מבצע // אנתולוגיות חדשות // 2 ב-100 ש”ח

מבצע על שתי האנתולוגיות החדשות מבית מקום לשירה: 2 אנתולוגיות ב-100 ש”ח בלבד (במקום 196 ש”ח)
לרכישה לחצו כאן

קריאת משחק: אנתולוגיית שירי כדורגל ישראליים עם חיזוק זר
קריאת משחק היא אנתולוגיית המשך לקורה פנימית (2009), אנתולוגיית שירי הכדורגל הראשונה בישראל (עורך: גלעד מאירי). באנתולוגיה 85 משוררים ומתרגמים ו־147 שירים. יש בה 65 משוררים ומתרגמים ישראליים, ותיקים כצעירים למשל: יהודה עמיחי, דוד אבידן, מאיר ויזלטיר, אמיר גלבע, רועי חסן, שלומה חתוכה, ערן הדס, הדס גלעד, אליעז כהן, עמיחי חסון, אודיה רוזנק ועוד. נבחרת המשוררים כוללת חיזוק זר מן הליגות הבכירות של משוררי העולם, למשל: חתן פרס נובל שיימוס היני, פול דורקן (אירלנד), גאווין יוּאַרְט, טד יוז, (אנגליה), חתן פרס נובל גינטר גראס (גרמניה), אדוניס (סוריה), אווה ליפסקה (פולין), יי שא (סין), קְרֶשִׁימִיר בָּגִיץ’ (קרואטיה), זולטן יקלי (הונגריה) ועוד. האנתולוגיה מחולקת לתשעה שערים נושאיים, למשל: אלוהים, משפחה, זיכרונות ילדות, אהבה, מלחמה (פוליטיקה), מוות ועוד.

שיר השרירים: אנתולוגיית שירי ספורט
שיר השרירים (עורך: גלעד מאירי) היא אסופה של שירת ספורט עברית ראשונה מסוגה. רוב השירים נכתבו בשלושים השנים האחרונות. האנתולוגיה כוללת 90 שירים, שמוינו לחמישה פרקים: אתלטיקה, בריכה, ענפי לחימה, התעמלות ומשחקי כדור שונים.
בספר 46 משוררים ובהם ותיקים וצעירים: דוד אבידן, שלמה אביו, מרים איתן, יוחאי אופנהיימר, דרור אלימלך, נתן אלתרמן, דניאל באומגרטן, אלכס בן-ארי, מואיז בן הראש, פיצ’י יהורם בן מאיר, יקיר בן-משה, מעין לוי בן סטון, פרץ-דרור בנאי, אורי ברנשטיין, חמוטל בר-יוסף, חיים גורי, מרדכי גלדמן, שי דותן, ריקי דסקל, תום הדני, יהודה ויזן, יהודה לייב ויטלזון, רפי וייכרט, שלמה וִינר, יורם וֶרֶטֶה, תהילה חכימי, רחל חלפי, עמיחי חסון, תמר לוסטר, צביה ליטבסקי, גלעד מאירי, אופיר נוריאל, טל ניצן, סבינה מסג, אגי משעול, רוני סומק, יהודה עמיחי, דן פגיס, גיורא פישר, ישראל פנקס, גיא פרל, טוביה ריבנר, רונית בכר שחר, אילן שיינפלד, טל שמור, יוסי שריד.

מבצע // אנתולוגיות חדשות // 3 ב-120 ש”ח

מבצע על סדרת האנתולוגיות החדשה מבית מקום לשירה: 3 אנתולוגיות ב-120 ש”ח בלבד (במקום 294 ש”ח)
לרכישה לחצו כאן

לאין שיעור: אנתולוגיית שירי בית ספר
לאין שיעור (עורך: גלעד מאירי) עוסקת בשירה עברית המתמקדת בבית הספר, מיסודי ועד לתיכון. היא מתארת מערכות יחסים בין מורים לתלמידים מנקודות מבט שונות. זו אנתולוגיה של שירה אזרחית ומקומית המתארת כמיהה של מורים ותלמידים כאחד להבנה, לקִרבה, להשראה ולשכלול מערכת החינוך ובמקביל ביקורת חברתית על פגמיה, כגון נוקשות, ניכור, סרבול ביורוקרטי וקיפוח. זו אנתולוגיה חברתית ולכן לרוב ביקורתית. עָצמתה הרגשית טמונה בעיקר בתמהיל של כאב וקסם שנמצא במפגש בין המבוגר לצעיר, העבר לעתיד, המציאות לחלום, הז’רגון הבית ספרי ללשון האינטימית.

