כתב עת לספרות ננופואטיקה

ננופואטיקה: גיליון רביעי

דבר המערכת

מסימניו של הגיליון הנוכחי היא הפנייה אל התרגום, שכמעט לא יוצג בשני הגיליונות הקודמים. לא נמנענו ממנו עד כה במכוון ואין מניע שהביא אותנו להתמקד בו דווקא כעת, מלבד כנראה ההתפתחות הטבעית של כתב העת בחקירה של מכלול היבטיו של המבע הקצר.

סגולה מפתיעה של השירה הקצרה היא שדומה כי במקרה שלה הפּחת המובנה שבעצם פעולת התרגום קטן משמעותית. המטפחת, אפשר אולי לומר, דקה יותר, כאילו אינה מספיקה להתעבות, ולכן הנשיקה לחה ומסעירה יותר.

מתוך מפעל התרגומים הנמשך של המשורר עטור השבחים ליאור שטרנברג מהשירה הבריטית והאמריקאית בת זמננו אנו מביאים שלושה שירים ליריים קצרים של המשורר האירי מייקל לונגלי, ושיר של המשורר הוולשי המנוח ר.ס. תומאס. בחטיבת ההייקו, סוגה שבה יש לכתב העת עניין מיוחד, אנו נרגשים להביא מתרגומיו מיפנית של המתרגם, החוקר והמשורר איתן בולוקן לשניים מן הגדולים שבמשוררי ההייקו, באשו ואיסה, בשירים שמעולם לא תורגמו לפני כן לעברית. לצידם מובאים תרגומים של דרור בורשטיין למשורר הייקו אמריקאי בולט בן זמננו, גארי הות'ם. עוד בחטיבת ההייקו שירים מאת רועי צ'יקי ארד וצמד של המשורר גיא שקד.

כפי שעשינו בגיליונות הקודמים עם המשוררים אוֹרי ברנשטיין וזלי גורביץ', אנחנו שמחים על ההזדמנות לתת שוב מקום לחטיבה משמעותית של שירה קצרה של משורר מוכר. הפעם זהו בנימין שבילי, שממשיך לשרטט את דרכו הייחודית, רוחנית ופואטית, בסִדרה של שירי פנייה עזים אל ישות אלוהית חדשה־עתיקה: יֹוָה.

לצד המעשים הללו, כתב העת ממשיך להיות מסור לתפקידו להיות חלון ומוצא לשירה הקצרה הנכתבת כאן ועכשיו. במישור ההכרחי הזה אין בבחירות שלנו קו תמטי או סגנוני מלבד התאבכות הטעמים, התשוקות ותחומי העניין של שלושתנו. באופן מפתיע, דווקא אזור זה של העשייה השוטפת מתגלה כפורה ביותר ברמת השיח העריכתי בינינו. בחירת המשוררים והשירים שיתפרסמו מציפה שאלות, פערי תפיסות ונקודות קירבה בלתי צפויות, הן ברמת המכלול והן ברמה של קריאת השיר הבודד. אלה, בתורם, תורמים לחידודה ולהעמקתה של ההבנה הקולקטיבית המתהווה שלנו במה שנוגע למשמעות הפעולה המשותפת של הוצאת כתב עת, לא מעט בזכות הפרקטיקה של ההתעקשות להחליט שלא בהצבעת רוב אלא בטריאלוג של ליבון עד הסכמה.

לצד כותבים וכותבות שהחלו את דרכם בכתב העת ואנחנו ממשיכים לעקוב בעניין אחר שירתם, כגון נעמה בוגט ויפה שלומוביץ, מוסיפים להתפרסם בגיליון גם שירים חדשים של כותבים מוכרים יותר, כגון יהודה ויזן, אפרת מישורי, דורית ויסמן ושי דותן. שתי כותבות שלא פירסמו בננופואטיקה לפני כן וראויות לתשומת לב מיוחדת הן שי שניידר־אֵילת וילי שנר. בפן המחקרי של הגיליון מובאת מסתו של גלעד מאירי הטובעת מושג ננופואטי חדש, החמידוּת, ומתחקה אחר גילוייו בשירה העכשווית.

לכתב העת יש מיום היווסדו עניין עקרוני ונמשך במיפויָם ובהרחבתם של אופני הביטוי השירי הקצר בעברית, וגם בגיליון הנוכחי שמור למאמץ הזה מקום חשוב. אלכס בן ארי מגיש מסת מבוא ומבחר תרגומים של המשורר האמריקאי הנסיוני המרתק רוברט לקס (1915-2000) הפותח אפשרויות שהשירה העברית, לתחושתנו, טרם בחנה די הצורך. עוד בהקשר זה, חותמת את הגיליון אנתולוגיה של שירה בסוגה חדשה של שירה שיתופית, שירי אותיות, פרי המצאתם של המשורר אבנר מרים עמית והסופרת קרן שפי. השניים גם הקדימו למבחר מסת מבוא המתארת את הסוגה וממקמת אותה על הקשת הרחבה של סוגי הכתיבה השיתופית לגווניה. ברוח אקורד הסיום הזה, גם חידת השירה המסורתית שבסוף הגיליון פותחת את עצמה הפעם להשתתפות פעילה של הקוראים.

וקצרים הדברים ומותר בם לנגוע.

באהבה,
אלכס בן ארי, נועה שקרג'י, גלעד מאירי

מתוך הגיליון:

מייקל לונגלי / שָׁם

הַאִם הֵם נִפְגָּשִׁים שָׁם אֵי פַּעַם,

הַדּוֹלְפִינִים שֶׁסָּפַרְתִּי,

הַלּוּטְרָה לָהּ צִפִּיתִי?

הָיָה עָלַי לְכַלּוֹת אֶת חַיַּי

בְּהַקְשָׁבָה לַגַּלִּים.

 

מאנגלית: ליאור שטרנברג

 

 

 

אלן גינזברג / אֶרֶץ הָאֲגַמִּים, וִיסְקוֹנְסִין

 

בּוּדְהָא מֵת

וְהוֹתִיר אַחֲרָיו

רִיק גָּדוֹל.

 

מאנגלית: גלעד מאירי

 

 

 

דורית ויסמן / הַבֻּבָּה שֶׁלִּי

בְּיַלְדוּתִי, בְּשִׁכּוּן עֲלִיָּה,

הָיְתָה לִי בֻּבָּה

חַסְרַת יָד אוֹ חַסְרַת עַיִן

 

וּכְבָר גַּם לֹא בְּטוּחָה

אִם הָיְתָה שֶׁלִּי

אוֹ בָּאָה לִי מֵהַשִּׁירִים

שֶׁל לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג

 

אִמָּא מֵתָה

וְאֵין אֶת מִי לִשְׁאֹל

לרכישה לחצו כאן

הגליון המלא: ננופואטיקה 4