בצרכניה של מעונות עובדים / יגאל בן-אריה
בַּצַּרְכָנִיָּה שֶׁעוֹדָהּ עוֹמֶדֶת עַל סַף
מְעוֹנוֹת עוֹבְדִים הַמְטֻיָּחִים לָבָן
הֵם הָיוּ צְעִירִים כָּמוֹנִי
וְכַיוֹם נִרְאִים כְּהוֹרַי לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה
וַאֲנִי בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה
אֵרָאֶה כְּהוֹרַי לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה.
רַק לִפְנֵי רֶגַע יָכֹלְתִּי לִבְחֹר
כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחִי, לָגוּר בִּמְדִינוֹת הַיָּם,
לִכְתֹּב בְּחֹסֶר כֹּל
לִבְחֹר בְּחַיַּי שֶׁאוֹתָם אֲנִי חַי
וְעוֹד מְעַט יִוָּתְרוּ חַיַּי וְהֵם בִּלְבַד
וְהַבְּחִירָה הוֹלֶכֶת וּמִצְטַמְצֶמֶת
וְגַם הָרָצוֹן כְּבָר לֹא מַה שֶׁהָיָה.
כִּמְדֻמַּנִי שֶׁסַּבְּרֶס מוֹכְרִים פָּחוֹת
וְגַם עֶגְלוֹנִים הַמּוֹבִילִים בְּלוֹקִים שֶׁל קֶרַח
נֵפְט בְּגֶ'רִיקָנִים וּגְבִינָה בְּאוֹקִיָּה
אֵינָם בָּרְחוֹבוֹת וְשִׁילִינְג אֵין לְמִי לָתֵת
וְנוֹתְרָה הַחִידָה הַמְצַמְרֶרֶת
מֶה עָלָה בְּגוֹרָל שָׁדֶיהָ שֶׁל סוֹפִי שֶׁהָיְתָה
שְׁטוּחָה כְּמוֹ שְׂדֵה תְּעוּפָה
וְדָאַגְנוּ וְחָרַדְנוּ עַד בְּלִי דַי
וְסוֹפִי כְּלָל לֹא יָדְעָה
מתוך הספר והיה נותן שמות, הקיבוץ המאוחד 1996