Generated by All in One SEO v4.9.6.2, this is an llms.txt file, used by LLMs to index the site.

# מקום לשירה

מכיל מאמרים על משוררים ועל אירועי שירה בלב העיר ירושלים.

## Sitemaps

- [XML Sitemap](https://www.poetryplace.org/sitemap.xml): Contains all public & indexable URLs for this website.

## פוסטים

- [Cocoa Casino Bonus Codes Get Started Now](https://www.poetryplace.org/cocoa-casino-bonus-codes-get-started-now/) - З Cocoa Casino Bonus Codes Get Started Now Discover active Cocoa Casino bonus codes for new and existing players. Claim free spins, deposit matches, and exclusive rewards to boost your gaming experience. Check current offers and terms for the best value. Cocoa Casino Bonus Codes to Begin Your Gaming Experience Today I tried six different

## עמודים

- [דף הבית](https://www.poetryplace.org/) - החלה ההרשמה למחזור י"בלמידע נוסף לחצו כאןמטר על מטר #18פסטיבל ירושלים לשירהלפרטים לחץ כאןסדנאות בירושליםלמידע נוסףסדנאות בחיפהלמידע נוסףמבצעים בחנות!למידע נוסףחופש תנועה לחץ כאן כותרים אחרונים בחנות שירה כאומנות של התקוממות לורנס פרלינגטי ₪82.00 ₪41.00 לפרטים ורכישה לבנדר טיפת חלב קים מידן ₪69.00 ₪34.50 לפרטים ורכישה הסברים טובים נגה קומאי ₪69.00 ₪34.50 לפרטים ורכישה ננופואטיקה #46 מחברים שונים ₪40.00 ₪20.00
- [סדנאות בירושלים](https://www.poetryplace.org/סדנאות-בירושלים/) - סדנאות כתיבה בירושלים במקל, בסרגל, מה שבא ליד סדנה חודשית מתחדשת בבית הספר לאמנויות המילהימי שני 21:00-19:00 | מחיר סדרה: 440 ש"חבית הספר לאמנויות המילה מזמין אתכםן לסדנאות חודשיות ומתחלפות, במסגרתן סופרות וסופרים, משוררות ומשוררים יעמיקו חקור בעניין מסוים: חזרות, השיר הארוך, דיבורים על דמויות ומאחורי גבן, תכנון וחיתוך נרטיבים ונושאים נוספים, באמצעות קריאה, כתיבה
- [סדנאות בחיפה](https://www.poetryplace.org/סדנאות-בחיפה-2/) - סדנאות כתיבה בחיפה סדנאות כתיבה במקום לשירה: סירקין 5, חיפה – שוק תלפיות לפרטים נוספים: 055-318-3581 / poetryplace.haifa@gmail.com להרשמה לכתוב את החלל הפנוי: סדנת כתיבה וקריאה בספרות מיסטית ​ בהנחיית נעמי חשמונאי ואלעד נבו סדנת כתיבה וקריאה בספרות מיסטית – חזיונות בסדרה של ארבעה מפגשים נתנסה בכתיבה שנוגעת במְעֵבֶר וחושפת את הנסתר, דרך ארבע תופעות של התגלות
- [סדנאות לנוער](https://www.poetryplace.org/teen_workshops/) - נוער מוביל תרבות: תוכנית שנתית לנוער בחיפה עברית العربية נוער מוביל תרבות היא תוכנית מנהיגות שנתית לבני ובנות נוער בכיתות ט'–י' מחיפה, המיועדת למי שרוצים להכיר את עולם התרבות לעומק ולהפוך מיוצרי תרבות לצעירים שמובילים אותה. לאורך השנה המשתתפים פוגשים יוצרים, אמנים ויזמי תרבות, משתתפים/ות בסדנאות ובסיורים ייחודיים ומתנסים בהקמה ובהפקה של יוזמה תרבותית משלהם
- [המורים](https://www.poetryplace.org/בית-הספר-לאמנויות-המילה/מורים/) - בית הספר לאמנויות המילה מציע תכנית דו שנתית ללימודי ספרות ויצירה ספרותית בהנחיית סופרים, משוררים וחוקרי ספרות בולטים
- [בית הספר לאמנויות המילה: מסלול עריכה](https://www.poetryplace.org/בית-הספר-לאמנויות-המילה-מסלול-עריכה/) - מסלול ליווי ועריכת כתבי יד נפתחה ההגשה לשנת תשפ"ז 2027 בית הספר לאמנויות המילה מבית מקום לשירה פותח זו השנה הרביעית את מסלול הליווי והעריכה בשיתוף קרן מנדל. עשרת משתתפי התוכנית יזכו בליווי שנתי של עורך, שני קורסי קריאה, מרחב כתיבה שבועי וריטריט כתיבה בן יומיים. תהליך העריכה מתמקד בליווי כתב יד לקראת ספר או לכל הפחות
- [מתנות](https://www.poetryplace.org/מרץ׳/) - 30% הנחה על כל החנות | משלוח חינם בקניה מעל 150 ש״ח מתנות חולצות מקום לשירה ₪50.00 – ₪120.00טווח מחירים: ⁦₪50.00⁩ עד ⁦₪120.00⁩ לפרטים ורכישה ספלים ₪40.00 – ₪100.00טווח מחירים: ⁦₪40.00⁩ עד ⁦₪100.00⁩ לפרטים ורכישה שקית בד מקום לשירה ₪20.00 לפרטים ורכישה
- [English](https://www.poetryplace.org/english/) - Poetry Place aBUOT uS MAKOM LESHIRA (A PLACE FOR POETRY)AboutMakom Leshira (A Place for Poetry) promotes poetry and literature in Israel, with a special focus on Jerusalem, through artistic and literary initiatives, educational programs, publishing, and public cultural events. It serves as an Israeli and international home for poetry and the literary arts.HistoryMakom Leshira was
- [חנות חדשה](https://www.poetryplace.org/חנות-חדשה/) - 50% על כלל הספרים בלי מוצרים נלווים, במהלך חודש יוני | משלוח חינם בקניה מעל 150 ש״ח חנות Products search שירה כאומנות של התקוממות לורנס פרלינגטי ₪82.00 ₪41.00 לפרטים ורכישה לבנדר טיפת חלב קים מידן ₪69.00 ₪34.50 לפרטים ורכישה הסברים טובים נגה קומאי ₪69.00 ₪34.50 לפרטים ורכישה ננופואטיקה #46 מחברים שונים ₪40.00 ₪20.00 לפרטים ורכישה נחיה ונראה ענת זכריה
- [מקום לשירה](https://www.poetryplace.org/עלינו/) - אודות "בַּנֹּגַהּ הַשָּׁקוּף שֶׁל הַצְּלִילִיםבַּחֹשֶׁךְ הַקָּרוֹב שֶׁל הַשָּׂפָהאֲנִי פִּתְאוֹם שׁוֹמֵעַ שׁוּב מִלִּיםמִתְאַרְגְּנוֹת לִמְשִׂימָה דְּחוּפָה"דוד אבידן מקום לשירה פועל למען קידום, יזום, חינוך וקירוב הציבור הרחב לשירה ולספרות בישראל בכלל ובירושלים בפרט באמצעות ארגון, ניהול, פיתוח, הפקה וקיום פעילויות אמנותיות וספרותיות, לרבות הוצאה לאור. הוא בית ישראלי ובינלאומי לשירה ואומניות המילה.היסטוריהמקום לשירה הוקם ב -14.5.2002 במינהל קהילתי
- [תקנון אתר](https://www.poetryplace.org/תקנון-אתר/) - תקנון אתר מקום לשירה 1. כללי והגדרות:1.1. הכותרות בתקנון זה וחלוקתו לפרקים ולסעיפים נועדו לצרכי נוחות וקריאה ולהתמצאות בלבד ולפיכך הן לא תשמשנה מקור לפרשנות התקנון או לכל עניין אחר.1.2. בתקנון זה – לשון יחיד משמעה גם לשון רבים ולהיפך ולשון זכר משמעה גם לשון נקבה ולהיפך, הכל לפי הענין.1.3. ״מקום לשירה״ הינו אתר אינטרנט של
- [הפרס ע"ש חיים גורי לשירה עברית](https://www.poetryplace.org/הפרס-עש-חיים-גורי-לשירה-עברית/) - הפרס ע"ש חיים גורי לשירה עברית מקום לשירה מזמין משוררות ומשוררים להגיש מועמדות לפרס ע"ש חיים גורי לשירה עברית 2026 מטרת הפרס היא שימור מורשתו של חיים גורי בשירה העברית, עידוד יצירה פורצת דרך ואיכותית ויזמות ספרותית. הגשת המועמדות תיעשה בליווי המסמכים הנדרשים כמפורט בתקנון עד: רביעי 1.4.26, ערב פסח תשפ"ו לטופס הגשת המועמדות > לחצו כאן
- [צור קשר](https://www.poetryplace.org/צור-קשר/) - צור קשר מקום לשירה
- [מדיניות פרטיות](https://www.poetryplace.org/מדיניות-פרטיות/) - מדיניות פרטיות ואבטחת מידע ברוכים הבאים לאתר מקום לשירה (להלן: "האתר"). האתר מופעל על ידי עמותת מקום לשירה, ע"ר 580537041 (להלן: "העמותה").העמותה מכבדת את פרטיות המשתמשים באתר ורואה חשיבות רבה בהגנה על המידע האישי הנמסר לה. מדיניות פרטיות זו נועדה להסביר כיצד נאסף, נשמר, נעשה שימוש ומוגן מידע אישי של גולשי האתר ולקוחות העמותה.השימוש באתר
- [חדשות ועדכונים](https://www.poetryplace.org/חדשות-ועדכונים/) - קול קורא: ננופואטיקה 43 – תנ"ך קול קורא: שבוע הקריאה בחיפה קול קורא: ננופואטיקה קול קורא לננופואטיקה פסטיבל השירה הבינלאומי 2023 בית הספר לאמנויות המילה ראיון עם המשוררת, העורכת והמתרגמת טל ניצן בערת הקיץ של אדית וורטון גיליון פתוח- כתב העת של תלמידי בית הספר לאמנויות המילה מה נשחק? השאלון שירי פס יצור / שו
- [המרכז בחיפה](https://www.poetryplace.org/המרכז-בחיפה/) - מרכז מקום לשירה בחיפה סירקין 5, שוק תלפיות המרכז החיפאי של מקום לשירה שוכן בלב שוק תלפיות. מקום לשירה בחיפה הוא בית לקהילה הספרותית בצפון: יוצרים מקומיים, תלמידים ושוחרי ספרות. בשלוחה מתקיימים אירועי ספרות, השקות לספרים חדשים, סדנאות כתיבה לנוער ולמבוגרים ועוד.מנהלת המרכז: רותם עטרלמידע נוסף: poetryplace.haifa@gmail.com הירשמו לרשימת התפוצה שלנו
- [אירועים](https://www.poetryplace.org/אירועים/) - אירועי ספרות ושירה בירושלים ובישראל
- [על המקאם הזה](https://www.poetryplace.org/על-המקאם-הזה/) - על המקאם הזה תוכנית כתיבה דו לשונית ותרגום על המקאם הזה היא תוכנית שנתית למשוררים ולמשוררות מאזור חיפה והצפון, ערבים ויהודים. מטרת התוכנית היא דיאלוג פואטי מתמשך דרך מלאכת התרגום והמפגש בין השפות.זוהי קבוצת כתיבה דו-לשונית, בעברית ובערבית, שמבקשת לפעול כרקמה אנושית אחת חיה, להיות במגע עם ספרות עברית ועם ספרות פלסטינית באמצעות קריאת טקסטים
- [מתעניינים - בית הספר לאומנות המילה](https://www.poetryplace.org/מתעניינים-בית-הספר-לאומנות-המילה/) - בית הספר לאמנויות המילה בית הספר לאמנויות המילה הוא מוסד גבוה ליצירה ספרותית, אשר מספק מענה ליוצרים שאינם מעוניינים בסדנאות כתיבה קצרות טווח או במחקר אקדמי, אלא מבקשים לפתח את יצירתם באופן מעמיק וממושך – במשך שנתיים רצופות. המבנה הייחודי של בית הספר ואופי הלימודים הם ראשונים מסוגם בישראל. הלימודים בבית הספר פורשים בפני התלמידים מניפה
- [תודה שהתעניינתם בבית הספר לאמנות המילה](https://www.poetryplace.org/school_thanks/) - תודה שפנית לקבל פרטים על בית הספר לאמנויות המילה אחד מנציגנו יחזור אליכם בהקדם​
- [סרטונים](https://www.poetryplace.org/סרטונים/) - סרטונים בא והולך 1 בא והולך 2 שְׁאַר אֹשֶׁר מקס שרייבר גלעד מאירי למילים וצפיה חוזרת לחדר הלידה מקס שרייבר אודיה רוזנק למילים וצפיה אנחנו מקס שרייבר חולקט ~ אורי קרין למילים וצפיה בא והולך 3 בא והולך 4
- [כתבי עת תלמידים](https://www.poetryplace.org/כתבי-עת-תלמידים/) - כתבי עת תלמידים [dflip id="17967"][/dflip]
- [סדנאות חד פעמיות לקבוצות](https://www.poetryplace.org/סדנאות-חד-פעמיות-לקבוצות/) - סדנאות כתיבה לקבוצות סדנאות כתיבה חד פעמיות לקבוצות ניתן להזמין סדנאות כתיבה חד פעמיות לקבוצות: צוותי עובדים, תלמידים/ות, קבוצות חברים ועוד. נשמח להתאים את התוכן לפי צרכי הקבוצה. ירושלים הסדנאות מתקיימות ברחוב המערבים 9, ניתן להתאים לקבוצה ע"פ הצרכים וכמות המשתתפים. כל המנחים/ות הם יוצרים עכשוויים בעולם הספרות ובעלי ניסיון עשיר בהנחיית קבוצות כתיבה. לפירוט הסדנאות
- [חברי עמותה](https://www.poetryplace.org/חברי-עמותה/) - ד"ר גלעד מאירי: מנהל ד"ר גלעד מאירי (1965, ירושלים) פרסם 22 ספרים, מהם שמונה ספרי שירה, מחקר אודות שירת דוד אבידן (מבוסס על הדוקטורט), פופואטיקה – ספר עיון בשירת עכשווית ושבע אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל (שתיים), ספורט, בבית ספר, בטיסה, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף). מנהל ומייסד שותף של מקום לשירה. עורך כתב
- [אנשי צוות](https://www.poetryplace.org/צוות/) - ד"ר גלעד מאירי: מנהל רותם עטר: מנהלת המרכז בחיפה, חברת עמותה עידן בריר: מנהל אמנותי והוצאה לאור יליד תל אביב, חי כיום בגבעתיים. מתרגם ועורך, תלמיד נצחי, אוהב שפות, בעבר מורה לערבית ומרצה להיסטוריה של המזרח התיכון. צילום: ירין בריר נצר לאו: מנהל אמנותי נצר לאו (ירושלים, 1994), נשוי לתהל ואבא לגדי ועמליה, משורר, מסאי
- [תקצירי קורסים](https://www.poetryplace.org/בית-הספר-לאמנויות-המילה/תקצירי-קורסים/) - הנכם מוזמנים להתרשם ממגוון הקורסים שמציע בית הספר לאמנויות המילה לתלמידיו
- [תקצירי קורסים חדש](https://www.poetryplace.org/תקצירי-קורסים-חדש/) - הנכם מוזמנים להתרשם ממגוון הקורסים שמציע בית הספר לאמנויות המילה לתלמידיו
- [ננופואטיקה](https://www.poetryplace.org/nanopoetics/) - ננופואטיקה ננופואטיקה מס. 45 ננופואטיקה מס. 44 ננופואטיקה מס. 43 ננופואטיקה מס. 42 ננופואטיקה מס. 41 ננופואטיקה מס. 40 ננופואטיקה מס. 39 ננופואטיקה מס. 38 ננופואטיקה מס. 37 ננופואטיקה מס. 36 ננופואטיקה מס. 35 ננופואטיקה מס. 34 ננופואטיקה מס. 33 ננופואטיקה מס. 32 ננופואטיקה מס. 31 גיליון מס. 30 גיליון מס. 29 גיליון מס. 28
- [ידיעון](https://www.poetryplace.org/ידיעון/) - [dflip id="13328"][/dflip]
- [בדיקת מוצרים](https://www.poetryplace.org/בדיקת-מוצרים/) - שירה כאומנות של התקוממות לורנס פרלינגטי ₪82.00 ₪41.00 לפרטים ורכישה לבנדר טיפת חלב קים מידן ₪69.00 ₪34.50 לפרטים ורכישה הסברים טובים נגה קומאי ₪69.00 ₪34.50 לפרטים ורכישה ננופואטיקה #46 מחברים שונים ₪40.00 ₪20.00 לפרטים ורכישה נחיה ונראה ענת זכריה ₪69.00 ₪34.50 לפרטים ורכישה מעלה: גיליון 22 מחברים שונים ₪33.00 ₪16.50 לפרטים ורכישה
- [פסטיבל בינלאומי שער](https://www.poetryplace.org/פסטיבל-בינלאומי-שער/) - פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה 2023 2022 2021 2020
- [פסטיבל מטר על מטר](https://www.poetryplace.org/festival/) - פסטיבל מטר על מטר מטר על מטר #18 מטר על מטר #17 מטר על מטר #16 מטר על מטר #15 מטר על מטר #14 מטר על מטר #13 – 2021 מטר על מטר #12 – 2020 מטר על מטר #11 – 2019 מטר על מטר #10 – 2017 מטר על מטר #9 – 2016 מטר
- [הצהרת נגישות](https://www.poetryplace.org/accessibility/) - הצהרת נגישות מבואהאינטרנט מהווה כיום את המאגר הגדול ביותר לחופש המידע עבור כלל המשתמשים, ומשתמשים בעלי מוגבלויות בפרט. ככזה, אנו שמים חשיבות רבה במתן אפשרות שווה לאנשים עם מוגבלות לשימוש במידע המוצג באתר, ולאפשר חווית גלישה טובה יותר.אנו שואפים להבטיח כי השירותים הדיגיטליים יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלויות, ועל כן הושקעו משאבים רבים להקל את
- [תשלום חדש](https://www.poetryplace.org/תשלום-חדש/) - תשלום
- [עגלת קניות חדשה](https://www.poetryplace.org/עגלת-קניות/) - עגלת קניות סל הקניות שלך ריק כרגע. חזור לחנות
- [סדנת לאמהות אחרי לידה](https://www.poetryplace.org/סדנת-לאמהות-אחרי-לידה/) - כּוֹתְבוֹת אִמָּהוּת סדנת כתיבה לאמהות אחרי לידה מנחה: איריס רילוב 6 מפגשים, ימי שלישי 12:00-10:00 מקום לשירה: סירקין 5, חיפה (שוק תלפיות) כמה משמעותיים הם חודשי האימהוּת הראשונים: מפעימים, גדושים ולעיתים גם בודדים. בסדנה זו נקים קהילת אימהוֹת יוצרת ונקיים מפגש חברתי, רגשי ופואטי. נשתף, נקשיב, נקרא ונכתוב. נרקום מילים לחוויוֹת ההריון, הלידה והאימהוּת ונזקק
- [סמסטר אביב](https://www.poetryplace.org/elementor-9089/) - סמסטר אביב: סדנאות כתיבה ירושלים המפגשים מתקיימים במקום לשירה בירושלים: רחוב המערביים 9. ניתן לשלם בכרטיס אשראי (עד 3 תשלומים), במוזמן או בהעברה בנקאית. תשלום דרך המשרד או טלפונית כל יום 13:00-08:30.במקרה של פרישה לאחר המפגש השני לסדנה לא יוחזר כספו/ה של המשתתף/ת, למעט נסיבות של כוח עליון. "עכשיו מותחים מִפרשׂים״ סדנת מתקדמים עם ענת זכריה
- [הפסטיבל הבינלאומי](https://www.poetryplace.org/הפסטיבל-הבינלאומי/) - מרץ 2022 – פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה #3תוכנית המפגשים22/3 שלישי Tuesday18:00דינו פלמנד – Dinu Flamand (רומניה)מארחים: משה ב. יצחקי ופאול פרקש – Hosts: Moshe b. Itzhaki and Paul Farkashדִּינוּ פְלְמֶנְד נולד ב־1947 במחוז בִּיסְטרִיצָה נְסְאוּד, רומניה. הוא משורר, מתרגם, מסאי ומבקר. פרסם שישה עשר ספרי שירה, כולם תורגמו לשפות רבות. ב־2011 זכה
- [סיכום רכישה](https://www.poetryplace.org/סיכום-רכישה/) - תודה על הזמנתך
- [תנאי קבלה והרשמה](https://www.poetryplace.org/בית-הספר-לאמנויות-המילה/תנאי-קבלה-והרשמה/) - תהליך הקבלה כולל הגשת תיק עבודות וראיון אישי עם הנהלת בית הספר ונציגות של סגל המורים. תלמידים המעוניינים להגיש את מועמדותם לבית הספר מתבקשים לשלוח חמישה עשר שירים או טקסט פרוזאי עד ארבעים עמודים (סיפורים קצרים, חלק מנובלה או רומן), וקורות חיים. ועדות הקבלה יתקיימו בחודשים אפריל-מאי. במידה ויישארו מקומות יתקיים סבב ראיונות נוסף בחודשים מאי-יוני, אך עדיף להקדים ולהגיש תיק עבודות.
- [תודה](https://www.poetryplace.org/thanks/) - תודה! נשוב אליכם/ן בהקדם
- [סדנאות כתיבה בחיפה](https://www.poetryplace.org/סדנאות-כתיבה-בחיפה/)
- [יום פתוח בבית הספר לאמנויות המילה, 20.5.22](https://www.poetryplace.org/יום-פתוח-בבית-הספר-לאמנויות-המילה-20-5-22/) - בית הספר לאומנויות המילה - מי אתם? בית הספר הוא בית ליוצרים ספרותיים. הלימודים מתקיימים יומיים בשבוע לאורך שנתיים (בימים ראשון ורביעי). הלימודים עוסקים במניפה רחבה של תחומים וז'אנרים: שירה, פרוזה, ספרות ילדים, שירים מושרים, עריכה, תרגום ועוד. בניגוד לסדנאות נקודתיות, הלימודים בבית הספר לאומנויות המילה הם לימודים ב"כיתת אם" – קבוצה קטנה של כותבות
- [הציפור הכלואה שרה | עמוס נוי | סמסטר א' תשפ"ב](https://www.poetryplace.org/הציפור-הכלואה-שרה-עמוס-נוי-סמסטר-א-תשפ/) - הַצִּפּוֹר הַכְּלוּאָה שָׁרָה: סדנה ביסודות השירה | מנחה: עמוס נוי. ימי שלישי | 21:00-18:00 | מפגש ראשון: 08.03.2022 | 1800 ש"ח בסדנה נקרא, נכתוב, ונגיב על שירה. נכיר ונשתמש באמצעים פואטיים כמו משקל, חריזה, מצלול, ומקצב. דרך יצירה ועיון נלמד על דימויים, מטאפורות, סמלים, וסוגות, וננסה להבין ולהתנסות באופנים שבהם נבנה ״אני״ פואטי ובאות לידי
- [בדיקה](https://www.poetryplace.org/test-2/) - בדיהק בדיקה לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
- [כתיבה על כתיבה | טינו מושקוביץ | סמסטר א' תשפ"ב](https://www.poetryplace.org/כתיבה-על-כתיבה-סמסטר-א/) - כתיבה על כתיבה | מנחה: טינו מושקוביץ ימי שלישי | 19:30-18:00 | 12 מפגשים | מפגש ראשון 12.10.2021 | 1200 ש"ח אין כמו עדות ממקום ההתרחשות. אין דרך טובה יותר להכיר את הדיאלקטים השונים של שפת השירה, אלא מפי דובריהם הרהוטים והמשמעותיים ביותר. דוברים שאף ביקשו להיות מחברי המילונים וספרי הדקדוק של הדיאלקטים האלה. בקורס
- [הבית והחוץ | קורס כתיבה פרונטלי | סמסטר א' וב'](https://www.poetryplace.org/סדנאות/הבית-והחוץ-קורס-כתיבה-פרונטלי-סמסטר-א/) - הבית והחוץ | קורס כתיבה פרונטלי מנחה: רבקה מרים ימי שלישי | 21:00-18:00 | 12 מפגשים פרונטליים | מפגש ראשון: 20.10.2020 סדרת מפגשים של התבוננות המובילה לכתיבה - בשירה ובפרוזה - הנעה בין הפרטים למופשט. כך, למשל, נתבונן באתרי הסף של החלון ושל הגבול; נבחן את רשות היחיד לעומת רשות הרבים; נחקור את דמויותיהם של
- [ערוץ היוטיוב של מקום לשירה: הקלטות zoom, אירועי שירה, פסטיבלי שירה ועוד](https://www.poetryplace.org/מתוך-ערוץ-היוטיוב-של-מקום-לשירה/) - למי שלא הספיק/ה בזמן אמת, ערוץ הוידאו של "מקום לשירה" כאן בשבילכם/ן! בערוץ ניתן למצוא את הקלטות מפגשי ה-zoom שערכנו בחודשים האחרונים: שיחות ומפגשי יוצר עם מיטב הכותבים והכותבות, סדנאות כתיבה, אירועי פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון, הרצאות חוקרים צעירים. פרט לכך, בערוץ מופיעים גם קטעי וידאו של משוררות ומשוררים, תיעוד אירועי שירה ו"מטר על מטר:
- [קורס פרוזה מקוון | סמסטר א'](https://www.poetryplace.org/סדנאות/קורס-פרוזה-מקוון-סמסטר-א/) - המציאות הפרוזאית סגורה ומסוגרת, אבל המציאות הפרוזאית בדמיון ממשיכה לעבוד במלוא המרץ | קורס פרוזה מקוון מנחה: יונתן ברג ימי ראשון | 21:30-20:00 | 12 מפגשים ב-zoom | מפגש ראשון: 18.10.2020 בקורס כתיבה מיוחד בזום נעבוד יחד עם גירוי המערכת הפנימית, בירור הנושאים שאנו מבקשים לטפל בהם, הכנה לכתיבה, והתפתחות הכתיבה שלב אחר שלב. הסדנה
- [נהר הזמן | קורס פרוזה מקוון | סמסטר ב'](https://www.poetryplace.org/סדנאות/נהר-הזמן-קורס-פרוזה-מקוון-סמסטר-ב/) - נהר הזמן | קורס פרוזה מקוון מנחה: רון דהן ימי ראשון | 21:30-20:00 | 12 מפגשים ב-zoom | מפגש ראשון: 07.03.2021 אי אפשר לטבול בנהר הזמן פעמיים, הוא תמיד משתנה, שוצף, בלתי צפוי, סוחף. כך גם הזמן שלנו, וביתר שאת. איך כותבים בתוך נהר הזמן? איך מזהים מה כאן כדי להישאר ומה אפיזודה חולפת? בקורס
- [״סוֹד כָּמוּס לַפָּרָה וְלַסּוּס״ | קורס שירה מקוון | סמסטר ב'](https://www.poetryplace.org/סדנאות/״סוֹד-כָּמוּס-לַפָּרָה-וְלַסּוּס״-קו/) - ״סוֹד כָּמוּס לַפָּרָה וְלַסּוּס״ | קורס שירה מקוון מנחה: ענת זכריה ימי רביעי | 21:30-20:00 | 12 מפגשים ב-zoom | מפגש ראשון: 10.03.2021 המשוררת דנה אמיר כתבה פעם ש"שירה היא היכולת לקרוא לנערה אחת – ולהקים בקריאה הזו על רגליהן את הנערות כולן". הפנייה השירית אל המקום הפרטי ביותר היא למעשה הדרך להידבר עם המקום
- [ואת נפשי עכשיו אברא | קורס שירה מקוון | סמסטר א'](https://www.poetryplace.org/סדנאות/ואת-נפשי-עכשיו-אברא-קורס-שירה-מקוון-סמ/) - ואת נפשי עכשיו אברא | קורס שירה מקוון מנחה: חגית גרוסמן ימי רביעי | 21:30-20:00 | 12 מפגשים ב-zoom | מפגש ראשון: 21.10.2020 שיעורי הקורס בנויים על הקשבה ודיון ביצירות המשתתפים. כל אחד מן המפגשים יכלול תרגיל כתיבה, משוב על יצירות של המשתתפים והכרות עם יצירות של משוררים. הקורס משמש מסגרת שבועית לכתיבה ולקריאה במטרה
- [סדנאות](https://www.poetryplace.org/סדנאות/)
- [מפגשי זום](https://www.poetryplace.org/מפגשי-זום/) - https://www.youtube.com/watch?v=f1dGcG985Fo https://www.youtube.com/watch?v=QQQrPrZFj0c https://www.youtube.com/watch?v=fW1DMLx2OX8 https://www.youtube.com/watch?v=g5LMehQ9pGE https://www.youtube.com/watch?v=75c_HRSEE_o
- [שליחת כתבי יד ושירים](https://www.poetryplace.org/שליחת-כתבי-יד-ושירים/) - מערכות ההוצאה לאור של "מקום לשירה" וכתב העת סגורות לקבלת כתבי יד חדשים מכל סוג שהוא לשנים 2021-2020.
- [חנות](https://www.poetryplace.org/shop/)
- [מידע כללי](https://www.poetryplace.org/בית-הספר-לאמנויות-המילה/מידע-כללי/) - בית הספר הגבוה לאמנויות המילה הוא מוסד גבוה ליצירה ספרותית. בית הספר מספק מענה ליוצרים שאינם מעוניינים בסדנאות כתיבה קצרות טווח או במחקר אקדמי, אלא מבקשים לפתח את יצירתם. המבנה הייחודי של בית הספר ואופי הלימודים הם ראשונים מסוגם בישראל וכנראה בכלל. החלוציות היא בין השאר פועל יוצא של הגדרת מרחב הפעולה של בית הספר:
- [מידע שימושי](https://www.poetryplace.org/מידע-שימושי/) - משוררים ומשוררות, סופרות וסופרים - אנו מעדכנים כאן מידע בנושא כתבי עת, קולות קוראים, פרסים והוצאות לאור לשימושכם. אם מופיע כאן מידע שגוי, או שיש לכם הצעות לתוספות אנא כתבו לנו. כתב העת ננופואטיקה: אנו מטפלים בטקסטים שהגיעו עד כה. המערכת לא מקבלת בשלב זה טקסטים נוספים. הוצאה לאור: תוכנית ההוצאה לשנת 2018 סגורה. מוזמנים
- [ננופואטיקה כתב עת לספרות קצרה](https://www.poetryplace.org/ננופואטיקה-כתב-עת-לספרות-קצרה/) - [table id=10 /]
- [ספרי ההוצאה](https://www.poetryplace.org/ספרי-ההוצאה/) - [table id=9 /]
- [ננופואטיקה והוצאה לאור](https://www.poetryplace.org/הוצאה-לאור/) - מקום לשירה מוציא לאור ספרי שירה, אנתולוגיות וכתבי עת. ניתן להשיג את ספרי הוצאת מקום לשירה בחנויות פרטיות בירושלים ובתל אביב.
- [המייסדים](https://www.poetryplace.org/המייסדים/)
- [ביטנת השיר](https://www.poetryplace.org/יום-שלישי-1010-שעה-1800/) - יום שלישי 10.10.17, שעה 18:00 להתמיד בזה \ אלי שמואלי אֲנִי לֹא מְסֻגָּל לִרְצֹחַ אֶת הַבְּקָרִים בִּשְׁבִיל הָעֲבוֹדוֹת. אַתָּה מִתְעוֹרֵר עֵירֹם מִן הַהֲגָנוֹת וְהַכִּסּוּיִים רוֹאֶה נְכוֹחָה אֶת חַיֶּיךָ נִגָּרִים אֶל מַעֲרֶכֶת הַבִּיּוּב הַמֶּרְכָּזִית וְנִמְהָלִים בַּסְּחִי הַכְּלָלִי. לוֹקֵחַ זְמַן לְהָסִיט אֶת הַמַּבָּט מִזֶּה, לְהַחְזִיר אֶת הַהוֹנָאוֹת הָעַצְמִיּוֹת לִמְקוֹמָן, לִקְבֹּר אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִקְבֹּר מִתַּחַת לִפְנֵי הַהַכָּרָה.
- [פרוייקט המיקסטקסט: מופע בכורה](https://www.poetryplace.org/פרוייקט-המיקסטקסט-מופע-בכורה/) - ניהול אומנותי: סתיו צימרמן פולק ממקסטקסטים: מתי ברסקי ענת דרימר תכלת זוהר חולקט-אורי קרין יואב טלמור יפתח (היפעור) ליבוביץ בן סגרסקי עמית צפריר מוזיקה:
- [מבשרי אחזה אלוה](https://www.poetryplace.org/יום-שלישי-1010-יום-שלישי-1915/) - יום שלישי 10.10.17, יום שלישי 19:15 יצאתי לחופשה מהצבא / אריאל זינדר דֶּלֶת בֵּית הוֹרַי הָיְתָה נְעוּלָה דָּפַקְתִּי פָּתְחָה אָמְרָה אוֹי יֵשׁ לְךָ נֶשֶׁק חִיַּכְתִּי הִיא נִרְתְּעָה 'בְּקשִׁי הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בּוֹ' הִיא נִרְתְּעָה עוֹד חֲבֵרָה שֶׁל אֲחוֹתִי הִגִּיעָה מִבּוֹסְטוֹן דִּבַּרְנוּ אַנְגְּלִית אֲבָל בְּדִמְיוֹנִי בְּעִבְרִית אָמַרְתִּי לְכִי לְכִי, אֲמֶרִיקָאִית שֶׁלֹּא מְבִינָה מֵאָז לָעַגְתִּי לְעַצְמִי מֵאָה פַּעַם עַל
- [כשף רשף](https://www.poetryplace.org/יום-שני-109-שעה-1915/) - יום שני 10.10.17, שעה 19:15 סַמסָארָה / זהר איתן הַמַּצָּב לֹא טוֹב. אֲנִי בֵּן חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם וְנִרְאֶה שֶׁאֶתְגַּלְגֵּל בְּג'וּק. וּמִצַּד שֵׁנִי, גַּם לְג'וּק יֵשׁ כְּנָפַיִם וּבַלַּיְלָה הוּא יָכוֹל לְדַמוֹת עַצְמוֹ לְפַרְפַּר, לְמִּצְעָר פַּרְפַּר לַיְלָה (שֶׁגַּם הוּא בְּעֶצֶם רַק מִין שֶׁל עָשׁ) אוֹ אֲפִלּוּ לְסוֹכֵן נוֹסֵעַ, אֶחָד ג., שֶמִתבּוֹנֵן עַכשָׁיו מִבַּעַד לַחַלּוֹן בָּרְחוֹב הַמִּתְעַרפֵּל וְהוֹלֵךְ (גַּם אֶת בֵּית הַחוֹלִים הָעִירוֹנִי ט',
- [אופנות בשירה](https://www.poetryplace.org/אופנות-בשירה/) - שלומי חתוכה גלעד מאירי / שני הפוכים בַּבֹּקֶר אָנוּ שׁוֹתִים יַחַד קָפֶה, מְכֻנָּסִים בְּבוּעַת אֵדֵי שִׂיחָה צַמְרִירִית כִּשְׂמִיכָה, מְגַשְׁשִׁים עִם הַלָּשׁוֹן בָּאֲוִיר כְּמוֹ אַחֲרֵי מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שָׂפָה חֲדָשָׁה. זְמַן קָפֵאִין, מַשַּׁק הַשְׁכָּמָה טוֹפֵחַ עַל פָּנֵינוּ מַשִּׁיל בְּמִבְרֶשֶׁת מֶשִׁי אַרְכֵיאוֹלוֹגִית אַבְקַת לַיְלָה דַּקָּה. בְּלֵאוּת שֶׁל רוֹחֲצִים בְּחָמָאם שׁוֹפְתִים מִשְׁפָּטִים זוֹ עַל זֶה מִכַּדֵּי הַחֶרֶס שֶׁל הַפֶּה.
- [הגוף הראשון](https://www.poetryplace.org/יום-שלישי-10-10-שעה-2030/) - יום שלישי 10.10.17, שעה 20:30 התחלה חדשה / חגית גרוסמן יוֹתֵר מִדַּי עָצְמָה נִבְלְמָה בִּדְחִיקָת הַבֶּטֶן פְּנִימָה תִּעוּב הַיְּרֵכַיִם, בִּזוּי הַזְּרוֹעוֹת. יוֹתֵר מִדַּי וַדָּאוּת נֶעֶשְׁקָה בִּשְׁאִיפוֹת אָצֶטוֹן וְלָק צְבִיעַת הַשֵּׂעָר הַמֻּחְלָק נִפּוּחַ שַׁדַּיִים בְּסִילִיקוֹן. דִּמַּמְנוּ וְצָלַעְנוּ עַל עֲקֵבִים נִמְחַצְנוּ בְּמָּחוֹךְ וְגַרְבִּיּוֹנִים, מָדַדְנוּ אֶת אֹרֶךְ הַשִּׂמְלָה, שָׂרַפְנוּ תָּאֵי מֹחַ עַל עֹמֶק הַמַּחְשֹוֹף. כָּל הַיְּמָמָה רָאִינוּ עַצְמֵנוּ
- [משחקי הכסת](https://www.poetryplace.org/יום-שני-בשעה-2030/) - יום שני 9.10.17, בשעה 20:30 פֶּלֶא / איריס אליה כהן אִם רַק הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהִפָּרַע מִיֵּצֶר הַדִּבּוּר מִבְּלִי לָמוּת תְּחִלָּה כְּמוֹ עֵץ לִשְׁתֹּק וּלְהַקְשִׁיב לַגֶּשֶׁם הַמַּטִּיף לִנְאוּמֵי הַכּוֹכָבִים וְהָרוּחוֹת לְשִׂיג וָשִׂיחַ בַּשָּׂדֶה וּבֶהָרִים בִּרְכֹן שָׁמַיִם מֵעָלַי טְרוּטֵי אוֹרוֹת, אִם רַק הָיִיתִי יְכוֹלָה לָשׁוּב לִהְיוֹת קְרוֹבָה איריס אליה כהן, אומנית רב תחומית, סופרת ומשוררת. כלת פרס
- [סולמות וחבלי משיח](https://www.poetryplace.org/אירוע-יום-שני-בשעה-18/) - יום שני 9.10.17, בשעה 18:00 רחצה / עלמה מרים כץ הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהּ כְּשֶׁרָחֲצָה אֶת גּוּפָהּ טוֹבֶלֶת רֹאשָׁהּ בְּמֵי סַבּוֹן רַגְלֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, הַצְּחוֹרוֹת מַדִּיפוֹת רֵיחַ דֻּבְדְּבָן הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּהּ מְכַסַּחַת שְׁבִילִים בַּשֵּׂעָר גּוּפָהּ נִשְׁקָף מִבַּעַד לַמַּיִם וַאֲנִי לְצִדָּהּ, יוֹשֶׁבֶת עַל אַסְלָה מְכֻסָּה מְשַׁנֶּנֶת צַעֲדֵי טָהֳרָה אַף אַחַת לֹא מִתְנַקָּה כְּמוֹ אִמָּא עלמה מרים כץ (1987), נולדה
- [הסיפורים מאחורי השירים](https://www.poetryplace.org/יום-ראשון-810-שעה-2145/) - יום ראשון 8.10.17, שעה 21:45 באתי בשביל הסרדינים / שולמית אפפל נָסַעְנוּ לִנְתַנְיָה כְּדֵי שֶׁאַבָּא יוּכַל לְשַׂחֵק רֵמִי וְאִמָּא תִּפְגֹּשׁ אֲנָשִׁים. אֲנִי בָּאתִי בִּשְׁבִיל הַסַּרְדִּינִים שֶׁדּוֹדָה פּוֹלָה שִׁטְּחָה עַל לֶחֶם שָׁחֹר מָרוּחַ בְּמַרְגָּרִינָה. לֹא הִכַּרְתִּי אַהֲבָה מִסּוּג אַחֵר וְלָמַדְתִּי לִסְמֹךְ רַק עַל מָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְנִיס לַפֶּה וְלִבְלֹעַ. בַּמִּפְגָּשׁ הָיָה אַבָּא שׁוֹמֵר עַל אִפּוּק וְלאֹ מִתְרַבְרֵב,
- [נהר יוצא מעדין](https://www.poetryplace.org/יום-ראשון-810-שעה-2030/) - יום ראשון 8.10.17, שעה 20:30 ברית־מלח / נועה ברקת בַּשָּׁעָה הַכְּתֻמָּה שֶׁל שַׁבָּת הֶאֱכַלְתָּ אוֹתִי מֶלַח נִמְלָא פִּי מַיִם רַבִּים נִמְלֵאתִי בּוּז וְלֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה עָמְדָה לָנוּ בְּרִית קְדוּמָה נְהָרוֹת לֹא יָכְלוּ לָהּ זֶה עָלָה לִי בְּהוֹן, בְּבַיִת, בַּאֲדָמָה, בְּשַׂק מֶלַח נועה ברקת, בת 55, נשואה ואמא לשלושה ילדים גדולים, עורכת ספרים,
- [לעזאזל הגירוד הזה](https://www.poetryplace.org/יום-ראשון-810-שעה-1915/) - יום ראשון 8.10.17, שעה 19:15 אדים הרבה / עופר גורדין מַה לִּשְׂעָרֵךְ הַשּׁוֹפֵעַ וְלִכְרֵסִי דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר לְמַעֵט הַהִיסְטוֹרְיָה סְפָרִים עַל חֲנִיבַּעַל פְּתוּחִים עַל הַשָּׁטִיחַ הַפַּרְסִי לִפְנֵי שָׁנִים הֵחֵל הַמַּסָּע לְכִבּוּשֵׁךְ מְדִינָה אַחַר מְדִינָה לְקַלֵּף אֶת הַצְּבָאוֹת כּוֹבְעוֹן הַפְּלָדָה לַמַּצְבִּיא בְּבוֹאוֹ אֶל הַחוֹמָה שֶׁמֶן רוֹתֵחַ נִשְׁפַּךְ וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ לְכִי הַבַּיְתָה אֲנִי צָרִיךְ לָנוּחַ מָחָר הַגִּיּוּס
- [קליידוסקופיה](https://www.poetryplace.org/קליידוסקופיה/) - יום ראשון 8.10.17, שעה 18:00 * / שגיא אלנקווה אֶפְשָׁר לְהָכִיל אֲוִיר בְּבַקְבּוּק. נְשִׁימָה אִי אֶפְשָׁר לְהָכִיל בְּסוּג שֶׁל כְּלִי. תְּחוּשָׁה לְעִתִּים תִּתָּכֵן בְּאֶמְצָעוּת כְּלִי אוֹ זוּלַת, וּלְעִתִּים לֹא. (16.9.15) שגיא אלנקוה, בן שלושים ותשע. בעל תואר ראשון במדעים. הוציא לאור חמישה ספרי שירה. ספרו הראשון זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים. חתן פרס היצירה
- [יניבוס](https://www.poetryplace.org/יניבוס/) - המשורר הדגול
- [מאמרים](https://www.poetryplace.org/מאמרים/)
- [בקרוב](https://www.poetryplace.org/בקרוב/) - העמוד בבניה, בקרוב אותנו שוב בקרוב!
