20180318_100700

התקווה 69 / אלכס בן ארי

 

"התקווה" הוא אולי הטקסט שקראנו ושרנו הכי הרבה פעמים בחיינו, אבל אולי גם זה שהקשבנו לו הכי פחות. מדוע הוא נפתח ב"כל עוד"? האם השיר האיתן הזה תלוי כל כולו על חודה של פסוקית תנאי שייתכן שלא תתקיים? מהי בדיוק נפש יהודי? של מי העין המביטה לפאתי מזרח קדימה ומנין בדיוק היא צופה? החזות הממלכתית של ההימנון מסתירה, מתברר במבט מקרוב, לא מעט מורכבויות.

 
המשורר אלכס בן ארי נותן למורכבות הזו קול ונוכחות באמצעות 69 ואריאציות, או שיבושים, של ההימנון. את השיבושים הוא יצר באמצעות פרוצדורה מתמטית פשוטה על בסיס המילון העברי הקאנוני, אבן-שושן. הוא החליף כל אחד משמות העצם בהימנון בשם העצם שנמצא מקום אחד אחריו במילון, שני מקומות אחריו במילון וכך הלאה. התוצאה היא 69 גרסאות מוזרות, מצחיקות, מאירות עיניים ומפתיעות. טקסטים שהם עמוקים וחתרניים דווקא משום שמי שכתב אותם אינו אדם אלא ספר – המילון.

 

קובץ שירים חדשני ונועז זה היוצא לרגל יום העצמאות הקרב ובא, הוא הזדמנות להקשיב מחדש לריבוי השוקק, מרובה הנראטיבים, של ההימנון ושל העברית. להשיב להם, דווקא דרך פעולת הפירוק והשיבוש, את תקפותם כמסגרת הלשונית הרחבה של חיינו כאן ועכשיו.

 

 

מתוך הספר:

1 – התְּקוּמָה

 

כָּל עוֹד בַּלְבָבוֹן פְּנִימָה

נַפְשִׁיּוּת יָהִיר הוֹמִיָּה

וּלְפָאוּנוֹת מִזְרָחָן קָדִימָה

עֵינָא לְצִיּוֹנוּת צוֹפִיָּה

 

עוֹד לֹא אָבְדָה תְּקוּמָתֵנוּ

הַתְּקוּמָה בַּת שֵׁנוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַמָּא חָפְשִׁי בְּאַרְצוּתֵנוּ

אַרְצוּת צִיּוֹנוּת וִירוּשָׁלַיִם

 

 

 

2 – התְּקוּפָה

 

כָּל עוֹד בַּלֶבֶד פְּנִימָה

נִפְשָׁעוּת יַהֲלוֹם הוֹמִיָּה

וּלְפְּאִירוֹת מִזְרָם קָדִימָה

עֵינִית לְצִיּוֹנִיּוּת צוֹפִיָּה

 

עוֹד לֹא אָבְדָה תְּקוּפָתֵנוּ

הַתְּקוּפָה בַּת שַׁנְהֲבוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עֹמֶד חָפְשִׁי בְּאַרְצִיּוּתֵנוּ

אַרְצִיּוּת צִיּוֹנִיּוּת וִירוּשָׁלַיִם

 

 

 

 

 

 

 

4 – התְּקִינָה

 

כָּל עוֹד בַּלִבּוּב פְּנִימָה

נִצַּת יֹהַר הוֹמִיָּה

וּלְפֻּארוֹת מִזְרָע קָדִימָה

עֵיפָה לְצִיטוֹלוֹגְיָה צוֹפִיָּה

 

עוֹד לֹא אָבְדָה תְּקִינָתֵנוּ

הַתְּקִינָה בַּת שְׁנוֹרְרוּיוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַמּוּד חָפְשִׁי בְּאֲרֶשְׁתֵנוּ

אֲרֶשֶׁת צִיטוֹלוֹגְיָה וִירוּשָׁלַיִם

 

 

 

 

covernano12

ננופואטיקה 12

גיליון סיפורים ושירים לילדים ולגדולים

בחוברת זו סיפורים ושירים ובהם גיבורים וגיבורות שכמותם אולי טרם פגשתם – ילדות וילדים וגם חיות ורוחות רפאים – בהם פחדנים, חלשים, רשעים, תמימים, עצובים ואפילו עצלנים. עבור חלקם השבילים לא סלולים והשמיים לא תמיד כחולים.

