מעלה: גיליון 6

הגיליון השישי של מעלה הוא גיליון חגיגי לכבוד שבוע הספר העברי, ויש בו מכל טוב הארץ ומעבר לה. בגיליון שתים־עשרה רשימות, שמונה המלצות על ספרים, וטקסט קצר מאת מארק טוויין בתרגום ראשון, המופיע תחת המדור החדש “מעבר לים״. שני פוקר כתבה על שעת השקרנים מאת יערה שחורי, ויפעת שחם על מוגבל מאת אילה בן לולו. נדבי נוקד כותב על אמילי דיקנסון לכבוד צאת המבחר המוח רחב משמים בתרגומו של שמעון זנדבנק. עטרה בן חנן כתבה על כוס, מים לעמית בן עמי. רשימתו של אופיר אשרי על אל תספר לאחיך, ספרו של מאיר שלו, מציעה סוג חדש של ביקורת ושל מחשבה על אודותיה: שלו הוזמן להגיב לביקורת זו לפני פרסומה, ותגובתו מופיעה ברשימה עצמה.
חיים וייס ברשימה רטרוספקטיבית על הספר צל ידו מאת חיים באר, ועדו ניצן במסה על התעוררות השירה החרדית. במרכז הגיליון משובצת חטיבת המלצות על ספרים עבריים ישנים (ולא כאלה שפורסמו בשנה החולפת, כי לספרות אין זמן) מאת שמונה אוהבי ספרות יקרים:
הסופרות לאה איני ומאשה צור גלוזמן, המשוררים רוני סומק וליאור שטרנברג, המשוררת ואשת הרדיו ענת שרון בלייס, החוקרות ננה אריאל ויעל דקל והחוקר תומר פרסיקו. בחציו השני של הגיליון, שרון שקרג׳י כותבת על חתול שהוא רק חתול בספר קרתגו מאת זהר כוכבי, רותם עטר עוסקת בחושים בספר תנוכים משושים, שיניים רכות, וחידות אחרות מאת שחר פרדי כסלו, שירה מזוז כותבת על החקירות הטקסטואליות של דרור משעני בספרו אמונה, אלפרד כהן מעריץ את תומס ברנהרד וגם את הנובלה כן, מורן שוב רובשוב ברשימה על כריכות סדרת כבר לשירה, ויהונתן דיין בתרגום ראשון לאיך לספר סיפור, אפוריזם ספרותי שכתב מארק טוויין.