ננופואטיקה 17-שירה עיראקית 2019-1919

ג’מיל סידקי א־זהאווי
רעידות האדמה

הַטֶּבַע אֵינֶנּוּ מַשְׁלִים עִם בָּנָיו
וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בְּמָקוֹם וּבִזְמַן

מִתַּחַת רַגְלֵינוּ גּוֹאֶה לֵב הָאָרֶץ
וְכָל אִישׁ עוֹצֵם אֶת עֵינָיו שַׁאֲנָן

בְּבִטְנָהּ אֵשׁ יוֹקֶדֶת וְהִיא מַמְשִׁיכָה
לְהַקִּיף אֶת שִׁמְשָׁהּ בִּנְתִיבָהּ הַיָּשָׁן

רְעִידוֹת אֲדָמָה עֲלוּמוֹת בִּקְרָבֶיהָ
וְאֵין הַיּוֹדֵעַ אֶת סוֹד פְּרִיצָתָן

רַבּוֹת הַסְּבָרוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ לְחָשְׂפוֹ
וְכָשְׁלוּ מִלִּמְצֹא לוֹ פֵּרוּשׁ וּמוּבָן

חַשְׁמַל הוּא הַשֹּׁרֶשׁ לַכֹּל, הַגּוֹרֵם
לְעוֹלָם זֶה לָנוּעַ לְכָאן וּלְכָאן

אַךְ יֵשׁ גַּם בּוּרִים וְעַמֵּי אֲרָצוֹת
הָרוֹאִים בָּזֶה רֶמֶז לְאֶצְבַּע שָׂטָן

וְיֶשְׁנָם הַסְּבוּרִים שֶׁהָאָרֶץ כֻּלָּהּ
נִשֵּׂאת עַל מִצְחוֹ שֶׁל שׁוֹר מְקֻרְנָן

פתח דבר

גלי ההגירה הגדולים ששוטפים את החופים הפיזיים כמו גם את החופים התרבותיים ברחבי העולם, לא פסחו על ישראל — מדינת המהגרים — ועל השירה העברית, שעסוקה כבר שנים רבות במולדות ישנות וחדשות ובתהליכי התרגום של מולדת אחת לאחרת. במובן זה, אוסף השירים שלפניכם מצטרף למגמה ארוכה ומפותלת של הכרת השירה במדינות שכנות, מהן היגרו יהודים לישראל במהלך המאה ה־20. עם זאת, בניגוד לספרים מתורגמים של משוררים יחידים מצד אחד, או לאנתולוגיות המתחקות אחרי הביטוי החובק כול “שירה ערבית” מן הצד השני, אוסף זה (בדומה למושאיו) הוא ייחודי וראשון מסוגו בכך שהוא עוסק בשירה עיראקית מודרנית. היינו הוא מבקש להאיר מקום, זמן ותרבות קונקרטיים בהם השירה זכתה למעמד מיוחד במשך דורות רבים.

ב־1.10.2019 תחגוג עיראק מאה שנים לסיום השליטה העות’מאנית (רק 13 שנים לאחר מכן, ב־3.10.1932 זכתה בעצמאות מלאה), אולם מסורת השירה העיראקית זכתה למעמד מרכזי כנזר האמנויות דורות רבים קודם לכן, כמו גם בעשוריה הראשונים של עיראק המודרנית. כפי שמתארת הילה פלד־שפירא ברשימתה להלן, הנעשה בשירה העיראקית היווה שיקוף וביטוי של תהליכים חברתיים, תרבותיים ואסתטיים שהתחוללו במדינה לאורך שנים. לאחר שנות רדיפה, הצרת צעדים וצנזורה, מעמדם של השירה והמשוררים שוקמו לאחר נפילת שלטונו של סדאם חוסיין והשינויים שהתחוללו בעקבותיה. ועם זאת, היום, בעיראק האחרת, הועם זוהרה של השירה והבכורה, אם בכלל ניתנת לספרות, שייכת לסיפורת, לפרוזה.