- [משוררים](https://www.poetryplace.org/משוררים/) - משוררים

## דפי נחיתה

- [סדנאות כתיבה בחיפה](https://www.poetryplace.org/אלמנטור-עמוד-נחיתה-7611/) - בואו להגשים את חלום הכתיבה פתיחה: אוקטובר 2022המפגשים מתקיימים במקום לשירה בחיפה: רחוב סירקין 5.הסדנאות כוללות 14 מפגשים.להרשמה ולפרטים נוספים: poetryplace.haifa@gmail.com‏ או השאירו פרטים ימי שני | 21:00-19:00דיו בגווני הקשת: סדנת שירה עם צילה זן-בר צורבסדנה נצא למסע תרבותי דרך השירה. נפגוש טקסטים (מקוריים ומתורגמים) של משוררות ומשוררים מתרבויות שונות שהביעו דרך שירתם את תפיסתם

## הטמפלטים שלי

- [קיט ברירת מחדל](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=קיט-ברירת-מחדל)
- [הוספה לסל של שקית](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=הוספה-לסל-של-שקית) - אזור תוכן
- [פוטר חדש](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=פוטר-חדש) - אזור תוכן
- [בית הספר](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=בית-הספר) - אזור תוכן
- [תבנית מאמר *לא לערוך*](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=post) - תבנית מאמר *לא לערוך* קריאה חוזרת בנובלה קיץ לאדית וורטון חייה של צ'ריטי רויאל, גיבורת "קיץ" לאדית וורטון מתערערים כאשר כובע הקש של האדריכל הצעיר לוּשיוּס הארני נחטף מראשו בכנפי רוח יוני קלילה ומתגלגל בין רחובות הריקים של העיירה המנומנמת דורמר-צפון. (Dormire לקוח מהפועל לישון בלטינית) בעוד הארני הזר דולק במבוכה אחר כובעו, צ'ריטי בת
- [תבנית קורס](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-פוסט-יחיד-12636) - תבנית קורס З Cocoa Casino Bonus Codes Get Started Now Discover active Cocoa Casino bonus codes for new and existing players. Claim free spins, deposit matches, and exclusive rewards to boost your gaming experience. Check current offers and terms for the best value. Cocoa Casino Bonus Codes to Begin Your Gaming Experience Today I tried
- [פוטר חדש חיפה](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=פוטר-חדש-חיפה) - אזור תוכן
- [לולאת ארוע](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-לולאה-9167) - לולאת ארוע
- [אלמנטור מוצר יחיד #9225](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-מוצר-יחיד-9225) - עלות משלוח:איסוף עצמי מירושלים/חיפה: ללא עלותשליח עד הבית: 25 ₪ איסוף מנקודת חלוקה: 17 ₪
- [אלמנטור פריט לולאה #16950](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-פריט-לולאה-4) - אלמנטור פריט לולאה #16950
- [עמוד נחיתה בית ספר](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=עמוד-נחיתה-בית-ספר) - בית הספר לאמנויות המילה הוא מוסד גבוה ליצירה ספרותית, אשר מספק מענה ליוצרים שאינם מעוניינים בסדנאות כתיבה קצרות טווח או במחקר אקדמי, אלא מבקשים לפתח את יצירתם באופן מעמיק וממושך – במשך שנתיים רצופות. המבנה הייחודי של בית הספר ואופי הלימודים הם ראשונים מסוגם בישראל. הלימודים בבית הספר פורשים בפני התלמידים מניפה רחבה של סוגות: שירה,
- [תבנית סרטונים](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-פוסט-יחיד-18058) - תבנית סרטונים מילים: יָדַעְנוּ פַּעַם אֵיךְ לוֹמַר אֶת זֶה בָּעַרְבִית מֵאָז שָׁכַחְנוּ מֵאָז דָּעַכְנוּ מֵאָז רָוַחְנוּ זֶה הָיָה דּוֹמֶה זֶה הָיָה כִּמְעַט זֶה הָיָה נַחְנוּ
- [אלמנטור פריט לולאה #18038](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-פריט-לולאה-5) - אלמנטור פריט לולאה #18038 למילים וצפיה
- [האדר חדש](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=האדר-חדש) - אזור תוכן
- [צור קשר סדנאות](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=צור-קשר-סדנאות) - למידע נוסף מלאו את הטופס שם Email טלפון אני מתעניין ב: אני מתעניין ב: הַלֹּבֶן הַצַּח שֶׁלַּזֶּמֶר כתיבה אירוטית ״כַּוֶּרֶת הַזָּהָב הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַסָּמוּי״ כתיבה ותנועה סדנת בוגרים "כְּשֶׁחָזַרְנוּ מִשָּׁם שָׁאֲלוּ אוֹתָנוּ שְׁאֵלוֹת שֶׁהַתְּשׁוּבָה עֲלֵיהֶן הָיְתָה חֲרָדָה נוֹסֶפֶת" ועדיין אהבה שאלות? שלח
- [מקל סרגל 2](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=מקל-סרגל-2) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה בית הספר לאמנויות המילה מזמין אתכםן לסדרת כיתות אמן, במסגרתן סופרות וסופרים, משוררות ומשוררים יעמיקו חקור בעניין מסוים: חזרות, השיר הארוך, דיבורים על דמויות ומאחורי גבן, תכנון וחיתוך נרטיבים ונושאים נוספים, באמצעות קריאה, כתיבה ומשוב.ימי שני 21:00-19:00מחיר סדרה: 440 ש"ח10% הנחה עבור הנרשמים
- [במקל בסרגל](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=במקל-בסרגל) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה בית הספר לאמנויות המילה מזמין אתכםן לסדרת כיתות אמן, במסגרתן סופרות וסופרים, משוררות ומשוררים יעמיקו חקור בעניין מסוים: חזרות, השיר הארוך, דיבורים על דמויות ומאחורי גבן, תכנון וחיתוך נרטיבים ונושאים נוספים, באמצעות קריאה, כתיבה ומשוב. תוכנית המפגשיםינואר: השרשור הנצחי, השיר הארוך | נועה שקרג'יהתפתחויות
- [כיתות אמן](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=כיתות-אמן) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד
- [מוצר יחיד - לא פיסי](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=מוצר-יחיד-לא-פיסי)
- [סדרת מפגשי יוצר](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=סדרת-מפגשי-יוצר) - הוספה ספרותית סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה ימי רביעי בינואר 19:45-21:00בהנחיית גלעד מאיריהכניסה חופשית לתלמידים ולבוגריםלאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרהאחד הפולמוסים המרתקים בראשית הציונות התקיים בין ברל כצנלסון לאברהם שלונסקי, כשהראשון הפך את ה"הוספה הספרותית" של עיתון דבר ל"מוסף לשבתות ומועדים". בעקבות הוויכוח והאמונה העזה בחשיבותו של מוסף
- [תאורה מילולית 2](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=תאורה-מילולית-2) - תאורה מילולית #2 29-30.12 | כ"ח - כ"ט בכסלו תשפ"ה ימי אמנויות המילה הם הזדמנות להתכנסות ספרותית. בימים בהם אנו מדליקים נרות חנוכה להוספת אור, נפגש עם סגנונות שונים של קשרים בין כתיבה לאומנויות וז'אנרים קרובים כדי להוסיף אור גם במילים. בכל יום נתכנס לחמישה מפגשים בתחומים שונים: קריאת שיר, ציור, צילום, מדיטציה, אוטו-פיקשן, כריכה,
- [מטר על מטר](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=מטר-על-מטר) - פסטיבל ירושלים לשירה מטר על מטר #15מה ישראלי בעיניך? מטר על מטר נוסד בהשראת האמונה שבשירה טמון כוח אישי וחברתי גואל. הוא פועל בין השאר הודות לתביעה עמוקה לקירבה, למטר על מטר שבין אדם לעצמו, לקהילתו. נדמה שהשנה הקירבה הזו נזקקת יותר מתמיד. לכן בחרנו להקדיש את הפסטיבל לפנים השונות של התרבות הישראלית כפי שהיא
- [צור קשר עם טאבים](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=צור-קשר-עם-טאבים-2) - מקום לשירה בירושלים מקום לשירה בחיפה email שלח email שלח פנו מקום לשירה בתיבת הדואר הנכנס הצטרפו לרשימת התפוצה
- [צור קשר עם טאבים](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=צור-קשר-עם-טאבים) - מקום לשירה בירושלים מקום לשירה בחיפה email שלח email שלח פנו מקום לשירה בתיבת הדואר הנכנס הצטרפו לרשימת התפוצה
- [אלמנטור פוטר #10215](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-פוטר-10215) - אזור תוכן
- [אלמנטור הדר #8736](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-הדר-8736) - אזור תוכן
- [פריט לולאה מוצר חדש](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=פריט-לולאה-מוצר-חדש) - לפרטים ורכישה
- [אלמנטור פריט לולאה #13055](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-פריט-לולאה-2) - לפרטים ורכישה
- [אלמנטור פריט לולאה #14291](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-פריט-לולאה-3) - אלמנטור פריט לולאה #14291 למידע נוסף
- [תאורה מילולית: יום אומנויות המילה אפריל 24](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=תאורה-מילולית-יום-אומנויות-המילה-אפרי) - תאורה מילולית : יום אומנויות המילה 18 באפריל 2024 | ניסן תשפ"ד לאור המצב, האירוע נדחה לחודש דצמבר, מועד חדש יפורסם בקרוב. ימים שקטים לכולם.רגע לפני הפסח, נתכנס ליום של מפגש בין אמנויות המילה ותחומים נושקים לה. אמנויות, יצירה ואקטואליה.נפתח במפגשים של הספרות עם אמנויות הבמה: קולנוע עם יאיר אגמון ותיאטרון עם ניר רון. נעבור
- [ראש השנה](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=ראש-השנה) - אזור תוכן
- [חדש1](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=חדש1) - בית הספר לאמנויות המילה: נפתחה ההרשמה למחזור י' סדנת כתיבת שירה בירושלים: פתיחה במרץ סדנאות כתיבה חדשות בחיפה: פתיחה במרץ מקום לשירה הוא מוסד ספרות תרבותי וחינוכי הפועל לקידום הספרות בישראל ובעולם: בית לכותבים/ות וליוצרי/ות ספרות המקיים מופעי ספרות, פסטיבלי שירה, הוצאת ספרים וסדנאות כתיבה מגוונות בירושלים ובחיפה. מקום לשירה ייסד ומפעיל בירושלים את בית
- [home top option](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=home-top-option) - בית הספר לאמנויות המילה: נפתחה ההרשמה למחזור י' סדנת כתיבת שירה בירושלים: פתיחה במרץ סדנאות כתיבה חדשות בחיפה: פתיחה במרץ
- [אלמנטור פריט לולאה #13032](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-פריט-לולאה) - לפרטים ורכישה
- [home post](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=home-post) - home post
- [תבנית מאמר](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=תבנית-מאמר) - כותרת מאמר כותרת משנה טקסט:גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון
- [הרשמה לדיוור](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=הרשמה-לדיוור) - הצטרפו לרשימת התפוצה פנו מקום לשירה בתיבת הדואר הנכנס: Leave this field empty if you're human:
- [לולאת צוות](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=לולאת-צוות) - לולאת צוות ד"ר גלעד מאירי (1965, ירושלים) פרסם 22 ספרים, מהם שמונה ספרי שירה, מחקר אודות שירת דוד אבידן (מבוסס על הדוקטורט), פופואטיקה – ספר עיון בשירת עכשווית ושבע אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל (שתיים), ספורט, בבית ספר, בטיסה, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף). מנהל ומייסד שותף של מקום לשירה. עורך כתב העת ננופואטיקה.
- [תפריט מובייל](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=תפריט-מובייל) - אזור תוכן
- [פסטיבל](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=פסטיבל) - פסטיבל ירושלים לשירה מטר על מטר #15מה ישראלי בעיניך? מטר על מטר נוסד בהשראת האמונה שבשירה טמון כוח אישי וחברתי גואל. הוא פועל בין השאר הודות לתביעה עמוקה לקירבה, למטר על מטר שבין אדם לעצמו, לקהילתו. נדמה שהשנה הקירבה הזו נזקקת יותר מתמיד. לכן בחרנו להקדיש את הפסטיבל לפנים השונות של התרבות הישראלית כפי שהיא
- [אלמנטור שגיאת 404 #10511](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=אלמנטור-שגיאת-404-10511) - 404 אופס, העמוד המבוקש לא נמצא... בחזרה לעמוד הבית
- [לולאת קורסים - *לא לערוך*](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=לולאת-קורסים-לא-לערוך) - לולאת קורסים – *לא לערוך* הקורס יבחן את הקשרים ההיסטוריים, האסתטיים והאידאולוגיים בין ספרות עממית לבין הספרות ה״גבוהה״. נעסוק בז׳אנרים עממיים של שירה וסיפור, במעבר שבין אוראליות לכתב, בעיבודים ספרותיים של חומרים עממיים לכדי יצירות קאנוניות, ובשימוש בתיאורים אתנוגרפיים ובלשונות דיבור ברומן ובשירה מודרניים. נבחן כיצד סיפורי עם, אגדות, מעשיות, פיוטים, בלדות, ניגונים, שפה עממית ומסורות
- [הרשמה לחיפה](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=הרשמה-לחיפה) - הירשמו לרשימת התפוצה שלנו
- [גיבוי עמוד בית](https://www.poetryplace.org/?elementor_library=גיבוי-עמוד-בית) - חדש! מעלה מס. 8 | מחוה למשוררת חוה פנחס-כהן ז"ל ננו פואטיקה סוכר | גליון 31 דצמבר בחיפה כותרים אחרונים בחנות למעבר לחנות >>> שירה כאומנות של התקוממות ₪82.00 ₪41.00 הוספה לסל לבנדר טיפת חלב ₪69.00 ₪34.50 הוספה לסל הסברים טובים ₪69.00 ₪34.50 הוספה לסל ננופואטיקה #46 ₪40.00 ₪20.00 הוספה לסל נחיה ונראה ₪69.00 ₪34.50 הוספה לסל ריטריט כתיבה לשנה

## מוצרים

- [הסברים טובים](https://www.poetryplace.org/product/הסברים-טובים/) - * זוֹרֵק לִי חֲתִיכוֹת אֲבַטִּיחַ וַאֲנִי תּוֹפֶסֶת בַּפֶּה מִקְּצֵה הַמִּגְרָשׁ עַד קָצֶה - לִתְפֹּס אֶת הַמָּתוֹק הַזֶּה בַּפֶּה. הסברים טובים, ספר הביכורים של נגה קומאי, מציע פואטיקה רעננה ושובת לב, החושפת את הקוראים אל עולם פנימי עז, תזזיתי, מתוח ומלא בתשוקה. קומאי כותבת מתוך סף – שירים שנמצאים תמיד על פרשת דרכים בין תמימות לפיכחון, בין ילדות להתבגרות, בין פגיעות לאפשרות לקלל. השירים עוסקים לרוב בחוויות חיים חידתיות וכואבות כמו יחסים מורכבים בין אב לילדה, יחסי עבר רעילים, מיניות מודחקת ותחושת זהות מפוצלת או קרועה מבפנים. אולם המוזיקה העולה מן השירים איננה מוזיקה מלנכולית. זוהי מוזיקה של חוצפה מתגרה, שירים שמקדשים את החירות הלשונית ומציעים אינטימיות חריפה, כנות לא מצונזרת ולעיתים לא נוחה. השפה של קומאי נעה בין פשטות מדוברת לשירה מלוטשת, בין ישירות בוטה להומור דק – היא לעיתים צועקת ולעיתים מדברת בלחש, אך תמיד טעונה בכוח השירי החשוב ביותר: דחיפות הדיבור. הצורך העז לומר את הדבר. הסברים טובים, רואה אור במסגרת תוכנית הליווי והעריכה של בית הספר לאמנויות המילה בשיתוף קרן מנדל, בעריכתה של שני פוקר. הספר זכה לתמיכת מפעל הפיס, המרכז לספריות וספרות בישראל וקרן יהושע רבינוביץ' לאומנויות תל אביב.
- [שירה כאומנות של התקוממות](https://www.poetryplace.org/product/שירה-כאומנות-של-התקוממות/) - מאנגלית: עומרי נריה לורנס פרלינגטי (1919–2021), מהקולות הבולטים של השירה האמריקאית. משורר, מתרגם, הוגה דעות וצייר, מייסד City Lights– חנות ספרים, הוצאה לאור ומוקד עלייה לרגל לאוהבי ספרים מכל העולם. קראו לו ״המשורר הראשון של סן פרנסיסקו״. ספרו A Coney Island of the Mind (1958) נמכר ביותר ממיליון עותקים, ועדיין הוא אחד מספרי השירה הפופולריים בעולם. שירה כאומנות של התקוממות, ראה אור בשנת 2007 בהוצאת New Directions. הספר המאגד את המסות והמניפסטים של המשורר, את מחשבותיו על השירה והאומנות. זהו הספר המלא הראשון של לורנס פרלינגטי בעברית.
- [לבנדר טיפת חלב](https://www.poetryplace.org/product/לבנדר-טיפת-חלב/) - * אִמָּא שֶׁלִּי מִתְנַבֵּאת תִּרְאִי אֵיזֶה רֹאשׁ יֵשׁ לוֹ אֵיךְ הוּא זוֹכֵר בְּעַל־פֶּה יִקְּחוּ אוֹתוֹ לְמוֹדִיעִין אֵין לָךְ מַה לְּפַחֵד ספר שיריה השני של קים מידן לבנדר טיפת חלב מוקדש ברובו לשירים שנכתבו על הבית, האימהות והמשפחה - אלא שכל אלו מוארים באורם של אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבעקבותיהם. בספר, מידן מתחקה אחר ביתה וילדיה שלה, אלא שהיא מפילה את החיץ המגונן שבין הפנים והחוץ, בין ילדיה שלה לבין ילדים במלחמה, בין היותה אמא לבין נשים שהאימהות נגזלה מהן באותו יום, ובין החורבן הישראלי לזה הפלסטיני. כוחם של השירים נובע מאי הפחד: מהדרישה להתבונן בחורבן ללא מחיצות, לחוות את חסדו ומחדלו של השרירותי, ולזעוק בכל לב עבור אלו שנדמו. מידן היא משוררת עזה, מקורית ואמיצה, אשר העמידה כבר בספרה הראשון "בגוף הזה היחיד, בבשר", קול שירי איתן, מובחן וחזק. שיריה עומדים בשורה אחת יחד עם שיריהם של הטובים במשוררי השירה העברית, בזכות יכולתם לשיר בפשטות ובנהירות על הדקות שבחוויות. לָבֶנְדֶּר טִפַּת חָלָב רואה אור במסגרת תוכנית הליווי והעריכה של בית הספר לאמנויות המילה בשיתוף קרן מנדל. בנוסף, זכה הספר לתמיכת המרכז לספריות וספרות בישראל וקרן גולדברג של קק"ל
- [בוא זמני](https://www.poetryplace.org/product/בוא-זמני-2/) - שני הפוכים בַּבֹּקֶר אָנוּ שׁוֹתִים יַחַד קָפֶה, מְכֻנָּסִים בְּבוּעַת אֵדֵי שִׂיחָה צַמְרִירִית כִּשְׂמִיכָה, מְגַשְׁשִׁים עִם הַלָּשׁוֹן בָּאֲוִיר כְּמוֹ אַחֲרֵי מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שָׂפָה חֲדָשָׁה. זְמַן קָפֵאִין, מַשַּׁק הַשְׁכָּמָה טוֹפֵחַ עַל פָּנֵינוּ מַשִּׁיל בְּמִבְרֶשֶׁת מֶשִׁי אַרְכֵיאוֹלוֹגִית אַבְקַת לַיְלָה דַּקָּה. בְּלֵאוּת שֶׁל רוֹחֲצִים בְּחָמָאם שׁוֹפְתִים מִשְׁפָּטִים זוֹ עַל זֶה מִכַּדֵּי הַחֶרֶס שֶׁל הַפֶּה. בוא זמני הוא ספרו ה-11 של גלעד מאירי. מאירי הוא ד"ר לספרות, העורך הראשי של מקום לשירה ומנהל שותף של בית הספר לאמנויות המילה. הוא זכה במספר פרסים וביניהם פרס ראש הממשלה (2008)ופרס אקו"ם (2012).
- [ננופואטיקה #46](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-46/) - שעיה קאהן דק בלי תוספות ליהודה ויזן עֲזֹב אָמַרְתִּי לַזַּבָּן מִשַּׁעַר הַמִּזְרָח בְּגַאֲוָה שֶׁלֹּא צָרַכְתִּי מַה שֶּׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב מִצַּד שֵׁנִי מֵאָז שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב לֹא צוֹרֵךְ הַרְבֵּה תָּקוּעַ עִם יוּדָה וִיזָן בַּקָּרְדוֹ בְּלִי נְיַר גִּלְגּוּל יוּדָה לֹא אוֹהֵב אֶת שְׁאַר הַדּוֹבְרִים בָּאֵרוּעַ אֲבָל אוֹהֵב טַבָּק חָזָק וּנְיָר דַּק־דַּק שֶׁלֹּא מוֹסִיף טַעַם לֹא רָצוּי * הקדשה נישאת על כנפיים כמו בשורה. היא מטרימה את השיר עוד לפני שהוא פועל את פעולתו ותופס מקום בעולם. זוהי אדווה המבשרת על בואו של השיר, משב רוח דק טרם הטייפון, ואם נאזין לה נוכל לקום בזמן, לחזות בעין הסערה, לראות את השחר עולה. אנחנו מבקשים לשמוע את הקול הקורא ליצירה. הסקרנות להכיר את הקול מאחורי הטקסט לעומקו חבויה בליבו של כל קורא נאמן. כדי לשמוע אותו צריך לפעמים לזהותו בשלב מוקדם מאוד. להקשיב להקדשה. בננופואטיקה 46 ביקשנו להיכנס ברזי ההקדשות. להבין מתי אנחנו בוחרים להקדיש יצירה ספרותית. מתוך המחשבה שאולי כל שיר הוא מוקדש, עלתה לנו השאלה מתי אנחנו בוחרים לציין זאת בריש גלי על גבי הנייר ומתי לא. מה תפקיד ההקדשה ביצירה ועבור מי היא נכתבת? עבור הקוראים והקוראות? עבורנו הכותבים והכותבות? או כצו מחייב אל המוקדש או המוקדשת עצמם. בננופואטיקה 46 יש 36 יוצרים ויוצרות ו-38 יצירות, מתוכן 5 תרגומים מ-3 שפות שונות (אנגלית, ספרדית ופורטוגזית). ההזמנה להקדיש יצירות הביאה לפתחנו ריבוי יחסי של יצירות פרוזאיות ופרגמנטריות ופחות שיריות (דנה גולדברג, לריסה מילר, רותם נהיר). הוא אוצר הקדשות מסוגים שונים כגון: הקדשות לעיר או למקום (שולמית אפפל, דוד ניאו בוחבוט), מכתבים (דנית גולד, רות פוירשטיין, אדם קומן), הקדשות לבני משפחה (ריקרדו דומנק, אפרת זק) והקדשות בין ספרותיות (שעיה קאהן ליהודה ויזן, נגה קומאי ורוני סומק ללאה גולדברג, נועם נגרי ורות אשור ליואל הופמן, דנה חפץ לנתן זך). שמעו את הקול המבשר, השכימו קום, הקדישו, התקדשו, קראו ספרות טובה. ספיר יונס, משוררת. נולדה ומתגוררת בתל אביב ולפעמים בפריז. תלמידת מאסטר בספרות באוניברסיטת תל אביב ומנהלת בפועל של ״המגירה״ בית הספר לכתיבה של הוצאת כנרת-זמורה-דביר. ספרה ״קנוקנות״ עתיד לצאת לאור בסוף השנה. נצר לאו, נשוי לתהל ואבא לנפתלי, גדי ועמליה, משורר, מסאי ומבקר, תלמיד מאסטר בפילוסופיה באוניברסיטה העברית, ומנהל אמנותי במקום לשירה. ספרו השני "ארץ לילדיי" עתיד לצאת לאור השנה. ננופואטיקה 46 (עורכים: ספיר יונס ונצר לאו), מקום לשירה, 2026, 101 עמ', מחיר: 40 ₪.
- [נחיה ונראה](https://www.poetryplace.org/product/נחיה-ונראה/) - ספרה של ענת זכריה נִחְיֶה וְנִרְאֶה הוא ניסוי בגוף שלישי, ולכן כל השירים הנכללים בו כתובים בגוף שלישי נקבה (היא). אמנם, ניסויים כללו כבר נערכו בשירה העכשווית (אורי ברנשטיין למשל, עשה דבר דומה בספר "מישהו"), אלא שזכריה עושה זאת אחרת. היא משתמשת בגוף השלישי השמור על פי רוב לפרוזה באופן מלא ומייבאת אותו אל השירה יחד עם השורות הארוכות המיוצגות בצורת הפרגמנט שבשירי הספר. הגוף השלישי משרת היטב את הנימה המוכרת של זכריה, זו העוקדת יחד את הניגוד שבין ההבחנה האירונית החדה של הדוברת לבין התום והאמון האצורים בה. מבחינה נושאית נִחְיֶה וְנִרְאֶה ממשיך את חתירת האבל, וההתמודדות עם האבל ומעבירה אותם מתחום השתיקה, האין-מילים והנהי אל המתמשך, השגרתי ולעיתים גם ההומוריסטי. לכן ולרוע המזל, זהו ספר שהוצאתו כעת – כשהאבל הפך להיות כה מצוי ושגרתי, חשובה פי כמה.
- [מעלה: גיליון 22](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-22/) - דבר המערכת | מעלה 22 הספרות הספקולטיבית מלמדת כי ראייה אינה זקוקה למימוש במציאות החומרית או לאישור ועדות כדי להשפיע ולשנות. גיליון 22 של מעלה מוקדש לספרות ספקולטיבית. ספרות ספקולטיבית הוא שם מאגד לספרות שעוסקת במדע בדיוני, פנטזיה, אימה, אוטופיה ודיסטופיה, היסטוריה חלופית וזרמים היברידיים נוספים. היא מבוססת על תפנית, חריגה שיטתית מהממשי ומהמוכר כדי לחשוב דרכו על הממשי. היא מדמיינת עולמות שונים, מקבילים, מדעיים ועתידיים. גיליון 22 של מעלה מוקדש לספרות ספקולטיבית, אבל אפשר באותה מידה לומר שהגיליון מוקדש לבריאה — לכינון של עולמות חדשים, להצעות והנחיות מפתיעות לקוראים ולכותבים, להשראה ולקריאה לאחור. האטימולוגיה של הספקולטיבי מגיעה מן השורש הלטיני specto / spectare, שפירושו לראות, והיא קשורה גם במילה speculum שמשמעה מראה (וכמובן המכשיר מז'אנר האימה). כלומר, הספקולטיבי הוא הצופה, המתבונן והרואה. ההתפתחות של הספקולטיבי מהלטינית אל האנגלית קירבה את הספקולטיבי אל הספקולציה (speculation) והפכה אותו לנושא של שתי משמעויות: האחת קשורה בהתבוננות עיונית או פילוסופית שאינה נשענת בהכרח על עובדות, ואילו השנייה היא השערה, ניחוש ואפילו הימור. כך, הספרות הספקולטיבית מחזיקה את שני עברי המשמעות: את הראייה ואת הספקולציה, את גילוי הנסתר ואת ההסתברות הסטטיסטית, את הקדוש ואת המשחקי. לכן, הספקולציה היא האופטיקה של האפשרי, ובמקרים מסוימים, היא גילוי סוד, ראייה של הנראה ליחידים. בהקשר הספרותי, המונח speculative fiction הופיע כבר בסוף המאה ה־19, אולם הראשון לעשות בו שימוש משמעותי שהיה הסופר האמריקאי רוברט הינליין. הוא השתמש במושג בשנות הארבעים של המאה ה־20 כדי להבחין בין מדע בדיוני לבין פנטזיה. סופרים קנוניים נוספים שאפשר לשייך לספרות הספקולטיבית הם אייזק אסימוב, הרברט ג'ורג' וולס, ארתור סי קלארק, אורסולה לה גווין ומרגרט אטווד. גם במרחב הישראלי יש זרם איתן ומרתק של סופרים ספקולטיביים: אופיר טושה־גפלה, שמעון אדף (כאן איתנו!), יואב בלום, עודד וולקשטיין, רותם ברוכין, אמיר חרש (כאן איתנו!), והצעירים יותר: איל חיות־מן, יהודית קגן, צבי פרידלנדר ונוספים. ההידרשות של מעלה לגיליון ספקולטיבי הבשילה בתוך התחושה ההולכת וגוברת של השנים האחרונות, שבהן נדמה שמה שהיה פעם ז'אנר בצידו של הריאליזם היצוק הולך ומתרחב, מתעצם ומתקרקע אל תוך לב של הספרות העברית. בין אם ההתגברות זו היא ביטוי של זמן חדש, ובין אם זו הספקולטיבי מתעצם אל מול הדלדול הרקבוני של הריאליזם בחיים ובאומנות, נדמה שזה הרגע לדיון רואה וחוזה, משער ומהמר בסוג הזה של הספרות. אם ברנר נדרש לזומבים (ולחלופין אם איתמר בן גביר חותך עוגת יומולדת של ”מוות למחבלים”), כלו כל הקיצים, נלך בעקבותיו. הספרות הספקולטיבית מלמדת כי ראייה אינה זקוקה למימוש במציאות החומרית או לאישור ועדות כדי להשפיע ולשנות. אל מול השיח המזלזל ביחס למונח ”ראייה”, הספרות הספקולטיבית מלמדת על עוצמת הממשות האפשרית דווקא של מה שמעטים רואים. אל מול אלו שחושבים שספרות ספקולטיבית היא לא ריאליסטית, או לא מימטית — הספרות הספקולטיבית עונה פעם אחר פעם שהיא לא סובלת מהיעדר מציאות, אלא מרוויה ואולי אפילו מעודף של מציאות, גם משום שהיא מכירה בהיותן של יותר מציאויות. זאת ועוד: חשיבה שטוחה על הספרות הספקולטיבית מחברת אותה עם העתיד, אבל האמת היא שהיותה עתידנית נובעת דווקא משום שהיא קשורה בחוויה רחבה עמוקה ומלאה של ההווה. היא נובעת מההבנה שההווה הוא הזמן היחיד שנתון לשליטתנו הפרועה, ושהוא מרובד, רחב, פנטסטי ופוטנטי יותר מאשר כל זמן אחר. * גיליון 22 רחב במיוחד (כל המציאות אליי!) וכולל 18 רשימות. את הגיליון פותחת רשימתו של שמעון אדף ”אוטופיה עכשיו”, שכותרתה מסגירה את עניינה, ולאחריו צמד רשימות המשוחחות זו עם זו: אמיר חרש כותב על ”משבר הריאליזם הישראלי”, ואילו אופיר פורמן תוהה ”האם בקרוב דרקונים יזכו בפרס ספיר לספרות?” כפי שעשה אמיר חרש. רמז: מבחינה ספקולטיבית פורמן סקפטית. דנה שוופי הביאה מתנה מארץ רחוקה: רשימה על סדרת הספרים On the Calculation of Volume, שעוד לא תורגמה לעברית ושיש לקוות שתתורגם בקרוב. כרמל ווייסמן משיטה אותנו בנהר ההיסטוריה של ספרי המסע בזמן וזורקת עוגן אל המרחב הישראלי. יואל בוטביניק לוקח את הסירה הלאה ומשיט אותנו במרווח הפורה שבין החיים, המתים והחיים. ולאחריו אלעד נבו ברשימה היסטורית תיאולוגית מרתקת על מדע בדיוני ועל ”יוצרי האלים” מאת פרנק הרברט. עמרי הרצוג כותב על הספקולטיביות של מעשה האומנות ועל ההגשמה שהיא מחייבת דרך קריאה בסיפור ”חטאו של ארתור סביל” מאת אוסקר ויילד. מהכתיבה אל הכותבות הקומפולסיביות העכשוויות: אופיר שיפמן בוחן את מבחן טיורינג וערן הדס בביקורת חוקתית על ”חוקי הרובוטים” של אייזק אסימוב. קצת ספרים מההווה אם לא אכפת לכם, אבל בנושא של השיעור: שרי שביט על ”משוררים בחלל” מאת עודד כרמלי, דניאל אושרי על ”האם אינך רוצה בי” מאת אסף גברון, אלפרד כהן על ”בית היל הרדוף” מאת שירלי ג'קסון וירדן ירושלמי על התרגום החדש ל”הנעדר” מאת פרנץ קפקא. בחזרה אל הכתיבה: רות פוירשטיין במסה ארספואטית על מקומו של הדמיון בהוויה ובספרות ומעין רוגל על חוסר האפשרות למקוריות בספר ”זיהוי תבניות" מאת וויליאם גיבסון. את הגיליון חותם תרגום של אלה נובק לקטעים מתוך מאמר של ברוס סטרלינג על סוגת הסליפסטרים. את הגיליון מלוות עבודותיו הרכות־חדות של האומן עידן גלבוע. נתראה בהווה! קריאה נעימה.
- [מעלה: גיליון 21](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-21/) - דבר המערכת | מעלה 21 למי מכם שריחף בעולמות מקבילים, או אולי היה שקוע עמוק בקריאה, נספר שלפני שלושה חודשים, ב־1 בדצמבר 2025, נערך בספרייה הלאומית כנס "מעלה" שהוקדש כולו לביקורת הספרות וחגג את יציאתו של הגיליון ה־20. זו הייתה הזדמנות ראשונה לדון בשיחה בתפקידים העכשוויים של ביקורת הספרות, להציג רעיונות ביקורתיים שפותחו בכתב העת, להציע למשתתפים אימון ראשוני בכתיבת ביקורת ולהקדיש מושב שובב לשיחות בין מבקרים למבוקרים. תודה לכל מי שהגיעו לכנס ולדוברים הנפלאים שחלקו עימנו מחוכמתם. אנחנו נרגשים לפתוח עשירייה חדשה של גיליונות מעלה. מעלה 21 עוסק בשינויים. ההשתנות היא טבע היקום (אם לצטט את לוקרטיוס). היא האפשרות לפרוץ את הצָבוּר, לשוב להיות תמהים, שואלים, צנועים, נדים ברוח ללא כבידה או כיווניות. אחרי הכיליון שפשה בכול, עכשיו אנחנו חשים במשב רוח השינוי, הסובבת אותנו בהקשרים אישיים, יצירתיים, ספרותיים ולאומיים. רבים מאיתנו מרגישים צורך להיחלץ מתוך הרקוב הלא רלוונטי, השקרי, הבלתי יעיל (ולעיתים שלושתם גם יחד), אם משום שהחיים נחשפו לעינינו במלוא יוקרתם ושבריריותם, ואם בזכות התשוקה שחוזרת לזרום באיטיות ובזהירות בעורקינו. אמן. הרשימות במעלה 21 עוסקות בחתכים השונים והמשונים של השינוי. ראשית, ביחסים שבין חיים למוות, ובכל השלבים שביניהם – מההזדקנות, אל המוות, אל המתים החיים (זומבים למשל) ועד החיים החדשים. שנית, בהשתנות של המרחב: ההתחדשות של העיר דרך הקדיחה לעומקה, דהיינו דרך חשיפת העבר. שלישית, באומץ להישכח: גם את זה השינוי מבקש – כי לפעמים לשנות משמעו ללכת בפאתי, או לסלול דרך שעשויה גם להיות דרכו של יחיד. וישנם גם חתכים נוספים. הגיליון מבקש לעמוד על מהות השינוי: כיצד הוא נראה, איך מזהים אותו ובאילו מקרים מדובר בשינוי מדומה – כלומר בטענה המתחפשת לשינוי (כמו מפלגה חדשה עם מצע ישן), במקום בהתרחשות של ממש. אנחנו שואלים כיצד כדאי לעשות שינוי ומאילו סיבות. עכשיו אולי אפשר לשוב אל איזו שהיא התחלה – ועדיף רדיקלית, ולבחור מחדש. הרגע הזה – רגע הבחירה מחדש – הוא נדיר. לכך מוקדש הגיליון הזה: להכרזה כי השינוי כבר מתחולל, כבר קורה אצלנו בספרים, ולכן הוא עתיד להדביק את המציאות. הספרים המבוקרים אינם בוראים חדש מן הריק אלא חושפים בסיתות איטי מבנים רעיוניים שהוסתרו בדחק התקופה. נשימה מאפשרת חשיפה איטית. הרימו עיניכם מהרצפה החפורה, ראש מזדקף מעלה יכול לתפוס ציפור טרייה במעופה. * במעלה 21 יש 16 רשימות. את הגיליון פותחת מסה נפלאה של רות פוירשטיין על ההתחדשות העירונית בירושלים (איך לא לעשות שינוי), וממשיך אותה גיא פרל, הכותב על ארכאולוגיה ופואטיקה ב"תלולית מחוקה בחול" מאת יואב בן ארי. אחרי ארכאולוגיה, מתים: אביב פטר כותב על "כיכר פריז" מאת צבי פרידלנדר ואילאור פורת רציני מאוד בקשר לזומבים ב"שכול וכישלון וזומבים" מאת (יקיר המערכת, ומזל טוב!) אמיר חרש. נדיה אייזנר־חורש במסה על המשוררת הזרה, המוזרה והנשכחת אלישבע, במלאת 100 שנה לצאת ספר שיריה הראשון. וממוות ללידה מחדש: עמית בן עמי כתב על שן החלב החדשה בפיו של אהרן שבתאי בספרו "חרוזי תה לשליט" ואיתן דקל על התחייה המחודשת של יהודית הנדל עם צאת ספרה הגנוז, "כרטיסים לסמי דייוויס". הלאה לארכאולוגיה ולחידוש של האומנות עצמה: עילי ראונר על "האוזן של ג'קומטי" מאת חגי כנען ולאחריו ראיון שטרם פורסם עם חדוה הרכבי משנת 2020. כותרתו "חדוה תשאירי את השיר כפי שהוא היה" וכמו הרשימה שלפניו, גם הוא מבקש להתחקות אחר דרכן של אומניות גדולות ולשאול שאלות על האומנות עצמה. מראיינת: נועה שקרג'י. עמרי נריה במסה על שירה בעקבות מורה הזן היפני דוגן ואיתיאל קריספין על אמולסיות פואטיות (כלומר על אינטגרציה של השינוי) בספרה של אילה שרעבי זמור "נחש תפוז". משם לחטיבת סוגי השינוי: שרון שקרג'י כתבה על ג'יי קיי רולינג דומה ושונה ב"קבר דוהר" תחת הפסבדונים רוברט גלבריית ונעה הנדלסמן על בני דורה ורילסים ב"סיום מדומה" מאת נועה סוזנה מורג. נמשיך אל שינויי מדיום: אלעד נבו ברשימה על ימיו הראשונים של האינטרנט ב"שם מסך" מאת מעין רוגל ונועה שטרן אחיפז על הרומן הגרפי "כמה זה חמור" מאת נעה כ"ץ. את הגיליון חותמת רשימתה של מורן שוב, הפעם על ראשיתה של הכריכה. את הגיליון מלווים הפעם צילומיו האיקוניים של נינו הרמן. קריאה נעימה, נועה שקרג'י, עטרה בן חנן, אביב פטר * לאתר מעלה > לחצו כאן
- [חולצות מקום לשירה](https://www.poetryplace.org/product/חולצות-מקום-לשירה/) - החולצות שלנו נתפרו במיוחד עבורנו והודפסו בטכנולוגיה מתקדמת השומרת על איכות לאורך זמן.על החולצות ציטוטי שירים שכתבו דנה מרקוביץ' (צהוב) נגה רומאי (לבן) ושעיה קאהן (ורוד)עיצבה אותן המעצבת שלנו תמר בלור
- ["במקל בסרגל" - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - יולי](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המי-12/) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה ימי שני 21:00-19:00 מחיר סדרה: 440 ש"ח
- [ספלים](https://www.poetryplace.org/product/כוסות/) - הספלים שלנו אקולוגיים ומורכבים מחיטה. הם קלים לנשיאה ולא נשברים בקלות. מתאימים לשתיה חמה או קרה ונפחם 430 מ"ל לאוהבי כוסות גדולות ומפנקות. על הכוסות ציטוטי שירים שכתבו זלי גורביץ (אדום), סיון הר שפי (כתום), גלעד מאירי (ירוק). עיצבה את הכוסות המעצבת שלנו תמר בלור.
- [שקית בד](https://www.poetryplace.org/product/שקית-בד/)
- [ננופואטיקה 44: שירה גרמנית עכשווית](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-44-שירה-גרמנית-עכשווית/) - אוּרְסוּלָה קְרֶכֶל קורא! אָהוּב! אֱהַב! קְרא! לֶאֱהֹב זֶה אוּלַי: לִקְרֹא זֶה אֶת זֶה. לֶאֱהֹב זֶה כְּאִלּוּ אַף פַּעַם בַּחַיִּים לֹא הָיְתָה קְרִיאָה. זְגוּגִיּוֹת עֵינַיִם שֶׁבָּהֶן מִתְנַצְנְצִים חֲרוּזִים, שׁוּרוֹת חוֹלְפוֹת חוֹצוֹת בְּאֶמְצַע הַחַיִּים. דְּגִירָה עַל תִּיקִיּוֹת קַרְטוֹן. אֲבָל שִׁירִים רוֹצִים לִחְיוֹת לֹא נִדְבָּקִים לְמִסְגְּרוֹת הַמִּשְׁקָפַיִם וְהָעֵינַיִם הַיְגֵעוֹת (מֵאֲחוֹרֵי הַזְּגוּגִיּוֹת) הָעֵינַיִם מַבִּיטוֹת כְּאִלּוּ הַקְּרִיאָה, לֹא אֶתְמוֹל לֹא עַכְשָׁו, מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה. מגרמנית: אודי לוי "במבחר המוגש כאן ביקשנו להביא דוגמאות לרבות מתכונותיה, ממידותיה ומסגולותיה של השירה הגרמנית העכשווית, כפי שהוצגו בדברים עד כה. במבחר הזה נכללים תרגומים לשירים של שש משוררות וארבעה משוררים — כולם קולות מוכרים, מבוססים ומשפיעים בשירה הגרמנית בעשורים האחרונים. אלה שמותיהם על פי סדר הופעתם בקובץ, המאורגן בעיקרו בציר כרונולוגי: שרה קירְש, פְרִידְרִיקֶה מַאירֶקֶר, ברברה קוֹהְלֶר, אוּרְסוּלָה קְרֶכֶל, תוֹמַס קְלינְג, דוּרְס גְרינְבַּיין, יאן וַגְנֶר, מַריוֹן פּוֹשְמַן, סוּדָבֵּה מוֹהָפֶז ומַרְסֶל בָּאיֵיר. שלוש מן המשוררות עודן עימנו, וכמוהן שלושה מארבעת המשוררים. קלינג, קירש, מאירקר וקוהלר מתו בעשרים השנים האחרונות, מי בטרם עת ומי בשיבה טובה. שירים פרי עטם, ממגירותיהם ומעיזבונותיהם, המשיכו להתפרסם גם לאחר מותם. "צעיר" המשוררים והמשוררות באסופה הוא יאן וגנר, שיחגוג השנה חמישים וחמישה אביבים." חנן אלשטיין וגלעד מאירי מתוך: אחרית הדבר
- [תרגילים בסגנון](https://www.poetryplace.org/product/תרגילים-בסגנון/) - תרגילים בסגנון הוא ספרו הידוע ביותר של רמון קנו, ממקימי תנועת האוּלִיפֹּו, תנועה ספרותית אוונגרדית שנוסדה בצרפת בשנת 1960 במטרה להגדיר מחדש את הטקסט הספרותי. הספר הוא ניסוי: ניסיון לספר סיפור קצר שבמרכזו פגישה מקרית באוטובוס בלא פחות מ־99 דרכים חדשות, יצירתיות ומשעשעות; הרעיון שאוב מעולם המוזיקה הקלסית שבה יש "נושא" ו"ואריאציות" על הנושא. יצירתו הייחודית של קנו הפכה כבר מזמן לקלסיקה בצרפת ומחוץ לה. זהו תרגום ראשון לעברית של הספר בשלמותו. על תרגום הספר זכתה רותם עטר בפרס שרת התרבות למתרגמים לשנת 2019. רמון קנו (1976-1903) הוא סופר ומשורר צרפתי, ממייסדי תנועת האוליפו. ידוע בשנינותו ובהומור ספרותי ייחודי. בין ספריו: זאזי במטרו, היום השביעי של החיים, הפרחים הכחולים ועוד. מתוך הספר: תרשומת בקו S, בשעת עומס. טיפוס כבן עשרים ושש, כובע רך עם שרוך במקום סרט, צוואר ארוך מדי שנראה כאילו מתחו אותו כלפי מעלה. אנשים יורדים. הטיפוס הנ"ל מתרגז על השכן לידו. הוא מאשים אותו שהוא דוחף אותו בכל פעם שמישהו עובר. טון מייבב שמנסה להישמע מרושע. ברגע שמתפנה מקום, הוא מזנק עליו מיד. שעתיים לאחר מכן, אני פוגש אותו שוב בכיכר רומא, מול תחנת הרכבת סן לזר. הוא בחברת ידיד שאומר לו: "אתה צריך להוסיף עוד כפתור למעיל שלך", ומסביר לו היכן (בצווארון) ומדוע. בקצב כפול באמצע היום ובשעת צהריים, טיפסתי ועליתי על הרמפה ועל הכבש האחורי של האוטובוס והרכב לתחבורה ציבורית הצפוף והמלא עד אפס מקום של קו S, הקו שמתחיל בתחנת קוֹנטרֶסקַרפּ ומסתיים בשָמפֶרֶה. ראיתי והבחנתי בבחור ובעלם צעיר לימים, מגוחך למדי ודי טיפשי למראה: צוואר צר וקנה כחוש, פתיל וחבל מסביב לכובע ומגבעת. לאחר הדיפות ודחיפות, הוא אומר ומצהיר בקול ובטון מתבכיין ומייבב שהשכן והנוסע שלידי דוחף אותו ומציק לו בכוונה ובזדון בכל פעם שמישהו עוזב ויוצא. לאחר שהדברים נאמרו והוצאו מפיו, הוא מזנק ומסתער לעבר מושב וכיסא ריק ופנוי. שעתיים לאחר מכן ומאה עשרים דקות מאוחר יותר, אני פוגש בו ורואה אותו שוב בכיכר רומא ומול תחנת הרכבת סן-לזר. הוא נמצא עם חבר ורע שמייעץ לו ומשדל אותו להוסיף ולתפור עוד כפתור ודסקית לשכמייה ולמעיל. מהוסס אינני בטוח היכן זה התרחש… בכנסייה, בפח אשפה, בקבר אחים? או אולי באוטובוס? היה שם… מה באמת היה שם? ביצים? שטיחים? צנוניות? אולי שלדים? כן. אך הבשר עדיין עטף אותם והם היו בחיים. נדמה לי שכּך היה. אנשים בתוך אוטובוס. אבל היה שם גם אחד (או אולי שניים?) שבלט בין כולם, אך אינני זוכר מדוע בלט. בשל אופיו המגלומני? מראהו השמנוני? המלנכולי? או שבעצם… מדויק יותר לומר… דווקא משום שעלומיו היו מעוטרים בדבר מה מוארך… אף? סנטר? אגודל? לא. צוואר. וגם כובע משונה, משונה, משונה. הוא פתח באיזו קטטה, כן, כן, זה מה שקרה, כנראה עם נוסע אחר (גבר או אישה? ילד או קשיש?). כל זה בטח הסתיים, נגמר, בסופו של דבר, כנראה במנוסה של אחד משני היריבים. אני די בטוח שזו אותה הדמות שפגשתי כבר, אבל איפה? על יד כנסייה? על יד קבר אחים? על יד פח אשפה? היה אִתו ידיד שבוודאי דיבר אִתו על משהו, אבל על מה? על מה? על מה? הוֹמוֹיוֹטֶלֶאוּטוֹן ביום הָביל באוטומוביל שנוסעים הוביל איזה דחליל חבוש אהיל נהג כאינפנטיל. כשנוסע אוויל אותו הכשיל, הוא העליל "דביל", הכחיל כְּפִיל, אך בצעד קליל את הטוסיק הטיל והתיישב בטיל. שעיל יותר מאוחריל ליד התחניל סן לזיל ראיתיל משוחחיל על כפתוריל, כפתוריל של מעיל. אונומטופיאה בשעה שתים עשרה בדיוק, קוּ־קוּ, קוּ־קוּ, נסעתי באוטובוס וְרוּם וְרוּם וְרוּם, והצטופפתי באחורי האוטובוס, קלאק קלאק, של קו S (כי קול הכסיל כקול הסירים תחת הסיר), כשלפתע (היי היי!) עלם חמד מגוחך למראה, פחחח, שחבש מין מגבעת כזאת, פוי, הסתובב אל שכנו — פליפּ פלאפּ — בפרצוף כועס, ארררר ארררר, כחכח ואמר: "ההמ ההמ, אדוני, אתה דוחף אותי בכוונה". והופ. צ'יק צ'ק זינק על מושב פנוי והתיישב — טראח. באותו היום לאחר שעתיים בדיוק, קוּ־קוּ, קוּ־קוּ, ראיתי אותו שוב בחברת עלם חמד נוסף, פחחח, שנאם לו על כפתור במעילו (בררר בררררר, זה לא היה יום חמים במיוחד…). והופ. ווּלגרי צְ'מָה, בְּאָחַצְרֶה אָחַצְרֶה וָחֵצִי כָּכָה אָנְבַּה לַתַּחֲנָה. קִצֵּר אָנְבַּה, אָנִמְשָׁלֵם לָנָהַגוֹס, פִיתוֹם יָנִי מוּל אַפַּרְצוּפְשְׁלִי מָנִירוֹאֶה? אֵזֶה אַבָּל אִים פַּרְצוּפְתַּחַת, בְּאִמָּשְׁלִי נִירַה כְּמוֹ לוּלָב אִים כּוֹבַה מָאַף אָפַן אִים חוּט, יָנִי שְׁמוֹק חָבַלְךָ לָזְמַן. אָזַנִי סְתַכֵּל אָלַיו כִּילוּ לוֹ בָּלִי טוֹב בַּאַיִן וְפִיתוֹם מָנִירוֹאֶה! הָחַתְכַת זֶבֶל אָזֶה צוֹאֶק אַל מִישׁוּ אַחֵר, יִנָאַל דִינָק! אָז אָאוּ אוֹסֶלוֹ, תַּגִיד תָלוֹ רוֹאֶה שְׁתָה דּוֹחֵפתִי כּוֹלפַּם שֶׁמִּישׁוּ אוֹבֵר? מָתַה אוֹסֶלִי בּכָבָנָה שְׁתָה דּוֹרֵךְ אָלַי? כָּכָה אוּ אוֹסֶלוֹ. וְאָז הָחַתְכָת טַמְבַּל אָזֶה אוֹלֵכיוֹשֵׁב כֻּלּוֹ מַבְּסוּט מָצְמוֹ. חַתְכַת זֶבֶל בְּאִמָּשְׁלִי. אַחֲרֵיזֶה שָׁאַה אֲנִי אוֹבֵר בְּכִּכַּר רוֹמָה וְתְמִינִירוֹאֶה עוֹדְפַּם? תָטַמְבַּל אֵיךְ קוֹרִים אוֹתוֹ, מְחַרְטֵט תָסֵכֶל אִים אוֹד אֵזֶה פּוֹץ כָּמוֹאוּ. אָז אַכְשָׁו אָאוּ, חָבֵרשְׁלוֹ, אוֹסֶלוֹ, יָמָאָבּוּל לָמַה לוֹ סַמְתָּ אוֹד כַּפְתּוֹר בַּמְּאִיל שְׁךָ. כָּכָה אוּ אוֹסֶלוֹ. גַּמְכֵּן חַתְכַת זֶבֶל.