קריאת משחק: אנתולוגיית שירי כדורגל ישראליים עם חיזוק זר
קריאת משחק היא אנתולוגיית המשך לקורה פנימית (2009), אנתולוגיית שירי הכדורגל הראשונה בישראל (עורך: גלעד מאירי). באנתולוגיה 85 משוררים ומתרגמים ו־147 שירים. יש בה 65 משוררים ומתרגמים ישראליים, ותיקים כצעירים למשל: יהודה עמיחי, דוד אבידן, מאיר ויזלטיר, אמיר גלבע, רועי חסן, שלומה חתוכה, ערן הדס, הדס גלעד, אליעז כהן, עמיחי חסון, אודיה רוזנק ועוד. נבחרת המשוררים כוללת חיזוק זר מן הליגות הבכירות של משוררי העולם, למשל: חתן פרס נובל שיימוס היני, פול דורקן (אירלנד), גאווין יוּאַרְט, טד יוז, (אנגליה), חתן פרס נובל גינטר גראס (גרמניה), אדוניס (סוריה), אווה ליפסקה (פולין), יי שא (סין), קְרֶשִׁימִיר בָּגִיץ’ (קרואטיה), זולטן יקלי (הונגריה) ועוד. האנתולוגיה מחולקת לתשעה שערים נושאיים, למשל: אלוהים, משפחה, זיכרונות ילדות, אהבה, מלחמה (פוליטיקה), מוות ועוד.

שיר השרירים: אנתולוגיית שירי ספורט
שיר השרירים (עורך: גלעד מאירי) היא אסופה של שירת ספורט עברית ראשונה מסוגה. רוב השירים נכתבו בשלושים השנים האחרונות. האנתולוגיה כוללת 90 שירים, שמוינו לחמישה פרקים: אתלטיקה, בריכה, ענפי לחימה, התעמלות ומשחקי כדור שונים.
בספר 46 משוררים ובהם ותיקים וצעירים: דוד אבידן, שלמה אביו, מרים איתן, יוחאי אופנהיימר, דרור אלימלך, נתן אלתרמן, דניאל באומגרטן, אלכס בן-ארי, מואיז בן הראש, פיצ’י יהורם בן מאיר, יקיר בן-משה, מעין לוי בן סטון, פרץ-דרור בנאי, אורי ברנשטיין, חמוטל בר-יוסף, חיים גורי, מרדכי גלדמן, שי דותן, ריקי דסקל, תום הדני, יהודה ויזן, יהודה לייב ויטלזון, רפי וייכרט, שלמה וִינר, יורם וֶרֶטֶה, תהילה חכימי, רחל חלפי, עמיחי חסון, תמר לוסטר, צביה ליטבסקי, גלעד מאירי, אופיר נוריאל, טל ניצן, סבינה מסג, אגי משעול, רוני סומק, יהודה עמיחי, דן פגיס, גיורא פישר, ישראל פנקס, גיא פרל, טוביה ריבנר, רונית בכר שחר, אילן שיינפלד, טל שמור, יוסי שריד.

חדש בהוצאת מקום לשירה // שיר השרירים: אנתולוגיית שירי ספורט

אלכס בן־ארי
*

לֵיל קַיִץ כָּבֵד:
קָפוּא בִּתְנוּחַת אָצָן
יָשֵׁן בְּנִי הַקָּטָן

שיר השרירים, אנתולוגיית שירי ספורט היא אסופה של שירת ספורט עברית ראשונה מסוגה. רוב השירים נכתבו בשלושים השנים האחרונות. האנתולוגיה כוללת 90 שירים, שמוינו לחמישה פרקים: אתלטיקה, בריכה, ענפי לחימה, התעמלות ומשחקי כדור שונים.
בספר 46 משוררים ובהם ותיקים וצעירים: דוד אבידן, שלמה אביו, מרים איתן, יוחאי אופנהיימר, דרור אלימלך, נתן אלתרמן, דניאל באומגרטן, אלכס בן-ארי, מואיז בן הראש, פיצ’י יהורם בן מאיר, יקיר בן-משה, מעין לוי בן סטון, פרץ-דרור בנאי, אורי ברנשטיין, חמוטל בר-יוסף, חיים גורי, מרדכי גלדמן, שי דותן, ריקי דסקל, תום הדני, יהודה ויזן, יהודה לייב ויטלזון, רפי וייכרט, שלמה וִינר, יורם וֶרֶטֶה, תהילה חכימי, רחל חלפי, עמיחי חסון, תמר לוסטר, צביה ליטבסקי, גלעד מאירי, אופיר נוריאל, טל ניצן, סבינה מסג, אגי משעול, רוני סומק, יהודה עמיחי, דן פגיס, גיורא פישר, ישראל פנקס, גיא פרל, טוביה ריבנר, רונית בכר שחר, אילן שיינפלד, טל שמור, יוסי שריד
עורך: גלעד מאירי