בקשנו להרחיב את המקומות אליהם הסיפורים לילדים מעזים לנדוד, ולהביא חוויות ממחוזות פחות מוכרים בעולם, בלב ובנפש. ובאמת הסיפורים שבאסופה הגיעו מאתיופיה, מאיראן, מעירק, וממודיעין, מבית שאן ומשכונת חליסה בחיפה. ממקומות של כעס, געגוע ושמחה. מופיעים בהם נמרים, עיזים, אריות וקופים, סבים וסבתות, וילדים על כסאות גלגלים, מפלצת שפוחדת מילד, ילדה נמרה וילד איגואנה, ואפילו ילד שגִידל רפאים.

החוברת נולדה בעקבות מפגש בין שני בתים. האחד נקרא "מקום לשירה" שהוא בית ספר לכתיבה שמכשיר את כותבי העתיד (בין הסיפורים והשירים באסופה מופיעים גם כאלה של תלמידי בית הספר); לבית השני ספריה וגלריה הנמצאות בשכונת הקטמונים ומזמינה קוראים "קטמֹונָה" – הורים וילדים לחוויות משותפות בעקבות סיפורים ואמנות.

בכתיבת החוברת השתתפו עשרים ושלשה כותבים. ישנם בחוברת סיפורים ישנים בצורה חדשה, וסיפורים חדשים בצורה ישנה – זר פורח משדה היצירה, בלי צבעים זרחניים ובלי הרבה תמונות. העדפנו שהסיפורים והשירים יעוררו את הדמיון שלכם ולכן הוספנו להם מעט מאוד איורים. אתם מוזמנים לגעת בדפים, להתקרב אל המילים, לדפדף בסקרנות ולעוף עם הדמיון.

שלכם ושלכן,
עורכות ועורך האסופה
רונית חכם, נועה שקרג'י, מורן אביב דביר וגלעד מאירי

%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9d

לרכישה לחצו כאן 

לקריאה בגיליון

ננופואטיקה 9 כתב עת לספרות קצרה עורכים גלעד מאירי נועה שקרגי אלכס בן ארי

ננופואטיקה: גיליון תשיעי

 

עורכים: גלעד מאירי, אלכס בן ארי, נועה שקרג'י
מערכת: אלכס בן ארי, גלעד מאירי,
נועה שקרג'י, אפרת מישורי, רוני סומק
עורך הגיליון: גלעד מאירי

 

פתח דבר

 

ננוֹפּוֹאטִיקה 9 מתמקד בעיקר בשירה מקומית צעירה ומשקף את רוח התקופה: בגיליון 58 יוצרים, רובם ישראלים, 27 מהם טרם פרסמו ספר שירה.
בצד נושאים מסורתיים וגבוהים של אהבה, מוות, צבא, ילדות, משפחה, הגות וכדומה, יש נושאים פופואטיים כגון, ספורט, אמנות רחוב וטכנולוגיה. בהתאם לגיוון הנושאי, יש גיוון סגנוני: לירי, אקספרמנטלי, אוונגרדי והומוריסטי.
אמנם, רוב שירי הגיליון מעוצבים בצורה חופשית, אולם יש מבחר רחב למדי של שירי הייקו שנכתבו במקור בעברית (טלי אשר, שיר דהן, שמעון זייפר, בעז יניב, צביה ליטבסקי, גיא שקד) ומתורגמים (פרדי בן ארויו, אלן גינזברג, לנגסטון יוז וג'ק קרואק), שמונה סונט מילה (רות אשור, ישראל ורמן, גלעד מאירי ורוני סומק) וקורט שירה בפרוזה (יונדב פרידמן). כמו כן, בגיליון משולבים 16 תרגומים מאנגלית: בן ארויו, ויליאם בלייק, גינזברג, יוז וקרואק, אשר כאמור, רובם הייקו.
גיליון החורף של ננופואטיקה 9 הוא בגדר שבר ענן ננו; טפטוף פואטי על פני המרחב הספרותי הישראלי.