- [הום הום](https://www.poetryplace.org/product/הום-הום/) - * אַתְּ לוֹחֶצֶת אֲבָל הַחֶדֶר לֹא מִתְרַחֵב, דָּחוּס בֵּין קִירוֹת לְתִקְרָה בְּלִי בְּרֵרָה בִּשְׁמוֹנָה שׁוֹמְעִים חֲדָשׁוֹת, הַשְּׁכֵנִים מַתְמִידִים, מַגְבִּירִים, מִלְּמוּל מוֹנוֹטוֹנִי נִדְחַק עַד אֵלַיִךְ. אַתְּ לוֹחֶצֶת סְפֵּייס סְפֵּייס סְפֵּייס וְהַחֶדֶר לֹא מִתְרַחֵק לֹא מַצְלִיחַ לְהִתְפָּרֵק מִצִּדּוֹ הָאַחֵר, מִתְהַדֵּק. רות אשור כותבת כמי שניצבת על פי תהום, אליה היא רוכנת בכנות ובאומץ כדי להתבונן בה ולהדהדה בשירתה. התהום הזו אינה מצויה בשוליים החריגים של הקיום, אלא דווקא במרחבים הבטוחים והשגרתיים לכאורה: הבית, האימהות, מערכות יחסים ומקום העבודה. כך, הפואטיקה של אשור מתחקה אחר המתח שבין היומיומי לבין מה שנפער מתחתיו ומאיים לבולעו — מתח שאינו מוביל לקריסה, אלא הופך לכוח מפרה וחי של כתיבה. הוֹם הוֹם נפתח בעזיבה לא פתורה של בית אחד ובתהום שנפערת בסלון של בית אחר. מן הרגע הזה ואילך, הבית חדל מלהיות מובן מאליו: הוא מתגלה כמקום של התכנסות ובדידות, של אינטימיות המאיימת להיסגר על עצמה. לצד הבית, הולך ונחשף בהדרגה מרחב אחר (מקום העבודה), שבו התרחשה פגיעה מתמשכת. התנועה בין המרחבים אינה מייצרת הבחנה יציבה בין פנים לחוץ, בין הגנה לחשיפה; להפך, היא מערערת את עצם האפשרות להישען על הבית כמקום בטוח, והופכת אותו לשאלה. בד בבד, עושה אשור שימוש בדימויים מדעיים־פיזיקליים כדי לעקוב אחר היחסים בין חומר לריק, בין צורה להתפרקות, בין קיום לבין היעדר. בתוך המתח הזה, כתיבת השירה מתגבשת כפעולה הכרחית: לא רק כאמצעי ביטוי, אלא כגלגל הצלה וכאקט של התנגדות; ניסיון להתעקש על קול ותנועה אל מול מנגנונים של השתקה ואלימות. הוֹם הוֹם רואה אור במסגרת תוכנית הליווי והעריכה של בית הספר לאמנויות המילה בשיתוף קרן מנדל. בנוסף, זכה הספר לתמיכת קרן יהושע רבינוביץ' וקרן גולדברג של קק"ל
- [היער שבָּדינוּ](https://www.poetryplace.org/product/היער-שבָּדינוּ/) - * מָחָר יִדְמֶה לְאֶתְמוֹל כְּמוֹ עָלֶה לְעָלֶה נָשׁוּר כְּמוֹ נַהֲמַת מָנוֹעַ לְאַחֶרֶת קְרֵבָה וּמִתְרַחֶקֶת אֲבָל כָּל בְּדִידוּת בּוֹדְדָה בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ היער שבָּדינוּ (מקום לשירה 2024) הוא ספר שיריה השמיני של טל ניצן. ניצן מנסחת את האסתטיקה שלו בדיוק מכאיב: "יָּפְיוֹ הַמְהַפְּנֵט שֶׁל הָאָסוֹן". שירתה האורפאית יוצרת היבריד יהלומי בין הגותי האפל והמחוספס לבין חמלת קטיפה. הגותי בא לידי ביטוי בארכיטקטורת מוות, אימה ולילה: "מֵעֵבֶר לְמֵי הַנָּהָר הַשְּׁחֹרִים/ הִבְהֲבוּ הַמִּגְדָּלִים/ חוֹדֵיהֶם טְבוּעִים בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה/ כְּאִלּוּ הִתְהַפְּכָה תְּהוֹם". לצידו, אריג עוטף ומנחם של שיחה אינטימית. ביטוי מרגש ביותר שלו הוא בשירי ההספד לאב. אלו משירי האבלות האוהבים, החשופים והיפים בשירתנו הודות להכרה האמיצה בשחרור מהסבל, אשר המוות מעניק – הכרה שמאפשרת תהליך אלכימי – פרידה כואבת ומודעת הנעשית ברוך: "עָלֵינוּ אַל תּוֹסִיף לַחֲשֹׁב/ )לִבִּי שׁוֹקֵעַ, אַבָּא, סְלַח(/ הַחֲלֵק בְּרֹךְ, כְּמוֹ צֵל שָׁקוּף —// לֵיל מְנוּחָה, אָבִי הַטּוֹב." ציר עיקרי ומקביל נוסף בשיריה הוא התנועה בין מלחמה לשקט. מרחב המלחמה בא לידי ביטוי בחטיבת השירים המטלטלת שעוסקת ב-7.10, בקורבנות המלחמה, בעיקר בילדים בישראל ובעזה או במלחמת הקיום של בעלי החיים בטבע; מרחב השלווה מאופיין באקזוטיקה של היפה – בשפה, בטבע ובקיום. מהלך דיאלקטי זה מופיע באופן אינטגרטיבי ומשוכלל בשיר הבודד, כמו בהייקו זה, אשר מתק התות שבו מלופף עם הדם: "כֶּתֶם אָדֹם נִקְרָשׁ/ עַל הַמַּרְצֶפֶת/ סָמוּךְ לְתוּת־עֵץ מְנֻקַּב־נְמָלִים". היער שבָּדינוּ הוא ספר שירים עוצמתי ואינטנסיבי השואף בכל מאודו לדייק את השפה, תיאורי המציאות ועומק החוויה למען עדות אמת וממילא גאולה. התשוקה העמוקה למסור אמת בשירה היא הזמנה להקשבה, לאהבה ולמימוש עצמי וקולקטיבי. כתב היד של הספר זכה למענקי קרן רבינוביץ, קרן אקו"ם לעידוד היצירה והקרן ע"ש יצחק לייב ורחל גולדברג – קרן קיימת לישראל. טל ניצן: משוררת, סופרת, עורכת ומתרגמת. פירסמה שמונה ספרי שירה, שלושה ספרי פרוזה (שני רומנים וקובץ סיפורים) ושישה ספרי ילדים. ערכה שלוש אנתולוגיות לשירה – שתיים של שירת אמריקה הלטינית בתרגומה, ואחת של עשרים שנות שירת מחאה עברית. תירגמה למעלה מ-80 יצירות מספרדית ומאנגלית, שירה ופרוזה. 14 מבחרים משירתה התפרסמו ברחבי העולם בשפות שונות. זכתה ב-14 פרסי ספרות, בהם פרסי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר-אילן לשירה, פרסי ברנשטיין, אקו"ם ליצירות בעילום שם, טשרניחובסקי לתרגומי מופת, פרס ראש הממשלה לסופרים, פרסי משרד התרבות למשוררים בתחילת דרכם ולספר ביכורים, ואחרים.
- [ננופואטיקה #45](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-45/) - רז יוגב * נִגְמַר לִי הָהָר הָרוּחַ שִׁנְּתָה צוּרָתוֹ הַשְּׁבִיל נִקְטַע נָשַׁר כְּמוֹ תּוּת ננופואטיקה 45 לא תורם שום דבר קונקרטי למציאות הכאוטית שלנו. הוא אינו מספק פתרונות או מקל על מועקה נפשית ואינו נכתב “על המצב”. דווקא משום כך, הוא נותן בדיוק מה שספרות יודעת לתת. אנחנו מבקשים להזכיר כי כוחה של
- [ננופואטיקה 26](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-26/) - שרון אולדס בלי איפור אוּלַי סִבָּה אַחַת שֶׁאֲנִי לֹא מִתְאַפֶּרֶת הִיא כְּדֵי לְהַפְחִיד אֲנָשִׁים. אִם הֵם קְרוֹבִים מַסְפִּיק, הֵם יְכוֹלִים לִרְאוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ בִּי שׁוֹנֶה, מַשֶּׁהוּ מְעַרְעֵר, כְּאִלּוּ אֵין לִי תָּוֵי פָּנִים, אֲנִי עֻבָּרִית, טְרוֹם־גַּבּוֹת, טְרוֹם־עַפְעַפַּיִם, טְרוֹם־פֶּה, מִין דֻּבּוֹן־מַיִם שֶׁמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, חֻלְיָתָן נוֹסֵעַ, נַוָּד זְגוּגִיתִי צָף עַל גַּלְגַּל עֵינָם, אֶקְטוֹפְּלַזְמָה אֱנוֹשִׁית הַמִּתְרוֹמֶמֶת עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת לְשׂוֹחֵחַ עִמָּם. וּבַחוּרָה כָּזֹאת לְבָנָה לְבָנָה, פִּטְרִיָּה חוֹלָנִית כָּזֹאת, חִוֶּרֶת כָּל כָּךְ, פְּנֵי עֲרָפֶל, אֲרֶשֶׁת דֹּק מֵעַל בֵּית קְבָרוֹת, בְּלִי שׁוֹשַׁנֵּי אַרְגָּמָן, בְּלִי תְּשׁוּרַת פְּרָחִים, בְּלִי אֵלָה, בְּלִי אִשָּׁה בּוֹגֶרֶת, בְּלִי אִשּׁוּר לַדְּרָמָה שֶׁל סִימָנֵי הַמִּין הַמִּשְׁנִיִּים, רַק הַחֹמֶר הָאָפֹר שֶׁל רוּחַ מְדַבֶּרֶת, הַתָּוִים הַדַּקִּים שֶׁל בַּחוּרָה אֲפֹרָה בְּבֵית קְבָרוֹת אָפֹר — גְּרָנִיט, אֵפֶר, גִּיר, אָבָק. נִסִּיתִי אֶת הַצֶּבַע, אֲבָל יָכֹלְתִּי לָחוּשׁ אוֹתוֹ עַל עוֹרִי, בְּקשִׁי יָכֹלְתִּי לָזוּז מִתַּחַת לְמַסֵּכַת הַתְּשׁוּקָה שֶׁלִּי לְהֵרָאוֹת מוֹשֶׁכֶת בַּסִּגְנוֹן הַנָּשִׁי שֶׁל 1957, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר. וּכְשֶׁהוּסַר הָאִפּוּר הִרְגַּשְׁתִּי מַמָּשִׁית כְּמוֹ יוֹנֵק קָטָן בַּיַּעַר עִם פָּנִים עַזֵּי־בִּטּוּי, אוֹ אֶחָד מֵרִאשׁוֹנֵי הַפְּרִימָטִים, עִם כָּל הַהַבָּעוֹת שֶׁפִּתַּחְנוּ כְּדֵי לְתַקְשֵׁר. אִלּוּ צִלְּקוּ אוֹתִי פִּצְעֵי הַבַּגְרוּת, אִלּוּ הָיָה לִי עוֹר מְחֻסְפָּס וְלֹא רַךְ, קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִשְׂנֹא אִפּוּר, אוֹ לַחְשׁשׁ כָּל כָּךְ מִמְּכוֹן הַיֹּפִי וּמֵעֶצֶם רַעְיוֹן הַהִתְיַפּוּת. וְאִמִּי הָיְתָה יָפָה — כְּבָר אָמַרְתִּי? בְּעֵינַי הַקְּטַנּוֹת, בְּעוֹרִי הַקָּמוּל, הֶעָדִין, אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת לִבִּי, אֶפְשָׁר לִקְרֹא אֶת שְׂפָתַי הָעֵירֻמּוֹת. מאנגלית: שירה סתיו מילכה שמולביץ הגדולים של צרפת אָבִיא אֶתְכֶם לָאָרֶץ, אֲתַרְגֵּם קַוֵּי הַקְּטִיפָה שֶׁבְּלֵב שׁוּרוֹתֵיכֶם אַקְשִׁיב בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לְסִפּוּרְכֶם בְּעִבְרִית שֶׁל הַיּוֹם אוֹ בְּזוֹ שֶׁל עַגְנוֹן, אֶתֵּן לָכֶם לִטְעֹם פִּסַּת קוּגְל בִּמְקוֹם עוּגִיַּת מַדְלֵן וְתֵה בְּסֵפֶל פּוֹרְצֶלָן. אָבִיא אֶתְכֶם עַד לְכָאן, סְטֶנְדֶָּל, הוּגוֹ, פְלוֹבֶּר, כְּמוֹ שֶׁגּוֹרְרִים דֻּבִּי יָשָׁן עַל הָרִצְפָּה וּמְסָרְבִים לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ בננופואטיקה 26 מתחולל מפגש בין דורי ובינלאומי מעורר השראה באמצעות חשיפת מספר רב יחסית של משוררים צעירים, חלקם ניסיוניים, לצד פרסום תרגומים עכשוויים משובחים משירתם של גדולי משוררי תבל הפועלים כיום. בגיליון יש שני טונים מרכזיים – לירי נוגה וכנגדו – קרנבלי צוהל. זהו גיליון מגוון, אולם הוא מתלכד סביב מספר מוקדים נושאיים וזיקות תימטיות. תימות מרכזיות ראויות לציון הן: מחאה פוליטית וחברתית ולדוגמה, משוררים צעירים שעוסקים במלחמה ובסכסוך הערבי-ישראלי (דניאל שוורצשטיין, רועי שטרן ועוד); יחסי בנות עם אימהות ואבות (שרון אולדס, ברנדה שונאסי ועוד); אהבה (רות אשור, דניאל עוז ועוד); והנושא הרחב ביותר של הגיליון הוא ארספואטיקה ושיח על אמנות בכלל (דרור אלימלך, ריטה דאב, רפי וייכרט, אמיר מנשהוף, רוני סומק ועוד). ננופואטיקה 26 כולל 64 שירים – 47 מקור ו-17 תרגומים. זהו גיליון צעיר למדי – 13 משוררים (ירושלמים כולם) מבין 35 המשוררים והמתרגמים המופיעים בגיליון טרם פירסמו ספר. כל התרגומים משירה אנגלית בת זמננו (למעט קינג בן המאה ה-19): אמריקאית (שרון אולדס, לואיז גלוק, ריטה דאב, בנג'מין פרנקלין קינג, חוזה אנטוניו רודריגז, קמרון אוקוורד ריץ', ברנדה שונאסי), קנדית (מרגרט אטווד), אנגלית (רוג'ר מֶקְגָאף) ואירית (פול מלדון). התרגומים הם תרומתם של ליאור מעין, דניאל עוז, שירה סתיו והח"מ. עורך : גלעד מאירי
- [ננופואטיקה 30](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-30/) - עורך: גלעד מאירי זלי גורביץ' סיכום אֶפְשָׁר בְּכַמָּה מִלִּים אֲבָל כִּכְלָל הַחַיִּים לֹא מִסְתַּכְּמִים לְסַכֵּם אֶת הַחַיִּים זֶה כְּמוֹ לְסַכֵּם יָם גַּל אִי אֶפְשָׁר לְסַכֵּם אָז יָם? ננופואטיקה 30 הוא גיליון חופשי. עם זאת, כמו שקורה לא אחת, למרות מגוון האפשרויות שיש בחופש הפואטי, מתחוללים סינכרונים ספרותיים ועל שולחן המערכת נאספים שירים העוסקים בנושאים דומים. אחד מאותם נושאים ייחודיים הוא פגיעה קיצונית של הורים בבנותיהן ושל גברים בנשים צעירות כמו בחטיבת השירים של אורית מיטל, הוֹנוֹר מוּר ורות אשור. מוטיבים ייחודיים נוספים בכתב העת הם יַלְדוּת והתבגרות (אלכס בן ארי, שירה מאירי, טל ניצן, עינת עידן, ליאור שטרנברג) וחֲבֵרוּת – גם זו האפלטונית (רוני סומק, מרב פיטון, נועה שקרג'י). לצידם מוטיבים מסורתיים של נוף (מייקל לונגלי, חוזה אנטוניו רודריגז), אירוטיקה (שי דותן, רפי וייכרט) ועוד. במקביל לגיוון הנושאי מתקיים גיוון צורני למשל, פואמה, שירה בפרוזה, סונט, הייקו, קופלט ועוד. בגיליון נוטלים חלק 35 יוצרים ויוצרות עכשוויים החיים ופועלים בארץ ובעולם. מתוך 73 היצירות בגיליון, 39 מקור, 34 תרגום (מהן שתיים בפרוזה מאת בֶּרְנָאר וֶרְבֵּר). התרגומים מחמש שפות: אנגלית (לונגלי, הוֹנוֹר מוּר, מגאן פְּלַאנְקֶט, רודריגז); צרפתית (לינדה מריה בארוס, וֶרְבֵּר, נטלי קינטן); איטלקית (ולריו מגרלי); ספרדית (אליסה דיאס קסטלו); תורכית (אוֹרְחָן וֶלִי קָנִיק) ומאת תשעה מתרגמים (שלמה אביו, דורית ויסמן, יואל טייב, ליאור מעין, טל ניצן, מרב פִּיטוּן, ליאור שטרנברג, מיכל שליו, מילכה שמולביץ). זהו גיליון החושף לראשונה פרסומים ראשונים של שלושה משוררים צעירים (שושנה סגל, אוֹרִי פלהיימר, ליבי רון), מתרגמת חדשה (שמולביץ) ופנים חדשות מהעולם (מוּר, פְּלַאנְקֶט, קסטלו). קראו סקירה של עופרה עופר אורן על הגיליון ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 20 ספרים, מהם שבעה ספרי שירה ושבע אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל, בספורט, בבית ספר, בתפילה, בטיסה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף). מנהל שותף של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה עם נועה שקרג'י.
- [ננופואטיקה 23: פרוזה | התבוננות](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-23-פרוזה-התבוננות/) - עודד מנדה לוי מתוך: בקפה כלשהו פה בסביבה [60x60] [1] משורר צעיר הגיע לפגישת עבודה עם עורכת שירה בקפה כלשהו פה בסביבה. לפני שהתיישב, הוא פינה מן השולחן צלחות וספלים, שתי כוסות מים (אחת מהן מוכתמת בשפה אדומה), כפיות קטנות, מפיות משומשות, עלעלי בייבי עזובים, ושאריות כריכי סביח טבעוני (לא ראיתי פירורי חלמון) של זוג שישב שם קודם. הוא סידר הכול בשני מגדלים עם צריח, והניח אותם על השולחן שלי. (60 מילים) [5] משורר צעיר, שפרסם כבר פה ושם, ישב מול עורכת שירה בקפה כלשהו פה בסביבה. יחד הוציאו מחשבים ניידים והניחו אותם, גב אל גב. כשהקלידו במרץ, שתקו ולא החליפו ביניהם מילה. קול נקישות המקלדת נשמע בחלל הקפה. מדי פעם סובבה את המחשב לכיוונו והצביעה על המסך. כשהלך אמרתי לה: "לא אמרתם דבר כל הפגישה". "השירים מדברים בעד עצמם", אמרה. צחקתי בקול. (60 מילים) נגה אלבלך כַּלְבָּם שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג שֵׁיְנְפֵלְד עָשָׂה הַכֹּל כְּמוֹתָם. בְּיוֹם כִּפּוּר צָם, בְּסֻכּוֹת יָשַׁב עִמָּם בַּסֻּכָּה, בְּפֶסַח בִּעֵר חָמֵץ. עַל כֵּן אֵין זֶה מַפְתִּיעַ שֶׁבְּיוֹם קְבוּרָתוֹ שֶׁל מַר שֵׁיְנְפֵלְד, עָמַד שְׁמוּט רֹאשׁ לְיַד הָאַלְמָנָה הַקְּשִׁישָׁה וְאָמַר קַדִּישׁ. מתוך ההקדמה בזיקה שבין העין והלשון מתייחד אפוא גיליון זה של ננופואטיקה: פרוזה ׀ התבוננות. שהפרוזה, כָּעין, גם היא כלי מבע ומבט. ובעצם מעשה ההתבוננות — על שימת הלב, ההשתקעות וההעמקה הכרוכים בו — יש משום מוטיבציה סיפורית וטכניקה ספרותית שהפרוזה — אם הוגה ואם מספרת — אמונה עליהן. העין המתבוננת במושאיה מתוך תנועת גלגלהּ מתווה דפוסים וצרה צורות; חוקרת את החוץ ונמשכת אל הפנים, נעה מטה מעלה, אנה ואנה, מקיפה מכלול ולוכדת פרטים רבים, או מתמקדת בדבר אחד ויחיד, הופכת והופכת בו; תנועתה עורכת השוואות, מגלה את המשותף והמנוגד, עומדת על חזרות ושינויים, ואת החסר משלימה בדמיון. אמרנו, ספרות. מושאי ההתבוננויות של היצירות שהתכנסו בגיליון זה הם רבים ושונים: פצע פעור של פגר עוף, דמותו הנדה מקצה חבל של עלם שאיבד עצמו לדעת, עלי חורף נושרים, צל זקנה פושט בפנים מביטות במראה, עץ תות משגשג, משוררים בונים מגדלים באוויר אגב לגימת קפה, טירוף דעת האורב בסוד יופיו של ציור, התיישנותו המרהיבה של חומר, פחדים מיתולוגיים האצורים בחלומות אנוש, צערו האילם של ילד חפוי ראש, רעב תוסס בקיבותיהם של מחוסרי בית, טינה שצולקה באיבר גדום, לילה יורד, עוטף ומחשיך. אלה ואחרים מגלים יפה את איכותה של הפרוזה כאמנות התבוננות, משוכללת ורבגונית כעין אנוש. יהונתן דיין
- [ננופואטיקה 24](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-24/) - מרחב ישורון אני רוצה לבעור יפה שֶׁלֹּא אֶתְחַזֶּה וְלֹא אֶתְבַּזֶּה וְלֹא אֶהֱפֹךְ לְזוֹמְבִּי שֶׁאַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת יָשָׁר לֹא שִׁבּוּט לֹא דִּגּוּם וְלֹא בּוֹט מְשֻׁמָּן שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵף לֹא אֶתְבַּהֵם לֹא אֶתְעַלֵּם לֹא אֶתְקַרְנֵף וְאֶבְעַר בְּקֶצֶב הוֹלֵם לְדֹפֶק הַלֵּב שֶׁאֶשָּׂרֵף בְּכֵּיף וְאֶתְחַפֵף בִּדְמוּת אָדָם תמרה יצחק בידוד אקוסטי אַבָּא אָנוּ לֹא שׁוֹמְעִים זֶה אֶת זוֹ מִבַּעַד מֶרְחַק הַגִּיל הַזְּמַן פִּיל בְּחַרְסִינַת הַיְחָסִים ננופואטיקה 24 הוא גיליון חופשי. לכן הוא מהדהד באופן אותנטי את אי היציבות הפוליטית והקיומית של התקופה בעיקר באמצעות מגוון סוגי מחאה ותֵמות עכשוויות: קורונה, אנטי־מיליטריזם, רוחניות (כעס על האל), משפחה (בעיקר יחסי בנות־בנים ואבות) ונשיות (כולל מוטיב מעניין המתייחס לווסת). נושאים מרכזיים אחרים בגיליון הם כדורגל (תחום שנפגע מהמגפה), אהבה וטבע אורבני. - גלעד מאירי, עורך
- [ננופואטיקה 38: עקבות](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-38-עקבות/) - כורכום שָׁלוֹם נִשְִׁפַּךְ לִי עַל הַנַּעֲלַיִם אַבְקַת כֻּרְכּוּם (הַנַּעֲלַיִם וְהַסֻּלְיָה צֶבַע לָבָן) אֵיךְ נִתָּן לְהָסִיר אֶת הַכֶּתֶם הַצָּהֹב הַקָּבוּעַ הַזֶּה (לריסה מילר) ננופואטיקה 38 - עקבות היווה עבורנו הזדמנות ללכת בעקבות העקבות בתקופה שבה נדמה כי זה כל מה שנשאר. הקושי לכתוב ולהפעיל את הפונקציה הפואטית של המילים משפיע על התנועה המחושבת היטב, הזהירה, של היצירות שנכתבו. הרגשנו שהמציאות תובעת מאיתנו לתור אחר תחביר או שפה שונים בשירה ובפרוזה שמתהווה בקרבנו. זו תנועה שיש בה נחישות להתמיד במעלה הסולם הספרותי אל נקודת חן באופק רחוק שנדמה כי רק המילים יכולות לקרב אליה. יצירות רבות שהגיעו לפתחנו נענו לשאיפה להישענות על העקבות כעל חבל הצלה. כך הצטבר למולנו שטף קול שהתאחד והתפזר לסירוגין אך הייתה בו המנגינה הזאת של הספרות, שעודנה נמשכת ותימשך. מנגינה שחיזקה אותנו במעשה הדון קיחוטי של הכתיבה. בננופואטיקה 38 יש 37 יוצרים ו-51 יצירות וכולל ברובו יצירה שירית. אולי זו נטיית הלב לטמון ברמזי השיר את עקבות הסיפור שהס מלספר, שקשה לבטאו ולמצוא לו את המילים. הגליון אוצר בחובו עקבות אקופואטיות המשוטטות בטבע (צוריאל אסף, אבישי דדון רווה, סבינה מסג) לצד עקבות של וידוי וכנות בשירה ובפרוזה (קים מידן, עילי ראונר). עקבות של כישוף ואניגמה בשירה רחבה (רות פוירשטיין, יונדב פרידמן) לצד עקבות של סימבוליזם בפרוזה (נועם נגרי, רותי רום). עקבות ורמזים בפרגמנטים פרוזאיים (אביב פטר, יעל הוניג), לצד עקבות שיחת יומיום בשירה דיבורית (לי ממן, אדוה קמחי חן, אלפרד כהן). עקבות המגששים אחרי שקט שאולי ימצא (ענת זכריה, מורן שוב, רוני אלדד), לצד עקבות השיבה המיוחלת הביתה (נעמה ברלין, עמרי נריה שזה גם פרסום ראשון שלו – מזל טוב) ועוד. רבות מן היצירות שכונסו בגיליון מכוונות לעיסוק בבוקר, במחר, באור שלאחר הלילה, בקימה (שי שניידר-אילת, שי דותן, עמית בן עמי, רועי שטרן). יש בהן עקבות של אופטימיות ותקווה טבולות באווירת המלחמה המתמשכת, גישוש אחרי העתיד שיבוא בעקבות ההווה שעודנו אפור. תקוותנו היא שהגליון יסייע לקוראים ולקוראות בו לאזור אומץ במעלה העקבות, לעקוב אחריהן אל האור. שם מאחורי הלילה הבהיר, בין השורות של ננופואטיקה 38 - עקבות. עורכים: ספיר יונס, נצר לאו
- [ננופואטיקה 41: ניקיון](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-41-ניקיון/) - רבקה מרים ואיך האין לו שיעור וְאֵיךְ הָאֵין לוֹ שִׁעוּר, הָרַב מִסְּפֹר, הֶעָצוּם הִתְעַנֵּו בְּתוֹכִי, מְלֻבָּשׁ בְּצִמְצוּם וְכָךְ, מְצֻמְצֶמֶת, כְּשֶׁהַיֹּפִי נָקִי בִּי, נְטוּל יָפְיְפוּת וְהֶחָדָשׁ בִּי נוֹשָׁן נָפְלָה עָלַי עֲיֵפוּת וׇאִישַׁן. ננופואטיקה 41 – ניקיון יוצא בנקודת זמן עכורה, האופק לא בהיר ויש הרבה עבודת ניקיון שעוד צריכה להיעשות על מנת לפתוח נתיב אליו, בתוך מלחמה נצחית ומתמשכת, הרצון הוא לומר עם ויסלבה שימבורסקה את המשפט האלמותי: "אַחֲרֵי כָּל מִלְחָמָה מִישֶׁהוּ חַיָּב לְנַקּוֹת.". בחרתי לעסוק בגיליון הזה בניקיון כדי לתת קול לאפשרות להביא למצב של ניקיון באמצעות הפעולה הספרותית ולקרוא דרכה לפעולה חברתית ואקטיבית. זהו זמן רחצה. כולנו צריכים לצלול למים טהורים ולצאת נקיים יותר. ניקיון הוא פעולה של אמת, חלק מכוחו של הדיבור הנקי שהוא אומר את האמת, בלי מסכות, בלי ייפוי או ניסיון להסוות. אמת קשה, ברורה וניצחת שאי אפשר להסב את המבט ממנה. הקריאה להתנקות היא גם קריאה לדבר אמת, לומר דברים תמימים וישרים מתוך דיוק וחוסן פנימי. היצירות בננופואטיקה 41 - ניקיון פועלות את הפעולה הזו. דרך הדיבור על פעולות ניקיון, כמו ניקיון אחרי הילדים (אלעד נבו, אבישי דדון-רווה, קים מידן, עפרי בייבה, אביב פטר), שמירה על ניקיון הסביבה והטבע (טל ניצן, אפרת חרמוני, צדוק עלון), ניקוי הבית (מירלה משה-אלבו, שורי חזן), או ניקיון באמצעות רחצה בים (חגית גרוסמן, ליהיא רבינוביץ'), הן אומרות את האמת, הפשוטה והגלויה, על גידול ילדים, על נבכי הנפש ועל כאבי הזמן. בננופואטיקה 41 - ניקיון יש 78 יצירות של 55 יוצרות ויוצרים, מתוכן, 8 תרגומים (מפורטוגזית, אנגלית ורוסית) של 4 משוררים (אנז'ליקה פרייטס, דוד טובי, פיליפ לארקין וייבגני ניקיטין). היצירות מגוונות בסוגותיהן, מלבד רוב של שירת ננו, יש מהן פרוזה (אביב פטר, אביגיל זמיר, אלכס אפשטיין), שירה מיסטית (דוד ניאו בוחבוט, איתיאל קריספין, רות פוירשטיין), שירה בפרוזה (רות אשור, קרן דוד הרטמן) יצירות קונספטואליות (מאיה קלופמן, איריס רילוב, רומי גנון) ועוד. נצר לאו, נשוי לתהל ואבא לגדי ועמליה, משורר, מסאי ומבקר ירושלמי, בעל תואר ראשון לפילוסופיה ואומנויות. סטודנט לתואר שני בפילוסופיה, ומפיק אמנותי במקום לשירה. ספרו "בנוף גוף" (2024) ראה אור בהוצאת מקום לשירה.
- [ננופואטיקה 35](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-35/) - * הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת הַכָּחֹל הַטּוֹב, הַתָּם. נְהָרוֹת הִתְנַחְשְׁלוּ מִדְּמָמָה, מַה יָּכֹלְתִּי לוֹמַר? אֲנַחְנוּ צְמוּדִים לָעֻבְדּוֹת, לַפִידְבֶּק, לַקֶּלֶט־פֶּלֶט הֲכִי פָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ, אַחַת אוֹ אֶפֶס, מְשִׂימַת הַתִּקְשֹׁרֶת מַתִּישָׁה אוֹתָנוּ. (נועה שקרג'י) ננופואטיקה 35 הוא גיליון חופשי. החטיבה המרכזית שלו כוללת שירה אניגמטית ממוקדת שפה, רובה מטאפיזית ונשגבת, הכוללת יצירות מורכבות מאת דוד ניאו בוחבוט, ספיר יונס, רות פוירשטיין, יונדב פרידמן ונועה שקרג'י. פואטיקה זאת מייצגת באופן מוחשי את המגמות המרכזיות בגיליון, שהן בין השאר תגובת נגד לשירה סוציולוגית שטוחה ולחוסר הודאות הקיומי והפוליטי. זו מחאה שקטה, אשר מהדהדת בעוצמה את קרב המאסף של הלשון המדודה והמדויקת אל מול שפת הכוח. יש בו מספר נושאים מקוריים: ארבעה שירי רכבת אקטואליים בהשראת פתיחת הרכבת הקלה בתל אביב (שי דותן, תומאס הרדי, דורית ויסמן); שני שירי זנות (רוני סומק, ריטה קוגן); זוג שירי שחמט – אחד עיסוקו באהבה (יהונתן שפירא) והאחר במוות (עמית בן עמי); לרגל יובל למלחמת יום כיפור, מחזור בן שבעה שירים העוסק במנהג של חתונות המופקות על ידי צה"ל (גלעד מאירי). כמיטב המסורת של ננופואטיקה יש בגיליון במה ליצירה הומוריסטית ואקספרימנטלית. לדוגמה, פרודיות איגיוניות משוכללות על אודות שירת ימי הביניים ולואיס קרול מאת נעמי רות; שיר דאחקה מאת אהוד גרינברג; משחקים טיפוגרפיים בשירים של פוירשטיין ושפירא; חמשיר מקברי בנוסח חנוך לוין מאת ישראל ורמן ועוד. בננופואטיקה 35 יש 43 יוצרים ו-48 יצירות. בהם שבעה מתרגמים של שבע יצירות: דרור בורשטיין, אילן בלופרב, ויסמן, יאנג לאו, מאירי, דינה עזריאל וכרמית רוזן; תרגומים מארבע שפות: אנגלית (צ'רלס בוקובסקי, הרדי, ריטה דאב), רומנית (בְּלֶכֶר), סינית (זוּ יוֹנְג, דוּ מוּ), ערבית (מחמוד דרוויש). הגיליון יוצא לאור בראשית שנת תשפ"ד עם מבט קדימה לשנה החדשה ובתקווה שהמפעל הספרותי של ננופואטיקה יאיר אותה ויחדש אותה עלינו. עורכים: גלעד מאירי, ספיר יונס, נצר לאו
- [נא - מהדורה ידנית, מרץ 2025](https://www.poetryplace.org/product/נא-מהדורה-ידנית-מרץ-2025/) - שנתיים לאחר צאת "נא" רואה אור גרסה ידנית מחוקה של הספר. 50 עותקים מן המהדורה הקודמת נמחקו והפכו לספר חדש שנמחק (נכתב) מפרספקטיבה רחוקה יותר. למהדורה החדשה תפקיד כפול. הראשון: היא מאפשרת לכותבת הספר המקורי להתרחק ממנו כמו שמתרחקים מהכותל המערבי: בפניה אליו. שנית, היא מספרת משהו על מה שקרה למילים, על תפקיד השתיקות, ועל שיירות המוות הארוכות, השחורות, שנכנסו תחת האותיות וביניהן מאז ה-7 באוקטובר. למרות שרוב הספר מחוק על פי נוסח אחד, היות ותהליך המחיקה הוא ידני ומתפתח על פני הזמן מספר לספר, אין עותק זהה למשנהו. לספר "נא" המקורי לחצו כאן *שימו לב שאפשרות "איסוף עצמי" בספר זה היא רק מהמרכז שלנו בירושלים.
- [כרטיס למפגש בודד - שעת סיפור](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-במועדון-הקריאה-ינואר/) - ימי רביעי | 18:45 - 20:00 | המערבים 9, ירושלים הכניסה חופשית לתלמידים ולבוגרים לאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - פברואר](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המי-11/) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה | חודש ינואר 2025 | ימי שני 21:00-19:00 מחיר סדרה: 440 ש"ח עושים צחוק הומור הוא אפקט ספרותי המעוצב על ידי צורות רבות: אירוניה, פרודיה, גרוטסקה, מאקברה, בדיחה, מליצה, חידוד, דאחקה, סטנד אפ, איגיון ועוד. בסדנה נעמוד על מעמדו על ההומור בהיסטוריה ובתרבות ובעיקר נקרא ונכתוב שירים הומוריסטיים במגוון תבניות.
- [כרטיס לכל מפגשי מועדון הקריאה - ינואר - ספרות עברית](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למועדון-הקריאה-נובמבר/) - מועדון הקריאה של מקום לשירה ימי רביעי בינואר | 18:45 - 20:00 | המערבים 9, ירושלים *** 31.12 | יניב איצקוביץ קורא ב"סודו של הנריק" 7.1 | ילי דקל קוראת ב"פירוש חדש בס"ד" 14.1 | שירי לב ארי קוראת ב"סיפור פשוט" 21.1 | אמונה אלון קוראת ב"הכח האחר" *** כל שבוע נפגש עם סופר.ת או
- [כרטיס למפגש בודד במועדון הקריאה - דצמבר - ספרות מתורגמת](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-במועדון-הקריאה-נובמב-3/) - מפגש 4 | 24.12 | גל עזרן קוראת ב"פילגשו של ויטגנשטיין" ימי רביעי בנובמבר | 18:45 - 20:00 | המערבים 9, ירושלים הכניסה חופשית לתלמידים ולבוגרים לאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרה כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן
- [תאורה מילולית: יום אומנויות המילה 25](https://www.poetryplace.org/product/תאורה-מילולית-יום-אומנויות-המילה-25/) - לרכישת כרטיסים לימים מלאים במחיר מוזל לחצו כאן
- [תאורה מילולית: יום אומנויות המילה 25 - כרטיס ליום מלא במחיר מיוחד](https://www.poetryplace.org/product/תאורה-מילולית-יום-אומנויות-המילה-25-כרט/) - לרכישת כרטיסים לארוע בודד, לחצו כאן
- [תאורה מילולית #3: ארועים בודדים](https://www.poetryplace.org/product/תאורה-מילולית-יום-אומנויות-המילה-24-ארו/) - יחעלחכלחכלכלעכלכעלעכלעכל
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - ינואר](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המי-10/) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה | חודש ינואר 2025 | ימי שני 21:00-19:00 מחיר סדרה: 440 ש"ח עושים צחוק הומור הוא אפקט ספרותי המעוצב על ידי צורות רבות: אירוניה, פרודיה, גרוטסקה, מאקברה, בדיחה, מליצה, חידוד, דאחקה, סטנד אפ, איגיון ועוד. בסדנה נעמוד על מעמדו על ההומור בהיסטוריה ובתרבות ובעיקר נקרא ונכתוב שירים הומוריסטיים במגוון תבניות.