לדעתנו, המאפיין המרכזי בשירי הקובץ שלפניכם הוא תחושת השניוּת ביחס למילים “בית”, ו”מולדת”. זאת ככל הנראה משום שעבור משוררים עיראקיים רבים (ולא רק עיראקיים) המיקום הגיאוגרפי של הבית קיים, אך חוויית הבית שבמיקום זה — אבדה. באופן מרתק, המושגים הדומיננטיים אחרי הבית והמולדת הן המילים “מילים” ו”שירה”, המתגלות בשירים לא פעם כבוגדניות וארורות ועם זאת — כמפלטו היחיד של המשורר הגולה. כלומר, בין המולדת והבית ובין המילים והשירה מתקיימת זיקה מרתקת המשליכה גם על הבית והמולדת שיש למשורר בשירה ובשפה עצמן. בתהליכי העבודה על הקובץ גילינו שוב ושוב את המעבר ממרחב פיזי אחד למשנהו כמאפיין ראשון של המשוררים שנולדו בעיראק, גדלו בעיראק, כתבו בערבית אבל חיו ונפטרו בשטוקהולם, בברלין, בסן פרנסיסקו ובערים נוספות.

בדומה לשירה העברית, גם השירה העיראקית השתחררה מחרוז וממשקל במהלך שנות ה־40 של המאה ה־20. תהליך זה, שראשיתו ביצירתם של נאזכּ אל־מלאיכּה ובדר שאכר אל־סיאב, שהחלו לכתוב שירה חופשית, נוסחו כעשרים שנה מאוחר יותר במניפסט השירה הערבית שעליו חתומים כמה מן הבולטים במשוררים העיראקיים: פאדל אל עזאווי, סמי מהדי, ח’אלד עלי מוסטפא (עיראקי ממוצא פלסטיני) ופאוזי כרים. המניפסט מובא כאן בעברית לראשונה, בתרגומו של אריה גוס.
מבחר זה מאגד מיצירותיהם של 31 משוררים עיראקיים שכתבו בין ראשית המאה העשרים ועד ימינו אנו, ולפיכך הוא מהווה הצצה ראשונה למבחר מתוך השירה העיראקית במאה האחרונה ולא מקיף את המכלול העשיר שלה. מעבר לפרסום של שירה משובחת ומגוונת מתרבות קרובה־רחוקה, בעריכת הגיליון הזה ביקשנו להציע לקורא מפה ראשונית ויכולת התמצאות בסיסית בשירה העיראקית של המאה ה־20. מי שמחפש כמונו, למצוא מעט סדר בבלגן יוכל להיעזר ברשימתו הנהדרת של כאזם ח’נג’ר הממפה (גם אם תחת התנגדות מתודולוגית מוצדקת) את הדורות בשירה העיראקית, לקרוא מעט על המשוררים שכתבו את השירים ולהיעזר במפת השירה המופיעה בגב הכריכה.

אנו מודים לכאזם ח’נג’ר שכתב את רשימתו במיוחד עבור גיליון זה, ולכל המשוררים שנתנו את הסכמתם להשתתף בקובץ זה. לצערנו, חלק מהמשוררים שביקשנו לפרסם משיריהם לא נענו לנו. מסיבה זו ומסיבות נוספות אנו מקווים שהקובץ הזה הוא פתח לאנתולוגיה מקיפה יותר שתראה אור בעתיד. אנו מבקשים להודות למתרגמים: סלמאן מצאלחה, יותם בנשלום, אהוד הורביץ, רותם עטר, אריה גוס ויאיר חורי. אנו מודים גם להילה פלד־שפירא על רשימתה העוסקת בקשר שבין השירה ובין תהליכים חברתיים ופוליטיים שהתרחשו בעיראק.
אנו מבקשים להקדיש גיליון זה לפ

רופ’ ששון סומך, מי שהיה בצעירותו בן בית בשדה השירה בעיראק והפך עם עלייתו לישראל לבן בית בעברית ובשדה השירה בארץ. במהלך עשרות שנים ששון תיווך את פניני הספרות והשירה הערבית לקוראי העברית בישראל, והעמיד דורות של תלמידים הממשיכים את דרכו. אנו מקדישים לו את הגיליון כהצדעה על עבודתו הן כמתרגם והן כחוקר.

