4.9.25 בשעה 19:30
במקום לשירה, סירקין 5, חיפה
בהשתתפות: עדנה גורני, אמוץ דפני, רפי וייכרט, ניצן ויסמן, רני יגיל, אבנר שץ.
מוזיקה: אורית פרלמן
כניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאן
"מיתר הקשב הדרוך" הוא ספר שיריו השישי של יהונדב פרלמן והראשון מזה תשע שנים.
חמישה שערים יש בספר וחמישים שירים. שני שערים המוקדשים למבט בטבע ובאדם בתוך הטבע, שער אוטוביוגרפי, שער של שירי אהבה ושער 'יהודי' העוסק בנושאי זהות וגורל.
במפגש יקראו וישוחחו על הספר: עדנה גורני, אמוץ דפני, רפי וייכרט, ניצן ויסמן, רני יגיל, אבנר שץ.
אורחת מיוחדת: הזמרת והמלחינה אורית פרלמן שתבצע לחנים מקוריים לשיריו של יהונדב פרלמן.
יהונדב פרלמן הוא משורר ואיש תיאטרון. ממקימיו של כתב העת הספרותי 'עמדה'. ספרו הראשון, "אלישבע כובשת את שער ברנדנבורג" (עמדה 1996) היה הספר הראשון שיצא לאור בהוצאה זו. ספרו השני: "טנגו עם זקף קטן" (עמדה – סצנה 1999), ספרו השלישי "ריקוד השמיניות" (ספריית הפועלים 2004) ספר ילדים – זכה בפרס קרן תרבות חיפה, ספרו הרביעי "על פי הדיבור" (עמדה – כרמל 2008), ספרו החמישי "חדר הכתיבה" (עמדה 2012), ספרו שישי "יצהר" (עמדה 2016).
היה מרכז מגמת תיאטרון בתיכון 'רעות' לאמנויות בחיפה ומרצה בכיר באקדמית גורדון. בשנים האחרונות מעביר חוג תיאטרון בבית הלוחם בחיפה.
–
סונט אביב
אֹרֶן צָעִיר מַצְהִיב בַּפְּרִיחָה
עֲנַן עֲשָׁנוֹ מִתְפַּזֵּר סָבִיב
"יָפִים", הוּא אוֹמֵר, "שִׁלְהֵי הָאָבִיב
עֵת בְּמַיִם רַבִּים הָאֲדָמָה רְווּיָה"
זֶה זְמַן הַחַרְדָּל הַחַרְצִית הַחִמְצָה
הָאֲוִיר הַתָּכֹל אֵינֶנּוּ מַכְאִיב
גַּם רוֹעֵה הַפַּרְפָּרִים בְּאַקְט נָדִיב
אֶת מִכְלְאָתוֹ פָּתַח לִרְוָחָה
שַׁאֲנָן הַיֶּרֶק בֵּינוֹת גַּל אֲבָנִים
שָׁלֵו כִּי עָלָה וְהִבְקִיעַ לָאוֹר
מוֹתֵחַ זְרוֹעוֹת וְעָלִים רוֹטְטִים
סְבִיב קִדָּה שְׂעִירָה הַמַּסְתִּירָה מֵאָחוֹר
כַּלָּנִית גּוֹוַעַת בִּצְבָעִים לוֹהֲטִים
וְתֹרֶן רֹאשׁ קֵרֵחַ שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר
שיר לאהבתי הראשונה
אַהֲבָתִי הָרִאשׁוֹנָה גּוֹסֶסֶת
עַל רָמַת הַגּוֹלָן
בִּגְלַל הַמַּחֲלָה הַהִיא
מַחֲלַת הַסַּרְטָן
כְּנַעַר צָעִיר – מָה מוּזָר
אַף שִׁיר לֹא כָּתַבְתִּי
לַאֲהוּבָתִי הַגּוֹסֶסֶת
עַכְשָׁו הַבֹּקֶר מִתְאַחֵר
שֶׁמֶשׁ שׁוּב מְטַפֶּסֶת לַמָּרוֹם
אֶת הַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי אָז
אֲנִי כּוֹתֵב הַיּוֹם
רְאִי
עוֹד מְעַט הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינֵינוּ
אַתְּ כְּבָר תֵּדְעִי אֶת הַפֵּשֶׁר
שֶׁמֵּעֵבֶר לִגְבוּל הַחַיִּים
אֲנִי אַמְשִׁיךְ לְבוֹסֵס
בְּבֹץ הַמַּעֲשִׂים כָּרוּי
לִמְשׁוּגוֹת הַחוּשִׁים
אֵיזֶה זִכָּרוֹן תִּקְּחִי מִמֶּנִּי לָעוֹלָם הַהוּא
חַיִּים שְׁלֵמִים חָיִית בִּלְעָדַי
שְׁלוֹשָׁה בְּעָלִים הָיוּ לָךְ וַאֲהָבוֹת בְּלִי דַּי
וְלַמְרוֹת זֹאת וְאוּלַי דַּוְקָא
בִּגְלַל זֶה – כַּמָּה מֵהַמַּמָּשׁוּת שֶׁלִּי
מַמָּשׁוּת שֶׁהָיִיתִי בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה
תֵּעָלֵם עִם לֶכְתֵּךְ?
זִכְרוֹן הַנַּעַר שֶׁהָיִיתִי
זִכְרוֹן שְׂרֵפַת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה.
לְאָן שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי – אֶת פָּנַיִךְ רָאִיתִי
בְּכָל רֶגַע מֵרִגְעֵי הַיְּמָמָה אֵלַיִךְ הִתְגַּעְגַּעְתִּי
וְרָצִיתִי לִהְיוֹת אִתָּךְ וּבְכָל רֶגַע שֶׁהָיִיתִי אִתָּךְ
הָיִיתִי קַשּׁוּב לָךְ מֻכֵּה אֵימָה שֶׁלֹּא לְפַסְפֵס
גָּוֶן מִגּוֹנֵי קוֹלֵךְ מֵהַבָּעוֹת פָּנַיִךְ מֵרֶמֶץ
שֶׁל אֹשֶׁר מְשֻׁתָּף
וְלֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ
גַּם לֹא עָנִית לִי
מַדּוּעַ הָלַכְתְּ מִמֶּנִּי אָז
אֲנִי יוֹדֵעַ – נֶאֱחַזְתִּי בָּךְ כְּמוֹ טוֹבֵעַ בְּקַשׁ
חֶרְדַּת נְטִישָׁה פְּסִיכוֹזָה שֶׁל דּוֹר שֵׁנִי
הָיִיתִי יוֹתֵר מִדַּי בִּשְׁבִילֵךְ – אֲנִי יוֹדֵעַ
עַכְשָׁו הַבֹּקֶר מִתְאַחֵר מֵעַל הַכִּנֶּרֶת
הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב מְטַפֶּסֶת לַמָּרוֹם
הִנֵּה כָּתַבְתִּי שִׁיר לְאַהֲבָתִי
הָרִאשׁוֹנָה הַגּוֹסֶסֶת
שִׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי אָז
כָּתַבְתִּי הַיּוֹם