- [מעלה: גיליון 20](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-20/) - דבר המערכת | מעלה 20 קודם כל המלצות: לצפות במופע "אדבר איתך" של תזמורת המהפכה, לראות את "שירי מכות מצרים" של תיאטרון מיקרו. "אדבר איתך" ו"שירי מכות מצרים" הם שני מקרים של שימוש נבון, מרפא, מלא תקווה וכיוון בטקסטים ספרותיים - מסוג הדברים שאנחנו זקוקים להם עתה. "אדבר איתך" הוא מופע מוזיקלי שמורכב משירי אהבה פופולריים בעברית ובערבית, כאשר במופע הם מושרים בשתי השפות, או לכל הפחות בשפה האחות (מנהלים אומנותיים: זהר שרון ורועי אופנהיים). בזכות תרגומים נהדרים ועיבודים חכמים (ערביים ולא ים-תיכוניים) זכיתי לשתוק שעה וחצי אל מול שירים שאני רגילה לשיר בהיסח הדעת. למלא את האוזניים בשפה הזו שהורחקה ממני, מאיתנו - פעם בגלל משפחתי הערבית ופעם בגלל האויב. קשה להאמין לחזון שהערבוב הזה מציע, אבל הוא עצום בגודלו - ראוי למחשבה ולהתבוננות. בהקשר הספרותי של מעלה - "אדבר איתך" משמעותי היות שהוא משיב את השפה לחיים: פתאום היא שוב עושה דברים, מציעה אופק, מציפה באפשרויות ובפחד מפני היכולת ואי־היכולת לממשן. היא מביעה את האמת של הקרבה בין שתי השפות, את האפשרויות היצירתיות והאסתטיות שנפקחות כאשר אנחנו דוברים את שתיהן (ושווה להתבונן רק לרגע מי הם הדוברים את שתיהן כיום), ומשקפת את עומק הניכור ושורש השנאה. בתרבות בריאה כולנו נדבר בשתי השפות הללו, שפות המרחב. לא נאטום את האוזניים לאונה המזרחית של הפה. "שירי מכות מצרים" של תיאטרון מיקרו, בבימויו של יפים ריננברג ובהשתתפותם של יוסף אלבלק, גבריאלה ליצ'מן ואילון פרבר, הוא עיבוד בימתי למחזור "שירי מכות מצרים" מאת נתן אלתרמן. העיבוד הבימתי לוחש: מעט מאוד תפאורה, תאורה או תלבושות - כאשר גם מה שיש הוא יותר סמל מתפתח מאשר ריאליזציה כלשהי. ולכן מה שעומד במרכז ההצגה, במרכז הבמה, הם באמת השירים, אולי אפילו יותר מאשר באירועים ספרותיים. ההקשבה הערה הזו למקור, הבחירה בתיווך ובפרשנות מינימליים והעמדת היופי במרכז, מזכירה כמה העולם מלא, כמה ישנו, ועד כמה הפעולה האומנותית הנכונה היא דווקא לפשוט את הריבוד, את ההסברים, את הפחד מאי־הבנת היצירה. עד כמה הבשלנו לרגע הזה, שבו אפשר וכדאי לעמוד עירומים מול הדברים בהווייתם וכמה יופי יכול להתגלות בזכות העמידה הזאת מול יופי שמייתר את פרשניו ואת המילים בכלל. מעלה 20 הוא גיליון חגיגי, התחלה של עשור חדש וגיליון של (כמעט) אחרי מלחמה, ולכן הפעם הגיליון לא עוסק בספרים, אלא בהפתעות הגדולות, הפשוטות, שהספרות מטמינה בקוראים כצידה לדרך. הרשימות בגיליון 20 מבקשות לשאול כיצד ספרות מסייעת לנו להתבונן בעולם, בדברים שאינם ספרים דווקא: בקונצרט פתיחת עונה של הפילהרמונית, בקטלוג איקאה ובקשר שלו לנאום של דונלד טראמפ בכנסת (איוונקה התגיירה!), בבניין הספרייה הלאומית, בסביחיה בירושלים, בטיפולים אסתטיים, בתפילת ערב שבת, בעץ, בסדרת טלוויזיה, במשחקי כדורגל, בהווי של בית קפה, בהצגה, בכרזה. ההשתגרות אל מחוץ לכדור הספרים, אל שביל החלב, היא הזדמנות להסרת גבולות הספר, ולשרטוט (אולי מחיקת) קווים צהובים ואדומים כדי להיזכר במהות של הדברים, וגם באחדות שלהם. זהו טיול השראה שלנו - ומי ייתן והוא יעניק לכם שמחה והתלהבות לצאת אל מסעות חדשים בתוך ומחוץ לספרים. לחיות. במעלה 20 15 רשימות. אביב פטר חוקר את עבודת האומנות הדייקנית בסביחיה בירושלים, ודנה שוופי מתבוננת על ספרים ורובוטים בהיכל הספרייה הלאומית. ניסן שור על היחסים בין המפעל הציוני והמפעל הספרותי כפי שהם נפגשים בבר הנילוס, ורות אשור חושבת על חומרי גלם, עריכה ולקטורה דרך צפייה בשידורי בג"ץ. עמרי הרצוג מזהה את הכוח המשכר של נרטיבים מוכרים בקטלוג איקאה ובנאום דונלד טראמפ בכנסת ועדו ניצן כותב על חשיבותו של המספר דרך העיבוד החדש לסיפור פשוט בתיאטרון החאן. דרור בורשטיין קורא באלון התולע דרך הרווחים בין מילות ושורות השיר, ומצרף אליהם את "רישום שיר" המופיע בלב הגיליון. הח"מ מקמטת שריר במחשבה על טיפולים אסתטיים ועל הקשר שלהם למשקל וחריזה, ואלכס בן-ארי חושב על המרחב הספרותי המיתי של בית החולים גריי סלואן באנטומיה של גריי. עטרה בן חנן רוצה להחלים את מדינת ישראל 2025 בעזרתם של "המלט" ו"אבל ומלנכוליה", וגלעד מאירי מזהה את הפואטיקה של מערכי משחק בכדורגל. רונית חכם כותבת על אי-המוצא בשיר חלת שבת שחורה מאת אלברט סוויסה, ואלפרד כהן על עריכה והקשר בקונצרט פתיחת העונה של הפילהרמונית. איתיאל קריספין על מנהגי עמידה וישיבה בתפילת ערב שבת דרך מזמור כ"ט בתהילים, ואת הגיליון חותמת על פי המסורת מורן שוב, החורשת בשבילי הטקסט כדי להתמצא בכרזה מדינת ישראל 2008-1948 של דוד טרטקובר. את הגיליון מלוות הפעם עבודותיו היפיפיות של דני רוזנברג. קריאה נעימה נועה שקרג'י לחצו כאן לאתר מעלה
- [כרטיס למפגש בודד במועדון הקריאה - דצמבר - ספרות מתורגמת](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-במועדון-הקריאה-נובמב-2/) - מפגש 3 | 17.12 | חמוטל בר יוסף קוראת ב"סיפורי באבל" ימי רביעי בנובמבר | 18:45 - 20:00 | המערבים 9, ירושלים הכניסה חופשית לתלמידים ולבוגרים לאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרה כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן
- [כרטיס למפגש בודד במועדון הקריאה - דצמבר - ספרות מתורגמת](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-במועדון-הקריאה-נובמב/) - מפגש 2 | 10.12 | עודד וולקשטיין קורא ב"פילגשו של ויטגנשטיין" ימי רביעי בדצמבר | 18:45 - 20:00 | המערבים 9, ירושלים הכניסה חופשית לתלמידים ולבוגרים לאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרה כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן
- [כרטיס למפגש בודד במועדון הקריאה - דצמבר - ספרות מתורגמת](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-במועדון-קריאה/) - מפגש 1 | 3.12 | עודד מנדה-לוי קורא ב"חלל וכו': מבחר מרחבים" ימי רביעי בדצמבר | 18:45 - 20:00 | המערבים 9, ירושלים הכניסה חופשית לתלמידים ולבוגרים לאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרה כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן
- [מנוי שנתי לכתב העת מַעְלָה](https://www.poetryplace.org/product/מנוי-לכתב-העת-מַעְלָה-4-גליונות-ספר-מתנ/) - מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית. מעלה מציע כי ביקורת ספרות היא עצם היכולת לראות את הדברים בעדינותם, כשעדיין לא התגשמו במלואם, כשהם במרחב שבין האדמה לשמים – כשהם למעלה. כתב העת מחפש אחר נקודת מבט השואפת להתבונן בנעשה בשדה הספרות לא רק כמבט המופנה ימינה או שמאלה, וודאי שלא כמבט המופנה מטה, כי אם כמבט מעלה: אל הרחוק, הטרנסצנדנטי, אל התקווה. מעלה יֵצא בתחילתן של העונות ויכלול על פי רוב כשישה-עשר מאמרי ביקורת ומאמרי רוחב. אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לרכוש מנוי לארבעה גליונות של מעלה, בצירוף ספר מתנה מבית הוצאת מקום לשירה.
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - נובמבר](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המיל-9/) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה | חודש נובמבר 2025 | ימי שני 21:00-19:00 מחיר סדרה: 440 ש"ח על כתפי ענקים: זיהוי קולות קודמים ביצירה חדשה נקרא שירה עברית חדשה ומהפכנית כארכאולוגים של השפה והספרות. נזהה את הטקסטים הקודמים המשוקעים בה ואת אלה המשוקעים בהם. נעמוד על הבחירות הטקסטואליות של המשוררים החדשים, כיצד לקחו את הטקסטים הקודמים מהקשרם המסוים ובצורתם הלשונית הייחודית, אל ביטוי פואטי עצמאי ועכשווי. בעקבות המשוררים, נתרגל את חיבור הטקסט הקודם לדורותיו אל יצירה מקורית משלנו. בהנחיית: יעל ויילר ישראל ויוסף עוזר.
- [סיפורי ילדים](https://www.poetryplace.org/product/סיפורי-ילדים/) - מגרמנית ואחרית דבר: חנן אלשטיין "את הסיפור הזה שמעתי מאיש שמספר סיפורים. אמרתי לו כמה וכמה פעמים שאני לא מאמין לסיפור שלו. "אתה משקר," אמרתי, "אתה מרמה, אתה מפנטז, אתה מבלף." זה לא עשה עליו רושם. הוא המשיך לספר בשקט, וכשצעקתי: "אתה שקרן, אתה רמאי, אתה פנטזיונר, אתה בְּלוֹפֵר!" הוא הסתכל עלי ארוכות, נענע את הראש, חייך בעצב, ואמר בקול חרישי כל כך, עד שכמעט התביישתי בעצמי: "אין דבר כזה אמריקה." (מתוך הסיפור "אין דבר כזה אמריקה") מאז הופיע ב־1969, סיפורי ילדים נמנה עם קנון הספרות הכתובה גרמנית. למרות כותרתו, שבעת סיפוריו מתאימים מאוד למבוגרים המוכנים להפליג אל מעבר לתחומי הדמיון היומיומי ולהתמסר לפליאה התמה ולסקרנות האינסופית האופייניות לילדים. בלב הסיפורים, שכמוהם כאגדות מודרניות, עומדים אנשים מעט משונים שעושים מעשים כבירים – כולם מורדים כושלים, המעזים לערער על המציאות הבלתי הפיכה. כך למשל, אחד יודע שכדור הארץ עגול, אבל לא מאמין בזה. אחר נותן שמות חדשים לכל הדברים כדי לשנות את העולם. ממציא בודד ממציא רק את מה שכבר הומצא. ישנו האיש שמתחיל ללמוד הכול, אפילו סינית, דווקא משום שאינו רוצה לדעת כלום, ועוד. סיפורי ילדים, הכתוב בשפה פשוטה וישירה, מזמין אותנו להרפתקה שובבה, לפעמים עצובה במקצת, לפעמים מצחיקה, הרפתקה ספרותית ופילוסופית כאחת, ותמיד שופעת משחקי לשון והמצאות יצירתיות. התרגום העברי מוקדש לזכרו של פטר ביכסל (2025-1935), מגדולי הספרות השווייצית ומענקי אמני הסיפור הקצר והקצרצר באירופה, שנפטר לפני חודשים ספורים, ימים ספורים בטרם מלאו לו תשעים. באחרית הדבר המצורפת למהדורה העברית, המתרגם חנן אלשטיין עומד בקצרה על הפואטיקה והאתיקה הטיפוסיות לביכסל, וגם מספר על מפגשו הבלתי נשכח עם הסופר לפני עשרים וחמש שנה.
- [ננופואטיקה #43](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-43/) - התנ"ך הוא אבן השתייה של התרבות כפי שאנחנו מכירים אותה. לא בכדי במסה המופתית שלו על התפתחות הדפוס במרכז הגיבן מנוטרדאם מבדיל ויקטור הוגו בין "תנ"ך של אבן ותנך של נייר" כשהוא מצביע על המעבר מיצירה אדריכלית ליצירה כתובה, ומראה כיצד האבן מקובעת, כבדה ואיטית, משמרת רעיונות גדולים בקבעון של נצח, ואילו הדפוס מתחלף, מהיר ונפוץ לכל עבר, חופשי וחי. בננופואטיקה 43 אנחנו מבקשים להוסיף נדבך נוסף בדמות תנ"ך של מספריים: ניסיון לגזור ולהדביק, לשחק וללוש את חומרי התנ"ך והשפה כמעשה שובב וחופשי של חירות, מעשה קורא תיגר ואוהב, מקניט ומעלה על נס. ננופואטיקה 43, התנ"ך, הפרק ה־930 מוקדש לפרויקט הכתיבה הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. הוא כנראה נכתב לאורך כ־1,400 שנים וברציפות כ־700 שנים בירושלים עד לחתימתו במאה השניה לספירה. אומנם, התנ"ך נחתם רשמית, אולם הוא נקרא בעיניים אקטואליות מדי יום ביומו ומכאן ממשיך להיכתב על ידי קוראיו ופרשניו. לכן רק כלפי חוץ הוא סטטי, חתום וגמור אלא שבפנים, בתוכנו, הוא דינמי, פתוח וחי . תודה למיזם 929 על שותפות דרך במשחק האבן, נייר ומספריים של הקריאה בתנ"ך, ועל שיתוף פעולה יצירתי לרגל חגיגת סיום הסבב השלישי ופתיחת הסיבוב הרביעי של קריאת 929 פרקי התנ"ך. * לו משה | עמוס שולצמן לוּ משֶׁה מָצָא פִּרְצָה לוּ משֶׁה שָׂחָה אֶת כָּל הַיָּם לוּ משֶׁה נֶחְבָּא בְּבֵית קַשׁ לוּ משֶׁה לִקֵּט מִצִּמְחֵי גִּנָּתוֹ לוּ משֶׁה נִכְנַס אֶל אַרְצוֹ בְּאֵין יוֹדְעִין.
- [על היופי הבלתי מצוי של המצוי](https://www.poetryplace.org/product/על-היופי-הבלתי-מצוי-של-המצוי/) - בִּקּוּשׁ לְעֶצֶב זֶה שֶׁיֵּשׁ בִּקּוּשׁ לְעֶצֶב אֵינוֹ אוֹמֵר שֶׁעָלַי לְעַצֵּב אֶת שִׁירַי בְּצוּרַת דִּמְעָה סבינה מסג נולדה בסופיה (בולגריה) בי"ז בכסלו תש"ג, 26 בנובמבר 1942. עלתה ארצה עם הוריה ב-1948. גדלה והתחנכה ביפו. לאחר השירות הצבאי התיישבה עם משפחתה במושב הדתי חֶמֶד. למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל-אביב. כותבת למבוגרים ולילדים (בשם העט 'עדולה') ומתרגמת שירה אנגלית וצרפתית לעברית. זכתה ב-1982 בפרס ניומן ופרס למדן, ב-1992 בפרס לאה גולדברג, בשנת 1994 בפרס זאב לספרות ילדים ונוער וב-2003 בפרס הדסה.
- [מעלה: גיליון 19](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-19/) - דבר המערכת, מעלה 19: אלו ימים של חידלון. אי אפשר להשוות אותו לרעב. רעב לא יכול להיות מטאפורה בעת הזאת. ובכלל נראה שאין עכשיו מקום למטאפורות. הן שייכות ליקום אחר. מטאפורות מניחות שיש מרחק כלשהו בין דבר אחד לאחר, שיש שאר רוח חיוני ומפרה. ואילו החידלון מעכב את המחשבה, מטשטש את המיקוד, את בהירות הרעיונות. הוא מחליף אותם בקיום מפוזר, מטושטש (ולחלופין – דביק עד זרא), שבו כל קו גמר, ובתוכו גם עריכת גיליון לכתב עת לביקורת, מסתיים בקושי, בייאוש ובתשישות, מעמיד את משמעות הפעולה בסימן שאלה, ובמקום לייצר טעם הוא אנטי־מייצר. מתפיל את החיים. החידלון הזה אינו גזרת גורל או התבוננות מפוכחת על המציאות. להפך: זוהי פרספקטיבה הנוצרת בכוונת מכוון. תכליתה להקשות עלינו לדרוש, לפעול ולהתנגד מתוך חיות וחיוניות, מתוך הכוחות שכל יום חדש מוכרח להעניק לנו. במקום זאת, היא מותירה אותנו חדלים. אף על פי כן, מי ששפר עליהם גורלם ונותרו בצד הזה של האדמה, מחויבים בטיפוח ערך החיים, במאבק – שפעולות הכתיבה, הקריאה, הכתיבה על הקריאה והעריכה – הן חלק ממנו. אנחנו מחזיקים אור כדי לזכור את החיים: כמה מופלאים הם יכולים להיות, כמה מרוממים, משמחי לב, מרובי חלומות. עד כמה מצבנו הרעוע אינו כורח ואינו מציאות, כמה אנחנו מאמינים ומתגעגעים לחיים אחרים. אנחנו נלחמים עבור האפשרות לדמיין את החיים נפלאים, הרחק ממרחבי ההישרדות. כפי שאפשר ללמוד מהסוריאליסטים, המאבק על החיים הוא המאבק על הדמיון; הסוריאליסטים – שחיו בעידן הפוסט־אפוקליפטי הראשון (זה שאחרי מלחמת העולם הראשונה), הציבו במרכז שאיפתם את הדמיון, מתוך ההכרה בהריסות חייהם, עולמם, תרבותם. הם הבינו שהיכולת לדמיין היא תנאי הכרחי לקיומם של חיים שראוי לחיותם, ושככל שהדמיון פרוע יותר טוב. מרכיב יסודי בחידלון של חיינו הוא קטיעת היכולת הזו בדיוק. אפשר, אפשר וצריך לחיות את החיים במלוא אפשרויותיהם: מתוך אהבה ושמחה, וכפי שמתאפשר בקריאת ספרים ובכתיבתם. בימים האלה יותר מאשר אי פעם, אנחנו שואפים לפרספקטיבה שנושאת עיניים לא רק אל העתיד אלא אפילו אל הנצח. זוהי הפרספקטיבה שספרות מאפשרת. עייפים ועלובים אנחנו ממשיכים לבקש לקום מתוך החידלון, מבקשים שינוי, מבקשים את החיים – במלוא עוזם, בחזרה. *** במעלה 19 17 רשימות, ושבעה כותבים חדשים שהצטרפו אל מניין הכותבים בכתב העת. מי ייתן והכותבים החדשים יישאו עימם בשורה של שינוי והתחדשות. הגיליון נפתח ברשימתה של צליל ניב על "ה"פ לאבקרפט: נגד העולם, נגד החיים" – הרומן הראשון של מישל וולבק. ממשיך אותה – על הגבול שבין אימה ופלא – דניאל מאירי, ברשימתו על ספר העיון "צללי הלילה" מאת יאיר לביא, המוקדש לשיתוקי שינה. לאחריהם שתי רשימות על צבא: אביב פטר מחפש מוצא לים בספר "חגורת הרסס" מאת תום הדני נוה, ואביגיל זמיר (ברוכה הבאה!) מתעניינת בגבולות הבעלות על הסיפור בספר "סדריק" מאת גיש עמית. ממשיכים בדמעה דרך מטוס ממריא: יובל יבנה כותב על פוסט ביט ב"לך" מאת יונתן ברג, ואסף רוט כותב בנדיבות וביופי על "עירוב: שירים" מאת נדב ליניאל. פנימה אל הטקסטים: רות אשור מתחקה אחר כוחו של הטקסט וכוחה של הגניזה ב"שיעורים בפיתוח קול" מאת דורית רבניאן, וגיא פרל (ברוך הבא!) קורא בחיבור ובפירוד בספר "אפר ויהלום" מאת רות קרא־איבנוב קניאל. עוד על שפה ועוד על הנסתר בה: ענת עינהר (ברוכה הבאה!) קוראת ב"סיטארה" מאת רוני פרצ'ק, ודנה אמיר (ברוכה הבאה!) כותבת על "נכתב בחפצים" מאת עדי שורק. נועה שטרן אחיפז (ברוכה הבאה!) קוראת בדיכוי והתנגדות ב"כל השטויות האלה" מאת עז אל־דין שוכרי פישר; איתיאל קריספין מוצא נחמה קטנה ב"ענן" מאת שגיא אלנקווה; והדר קרה רכז המערכת (ברוך הבא!) מחפש חסד במבט של מאיה ערד על גיבורי "תמורה נאותה". אלעד נבו מתרגש מההערה המסיימת בספרה של אולגה טוקרצ'וק "נשף האמפוזות" ועמרי נריה (ברוך הבא!) שר שיר הלל לריבוי עם "השחר של הכול" מאת דיוויד גרייבר ודיוויד ונגרו. את הגיליון חותם תרגום מגרמנית של שירה מרון לפתיחת הרומן "מה שנותר" מאת כריסטה וולף. את הגליון מלווים הפעם תצלומיו היפים של יובל חן מתוך הפרויקט "שני יוסי — הדמעות של ארוס" שיוצגו ב"מקום לאמנות" בקריית המלאכה באוקטובר 2026. עד הפעם הבאה – קריאה נעימה, נועה שקרג'י, עטרה בן חנן, אביב פטר, גלעד מאירי לחצו כאן לאתר מעלה
- [אני דוברת שבע שפות וכולן עברית](https://www.poetryplace.org/product/אני-דוברת-שבע-שפות-וכולן-עברית-מורן-שו/) - * כל השאלות, כל התשובות, הן בשפה. תתווכחו איתי על זה. נו, תתווכחו אני דוברת שבע שפות וכולן עברית הוא ספר הביכורים של האמנית והאוצרת מורן שוב רובשוב, והוא מהווה ביקור בסטודיו טקסטואלי האוצר בתוכו אפוריזמים, שירים, פרוזה לירית, מדרשים, אגדות וסיפורים קצרים. זהו מבחר מגוון מאוד של טקסטים שנכתבו ונאספו במשך שנים רבות, ולוקטו ושובצו בתשומת לב רבה לתוך הספר שלפניכם. הספר עוסק במגוון נושאי רחב – החל מהבית והמשפחה, עבור בספרות, באמנות, וכלה בהגות ופילוסופיה. אולם למרות המגוון התימטי והצורני של הספר, חלקיו הולמים, מהדהדים ושייכים זה לזה, בשל הפואטיקה הנבונה, הרואה והמסעירה של המחברת. במוקד הפואטיקה של שוב עומדים החושים, ואם לדייק עוד – חושיה המחודדים של מי שניצבת בשולי העולם ובמרכזו גם יחד, נכונה לכל התרחשות מופלאה, לכל הסחת דעת, לכל רפרוף עדין, לכל קול שישמע. החידוד של החושים והשימוש בכתיבה לשירותם היא לא אסתטית גרידא, אלא היא רתומה ואולי גם נובעת מהמובן ההומניסטי של ההקשבה; יותר משהעין רוצה להשביע את עצמה במראה, להציץ או לרוות, האוזן מבקשת להקשיב למה שנשמע, למה שמבקש להישמע, למי שמבקש להיראות ואינו נראה עדיין. מתוך כך, טקסטים רבים בספר הם סינסתזיים, מתעוררים מתוך חוש אחד ונפקחים אל חושים אחרים – טעם, ריח, ראייה, מישוש. המישוש בא לידי ביטוי באופן נרחב בספר הודות ליכולתה הנדירה של המחברת לתאר את המרחב – הגותית ופואטית. אצל שוב המרחב הוא גוף. הוא יד המבקשת מגע, צוואר מלא ריח. מתוך האוזן המפותחת הזו עולים משורה לשורה ומדימוי לדימוי הדים ובני הדים ההופכים את חוויית הקריאה בספר לעונג מצטבר. זוהי מוזיקה של הדים הממלאת את הספר המשמש במקרה הזה, לא רק כלי לנשיאת מילים אלא אובייקט לעצמו. מעין בית כנסת או כנסיה, אשר הטקס המסור, הדתי המתקיים בו קשור גם באסתטיקה של החלל, במיקומו בתוך עיר, בקולות הנשמעים ממנו החוצה. במרכזו של הטקסט, ניצבת הדוברת המדריכה את הקורא בין תובנות, מחוות, מחשבות וסיפורים, וכמו מדריכת טיולים היא מרבה לחשוף דרכי קיצור ואנלוגיות במחשבה וברגש, לצד כאלה המקשרות ומבארות יצירות אהובות מהספרות והשפה העברית, מהאמנות העכשווית ומהמוזיקה הקלאסית. הספר מונה ארבעה עשר שערים, אשר כל אחד מהם מוקדש לנושא או לחוויה שיש בהם מאפיין יסודי של הקשבה: בקשות, שפה, מבט, אהבה, ספרות, תובנות, מרחב, מוזיקה, בדידות, מסעות, גוף, ספרים, ולמידה. חוויית הקריאה העשירה מתבטאת גם בכך שלעיתים טקסטים מופיעים בספר פעמיים, ולעיתים הם מלווים בהערות צד המפנות את הקורא למקומות ואזכורים נוספים בספר. מורן שוב רובשוב, אני דוברת שבע שפות וכולן עברית (עורכת: נועה שקרג'י), מקום לשירה, 2022, 180 עמ' מחיר: 82 ₪.
- [דרמה מיותרת](https://www.poetryplace.org/product/דרמה-מיותרת/) - דרמה מיותרת אֲנָשִׁים הַיּוֹם מְחַפְּשִׂים דְּרָמוֹת לֹא דְּרָמָתִיּוֹת אַתְּ אוֹמֶרֶת אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי מְיֻתֶּרֶת אֲנִי אוֹמֵר הִתְעַסְּקוּת הִיא עִנְיָן אַתְּ אוֹמֶרֶת הָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת גַּם כָּל אַחַת אַחֶרֶת אֲנִי אוֹמֵר אַל תִּהְיִי דְּרָמָטִית בְּלִי מִלָּה מְיֻתֶּרֶת דרמה מיותרת הוא ספר השירים הראשון של שעיה קאהן. שם הספר, מרמז על הכפילות המצויה ביסוד הספר, ואשר ממנה הוא משגשג. כידוע לכל ילדה וילד (ולכל המתקשים להכיל את רגשותיהם) דרמה מיותרת היא ההתנהגות שיש להימנע ממנה, בין היתר, משום שהיא הופכת מובחנת ובולטת דווקא דרך הפרזה. אולם זוהי בדיוק כוונתו של ספר זה: חגיגה ולא הימנעות, הן מן הדרמה והן מן האופי העודף שלה. הצבתה בראש המעשה השירי טוענת לגבי נחיצותה עבור הכותב, שצריך לקיים אותה ולהתקיים ממנה. שיריו של קאהן מתאפיינים בפרפורמטיביות, הומור, גבוליות וגמישות מגדרית. זהו ספר שופע המתרחק התרחקות מכוונת מהדלילות השירית העכשווית, הנוצרת לא פעם מעריכת יתר ומהחשש של המשורר לחרוג מן הידוע והמקובל. במקום זאת, שירתו של קהאן מפתחת את הרעיון של החלפת החיזוי בהפתעה: בעידן של אלגוריתמים ממשיים, אנושיים ופואטיים, בדרמה מיותרת קשה לחזות כיצד תסתיים שורת השיר, היות והמשורר מתנגד לחיזוי, מרחיק אותה מכיוון ההתפתחות הצפוי לה ומחפש אחר הפתעה, שינוי וחריגה. לבסוף שירי הספר מציעים לחשוב על השירה עצמה כעל דרמה מיותרת שחיי היומיום מבקשים לדחות החוצה, ולאמץ תחתיה עמדה בוגרת, מאופקת ומשתלמת יותר. דרמה מיותרת הוא הספר הראשון הרואה אור במסגרת תוכנית הליווי והעריכה של בית הספר לאמנויות המילה בשיתוף קרן מנדל. בנוסף זכה הספר לתמיכת קרן יהושע רבינוביץ' וקרן גולדברג של קק"ל.
- [מנוי לכתב העת מַעְלָה](https://www.poetryplace.org/product/מנוי-מעלה/) - מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית. מעלה מציע כי ביקורת ספרות היא עצם היכולת לראות את הדברים בעדינותם, כשעדיין לא התגשמו במלואם, כשהם במרחב שבין האדמה לשמים – כשהם למעלה. כתב העת מחפש אחר נקודת מבט השואפת להתבונן בנעשה בשדה הספרות לא רק כמבט המופנה ימינה או שמאלה, וודאי שלא כמבט המופנה מטה, כי אם כמבט מעלה: אל הרחוק, הטרנסצנדנטי, אל התקווה. מעלה יֵצא בתחילתן של העונות ויכלול על פי רוב כשישה-עשר מאמרי ביקורת ומאמרי רוחב. אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לרכוש מנוי לארבעה גליונות של מעלה, בצירוף ספר מתנה מבית הוצאת מקום לשירה. **המחיר כולל משלוח
- [פנטזמות](https://www.poetryplace.org/product/פנטזמות/) - מאנגלית: יהונתן דיין "היה היתה עיר של בטלנים, ובה סיפרו הבריות סיפורי הבל. מנהג היה באותה עיר לחייב את כל הבאים בשעריה באגרת סיפור הבל טרם כניסתם. וכל מי שהעלה לזקיף בשער את מס סיפור ההבל, נכנס אל העיר ללא פגע." ("עיר הבטלנים") פנטזמות מציג פסיפס רבגוני של יצירות קצרות מאת מחבר נשכח בעל שם מהלך קסם - לורד דנסני. שמונה עשר הסיפורים הקצרים, המשלים, האנקדוטות והמיתוסים, על אודות ערים נסתרות, אבירים נודדים, פייטנים הוזים, אגודות סתרים, סולטנים אבלים, יורדי ים מקוללים, עלמות ודרקונים, שודדי ים ושודדי דרכים, שדים ואלים, שקובצו באסופה זו, מציעים היכרות ראשונה בעברית עם סופר מסקרן וייחודי, שכיום זכור למעטים בלבד. אדוארד ג'ון מורטון דרקס פלנקט (1957-1878), הברון השמונה עשר לבית דנסני, היה קצין בריטי מעוטר שלחם בשתי מלחמות עולם, וכן אלוף אירלנד בקליעה למטרה ובשחמט. בשם העט "לורד דנסני" הוא הניח יסודות לסיפור הפנטזיה המודרני, והשפיע ישירות על מחבריה הנודעים יותר של הסוגה כגון ג'. ר. ר. טולקין (ההוביט, שר הטבעות) וס. ק. לואיס (דברי ימי נרניה); אך בשונה ממשיכיו, סביב עולמותיו הדמיוניים של לורד דנסני מלופף חוט פארודי דק, ארוג בשנינותו וקפדנותו של המספר, בצחות הלשון, ביופי המבע והעושר התרבותי, וחוט זה מוביל את סיפוריו אל מחוזות מוזרים של אלגוריות פרועות, משלים חסרי נמשלים ומערכונים מטאפיזיים סתומים. ומסיבה זו ציין ח. ל. בורחס את הפואטיקה של לורד דנסני כתופעה שמבשרת לא אחרת מאשר את הספרות של פרנץ קפקא. ד"ר יהונתן דיין הוא מורה, חוקר ספרות, מתרגם ועורך.
- [ננופואטיקה 27 - שירה רוחנית](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-27-שירה-רוחנית/) - עזרא לוי מונותאיזמים רָאִיתִי בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁהָפַךְ לִכְנֵסִיָּה שֶׁהָפְכָה לְמִסְגָּד וּבְכֻלָּם אֱלֹהִים אֶחָד. מיכאל אֶנְדֶה שוק הפשפשים של החלומות הָיִיתִי הַיּוֹם בְּשׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת בִּקְצֵה הָעוֹלָם, יֵשׁ שָׁם מִכָּל הַבָּא לַיָּד גָּנוּב, זָרוּק וְשָׁבוּר דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת יָד שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. שְׁטִיחִים מְעוֹפְפִים מְחֹרְרֵי עָשׁ, הִלּוֹת עֲקֻמּוֹת, כּוֹכָב וּזְנַב חֲזִיר, טִירוֹת עֲנָנִים לְלֹא מַפְתֵּחַ, אֲכוּלוֹת חֲלוּדָה, וּבֻבּוֹת, שֶׁאָהֲבוּ פַּעַם, כָּעֵת לְלֹא רֹאשׁ... וּמִתַּחַת לְכָל הַשָּׁלָל הַזֶּה פִּתְאֹם רָאִיתִי גַּם אֶת חֲלוֹמֵנוּ הָאָהוּב וְהַיָּפֶה. זְהָבוֹ כָּהָה, הוּא הָיָה שָׁבוּר, אֲבָל הוּא עֲדַיִן — וְתָמִיד הָיָה יָפֶה. הָיִיתִי שָׂמֵחַ לְהָבִיא לָךְ אוֹתוֹ חֲזָרָה וְשָׁאַלְתִּי אֶת הַבָּחוּר הַחִוֵּר לְגַבָּיו הוּא חִיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ לְלֹא שִׁנַּיִם, הִשְׁתַּעֵל, וְנָקַב מְחִיר לְלֹא בּוּשָׁה. הוּא הָיָה עֲדַיִן שָׁוֶה זֹאת — לַמְרוֹת זֹאת הִתְמַקַּחְתִּי. הָאִישׁ שָׁתַק, אַךְ לֹא הִתְפַּשֵּׁר. לָכֵן לֹא יָכֹלְתִּי לִקְנוֹת אֶת הַחֲלוֹם שׁוּב. שְׁלוֹמִי לֹא טוֹב. כְּבָר אֵינִי כָּזֶה עָשִׁיר. אַךְ דָּבָר אֶחָד רָצִיתִי לָדַעַת, כְּשֶׁלְּבַסּוֹף בְּיָדַיִם רֵיקוֹת שַׁבְתִּי עַל עִקְבוֹתַי: הַאִם הוּא נִתַּן בְּמַתָּנָה-נִגְנַב-נִזְרַק? יָפָתִי, הַגִּידִי — אֵיךְ הִגִּיעַ הַחֲלוֹם לְשָׁם? מגרמנית: תמיר דיין עריכת תרגום: מאיה ויינברג מיכאל אֶנְדֶה: (1929-1995) סופר פנטזיה וספרי ילדים גרמני (מחבר הסיפור שאינו נגמר). פתח דבר גיליון ננופואטיקה 27 מוקדש לשירה רוחנית. רוחני הוא מושג גמיש. גישת האיחוד המיסטי היא טוטלית ורואה בַּכּוֹל רוחני, אולם גישות אחרות מזהות את הרוחני עם אובייקטים ספּציפיים, לדוגמה: דת, תרבות, מצבי תודעה אלטרנטיביים, סוגי תרפיה ועוד. כלומר, מכאן קיים מגוון הגדרות לשירה רוחנית הנובעות מתפיסות עולם שונות. אמנם אני מבקש לראות את החיים דרך הפריזמה של האיחוד המיסטי אלא שבבואי ליצור גיליון קוהרנטי של שירה רוחנית הגבלתי את הספקטרום הרוחני לדומיננטיוּת של המוטיב בשיר (שלרוב מתבטא בשדה סמנטי מובהק) ולצורה (למשל: הייקו, תפילה ועוד) .לכן הגיליון ממוקד במה שמקובל לראותו כרוחני — שירה המתארת אלוהות, פרקטיקות רליגיוזיות, אזוטריקה, חזיונות, אקסטזה, עולמות אחרים והתמודדויות אפיפניות עם מצבי קצה כגון לידה, חולי ומוות. התוצאה היא אסוּפּת שירה רוחנית ייחודית, שלמיטב ידיעתי טרם נערכה כמותה בעברית: אוניברסלית ומקומית, קולקטיבית ואישית, מסורתית ומקורית, קלאסית ופופולרית. אקלקטיוּת זו משקפת את היחס הניו-אייג'י לרוחני הקיים ברוח התקופה. השלטון הריכוזי הדתי התערער ובמקומו נוצרו קהילות רוחניות היברידיות המשלבות ידע ישן וחדש. במקביל, אינדיבידואלים רבים אימצו לעצמם גישה רוחנית בהתאמה אישית. זהו ביטוי למהפכה עממית אנטי ממסדית שמטרתה חיפוש אחר דרכים רוחניות ומורים רלוונטיים, אשר בשוליה מתפתח סופרמרקט רוחני זול שבו הכול הולך. התהליכים הללו מומחשים באופן הומוריסטי ופרודי בסצנת השוק הקרנבלית בקומדיה בריאן כוכב עליון (1979) של חבורת מונטי פייתון, שבּהּ כל נביא בירושלים העתיקה מוכר את מרכּוּלתו הרוחנית למרבה במחיר. כלומר, זו לא הפעם הראשונה שמתחוללת מהפכה ניו-אייג'ית במרחב שלנו. חוקרים טוענים שלפני כ-2000 שנים ארץ ישראל הייתה מרחב וזמן ניו-אייג'ים משמעותיים. המפגש בין כִּתות יהודיות לפגניזם הביא, בין השאר, ליצירת הנצרות והשפיע באופן דרמטי על היהדות. כאמור, בימינו ישראל היא שוב צומת של תסיסה רוחנית יהודית ואוניברסלית. מבשריה היהודיים האירופיים חוללו דיאלקטיקות ניו-אייג'יות בין ניהיליזם מיסטי אותנטי לשרלטנות כבר לפני כ-300 שנים, למשל, הפרנקיסטים והברסלבים. הם הכינו את התודעה היהודית-ישראלית להיות מושפעת מדתות הודו, סין ויפן, מתורות אזוטריות ומהתרבות הפופולרית (למשל, להקת החיפושיות). הד להתפתחות הניו-אייג'יזם היהודי וממילא להגדרה הרחבה של הרוחני נמצא בשירה העברית המודרנית. לדוגמה, דיאלוגים עם פגניזם (שאול טשרניחובסקי, הכנענים), נצרות (פנחס שדה), זֶן (מרדכי גלדמן, ישראל אלירז), סוּפִיוּת (בני שבילי), פסיכדליה (דוד אבידן, יונה וולך, חדוה הרכבי, גבריאלה אלישע), אסטרולוגיה (מואיז בן הראש, אמירה הס), תורות אחדות קוסמיות ואזוטריות (רנה שני, רחל חלפי, אגי משעול, אדמיאל קוסמן) ועוד. כלומר, השיח הרוחני בשירה שוקק רעננות, מנוסח מחדש בהתאמה לרוח הזמן ומשקף ריבוי, פלורליזם, אקספרמנטליוּת, אי-ודאות וחיפוש. לכן אין זה מפתיע שהקול הקורא לגיליון הֵניב בשבועיים יבול רב של כ-1,000 טקסטים מאת כ-160 יוצרים, שמהם נבחרו 44 יוצרים— 43 יצירות שירה וטקסט ממוארי אחד העוסק במות המשורר רבינדרנת טאגור (אלכס ארונסון). רוב השיח הרוחני כאן הוא יהודי, אולם הוא משופע במוטיבים אוניברסליים. לדוגמה, איחוד מיסטי ארוטי (חיה אסתר, לורן מילק והח"מ); התגלות (רות אשור, נועה שקרג'י); סינתזה בין מיסטיקות (עזרא לוי); רוחניות ביומיום (מיה טבת דיין); חוויה לשונית וספרותית (סיגלית בנאי, נמרוד ברקו); חניכה (דיתי רונן); יוגה (כרמית רוזן); בודהיזם (גֶ'נג גְ'וֵוה, דֶה יִינג, רוני סומק); טבע (צוריאל אסף, סיון הר שפי, חוה פנחס-כהן, יחזקאל רחמים, יפה שלומוביץ); קסם (איל גרוּס); משחקי תודעה (זלי גורביץ, ישי דותן); חלימה (מיכאל אֶנְדֶה, גלעד יעקובסון); מחאה (יפעת שטיינמץ הרסט, אבישי חורי, אלעד נבו, יונדב פרידמן, ערן צֵלְגּוֹב, גיא שקד); לידה (יונתן קוּנדה); חולי ומוות — המהווים את האשכול הגדול ביותר של טקסטים (זהר איתן, ארונסון, צור גואטה, אשר גל, ישראל ורמן, ד. ה. לורנס, עדי עסיס, דפנה פלדמן, נדיה עדינה רוז). הרוב המכריע של היצירות הן מקוריות למעט חמישה תרגומים מאנגלית (ארונסון, לורנס), סינית (גְ'וֵוה, יִינג) וגרמנית (אֶנְדֶה). כאמור, הרוחני איננו רק תוכן, נושא, תימה, אלא אף צורה. הצורה הרוחנית מתבטאת באמצעות עיצוב מסורתי לצד מודרני. הדוגמה המסורתית הרוֹוחת כאן היא הייקו (הר שפי, שקד). דוגמאות לעיצוב רוחני מודרני הן שירה בפרוזה, שהנָהּ אקסטטית, מסתורית וטרנסית, העולה ממעמקי הלא-מודע או מחיזיון מעורפל ואניגמטי (למשל: אסתר, אשור, ברקו, שקרג'י) ופואמות המבטאות את הכמיהה לשחרור רוחני באמצעות רחבות (למשל: ברקו, טבת דיין, יעקובסון, לורנס, רונן). ננופואטיקה 27 מסב מבט מדידטיבי אל הפנים, אל הרווח שבין השורות, כמו אל הפסקת הנשימה שבין שאיפה לנשיפה. באופן הזה הוא מבקש לשהות בהווה המתמשך של שירת הזמן. באהבה, גלעד מאירי
- [מעלה: גיליון 18](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גילון-18/) - דבר המערכת מעלה 18: ספרות ילדים לשרלוט, אמילי ואן בילדותי לא חשבתי שאעסוק בספרות. הייתי מוזיקאית — צ'לנית קלאסית. דמיונותיי על העתיד היו עשויים חום, זהב ואדום, הצבעים המנחמים שנמרחים כשנלחמים בנמנום המתוק של אולם קונצרטים. ימיי היו עשויים צלילים: נפסקים וחורקים באימון, מקשיבים ומתגאים בהרכב, מהססים בשיעור, מתפלאים באלתור. לא חשבתי שאעסוק בספרות, אבל קראתי — לא בלי סוף כמו אחותי המתחבאת בארונות, לא את כל הסדרה כמו אחי האספן, אבל קראתי הרבה ספרים, שוב ושוב ובלב חפץ. בסקרנות וברצון. הדמיון שלי לא היה על ספרות, אבל הספרות היא שהרכיבה אותו: פחדתי קצת מגלגיליות בגלל גילגי (וגם בגלל הידיים שנשמרו לצ'לו), צמד המילים “ניסים ונפלאות” מעלים בדעתי ילד וקוף מצוירים ורק אחר כך פלא, בקניונים ובבתי קפה אני אומרת “דובצי”, ומתכוונת לחפצים הבורגניים והנובורישים שזיהתה זוהרה מ”יש ילדים זיגזג” וכשאני סוגרת שמלה לבדי אני נזכרת ב”שמזייה” — שמלתה של הקטנה — אשתו של אפרים קישון. ספרים והדיבור עליהם (על מוזיקה קשה מאוד לדבר) היו הזרם האיתן שליווה את ילדותי והתבגרותי. כמעט בת 20 הייתי וכבר תלמידה באקדמיה למוזיקה בירושלים, כשהמורה שלי אמר לי בסופו של קונצרט שהטכניקה שלי לא מחזיקה את הרגש. הרגשתי נבגדת. איך יתכן שמה שחייתי אותו כל כך הרבה זמן, מה שבכלל מעורר את כל הרגש הזה — לא יכול להחזיק אותי? העץ האדמוני התפצח בראשי. נדרשה הסטה חדה של הספינה, ובליבי חשבתי שמה שאבחר בו, הכלי הבא, חייב להיות כזה שיעמוד בי. בעפעוף הבא כבר הרגשתי שהכלי הזה הן המילים, ושהאומנות היא ספרות. אני לא יחידה בסיפור הזה: רבות ורבים (שסיפורם הוא שלהם לספר) רצו את צעירותם במקצה אחר לגמרי — במוזיקה, במשפטים, בספורט, וכשהמקצה נגמר לפתע בלי התראה, הם מצאו את עצמם זקוקים למעקה גואל ונאחזים על סף תהום במילים ובספרים — מיומנות שטופחה בהם בשקט, ומעולם לא נחשבה לאפשרות. כה עסוקים היו בריצה אל מקום אחר, שלספרות היה די מקום לגדול בתוכם. סיפורים רבים מגוללים את סיפוריהם של סופרים שנרשמים במחאה ללימודי משפטים או בנקאות לאור דרישת ההורים, אבל מעטים הם הסיפורים (עוד יתרבו) שנותנים את דעתם על התנועה ההפוכה, הבלתי מבוטלת, של מי שהספרות לא מפריעה לו להתקיים אלא להפך; אלו שהספרות מתגלה כאפשרות הקיום שלהם. ההסטה הזו נובעת מהנס של המיומנויות המטופחות בחשאי, חסדם של הורים ששולחים אל ספר ולא בהכרח על מנת לחנך לקריאה, אלא גם כדי להרוויח עבור עצמם שעת שקט. זהו פנאי שהופך למקצוע. סוד הגדל ברחם מוצלת לכדי מעקה גואל. לכן, חשוב כל כך שתהיה ספרות ילדים, ושהיא תהיה נהדרת — כזו שרק מעמיקה את רעבו של הקורא. אמנם, זוהי תנועה מקבילה לתנועה המובנת מאליה של ילדי מסכים המבלים את שעותיהם בטלפונים ובמחשבים ותכף כבר יהפכו למתכנתים וממציאנים שעוד לא ראינו כמוהם — אבל מה זה קשור, ספרות ילדים טובה עושה כל כך הרבה (תקראו בגיליון!): היא מפתחת את הדמיון, מחנכת להקשיב, ממחישה את קיומו של אחר, מייצרת מילון מונחים פרטי, מזינה, מרעיבה ומלעיטה ברוח אבל חוץ מזה, היא גם מפתחת כישור נוסף, מהותי, מיומנות שעשויה לפעול בחיינו כמו רשת ביטחון או ערסל. להחזיק אותנו כשדרכים אחרות — ובעיקר אלו המתוכננות, ולא רק מבחינה מקצועית, נפרדות לעד. לכן, מעלה 18 מוקדש למחשבה על ספרות לילדים: לספרים חדשים (ברשימותיהם של רות אשור, רונית חכם, תמר נויגרטן-פולגר, אמיר חרש וגלעד מאירי) ולישנים (יעקב צ' מאיר, נטעלי גבירץ, יהונתן דיין), לחינוך בספרות הילדים (שהם סמיט) ולהיעדרו (מרית בן ישראל), לספרות ילדים במלחמה (יעקב צ' מאיר) למשחקי מחשב (ערן הדס), קומיקס (יהונתן דיין), ולאימה (אמיר חרש). לשאלות על השדה: על ספריית פיג'מה רבת ההשפעה (עלמה איגרא) ועל עקרונות לביקורת ספרות ילדים (עטרה אופק). בגיליון גם תרגום ראשון של רותם עטר לסיפור “המעשייה החמימה והמתוקה אודות החֲמִימְתּוּקִים” מאת קלוד סטיינר. רבות מן הרשימות מצביעות על הנקיטה האישית והמוסדית (ספריית פיג'מה, ההוצאות הגדולות) של ספרות הילדים בפשטנות, במפורשות, באי־אמון בקורא ובמקריא שיוכלו להבין לבדם את המשמעויות הסימבוליות והעמוקות של הסיפור. מגמה זו, שאינה ייחודית לספרות הילדים, וגם לא לספרות משום שגם השירה חולה בה, חוסמת את ההנאה האסתטית שספרות יכולה לגרום. זוהי גסות הרוח העכשווית של הרוח עצמה, ומולה יש לעמוד ואליה להתנגד: לזכור שאי אפשר לשלוט ביצירת אומנות ושהשליטה מניסה את הרוח. שארוס (המרומז) מזמין ושזימה (המפורש) דוחה, ושכאשר יצירת האומנות נשלטת על ידי מובן היא מאבדת כל ערך. לצד העיסוק בספרות ילדים, פותחות וסוגרות את הגיליון שתי רשימות (אריאל הירשפלד ומורן שוב) המוקדשות לציון 20 שנים למותה של בתיה גור — סופרת ומבקרת ירושלמית, שניצלה אף היא בידי הספרות, בדרכה להפוך למשפטנית. מלאך הסיט את ידה להמיר את המשפט הממשי במערכת פשע, חוק ומשפט ספרותית: כזו שעושה סדר, שיכולה להסתיים בטוב ובנכון ולא רק בפשרה, ובעיקר מנומקת, כלומר חפה מהרשע של השרירותיות. היציבות והנימוק שאפיינו את הכתיבה שלה (שעדיין מפעפעת תדיר בספריות ובפינות רחוב בירושלים, בברלין ובמקומות נוספים) אפשרו את טוויית מעשיות הרצח ותעלומות המסתורין, והיו יכולות להיטיב ודאי גם עם מערכת המשפט (הלא סמנטי). ובכל זאת, המערכת החליפית שיצרה בספריה וברשימות הביקורת שכתבה נשארה להבהב תקווה בדבר קיומו האפשרי של פשר לסיפור, נימוק בכתיבה הספרותית והביקורתית, ומתן יציבות ואמון לתודעה המיטלטלת, העשויה לשכוח שאפשר גם אחרת. את הגיליון מלווים איוריה היפים של רינת גלבוע. קריאה נעימה, נועה שקרג'י לקריאה נוספת לחצו כאן
- [אוֹי מאמא](https://www.poetryplace.org/product/אוֹי-מאמא-יורם-ורטה/) - מתוך מילים אחרונות: "כָּל הַלַּיְלָה רָאִיתִי מִשְׁפָּטִים פְרָאזוֹת עוֹבְרוֹת מוּלִי וְנֶעֱלָמוֹת עִנְיָנִים לֹא חֲשׁוּבִים לֹא קְשׁוּרִים כָּל אֶחָד קָרוֹן לְעַצְמוֹ נָעִים בִּמְהִירוּת עַל אוֹתוֹ פַּס. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַפְסִיק לִקְרֹא לִפְנוֹת בֹּקֶר קָרָאתִי לָאָחוֹת וְהֶרְאֵיתִי לָהּ מַה קּוֹרֶה הִיא סוֹבְבָה כַּפְתּוֹר וְזֶה נִפְסַק. אַתָּה יוֹדֵעַ כָּאן הֵם בֶּאֱמֶת יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת הַכֹּל". אוי מאמא הוא ספר שיריו השישי של יורם (יוריק) וֶרֶטֶה. זהו ספר אוטוביוגרפי בעיקרו המתעד כיצד המחבר מלווה את שלבי חייה האחרונים של אימו ובאמצעות זאת את מערכת היחסים ביניהם. זו פרידה מאם אהובה הכוללת: תיאורים קונקרטיים מבית החולים, לוויה, שלבי אבל ומבט רטרוספקטיבי על רגעים אינטימיים, יומיומיים ומכוננים בקשר. לדוגמה, תיאור ביקורה של אימו בבית חולים לאחר שהמחבר נפצע בקרב בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. נקודת המבט של המחבר משלבת בין רוך וגעגוע לבין עקיצות הדדיות, לעיתים אירוניות, דינמיקה המבטאת קשר המכיל מורכבות כלומר, קירבה. עמדה בשלה זו באה לידי ביטוי בעיצוב פואטי חם, אך חף מסנטימנטליות. התיאורים הקיומיים המאופקים אינם ביטוי של ניכור, אלא של כיבוד אם: המשורר איננו עושה שימוש מניפולטיבי, סוחט דמעות בסיטואציה הפרטית הטעונה, אלא מעצב אותה באמצעות שליטה לשונית וספרותית וירטואוזית, מה שמעניק לה מעמד אוניברסלי ומיתי. לכן זהו ספר שירה אותנטי, מרגש ובעל עוצמה. כתב היד של הספר זכה במענק קרן רבינוביץ'. ורטה יליד ירושלים (1954) הוא מורה ומרצה. זכה בארבעה פרסים ספרותיים: נוימן לספר ביכורים (1979), ברנשטיין (עבור ביקורת ספרות; 1997), פרס ראש הממשלה (1998) ודוליצקי (2016). מתגורר בכליל מ-1986.