קריאה מהנה,

נועה שקרג’י, עידן בריר
מספר עמודים: 132
מחיר הספר: 40
שנת הוצאה: 2019

בלע / ליאורה כהן

הספר “בלע” מושתת על רעב ושפתו היא שפת הבליעה, כלומר התביעה להתמזגות מוחלטת עם האחר, בעיקר עם האהוב והבן. תשוקת ההתמזגות והבליעה מופעלת שוב ושוב על אף שהיא נידונה לכישלון, ומתעקשת על רגע שאפשר להניח לו. חלק נרחב של הספר עוסק בזקנה, כפי שהיא נגלית בתוך מוסד גריאטרי, בתוך המחלקה הסיעודית. היד הרושמת אינה מסתפקת בתיאור ונסיגה אלא מוכנה לחצות את הקווים ולהישיר מבט אל הזקנה במלוא עליבותה ולמצוא בה את צלם האדם כפי שנוצק בו מבראשית.

ליאורה כהן, ילידת 1983 וחיה בירושלים. עובדת במוסדות גריאטריים בתזונה קלינית, ודוקטורנטית לחקר הזקנה באוניברסיטת חיפה. זהו ספרה הראשון.

מספר עמודים: 64
מחיר הספר: 69 ₪
שנת הוצאה: 2018


ננופואטיקה והוצאה לאור

מקום לשירה מוציא לאור ספרי שירה, כתבים אקספרמנטליים, אנתולוגיות ואת כתב העת ננופואטיקה.

את הספרים נפש, חשבון מאת בת-שבע דורי-קרליה, קורות הבית מאת יפה שלומוביץ, קום מאת אמיר מנשהוף, תרגילים בסגנון מאת רמון קנו, שומרת לילה מאת נועה ברקת, בוא זמני מאת גלעד מאירי, התקוה 69 מאת אלכס בן ארי וכן גליונות כתב העת ננופואטיקה, נתנים לרכישה בחנות הספרים המקוונת אינדיבוק  בחנויות הספרים העצמאיות, וברכישה ישירה מההוצאה.

רשימת החנויות העצמאיות: אדרבא, ספרים ברחביה, ספרים בקטמון, ירדן ספרים, סיפור פשוט, המגדלור,תולעת ספרים.

את יתר ספרי ההוצאה, ניתן להשיג בכל חנויות הספרים וברכישה ישירה מהוצאת מקום לשירה.

 

לרכישת ספרי ההוצאה

ניתן להשיג את ספרי הוצאת מקום לשירה בחנויות העצמאיות בירושלים ובתל אביב, ובחנות המקוונת אינדיבוק. לרכישה ישירה ומהירה דרכנו: אנא שלחו דוא”ל לכתובת: poetryplace1@gmail.com עם הפרטים הבאים:
שם מלא
ספר/ים שנבחרו
כתובת למשלוח
טלפון
אישור תשלום יישלח לתיבת הדוא”ל שלכם ולאחר התשלום ומתן קבלה הספר יישלח.
לשאלות נוספות: 02-6534601

 

בוא זמני / גלעד מאירי

בוא זמני הוא ספרו ה-11 של גלעד מאירי. מאירי הוא ד”ר לספרות, העורך הראשי של מקום לשירה ומנהל שותף של בית הספר לאמנויות המילה. הוא זכה במספר פרסים וביניהם פרס ראש הממשלה (2008)ופרס אקו”ם (2012).

