ראש השנה, משמר העמק
כָּל הַדְּבָרִים נֶאֱסָפִים: הַכֵּלִים אֶל הַמְּגֵרוֹת, הַשֻּׁלְחָן
מִתְקַפֵּל אֶל גַּב הַמִּטָּה. הַיְּסוֹדוֹת מִתְנַתְּקִים.
כָּל הַדְּבָרִים מִתְהַדְּקִים: דַּלְתוֹת הַמְּקָרֵר וְהָאָרוֹן.
אֲנַחְנוּ אֶל הַבַּיִת. הַבַּיִת אֶל הַדְּרָכִים.
הַחַלּוֹנוֹת מוּגָפִים, הנּוֹפִים מִתְחַלְּפִים, הַתְּנוּעָה
מוֹתִירָה רַק חֲפָצִים נְחוּצִים. כָּל הַדְּבָרִים
בָּאִים. כָּל הַדְּבָרִים חוֹזְרִים
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
"הביתה" מאת נועה ברקת – ה ש ק ה (שהיא מסע וירטואלי מצפון לדרום)
יום רביעי // 16.09.2020 // 20:00 // zoom
קישור למפגש: https://zoom.us/j/96788255795ה
~ כניסה חופשית ~
משתתפות ומשתתפים: נועה ברקת • ענת זכריה • צילה זן בר צור • תמר לזר • גלעד מאירי • אורית מיטל • שחר מריו מרדכי
הנחייה: חולקט ~ אורי קרין
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
"הביתה" הוא ספר השירה השני של נועה ברקת (הוצאת "מקום לשירה"). לפני שנים אחדות עברה ברקת לגור במשאית עם בעלה, שרון; במשך שלוש שנים נדדו השניים לאורכה ולרוחבה של הארץ במשאיתם האדומה, שברקת העניקה לה את השם "הביתה". שמה של המשאית, שהפך גם לשם הספר, מבטא את ממד התנועה לקראת אותו מקום נכסף תמיד, הבית. זהו ספר מכניס אורחים, הנע מן האינטימי ביותר אל סוגיות פוליטיות ואוניברסליות, תוך שהוא מאפשר הצצה לחיי היום-יום המסקרנים של זוג נוודים מודרניים. השירים כתובים בלשון פשוטה ובהירה, ונעים בצניעות כובשת בין נימה עניינית, לעתים אפילו יבשה, למבט פואטי, המגביה את החוויה הפרטית לכדי אמירה כוללת. מעניינים במיוחד המפגשים עם אנשים רבים הפזורים לאורך הספר, חלקם סקרנים ונדיבים וחלקם מאוימים, עוינים את הנוודים ורואים בהם פולשים. האינטימיות הזוגית מתרחשת תוך כדי התמודדות עם הטבע, על סערותיו ויפעתו. ביד בוטחת ובעין המיטיבה להתבונן, ברקת פורשת את מפת נופיה המרהיבים של הארץ מדן ועד אילת לאורך עונות השנה המתחלפות. כתיבתה אינטימית ומלאת אהבה גם לצמחיית הארץ ולבעלי החיים.
נועה ברקת, ילידת קיבוץ משמר העמק, היא יועצת ביוגרפית ועורכת ספרים. ספרה הראשון "שומרת לילה" יצא ב-2017 ב"מקום לשירה" והיא בוגרת המחזור הראשון של בית הספר לאמנויות המילה. שרון הוא מידען עצמאי. הם ביחד מגיל תשע עשרה, וכשיצאו לדרכים היו בני חמישים וארבע, הורים לשלושה. צילומיו של הבן אורי מלווים את הספר. נועה ושרון התגוררו במשאית במשך שלוש שנים. כתבו יחד לקסיקון חווייתי לחיים על גלגלים בשם "זה ואמנות החיים בתנועה."