לרכישה ב-30% הנחה לחצו כאן

חדש בהוצאת מקום לשירה // קריאת משחק: אנתולוגיית שירי כדורגל ישראליים עם חיזוק זר

שיימוס היני
שיר מס’ 1 מתוך המחזור “סימונים”

סִמַּנּוּ אֶת הַמִּדְרוֹן: אַרְבָּעָה מְעִילִים הָיוּ אַרְבַּע קוֹרוֹת שַׁעַר,
זֶה הַכֹּל. הַקְּרָנוֹת וְהָרִבּוּעִים
הָיוּ שָׁם כְּקַוֵּי אֹרֶךְ וְרֹחַב
תַּחַת הָאֲדָמָה הַגַּבְנוּנִית, דָּבָר
שֶׁיֵּשׁ לְהַסְכִּים אוֹ לֹא לְהַסְכִּים לְגַבָּיו
בְּבוֹא הַזְּמַן. וְאָז בָּחַרְנוּ אֶת הַקְּבוּצוֹת
וְחָצִינוּ אֶת הַקַּו שֶׁשְּׁמוֹתֵינוּ הַקְּרוּאִים סִמְּנוּ בֵּינֵינוּ.

צְעִירִים צוֹרְחִים בִּמְלוֹא גְּרוֹנָם בְּשָׂדֶה
בְּאוֹר נִקְלָשׁ, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לְשַׂחֵק
מִפְּנֵי שֶׁאָז כְּבָר שִׂחֲקוּ בְּתוֹךְ רֹאשָׁם
וְהַכַּדּוּר הַמַּמָּשִׁי שֶׁנִּבְעַט הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם
כַּחֲלוֹם שֶׁל כֹּבֶד וּנְשִׁימָתָם
הַכְּבֵדָה בַּחֲשֵׁכָה וּגְלִישׁוֹת עַל הָעֶשֶׂב
נִשְׁמְעוּ כְּהִתְאַמְּצוּת בְּעוֹלָם אַחֵר…
זֶה הָיָה מָהִיר וְתָכוּף, מִשְׂחָק שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ
לְהַשְׁלִים. גְּבוּל כָּלְשֶׁהוּ נֶחְצָה,
הָיוּ שָׁם זְרִיזוּת, רֹחַק, סִבּוֹלֶת
בִּזְמַן שֶׁהָיָה עוֹדֵף, בִּלְתִּי חָזוּי, חָפְשִׁי.

מאנגלית: ליאור שטרנברג
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
קריאת משחק היא אנתולוגיית המשך לקורה פנימית (2009), אנתולוגיית שירי הכדורגל הראשונה בישראל (עורך: גלעד מאירי. באנתולוגיה 85 משוררים ומתרגמים ו־147 שירים. יש בה 65 משוררים ומתרגמים ישראליים, ותיקים כצעירים למשל: יהודה עמיחי, דוד אבידן, מאיר ויזלטיר, אמיר גלבע, רועי חסן, שלומה חתוכה, ערן הדס, הדס גלעד, אליעז כהן, עמיחי חסון, אודיה רוזנק ועוד. נבחרת המשוררים כוללת חיזוק זר מן הליגות הבכירות של משוררי העולם, למשל: חתן פרס נובל שיימוס היני, פול דורקן (אירלנד), גאווין יוּאַרְט, טד יוז, (אנגליה), חתן פרס נובל גינטר גראס (גרמניה), אדוניס (סוריה), אווה ליפסקה (פולין), יי שא (סין), קְרֶשִׁימִיר בָּגִיץ’ (קרואטיה), זולטן יקלי (הונגריה) ועוד. האנתולוגיה מחולקת לתשעה שערים נושאיים, למשל: אלוהים, משפחה, זיכרונות ילדות, אהבה, מלחמה (פוליטיקה), מוות ועוד.