שני הפוכים

בַּבֹּקֶר אָנוּ שׁוֹתִים יַחַד קָפֶה,
מְכֻנָּסִים בְּבוּעַת אֵדֵי שִׂיחָה
צַמְרִירִית כִּשְׂמִיכָה,
מְגַשְׁשִׁים עִם הַלָּשׁוֹן בָּאֲוִיר
כְּמוֹ אַחֲרֵי מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת
שֶׁל שָׂפָה חֲדָשָׁה.
זְמַן קָפֵאִין,
מַשַּׁק הַשְׁכָּמָה
טוֹפֵחַ עַל פָּנֵינוּ
מַשִּׁיל בְּמִבְרֶשֶׁת
מֶשִׁי אַרְכֵיאוֹלוֹגִית
אַבְקַת לַיְלָה דַּקָּה.
בְּלֵאוּת שֶׁל רוֹחֲצִים בְּחָמָאם
שׁוֹפְתִים מִשְׁפָּטִים זוֹ עַל זֶה
מִכַּדֵּי הַחֶרֶס שֶׁל הַפֶּה.

נעימון

חַלּוֹן הַמִּטְבָּח פָּתוּחַ
בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף

אֲנִי מֵבִיא לָךְ מֵהַתַּנּוּר
סִיבוּב נוֹסָף שֶׁל פַּשְׁטִידָה

צִיּוּץ בּוֹקֵעַ
מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל מַכְשִׁיר נַיָּד

כִּמְעַט רָץ לַעֲנוֹת
בְּאֶמְצַע הָאֲרוּחָה

לַדּוֹר הַשֵּׁנִי
שֶׁל צִפֳּרֵי גַּנִּי

מרפסת תל אביבית

הַיּוֹם נִסְגָּר
אַט
כְּרוֹכְסָן.
אֲנִי שָׂרוּעַ מְלֻכְסָן
פְּסוּק רַגְלַיִם עַל עַרְסָל,
שָׁט
נִפְלָט וְנִקְלָט
בִּמְנִיפַת רוּחַ מַעֲרָבִית מַרְוָה.
עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת מוּסָפִים
מִתְבַּדְּרִים, פִּצּוּחִים, עַלְוָה
וְנֵס קָפֶה חָקִי מַרְעִיף שַׁלְוָה.
מְקַלֵּף מִגּוּפִי חֻלְצָה כְּמַדְבֵּקָה לַחָה.
בַּשָּׁמַיִם עוֹלֶה סֹמֶק הַשְּׁקִיעָה
גִּנְדּוּר אַחֲרוֹן לִפְנֵי הַלַּיְלָה.

לרכישה לחצו כאן

התקווה 69 / אלכס בן ארי

 

“התקווה” הוא אולי הטקסט שקראנו ושרנו הכי הרבה פעמים בחיינו, אבל אולי גם זה שהקשבנו לו הכי פחות. מדוע הוא נפתח ב”כל עוד”? האם השיר האיתן הזה תלוי כל כולו על חודה של פסוקית תנאי שייתכן שלא תתקיים? מהי בדיוק נפש יהודי? של מי העין המביטה לפאתי מזרח קדימה ומנין בדיוק היא צופה? החזות הממלכתית של ההימנון מסתירה, מתברר במבט מקרוב, לא מעט מורכבויות.
המשורר אלכס בן ארי נותן למורכבות הזו קול ונוכחות באמצעות 69 ואריאציות, או שיבושים, של ההימנון. את השיבושים הוא יצר באמצעות פרוצדורה מתמטית פשוטה על בסיס המילון העברי הקאנוני, אבן-שושן. הוא החליף כל אחד משמות העצם בהימנון בשם העצם שנמצא מקום אחד אחריו במילון, שני מקומות אחריו במילון וכך הלאה. התוצאה היא 69 גרסאות מוזרות, מצחיקות, מאירות עיניים ומפתיעות. טקסטים שהם עמוקים וחתרניים דווקא משום שמי שכתב אותם אינו אדם אלא ספר – המילון.

