ד"ר גלעד מאירי (1965, ירושלים) פרסם 20 ספרים, מהם שבעה ספרי שירה, מחקר אודות שירת דוד אבידן (מבוסס על הדוקטורט), פופואטיקה – ספר עיון בשירת עכשווית ושבע אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל (שתיים), ספורט, בבית ספר, בטיסה, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף). מנהל ומייסד שותף של מקום לשירה. עורך כתב העת ננופואטיקה. זכה בארבעה פרסים ספרותיים: פרס משרד התרבות לעריכה של מפעל ספרותי (2022), פרס ראש-הממשלה (2008), פרס אקו"ם עבור שחרור בתנאים מגבילים (2012) ופרס ירושלים לספרות יפה ע"ש זבולון המר עבור כתב היד של פגני אורגני (תחרות בעילום שם של אגף התרבות של עיריית ירושלים 2001).
צילום: ריקי רכטמן

ד"ר נועה שקרג’י – משוררת, עורכת, חוקרת ומייסדת שותפה של בית הספר לאמנויות המילה. פרסמה שני ספרי שירה: "חותמת חום" (הקיבוץ המאוחד, 2017), "נא" (מקום לשירה, 2023); ושני ספרי עיון: "מילת הכבוד של הרחוב – עיונים בשירתו של רוני סומק" (גמא, 2019), "אינטרנטיקה" (מוסד ביאליק, 2021). עורכת ספרי שירה. עמיתת פוסט דוקטורט במעבדה הספרותית בחוג לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עבודת הדוקטורט שלה "המדיטיזציה של הספרות בעידן הדיגיטלי" נכתבה בחוג לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. זכתה במספר פרסים ספרותיים, עורכת כתב העת "מעלה" לביקורת ספרות.

בעל, אב וסב. בוגר האוניברסיטה העברית בחוגים כלכלה וגאוגרפיה.
מנהל מיזמים ופרויקטים בתחום הבניה, בירושלים, בארץ ובחו"ל.
שבוי בקסם המילה הכתובה.

מלי פדר, ילידת ירושלים (1953), בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח.
שימשה בתפקידים מגוונים והובילה פרוייקטים בתחומי התיירות והתרבות בעיריית ירושלים ובאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל. שירה ספרות ואמנות קרובים לליבה.

נולד בגבעת ברנר, רופא, פרופ' אמריטוס לגנטיקה מולקולרית באוניברסיטה העברית. כיהן בעבר כדיקן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. יו"ר עמותת ‎בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי מיסודה של האוניברסיטה העברית.

אלון ערן, ירושלמי, יליד 1966, נשוי + 3, איש הייטק בעבר ובעלים של מלון משפחתי קטן בהווה.
בוגר מדעי המחשב ומתימטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

אמנית, אוצרת, כותבת, עורכת ומוציאה לאור של דברי דפוס בתחום התרבות. פרסמה מסות על שפה ודימויים במבחר זירות; הציגה עבודות במוזיאון תל-אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה ואחרים. אצרה תערוכות במוזיאון ארץ ישראל; אצרה והציגה פרויקטים במרחב הציבורי. המטאפורה, הכורכת דימוי ומילה, היא מוטיב מרכזי בכל אחד מהשדות בהם היא יוצרת ופעילה.