי אוחיון
יוסי עבאדי
יורם ורטה
ליווי מוסיקלי:
אהוד בנאי
דב המר
אלי מרכוס
*
מתוך 'הפואמה הלבנה'
לֶחֶם יוֹמֵנוּ
הַגַּעְגּוּעַ
שָׁנִים רָזוֹת
וָעֳנִי הָרוּחַ
הַטּוֹוֶה דַּקֻּיּוֹת מַלְכוּת שָׁמַיִם מֻבְטַחַת
*
כִּי פֶּתַח הַמַּחַט פֶתַח הָעוֹלָם
לֶחֶם יוֹמֵנוּ לֶחֶם הַתָּמִיד
וַאֲדָמָה: גַּעְגּוּעַ שָׁמַיִם
עודד פלד, משורר, מתרגם ועורך, יליד חיפה (1950), הוא אחד הקולות המקוריים בשירה הישראלית לאורכם של העשורים האחרונים. ביכורי יצירתו החלו להתפרסם במחצית הראשונה של שנות השבעים והביאו לשירה העברית את קולם הפראי, החושני והמיוסר של "משוררי הביט" האמריקנים המהדהד בישראל הצעירה — ארץ זועמת, מתפכחת, תוהה ועורגת.
מאז ספרו הראשון, ״יום הולדת״ (1978), התבלט פלד כמשורר-וידוי מובהק של חוויות דרמטיות, יוצר המסתער על העולם בשורות ארוכות, במחזורי-שירים נועזים ובמטפוריקה רבת-השראה העונה בעוצמה סוגסטיבית. בקבצי השירה הרבים שפרסם פיתח המשורר דיאלוג מרהיב בין נופים, דמויות ורבדי לשון. חיפה ופראג, סמטאות תל-אביב וספסל בסנטרל פארק, הים האגאי ויערות הגליל, עין כרם וראש פינה – משמשים במזיגה מרתקת של חוויה והוויה.
פלד כותב באהבה ובכאב על הוריו, ועל השואה כבן הדור השני, בהערכה ובהוקרה על וולט ויטמן ואלן נימברג, בקרבת לבבות על בוב דילן וג'ון באז וגם על אורי צבי גרינברג ויונה וולך. לרגעים העברית שלו מתרוממות לגבהי הפיוט, התפילה והקינה המאפיינים את היפים והכנים בשיריו. מהם היא עוברת באופן טבעי ומשוחרר לעברית מדוברת וגמישה הקולטת בדיוק ססגוני, אוהב ואכזר את המהות הכנענית, העברית והישראלית.
באירוע יוקראו מבחר שירים מספרי שיריו ותרגומיו של עודד פלד, תוך ניסיון להעניק מבט פנורמי על יצירתו רבת החיוניות והתמורות, במפגש שהוא מחוות אהבה לעודד פלד במלאות לו שבעים וחמש שנים.
אני רואה הר
אֲנִי רוֹאֶה יַעַר
אֲנִי אוֹמֵר: אֱלֹהִים,
עֲשֵׂה אוֹתִי צְוִיחַת צִפֳּרִים, רוּחַ בַּאֲמִירִים
אֲנִי רוֹאֶה גֶּשֶׁם
וְאוֹמֵר: עֲשֵׂה אוֹתִי צָלוּל וְזוֹרֵם
אֲנִי רוֹאֶה הַר
אֲנִי אוֹמֵר: אֱלֹהִים,
עֲשֵׂה אוֹתִי הַר