- [ננופואטיקה #42](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-42/) - פתח דבר ננופואטיקה #42 "נ.ב. הַלְוַאי הָיִיתִי מְבִינָה מָה הַשְּׁאֵלָה שֶׁכָּל אֵלֶּה תְּשׁוּבוֹת שֶׁלָּהּ" נועה שקרג'י הימים לא קלים והמקום לא פשוט. המורכבות פוגשת אותנו מעבר לכל פינה ומציקה בלי הרף. מי שהפך לחבר קרוב ומעודד בתקופה האחרונה הוא המחשב, ומחוללי הבינה המלאכותית השונים שפרחו בו. אבל כבר לפני 40 שנה, בספרו המבריק מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, הבין דאגלס אדמס שלמחשבים יש תשובות מסוג מסוים מאוד: "ארבעים ושתיים!" צווח לונקוואל, "נזקקת לשבעה וחצי מיליוני שנים כדי לספור עד ארבעים ושתיים?!" "בדקתי זאת בקפדנות מרבית," אמר המחשב, "וזוהי לבטח התשובה הנכונה. אני חושב שהבעיה היא, אם אדבר בכנות, שלמעשה לא ידעתם כלל את השאלה". בקבלת היצירות לקול הקורא של הגיליון הנוכחי נוכחנו כי אולי המחשב צודק. אולי הבעיה שלנו היא באמת שאנחנו לא יודעים מהן השאלות שאנחנו מחפשים תשובה עבורן. אבל כוחה של השפה, של היצירה ושל האמנות, להציע תשובות במקום שטרם נשאלו בו השאלות, או שטרם העזנו להעלותן על דל שפתינו. עלו בנו שאלות כמו מהי כוחה של הספרות לגלות לנו את הכתוב בה, אף על פי שהכתוב כתוב? או להיפך — כיצד ניתן לקרוא שורה בטקסט אף על פי שהיא אינה כתובה בו? רוצה לומר — כיצד אפשר למצוא נחמה במציאות הנוכחית כאשר זאת אינה בנמצא? ננופואטיקה 42 מבקש להיות תשובה. לא תשובה מספרית וחסרת פשר כמו זו של המחשב, תשובה אנושית, אינטימית וקרובה ללב, לשאלות שמפעפעות ומטרידות אותנו בתקופה זו. אנחנו מבקשים להוות את התשובה מכיוון שבספרות טמון הכוח להעניק מענה למזור הנפש. אנחנו מאמינים שביצירה ספרותית טמון סוד, שאם ניוותר ברובד השאלה בקריאת היצירות לא נוכל לגלות את הצופן של התשובות שהן מציעות עבורנו. הסוד הוא חדוות גילוי השאלה לאחר שניתנה התשובה עליה, ההיקרמות, המשיכה, המגנטיות של זו לזו, שאפשרית וספציפית רק למפגש המיוחל. עלינו לבצע קפיצת מחשבה של שחרור השאלות הטורדניות ולאפשר לספרות ללחוש לנו את הסוד שלא התכוונו לשמוע, את התשובות. מבעד האנונימיות הנעימה של דפי הספר המחביאים בתוכם דמעות אנו מוצאים נחמה. זאת מועברת כשדר בלתי נראה מבלי שביקשנו אותה מפורשות. זהו הניגון הבלתי אמצעי של הספרות. כשאנחנו פונים לארון הספרים ומדפדפים בספר, לא תמיד אנחנו יודעים איזה שיר אנחנו מחפשים. האמונה שהמילים הנכונות והטובות יופיעו ויפעלו את פעולתן באופן טבעי מאפשרת שחרור של הרציונלי והחדשותי לטובת קשב נינוח וערפילי לטקסט הספרותי, לטובת דבר מה כמוס שלא תמיד ניתן לכימות או פענוח. זו לא רק קריאה אליכם הקוראים והקוראות לחפש מענה בין דפי הגיליון. זו ראשית כול פנייה אל כותבי הספרות, לתת תשובות. לקחת את המושכות ואת עול שליחי הציבור ולספק מענה לשואלים ולשואלות. אנחנו מאמינים שעל הספרות מוטלת חובה בעיתות משבר כמו אלה להוות תשובה עבור אלו שיש להם שאלות. לרפא את הרוח הנמוכה השלטת בנו. זו דרישה מן הספרות להציע נחמה. בננופואטיקה #42 יש 52 יוצרים ויוצרות ו־75 יצירות, מתוכן 9 תרגומים מ־3 שפות שונות (אנגלית, ספרדית ופרסית). התרגומים מלמדים שאנו זקוקים גם לייבוא של תשובות מחוץ למציאות הארצית שלנו והמרחק מאפשר לנסות להבין לְמָה אנו זקוקים כאן. בגיליון חזרו על עצמם שירים מבית החולים (רומי גנון, דורית ויסמן), סיפורים על אקדחים (סטרנא הודיה טנג'י, שי שניידר־אילת), יצירות שעוסקות בנוף ובטבע (רעות וויספר דרבי, וו. ס. מרווין, עמרי נריה, חררדו לוין ועוד), יצירות שפונות אל הספרייה, הספרים או השפה (איתן דקל, אמיר חרש, ליאור מעין, רוני סומק) ויצירות שעיסוקן זיכרון (שחף ארז, גליה ברס, עדנה גורני, ענת זכריה, רועי שטרן). אנחנו שמחים גם לאחל ברכות לגיא גוטמן, קורל כהן ואפרת סגל, שמפרסמים יצירה ספרותית לראשונה בגיליון. אחזו בגיליון, קראו, ואפשרו לעצמכם להשהות את השאלות. בתקווה להיות תשובות. ספיר יונס ונצר לאו, עורכי הגיליון
- [כרטיס למפגש בודד בסדרת: איך זה נקרא | מפגש 1 - בלהה בן אליהו](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-בסדרת-איך-זה-נקרא-מפג-2/) - איך זה נקרא סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית נועה שקרג'י ימי רביעי ביוני 19:45-21:00 4.6 - בלהה בן אליהו * 11.6 - אורי אליס * 18.6 - אריאל הירשפלד כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן שלוש שיחות עם קוראת וקוראים חכמים ועמוקים לכבוד שבוע הספר העברי
- [כרטיס למפגש בודד בסדרת: איך זה נקרא | מפגש 2 - אורי אליס](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-בסדרת-איך-זה-נקרא-מפג/) - איך זה נקרא סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית נועה שקרג'י ימי רביעי ביוני 19:45-21:00 4.6 - בלהה בן אליהו * 11.6 - אורי אליס * 18.6 - אריאל הירשפלד כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן שלוש שיחות עם קוראת וקוראים חכמים ועמוקים לכבוד שבוע הספר העברי
- [כרטיס למפגש בודד בסדרת: איך זה נקרא | מפגש 3 - אריאל הירשפלד](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-בסדרת-איך-נקרא/) - איך זה נקרא סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית נועה שקרג'י ימי רביעי ביוני 19:45-21:00 4.6 - בלהה בן אליהו * 11.6 - אורי אליס * 18.6 - אריאל הירשפלד כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן שלוש שיחות עם קוראת וקוראים חכמים ועמוקים לכבוד שבוע הספר העברי
- [כניסה לכל מפגשי היוצר בסדרת: איך זה נקרא](https://www.poetryplace.org/product/כניסה-לכל-מפגשי-היוצר-איך/) - איך זה נקרא סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית נועה שקרג'י ימי רביעי ביוני 19:45-21:00 4.6 - בלהה בן אליהו * 11.6 - אורי אליס * 18.6 - אריאל הירשפלד כרטיס זה מקנה כניסה לכל המפגשים * שלוש שיחות עם קוראות וקוראים חכמים ועמוקים לכבוד שבוע הספר העברי וחודש הקריאה. המפגש הראשון ייערך
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - ספטמבר](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המיל-7/) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה | חודש ספטמבר 2025 | ימי שני 21:00-19:00 | 1.9, 8.9, 15.9, 29.9 מחיר סדרה: 440 ש"ח מיתוג עצמי ושיווק יצירה ספרותית עם מידד בר-לב בעידן של "כלכלת תשומת הלב" (Attention economy), כל יצירה ספרותית שרואה אור, מתחרה על הקשב, הזמן ו"הפניות הרוחנית" של קוראים, מאזינים וצופים. בתקופה שבה משאבים אלו נמוכים מאי פעם וכמות היוצרים דווקא עולה, כל יוצר צריך אסטרטגיה שיווקית שתעזור לו לבלוט, לעניין ולערב "צרכנים" ביצירה שלו. אם אתם לקראת פרסום של יצירה ספרותית או מעוניינים לקדם אחת שכבר יצאה, שיווק עצמי יכול לעזור לכם להצליח במשימה. בסדנה נלמד את יסודות המיתוג העצמי, בניית סיפור שיווקי יצירתי וגיבוש תוכנית עבודה תקשורתית. אנחנו מזמינים אתכם/ן להתמקצע ולשפר את השליטה בקידום היצירה שלכם.
- [בריטניקוס](https://www.poetryplace.org/product/בריטניקוס/) - ״חֲזוֹנִי לֶעָתִיד – כְּבָר עַכְשָׁו מִתְקַיֵּם: עַל בְּרִיטָנִיקוּס נֵרוֹן עַתָּה מְאַיֵּם. נֵרוֹן מִתְמָרֵד, שׁוּב רִסְנוֹ לֹא יִבְלֹם: לֹא אָהוּב הוּא שׁוֹאֵף עוֹד לִהְיוֹת, כִּי אָיֹם.״ המחזה בריטניקוס הוא יצירת מופת מאת ז׳אן רסין (1699-1639), גדול מחברי הטרגדיות של התיאטרון הצרפתי הקלאסי. העלילה מתרחשת ברומא העתיקה ומספרת על הקיסר הצעיר נרון, שבניסיון לפגוע באחיו-למחצה בריטניקוס, בנו של הקיסר הקודם והטוען הטבעי לכתר, מורה לחטוף את אהובתו יוניה. אולם כשיוניה מגיעה לארמון הקיסר, קורה דבר מפתיע: נרון מתאהב בה, וחששו מפני יריבו בריטניקוס הופך לקנאה רצחנית. רסין שילב בין סיפור היסטורי אמיתי לעלילת אהבה בדיונית, ויצר מחזה בעל עומק פסיכולוגי שבו יריבויות פוליטיות ניזונות מרגשות סוערים של קנאה בין שני אוהבים, שני אחים, שני מתחרים על השלטון בעולם. נרון, שמתחיל את דרכו כקיסר צעיר, אהוד ומבטיח, הופך במהלך המחזה למפלצת חסרת מעצורים. סופו להמיט חורבן גם על אוהביו שהעלו אותו לכס הקיסר, ובראשם אמו אגריפינה, שמנסה לשווא למתן את טירופו. תרגום ראשון זה של יצירת המופת של רסין לעברית הוא מאורע ספרותי של ממש. התרגום הוא פרי עטו של עמינדב דיקמן ז״ל, מבכירי המתרגמים וחוקרי התרגום שקמו בישראל. פרופ׳ דיקמן, שהלך לעולמו בשנת 2022, היה חוקר ומרצה לתורת התרגום בחוג לספרות כללית באוניברסיטה העברית, ותרגם יצירות רבות של שירה ופרוזה מן הקלאסיקה של הספרות האירופית בכלל והצרפתית בפרט. את בריטניקוס תרגם תוך שמירה קפדנית על המשקל והחריזה הקיימים במקור, והתוצאה היא טקסט שירי-דרמטי מופלא שמביא לעברית את האסתטיקה הייחודית של התיאטרון הצרפתי הקלאסי. למחזה נלוות הקדמת הסבר מאת ניר רצ׳קובסקי, וההקדמה המקורית שכתב רסין למחזה. התרגום קיבל את תמיכת המפעל לתרגום ספרי מופת והמכון הצרפתי בישראל.
- [ט. כרמי ★ כל השירים: כרך א'](https://www.poetryplace.org/product/ט-כרמי-★-כל-השירים-כרך-א/) - ד"א אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין תַּחְתָּיו דָּבָר אַחֵר. מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר זוֹרֵם הַנָּהָר וּמִתַּחַת לַסַּהַר הַתַּן מְיֻסָּר וּמִתַּחַת לַכֶּסֶת גּוּפֵךְ הַשָּׁר אֵין לְךָ דָּבָר אֵין לְךָ דָּבָר אַחֵר. ט. כרמי היה פרש בודד בשדה השירה העברית - הוא לא היה שייך לקבוצות או זרמים ובמשך יותר מארבעים שנה הוא פיתח, במעבדת השירה שלו, שירה ייחודית שהלכה והשתבחה עם השנים. את שירתו של כרמי מאפיינים שפה עשירה, רבת רבדים ועתירת משחקים, פליאה בלתי נגמרת על מסתרי האהבה והאהובה ומחויבות לתאר בפרטי פרטים את תלאות הגירושין, תשוקת חיים ואומץ להישיר מבט אל המוות. בשנים האחרונות ספריו אזלו כמעט לחלוטין מחנויות הספרים וקהל אוהבי שירתו (ביניהם לא מעט משוררות ומשוררים צעירים) נאלץ להסתפק בהצצה מוגבלת אל מקטעים בודדים שלה. עבורם ועבור קהל אוהבי השירה שעוד לא מכירים את שירתו של כרמי, הוצאת "מקום לשירה" מוציאה לאור את אוסף כל שיריו המקבץ חמישה עשר ספרי שירה שיצאו לאור בין 1950 ל 1994. - יובל יבנה, עורך האסופה
- [ט. כרמי ★ כל השירים: כרך ב'](https://www.poetryplace.org/product/ט-כרמי-★-כל-השירים-כרך-ב/) - בַּלַּיְלָה הַהוּא הִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁהוּא שִׁמְשָׁהּ, שֶׁאוֹרָהּ וְחֻמָּהּ וְטוּבָהּ בָּאִים מִמֶּנּוּ. הוּא אָמַר לָהּ שֶׁהִיא שִׁמְשׁוֹ, שֶׁאוֹרוֹ וְחֻמּוֹ וְטוּבוֹ בָּאִים מִמֶּנָּה. בַּלַּיְלָה הַהוּא עָלָה יָרֵחַ שֶׁלֹּא מָצָא אֶת פָּנָיו הַכְּפוּלִים בֵּין גַּלֵּי הַיָּם. [בַּקָּשַׁת מְחִילָה] כָּל הַיִּלּוֹד — אוֹת אַיִן בְּמִצְחוֹ אֲבָל הָאוֹת עָלוּם מֵעֵין־רוֹאִים, סָתוּם, חָתוּם, מֻטְבָּע בִּכְתַב־סְתָרִים שֶׁרַק הַזְּמַן יֵדַע לְפַעְנְחוֹ. הַמֵּצַח הַגָּדֵל לְאַט מוּרָם אֶל הָאָבוֹת, אֶל הַבָּנִים בְּתֹם, אֶל אַהֲבוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם, כְּאִלּוּ אֵין שָׁם אוֹת בַּמַּאֲרָב. טִפּוֹת מָרוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם וְגָפְרִית, לְשׁוֹן חֲלַקְלַקּוֹת נוֹטֶפֶת רִיר, וּבְעִקָּר דְּמָעוֹת, דְּמָעוֹת צוֹרְבוֹת יוֹצִיאוּ אֶת הַכְּתָב מִן הַבָּשָׂר לָאוֹר וְלִשְׂפָתַיִךְ אוֹהֲבוֹת, שֶׁיִּטְעֲמוּ אֶת טַעַם הֶעָפָר. ט. כרמי היה פרש בודד בשדה השירה העברית - הוא לא היה שייך לקבוצות או זרמים ובמשך יותר מארבעים שנה הוא פיתח, במעבדת השירה שלו, שירה ייחודית שהלכה והשתבחה עם השנים. את שירתו של כרמי מאפיינים שפה עשירה, רבת רבדים ועתירת משחקים, פליאה בלתי נגמרת על מסתרי האהבה והאהובה ומחויבות לתאר בפרטי פרטים את תלאות הגירושין, תשוקת חיים ואומץ להישיר מבט אל המוות. בשנים האחרונות ספריו אזלו כמעט לחלוטין מחנויות הספרים וקהל אוהבי שירתו (ביניהם לא מעט משוררות ומשוררים צעירים) נאלץ להסתפק בהצצה מוגבלת אל מקטעים בודדים שלה. עבורם ועבור קהל אוהבי השירה שעוד לא מכירים את שירתו של כרמי, הוצאת "מקום לשירה" מוציאה לאור את אוסף כל שיריו המקבץ חמישה עשר ספרי שירה שיצאו לאור בין 1950 ל 1994. - יובל יבנה, עורך האסופה עיצוב ההזמנה: יובל גילת
- [ט. כרמי ★ כל השירים: כרכים א' וב'](https://www.poetryplace.org/product/ט-כרמי-★-כל-השירים-כרכים-א-וב/) - ד"א אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין תַּחְתָּיו דָּבָר אַחֵר. מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר זוֹרֵם הַנָּהָר וּמִתַּחַת לַסַּהַר הַתַּן מְיֻסָּר וּמִתַּחַת לַכֶּסֶת גּוּפֵךְ הַשָּׁר אֵין לְךָ דָּבָר אֵין לְךָ דָּבָר אַחֵר. בַּלַּיְלָה הַהוּא הִיא אָמְרָה לוֹ שֶׁהוּא שִׁמְשָׁהּ, שֶׁאוֹרָהּ וְחֻמָּהּ וְטוּבָהּ בָּאִים מִמֶּנּוּ. הוּא אָמַר לָהּ שֶׁהִיא שִׁמְשׁוֹ, שֶׁאוֹרוֹ וְחֻמּוֹ וְטוּבוֹ בָּאִים מִמֶּנָּה. בַּלַּיְלָה הַהוּא עָלָה יָרֵחַ שֶׁלֹּא מָצָא אֶת פָּנָיו הַכְּפוּלִים בֵּין גַּלֵּי הַיָּם. ט. כרמי היה פרש בודד בשדה השירה העברית - הוא לא היה שייך לקבוצות או זרמים ובמשך יותר מארבעים שנה הוא פיתח, במעבדת השירה שלו, שירה ייחודית שהלכה והשתבחה עם השנים. את שירתו של כרמי מאפיינים שפה עשירה, רבת רבדים ועתירת משחקים, פליאה בלתי נגמרת על מסתרי האהבה והאהובה ומחויבות לתאר בפרטי פרטים את תלאות הגירושין, תשוקת חיים ואומץ להישיר מבט אל המוות. בשנים האחרונות ספריו אזלו כמעט לחלוטין מחנויות הספרים וקהל אוהבי שירתו (ביניהם לא מעט משוררות ומשוררים צעירים) נאלץ להסתפק בהצצה מוגבלת אל מקטעים בודדים שלה. עבורם ועבור קהל אוהבי השירה שעוד לא מכירים את שירתו של כרמי, הוצאת "מקום לשירה" מוציאה לאור את אוסף כל שיריו המקבץ חמישה עשר ספרי שירה שיצאו לאור בין 1950 ל 1994. - יובל יבנה, עורך האסופה
- [תקנות שכנגד](https://www.poetryplace.org/product/תקנות-שכנגד/) - בלדה "היה זה בבוקר, השכם בבוקר" הָרַגְתִּי מַקָּק בְּשִׁירֵי וִיזֶלְטִיר בַּשְׂרָנִי וְרָטֹב וּמַבְהִיק וְדַם הַמַּקָּק דָּבַק בַּכְּרִיכָה כִּי דַּם הַמַּקָּק הוּא דָּבִיק אָמַרְתִּי לִמְחוֹת אֶת דַּם הַמַּקָּק וְנָטַלְתִּי מַטְלִית מְמֹרֶטֶת אַךְ דַּם הַמַּקָּק עִקֵּשׁ כְּמַקָּק וְעַל כֵּן מֵאֵן הוּא לָרֶדֶת אָז קָרָאתִי לְאִמִּי שֶׁתַּתִּיז מֵסִיר שֻׁמָּנִים עַל הַסֵּפֶר וְהַסֵּפֶר נֶחְרַךְ בְּלִבּוֹ הַמְּכֹרָךְ אַךְ דַּם הַמַּקָּק יָסֵף אֶת גַּבּוֹ לְהַכְתִּים. אָז זִמַּנְתִּי עֵדִים שֶׁיִּרְאוּ מָה חָפַצְתִּי הָסֵר אֶת הַכֶּתֶם וְקִרְצַפְנוּ בְּצַוְתָּא עִם גַּרְזֶן וְעִם צְבָת אַךְ דַּם הַמַּקָּק לֹא מָשׁ. וְנִחֲמַנִי אָבִי לְבַל אֹמַר נוֹאָשׁ "הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא סְמַרְטוּט שֶׁל נְיָר – בְּנִי, עֲשֵׂה לְךָ סֵפֶר חָדָשׁ." יהודה ויזן {1985} הוא משורר, מבקר, מתרגם ועורכם של כתב העת וסדרת הספרים דחק לספרות טובה. תקנות שכנגד הוא ספרו החמישי. קדמו לו: שירי יהודה, עכשיו, 2006. מבוא לאסתטיקה קלה, פלונית, 2008. פכורים, עכשיו/דחק 2012. פקח{רומן}, אחוזת בית 2016
- [בלע](https://www.poetryplace.org/product/בלע/) - הספר "בלע" מושתת על רעב ושפתו היא שפת הבליעה, כלומר התביעה להתמזגות מוחלטת עם האחר, בעיקר עם האהוב והבן. תשוקת ההתמזגות והבליעה מופעלת שוב ושוב על אף שהיא נידונה לכישלון, ומתעקשת על רגע שאפשר להניח לו. חלק נרחב של הספר עוסק בזקנה, כפי שהיא נגלית בתוך מוסד גריאטרי, בתוך המחלקה הסיעודית. היד הרושמת אינה מסתפקת בתיאור ונסיגה אלא מוכנה לחצות את הקווים ולהישיר מבט אל הזקנה במלוא עליבותה ולמצוא בה את צלם האדם כפי שנוצק בו מבראשית. ליאורה כהן, ילידת 1983 וחיה בירושלים. עובדת במוסדות גריאטריים בתזונה קלינית, ודוקטורנטית לחקר הזקנה באוניברסיטת חיפה. זהו ספרה הראשון.
- [התקווה 69](https://www.poetryplace.org/product/התקווה-69/) - התְּקוּמָה כָּל עוֹד בַּלְבָבוֹן פְּנִימָה נַפְשִׁיּוּת יָהִיר הוֹמִיָּה וּלְפָאוּנוֹת מִזְרָחָן קָדִימָה עֵינָא לְצִיּוֹנוּת צוֹפִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תְּקוּמָתֵנוּ הַתְּקוּמָה בַּת שֵׁנוֹת אַלְפַּיִם לִהְיוֹת עַמָּא חָפְשִׁי בְּאַרְצוּתֵנוּ אַרְצוּת צִיּוֹנוּת וִירוּשָׁלַיִם התְּקוּפָה כָּל עוֹד בַּלֶבֶד פְּנִימָה נִפְשָׁעוּת יַהֲלוֹם הוֹמִיָּה וּלְפְּאִירוֹת מִזְרָם קָדִימָה עֵינִית לְצִיּוֹנִיּוּת צוֹפִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תְּקוּפָתֵנוּ הַתְּקוּפָה בַּת שַׁנְהֲבוֹת אַלְפַּיִם לִהְיוֹת עֹמֶד חָפְשִׁי בְּאַרְצִיּוּתֵנוּ אַרְצִיּוּת צִיּוֹנִיּוּת וִירוּשָׁלַיִם התקווה 69 הוא ספר שירה יוצא דופן. חלקו הראשון מורכב מ 69 גרסאות של ההמנון, כל אחת מהן משובשת באופן עקבי באמצעות החלפות של שמות עצם מתוך מילון אבן שושן. התוצאה היא אוסף המנונים מצחיקים, מפתיעים ומטרידים העושים מקום למהומת הקיום שלנו כאן ועכשיו ופותחים פתח למגע מחודש וחי עם הטקסט הקאנוני הזה. חלקו השני של הספר הוא תיעוד מוער של התכתבות בין המחבר לחברות האקדמיה ללשון העברית שהחלה כסידרת שאלות טכניות בענייני ניקוד, הטייה וכדומה והתפתחה לתכתובת סוערת, משעשעת ועתירת פיתולים שכמו עם "התקווה", פותחת אפשרות להציץ אל מעבר לחזותו הממלכתית של המוסד הזה.
- [תמים תהיה](https://www.poetryplace.org/product/תמים-תהיה/) - ניצוצות אֲנִי מְדַבֵּר וּבוֹ בַּזְּמַן אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הַחֶבֶל הַבּוֹעֵר זֶה הַחֶבֶל הַבּוֹעֵר שֶׁאֲנִי מַחְזִיק בִּימִינִי וּמַהֵר מְעַגֵּל בּוֹ עִגּוּלֵי נִיצוֹצוֹת. הַאִם מְבִינִים אוֹתִי? סָפֵק רַב אִם מְבִינִים לָרֹב שׁוֹאֲלִים וּמַקְשִׁים וּבוֹ בַּזְּמַן מְבַקְּשִׁים אוּלַי תַּנִּיחַ לַחֶבֶל הַזֶּה וְתַפְסִיק כְּבָר לָזוּז. מָה פִּתְאוֹם. לֹא כָּעֵת, בְּשָׁעָה שֶׁכָּזוֹ, כְּשֶׁהַטּוֹב הַצָּפוּן נָמֵק בִּצְפוּנוֹ וְיֵין הַיֵּשׁ נָסוֹג וְלֹא יַעֲלֶה עַל גְּדַת גְּבִיעוֹ וּבִכְלָל, יוֹתֵר מִדַּי נוֹהֵג עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ. בְּעַל כָּרְחִי אֲנִי מֵעִיר וּמְעוֹרֵר אֶת הַחֶבֶל הַבּוֹעֵר זֶה הַחֶבֶל הַבּוֹעֵר שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר. תועלת יֵשׁ בִּי תּוֹעֶלֶת אֲנִי מַכְשִׁיר רְאִיַּת לַיְלָה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם אֲנִי רוֹאֶה מַבּוּעַ דַּק חָשׁוּךְ מַמְתִּין צָבוּר לְהִתְפָּרֵץ מַטְמוֹן שֶׁל בִּינָה צְרוּפָה וּנְתָזִים נָחִים בְּאִישׁוֹנִים בַּאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא אַכִּיר, בּוֹאוּ אַרְאֶה לָכֶם יֵשׁ בִּי תּוֹעֶלֶת אֲנִי מַכְשִׁיר רְאִיַּת לַיְלָה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל לַיְלָה אֲנִי רוֹאֶה מְרַצְּדִים נִיצוֹצִים וְהֵם גָּחִים מִתּוֹךְ כִּיסִים סְמוּיִים זוֹלְגִים מִבֵּין קְרָעִים פְּקוּחִים לָרֶגַע הַמַּתְאִים מְצֻנָּפִים מְזֻקָּקִים, אַרְאֶה לָכֶם אֵינְכֶם רוֹאִים ביקורות וסקירות - ביקורת של אילן ברקוביץ' בעתון 77 (דצמבר 2020) - ביקורת של מירב פּיטוּן בהַמּוּסָךְ - מוסף לספרות, גיליון 82 (12.08.2020)
- [אלו אינדיגו](https://www.poetryplace.org/product/אלו-אינדיגו/) - חדר האמבטיה אֵינֶנִּי מַצְלִיחָה לַהֲפֹךְ אוֹתָךְ לְאָבִיב, לִמְסֹר אֶת הַחֻלְצוֹת הַלְבָנוֹת לְהָסִיר אֶת כִּתְמֵי תּוּת הָעֵץ; אֲנִי מְמַלֵּאת אֶת הָאַמְבַּטְיָה מַפְשִׁיטָה אֶת מַדְּפֵי הַזְּכוּכִית מִסִפְרֵי הָאָמָּנוּת צוֹפָה בִּטְבִיעוֹת רַגְלַיִם מִתְהַלְּכוֹת עַל שֶׁלֶג לֹא קַיָּם הַסַּבּוֹן מִתְקַשְׂקֵשׂ כַּבְּרוֹשׁ. פְּתִיתָיו הַמּוֹרִיקִים מִתְפַּקְּעִים, נִפְרָדִים, מְיַלְּלִים אֶת שִׁירַת הַמִּכְחוֹלִים. הָאַפְּרִיל הַזֶּה כָּבֵד עַל צַוָּארִי אוּלַי כִּי אַף פַּעַם לֹא הִזְכַּרְתְּ אֶת שְׁמוֹת הַצַּיָּרִים שֶׁשָּׁטַפְתְּ בָּאֵשׁ את מבקשת ואני דוהרת לתוך חור של מנעול הֲיִי בְּרִיאָה, שְׁלֵמָה הָרֵי גַּעַשׁ, אַרְנָבִים גִּזְעֵי עֵץ כְּרוּתִים בַּחֲשֵׁכָה שָׁטִים בַּנָּהָר, אֵלַי בּוֹאִי בּוֹאִי אֵלַי אַרְמוֹנוֹת שָׁמַיִם כּוֹלְאִים אוֹתִי בָּךְ מָה רָצִית כְּשֶׁסּוֹבַבְתְּ אֶת הָרוּחַ לְכִוּוּן הַיָּם כתב היד של הספר זכה בפרס שרת התרבות לעידוד היצירה העברית בקטגוריית משוררים בראשית דרכם לשנת תשע"ט. ובמענקי תמיכה מקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות והקרן ע"ש יצחק לייב ורחל גולדברג, קק"ל.