עורך: גלעד מאירי

לרכישה ב-30% הנחה לחצו כאן

חדש בהוצאת מקום לשירה // “במקדש הזה היחיד, בבשר” מאת קים מידן

Habemus Papam

הָבוּ לִי מִן הֶעָשָׁן הַלָּבָן הַנָּחוּץ לִי לְאַבָּא
הָבוּ אֶת הַחֹם הַנָּכוֹן וְאַתְקִין לִי בּוֹ אַבָּא
אֶת תְּנוּעַת הָרֵאוֹת הָאִטִּית מַעְלָה מַטָּה
הָבוּ אֶת הָרֵיחַ הַמֻּצְדָּק הַמְּחֻסְפָּס מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֲנִי
וּרְעֵבָה וְאֵין לִי בָּזֶה טַעַם אִם אֵין לִי בָּזֶה אַבָּא
לְאַט לִנְבֹּר בָּאֲדָמָה אַט לִקְלֹף אֶת הַקִּירוֹת
תַּחַת הַמִּדְרָכוֹת בִּפְנִים הַצִּנּוֹרוֹת בַּבִּיבִים
חַיָּב לְהִמָּצֵא לִי שָׁם אַבָּא עַתָּה
שְׁכַב וְתֵן לִי לִבְחֹן
אִם יֶשְׁנוֹ בְּךָ אַבָּא
מִבֵּין הַזְּרוֹעוֹת בְּתוֹךְ הֶחָזֶה
אֶל הַדֹּפֶק אֵצֶל לַחַץ הַדָּם
אוּלַי הוֹלֵם לִי שָׁם אַבָּא
בָּרְוָחִים הָרְחָבִים בֵּין שִׁכְבַת עוֹר אַחַת
לְאַחֶרֶת אוּלַי נִפְעָר לִי שָׁם אַבָּא
הָבוּ לִי מִן הֶעָשָׁן הַלָּבָן
וְאֶכְלְאֵהוּ לְאַבָּא מִבֵּין הַרְבֵּה יְהָבִים
אֵין לִי בָּהוּל מִן הַיְּהָב הַזֶּה
– – – – – – – – –
– – – – – – – – –
לחצו כאן לרכישת הספר בחנות המקוונת ב-30% הנחה 

במקדש הזה היחיד, בבשר הוא ספר הביכורים של קים מידן (הוצאת מקום לשירה). זוהי הוא פריצה מרהיבה של פואטיקה ייחודית, מובחנת, מתמסרת, חכמה ויפה להפליא. הספר כולל כ-40 שירים בנושאים מגוונים. הדומיננטיים ביניהם: ילדות, נשיות, זוגיות ומשפחה. תחת הנושאים המובהקים של הספר חותרים מתחים משניים, למשל: קדושה ופריצות, הטבעי והמלאכותי, מיתולוגיה ואמנות עכשווית. הפואטיקה של מידן בשלה באופן מפתיע לספר ראשון בין השאר הודות ליכולת נדירה לתאר באיפוק מצמית וסוגסטיבי ביטויי אלימות מינית. עיצוב המרחק האסתטי באופן זה מעניק למחאה הנועזת והחשופה בשירתה אמינות ושכנוע רטורי. בבסיס הפואטיקה של מידן עומדת שאיפה כפולה. מחד גיסא, השאיפה לטקסט הגבישי, האסתטי, המיתי והוירטואוזי, ומאידך גיסא השאיפה לומר את הדברים כפשוטם, בגסותם, מבלי לסטות כמלוא הנימה מהאמת הרגשית המחייבת של הדוברת. שירתה של מידן היא שירה נשית מובהקת המצטרפת לשושלת מפוארת של שירה נשית, וידויית ואמיצה עולמית (סילביה פלאת’ אן סקסטון ושרון אולדס) ומקומית (אסתר ראב, יונה וולך וטל ניצן).

קים מידן מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ובנה. היא פרסמה שירים בכתבי עת שונים ביניהם “הליקון” “ננופואטיקה”, “מעין”, “עירובין”.

לחצו כאן לרכישת הספר בחנות המקוונת ב-30% הנחה 

מַעְלָה: כתב עת חדש לביקורת ספרות // מבית מקום לשירה

אנו שמחים ומתרגשים להודיע על צאתו לאור של מַעְלָה – כתב עת חדש לביקורת ספרות בהוצאת מקום לשירה.
כתב העת מופיע במלואו ברשת, בכתובת: www.maala.co.il
לרכישת עותק מודפס של כתב העת לחצו כאן
לרכישת מנוי לכתב העת – 4 גליונות + ספר מתנה – לחצו כאן 
——————-
דבר המערכת // גיליון ראשון, מרץ 2021
מַעְלָה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית. מַעְלָה מציע כי ביקורת ספרות היא עצם היכולת לראות את הדברים בעדינותם, כשעדיין לא התגשמו במלואם, כשהם במרחב שבין האדמה לשמים – כשהם למעלה. כתב העת מחפש אחר נקודת מבט השואפת להתבונן בנעשה בשדה הספרות לא רק כמבט המופנה ימינה או שמאלה, וודאי שלא כמבט המופנה מטה, כי אם כמבט מעלה: אל הרחוק, הטרנסצנדנטי, אל התקווה.