 

קובץ שירים חדשני ונועז זה היוצא לרגל יום העצמאות הקרב ובא, הוא הזדמנות להקשיב מחדש לריבוי השוקק, מרובה הנראטיבים, של ההימנון ושל העברית. להשיב להם, דווקא דרך פעולת הפירוק והשיבוש, את תקפותם כמסגרת הלשונית הרחבה של חיינו כאן ועכשיו.

 

 

מתוך הספר:

1 – התְּקוּמָה

 

כָּל עוֹד בַּלְבָבוֹן פְּנִימָה

נַפְשִׁיּוּת יָהִיר הוֹמִיָּה

וּלְפָאוּנוֹת מִזְרָחָן קָדִימָה

עֵינָא לְצִיּוֹנוּת צוֹפִיָּה

 

עוֹד לֹא אָבְדָה תְּקוּמָתֵנוּ

הַתְּקוּמָה בַּת שֵׁנוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַמָּא חָפְשִׁי בְּאַרְצוּתֵנוּ

אַרְצוּת צִיּוֹנוּת וִירוּשָׁלַיִם

 

 

 

2 – התְּקוּפָה

 

כָּל עוֹד בַּלֶבֶד פְּנִימָה

נִפְשָׁעוּת יַהֲלוֹם הוֹמִיָּה

וּלְפְּאִירוֹת מִזְרָם קָדִימָה

עֵינִית לְצִיּוֹנִיּוּת צוֹפִיָּה

 

עוֹד לֹא אָבְדָה תְּקוּפָתֵנוּ

הַתְּקוּפָה בַּת שַׁנְהֲבוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עֹמֶד חָפְשִׁי בְּאַרְצִיּוּתֵנוּ

אַרְצִיּוּת צִיּוֹנִיּוּת וִירוּשָׁלַיִם

 

 

 

 

 

 

 

4 – התְּקִינָה

 

כָּל עוֹד בַּלִבּוּב פְּנִימָה

נִצַּת יֹהַר הוֹמִיָּה

וּלְפֻּארוֹת מִזְרָע קָדִימָה

עֵיפָה לְצִיטוֹלוֹגְיָה צוֹפִיָּה

 

עוֹד לֹא אָבְדָה תְּקִינָתֵנוּ

הַתְּקִינָה בַּת שְׁנוֹרְרוּיוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַמּוּד חָפְשִׁי בְּאֲרֶשְׁתֵנוּ

אֲרֶשֶׁת צִיטוֹלוֹגְיָה וִירוּשָׁלַיִם

 

 

 

 

שומרת לילה / נועה ברקת

ספר ביכורים למשוררת נועה ברקת

ספר השירים שומרת לילה הוא מדריך ללוחמי אור. מול החשיכה הנפערת עולה ומתבררת דמותה של אישה, בת זוג, אם, קיבוצניקית ובת להורים ניצולי שואה. שירי הספר מנהלים משא ומתן מתמשך על הבית המשתנה כתנאי לשייכות דרך זכרונות ילדות בקיבוץ, השואה שקרעה את ההורים מביתם וממשפחתם, וחוויות זוגיות ומשפחתיות. האור הזורח מתוך החשכה קשור בעמדה הרוחנית הנדירה שתופסת המשוררת, עמדה של קבלה, מחילה, ואפילו כישוף.

שומרת לילה מציע קול פואטי בשל, צלול ומרתק. זוהי פואטיקה וידויית אך לא מניפולטיבית, מאופקת אך לא יבשה – שירה טרנספורמטיבית ההופכת את מה שמציאותי ואפילו מציאותי מדי, את מה שכואב ואפילו קורע, וגם את מה שמשמח – ליפה.