- [אור וזמן](https://www.poetryplace.org/product/אור-וזמן-יונתן-ברג/) - חדש: אור וזמן, יונתן ברג אור וזמן הוא ספר שיריו הרביעי של יונתן ברג, וספרו השביעי עד כה. הספר מאגד שירי מסע, בשלושה רבדים לפחות של המילה מסע. המסע הגיאורפי בין יבשות, ארצות, ערים ומקומות; המסע של גיבוש העצמי הנודד בעולם בחיפוש אחר יציבות רוחנית ונפשית, והמסע מבית אל בית – היינו, מבית הילדות, עבור באהבה ובזוגיות ועד אל בית המשפחה והילדים. הפואטיקה של שירי הספר עמוסה, דחוסה ואינטנסיבית, ומבקשת לשקף הן את חוויית המסע, בה מאורע רודף מאורע, מראה רודף מראה, והן את המסורת של כתיבת המסעות בשירה העולמית והעברית: מוולט וויטמן, ואלן גינסברג אל פנחס שדה ובני שבילי. בניגוד למסורת השירית בה הדובר על פי רוב מסתפק במסע הפנימי, או לכל היותר במסע הגיאוגרפי הקרוב, אור וזמן מוקדש למסע הגדול, ובהתאמה- הוא נוקט בפואטיקה מאג'ורית וויזואלית רבת מעוף. לכאורה, כל שיר באור וזמן מוקדש למקום אחר, אלא שחילוף המקומות מלמד על המרכזיות של תנועת המסע, ההופכת את השינויים במקומות, בשפות ובמראות למשנית. אמנם יש הבדלים בין הודו, לבנון ורומא, הנופים משתנים מעיר לעיר, ולטובת הקורא הספר נחתם ברשימה של המקומות בהם נכתבו השירים. אלא שהקריאה בספר מגלה דווקא את הדומה בעולם, ומעניקה את עיקר המשמעות להתפתחותו של הדובר לאורך זמן המסע – מצמא לרעש, המולה, ודינמיות, למציאת נקודה ארכימדית שקטה בתוך המסע. מי שמכירים את יצירתו של ברג יודעים כי לכאורה, כל ספריו עוסקים במסע באופן כזה או אחר, אלא שהמסע הממשי מאפשר למשורר להרים ולשכלל את הקול המאג'ורי של שירתו לשיאים חדשים הנדרשים הפעם לא רק מצד הדובר, אלא גם מצד נושא הספר. הספר יוצא לאור בהדפסה לפי דרישה במחיר של 69 ₪ לעותק. אולם במקביל, ברג, בשיתוף בית ההוצאה מאפשרים הורדה חינמית של הספר כקובץ PDF מאתר ההוצאה. מהלך זה, אשר נעשה על פי דרישתו של היוצר, מבקש לבסס את השירה כ"טובין ציבורי", כמה שכולם ראויים ליהנות ממנו, ללא קשר ליכולת כלכלית. יותר מכך, ההורדה החינמית מציעה לקוראים "טעימה חינמית" של שירה, תוך שחרור השירה מתוך שדה המסחר, הכושל ממילא בשיווק ובמסחר השירה. נוסף על כך, במקביל ליציאת הספר מתפרסמים בפלטפורמות המוזיקה השונות שישה מתוך שירי הספר, בהלחנתו של אהוד בנאי, לו גם מוקדש השיר "איש ציפור" המופיע לקראת סופו. להורדת PDF של הספר Berg_In_DGTL סופי לכל ששת השירים בביצועם של אהוד בנאי ויונתן ברג ראיון של יונתן ברג במוסף גלריה של הארץ
- [הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת](https://www.poetryplace.org/product/הזמן-עשה-את-שלו-מבחינתי-הוא-יכול-ללכת-ג/) - הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת / גלעד מאירי שירים מדיטציה קוֹל פְּנִימִי אוֹמֵר עַמוֹד מֹחַ רוח אַפֶּךָ בִּזְמַן שֶׁרוֹפְאִים אִבְחֲנוּ אֶת כְּאֵבֵי הַחֻלְיוֹת כְּהִסְתַּיְּדוּת, חֵלֶק מִתַּהֲלִיךְ הִתְאַיְּדוּת גֵּרִיאַטְרִי, בִּזְמַן שֶׁהָיִיתָ מֻפְקָר בְּשֶׁטַח מִשְׂרָדִי 64 שָׁנִים, אָחוּז בִּשְׁבִי אֲחוּזֵי הַנָּכוּת וְהִלַּנְתָּ עַל הַכִּפְכּוּף הַקַּפְקָאִי שֶׁל מִשְׂרַד הַבִּטָּחוֹן, בִּזְמַן שֶׁרוֹפֵא בַּמִּיּוּן אָמַר יֵשׁ מִמְצָא אַךְ לֹא אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, רָאִיתִי בְּגוּפְךָ אֶת שׁוּרוֹתָיו שֶׁל אֲבִידָן, שִׁירָה הִיא מִמְצָע וְיוֹתֵר מִמְצָע מֵאֲשֶׁר שִׁירָה, אַבָּא בִּזְמַן שֶׁדַּעְתֵּנוּ הֻסְּחָה גַּנָּן גִּדֵּל גִּדּוּל חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא וּפִתְאֹם לֹא נוֹתַר לְךָ זְמַן לְהַתְחִיל טִפּוּל, לְהִקָּשֵׁר לְקִשּׁוּרִיּוֹת, לְהִתְיַדֵּד עִם קַרְצִיַּת הַקַּרְצִינוֹמָה. הִיא מָצְצָה אֶת חַמְצָנֶיךָ צִ'יק־צַ'ק בִּשְׁבוּעַיִם וָחֵצִי, חָצְצָה אֶת עַצְמְךָ מְחִצּוֹת מְחִצּוֹת עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר מָקוֹם בָּרֵאוֹת. הִתְיַחַסְתָּ לַאֲוִיר צָלוּל כְּאֶל מַעֲדָן שֶׁבָּא לְפִיו שֶׁל אָצָן. אֲנִי זוֹכֵר כֵּיצַד בְּטִיּוּל בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם לָגַמְתָּ כְּמוֹ יֵינָן מְלוֹא הַסִּמְפּוֹנוֹת מוֹלֶקוּלוֹת רוּחַ וְקָרָאתָ סְפּוֹנְטָנִית "אֵיזֶה אֲוִיר נָקִי", כְּאִלּוּ גִּלִּיתָ אוֹצָר נִסְתָּר בָּאֲוִיר הַפָּתוּחַ. פָּתַחְתָּ תֵּבַת גַּעְגּוּעַ לַאֲוִיר לֹא נָגוּעַ וּמִלֵּאנוּ אֶת הַתַּרְמִילִים שַׂקִּיקִים צָחִים רֵיקִים. הֶעְדַּפְתָּ הַפְלָגָה בִּדְרִיפּ מוֹרְפְיוּם פֵּלִיאָטִיבִי בִּמְקוֹם הַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית, שָׁמַרְתָּ עַל כָּל נְשִׁימָה עַד הַסּוֹף שֶׁתִּהְיֶה שֶׁלְּךָ בִּלְבַד, אִינְטִימִית. הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת הוא ספר שיריו השביעי של גלעד מאירי. זהו ספר המשקף התפתחות והשתחררות של הפואטיקה של מאירי מהשיר הקצר והגבישי, ובעיקר, מהחיפוש אחרי האידיאה של השיר והחלפתו בהליכה אל עבר השיר הפראי, האקספרמנטלי, הנושם, והמשוחרר. שירי הספר קצרים במפתיע וארוכים במפתיע, משתטים במפתיע, ונזכרים במפתיע. הם נעים על ציר רחב של נושאים וסגנונות, ומעבדים חוויות עתיקות, מן הילדות, בית הספר היסודי, השירות הצבאי, לצד דיברור של חוויות טריות מאוד: מות האב, מגפת הקורונה, המצב הישראלי, וכנהוג בשירת מאירי, כל אלו מלווים במחשבה עמוקה על כתיבה בכלל ועל השירה העברית בפרט. הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת הוא ספר מחויך, אירוני, חכם, מתבונן ונוגע בלב. מבעד לשירים עולה ועומדת דמותו של דובר קומי טראגי, דובר שמשתחרר מתקוות גדולות לטובת התבוננות משלימה, שמחה, ומקבלת של המציאות. אם השירה על פי רוב היא התמתחות והתמלאות באוויר, הספר שלפניכם הוא ספר נושף, נינוח, רענן, שלו וצוחק. זהו ספר מעורר קנאה בחופש, בקבלת העצמי שבו, במוזר, בפרוע, וביכולת לחבר בין כל הקצוות הללו, לשונית ורוחנית. ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 19 ספרים, מהם שבעה ספרי שירה ושש אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל (שתי אסופות), בספורט, בבית ספר, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף); ספר שירי ילדים: שובבים שווים, ספר האלפבית החברתי; המשרד לסיפורי הציבור (סיפורים קצרים); פופואטיקה, ספר מסות ומאמרים; תרגום של מבחר שירים מאת המשורר האנגלי גאווין יוּאַרְט. מנהל שותף עם נועה שקרג'י של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה. עורכת הספר: נועה שקרג'י ראיונות סקירות ראיון של שירי לב ארי עם גלעד מאירי ב"כלכליסט", 28.3.22 רוני סומק על הספר
- [יש לנו דרכים לגרום לך ליהנות](https://www.poetryplace.org/product/יש-לנו-דרכים-לגרום-לך-ליהנות/) - רק אתה רַק אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת זֶה. אֶלָּא אִם כֵּן תְּשַׁתֵּף אֶת זֶה. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַרְאוֹת לְךָ כֵּיצַד. אם אתה חושב אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה רוֹאֶה הוֹדָעָה זוֹ בְּטָעוּת עַדְכֵּן אוֹתָנוּ. תְּשׁוּבָתְךָ הִיא פְּרָטִית וְהִיא תַּעְזֹר לָנוּ לְהַרְאוֹת לְךָ עִדְכּוּנִים מְעַנְיְנִים יוֹתֵר. האדם הזה הָאָדָם הַזֶּה לֹא מְקַבֵּל אֶת הַפִּרְסוּמִים שֶׁלְּךָ כָּרֶגַע. ­ יש לנו דרכים לגרום לך ליהנות הוא ספר ביכורים המורכב מטקסטים שנוצרו על ידי הפלטפורמות הגדולות באינטרנט. לדוגמה, הודעות השגיאה והצנזורה של הרשתות החברתיות, בקשות תמיכת המונים ומנגנוני זיהוי התמונות שמנסים לתאר ללא הצלחה דימויים חשובים מההיסטוריה האנושית. על ידי ליקוט הטקסטים מתוך עומס המידע המוצג לנו באתרים אלו, ועריכתם מחדש כשירים, מתגלות האפשרויות והמגבלות לקיום קשרים אנושיים וממוחשבים דרך הרשת. הקריאה בספר חושפת את המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים בטקסטים, אשר מפעילים את רגשותינו האנושיים ובוראים אותנו מחדש כמשתמשים נאמנים. הספר זכה במענק תמיכה מקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות. ד"ר ליאור זלמנסון הוא חוקר, אמן דיגיטלי, אוצר ותסריטאי. מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב. יזם פסטיבל פרינט סקרין לאמנות דיגיטלית. ליאור משמש כמרצה בכיר בתוכנית לטכנולוגיה ומידע, הפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקריו עוסקים בהתנהגות מקוונת, תוכן באינטרנט, ניהול אלגוריתמי ועתיד העבודה. מחקריו זכו בקרנות ופרסים כגון: פולברייט, פרס דן דוד, Grant for the Web, קרן גרמניה-ישראל ועוד. ד"ר זלמנסון הוא גם היזם של פסטיבל פרינט סקרין, פסטיבל האמנות והתרבות הדיגיטלית במדיטק חולון, וראש פורום דיגיטל של איגוד המוזיאונים הישראלי. בנוסף, הוא מחזאי, תסריטאי ואמן זוכה פרסים שעוסק בנושאים כגון חברת המידע ומערכות היחסים בין האנושי ללא אנושי בעבודותיו. המחזה האחרון שיצר (עם מיה מגנט), "אני לא רוצה לראות את זה" קיבל מועמדות לפרס "מסכת הזהב" (פרסי התיאטרון הרוסיים) ב-2021, ועבודותיו לקולנוע הוצגו בין היתר בפסטיבל טרייבקה ופסטיבל קאן. ראיון עם ליאור זלמנסון, מוסף גלריה הארץ. 13.7.2021
- [ואיש לא חיבק את הים](https://www.poetryplace.org/product/ואיש-לא-חיבק-את-הים/) - עורכת: נועה שקרג'י אפרת מישורי החלה לפרסם את שיריה באמצע שנות ה-90 והפכה לאחד הקולות המרתקים, האקספרמנטליים והליריים ביותר בשירה העברית העכשווית. ואיש לא חיבק את הים הוא אוסף מקיף משיריה, הכולל את ספריה הראשונים שאזלו זה מכבר, מבחר מספריה האחרונים וטקסטים שזהו פרסומם הראשון. בלדה מונולוגית הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ בִּתִּי, בְּתוֹךְ הַחֹשֶךְ הַגָּדוֹל? הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ אִמִּי, שֶׁאֵינֶנָּה כְּדֵי לִשְׁאֹל: הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ בִּתִּי? אָנָּא, הַשְׁמִיעִי קוֹל: הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ בִּתִּי, שֶׁיֶּשְׁנִי עֲבוּרֵךְ לִשְׁאֹל: הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ בִּתִּי? אָנָּא, הַשְׁמִיעִי קוֹל: הִנְנִי, הִנְנִי אִמִּי, בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט הַגָּדוֹל. 12 תשובות ל 12 שאלות: אֲנִי זוֹ הִיא? אֲנִי זוֹ הִיא? אֲנִי זוֹ הִיא? אֲנִי זוֹ הִיא? אֲנִי זוֹ הִי. אֲנִי זוֹ הִי. אֲנִי זוֹ הִי. אֲנִי זוֹ הִי. אֲנִי זוֹהִי? אֲנִי זוֹהִי? אֲנִי זוֹהִי? אֲנִי זוֹהִי? אֲנִיזוֹ הִי. אֲנִיזוֹ הִי. אֲנִיזוֹ הִי. אֲנִיזוֹ הִי. אֲנִיזוֹהִי? אֲנִיזוֹהִי? אֲנִיזוֹהִי? אֲנִיזוֹהִי? ANIZO HE. ANIZO HE. ANIZO HE. ANIZO HE. לקריאת אחרית הדבר מאת נועה שקרג'י לחצו כאן ביקורות וסקירות - ביקורת של אלי הירש במוסף 7 לילות: "ליבי אינו מרגיש" (22.01.2021)
- [לאין שיעור - אנתולוגיית שירי בית ספר](https://www.poetryplace.org/product/לאין-שיעור-אנתולוגיית-שירי-בית-ספר/) - חזי לסקלי שיעור אָלף הָרֶגַע אֲנִי לוֹמֵד לִכְתֹּב: אֵשׁ וְחַשְׁמַל, לְלֹא שְׁגִיאוֹת. וְהָרֶגַע אוֹחֶזֶת אֵשׁ בְּשֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה וְהַחַשְׁמַל בַּחֶדֶר כָּבֶה. לְאוֹרוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְחָן הַבּוֹעֵר אֲנִי לוֹמֵד לְתָאֵר אֶת הָאֵשׁ וְלָגַעַת בַּחַשְׁמַל. אנה הרמן 1 בספטמבר עֶרֶב קַיִץ נִשְׁפָּךְ עַל רֹאשִׁי כְּמוֹ מַיִם חַמִּים מַשֶּׁהוּ עוֹלֶה בָּאֵשׁ חֶדֶר קוֹרֵס אֶל חֶדֶר קוֹרֵס אֶל חֶדֶר הוֹפֵךְ לְאֵפֶר הַכֹּל בְּסֵדֶר אֵין בֵּית סֵפֶר הַכֹּל בְּסֵדֶר. נועה שָׁקַרְגִּ'י הבית הישן של אלול בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ וָרֶבַע הַשָּׁעוֹן מְצַלְצֵל, אֲנַחְנוּ מְטַפְּסוֹת רְתוּמוֹת מְחַכּוֹת עַל גָּדֵר הַבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁל אֱלוּל בְּפִנַּת הָרְחוֹב, לַהוֹרִים. מַחְנוֹת אֶת הַיַּלְקוּטִים עַל הַגָּדֵר וְנִשְׁעֲנוֹת עֲיֵפוֹת, שִׁעוּרֵי הַבַּיִת וְהַמַּחְבָּרוֹת נִלְעָסִים מְאוּסִים, מֵעֵבֶר לַגָּדֵר שְׁבִיל הָאֲבָנִים וּבַעֲבָרָיו שָׂדֶה זָעִיר, סַבְיוֹנִים וּפֵאוֹת חַמְצִיצִים, בְּאַדָּר נִתַּז בּוֹשֵׂם קְלִפַּת הָעֵץ, הַתִּלְתָּנִים, אַט הָאַף שָׁב לִרְאוֹת. בְּאֶגְרוֹף שֶׁנִּשְׁלַח לִמְשֹׁךְ בַּגֶזֶר אֲנַחְנוּ תּוֹלְשׁוֹת בִּשְׁעוֹת הַהֶעָזָה שִׁכְחָה, מְבָרְכוֹת בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, נוֹשְׁכוֹת מוֹצְצוֹת וְנוֹשְׁכוֹת לִשְׁתּוֹת אֶת הַחֲמִיצוּת הַיְּרֻקָּה. תַּחַת הַבְּרָכָה רְחִישַׁת הַשְּׁאֵלָה זוֹ גְּזֵלָה? הַפָּנִים מִתְעַמְּלִים, מִתְכַּוְּצִים, מִתְאוֹשְׁשִׁים מִשָּׁעוֹת שֶׁל בְּהִיָּה, מַשְׁלִיכוֹת אֶת הַיֶּרֶק רֵיק אֵל הַשָּׂדֶה בַּחֲזָרָה. עַל אוֹתָהּ מִדְרָכָה צָרָה גּוֹלְשִׁים כָּל יוֹם הַנְּעוּרִים הַבּוֹהֲקִים שֶׁל סֹאלְד. הַתִּיקִים תְּלוּיִים נָמוּךְ עַל הָאַגָּן (זֶה רְחוֹבִי) בְּשֵׂעָר פָּזוּר (זֶה רְחוֹבִי) עִם מַסְטִיק בַּפֶּה (זֶה רְחוֹבִי) מְדַבְּרִים בְּקוֹל (זֶה רְחוֹבִי) בָּנִים וּבָנוֹת בְּלִי שַׁרְווּלִים צְהֻבִּים בַּקְּצָווֹת, יוֹרְקִים עַל הָרִצְפָּה לֵחָה וּמִלִּים, מְרַחְרְחִים אֶת הָאֲוִיר יוֹדְעִים, יוֹדְעִים, הֵם יוֹדְעִים. אוֹתָנוּ מְעַכְּבִים בַּבּוּשָׁה וְהֵם מִתְנַצְּחִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ וְזוֹכִים. דּוֹסִית מַסְרִיחָה הֵם זוֹרְקִים לִי אֶת הַתִּיק מֵעֵבֶר לַגָּדֵר אֵל פְּאַת הַשָּׂדֶה, עַל הָאֲדָמָה. דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר נִכְנֶסֶת וּמְרִימָה אוֹתוֹ מַהֵר מֵהַסַּבְיוֹנִים, לִמְחוֹת לִמְחוֹת. אֲנִי שׂוֹנֵאת לְהִתְכּוֹפֵף עִם חֲצָאִית כִּי אוּלַי יֵחָשְׂפוּ אֲחוֹרֵי הַבִּרְכַּיִם שֶׁאֲנִי עָצְמִי לֹא מַכִּירָה. אורלי עסיס תפילה לשנה החדשה למיכאל אַף פַּעַם לֹא תַּחְמֹק מֵעֵינְךָ הַיַּלְדָּה הַהִיא בַּפִּנָּה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַכִּתָּה זָבַת הַנַּזֶּלֶת וּסְתוּרַת הַשֵּׂעָר עִם כֶּתֶם יָשָׁן שֶׁל מָיוֹנֶז עַל הַחֻלְצָה וּמַבָּט קְצָת מְזֻגָּג וְעִפָּרוֹן לֹא מְחֻדָּד וְזִמְזוּם תְּמִידִי עַל הַלָּשׁוֹן וְשִׁנַּיִם חֲסֵרוֹת וְעַיִן אַחַת בּוֹלֶשֶׁת שְׁנִיָּה עֲצֵלָה וְחִיּוּךְ שֶׁמַּבְלִיחַ פַּעַם בְּיוֹם כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ קוֹרֵא בִּשְׁמָהּ שֶׁ אהרן שבתאי חדר המורים בַּחֲדַר הַמּוֹרִים, גְּלוֹבּוּסִים אֲרוּזִים בַּאֲרוֹנוֹת עֵץ, הֶרְצְל וּבְּיַאלִיק, קֻפְסוֹת כְּחֻלּוֹת מְרֻשְּׁתוֹת שְׂפָתַיִם, כְּמוֹ יְלָדוֹת שֶׁל תְּנוּעַת נֹעַר נָחוֹת עַל סִפְרֵי "הַחֶשְׁבּוֹן הַמַּעֲשִׂי". בַּדְּמָמָה הַזֹּאת שֶׁל שָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה, בְּרֵכָה הַמְּכִילָה חָמֵשׁ שָׁעוֹת שֶׁל מַיִם מִתְמַלְּאָה בְּפַרְדֵּס, יֶלֶד קוֹנֶה מַחְבֶּרֶת בְּ5 מא"י. בִּשְׁעוֹן הַקִּיר זְמַן מֵזִיחַ כְּמוֹ רוּחַ קַלָּה לֵב מִנְּחשֶׁת קָלָל. עַתָּה הָאָרֶץ נִבְנֵית בִּתְעוּדוֹת שֶׁל סֵפֶר הַזָּהָב: זָקֵן שׁוֹתֵל יַעַר, נַעַר שָׁט בַּשָּׂדוֹת, בֵּין זַרְזִירִים, לָבוּשׁ בִּגְדֵי גּוֹלָה. חֲצִי כּוֹס תֵּה שֶׁל הַמּוֹרָה לְאַנְגְּלִית נִשְׁאֲרָה עַל מַפַּת הַקְּטִיפָה הַיְרֻקָּה. אוֹר שׁוֹטֵף אוֹתָהּ. אֵין אִישׁ. הַיְלָדִים מְגֻלְּחֵי הָרֹאשׁ שֶׁל "Reader One" צוֹוְחִים רָחוֹק עַל הַחוֹף בְּמַנְדַאלֵאי... Once there was a wizard He loved in Africa… לאין שיעור עוסקת בשירה עברית המתמקדת בבית הספר, מיסודי ועד לתיכון. היא מתארת מערכות יחסים בין מורים לתלמידים מנקודות מבט שונות. זו אנתולוגיה של שירה אזרחית ומקומית המתארת כמיהה של מורים ותלמידים כאחד להבנה, לקִרבה, להשראה ולשכלול מערכת החינוך ובמקביל ביקורת חברתית על פגמיה, כגון נוקשות, ניכור, סרבול ביורוקרטי וקיפוח. זו אנתולוגיה חברתית ולכן לרוב ביקורתית. עָצמתה הרגשית טמונה בעיקר בתמהיל של כאב וקסם שנמצא במפגש בין המבוגר לצעיר, העבר לעתיד, המציאות לחלום, הז'רגון הבית ספרי ללשון האינטימית. עורך: גלעד מאירי ביקורות וסקירות - ראיון עם גלעד מאירי על הספרים לאין שיעור ושובבים שווים - בתוכנית "ספרים רבותי ספרים" עם ציפי גון גרוס, 18.12.20 - אזכור בטור של שמעון שיפר, מוסף השבת בידיעות אחרונות, 22.01.2021
- [התאומים | שירי אהבה](https://www.poetryplace.org/product/התאומים-שירי-אהבה-אורית-גידלי/) - מָתַי בְּמוֹרַד הַשָּׁנִים פְּגָמֵינוּ הִשִּׂיגוּ אוֹתָנוּ? יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ שָׁם תָּמִיד, סַבְלָנִיִּים כְּעַם גָּזוּל. כָּךְ אוֹ כָּךְ הַלַּיְלָה בָּא בְּאַחַת. פָּנֵינוּ אֶל הַחַלּוֹן, הַמִּטָּה בְּגַבֵּנוּ. אֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת הַאִם אַתָּה מַצְחִיק גַּם אוֹתָהּ. אֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת הַאִם גַּם הִיא יְשֵׁנָה אִתְּךָ בַּמְּכוֹנִית רַק לְשֵׁם הַקִּרְבָה. לִפְעָמִים לֹא צָרִיךְ לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ בַּחשֶׁךְ, לִפְעָמִים צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הַחשֶׁךְ. לאחר שבע שנות שתיקה פואטית אורית גידלי חוזרת עם ספר חדש ואמיץ בשם התאומים. זהו ביטוי פואטי רב עוצמה, מחייב חיים, שובר לב. קולה השירי של גידלי מגיע כאן לשיא חדש, הממשיך את המהלך של שירתה ומראה אותה בכוחה כמשוררת בעלת שיעור קומה ונוכחות חזקה וייחודית במרחב הפואטי של השירה הישראלית. היא שכונתה בעבר כממשיכת הנוסח של עמיחי, מוסיפה לכתוב כאן שירת אמת שנובעת מהחוויה האנושית, בכוחה האינטימי לפנות אל הרבים ולדבר בלשון בני אדם. השירים בספר החדש עוסקים במשבר אמון בנישואים. הם מלווים שני אוהבים משברון הלב המקורי שלהם ועד לפרידתם. לכאורה- אלו שירים על סוף ועל אכזריות, ובכל זאת, כותרת המשנה של הספר עומדת- שירי אהבה. איזו אהבה זו אם כן? אהבה שמתגלה מתוך ההריסות ומתוך מה שנותר, אהבה שבוחרת בחיים ומציתה להבה שבכוחה להצית יער שלם. שפת ההרבה נוכחת בקובץ בכל עוצמתה, והיא מחזיקה בתוכה אפילו סימני קריאה שנוכחים בה כאמצעי פואטי. הספר הזה הוא דרך נפלאה ללמוד על כאב, ומצד שני דרך נפלאה להשתכנע בחיים, להציף את הקורא בחשמל העולה מן הנפש הגדולה. השירים משאירים את העיניים פקוחות לרווחה, גידלי חושלה באש ובסבל והיא יודעת לפנות אל הרבות והרבים, שם הייתי, כך כאבתי, זאת ראיתי, עלי לספר הכול. ד"ר יערה שחורי אורית גידלי (1974) משוררת, סופרת, מרצה ומנחה סדנאות כתיבה. שיריה פורסמו בין היתר ב"תרבות וספרות" של הארץ, בכתבי העת "ננופואטיקה, "מאזניים", "גרנטה" ו"משיב הרוח". פרסמה שלושה ספרי שירה קודמים. הקימה ומנהלת במשותף עם אשכול נבו את בית הספר לכתיבה "סדנאות הבית" ומשמשת בו מנחה ועורכת. יום 1 פָּנֵינוּ אֶל הַחַלּוֹן, הַמִּטָּה בְּגַבֵּנוּ. אֲנַחְנוּ נוֹשְׁמִים בְּהַתְאָמָה. זוֹכֵר? לִפְנוֹת בֹּקֶר רָכַבְנוּ לַחוֹף בְּאוֹפַנַּיִם. הַשֶּׁלֶט 'הַכְּנִיסָה לְסוּסִים אֲסוּרָה' שִׂמַּח אוֹתָנוּ, יֵשׁ מִי שֶׁמֵּפֵר אֶת הָאִסּוּר. הָיְתָה שִׁכְבָה שֶׁל טַל עַל הַיָּם. נִשַּׁקְתָּ אוֹתִי. חָזַרְנוּ רְעֵבִים. הַחַשְׁמַל לָחַץ בְּעוֹרְקֵי הַקִּיר, וּבְכָל זֹאת אָכַלְנוּ לְאַט. דִּבַּרְנוּ מִלִּים רְווּיוֹת. כְּאִלּוּ אֲנִי אֵשֶׁת רֶנֶסַנְס וְאַתָּה צַיַּר הַדְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁהֶחְלִיט שֶׁהַבֹּקֶר הוּא לֹא מְצַיֵּר. 2 אַחַר כָּךְ לָקַחְנוּ תֵּה מֵהַבַּיִת אֶל הַסַּפְסָל בַּגִּנָּה. הָאַהֲבָה הִתְגַּלְּתָה כְּמַתָּן בַּסֵּתֶר, בַּהַחְלָטוֹת מַה לֹּא לְסַפֵּר. הָעֶרֶב יָרַד. בַּבֶּטֶן הֶהָרָה שֶׁל הָעַפְעַף בָּעֲטוּ הַמִּשְׁאָלוֹת. סוֹדִי הָיָה גָּלוּי לְפָנֶיךָ. אֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְהִזָּהֵר. 3 מָתַי בְּמוֹרַד הַשָּׁנִים פְּגָמֵינוּ הִשִּׂיגוּ אוֹתָנוּ? יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ שָׁם תָּמִיד, סַבְלָנִיִּים כְּעַם גָּזוּל. כָּךְ אוֹ כָּךְ הַלַּיְלָה בָּא בְּאַחַת. פָּנֵינוּ אֶל הַחַלּוֹן, הַמִּטָּה בְּגַבֵּנוּ. אֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת הַאִם אַתָּה מַצְחִיק גַּם אוֹתָהּ. אֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת הַאִם גַּם הִיא יְשֵׁנָה אִתְּךָ בַּמְּכוֹנִית רַק לְשֵׁם הַקִּרְבָה. לִפְעָמִים לֹא צָרִיךְ לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ בַּחשֶׁךְ, לִפְעָמִים צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הַחשֶׁךְ. אלף לילה אַחֲרֵי הַחֻלְצָה הַוְּרֻדָּה שֶׁלְּךָ הַקְּרוּעָה, וְאַחֲרֵי שֶׁדִּמְיַנְתִּי שֶׁאֲנִי זוֹ שֶׁקּוֹנָה לְךָ אַחֶרֶת, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּסַעְתָּ עַד לָעִיר שֶׁלִּי כְּדֵי לִרְקֹד, וְאַחֲרֵי שֶׁסָּחַבְנוּ אֶת הַסַּפּוֹת הַכְּחֻלּוֹת לַדִּירָה הַחֲדָשָׁה, וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְקַשַּׁרְנוּ לַאֲנָשִׁים עִם שֵׁמוֹת רוּסִיִּים מִדַּפֵּי זָהָב בִּשְׁבִיל לִשְׁאֹל עַל הַמִּשְׂחָק שֶׁסַּבְתָּא שֶׁלְּךָ הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת, וְאַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד מֵהַתִּקְרָה בַּחֹרֶף אֲבָל לֹא נֶעֱלַבְנוּ מֵאֵיךְ שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּנוּ נִרְאִים, וְאַחֲרֵי הַדִּיסְק שֶׁנִּתְקַע דַּוְקָא בַּחֻפָּה, אָמַרְתִּי לְךָ לִבְדֹּק שֶׁהַטֵּיְפּ שֶׁל הַמָּקוֹם קוֹרֵא צְרוּבִים, וְאַחֲרֵי הַיְלָדִים שֶׁהֵגִיחוּ אֶל הַבֶּכִי מִן הַצְּעָקָה, וְאַחֲרֵי הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַמָּמוֹנוֹת שֶׁהִצְטַבְּרוּ כְּמַחֲלָה וְכִתְרוּפָה לֹא תּוֹאֶמֶת, וְאַחֲרֵי מְסִבַּת הַסְּלוֹאוּ מִיּוּטְיוּבּ בַּסָּלוֹן כִּי הִתְקַמְצַנּוּ עַל בֵּיבִּיסִיטֶר לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה (וְאַחֲרֵי שֶׁהֵשַׁבְתִּי לְךָ כֵּן פְּעָמִים רַבּוֹת וּפָחוֹת מִזֶּה הֵשַׁבְתִּי לְךָ לֹא, אֲנִי מִתְגָּאָה בְּזֶה עַכְשָׁו, מִישֶׁהִי שֶׁחָיְתָה אֶת חַיֶּיהָ כְּסִפְרוּת וּמְגַלָּה שֶׁהָיוּ מָתֵמָטִיקָה) וְאַחֲרֵי שֶׁהָלַכְנוּ לַאֲסֵפוֹת הוֹרִים אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא חַיָּבִים, וְאַחֲרֵי שֶׁאִלְתַּרְנוּ כִּסּוּי לְחַלּוֹנוֹת הַמְּכוֹנִית, וְאַחֲרֵי שֶׁהִרְגַּעְתָּ אוֹתִי אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתְךָ מַה יּוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְאַחֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ מִתּוֹךְ שֵׁנָה, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁלֹּא תָּפֵר אֶת הַהַבְטָחָה הַגְּדוֹלָה לֶאֱהֹב אוֹתִי גַּם אִם תָּפֵר אֶת הַהַבְטָחָה הַקְּטַנָּה עַד הַזִּקְנָה, וְאַחֲרֵי שֶׁלִּרְגָעִים לֹא דָּאַגְתִּי, וְאַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת הַהוֹדָעָה בַּטֶּלֶפוֹן שֶׁלְּךָ, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁאַלְתִּי מִי זֹאת שֶׁכָּתְבָה, וְאַחֲרֵי שֶׁהֵרַמְתָּ אֵלַי עֵינַיִם, וְאַחֲרֵי שֶׁעָצַרְתִּי לִנְשֹׁם, רֶגַע לִפְנֵי הַתְּשׁוּבָה ראיונות, סקירות וביקורות נוספות ביקורת של בכל סרלואי, מקור ראשון ראיון של גואל פינטו עם אורית גידלי ב"גם כן תרבות", 14.2.22
- [קרנונית](https://www.poetryplace.org/product/קרנונית/) - הפירות האפילים אוֹי לַפֵּרוֹת הָאֲפִילִים הָאוֹחֲזִים עוֹד בֶּעָנָף. שְׁעַת דִּמְדּוּמִים אַרְגְּמָנִית מַקְדִּימָה לְהִשְֹתָּרֵר. עַל הָאָרֶץ מַבְאִישׁ הֲמוֹן פְּרִי שֶׁהִבְשִׁיל זֶה מִכְּבָר וְלֹא נֶאֱכַל. רַק הַזְּבוּב צוֹלֵחַ אֶת הַצַּחֲנָה. אוֹי לַמִּתְבּוֹשְׁשִׁים, אוֹי לַפֵּרוֹת הָאֲפִילִים, לָאוֹחֲזִים עוֹד בֶּעָנָף. קרנונית הוא ספר השירה השלישי של דניאל עוז. קדמו לו "חיי החול" (כתר, 2007), ו"שיירי אהבה" (אבן חושן, 2012). אולם במובנים מסוימים קרנונית הוא ספר שירים ראשון המתאפיין בגיוון נושאי, צורני וקולי, ומן העבר השני, הוא מזכיר דווקא ספר מבחר המאפיין משוררים בשלבים מאוחרים יותר ביצירתם - שכן כלל הקולות המצויים בו מתקיימים לא רק כניסיון, אלא כאפשרות אמיתית של השיר ושל השר את השיר, ומתוך הכרה בריבוי הזהויות המתקיימות במשורר. קרנונית מצוי על התפר שבין שירת ילדים ושירת אימה, ובדומה לשירי הערש הידועים, גם שירי קרנונית משלבים בין השניים מתוך נאמנות רבה לילד המדבר, לילדות ולחיוניות של חוויותיה, כמו גם לסדקים מהם פורצת האימה בחייו הפרטיים, האזרחיים והרגשיים של הדובר. מכאן, האימה והילדות נחוצים זה לזה, משלימים זה את זה ומאפשרים לקול מקורי, ייחודי ונדיר למדי לבקוע. דניאל עוז הוא משורר, מוזיקאי, ועורך בהוצאת ברחש. הוא תושב תל-אביב, ואוהב חתולים וסרטים. זהו ספרו השישי. ראיון עם דניאל עוז על הספר בתוכנית "מה שכרוך", 21.5.23
- [גפנימ בפי](https://www.poetryplace.org/product/גפנימ-בפי/) - שְׁנַיִם צוֹעֲדִים מַמָּשׁ מַמָּשׁ לְאַט זֶה לְתוֹךְ זֶה כך נפתח ספרו של אבנר מרים עמית, שגישתו אל הכתיבה ואל החיים, כפי שהיא נפרשת בספרו גפנימ בפי, מביאה את המושג "מעט המכיל את המרובה" לשיאים חדשים. כתיבתו המינימליסטית של עמית מסעירה בעדינותה, מעוררת השתאות נוכח הדיוק המתמטי כמעט של המבע הפואטי הווירטואוזי, המאפשר למלים להיות בה בעת דחוסות ואווריריות, צפות על פני השטח וגם עמוקות עד בלי די. מי הם השניים הללו, המופיעים בפתח הספר? הדובר ובת זוגו? האב ובנו, שהספר עוקב מקרוב אחר תהליך התעברותו ולידתו? הכותב והקורא/ת? השאלות על החיים ועל השירה נפרשות יחד: כמה עדין אפשר להיות ועדיין להיקרא גבר? מהו מספר המלים המינימלי שאפשר להגדיר כשיר? איך מתחקים אחר הרגע החמקמק שבו שניים הופכים לאחד, ואז שוב נפרדים לשניים? השאלות הרות הגורל הללו נשזרות יחד בין השורות, לעולם לא באופן ישיר, צפות ועולות כמעט מאליהן, מתבקשות תוך כדי קריאה. מישהו מציג שאלה לעצמו, ובה בעת גם לך, בלי שהיא נשאלה, בלי לצפות לתשובה, ומבלי משים מתחוור לך שזו שאלה חשובה מאין כמוה, רלוונטית גם לחייך. הספר מהדהד השפעות וקולות של משוררים ומשוררות, עתיקים ועכשוויים, מקומיים ואחרים: הביתיות המיתית של אהרן שבתאי; הדחיסות הרגשית של אבות ישורון; הפלואדיות המגדרית והתודעתית של יונה וולך; אורך הנשימה החזיוני של אלן גינסברג ודיאן די פרימה האמריקנים; הניצוץ הנאטורליסטי והקיומי של משוררי הזן היפניים כמו מאצואו באשו ואיקיו סוג'ון. דרך החיבור בין התחושה הגופנית אל הרגש, והפתיחות בין האני לאחר/ת/ים שירתו של עמית חותרת אל מרחבים קדם לשוניים, עובריים ומשמשת כרחם, מתוכו נולד מבע שירי חדש. בראש ובראשונה זהו ספר שחוקר את הקול, קולו של הכותב, את עצם זכותו להשמיע קול, את האופן שבו המילה צומחת מן הדממה והופכת לנוכחות רבת משמעות בעולם. הכתיבה המצומצמת והמתעמקת מאפשרת לריק להשמיע את קולו, להדהד בין השורות, כך שהדיבור, הכתיבה והקול מתקיימים בתדר חרישי, שונה מן המובן מאליו של הדיבור היום יומי, שונה אפילו מן התדר שבו נכתבים ספרי שירה. דפי הספר כמעט ריקים, השירים קצרים מאוד, והמילים, גם אם הן פשוטות, זוהרות כקריסטלים מלוטשים, תוך שהן מפרפרות על הגבול הדק שבין להיות לבין לחדול ומסמנות אותו. עוצמתו של הספר הזה טמונה ברפרוף העדין בין נוכחות להיעדרה, בין גוף למילה, וגם בין השתיקה לבין האפשרות שאינה מובנת מאליה לדבר ולכתוב. הכתיבה העדינה הזאת דורשת אומץ רב, בתקופה שבה העדינות אינה תכונה נפוצה או מוערכת, והיא תובעת גם מן הקוראים הטיית אוזן לתדר חרישי ומשוכלל מאין כמוהו, השואל את השאלות הבסיסיות ביותר על עצם זכותה של המילה, של השירה, להתקיים. אבנר מרים עמית הוא מטפל, מורה, חוקר, יוצר פרפורמנס וזמר
- [לוטשת אין](https://www.poetryplace.org/product/לוטשת-אין/) - * אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי מַלְאָכִים שָׁרִים אֲבָל כְּשֶׁקּוֹשְׁרִים לִי אֶת הָעֵינַיִם אֲנִי יוֹדַעַת אִם דָּחֲפוּ לִי לַפֶּה תּוּת אוֹ דֻּבְדְּבָן לוטשת אין הוא ספר שיריה הרביעי של המשוררת והחוקרת אורית מיטל. שירתה של אורית מיטל שייכת לשושלת האימהות הגדולה של השירה העברית, שושלת הנמשכת מ"לתמונת אימי" של לאה גולדברג ועד הבלדות של אפרת מישורי והלאה מהן. זוהי שירה וידויית עזה הנכתבת על ידי אישה ומתוך הנוכחות הנשית הסובבת אותה, הנדמית לא פעם, אימתנית ומאיימת יותר מזו הגברית. שיריה של אורית מיטל נכתבים מתוך ואל אימהות ממשיות וספרותיות, אחיות על הדשא ובמטבח, ילדות קיימות ונעדרות. זו גם הסיבה לעוצמה הרבה הפורצת מהשירים האלה בהן הדוברת היא מי שנמנע ממנה הדיבור בעבר, אולם עתה שבה אל השירה לגבות חובות ולשיר במלוא הגרון. השיר הבודד נושא בתוכו את השושלת כולה, לעיתים בגלוי ולעיתים באופן חבוי, משחרר את גרונן של רבות שנותרו שותקות, ומבקש להדריך ואולי אף למנוע סבל וכאב מרבות אחרות. לכן, יש ערך מיוחד להומור ולצחוק בשירי הספר לוטשת אין צחוק שיפה לבריאות באמת. ד"ר אורית מיטל היא מנהלת בית עגנון בירושלים, מרצה לספרות עברית, שימשה בעבר כראש מסלול הכתיבה לתואר ראשון בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב; מנחת סדנאות כתיבה. לוטשת אין הוא ספרה הרביעי.
- [נא](https://www.poetryplace.org/product/נא/) - "נא" הוא ספר השירים השני של נועה שקרג'י. כתב היד של הספר זכה בפרס אקו"ם ע"ש שלמה טנאי לשנת תשפ"ב.
- [רוח הדברים](https://www.poetryplace.org/product/רוח-הדברים/) - בְּבַיִת אֶחָד אִישׁ וְאִשָּׁה מְנַגְּנִים נוֹשְׁמִים בְּשֶׁקֶט, לֹא לְהָעִיר. וּבְבַיִת שֵׁנִי אִשָּׁה חוֹטֶפֶת הֶתְקֵף לֵב. וְאוּלַי אֵלּוּ לֹא פְּנֵי הַדְּבָרִים, הֶתְקֵף הַלֵּב הוּא שֶׁחוֹטֵף אֶת הָאִשָּׁה, הַנְּגִינָה מַנְשִׁימָה בְּשֶׁקֶט, וּמִי שֶׁעֵר יָשֵׁן. בְּאֶמְצַע הַיַּעַר שְׁנֵי בָּתִּים וּבֵינֵיהֶם סוֹד שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל. רוח הדברים, ספר שיריו השני של בעז יניב, הוא יצירה קונצפטואלית המתארת חיפוש רוחני אותנטי. זהו מסע חזרה לעדינות שבדברים, זו שניתן לחוש בגן הפנימי בלבד, ובאמצעותה לחוות את המשב החמקמק שרק חוש השירה יכול לתפוס. הפואטיקה המלטפת של הספר היא הישג ספרותי יוצא דופן – היא מעניקה אמון בעוצמתו של העדין-קטיפתי הבלתי שמאלצי וסנטימנטלי וביכולתו לשמש כנקודת מבט יציבה יומיומית, מדיטטיבית, על העולם. זהו ספר שירה משנה תודעה וחריג בנוף ספרותינו; מבלי שהתבקש לתת מענה, הוא מענה שקט לשירת הזמן הרועשת וממילא לשאלות רליגיוזיות עמוקות של קיום בתודעת אחדות בעולם הזה. רוח הדברים הוא חוליה עכשווית ומקורית בשושלת מסירה של שירה טרנסצנדנטית בת זמננו היוצרת פיוז'ן בין הפסיכדליה של דוד אבידן ויונה וולך לבין העדינות של זלדה ורינה שני. גלעד מאירי, עורך הספר
- [400 עוף](https://www.poetryplace.org/product/400-עוף/) - *** כֻּסֵּיתִי כָּל כֻּלִּי בְּחָרָא, שֶׁל חֲתוּלִים וְעוֹלָלִים. כָּל עוֹלָמִי סוֹבֵב, סְחַרְחַר, בְּמַעַרְבֹּלֶת שֶׁל גְּלָלִים. צוֹאָה בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, וּבְרִבּוֹא רָמוֹת דְּחִיסוּת. צוֹאָה מֻפְרֶשֶׁת וּמֻלְבֶּשֶׁת, וְעַל כְּתֵפַי נִשֵּׂאת כִּכְסוּת. צוֹאָה בְּכָל פִּנּוֹת הַבַּיִת, צוֹאָה בְּכָל קַרְנוֹת הַחוּץ. בַּבֹּקֶר וּבֵין הָעַרְבַּיִם, גּוּפִי צוֹאִי וְלֹא רָחוּץ. כָּל קִיּוּמִי טָמוּן בֶּחָרָא, וְאֵין בִּלְתּוֹ. וְלוּז רֵיחוֹ מַבְחִיל כָּל־כָּךְ; גְּרוֹנִי נִחָר אַךְ נָעִים וְחַם לִי בְּתוֹכוֹ. 400 עוף הוא ספר שיריו השני של טינו מושקוביץ (דונייצק, אוקראינה 1982) אחרי גרינשפן (דחק 2015). מושקוביץ הוא חתן פרס שרת התרבות לתרגום (2018). בין תרגומיו: יומנו של סופר לפיודור דוסטוייבסקי (כרמל 2019) ומחזות פוטוריסטיים מאת מאיקובסקי, קרוצ'וניך וחלבניקוב (דחק 2016). בנוסף, מושקוביץ הוא מבקר ספרות במוסף הספרים של "הארץ", מורה ב"בית הספר לאמנויות המילה", ירושלים, מרצה במוזיאון תל-אביב לאמנות ודוקטורנט בחוג לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה. ראיון עם טינו מושקוביץ במוסף התרבות של ישראל היום (31.03.2019)
- [סונט בגט](https://www.poetryplace.org/product/סונט-בגט/) - היסוס שָׁנִים עוֹמֵד עַל סַף הַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה נִכְסָף שֶׁתִּפָּתַח מֵעַצְמָהּ מַזְמִינָה לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹת הָרוּחַ בִּדְמָמָה דואה ודואג צִפּוֹר מַנִּיחַ רֹאשׁ עַל כָּרִית עֲנַן נוֹצָה מִסְתּוֹבֵב עַל מִזְרַן אֲוִיר נְדוּדֵי שֵׁנָה בַּשָּׁמַיִם פרופיל גבוה פִּקּוּד הָאוֹר גִּיֵּס אוֹתִי לְסַיֶּרֶת אשֶׁר חִמֵּשׁ בְּנֶשֶׁק הַשֶּׁקֶט הִצְנִיחַ עָמֹק מֵעֵבֶר לִגְבוּל הַסֵּבֶל סונט בגט הוא ספרו ה־ 12 של גלעד מאירי. מאירי הוא ד"ר לספרות, העורך הראשי של מקום לשירה ומנהל שותף של בית הספר לאמנױות המילה. מאירי זכה במספר פרסים ספרותײם וביניהם פרס ראש הממשלה ( 2008 ) ופרס אקו"ם (2012).
- [כלנה](https://www.poetryplace.org/product/כלנה/) - * הַשְּׁאֵלָה הִיא אֵיךְ אַתֶּם מִתְכַּוְּנִים לְהִגָּמֵל מֵהַמִּלּוֹן וּלְהִכָּנֵס לַמֶּרְחָב הַהוּא שֶׁל הַשִּׁירָה עַל אַרְבַּע "כולנה" ספר שיריה החדש של נעה שחם הוא ספר מפתיע ובעל גוון ייחודי. ניכרת בו המודעות הלשונית, אך גם המשחקיות של השפה והחיים. הומור, מיניות, העיסוק בסוד ובצורות דקדוקיות תופסים כולם יחד מקום של ממש בשלושת שעריו של הספר, ויוצרים שירים מורכבים ואחרים.
- [נסיכת ביטחון](https://www.poetryplace.org/product/נסיכת-ביטחון/) - תחקיר מִי הָיָה הַמְּפַקֵּד שֶׁל הַטִּיּוּל? מִי הָיְתָה מְפַקֶּדֶת הַמִּבְצָע? מִי הָיָה אַחְרַאי עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל? מִי הָיְתָה הָאַחְרָאִית שֶׁל הַקְּבוּצָה? מִי חָתַם עַל הַצִּיּוּד? מִי הִתְחַמְּקָה מֵהַזִּכּוּי? אֶת מִי אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים בְּחֹסֶר הַמִּצּוּי הַסּוֹפִי וְהַמֻּחְלָט שֶׁל הַשִּׁחְרוּר? כֻּלָּןם, בְּשָׁלָב מְסֻיָּם, גָּזְרוּ אֶת הַחוֹגֵר וְהַטֹּפֶס נוֹתַר חָתוּם. נסיכת ביטחון הוא ספר שהתגבש במשך כעשור. הטקסטים נובעים מחווית החיפוש אחר זהות אותנטית וחופשית בתוך המציאות הישראלית הנוקשה והטעונה, תוך נסיון למצוע דרכי ביטוי מדויקות ככל האפשר לחוויה הזאת, בשפה העברית – על אפשרויותיה ואילוציה. חוֹלֶקֶט ~ אוּרי קָרין, ילידת 1986. משורר, אמן מופע ודראג (שושנה בנהחוחים). ספָּקית של שוקולד טבעוני. בוגרת המחזור הראשון של בית הספר לאמנויות המילה, ומלמדת בו.
- [הלומת אור](https://www.poetryplace.org/product/הלומת-אור/) - הצנצנת סְפוּנִים בְּצִנְצֶנֶת הַמִּטָּה סוֹגְרִים מִכְסֵה שְׂמִיכָה עַל דַּאֲגוֹת הַיּוֹם, הָרִיב שֶׁהָיָה, הָאֲהוּבִים הַיְשָׁנִים הָרוֹדְפִים. כִּמְעַט יְשֵׁנִים, מִסְתַּנֶּנֶת מַחֲשָׁבָה מְנַסָּה לְהִזָּכֵר הַאִם נָעַלְנוּ אֶת דֶּלֶת הַכְּנִיסָה, אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכֵּן עֵינֶיךָ נֶעֱצָמוֹת. אֲנִי מִתְעַגֶּלֶת לְצוּרַת הַדְּפָנוֹת רוֹכֶנֶת לְשׁוּלֵי גּוּפְךָ, מְשַׁלֶּבֶת רֶגֶל שֶׁלִּי בְּשֶׁלְּךָ הַצִּנְצֶנֶת מְאַחְסֶנֶת אוֹתָנוּ מְשֻׁמָּרִים, לְעוֹד לַיְלָה מינרל מֵי תְּהוֹם מְתוּקִים חִלְחֲלוּ הֵמֵסּוּ מְלָחִים צָרְבוּ כִּיבִים בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה סְדָקִים פְּעוּרִים יְשָׁרִים חוֹתְכִים בַּחַרְסִית הַקָּשָׁה, הַיְבֵשָׁה הוֹלְכִים וּמִתְקַעֲרִים עַד קְרִיסָה בְּלֹעַ הַבּוֹלְעָן אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים אַתָּה מְסַפֵּר, בַּחֹרֶף אַתָּה אוֹהֵב אֶת יָם הַמֶּלַח הַרְבֵּה יוֹתֵר מַעֲבִיר לִי בַּקְבּוּק מֵי עֵין גֶּדִי לִשְׁתּוֹת, מַנִּיחַ יָד אֲנִי מִתְרַכֶּכֶת אֵיךְ אֶפְשָׁר אַחֶרֶת אַחֲרֵי כָּל הַמֶּלַח הַזֶּה חוף מצוקי דרגות לְבַדֵּנוּ, שְׁנֵי מְצוֹפִים מְלֻפָּפִים מִסְתּוֹבְבִים בְּפִּירוּאֶט מְגֻשָּׁם עַל הַזְּרוֹעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ מִתְגַּבְּשִׁים קַשְׂקַשֵּׂי מֶלַח אִם נִקְפָּא עַכְשָׁו לֹא אִכְפַּת לִי רות אשור ( 1989 ) היא משוררת כלואה בגוף של עורכת דין. שיריה פורסמו בכתבי העת ״מעין״, ״הליקון״ ו״ננופואטיקה״. מתגוררת בירושלים ועובדת בשירות הציבורי. ״הלומת אור״ הוא ספר שיריה הראשון. ראיון עם רות אשור על "הלומת אור", מאקו, 21.3.19
- [נפש, חשבון](https://www.poetryplace.org/product/נפש-חשבון/) - ארוחת בוקר שֶׁמֶשׁ קְטַנָּה נִצֶּתֶת מִתַּחַת לִשְׁבִיל הֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ לְקַעֲרַת הַקּוֹרְנְפְלֵקְס שֶׁל הָעוֹלָם: צוּקִים, עֵצִים, גְּבִישִׁים, קָרְחוֹנִים נִשְׁטָפִים בְּזֹהַר קוֹסְמִי, שָׂפָם לָבָן מֵעַל מֶתֶק שִׂפְתֵי הַפְּלָנֵטָה. בת-שבע דורי-קרלייה, נולדה בירושלים, 1970. למדה ספרות גרמנית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטה החופשית בברלין. מנחה סדנאות כתיבה יוצרת בבבתי ספר, עורכת שירה. בוגרת סדנאות “מקום לשירה” ו”הליקון”. שיריה ותרגומיה ראו אור בכתבי עת ובעיתונים. זהו ספר שיריה הראשון, הספר זכה בפרס ע"ש רמי דיצני לספר ביכורים לשנת 2015.
