בוא זמני הוא ספרו ה-11 של גלעד מאירי. מאירי הוא ד"ר לספרות, העורך הראשי של מקום לשירה ומנהל שותף של בית הספר לאמנויות המילה. הוא זכה במספר פרסים וביניהם פרס ראש הממשלה (2008)ופרס אקו"ם (2012).
שני הפוכים
בַּבֹּקֶר אָנוּ שׁוֹתִים יַחַד קָפֶה,
מְכֻנָּסִים בְּבוּעַת אֵדֵי שִׂיחָה
צַמְרִירִית כִּשְׂמִיכָה,
מְגַשְׁשִׁים עִם הַלָּשׁוֹן בָּאֲוִיר
כְּמוֹ אַחֲרֵי מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת
שֶׁל שָׂפָה חֲדָשָׁה.
זְמַן קָפֵאִין,
מַשַּׁק הַשְׁכָּמָה
טוֹפֵחַ עַל פָּנֵינוּ
מַשִּׁיל בְּמִבְרֶשֶׁת
מֶשִׁי אַרְכֵיאוֹלוֹגִית
אַבְקַת לַיְלָה דַּקָּה.
בְּלֵאוּת שֶׁל רוֹחֲצִים בְּחָמָאם
שׁוֹפְתִים מִשְׁפָּטִים זוֹ עַל זֶה
מִכַּדֵּי הַחֶרֶס שֶׁל הַפֶּה.נעימון
חַלּוֹן הַמִּטְבָּח פָּתוּחַ
בְּאֶמְצַע הַחֹרֶףאֲנִי מֵבִיא לָךְ מֵהַתַּנּוּר
סִיבוּב נוֹסָף שֶׁל פַּשְׁטִידָהצִיּוּץ בּוֹקֵעַ
מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל מַכְשִׁיר נַיָּדכִּמְעַט רָץ לַעֲנוֹת
בְּאֶמְצַע הָאֲרוּחָהלַדּוֹר הַשֵּׁנִי
שֶׁל צִפֳּרֵי גַּנִּימרפסת תל אביבית
הַיּוֹם נִסְגָּר
אַט
כְּרוֹכְסָן.
אֲנִי שָׂרוּעַ מְלֻכְסָן
פְּסוּק רַגְלַיִם עַל עַרְסָל,
שָׁט
נִפְלָט וְנִקְלָט
בִּמְנִיפַת רוּחַ מַעֲרָבִית מַרְוָה.
עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת מוּסָפִים
מִתְבַּדְּרִים, פִּצּוּחִים, עַלְוָה
וְנֵס קָפֶה חָקִי מַרְעִיף שַׁלְוָה.
מְקַלֵּף מִגּוּפִי חֻלְצָה כְּמַדְבֵּקָה לַחָה.
בַּשָּׁמַיִם עוֹלֶה סֹמֶק הַשְּׁקִיעָה
גִּנְדּוּר אַחֲרוֹן לִפְנֵי הַלַּיְלָה.
עוֹמֶדֶת מוּל אֲרִיזָה שְׁטוּחָה, בַּעֲלוּת נְמוּכָה וּבוֹכָה
מִתְפָּרֶקֶת לְמַרְכִּיבִים בְּסִיסִיִּים, נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ מַשֶּׁהוּ
שֶׁאֶפְשָׁר לִסְגֹּר שֶׁקַל לְהוֹבִיל
מִשְׁתַּטַּחַת בִּפְנֵי עָרִיצוּת הַבַּיִת.
[מתוך "שומרת לילה"]