אנו מבקשים להפוך את ביקורת הספרות משדה קרב, זירת סיף, חדר ניתוח או חדר המתנה מנומנם, לאתר של עדינות, אמונה, הגות, קסם ויופי. אומנם, על פי רוב העדינות נחשבת לרחוקה מן הביקורת, אולם למעשה היא לב ליבה: העדינות אינה חולשה, רגשנות או היעדר תעוזה; היא לא נועדה לטשטש את עמדתו של הכותב, והיא אינה סותרת את הנימוק או השיפוט – נהפוך הוא. אם ביקורת הספרות מבקשת להוסיף לפרספקטיבה של הקורא והכותב, לרקום את הקורים הדקים שנעלמו ממבטם – בגוף היצירה, בהקשר שלה, או בחשיפת נקודות העיוורון שלה, הרי שהעדינות היא הכלי העוצמתי ביותר לביקורת, לשינוי. בלעדיה, הביקורת היא מלחמת גלדיאטורים על מסך ירוק, היא רהב פרפורמטיבי ההופך את סיבתו למשנית. בתקופה בה האלימות זוכה למקום כה מרכזי בתרבות בכלל ובתרבות הביקורת בפרט, העזה אמיתית תימצא דווקא בהיפך המוחלט – בעדינות; אותה עדינות המאפשרת תיקון במימדים גבוהים יותר, המתגשמים בסופו של דבר בטקסט הספרותי.

כאמור, פעמים רבות משווים את הביקורת לרפואה, לפעולה כירורגית שעושה המבקר בגוף הספרות, בגופו של המבוקר. כתב העת שלנו אומנם עוסק ברפואה, אבל לא בתשוקה לחתוך בגוף המבוקר, אלא במשמעות הרחבה של הרפואה: ברפואה השלמה, הכוללת את האותות החשמליים של המיחושים, את התגברותם, את האבחנה, את הטיפול, את השיקום, את השינוי. מַעְלָה נולד מתוך אמונה שהביקורת לא צריכה לקעקע את חולאי הטקסט – או את אלו של הכותבים – אלא להציע טרנספורמציה וריפוי. על כן, המהלך הביקורתי לא יכול להסתיים בחדר ההתאוששות; הוא דורש מהלכים רבים נוספים אשר בהיעדרם הטקסט לא יושלם לעולם וייוותר במצבו הבוסרי. לא פעם נדמה כי השמועה על אודות ניתוחים לפרוסקופיים לא הגיעה אל מי שעודנו עסוק בחדוות הביתור. שכן כיום, רובם של הניתוחים הם ניתוחים זעיר־פולשניים המחליפים את הביתור המסוכן, המזהם והדרמטי, בחתכים זעירים ובמצלמות קטנות המוחדרות לגוף המטופל ומסייעות בטיפול המדויק בו. השימוש של הביקורת בטכניקה ישנה במקום בערכים העתיקים מבטאת יותר מכל התרחקות עיקשת מחדר הניתוח העכשווי, מהפרקטיקה של הטיפול. למעשה, לביקורת המבתרת, חסרת העדינות, אין נגיעה לרפואה, והיא מזכירה יותר מכל את עבודת הקורבנות העתיקה. אי העדינות גוזרת על המבקר כמעט תמיד חוסר דיוק, החטאה שעתידה להתגלות במוקדם או במאוחר. לטעמנו, אַל למבקר העכשווי לחשוש כי ללא ביתור תתייתר עבודתו, נהפוך הוא: הביקורת היא ז’אנר, ייעוד ותפקיד ספרותי־תרבותי־חברתי שמחכה לכינון מחודש. אם שני העשורים האחרונים שינו את האופן בו ספרות נכתבת, נלמדת, מתפרסמת ומופצת – הגיעה העת שביקורת הספרות תשתנה אף היא; הגיעה העת למהפכה בביקורת.

אמנון נבות נהג לומר שהוא עומד בגבו אל הקהל כאשר פניו מופנים אל מדף הספרים. במימרה הזו הוא הציב את מבקר הספרות הראוי כמי שלא מקיים כל קשר עין עם מבוקריו; בדומה לרופא המסתכל על צילום השבר ולא על האדם שידו נשברה. אנחנו עומדים ופנינו אל המבוקר, וכמו ברגעים היפים ביותר של מריבות בין אויבים ואוהבים – אנו מבקשים לעמוד פנים אל פנים עם המבוקר ולומר לו את הדברים עצמם, טובים וכואבים, מתוך התקווה שמתעוררת במגע של עין בעין – התקווה בסיכוי להשפיע, לשנות, להשתנות.