ציר הספר נע בין המסע לבית, להתגשמות, להפוך להיות בת בית. בגוף, בין קירות, בעולם. לבין הקשר הנשמר עם העולם שאינו בגוף, הקוסמוס שממשיך ללוות ולהיות נוכח.

נועה ברקת, ילידת 1962, עוסקת בעריכת ספרים, יעוץ ביוגרפי וכתיבה. תלמידת המחזור הראשון בבית הספר לאמנויות המילה של “מקום לשירה”.

מדברת לקיר

שׁוֹמֶרֶת לַיְלָה
שׁוֹמֶרֶת לַיְלָה
בֹּאִי
הָרַמְקוֹל עַל הַקִּיר גָּבוֹהַּ, אֲנִי רְטֻבָּה
וְקַר. כַּמָּה קַר. אָסוּר לְהָעִיר אֶת הַשְּׁאָר
אֲבָל אֲנִי צוֹעֶקֶת
לְזוֹ שֶׁשּׁוֹמַעַת מֵעֵבֶר לַקִּיר,
בֹּאִי כְּבָר בֹּאִי כְּבָר.
אֶמְצַע הַלַּיְלָה הִיא תֹּאמַר כֻּלָּם יְשֵׁנִים
תְּרַסֵּק חֲצִי אָקָמוֹל עִם סֻכָּר
וְתִרְשֹׁם בְּסֵפֶר הַשְּׁמִירָה:
נוֹעָה חָשָׁה בְּרַע
בִּקְּשָׁה אֶת אִמָּהּ
חָזְרָה לִישֹׁן
הַדָּבָר סֻדַּר.

כוכב

בַּלַּיְלָה מְבַקֵּשׁ לִבִּי בַּחֲשַׁאי
לִפְרֹחַ אֶל הַכּוֹכָב שֶׁמִּמֶּנּוּ נֶחְצַב
וְאֵינוֹ רַשַּׁאי
עֶצֶם הֶחָזֶה – כּוֹכָב נוֹפֵל
שׁוֹמֵר עַל לִבִּי בִּמְקוֹמוֹ
גַּבִּי כָּפוּף סְבִיבוֹ, שִׁרְיוֹן עֲשׂוּי
אֲדָמָה.
כּוֹכָבִי אֵינוֹ מַכִּיר בְּמֶרְחַקִּים
קוֹרֵן דֶּרֶךְ חֳמָרִים מוּצָקִים
עוֹנֶה לַלֵּב בְּאוֹר
מְיַשֵּׁר אֶת גַּבִּי
אֶשָּׂא כֶּתֶר, אֶשָּׂא צְלָב, אֶשָּׂא אֲדָמָה.

רשעה

דַּרְכִּי אֶל הָרְשָׁעִים,
אֲנִי לֹא שְׁתוּלָה וְלָכֵן אָקוּם
בַּמִּשְׁפָּט וְאוֹדֶה: אֲשֵׁמָה אֲשֵׁמָה אֲשֵׁמָה
עָשִׂיתִי, טָעִיתִי, לֹא יָדַעְתִּי, לֹא
רָאִיתִי, בְּדִיּוּק הִפְנֵיתִי אֶת הַגַּב
אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁעָשִׂיתִי אֶת הַמֵּיטָב
לִבִּי עִם הָרְשָׁעִים הַנִּדָּפִים
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ קָמִים

לרכישה לחצו כאן 

קום / אמיר מנשהוף

q4pg4eg4h6i65nrh0q

 

2vaqc7wxs46bcza1dud

 

aaa3

 

לרכישה לחצו כאן 

קורות הבית / יפה שלומוביץ

 

ספר ביכוריה של המשוררת יפה שלומוביץ, בהוצאת מקום לשירה.

לרכישה לחצו כאן.

יפה שלומוביץ היא ילידת 1961, מתגוררת בירושלים, מורה, עורכת, מנחה סדנאות כתיבה.