- [דייט עם עצמי](https://www.poetryplace.org/product/דייט-עם-עצמי/) - סימנים אֵינִי זוֹכֵר בֹּקֶר גָּשׁוּם מִזֶּה. נוּרַת הַדּוּד מְרַצֶּדֶת שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת אַךְ הַמַּיִם בְּאֶצְבְּעוֹתַי פּוֹשְׁרִים. בְּבוֹאִי אֶל סַל הַמִּטְרִיּוֹת שֶׁבָּאָרוֹן נוֹכַחְתִּי כִּי הִתְרוֹקֵן. הַחֲתוּלָה חָגָה סְבִיבִי, רְטֻבָּה, שׂוֹרֶטֶת כֻּרְסָאוֹת. הַמְּעִיל הַכָּבֵד, שֶׁנִּשְׁכַּח בַּקּוֹלָב, מַמְתִּין עַכְשָׁו מְנֹעָר מֵאָבָק. אֲפִלּוּ עֲטִיפַת הַנַּיְלוֹן לֹא הִצְלִיחָה לְהָגֵן עַל הָעִתּוֹן שֶׁהִתְגַּלָּה מָרוּחַ בֶּחָצֵר. דָּבָר אֵינוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ הַבֹּקֶר. אוּלַי אֶמְצָא אַהֲבָה. אוהד ובר יליד 1988, מתגורר ויוצר בתל אביב. הוא משורר, שחקן, מפיק ומנהל אמנותי של אירועי ספרות ותרבות. כתב היד של ספר זה זיכה אותו בפרס "הליקון" לשירה ע"ש רמי דיצני (2013). שיריו התפרסמו במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ" ובכתבי עת שונים. דייט עם עצמי הוא ספרו הראשון.
- [הון עצמי](https://www.poetryplace.org/product/הון-עצמי/) - סולידריות לילית יְרוּשָׁלַיִם יְשֵׁנָה וַאֲנִי עֵר. לֹא רַק אֲנִי, גַּם הַשָּׁכֵן מִמּוּל, נִשְׁקָף בַּחַלּוֹן, גָּז וְחוֹזֵר, צוֹפֶה לְמִגְרַשׁ הַחֲנָיָה, לַכְּבִישׁ הַמּוֹבִיל אֵלָיו כְּצִנּוֹר חַמְצָן. לֹא אֲדַמֶּה אוֹתוֹ לְאֵם סִיסְרָא. בְּעִדָּן בּוֹ מוֹלְכִים הַנַּיָּדִים לָבֶטַח עֻדְכַּן בְּמִסְרוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁתָּשׁוּב אִשְׁתּוֹ הַמְבוֹשֶׁשֶׁת. וְלִי אֵין שִׁיר לִכְתֹּב, אִשְׁתִּי וִילָדַי שְׁמוּטִים עַל מִטָּתָם. כְּמוֹ סִיגַרְיָה נוֹשֶׁקֶת לְסִיגַרְיָה אַדְלִיק אוֹר בַּחַלּוֹן, אָכִין קָפֶה, אֲחַכֶּה עִם הַשָּׁכֵן. שי דותן נולד באילת ומתגורר בירושלים. פרסם שלושה ספרי שירה. על קצה המותר הוצאת עם-עובד 2005 (זכה בפרס שרת החינוך לספר ביכורים, תשס"ה), אחר כך אני מוחק, 2009 , אף הוא בהוצאת עם-עובד . ספרו השלישי בוקר, יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת קשב לשירה. שיריו תורגמו לשפות שונות. שי הוא כלכלן בשירות הציבורי ומנחה סדנאות שירה לנוער ולמבוגרים. נשוי לענת ואב להגר ולאסף.
- [הבהוב ההווה](https://www.poetryplace.org/product/הבהוב-ההווה/) - אימא שׁוֹטֶפֶת לִי אֶת הַמֹּחַ שֶׁלָּהּ, שָׂמָה נַפְשִׁי בְּכַפָּהּ עֵינַי רְעוּלוֹת מִפָּנֶיהָ פִּי וְלִבָּהּ אֵינָם שָׁוִים. אורית מיטל היא דוקטור לספרות עברית, מרצה באוניברסיטת תל אביב, מנהלת בית עגנון בירושלים, מנחה סדנאות כתיבה. הבהוב ההווה הוא ספר שיריה השלישי.
- [הביתה](https://www.poetryplace.org/product/הביתה/) - אכזיב זֶה הַחֲלוֹם שֶׁל אִשְׁתִּי זֶה הַחֲלוֹם שֶׁל בַּעֲלִי זֶה הַחֲלוֹם שֶׁל הַיְּלָדִים זֶה הַחֲלוֹם שֶׁלִּי אֲנַחְנוּ חַיִּים אֶת הַחֲלוֹם כֻּלָּם בָּאִים לִרְאוֹת מָה יִהְיֶה עַל הַחֲלוֹמוֹת השירים בספר מתארים תשע עונות של נדידה לאורכה ורוחבה של הארץ, מפגשים עם אנשים - עוברי אורח ויושבי קבע, מפגשים עם מקומות שונים ועם הרוח השורה בהם, חיפוש אחרי מים, מקום חנייה ושמש. בד בבד עם המסע הגאוגרפי, מתארים השירים את התפתחות הקשר הזוגי רב השנים, את היחסים עם הילדים ועם המשפחה, את הרצון בחופש ובהסתפקות במועט ואת החיבור לנופים ולטבע. נועה ברקת נולדה ב- 1962 , גידלה שלושה ילדים, ממשיכה לגדל ולטפח את הילדה שבתוכה, אוהבת גבר אחד, ערכה עד כה 87 ספרים, כתבה שלושה. ספר שיריה הראשון, שומרת לילה, יצא בהוצאת מקום לשירה בשנת 2017 . ממשיכה לערוך, לכתוב, לצייר ולהקשיב לרוח חיה ונודדת במשאית בית. כתבה על נועה ברקת ברשת 13, 9.8.2020
- [שׁוֹבָבִים שָׁוִים: סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי](https://www.poetryplace.org/product/שובבים-שווים/) - שׁוֹבָבִים שָׁוִים, סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי הוּא סֵפֶר שִׁירֵי הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁל גִּלְעָד מֵאִירִי (אִיּוּרִים: אֶלִירָן הָרוּשׁ). הַסֵּפֶר כּוֹלֵל 22 שִׁירִים בְּעִקְבוֹת כ"ב הָאוֹתִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת. כָּל שִׁיר הוּא אוֹת הוֹקָרָה לִילָדִים וִילָדוֹת שׁוֹנִים, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַמַּסָּע הָאַמִּיץ שֶׁלָּהֶם בְּתוֹךְ הַחֶבְרָה. הַשִּׁירִים מְסַפְּרִים עַל מַסְעוֹתֵיהֶם הַקְּטַנִּים בְּהוּמוֹר, בַּחֲרִיזָה וּבְאִיּוּר. מֻזְמָנִים לְגַלּוֹת מִי הֵם אוֹתָם שׁוֹבָבִים וּמַדּוּעַ הֵם שָׁוִים. ד"ר גִּלְעָד מֵאִירִי (1965, ירושלים), פִּרְסֵם 16 סְפָרִים, מֵהֵם שִׁבְעָה סִפְרֵי שִׁירָה וְאַרְבַּע אַנְתּוֹלוֹגִיוֹת שִׁירָה הָעוֹסְקוֹת בְּכַדּוּרֶגֶל, בְּבֵית סֵפֶר, בִּתְפִלָּה וּבִמְחָאָה חֶבְרָתִית (בַּשְּׁתַּיִם הָאַחֲרוֹנוֹת כְּעוֹרֵךְ שֻׁתָּף). מְנַהֵל שֻׁתָּף שֶׁל מָקוֹם לְשִׁירָה וּבֵית הַסֵּפֶר לְאֹמָנוּיוֹת הַמִּלָּה עִם נוֹעָה שָׁקַרְגִּ'י.
- [אשת החלום](https://www.poetryplace.org/product/אשת-החלום/) - הנובלה אשת החלום (1863) שזורה מארבע עלילות המגוללות מנקודות מבט שונות את סיפורו של פרנסיס רייבן – סייס מוכה גורל הנמלט מאישה שרודפת אותו בחייו ובחלומותיו. סיפורי המעשה שטווה וילקי קולינס הדוקים, בהירים וחפים מאשליה לכאורה, אלא שהוא השחיל ביניהם חוט דק של שארית בלתי פתורה. כך הנובלה נדה בין יד המקרה ליד הגורל, ובין שמועה לאמונה טפלה, "באה ממסתורין ולמסתורין שבה", ומותירה אותנו, הקוראות והקוראים, עם פליאתם ומבוכתם של מי שאינם יודעים אם ערים הם או חולמים. אומנות הסיפור המעולה של וילקי קולינס, מאבות סיפור המסתורין ואחד המנסחים החשובים של הריאליזם בספרות האנגלית המודרנית, הופכת את אשת החלום לנציגה מרתקת של הספרות הסנסציונית של התקופה הוויקטוריאנית. הנובלה מוגשת לראשונה לקורא/ת העברי/ת בתרגומו היפה של ד"ר יהונתן דיין. ביקורות וסקירות - סקירה בבלוג הספרים ואני (28.01.2021) - סקירה בבלוג אלה יווניה קוראת ספרים (16.01.2021) - סקירה בבלוג חלי והספרים (15.01.2021) - סקירה בבלוג קואלת הספרים (27.01.2021)
- [סביב הבית כבר אין חיות בר, מבחר וחדשים מאת גלעד מאירי](https://www.poetryplace.org/product/סביב-הבית-כבר-אין-חיות-בר-מבחר-וחדשים-מ/) - שני הפוכים בַּבֹּקֶר אָנוּ שׁוֹתִים יַחַד קָפֶה, מְכֻנָּסִים בְּבוּעַת אֵדֵי שִׂיחָה צַמְרִירִית כִּשְׂמִיכָה, מְגַשְׁשִׁים עִם הַלָּשׁוֹן בָּאֲוִיר כְּמוֹ אַחֲרֵי מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שָׂפָה חֲדָשָׁה. זְמַן קָפֵאִין, מַשַּׁק הַשְׁכָּמָה טוֹפֵחַ עַל פָּנֵינוּ מַשִּׁיל בְּמִבְרֶשֶׁת מֶשִׁי אַרְכֵיאוֹלוֹגִית אַבְקַת לַיְלָה דַּקָּה. בְּלֵאוּת שֶׁל רוֹחֲצִים בְּחָמָאם שׁוֹפְתִים מִשְׁפָּטִים זוֹ עַל זֶה מִכַּדֵּי הַחֶרֶס שֶׁל הַפֶּה. סביב הבית כבר אין חיות בר הוא מבחר מקיף משבעת ספרי שיריו, מספר ביכוריו פגני אורגני (2003) ועד למעל חמישים שירים חדשים בספר זה. הביקורת תיארה את שירתו כרבת פנים: מחוספסת ומלוטשת, אוונגרדית וקלאסית. המבחר משקף עומק לשוני, תימטי והיסטורי ויצירה מגוונת בנושאיה כגון אהבה ומלחמה, ילדים ומשפחה, אמונה ואלוהים, אך גם נושאי פרינג' פופואטיים וחברתיים כגון, כדורגל, ריקודי בטן, חריגות בניה, עברייני צעצוע ועוד. שירתו מעצבת זהות ישראלית עכשווית רב תרבותית בה משתלבים האוניברסלי באמצעות המיתולוגיות היהודית והיוונית ומקורות הינדים-יוגיים ובודהיסטיים ביחד עם הפרטי-משפחתי-לוקלי מהמזרח (סוריה וכורדיסטן) וממזרח אירופה (פולין ואוקראינה). עוגת השכבות הקרנבלית הזהותית של מאירי מעידה על סונר פואטי רגיש המודע לפנים הרבים של האני בעידן הגלובלי. רוחב היריעה בא לידי ביטוי במקביל גם במנעד של צורות כגון, סונט, סונט מילה, פנטום, הייקו, מרובע, פואמה, פיוט ועוד. שירתו עשירה בהומור על סוגיו: פרודיה, אירוניה, איגיון ועוד. זו שירת הגעגוע לטרנסצנדנטי שביומיום, למבט-על בכל סיטואציה, כולל ברגעי התופת, המאפשר שחרור מתוך קבלה של המצב הקיומי ואחדות עם היקום. הגאולה על פי מאירי היא ביכולת האנושית לחוות בכל זמן ומקום את הפואטי כמייצג של קסם הקיום עלי אדמות. גלעד מאירי (ירושלים, 1965) הוא משורר, חוקר, עורך, סופר, מתרגם ומבקר. פרסם 22 ספרים. מנהל שותף ומייסד של מקום לשירה בהם הפרויקטים ביה"ס אמנויות המילה, מטר על מטר-פסטיבל י-ם לשירה וכתב העת ננופואטיקה (עורך ראשי). זכה במספר פרסים ספרותיים בהם פרס ראש הממשלה (2008), פרס אקו"ם (2012) ופרס משרד התרבות לעריכה של מפעל ספרותי (2022).
- [עד עצם היום](https://www.poetryplace.org/product/עד-עצם-היום/) - עד עצם היום הוא ספר השירה הרביעי של ענת זכריה. הספר הודפס ב-24 עותקים בלבד שיועדו לקוראיה הקבועים של המשוררת, ועל כן - לבקשתה - אינו מוצע למכירה. גֶּשֶׁם הִתְחִיל לָרֶדֶת הַמּוֹקְדָן בַּנַּיָּד מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶצְבֹּט אוֹתְךָ בַּכָּתֵף לִרְאוֹת אִם יֵשׁ תְּגוּבָה. כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים מָסָז׳ הוּא מְכַוֵּן אוֹתִי לְעֹמֶק הַשִּׁכְמָה. אֵין תְּגוּבָה. אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁאַתָּה כָּחֹל שֶׁאֵין דֹּפֶק הוּא אוֹמֵר שֶׁאַתְחִיל הַחְיָאָה. הַמַּרְפְּקִים נְעוּלִים וְהַבִּרְכַּיִם קְרוֹבוֹת כְּבָר לֹא צָרִיךְ לְהַצְמִיד שְׂפָתַיִם תִּסְפְּרִי הוּא סוֹפֵר בִּשְׁבִילִי שְׁלוֹשִׁים עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שְׁתֵּי הַיָּדַיִם אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה בְּאֶמְצַע בֵּית הֶחָזֶה וַאֲנִי סוֹפֶרֶת בַּלֵּב אֲבָל יוֹדַעַת אַתָּה וְהַחַיִּים זֶה הָרַגְלַיִם שֶׁמַּטְרִידוֹת הַכִּפּוּף הַלֹּא טִבְעִי שֶׁכָּפְתָה עֲלֵיהֶם קְרִיסָתְךָ כְּשֶׁצָּנַחְתָּ לְמַרְגְּלוֹתַי. עַד אָז מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי מִישֶׁהוּ הַמַּשִּׁיל אַרְצָה אֶת גּוּפוֹ הַיָּשָׁן מִן הַפֶּה עָלָה חִרְחוּר חַלָּשׁ וְאָז מְמְמְ קָצָר הַלְּסָתוֹת נִנְעֲלוּ וְהַפֶּה נִפְתַּח שׁוּב רָפוּי. לְרֶגַע שָׁמַרְנוּ עַל הַשֶּׁקֶט כְּמוֹ לְיַד תִּינוֹק שֶׁאַךְ נוֹלַד. אֵיךְ עָמַדְתִּי מוּלְךָ נִשְׁעֶנֶת עַל דֶּלֶת הַמְּכוֹנִית הַחַלּוֹן פָּתוּחַ בֵּין שְׁנֵינוּ וְלֹא אָמַרְתִּי: אַתָּה יָקָר מִדַּי, מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ מְחַכּוֹת לְהִתְגַּשֵּׁם, אֲנַחְנוּ קְשׁוּרִים בִּבְרִית. הִנְנִי. הָיִיתִי עֲלוּבָה מִדַּי: אַל תַּעֲשֶׂה לִי אֶת זֶה אַל תַּעֲזֹב אוֹתִי כָּאן לְבַד אָמַרְתִּי עוֹד קְצָת תַּחֲזִיק מַעֲמָד. לְדַבֵּר אוֹ לָמוּת? לְדַבֵּר כִּי זֶה הָיִיתָ אַתָּה כִּי זוֹ הָיִיתִי אֲנִי וּמֵעַכְשָׁו שׁוּם רַךְ לֹא יִוָּלֵד אֶנְגֹּס בְּמַה שֶּׁהָיָה שָׁלֵם וְאֶשְׁכַּב לָנוּחַ לֹא רוֹצָה אַף לֹא אֶחָד גַּם לֹא לְחַשֵּׁב אֶת הַסִּכּוּיִים אֲפִלּוּ אֵיךְ פּוֹתְחִים דֶּלֶת מְסוֹבְבִים מַפְתֵּחַ אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת הַיָּד אוֹחֶזֶת שָׁעוֹת בְּיָדִית רֵיחַ מוֹתִי נוֹלַד מֻקְדָּם מִדַּי וּמִמְּךָ לֹא אַחֲלִים
- [מעלה: גיליון 2](https://www.poetryplace.org/product/מַעְלָה-כתב-עת-לביקורת-ספרות-גיליון-מ-2/) - בגיליון השני של כתב העת שש־עשרה רשימות. חמש הראשונות עוסקות בסוגים שונים של שימושים בשפה ובמשמעויות של שימושים אלו: הד הזרות בשירתו של ליאור שטרנברג; העיסוק האובססיבי והזר במרפי של בקט; המחיקה הממשית של השפה במים מים של אלכס בן ארי; והמחיקה הסמלית אצל נלי זק"ש ושייח'ה חליווא. במרכזן של שלוש הרשימות העוקבות על קנאת סופרות, קרן השמע ונעדרים קרים, ניצבות גיבורות המבקשות לפרוץ את הגבולות החברתיים בתוכם הן חיות, ושתיים מהן גם עוסקות באופן מרתק בחוויית ההתבגרות וההזדקנות הנשית. ההתמודדות עם המסורת הספרותית והדתית נוכחת בגיליון גם בכתיבה על יצירות חדשות כגון שאת, ספרו הראשון של יפעל ביסטרי, הבת היחידה של א.ב. יהושע, או אבא, בן, סבתא דינה מאת יוסף בר יוסף, וגם ביצירות שהועלו מן האוב, למשל בן המקום לחיים הזז או אנדרטה של צרעת מאת יונה וולך. בתפר ביניהן עומד הניסיון לשינוי וחידוש – אם באמצעות קריאה בספר איך לשנות את דעתך? ואם באמצעות קריאה בכריכת הספר חרסים – שהוא דוגמה מאלפת לאִחזור שהוא חידוש".
- [שיר השרירים - אנתולוגיית שירי ספורט](https://www.poetryplace.org/product/שיר-השרירים-אנתולוגיית-שירי-ספורט/) - דן פגיס אמן המֵרוץ בְּדִידוּתוֹ שֶׁל הָרָץ לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים. נְשִׁימָתוֹ מַסְפִּיקָה רַק עַד קַו הַבֵּינַיִם. עוֹקְבִים אַחֲרָיו בִּדְרִיכוּת רַק עִקְּבוֹתָיו. קָדִימָה! רַק שְׁנֵי מִתְחָרִים: רֶגֶל יָמִין וְרֶגֶל שְׂמֹאל. וּבְכֵן לֹא מְנַצֵּחַ, לֹא מְנֻצָּח. מֻתָּר לוֹ לָשֶׁבֶת, מֻתָּר לוֹ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, מֻתָּר לוֹ, אִם הוּא רוֹצֶה, גַּם לָרוּץ. רפי וייכרט האקדמיה לג'ודו בְּטֹפֶס הַגָּשַׁת מֻעֲמָדוּת הִתְבַּקַּשְׁתְּ לְנַתֵּחַ אֶת אַחַד הַקְּרָבוֹת הַמֻּצְלָחִים. "אֲנִי חֲזָקָה בִּכְנִיסוֹת", כָּתַבְתְִּ וְהוֹסַפְתְּ, "אַסְטְרָטֶגְיַת הַקְּרָב שֶׁלִּי הִיא הֶתְקֵפִית וְהֶמְשֵׁכִית". קָרָאתִי אֶת הַנִּמּוּקִים שֶׁבְּעֵינַי נִרְאוּ מְאוֹד מְשַׁכְנְעִים. אָמְנָם לֹא לִמַּדְתִּי אוֹתָךְ אַף לֹא אֶחָד מֵהַמַּהֲלָכִים, אֲבָל מִמֶּנִּי בָּאָה לָךְ קַלּוּת הַנִּסּוּחִים. אלכס בן־ארי * לֵיל קַיִץ כָּבֵד: קָפוּא בִּתְנוּחַת אָצָן יָשֵׁן בְּנִי הַקָּטָן שיר השרירים, אנתולוגיית שירי ספורט היא אסופה של שירת ספורט עברית ראשונה מסוגה. רוב השירים נכתבו בשלושים השנים האחרונות. האנתולוגיה כוללת 90 שירים, שמוינו לחמישה פרקים: אתלטיקה, בריכה, ענפי לחימה, התעמלות ומשחקי כדור שונים. בספר 46 משוררים ובהם ותיקים וצעירים: דוד אבידן, שלמה אביו, מרים איתן, יוחאי אופנהיימר, דרור אלימלך, נתן אלתרמן, דניאל באומגרטן, אלכס בן-ארי, מואיז בן הראש, פיצ'י יהורם בן מאיר, יקיר בן-משה, מעין לוי בן סטון, פרץ-דרור בנאי, אורי ברנשטיין, חמוטל בר-יוסף, חיים גורי, מרדכי גלדמן, שי דותן, ריקי דסקל, תום הדני, יהודה ויזן, יהודה לייב ויטלזון, רפי וייכרט, שלמה וִינר, יורם וֶרֶטֶה, תהילה חכימי, רחל חלפי, עמיחי חסון, תמר לוסטר, צביה ליטבסקי, גלעד מאירי, אופיר נוריאל, טל ניצן, סבינה מסג, אגי משעול, רוני סומק, יהודה עמיחי, דן פגיס, גיורא פישר, ישראל פנקס, גיא פרל, טוביה ריבנר, רונית בכר שחר, אילן שיינפלד, טל שמור, יוסי שריד עורך: גלעד מאירי ראיון עם גלעד מאירי בישראל היום -"אפשר לעשות דאבל פס בין שירה לכדורגל" (2.7.2021)
- [קריאת משחק - אנתולוגיית שירי כדורגל ישראליים עם חיזוק זר](https://www.poetryplace.org/product/קריאת-משחק-אנתולוגיית-שירי-כדורגל-ישר/) - גלעד מאירי מדרש מגרש בֶּגֶד עֶשֶׂב אַרְבַּע כְּנָפוֹת צִיצִיּוֹתָיו מִתְנוֹפְפוֹת בַּקְּרָנוֹת אוֹהֲדִים מִתְנַדְנֵדים בַּיָּצִיעַ עֲטוּפִים טַלִּיתות אֲדֻמּוֹת שְׁחֹרוֹת רוני סומק גול ברגל שמאל לזכר פרנץ פושקאש כְּשֶׁפֶרֶנְץ פּוּשְׁקַאשׁ הֵנִיף אֶצְבָּעוֹת כְּאַנְטֶנוֹת עַל גַּג גּוּפוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לִקְלֹט אֶת קוֹל נְשִׁיקַת הַשְּׁפִּיץ בִּלְחִי הַכַּדּוּר. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה מִגְרַשׁ הַכַּדּוּרֶגֶל קָרוֹב לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הַדֶּשֶׁא שֶׁלֹּא צָמַח בּוֹ הָיָה רַךְ כְּפָרֹכֶת עַל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. לָאֲרָיוֹת שֶׁנִּרְקְמוּ שָׁם הָיוּ רַגְלֵי זָהָב, וּפֶה שֶׁנִּפְעַר לִשְׁאֹג 'יֵשׁ אֱלוֹהִים' בְּקוֹל שֶׁרַק אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ. אֱלֹהִים אֶחָד הָיָה בִּפְנִים, מְגֻלְגָּל בְּסֵפֶר תּוֹרָה, וֶאֱלוֹהִים אַחֵר, הוּנְגָּרִי, רָץ רָחוֹק רָחוֹק בַּמִּגְרָשׁ שֶׁעַד אֵלָיו, כָּךְ הֶאֱמַנּוּ, הִגִּיעַ קוֹל הַשּׁוֹפָרוֹת. שיימוס היני שיר מס' 1 מתוך המחזור "סימונים" סִמַּנּוּ אֶת הַמִּדְרוֹן: אַרְבָּעָה מְעִילִים הָיוּ אַרְבַּע קוֹרוֹת שַׁעַר, זֶה הַכֹּל. הַקְּרָנוֹת וְהָרִבּוּעִים הָיוּ שָׁם כְּקַוֵּי אֹרֶךְ וְרֹחַב תַּחַת הָאֲדָמָה הַגַּבְנוּנִית, דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לְהַסְכִּים אוֹ לֹא לְהַסְכִּים לְגַבָּיו בְּבוֹא הַזְּמַן. וְאָז בָּחַרְנוּ אֶת הַקְּבוּצוֹת וְחָצִינוּ אֶת הַקַּו שֶׁשְּׁמוֹתֵינוּ הַקְּרוּאִים סִמְּנוּ בֵּינֵינוּ. צְעִירִים צוֹרְחִים בִּמְלוֹא גְּרוֹנָם בְּשָׂדֶה בְּאוֹר נִקְלָשׁ, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לְשַׂחֵק מִפְּנֵי שֶׁאָז כְּבָר שִׂחֲקוּ בְּתוֹךְ רֹאשָׁם וְהַכַּדּוּר הַמַּמָּשִׁי שֶׁנִּבְעַט הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם כַּחֲלוֹם שֶׁל כֹּבֶד וּנְשִׁימָתָם הַכְּבֵדָה בַּחֲשֵׁכָה וּגְלִישׁוֹת עַל הָעֶשֶׂב נִשְׁמְעוּ כְּהִתְאַמְּצוּת בְּעוֹלָם אַחֵר... זֶה הָיָה מָהִיר וְתָכוּף, מִשְׂחָק שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ לְהַשְׁלִים. גְּבוּל כָּלְשֶׁהוּ נֶחְצָה, הָיוּ שָׁם זְרִיזוּת, רֹחַק, סִבּוֹלֶת בִּזְמַן שֶׁהָיָה עוֹדֵף, בִּלְתִּי חָזוּי, חָפְשִׁי. מאנגלית: ליאור שטרנברג קריאת משחק היא אנתולוגיית המשך לקורה פנימית (2009), אנתולוגיית שירי הכדורגל הראשונה בישראל (עורך: גלעד מאירי. באנתולוגיה 85 משוררים ומתרגמים ו־147 שירים. יש בה 65 משוררים ומתרגמים ישראליים, ותיקים כצעירים למשל: יהודה עמיחי, דוד אבידן, מאיר ויזלטיר, אמיר גלבע, רועי חסן, שלומה חתוכה, ערן הדס, הדס גלעד, אליעז כהן, עמיחי חסון, אודיה רוזנק ועוד. נבחרת המשוררים כוללת חיזוק זר מן הליגות הבכירות של משוררי העולם, למשל: חתן פרס נובל שיימוס היני, פול דורקן (אירלנד), גאווין יוּאַרְט, טד יוז, (אנגליה), חתן פרס נובל גינטר גראס (גרמניה), אדוניס (סוריה), אווה ליפסקה (פולין), יי שא (סין), קְרֶשִׁימִיר בָּגִיץ' (קרואטיה), זולטן יקלי (הונגריה) ועוד. האנתולוגיה מחולקת לתשעה שערים נושאיים, למשל: אלוהים, משפחה, זיכרונות ילדות, אהבה, מלחמה (פוליטיקה), מוות ועוד. עורך: גלעד מאירי ראיון עם גלעד מאירי בישראל היום -"אפשר לעשות דאבל פס בין שירה לכדורגל" (2.7.2021)
- [במקדש הזה היחיד, בבשר](https://www.poetryplace.org/product/במקדש-הזה-היחיד-בבשר/) - שלוש הגולגולות אַתְּ חַיָּה עִם עַצְמֵךְ בְּרַכּוּת מְסֻיֶּמֶת אַךְ לֹא כָּךְ הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים כָּל הַדְּבָרִים רַשָּׁאִים לְהֵחָתֵךְ לַדְּבָרִים יֶשְׁנָהּ דֶּרֶךְ אַכְזָרִית לְהֵחָתֵךְ שִׂימִי עַצְמֵךְ בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל כְּנֵסִיָּה וְהָחֵלִּי לָנוּעַ כְּמִי שֶׁלֹּא זָנְחָה אֶת אֱלֹהֶיהָ מֵעוֹלָם כְּמִי שֶׁתָּמִיד כִּבְּדָה אֶת הוֹרֶיהָ מֵעוֹלָם לֹא גָּנְבָה לָהֶם שְׁטָרוֹת מֵהָאַרְנָק כְּמִי שֶׁהִיא טוֹבָה הַשְּׁקָעִים הַלְּבָנִים בְּרַקּוֹתַיִךְ נַסִּי לְהַרְפּוֹת מֵהֶם לְרֶגַע לַטְּפִי עַצְמֵךְ הַחוּצָה מִן הַבּוֹר הַבִּיטִי אֶל חִוְרוֹנוֹ הַכָּחֹל שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה הַיּוֹם הַזֶּה הַיָּחִיד מַגַּע הַשְּׂמִיכָה הַצְּהֻבָּה עַל עוֹרֵךְ כְּשֶׁהָיִית פָּעוֹטָה הָאֵם הַנִּרְדֶּמֶת שֶׁבַּחֲלוֹמָהּ זָכְרָה לֹא לְהַפִּילֵךְ מֵהַיָּדַיִם כָּעֵת הַמָּוֶת אוֹרֵב וְאֵינֵךְ סַבְלָנִית לִקְרָאתוֹ אֵינֵךְ סַבְלָנִית כְּלָל וְאֵינֵךְ טוֹרַחַת עַל הַפְּרָחִים אַךְ הַפְּרָחִים טוֹרְחִים וּמְטַפְּסִים לְאָרְכֵּךְ בָּאִים לִנְשִׁיקָה נַסִּי לֶאֱהֹב דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יָפֶה שֶׁאֵינוֹ בָּהִיר נַסִּי לִהְיוֹת חֲלוּלָה וְרֵיקָה מֵעַצְמֵךְ וְאַחֶרֶת Νίκη אִשָּׁה מְפֻתֶּלֶת כְּמוֹתֵךְ עוֹמֶדֶת תָּמִיד לְמוּל הָרוּחַ בּוֹחֶרֶת לְאַט בָּמֶה לְהִתְלַבֵּשׁ אַתְּ תְּכוֹפְפִי לַיֹּפִי אֶת הַצַּוָּאר הוּא יָקוּד לָךְ וּכְשֶׁהוּא יִזְדַּקֵּף יָקוּם שׁוֹנֶה אוֹתוֹ הַכְּאֵב הֶעָמוּם הִצְמִיחַ שִׁנַּיִם, שָׁדַיִם, כְּנָפַיִם בַּכְּלוּב הַזֶּה, בַּמִּקְדָּשׁ הַזֶּה הַיָּחִיד, בַּבָּשָׂר שָׁנִים הֵם מְנַסִּים לִנְעֹץ עַצְמָם בָּךְ לִתְבֹּעַ בָּךְ מָקוֹם אֲבָל יָם רַב וַאֲדָמוֹת וְכָל מִינֵי הָאֱלֹהִים נֶאֱסָפִים מִפִּנּוֹתַיִךְ לוֹמַר לָהֶם לֹא אֵין לָכֶם רְכוּשׁ בִּי אֲנִי שַׁיֶּכֶת לַשַּׁיִשׁ רִשְׁתוֹתֵיכֶם שׁוּב וָשׁוּב יָשׁוּבוּ רֵיקוֹת אֲלֵיכֶם אֲנִי פֶּתַח הָרוּחַ אֲנִי הַמַּחְצָבָה הַהַתְחָלוֹת כֻּלָּן מִתּוֹכִי אֲנִי הָאֵם מִמֶּנִּי הַמִּלִּים אֲנִי הַקָּתֶדְרָלָה קים מידן מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ובנה. היא פרסמה שירים בכתבי עת שונים ביניהם "הליקון" "ננופואטיקה", "מעין", "עירובין".
- [רכבת טרנס־מונגולית](https://www.poetryplace.org/product/רכבת-טרנס־מונגולית/) - רכבת טרנס־מונגולית הוא ספר השירה ה-12 של דורית ויסמן - משוררת, מתרגמת, סופרת ועורכת. בנוסף הוציאה ויסמן 3 ספרי פרוזה, 2 ספרי תרגום לשירי צ'רלס בוקובסקי וערכה 3 אנתולוגיות חברתיות (מחאת כפיים, נפש ומלכה עירומה). זכתה בפרסים ספרותיים רבים בארץ ובעולם, ביניהם פרס יהודה עמיחי לשירה, 2003.
- [לב מה](https://www.poetryplace.org/product/לב-מה/) - * אֱלֹהִים תַּצִּיל אוֹתִי מִמְּךָ אֱלֹהִים תַּצִּיל אוֹתִי מִמֶּנִּי יֵשׁ אִשָּׁה שָׁרָה בַּחֶדֶר אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָצֵאת לב מה הוא קובץ שירים מרגש, פרוע ונועז, המונה כארבעים שירים. נושאיו המרכזיים של הספר הם אבל על מות אח, המוזיקה, ותיאור המשורר כפלאח – עובד אדמה. עובד האדמה של שירי לב מה פורש בפני הקורא את הסיזיפיות שבעבודת האדמה. אלא שעבודת האדמה כפי שהיא משתקפת בלב מה, אינה רק זריעה ושתילה – אלא גם פרנסה, אבהות, זוגיות, חיים לצד העם הפלסטיני, ומתחת לאלוהים. צבי שטיינר בן 30, נשוי ואב לחמישה, תושב חוות מעון. עוסק בבנייה, גינון וכתיבת שירה. זהו ספרו הראשון. עורכת: נועה שקרג'י
- [אורן](https://www.poetryplace.org/product/אורן/) - אורן הוא ספר השירה השביעי של שגיא אלנקוה. זהו מחזור שירים אחד בהיקף של ספר קטן, ועניינו התבוננות בעץ אחד, "האורן-מוּל". למרות שכותרתו היא שם של עץ, אין זה ספר של כתיבת טבע. האורן המתואר הוא מעין בן-שיח אילם, חידה, מראָה, אח למשורר וגם זר ודוקר, מורה שותק, ספינקס מחטני. האורן הוא "מין כברה" (מסננת), וגם המשורר הוא "כלי ריק וטוב"; את שניהם מניעה "הוויה נעדרת שֵם", רוח חיים מַצמיחה. כך, האורן נהיה מעט "אנושי" בספר, והמשורר נהיה מעט "עצי": האורן מלמד את המשורר "וַתַר על הדעת", אך המשורר גם מקנה דעת לאורן, דעת שיכולה להביא את העץ לעוץ עצות למשורר. שיחת המשורר עם עצמו דרך העץ נעה בין היומיומי ("כיצד זוכים במָעָה מזערית?") למטפיזי ("מהי התנועה שמבקשת ההוויה?"); בין רגעי ייאוש וקטנוּת ("הגוף – נקודה זערורית") להבלחות של תקווה ("האורן קורן מעבר לחלון / כדי שֶמִי מאיתנו / שזקוק לדעה / לעוד אבן דרך – / זו תימצא לו"). שגיא אלנקוה נולד בחדרה ב-1977 והיום הוא מתגורר בזיכרון יעקב. זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים לשנת תשע"א ובפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש אשכול לשנת תשע"ו.
- [פזור](https://www.poetryplace.org/product/פזור/) - "דַּלְתּוֹת הַתּוֹדָעָה נִפְתְּחוּ / וּמָה / עַל בְּלִימָה / הַמֶּרְחָק פָּלַשׁ פְּנִימָה". פזור, ספרו החדש של זלי גורביץ', מנסח רגעים פזורים בהם נחשפת החמקמקות של התפישה ושל המילים, רגעים בהם הזמן פורע את סדר העולם וההכרה נתקלת בגבולותיה. השירים מנסים להחזיק את מה שאינו מצליח להתכנס לשלם. זהו דיבור של תודעה שנפרצה. אניצי דמיון, קרעי ענן, עבר שנפער. זוהי שירה של מצב נפשי אישי אך הוא אינו פרטי. הוא מצב של תקופה תרבותית של פיזור. אין זה פלורליזם כאידיאל נאור, אלא גם ובעיקר פיזור דעת, כישלון החיבור לעצמי או לעצמנו אחד. "קֹצֶר הַיָּד שֶׁל הַתְּפִישָׂה / הַיָּד בּוֹרַחַת בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת / הָאֶצְבָּעוֹת עַצְמָן בּוֹרְחוֹת / הַיָּד בִּלְתִּי נִתְפֶּשֶׂת". לאמושא מסוים של תפיסה מתואר בשיר, אלא עצם היד, עצם איבר התפיסה, עצם התפיסה. היד בלתי נתפסת, וגם התפיסה עצמה בלתי נתפסת. זלי גורביץ' יליד 1949, הוא משורר ופרופסור (אמריטוס) לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרסם מאמרים רבים באנגלית ובעברית על שפה ושיחה, על המקום הישראלי, על זהות ואחרוּת, וכן על שירה ופואטיקה. פרסם שלושה עשר ספרי שירה וכן שבעה ספרי עיון, בהם שני ספרים המוקדשים לשירה ולהגות מקראית במגילות קהלת ושיר השירים, ספר על השפה העברית וכן ספר על שירת ח. נ. ביאליק. זהו ספר השירה ה-13 שלו.
- [בנוף גוף](https://www.poetryplace.org/product/בנוף-גוף/) - בְּנוֹף גּוּף * טַל בְּכַר הָעֵשֶׂב כַּלָּנִית סְגֻלָּה קְמוּטָה תִּרְעַד בְּרוּחַ עֶרֶב לְאַט זוֹרֵם הַדָּם לְאוֹר הַחֹרֶף בְּנוֹף גּוּף לנצר לאו הוא ספר חשוף, נועז ומפתיע. הפואטיקה שלו מאובחנת בעיקר הודות לשילוב מאוזן בין תקשורתיות לאניגמה, אשר יוצר עולם לשוני ייחודי. התמה המרכזית היא תיאור מערכת יחסים זוגית של זוג צעיר ואמוני מנקודת המבט של האחרת בקשר – האישה, הרעיה, האם. זהו פרויקט אמיץ והיברידי הדורש מהמחבר המובלע ריחוק אסתטי ותנועה וירטואוזית רגישה בין נקודות מבט משולבות. המפגש בין נקודות המבט הנשית והגברית מוגש דרך סיטואציות מגוונות למשל: ארוטיקה, הקמת בית, בישול, בילוי, רגעים אינטימיים של גופניות מביישת לכאורה כגון מחזור נשי, משברים, קונפליקטים ועוד. לאו, נטל על עצמו משימה מורכבת, "להיכנס לראש של האהובה", על מנת לנסות להבין את הזולת ובכך להציע מודל תראפויטי לקשרים אנושיים באשר הם. שתי תמות בולטות נוספות בספר הן שירי נוף ישראלי פיגורטיביים ואקזוטים השזורים לאורך הספר ושירי צבא החותמים את הספר, אשר רובם נכתבו בהשראת המילואים של לאו במלחמת עזה. תמות אלו, בנוסף לסוגיות יהודיות ואמוניות, הצצות בין השיטין, מעניקות לספר זהות ישראלית עכשווית – זהות פריכה, אשר נבנית ומתרפקת מחדש שוב ושוב בדורות האחרונים. מכאן, בנוף גוף זו יצירת ביכורים בשלה, וידויית ומסוגננת, המבקשת לדבר על המושתק, המביש, האשם וזאת במטרה להציע למחפש דרך נתיבים של גאולה. נצר לאו (ירושלים, 1994) נשוי לתהל ואבא לעמליה וגדי, משורר, מסאי ומבקר ירושלמי, בוגר בית הספר לאומנויות המילה ותואר ראשון לפילוסופיה ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה. סטודנט לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומפיק אמנותי במקום לשירה בירושלים. שירים, מסות וביקורות פרי עטו פורסמו במיטב כתבי העת והמוספים בספרות הישראלית העכשווית.
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - מאי](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המיל-5/) - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - מאי 2025 ימי שני, 19:00 - 21:00 אחזור על דבריי מנחה: שחר מריו מרדכי
- [בלעדינו מתחוללים החיים הדקים](https://www.poetryplace.org/product/בלעדינו-מתחוללים-החיים-הדקים/) - * עַכָּבִישׁ מְאֻבְטָח גּוֹלֵשׁ בֵּין תּוּת לֵלֶּבְנְדֶר. בִּלְעָדֵינוּ מִתְחוֹלְלִים הַחַיִּים הַדַּקִּים בלעדינו מתחוללים החיים הדקים מאת סיון הר-שפי הוא ספר ננופואטי אקסטטי, שמח ווירטואוזי של שירת הייקו ושירה דמויית הייקו. זהו ספר סוחף של שירים קצרים, לרוב בני שלוש שורות, אשר מציע נקודת מבט חיובית כלפי העולם. מוטיב חיובי ייחודי הוא שילוב בין דוק מיסטי להומור דק: "בְּדִמְמַת הַלַּיְלָה/ נִשְׁמַעַת הֵיטֵב שִׂיחָתָם:/ יָרֵחַ וְכוֹכָב". בהירות השירים מעניקה לפלא הקיום נימת מיסתורין באמצעות מינון מדויק בין כיסוי (רמיזה) לגילוי (השתקפות). אחד ההישגים הגדולים של הספר הוא השילוב בין בוננות בודהיסטית לבוננות יהודית. הבודהיזם בא לידי ביטוי בעיקר בקשיבות לחיים ברגע הנתון, בהתבוננות משתהה ומשתאה, החוצה ופנימה, שיש עימה גילוי ופליאה, ובצורה – בהייקו; ואילו היהדות מתגלה במבט הרליגיוזי, הרואה בטבע וביחסים גילויי אלוהות, ובשפה שזורה רמיזות למקורות. חציו הראשון של הספר מוקדש להתבוננות בטבע, כמיטב מסורת ההייקו; הרבע השלישי לגילוי האני; והרבע האחרון לתפילה יהודית ואוניברסלית. בלעדינו מתחוללים החיים הדקים הוא תרומה גדולה לסוגת ההייקו העברית – סוגה שלמעשה כמעט ולא היתה קיימת בעברית עד לעשרים השנים האחרונות וגם עתה היא עדיין בראשית דרכה. סיון הר שפי היא משוררת, מרצה לספרות ומנחה כתיבה יוצרת, עורכת 'עתר', כתב עת לספרות ואמנות, זוכת פרס רעיית הנשיא לשירה. תושבת תקוע, נשואה ואמא לחמישה. זהו ספר שיריה השביעי. עורך: ד"ר גלעד מאירי
- [עם בוא הבוקר או שמות העצים](https://www.poetryplace.org/product/עם-בוא-הבוקר-או-שמות-העצים/) - "מדוע אני חרדה על הארץ שלי? כי העולמות המקבילים שבה אינם חשאיים דיים אלא תובעים בקול, בצעקה, שקט ומקום לאלוהים. וללא עולמות מקבילים, רוטטים, אפשריים, המורגשים בתנועת עצי העיר, בחוסר פחד - מצוקות נאספות, ולדיבור לא חוברת תנועה ומנוחה." עם בוא הבוקר או שמות העצים, ספרה השמיני של המשוררת והמסאית שרון אס, הוא ספר נדיר ביופיו על אהבה וידידות, על כתיבה ודיבור, על החיים ועל המוות. הספר מורכב משיר ומ"מסהשיר", צורה בין-ז'אנרית ששרון אס המציאה בספרה היום שאחרי: מסה על פרידתו של סופוקלס מהשירה (אפיק, 2018), והכרוכה במעין מאבק – והתכה – בין רשויות הפרוזה והשירה. טקסט זה, שנכתב בקיץ 2021 בעת מגפת הקורונה, מגלם את העמדה הבֶּן-זמנית של כלל יצירתה של אס, את הקשב העמוק של כתיבתה לעולמות מקבילים, ואת האינטימיות עם המרחב הקלאסי והחופש הגמור שהיא נוהגת בו באופן שמטשטש את הגבולות האסתטיים, ההכרתיים, ובראש ובראשונה הקיומיים, בין העתיקים והמודרניים. שני חלקי עם בוא הבוקר או שמות העצים מעמידים בתווך, במישרין ובעקיפין, ספרים. "עם בוא הבוקר" מציב בליבו קריאה בדיאלוג האפלטוני "פיידרוס", המתקיימת בחדרה של חבֵרה שימיה אוזלים. באמצעות התנועה המסחררת בין הטקסט האפלטוני לבין החברה ד., השרועה על המיטה, שרון אס שואלת מה אדם מוכן לקרוא – או לומר – בשעה שהוא הולך ומאבד את העולם; מהם המֶשך, העומק, המשמעות של העולם החלופי שהספרות מציעה; מהו פשרו של הגשר שהספרות כביכול מקימה בין החיים למוות, כשהיא לוקחת על עצמה לתאר את הישארות הנפש. ארוס הקריאה בדיאלוג ה"טובל בחיים" לנוכח מוות קרב והולך מצטרף בחלק השני של הספר, השיר ״שמות העצים״, לקינה מלאת חיוניות על אב ובית אב במסע אל גן הילדות המתכתב בין השאר עם פגישת אודיסאוס עם אביו מקץ עשרים שנות היעדרות. השיר יוצא מהבית אל הגן, אל עצי הילדות, ונע בין צללי הרוחות הטובות והרעות השוכנות בין העצים ובזיכרונות. שרון אס היא כלת פרס ראש הממשלה לשירה (2003), כלת פרס ביאליק על ספרה האוריום (2012), כלת פרס יהודה עמיחי לשירה עברית על ספרה מוזיקת הנתיב הרחב(2018) וכלת פרס ברנר על ספרה המגרפה (2022). היא מלמדת במסלול לכתיבה באוניברסיטת תל אביב ומנחה קריאות בטרגדיה ובאפוס הקלאסיים בבית אריאלה.