אם נניח למשחקי רופא וחולה, אנו תופסים את הביקורת כהזדמנות לשיחה כנה שיכולה להתאפשר דווקא בזכות המרחק. לא פעם נשמעים קולות התוהים מה הטעם בביקורת בתקופה של ריבוי אפשרויות בחירה והיחלשותם של קובעי הטעם. כיוצרים וכקוראים אנו מאמינים שהיוצר מחפש אחר הקריאה העמוקה ביצירתו, ושהביקורת נועדה להשיב אל הכותב את המבט העמוק הנובע מהידע ומהטעם של הקורא. הביקורת היא חובה ספרותית, תרבותית, חברתית, בראש ובראשונה כלפי הכותב, ורק לאחר מכן כלפי הקוראים. יותר משהביקורת צריכה להציל את הקוראים מספר פגום – חובה עלינו להשיב אל הכותבים את הד עבודתם. לא ניתן להשוות את כוחה של הביקורת לכוחו של אימייל מקורא, להשתתפות באירוע ספרותי או להעלאת תמונה עם כריכת הספר לרשת החברתית. הביקורת היא מונולוג התשובה של הקורא אל הכותב הנשלח ממרחקים, היא מסר שהוכן מראש והועבר כשלם. על כן, השיחה, האימייל או התגובה הנכתבים כמקוטעים ומהירים, לא יכולים להתחרות בביקורת הנכתבת בשלמות והנקראת בשלמות. לכן יש צורך לכתוב ביקורת ולהדפיס אותה; לכן יש חשיבות למימד הפומבי.

מַעְלָה אינו שייך למוספי הספרות ולא יכול לצאת מבית המדרש של אמצעי התקשורת ההמוניים. הספרות, כמו גם העדינות, היא הניגוד המוחלט של ההמוני. בבית המדרש הזה כל אדם הוא יחיד, וגם כשמצטופפים בו רבים, באישור ובלא אישור, עטויי מסכות או במסיבת הדבקה, תמיד נבקש לראות את היחיד ולפנות אל היחיד: היחיד הכותב, היחיד הקורא, היחיד היוצר, היחיד שממתין למבט שיוּשב לו. זו הסיבה לכך שגם כאשר כתב העת שלנו יעסוק בזהות, הוא ימנע מלהפוך את הזהות לקבוצתית או פוליטית. אנחנו לוקחים בשתי ידיים את הסיכון בשמיטת המכנה המשותף הנמוך ומעדיפים במקומו את הסיכוי למכנה משותף גבוה יותר, זה שישלב בין אהבת ספרות, ידע, אינטואיציה, עדינות ובהירות.
בשנים האחרונות, שוב ושוב קראנו ביקורות שמטרתן הייתה להמליך את המבקר, להעמיד אותו בראש הר הפסולת שעשה מהספרות – חומר הגלם של עבודתו. לא כאן. חדוה הרכבי כתבה: “עֲדִינוּת הִיא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שְׂרָרָה”, ואנחנו מאמצים את העדינות על מנת להתרחק מהשררה. אין לנו שאיפה להדיח יוצרות ויוצרים חשובים, וגם לא להלל או להחניף להם. אנו מחפשים לקרוא בשם לכל הגוונים שבין ההמלכה וההדחה מבלי לגעת באף אחד מהקצוות. לעולם לא נסמן “וי” ביקורתי על יוצרים שיישאו אותנו אל שמי ההכרה יותר משנוכל אי פעם לשאת אותם אנו. בעבודתנו נשתדל לעמוד עם המבוקר על אותה המדרגה, נבקש להדגיש את יצירתו של המבוקר, את המבוקר עצמו ולא אותנו, המבקרים. יתרה מכך, נשתדל לראות את כל המבוקרים כשווים בפני המבקר: כותבים ותיקים וחדשים כאחד. ועם זאת, נבקש להדגיש את ספרות המקור העכשווית כדי להתמודד עם מיעוט הביקורות שנכתבות על השדה המקומי: אם בשל השינוי בערכי הביקורת, ואם בשל אתגר הפמליאריות בתוך הקהילה הספרותית.

הביקורות המתפרסמות במַעְלָה נכתבות מתוך הכרה במשמעות יצירתו של הכותב. לעולם לא נבקר את מי שאנחנו לא מעריכים את עבודתו או בזים לו חרש בליבנו. לעולם לא נבקש לומר את המובן מאליו של טעמנו. תמיד נכניס בשערנו את מי שחשוב לנו לומר לו משהו, את מי שדחוף לנו לענות ולהיענות לו. וגם כאשר הביקורת תהיה שלילית, היא תיכתב מתוך תקווה, לא מתוך ייאוש; בענווה, ולא מתוך גבהות לב.