מתוך הספר:

מחווה למשורר

בְּעֶרֶב מֶחְוָה לַמְּשׁוֹרֵר יִשְׂרָאֵל אֶלִירָז

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲנָשִׁים הָיוּ בָּאוּלָם וּבִּכְלָלָם

הַשּׁוֹמֵר, אִישׁ הַסַאוּנְד וְהַדּוֹבְרִים.

בְּתֹם הָעֶרֶב קָמוּ

שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים

לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ.

וְהוּא, יִשְׂרָאֵל

עֵינָיו רְקִיעִים

לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַר אֶת הַדְּבָרִים.

קָד קִידָה

נָטַל אֶל חֵיקוֹ אֶת הַסְּפָרִים

וְהָלַךְ לוֹ.

 

 

אונקולוגית אשפוז יום

זֶה לֹא יַחְזֹר

לִהְיוֹת מָה שֶׁהָיָה

אֲנִי לֹא אוֹמֶרֶת לָה

מֵסֵבָה פָּנַי מִמֶּנָּה

אוֹסֶפֶת אֶת הַנַּיֶּרֶת שֶׁנֶּעֱרְמָה.

אֶגְרֹס

הַכֹּל אֶגְרֹס

אַחְזִיר לָעֵצִים

אַכִין עִם הַיְּלָדִים

טִיסָנִים אוֹ צִפֳּרִים לְבָנוֹת

עָפוֹת לַצַּמָּרוֹת,

וְאֶת גַלְעִינֵי הַאֲבוֹקָדוֹ

שֶׁהָיִית מַשְׁרִישָׁה

בְּצִנְצָנוֹת הַזֵּיתִים הַשְּׁחוֹרִים וְהָרִבָּה

אֶשְׁתֹּל בַּאֲדָמָה

אַשְׁקֶה וְאַשְׁגִּיחַ

יוֹם יוֹם

עוֹנָה אַחַר עוֹנָה.

לרכישה לחצו כאן

תקנות שכנגד / יהודה ויזן

 

‘תקנות שכנגד’ הוא ספר שיריו של יהודה ויזן, משורר, סופר, מתרגם עורך ומבקר ספרות. נולד ב-28 ביולי 1985, יליד יהוד. פרסם ארבעה ספרי שירה (‘שירי יהודה’, ‘מבוא לאסתטיקה קלה’, ‘פכורים’ ו’תקנות נגד’). בינואר 2016 יצא לאור רומן הביכורים ‘פֶּקַח’, בהוצאת אחוזת בית, שזיכה אותו ואת ההוצאה בפרס שרת התרבות. ויזן משמש כעורכם של כתב העת וסדרת הספרים ‘דחק – לספרות טובה’. בין תרגומיו ניתן למנות את ‘סוויני אגוניסטס’ לת.ס. אליוט, את ‘אימג’יזים ווורטיציזם’ לנתן זך, את שני חלקיה של הנובלה הגראפית ‘מאוס’ לארט ספיגלמן ואת סיפורי הילדים של ג’ימס ג’ויס. זהו ספר שיריו הרביעי.

 

מִי מִן מָוְתָה
מִי מִן חַי

קוֹל אַחַי
קוֹרֵא לִי
כֹּה לֶחָי

קוּם וְקוֹם
קוֹרֵא לִי
טֹל מַקֶּבֶת

קוֹל מִן קֶבֶר
קוֹל מִן חַי

קוֹרֵא לִי
הַב מִנְחָה

כּוֹרֶה לִי
הַב מִמְּךָ

הַב מִן חַי
קוֹרֵא מִן קֶּבֶר

כָּל אַחַי
אֵצֶל הַקֶּבֶר

אַף אֲנִי
אֵצֵא לַקֶּבֶר

שָׁמָּה עִם אַחַי.

לרכישה לחצו כאן