קיראו ותהנו,
גלעד מאירי, אלכס בן ארי, נועה שקרג'י

 

לרכישה לחצו כאן

 

מתוך הגיליון:

 

גל שמי
באמת רק פנתר
רֶגַע
לִפְנֵי
שֶׁהַחַיִּים
מְזַנְּקִים כְּמוֹ
זַן מְסֻיָּם שֶׁל
פַּנְתֵּר בְּמַסְוֶה
מְסֻיָּם שֶׁל חַיִּים
אֵין הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹת
לְבַד מִלְּהַשְׁקִיט וּלְכַסּוֹת
עַל הַקּוֹלוֹת בְּמִין טִנְטוּן וּלְהַסְכִּית
לִדְרִיכוּתָם הַחֲמוּשָׁה שִׁנֵּי־סַכִּין וּלְהַסְכִּין
עִם הַגְּזֵרָה הַמְאֻבְזֶרֶת לִהְיוֹת טַרְפָּם וּלְהַבְחִין
כֵּיצַד אֶבֶן הַמַּשְׁחֶזֶת מִתְדַּרְדֶּרֶת בִּקְפִידָה בֵּין שִׁלְפֵי הַשִּׁבֳּלִים
וּלְקַלֵּל אֶת גְּזַר־הַדִּין
וּלְהַמְתִּין לְלֹא
כְּבִידָה

 

בעז יניב
חום ים־תיכוני

א
כְּמוֹ הֶעָלֶה הַזֶּה,
כָּךְ גַּם אֲנִי,
נָפַלְתִּי בְּדִיּוּק בַּזְּמַן
ב
הָרֹאשָׁן שׂוֹחֶה
הַצְּפַרְדֵּעַ קוֹפֶצֶת
אֲנִי שׁוֹכֵב עַל הַסַּפָּה
ג
הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בָּעֲמָקִים
הַשִּׁעוּל בְּמַעֲלֵה גְּרוֹנִי
ד
הָאֲדָמָה הַקָּרָה,
הַתּוֹלָעִים הַשְּׂמֵחוֹת,
פַּחַד לֹא רָאִיתִי

 

מאיה ויינברג
זה הכול
זֶה הַכֹּל פְּסִיכוֹלוֹגְיָה אָמְרָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית.
זֶה הַכֹּל כֶּסֶף אָמַר עוֹרֵךְ הַדִּין.
זֶה הַכֹּל פִיזִיקָה אָמַר הַפִיזִיקַאי.
זֶה הַכֹּל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת.
זֶה הַכֹּל בֵּינוֹנִי אָמַר לִי אָהוּב בֵּינוֹנִי.
כֻּלָּם צָדְקוּ וְהַכֹּל הִמְשִׁיךְ
חַף מֵהַגְדָּרָה
בְּדַרְכּוֹ הַקְּטַנָּה, הַיָּפָה, הַמְפֻתֶּלֶת
אַחַת פַּעֲמִית.

 

שגיא אלנקוה
ביוגרפיה
מַה שֶּׁאֶעֱשֶׂה שָׁם,
מִתַּחַת לָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה,
זֶה מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה
עַכְשָׁו.

(19.9.14)

 

עודד כרמלי
*
יֵשׁ הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ
אֲבָל אֵין נֶפֶשׁ
וְכָךְ זֶה יִשָּׁאֵר

 

רות אשור
לפעמים הם שואלים איך זה שבחורה
כמוך עדיין רווקה?
אַל תַּגִּידִי שֶׁהַגַּעְגּוּעַ
הוּא פְּרִיחָה עַל כָּל הַגּוּף, שֶׁאַתְּ
מְגָרֶדֶת בּוֹ עַד דָּם, מְנַסָּה
לְהַרְגִּישׁ
כְּאֵב אַחֵר

פָּשׁוּט תַּעֲנִי
שְׁאֵלָה טוֹבָה

לקריאה בגליון הקישו כאן