מַעְלָה יֵצא בתחילתן של העונות, ויכלול על פי רוב כשישה-עשר מאמרי ביקורת ומאמרי רוחב. מַעְלָה מופיע במלואו ברשת (www.maala.co.il), אולם יראה אור גם בפורמט מודפס. מידותיו של הפורמט המודפס של מַעְלָה נבחרו לאור התנוחה שהוא דורש מן הקורא: פתיחת הלב. אפשר לשלוח אלינו ספרים לביקורת, רשימות ביקורת, וכן שירים וסיפורים המהווים ביקורת על ספר.

שלכם,
נועה שקרג’י, עטרה בן חנן, גלעד מאירי, אביב פטר
ירושלים, 2021

חדש בהוצאת מקום לשירה ★ “ט. כרמי: כל השירים” כרכים א’ וב’

ד”א
אֵין לְךָ דָּבָר
שֶׁאֵין תַּחְתָּיו דָּבָר
אַחֵר.
מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר
זוֹרֵם הַנָּהָר
וּמִתַּחַת לַסַּהַר
הַתַּן מְיֻסָּר
וּמִתַּחַת לַכֶּסֶת
גּוּפֵךְ הַשָּׁר
אֵין לְךָ דָּבָר
אֵין לְךָ דָּבָר
אַחֵר.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – –
שני הכרכים של “טכרמי ★ כל השירים” זמינים כעת לרכישה מוקדמת במחיר מוזל:
140 ש”ח בלבד (במקום 198 ש”ח)
לחצו כאן לרכישה ישירה בחנות המקוונת

טכרמי היה פרש בודד בשדה השירה העברית – הוא לא היה שייך לקבוצות או זרמים ובמשך יותר מארבעים שנה הוא פיתח, במעבדת השירה שלו, שירה ייחודית שהלכה והשתבחה עם השנים. את שירתו של כרמי מאפיינים שפה עשירה, רבת רבדים ועתירת משחקים, פליאה בלתי נגמרת על מסתרי האהבה והאהובה ומחויבות לתאר בפרטי פרטים את תלאות הגירושין, תשוקת חיים ואומץ להישיר מבט אל המוות. בשנים האחרונות ספריו אזלו כמעט לחלוטין מחנויות הספרים וקהל אוהבי שירתו (ביניהם לא מעט משוררות ומשוררים צעירים) נאלץ להסתפק בהצצה מוגבלת אל מקטעים בודדים שלה. עבורם ועבור קהל אוהבי השירה שעוד לא מכירים את שירתו של כרמי, הוצאת “מקום לשירה” מוציאה לאור את אוסף כל שיריו המקבץ חמישה עשר ספרי שירה שיצאו לאור בין 1950 ל-1994.
– יובל יבנה, עורך האסופה

שני הכרכים של “טכרמי ★ כל השירים” זמינים כעת לרכישה מוקדמת במחיר מוזל:
140 ש”ח בלבד (במקום 198 ש”ח)
לחצו כאן לרכישה ישירה בחנות המקוונת

חדש בהוצאת מקום לשירה ★ “ואיש לא חיבק את הים: מבחר שירים” מאת אפרת מישורי

ואיש לא חיבק את הים:
מבחר שירים 2018-1994
אפרת מישורי

לחצו כאן לרכישת הספר בחנות המקוונת

חרוט:
לֹא
אַסְגִּיר בְּיָדֶיךָ
אֶת רֵיקָנוּת הֶחָרוּט.
לֹא אֲסַפֵּר לְךָ כֵּיצַד לִבּוֹ
נֶחְבָּט בֵּין דָּפְנוֹת הַקִּיר הַשָּׂרוּט.
הַמֶּרְכָּז מְחֹרָר, הַפְּנִים – חָלוּל וְרָפֶה
וּבַחוּץ – הַצְּלִיל כֹּה יָפֶה הַצְּלִיל כֹּה יָפֶה
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
אפרת מישורי החלה לפרסם את שיריה באמצע שנות ה-90 והפכה לאחד הקולות המרתקים, האקספרימנטליים והליריים ביותר בשירה העברית העכשווית. ואיש לא חיבק את הים, מבית הוצאת “מקום לשירה” (עורכת: נועה שקרג’י), הוא אוסף מקיף משיריה, הכולל את ספריה הראשונים שאזלו זה מכבר, מבחר מספריה האחרונים וטקסטים שזהו פרסומם הראשון.

לחצו כאן לרכישת “ואיש לא חיבק את הים” בחנות המקוונת

חדש בהוצאת מקום לשירה ★ שׁוֹבָבִים שָׁוִים: סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי

❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

חדש! חדש! חדש!

בהוצאת מקום לשירה

שׁוֹבָבִים שָׁוִים: סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי

שׁוֹבָבִים שָׁוִים, סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי הוּא סֵפֶר שִׁירֵי הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁל גִּלְעָד מֵאִירִי (אִיּוּרִים: אֶלִירָן הָרוּשׁ). הַסֵּפֶר כּוֹלֵל 22 שִׁירִים בְּעִקְבוֹת כ”ב הָאוֹתִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת. כָּל שִׁיר הוּא אוֹת הוֹקָרָה לִילָדִים וִילָדוֹת שׁוֹנִים, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַמַּסָּע הָאַמִּיץ שֶׁלָּהֶם בְּתוֹךְ הַחֶבְרָה. הַשִּׁירִים מְסַפְּרִים עַל מַסְעוֹתֵיהֶם הַקְּטַנִּים בְּהוּמוֹר, בַּחֲרִיזָה וּבְאִיּוּר. מֻזְמָנִים לְגַלּוֹת מִי הֵם אוֹתָם שׁוֹבָבִים וּמַדּוּעַ הֵם שָׁוִים.

ד”ר גִּלְעָד מֵאִירִי (1965, י-ם), פִּרְסֵם 16 סְפָרִים, מֵהֵם שִׁבְעָה סִפְרֵי שִׁירָה וְאַרְבַּע אַנְתּוֹלוֹגִיוֹת שִׁירָה הָעוֹסְקוֹת בְּכַדּוּרֶגֶל, בְּבֵית סֵפֶר, בִּתְפִלָּה וּבִמְחָאָה חֶבְרָתִית (בַּשְּׁתַּיִם הָאַחֲרוֹנוֹת כְּעוֹרֵךְ שֻׁתָּף). מְנַהֵל שֻׁתָּף שֶׁל מָקוֹם לְשִׁירָה וּבֵית הַסֵּפֶר לְאֹמָנוּיוֹת הַמִּלָּה עִם נוֹעָה שָׁקַרְגִּ’י.

עכשיו במכירה מוקדמת דרך האתר:

במקום 84 ש”ח – 60 ש”ח בלבד

לחצו כאן לרכישה

חדש בהוצאת מקום לשירה ★ לאין שיעור: אנתולוגיית שירי בית ספר

שיר בַּטלפון / יאירה גינוסר
קוֹל אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת:
אָז אֶצְלְכֶם — כָּל הַשָּׁנָה
בְּיוֹם שִׁשִּׁי לֹא לוֹמְדִים?
קוֹל בּוֹגֶרֶת כִּתָּה א’:
שֶׁאֶהְיֶה בְּכִתָּה ד’
שֶׁאֶהְיֶה בְּכִתָּה ה’
שֶׁאֶהְיֶה בְּכִתָּה ו’
שֶׁאֶהְיֶה בַּצָּבָא,
שֶׁאֶהְיֶה אַבָּא אִמָּא,
שֶׁאֶהְיֶה בָּעֲבוֹדָה,
שֶׁאֶהְיֶה בָּעֲבוֹדָה,
שֶׁאֶהְיֶה בַּשָּׁמַיִם,
שֶׁאֶהְיֶה בְּגַן עֵדֶן,
בְּיוֹם שִׁשִּׁי לֹא לוֹמְדִים.
★★★
חדש! חדש! חדש!
בהוצאת מקום לשירה
לאין שיעור: אנתולוגיית שירי בית ספר
עורך: גלעד מאירי
האסופה עוסקת במורים, תלמידים ובית הספר שביניהם. 145 שירים עבריים מאת 90 משוררות ומשוררים. נושאיה מתארים את הכניסה לכיתה א’, מערכות יחסים, רומנטיקה, האחר, כישלון, זכויות מורים, פגישות מחזור ועוד. השירים מתארים כמיהה של מורים ותלמידים כאחד להבנה, לקִרבה, להשראה ולשכלול מערכת החינוך. שירי הספר יוצרים תמהיל כאב וקסם שנמצא במפגש בין המבוגר לצעיר, העבר לעתיד, המציאות לחלום, הז’רגון הבית ספרי ללשון האינטימית.
עכשיו במכירה מוקדמת דרך האתר:
במקום 98 ש”ח – 70 ש”ח בלבד 
לחצו כאן לרכישה