- [בְּעֵינַי הִיא בָּרָה: אנתולוגיית שירי זנות ופורנו](https://www.poetryplace.org/product/בְּעֵינַי-הִיא-בָּרָה-אנתולוגיית-שיר/) - בְּעֵינַי הִיא בָּרָה היא אנתולוגיית שירי זנות ופורנו פרי מחקר רב שנים הכוללת 86 משוררים (55 גברים ו-31 נשים) ו–164 שירים, בעיקר מארבעים השנים האחרונות. זו אנתולוגיית שירה עברית ראשונה מסוגה המתמקדת באופן פואטי-היסטורי מובהק בזנות ובפורנוגרפיה. היא מעלה לסדר היום הישראלי סוגיה חברתית, אשר נמצאת בדרך כלל בשולי השיח, שלא לומר מודחקת ומושתקת. הספר מחולק לשמונה שערים, אשר פורסים מפה של נושאים מרכזיים. הראשון מקבץ שירי מחאה כלליים נגד זנות; השני מתמקד בקריה נאמנה תל אביב – המרחב הדומיננטי של רוב שירי הזנות הישראלים; השלישי: זנות בעולם; הרביעי: אהבת לקוח לזונה וניסיון להבין את עולמו הפנימי; החמישי: הדוניזם, הצדקה ותנועה על חבל טאבו דק המפריד בין מוסר להפקרות; הששי: זנות במקורות ובעולם העתיק; השביעי: הזונה כמטפורה, בדרך כלל לשירה; השמיני מוקדש לפורנוגרפיה. בסוף הספר אחרית דבר מסאית מקיפה מאת העורך העוסקת בדמות הזונה בשירה העברית. זה לא ספר מתנה לחג, אלא מנחת מודעות לשומרי הסף של הלא מודע הקולקטיבי הישראלי, אשר אינם אלא כולנו. זו אסופה של שירת התנגדות אותנטית, רבת פנים, לעיתים קרנבלית ופרובוקטיבית, הלוקחת אותנו מאון להן, למסע באסתטיקת החצר האחורית של השירה העברית. ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 21 ספרים, מהם שבעה ספרי שירה ושמונה אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל, בספורט, בבית ספר, בטיסה, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף). מנהל שותף של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה עם נועה שקרג'י. חתן פרס משרד התרבות לעריכה של מפעל ספרותי לשנת 2022. "אוֹמְרִים עָלֶיהָ זוֹנָה. וּמִי שֶׁבָּא אֵלֶיהָ חוֹשֵׁב שֶׁהִיא קֻפְסָא שֶׁאֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ וְלִסְגֹּר, לְמַלֵּא בְּאֵיבָרִים קָשִׁים, וְאָז בְּנוֹזְלִים שְׁקוּפִים, שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם הַדֶּבֶק שֶׁל הָאַהֲבָה. חוֹשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׁם בָּדוּי, אֲבָל הִיא זוֹכֶרֶת, בּוֹחֶרֶת לְהַסְתִּיר אֶת שֵׁם הַיַּלְדָּה מִפְּנֵי הַגְּבָרִים. וּלְהַחְבִּיא אֶת הַפָּנִים בְּתוֹךְ פָּנִים סְפוּגֵי עָשָׁן, הָאֶצְבָּעוֹת דּוֹלְקוֹת בָּאֵשׁ, סִיגַרְיָה בְּסִיגַרְיָה. לִפְעָמִים, לְבַדָּהּ, הִיא שׁוֹאֶפֶת אַבְקָה לְבָנָה. עוֹלָה שְׁקֵטָה בַּמַּעֲלִית הַשְּׁחֹרָה שֶׁל הַלַּיְלָה. עוֹד מְעַט, הִנֵּה, הִנֵּה עַכְשָׁו, הִיא הוֹפֶכֶת כּוֹכָב." (פתיחה וסיום השיר "הזונה" לענת לוין)
- [כרטיס למפגש בודד בסדרת: לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת | מפגש 4 - עמנואל יצחק לוי](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-בסדרת-לְהִתְפַּלֵּל-4/) - לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי ימי רביעי במרץ 19:45-21:00 כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן 7.5 צבי בן מאיר * 14.5 בכל סרלואי * 21.5 אריאל זינדר * 28.5 עמנואל יצחק לוי בתקופה שבין פסח ושבועות, אנחנו מפנים מבט לתפקידה של
- [כרטיס למפגש בודד בסדרת: לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת | מפגש 3 - אריאל זינדר](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-בסדרת-לְהִתְפַּלֵּל-3/) - לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי ימי רביעי במרץ 19:45-21:00 כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן 7.5 צבי בן מאיר * 14.5 בכל סרלואי * 21.5 אריאל זינדר * 28.5 עמנואל יצחק לוי בתקופה שבין פסח ושבועות, אנחנו מפנים מבט לתפקידה של
- [כרטיס למפגש בודד בסדרת: לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת | מפגש 2 - בכל סרלואי](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-בסדרת-לְהִתְפַּלֵּל-2/) - לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי ימי רביעי במרץ 19:45-21:00 כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן 7.5 צבי בן מאיר * 14.5 בכל סרלואי * 21.5 אריאל זינדר * 28.5 עמנואל יצחק לוי בתקופה שבין פסח ושבועות, אנחנו מפנים מבט לתפקידה של
- [כרטיס למפגש בודד בסדרת: לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת | מפגש 1 - צבי בן מאיר](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-למפגש-בודד-בסדרת-לְהִתְפַּלֵּל/) - לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי ימי רביעי במרץ 19:45-21:00 כרטיס זה מקנה כניסה למפגש בודד, לרכישת כרטיס לכל המפגשים לחצו כאן 7.5 צבי בן מאיר * 14.5 בכל סרלואי * 21.5 אריאל זינדר * 28.5 עמנואל יצחק לוי בתקופה שבין פסח ושבועות, אנחנו מפנים מבט לתפקידה של
- [כניסה לכל מפגשי היוצר בסדרת: לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת](https://www.poetryplace.org/product/כניסה-לכל-מפגשי-היוצר-בסדרת-לְהִתְפַּ/) - לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי ימי רביעי במרץ 19:45-21:00 7.5 צבי בן מאיר * 14.5 בכל סרלואי * 21.5 אריאל זינדר * 28.5 עמנואל יצחק לוי כרטיס זה מקנה כניסה לכל המפגשים בתקופה שבין פסח ושבועות, אנחנו מפנים מבט לתפקידה של הספרות ביחס לתפילה. יצירה שעוסקת
- [ננופואטיקה 22: מסעות](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-22-מסעות/) - מרגרט אטווּד צידה מֶה הָיִינוּ צְרִיכִים לָקַחַת אִתָּנוּ? אַף פַּעַם לֹא הִצְלַחְנוּ לְהַחֲלִיט עַל כָּךְ; אוֹ מָה לִלְבֹּש, אוֹ בְּאֵיזוֹ עוֹנָה עָלֵינוּ לַעֲרֹךְ אֶת הַמַּסָּע. כָּךְ שֶׁהִנֵּה אָנוּ בִּמְעִילֵי גֶּשֶׁם דַּקִּים וּמַגְּפֵי גּוּמִי עַל הַקֶּרַח הַקַּטְלָנִי, הָרוּחַ מִתְגַּבֶּרֶת וְאֵין דָּבָר בְּכִיסֵינוּ מִלְּבַד זְנַב עִפָּרוֹן, שְׁנֵי תַּפּוּזִים, אַרְבָּעָה כַּרְטִיסֵי חַשְׁמַלִּית מִטּוֹרוֹנְטוֹ וּרְצוּעַת גּוּמִי הַמְּהַדֶּקֶת צְרוֹר כַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּן מֻדְפָּסוֹת עֻבְדּוֹת חֲשׁוּבוֹת. מאנגלית: ליאור שטרנברג עמית זרקא המקום אֲנִי בּוֹכָה כָּל הַמִּין הָרִאשׁוֹן נִשְׁטֶפֶת חוֹטֵאת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹדְעִין. גְּוָאטֵמָלָה מְחַבֶּקֶת אֵלִים חֲדָשִׁים פּוֹעֶרֶת זִכְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי בַּגּוּף שֶׁאָסַר עָלַי הָאֵל בַּמִּקְדָּשִׁים שֶׁל בְּנֵי הַמָּאיָה הַמַּבְדִּיל בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן אוֹר רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּרֶא כְּמוֹ שֶׁזִּקֵּק בִּי קָדוֹשׁ ננופואטיקה 22 בעריכת יונתן ברג מוקדש למסעות – נושא שלפתע היה לאקטואליה. לכן המסעות הם בחוץ, במרחב המקומי והאוניברסלי, אשר כה חסר בתקופת הקורונה. יחד עם זאת, המסעות הם בסופו של דבר, מטפורה של מסע חיפוש וגילוי פנימיים. בגיליון יצירות מאת 25 יוצרים. לדוגמה, בשירת מקור שירים מאת הדס גלעד, מיה טבת דיין, דורית ויסמן, עמית זרקא, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג, נועה שקרג'י ועוד; בין תרגומי השירה מאנגלית ניתן למנות את מרגרט אטווד, טוני קרטיס, ג'ון פ. דין ומייב מגאקיאן (תרגום: ליאור שטרנברג), וולט ויטמן (תרגום: עודד פלד), גארי סניידר (תרגום: סבינה מסג), דוריאן לקס, ג'יין וארלי (תרגום: מיה טבת דיין) ועוד; מסות מאת יונתן הירשפלד ובני ציפר; פרוזה קצרה מאת בני שבילי, מורן שוב רובשוב וצור שיזף. יונתן ברג הוא משורר, סופר ועורך. מורה בביה"ס לאמנויות המילה
- [שאיפה ונשיפה: ריטריט אורבני בחיפה](https://www.poetryplace.org/product/שאיפה-ונשיפה-ריטריט-אורבני-בחיפה/) - יום שישי, 9 במאי 2025 ״מקום לשירה״: רחוב סירקין 5, חיפה ציוד מומלץ: מחברת, כלי כתיבה, כלי אוכל ובגדים נוחים *** "וכַּמָּה אַהֲבָה דְּרוּשָׁה לְמַלֵּא אֶת כָּל הַכֵּלִים הָרֵיקִים״ יהודה עמיחי
- [כרטיס בודד למפגש בסדרת "המייסדים"](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-בודד-למפגש-בסדרת-המייסדים/) - כרטיס למפגש עם גלעד מאירי | יום רביעי 2.4 או כרטיס למפגש עם נועה שקרג'י | יום רביעי 9.4 כרטיס זה מקנה כניסה למפגש אחד. לרכישת כרטיס מוזל לשני המפגשים לחצו כאן
- [כרטיס מוזל לשני המפגשים בסדרת "המייסדים"](https://www.poetryplace.org/product/כרטיס-מוזל-לשני-המפגשים-בסדרת-המייסדי/) - כרטיס לשני המפגשים בסדרת "המייסדים". 2.4 גלעד מאירי | 9.4 נועה שקרג'י כרטיס זה מקנה כניסה לשני המפגשים. לרכישת כרטיס למפגש בודד לחצו כאן
- [ננופואטיקה 40: שירה ברזילאית מודרנית 1922 – 2024](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-40-שירה-ברזילאית-מודרנית-1922-202/) - מָנוּאֶל בַּנְדֵיירָה השיר האחרון כָּךְ אֲבַקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה שִׁירִי הָאַחֲרוֹן: רַךְ וּמְבַטֵּא דְּבָרִים פָּחוֹת מְתֻכְנָנִים וְיוֹתֵר פְּשׁוּטִים לוֹהֵט כִּבְכִי נְטוּל דְּמָעוֹת יָפֶה כִּפְרָחִים חַפִּים מִנִּיחוֹחַ טָהוֹר כְּאֵשׁ הַמְּאַכֶּלֶת אֶת הַצְּלוּלִים שֶׁבַּיַּהֲלוֹמִים וּבַעַל תְּשׁוּקָה שֶׁל מִתְאַבְּדִים הַהוֹרְגִים אֶת עַצְמָם לְלֹא סִבָּה. מפורטוגזית: עידן בריר ברזיל, ארץ טרופית יפה, ארץ של ים, קרנבל, גיטרה טובה וכדורגל, מוכרת לכל ישראלי. עם זאת, השירה הברזילאית כמעט ואיננה מוכרת לקהל קוראי השירה בעברית. גם במחלקות לספרות וללימודים לטינו־אמריקאיים באוניברסיטאות בארץ נפקד כמעט לגמרי מקומה של השירה הברזילאית, החוסה בצילה של השירה ממדינות דרום־אמריקה ומרכזה דוברות הספרדית ואף בצילה של השירה מפורטוגל. ננופואטיקה 40 מבקש לתקן במעט את המצב ביחס לשירה מפוארת זו באמצעות אסופה ראשונה מסוגה של שירה ברזילאית עכשווית (1922–2024) בתרגום לעברית. הגיליון כולל 108 שירים שכתבו עשרים משוררים המייצגים טיפה באוקיינוס עצום של כמאה שנות שירה מודרניסטית. המשוררים באסופה סודרו על־פי הסדר הכרונולוגי של שנות לידתם, וזאת כדי להעניק אוריינטציה פואטית־היסטורית בתוך מרחב וזמן לא מוכרים. עידן בריר תירגם את רוב השירים וגם יורם מלצר וטל ניצן תרמו תרגומים לאסופה. הנושאים הם בעיקר קיומיים ומסורתיים ובמידה רבה אלו שליוו את המודרניזם בברזיל לכל אורך שלבי התפתחותו: נופי הטבע הברזילאי והעיר הברזילאית, זוגיות, משפחה, אהבה, מוות ואובדן, הגות, ארספואטיקה ומחאה חברתית. הצורות הן כמעט תמיד חופשיות וברבים מהשירים ניכרים סוגי הומור שונים כגון, הומור שחור, הומור עצמי, פרודיה, גרוטסקה, אירוניה ועוד. בין כל השירים המובאים עובר כחוט השני מה שהיה סיבת הקיום של המודרניזם הברזילאי מראשיתו – החיפוש אחר "ברזילאיוּת" ואחר מאפייניה הייחודיים, שיבחינו את הברזילאים מן הכובש הפורטוגלי לשעבר וינתקו את הקשר ההיסטורי (ואולי אף התלות) בין שתי המדינות. את הגיליון חותם מאמר רחב־יריעה מאת עידן בריר, ראשון מסוגו בעברית, המבקש לפרושׂ בפני הקוראים באופן שיטתי את הכרונולוגיה של המודרניזם בשירה הברזילאית, להציג את השלבים השונים בהתפתחותה ולמקם את המשוררים והמשוררות ששירתם נכללת באסופה זו (וכמה נוספים שאינם מיוצגים בה) על ציר הזמן הדורי והסגנוני שנמשך מאז שנת 1922 ועד לימינו. עידן בריר הוא מתרגם שירה, פרוזה וספרות עיון מפורטוגזית, מערבית, מטורקית ומאנגלית. ספר השירה האחרון שתרגם הוא אין מלחמה בטרויה של המשורר הסורי נורי אלג'ראח (קשב לשירה, 2024). ד"ר גלעד מאירי פרסם 21 ספרים, האחרון שבהם עד כה הוא בעיני היא ברה, אנתולוגיית שירי זנות ופורנו (מקום לשירה 2024). מנהל שותף של מקום לשירה.
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - אפריל](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המיל-4/) - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - מרץ-אפריל 2025 ימי שני, 19:00 - 21:00 אפריל: תורת המבנים ותודעת הקורא | מעין רוגל על מבנים נרטיביים וההשפעה שלהם על תודעת הקורא, מבנים מורכבים ואיך לנהל אותם, ועל מערכת היחסים שבין תודעת הכותב ותודעת הקורא. תאריכי המפגשים: 31/3 7/4 21/4 28/4
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - יוני](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המיל-6/) - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה – יוני 2025 ימי שני, 19:00 – 21:00 כותבים יסודות - אדמה, אוויר, מים ואש | שירין זוהרה מגן סדנה המוקדשת לכתיבה על ומתוך ארבעת היסודות: אדמה, אוויר, מים ואש. בכל מפגש נכיר יסוד אחר לעומק, נחקור איך הוא מתגלם בגוף ובחיינו במדיטציה, ונכתוב מתוכו.
- [מעלה: גיליון 17](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-17/) - "גיליון 17 של כתב העת מעלה מוקדש (כמעט) כולו לרשימות על ספרי שירה חדשים. החלטנו ליצור גיליון שהוא חגיגה: גיליון ביקורות שירה הוא דבר נדיר במקומותינו, ועל כן ההזדמנות לערוך אותו משולה לעריכת משתה שאליו מגיעים קוראים וכותבים המוזמנים לשוחח, לצחוק, להתווכח (ולהשתכר) עד אור הבוקר. יחד עם זאת, העבודה על הגיליון הנכיחה דווקא את האופי הבלתי חגיגי של רשימות ביקורת בכלל, ושל ביקורות השירה בפרט. גילינו שאופייה הלירי של השירה – המיקוד שלה במסעות פנימיים, בדוברים מסוכסכים ובמבעים מורכבים – משפיע על אופקיהן של הביקורות שנצבעות בגוונים אפרפרים-סגלגלים-כחלחלים של קריאה לירית. ניתן בה סימנים: הקריאה הלירית היא מעט כבדה – היא מזכירה קריאה של מאמר יותר מאשר שהיא מייצרת חוויה אומנותית כלשהי. חסרה בה יכולת הניווט: המבקרת הולכת עם קוראת הביקורת יד ביד, על אף שהאחרונה זקוקה לא פעם למדריכה; למישהי שעומדת בחוץ, או לכל הפחות קצת מעל. מישהי בקיאה, שכבר עשתה את הסיבוב כמה פעמים, ויש לה נקודת עמידה טובה יותר (עם צל), היא יודעת איפה השירותים בלי התור, וכמובן – יש לה כמה אנקדוטות לְספּר. עם המבקרת – המדריכה, לא משעמם, כיף איתה. היא חיונית, ומאחר שהיא כבר מכירה את החומר, נקודת המבט שלה רחבה, ולא נבלעת. לכן, כדי לא לוותר על החגיגה, התחלנו לחפש אחר שובבות ביקורתית. אנחנו רגילים לחשוב על ביקורת ספרות כטקסט רציני, מוכיח, מחנך ולא אחת כבד. אולי כי הוא מחפש אחר חשיבות. הטקסט השובב הוא הפוך מזה: משחקי, הומוריסטי, מהנה וקל. וכידוע, יש גם ביקורות משעשעות, או לכל הפחות אירוניות – המכילות נגיעות כאלה. ביקורת מסוג כזה נוטה להיות טקסט העומד לעצמו, אשר הקריאה בו מענגת מעצם הניסוח הרהוט האופייני לשנינה קומית. העובדה שמבקר מצליח לייצר עמדה שובבה כלפי ספר מלמדת על עיבוד עמוק של המקור, וממילא על שליטה בפרטים הקטנים המעניקה בעקיפין מהימנות. [...] במעלה17 17 רשימות ביקורת על ספרי שירה חדשים. זהו פרויקט שאפתני, שלא נולד כמוסף לחגי הקריאה אלא כעוד ציון דרך של קוראים. אנו מקווים שתשמרו אותו ותקראו לאורו. את הגיליון פותחת רשימתה של רות אשור על להבות הלב וענני הגשם מאת דרור בורשטיין, ולאחר מכן, רשימתו של ערן הדס (ברוך הבא!) על ספרו של אוהד פישוף המקל המדבר לומד עברית. אלפרד כהן כתב נפלא על מיץ של שוהם סכנה מנלה, ונועה שקרג'י על הספר הראשון על המשורר האחרון שכתב אילאור פורת – עורך הלשון של מעלה (הבטחנו חגיגה). ספיר פז ממשיגה את שירת הקינטסוגי בהנדסת אורות מאת גל נתן, ודניאל עוז קרא את אנתולוגיית שירת הנשים האמריקאית הסיכוי הפראי לחיות בעריכת ותרגום ריקי טראום, וחזר כדי לספר. גלעד מאירי שמח בקרוב יותר למשהו בוער – מבחר משיריה של יעל גלוברמן, ויהושבע סמט שינברג (ברוכה הבאה!) כותבת על עול הלו, ספר הביכורים של רואי רביצקי. נצר לאו כתב על האל והאלה בספרו של אורי פרץ אלה שרה איתי, שי פורסטנברג רעב לתמנון השבע של שני פוקר, וחיה לוי (ברוכה הבאה!) על מחזה קצר – ספר השירים השלישי של שי שניידר־אילת. נמרוד ברקו קורא בפליאה של צוריאל אסף בספרו העפרוני, תום בייקין־אוחיון שמח בוכל זה לעולם יתחיל ולא יחדל – התרגום החדש לשירי אוסיפ מנדלשטם. נדבי נוקד קורא לאור המלחמה בספר השירים החדש של יערה שחורי, ואורי אליס (ברוך הבא!) קורא שוב בסוף דבר – בתקווה שעד הגיליון הבא הרשימה הזו תאבד מהרלוונטיות שלה. גליה ברס מרימה להכלה של המדינה מאת לריסה מילר, ומורן שוב כותבת על גשרים ויופי בגשרים נופלים לאט מאת ענת בצר. אנחנו חותמים את הגיליון במדור מעבר לים, עם תרגום חדש לנאום של יוסף ברודסקי בקבלת פרס הנובל. תרגמה מרוסית (ברוכה הבאה!) אנה בוגוסלבסקי. את הגיליון מלווים הפעם ציוריה היפים של אורית אשל." מתוך דבר המערכת מעלה 17 לקריאה נוספת לחצו כאן
- [״כַּוֶּרֶת הַזָּהָב הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַסָּמוּי״ - סדנה עם ענת זכריה](https://www.poetryplace.org/product/״כַּוֶּרֶת-הַזָּהָב-הַגְּדוֹלָה-שֶׁ/) - מנחה: ענת זכריה 12 מפגשים, ימי ראשון, 18:00 – 21:00, 2100 ₪ פתיחת סמסטר ב' 2.3.25 סדנת שירה עם ענת זכריה – רילקה מגדיר את השירה כ"כוורת הזהב הגדולה של הסמוי", שבה טומנים המשוררים את "דבש הנראֶה", כל אשר נתפס בחושים ומהווה חומר גלם לבריאה חדשה – השיר. שפת השיר, בניגוד לשפה בתפקודה היומיומי, אינה
- [עֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בָּעוֹלָם | כרטיס אחד | 26.3 שולמית אפפל](https://www.poetryplace.org/product/עֻבְדָּה-שֶׁיֵּשׁ-מִשְׁפָּחוֹת-בָּע-5/) - סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי 19:45 - 21:00 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים 26.3 שולמית אפפל - גם אני הייתי ילדה מרק מִכָּל מַה שֶּׁקָּרָה הוֹרַי שָׂרְדוּ עָבְדוּ קָשֶׁה אַף פַּעַם לֹא יָשְׁבוּ בְּבֵית קָפֶה אִמָּא הֵכִינָה אֹכֶל מִשְּׁנַיִם שְׁלוֹשָׁה פְּרוֹדוּקְטִים אַבָּא אָכַל כָּל מַה שֶּׁהִגִּישׁוּ לוֹ אֲבָל רַק
- [עֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בָּעוֹלָם | כרטיס אחד | 19.3 יערה שחורי](https://www.poetryplace.org/product/עֻבְדָּה-שֶׁיֵּשׁ-מִשְׁפָּחוֹת-בָּע-4/) - סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי 19:45 - 21:00 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים 19.3 יערה שחורי - מה שעלינו להכיר לילדינו לִצְפּוֹת בַּשָּׁמַיִם עִם כָּל שְׁאַר הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁתּוֹךְ הַבֵּיצָה שֶׁלָּהֶן לֹא נִשְׁפָּךְ לְכָל עֵבֶר שֶׁתָּא הָאֲוִיר בַּבֵּיצָה עָלָיו לָמַדְנוּ בְּשִׁעוּר רִאשׁוֹן בְּכַלְכָּלַת בַּיִת מַחְזִיק מַעֲמָד. אֲנִי מַעֲנִיקָה לך אֶת
- [עֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בָּעוֹלָם | כרטיס אחד | 12.3 אורלי קסטל בלום](https://www.poetryplace.org/product/עֻבְדָּה-שֶׁיֵּשׁ-מִשְׁפָּחוֹת-בָּע-3/) - סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי 19:45 - 21:00 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים 12.3 אורלי קסטל בלום - כל אחד והגיהנום שלו הבת הגדולה ממש לא היתה רגילה ליחס כזה כאינדיבידואל, כי ראתה את עצמה תמיד כנתח של משפחתה – נתח שכלל לא קל להפריד אותו מהשלם. מתוך "הרומן
- [עֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בָּעוֹלָם | כרטיס אחד | 5.3 יגאל שוורץ](https://www.poetryplace.org/product/עֻבְדָּה-שֶׁיֵּשׁ-מִשְׁפָּחוֹת-בָּע-2/) - סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי 19:45 - 21:00 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים 5.3 יגאל שוורץ - לתת פתחון פה למי שפיו נסתם שאלתי את עצמי לא פעם עוד כנער, מדוע דווקא אמי, ורק היא מכל בני משפחתה ששרדו את השואה, עלתה לארץ. פרופ' יגאל שוורץ- ראש מכון הקשרים
- [עֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בָּעוֹלָם | כרטיס לכל הסדרה](https://www.poetryplace.org/product/עֻבְדָּה-שֶׁיֵּשׁ-מִשְׁפָּחוֹת-בָּע/) - סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית גלעד מאירי ימי רביעי במרץ 19:45 - 21:00 5.3 - יגאל שוורץ 12.3 - אורלי קסטל בלום 19.3 - יערה שחורי 26.3 - שולמית אפפל מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים
- [Language Poets of Jerusalem | הרשמה לכל הסדנא](https://www.poetryplace.org/product/language-poets-of-jerusalem-הרשמה-לכל-הסדנא/) - Language Poets of Jerusalem: connecting the past to the present משוררי ירושלים באנגלית: מחברים בין העבר להווה הסדנא תתקיים בחודש מרץ בימי שלישי בין השעות 18:00 - 20:00 התאריכים: מפגש ראשון - 4.3 מפגש שני - 11.3 מפגש שלישי - 18.3 מפגש רביעי - 25.3 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים
- [13-14/02 ריטריט אורבני: שאיפה ונשיפה](https://www.poetryplace.org/product/13-14-02-ריטריט-אורבני-שאיפה-ונשיפה/) - כניסה לתכנית הריטריט המלאה, 13-14.2 *** מחיר בהנחה לתכנית המלאה ! *** ריטריט כתיבה ויצירה אורבני בנושא שאיפה ונשיפה ב״מקום לשירה״: סירקין 5, חיפה. חמישי 13/02 - 18:00 תהילה חכימי 19:30 אפרת ולרו שישי 14/02 - 9:00 עמנואל פינטו 11:00 שחר מריו מרדכי 13:00 יעקב ביטון * ביטול עד יומיים לפני תחילת הריטריט (11/02)
- [13/02 ריטריט אורבני: שאיפה ונשיפה | יום חמישי](https://www.poetryplace.org/product/13-02-ריטריט-אורבני-שאיפה-ונשיפה-יום-חמישי/) - כניסה ליום אחד של הריטריט, יום חמישי 13/02 ריטריט כתיבה ויצירה אורבני בנושא שאיפה ונשיפה ב״מקום לשירה״: סירקין 5, חיפה. חמישי 13/02 - 18:00 תהילה חכימי 19:30 אפרת ולרו ביטול עד יומיים לפני תחילת הריטריט (11/02)
- [14/02 ריטריט אורבני: שאיפה ונשיפה | יום שישי](https://www.poetryplace.org/product/14-02-ריטריט-אורבני-שאיפה-ונשיפה-י/) - כניסה ליום אחד של הריטריט, יום שישי 14/02 ריטריט כתיבה ויצירה אורבני בנושא שאיפה ונשיפה ב״מקום לשירה״: סירקין 5, חיפה. שישי 14/02 - 9:00 עמנואל פינטו 11:00 שחר מריו מרדכי 13:00 יעקב ביטון ביטול עד יומיים לפני תחילת הריטריט (11/02)
- [שפת אם: קורס כתיבה לאמהות אחרי לידה](https://www.poetryplace.org/product/שפת-אם-קורס-כתיבה-לאמהות-אחרי-לידה/) - מנחה: המשוררת קרן קוך 6 מפגשים, ימי ראשון (החל מהתאריך 23/03/24), 10:00-12:00 ״מקום לשירה״ (סירקין 5, חיפה)
- ["עינדי חיקאיה – عندي حكاية" סדנת כתיבה בערבית](https://www.poetryplace.org/product/עינדי-חיקאיה-عندي-حكاية-סדנת-כתיבה-ב/) - מנחה: ד"ר ג'ודת עיד جلسات، الثلاثاء (من 04/03/25)، 17:00-19:00 مكان للشعر، سيركين 5 حيفا مضامين ورشة الكتابة الابداعية: عندي حكاية اشراف: د. جودت عيد، شاعر وكاتب تتيح ورشة "عندي حكاية"، مساحة للكتابة وللتّفكير من خلال نصّ، والتّواصل مع الذّات والرّغبات والمخاوف والذّكريات والخبرات الّتي بلورت شخصيّة كلّ منّا. في الورشة نحاكي رحلتنا الإبداعيّة، ودوافعنا النّفسيّة الشّخصيّة
- [מהראש למסך: סדנת תסריטאות](https://www.poetryplace.org/product/מהראש-למסך-סדנת-תסריטאות/) - מנחה: מתן שירם 12 מפגשים, ימי שני (החל מהתאריך 17/03/25), 21:00-19:00 מקום לשירה, סירקין 5 חיפה [שוק תלפיות]
- [״אין לי מילים״ - סדנת כתיבה](https://www.poetryplace.org/product/״אין-לי-מילים״-סדנת-כתיבה/) - מנחה: עלמה זהר 12 מפגשים, ימי שישי (החל מתאריך 21/03/25), 11:00-9:00 מקום לשירה, סירקין 5 חיפה [שוק תלפיות]
- [אל תוך האוקיינוס: סדנת פרוזה](https://www.poetryplace.org/product/אל-תוך-האוקיינוס-סדנת-פרוזה/) - מנחה: רון דהן 12 מפגשים, ימי שלישי (החל מתאריך 11.3.2025), 21:30-19:30 מקום לשירה, סירקין 5, חיפה [שוק תלפיות]
- [לפרוץ מהמורגל: סדנה לכתיבת שירה לממשיכים.ות](https://www.poetryplace.org/product/לפרוץ-מהמורגל-סדנה-לכתיבת-שירה-לממשיכ/) - מנחה: שז 12 מפגשים, ימי רביעי (החל מתאריך 19/03/25), 21:30-19:30 מקום לשירה, סירקין 5 חיפה [שוק תלפיות]
- [כניסה למפגש יוצר - 22.1 עדי ערמון](https://www.poetryplace.org/product/כניסה-למפגש-יוצר-22-1-עדי-ערמון/) - כרטיס כניסה למפגש יוצר בסדרת "הוספה ספרותית" 22.1 עדי ערמון 19:45 - 21:00 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים
- [כניסה למפגש יוצר - 15.1 תמר מרין](https://www.poetryplace.org/product/כניסה-למפגש-יוצר-15-1-תמר-מרין/) - כרטיס כניסה למפגש יוצר בסדרת "הוספה ספרותית" 15.1 תמר מרין 19:45 - 21:00 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים
- [כניסה למפגש יוצר - 8.1 שירלי גל](https://www.poetryplace.org/product/כניסה-למפגש-יוצר-8-1-שירלי-גל/) - כרטיס כניסה למפגש יוצר בסדרת "הוספה ספרותית" 8.1 שירלי גל 19:45 - 21:00 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים
- [כניסה למפגש יוצר 25.12 - גיא פרל](https://www.poetryplace.org/product/כניסה-למפגש-יוצר-25-12-גיא-פרל/) - 25.12 גיא פרל - על טבע האדם 19:45 - 21:00
- [כניסה למפגש יוצר - 1.1 בני ציפר](https://www.poetryplace.org/product/כניסה-למפגש-יוצר-1-1-בני-ציפר/) - כרטיס כניסה למפגש יוצר בסדרת "הוספה ספרותית" 1.1 בני ציפר 19:45 - 21:00 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - ינואר](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המיל/) - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - ינואר 2025 ימי שני, 19:00 - 21:00 השרשור הנצחי, השיר הארוך מנחה: נועה שקרג'י התפתחויות טכנולוגיות ואחרות מעודדות את השיר הקצר: קצר לקרוא אותו, קצר להבין אותו קצרצר להחליט לגביו כן או לא. העולם מלא טקסטים קצרצרים ובלתי מספקים, פריכיות אורז מנופחות שמתחזות לפחמימות ומשאירות קוראים רעבים עם חצאי קלישאות-מחשבות על משהו עמום ושטוח שלעולם לא יתפח. הסדנה תלך בניגוד לכך, אל השיר הארוך - אל המוזיקה, השיחה, החזרות והעולמות, אל ההזדמנות הגדולה. מה שטוב להומרוס, לוירגיליוס, לשרון אס, לדנטה, להרולד שימל, לויליאם בלייק, למשה סרטל ולאחרות ואחרים - טוב גם לנו. הלאה השיר הקצר! ארזו צידה לדרך, ובואו לאורך.
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - מרץ](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המיל-3/) - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - מרץ 2025 ימי שני, 19:00 - 21:00 אין מטאפורות אין דימויים - על המחשבה המטאפורית מנחה: גלעד מאירי
- [סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - פברואר](https://www.poetryplace.org/product/סדרת-כיתות-אמן-בבית-הספר-לאמנויות-המיל-2/) - סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה - פברואר 2025 ימי שני, 19:00 - 21:00 אפיון דמויות ושאר מניפולציות: סדנה מנחה: אסף שור
- [מנוי שנתי לננופואטיקה](https://www.poetryplace.org/product/מנוי-שנתי-לננופואטיקה/) - מנוי הכולל 4 גליונות ננופואטיקה בשנה במחיר מיוחד
- [ננופואטיקה 39: שכנים](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-39-שכנים/) - עמרי נריה יולי, עכשיו לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים הֶעֱמַדְנוּ אֶת הַטַּנְקִים עִם הַפָּנִים לְעַזָּה, חִכִּינוּ. שְׁתַּיִם נוֹבְּלֵס בַּכִּיסִים חָשַׁבְתִּי לְבַדָּן יַסְפִּיקוּ, חִכִּינוּ. מַה שֶּׁהָיָה עוֹדֶנּוּ טוֹרֵד אֶת הַדַּעַת הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאתִי בְּדִיּוּק שַׁעַר הַגְּבוּל, הָעוֹמְדִים בְּפֶתַח הַסְּעָרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת. ננופואטיקה 39 בעריכת רות אשור מוקדש לעיסוק בשכנים ובשכנות. בשנה בה למדנו להכיר מחדש את שכנינו בחדרי המדרגות ובמקלטים, בהפגנות, בשדה הקרב; שנה שבה גבולות המדינה בוערים ונדרש להתבונן בהם מחדש – גם מהבחינה הספרותית. החיפוש הספרותי אחר שכנות מזהה את המורכבות, את החיכוכים ואת סכסוכי השכנים אך גם האחריות על האחר ואת הצורך ללמוד לחיות יחד. תנועת הגליון נעה מכאב גדול ושבר אל עבר אפשרות לקרבה ולתקווה. בננופואטיקה 39 יש 61 יוצרים ויוצרות ו-81 יצירות, בשירה ובפרוזה. המסע אחר השכנות בגליון מתחיל בשכנים במובנם הקלאסי, מהבית המשותף, הרחוב והשכונה (נועה שקרג'י, טל מיכאליס, רוני אלדד). משם הוא נע אל עבר השכנות הפוליטית-הלאומית, מפנה מבט אל קולות המלחמה, האזעקות, אל אחינו ואחיותינו החטופים, אל מה שמתרחש מעבר לגדר (טל ניצן, דרור בורשטיין, קים מידן). טקסטים רבים עוסקים בקשר שבין שכנות ומוות (צרויה להב, אביב פטר, מירלה משה אלבו). הגליון מסתיים בשכנים "אחרים", בחוצנים של מרגרט אטווד שכבר כאן (בתרגום שלומית גרינפילד גילת), ובשכנות עם הטבע, במעוף הציפורים, בקולה של הרוח (צוריאל אסף, איתן דקל, שׁוּאֶה דוֹ). מופעי השכנים השונים, חושפים כי קו הגבול המבחין בין הפרטי והכללי, בין הקרוב לרחוק, בין האישי והפוליטי, כמעט ולא קיים. הטקסטים בגליון מלמדים כי אנו עוסקים ללא הרף בגבולות ובמשמעותם, אך גם דורשים מאיתנו לחשוב מה לעשות בגדרות במאה העשרים ואחת? ובקירות? ובגבולות? רות אשור, משוררת ותלמידת מחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ירושלמית, אמא של ענבר. פרסמה שירים, סיפורים קצרים וביקורות ספרות. ספרה ‘הלומת אור’ (2019) ראה אור בהוצאת ‘מקום לשירה’ וזכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים.
- [מעלה: גיליון 16](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-16/) - "הגיליון ה־16 של מעלה מחפש דרכים חדשות לקרוא קריאה קרובה – לא בהכרח צמודה, לא בהכרח מפורטת דיה ולא בהכרח שמחלצת די משמעויות מן הקריאה. גם לא קריאה קלסטרופובית, אשר מתמסרת לפרטים ומוותרת על הקורא. אבל בהחלט כזו שמתעכבת על הטקסט עצמו, שמאמינה שיש בו משמעות שמבקשת להתגלות, שיש בו כוונה ולכן שיש חשיבות לפרטים המרכיבים אותו. קריאה שמשתהה, לפחות עם כמה שורות, מבלי לקפוץ הלאה. קריאה סקרנית. בגיליון ה־16 של מעלה 15 רשימות, וכמו תמיד – מקריאת אוסף הביקורות שהגיעו למערכת תוכלו להבין דבר מה על הרשת שעליה אנחנו נישאים, ושבצמתיה אנחנו נפגשים בימים אלו. בחטיבה הראשונה של הגיליון, רשימות על גיבורות נשיות ונועזות: רשימה נפלאה של דניאל עוז על "תיסלם דאוד" מאת לורן מילק, רשימתה של רותם עטר על "אישה בקוטב" מאת כריסטיאנה ריטר ורשימתו של אביב פטר על "רוסלקות" מאת דפנה בר שילון, שממזגת בין הרצף הנשי לסוריאליסטי והמאיים. בעקבותיו, מגיעה רשימתה של עטרה בן חנן על "איך להיות מוזה" – ספר הביכורים של דנה שוופי, שאף הוא מערב בין אימה לפרודיה. הלאה: אמיר חרש לא מוכן לעשות צ'ק אאוט וכותב על "מלון גרנד בבילון" מאת ארנולד בנט. מאימה קלה לאימה כבדה. רונית חכם כותבת על צורה ותוכן ב"אפירוגון" מאת קולום מק'קאן, ודניאל בהר נפרד מאליאס ח'ורי במאמר על טרילוגיית "ילדי הגטו". ממשיכים אל חטיבת שירה קטנה ומצוינת: גלעד מאירי על "זיכרונות מבבל" מאת נתן וסרמן, עמית בן עמי על "רקוויאם" מאת אהרן שבתאי, ואיתיאל קריספין על "צל איש נבהל" מאת דביר שרעבי, ועל פואטיקת "הנזוף" הדתית בשיריו. מנימת הנזיפה התיאולוגית מתקדמים אל הנזיפה הנחוצה לביקורת הספרות בנושא (היעדר) התמודדות עם אי־מובנות בכלל, ובספריו של שמעון אדף בפרט: אלעד נבו על "גם (סיפורה של האחות הבכורה, רווקה בת שלושים, החיה על סף הפלא)" (מה לא ברור כאן), מאת שמעון אדף. ממשיכים אותו יואל בוטביניק הכותב על "זמן מיד שניה: קיצו של האדם האדום" מאת סבטלנה אלכסייביץ', ושרי שביט הכותבת על הזכות למות בעד ארצנו בספרה של אורית וולפייר, "בין האדם למקום". במדור "צפון ברך", העוסק כתמיד בביקורת כריכות, מורן שוב קוראת קריאה צמודה בכריכותיהם של ״ספר דרך״ מאת אליק פלמן ושל ״אני סופר״ מאת עודד מנדה־לוי. את הגיליון חותם תרגומו של יותם בנשלום לשיר "תמה המלחמה" מאת נאצר רבאח." מתוך דבר המערכת מעלה 16. לקריאה נוספת
- [ננופואטיקה 31 - סוכר](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-31-סוכר/) - רפי וייכרט קפה הפוך בפיצוחיה השכונתית "אַתָּה מוֹסִיף סֻכָּר?" הוּא שׁוֹאֵל מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל וַאֲנִי מֵשִׁיב בְּחִיּוּךְ "מָה פִּתְאוֹם? הַחַיִּים מְתוּקִים" וְלֹא מַאֲמִין שֶׁהַמִּלִּים הָאֵלֶּה חָצוּ אֶת שְׂפָתַי. לְרֶגַע הֵן מְרַחֲפוֹת בֵּינֵינוּ כְּמוֹ טַעַם לְוַאי שֶׁמּוֹתִירָה בַּחֲלַל הַפֶּה אַבְקַת סֻכְּרָזִית. ננופואטיקה 31 מוקדש לסוכר. פלטת המתוקים כוללת מנעד מגוון של טעמים, ארומות ותמות, אשר משקפים את מורכבותו של הנושא בעידן של מודעות לתזונה בריאה ולצדק חברתי. הסוכר מופיע בהקשרים רחבים כדימוי או כאובייקט לעצמו: אהבה, מין, יחסים משפחתיים, קיטש, המוניות, התמכרות, ניצול פועלים במטעי סוכר, השמנה, דיאטה, סכרת, תחליפי סוכר ועוד. מטבע הדברים זהו גיליון מעורר ואקטואלי, שחושף מערכת יחסים אמביוולנטית כלפי מושא שבעבר הלא רחוק היה בדרך כלל שם נרדף לדבר מה טוב או חיובי. קצת ערכי גלוקוז: בגיליון יש 65 שירים מאת 50 משתתפים. במשתתפים ובמתרגמים: שי דותן, סיון הר שפי, עמיחי חסון, אורית מיטל, אלה נובק, טל ניצן, רוני סומק, דניאל עוז, מרב פִּיטוּן, אורין רוזנר, בני שבילי, ליאור שטרנברג ומתי שמואלוף. יש בגיליון 14 תרגומים משירי מרגרט אטווד, גָּאוִין יוּאַרְט, אי. אי. קאמינגס ועוד. לבסוף, ברוח שירו הידוע של נתן זך (ובפרשנות לא אירונית), נראה שננופואטיקה סוכר נובע מזיקה מהותית, עמוקה, לעיתים סמויה, הקיימת בין שירה למתיקות: "בַּמֶּה לְהַמְתִּיק יָמִים אִם לֹא בְּשִׁירִים". עורך: גלעד מאירי
- [ננופואטיקה 34: שופינג](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-34-שופינג/) - "שׁוֹפִּינְג. מסע קניות: 'אין כמו סיבוב שופינג להטביע את היגון בפריטים חדשים' (פילגוד, 2004); אנגלית: shopping." (מתוך מילון הסלנג המקיף, רוביק רוזנטל). שופינג הוא תופעה חברתית־עכשווית המהווה חלק אינטגרלי ובלתי נמנע מחיי היומיום שלנו. השופינג יכול להיות סממן דרקוני של המציאות הקפיטליסטית ותרבות הצריכה אבל גם זיכרון של שיטוט במחוזות גן עדן של ילדות אפוף בובת ארנב, צמר גפן מתוק ובלון סגול. שופינג מציף חוויות הקשורות לתהליך הקנייה, לשלביו ולסוגיו, בין אם מדובר בקניות בסופר, במכולת השכונתית או באינטרנט, ובין אם בקניות יד ראשונה, שנייה, כמתנה, כבזבוזים, בברטר בתשלומים, או בהקפה. אחת המשימות המעניינות של כתבי עת היא ליצוק את היומיומי, הרגיל והעכשווי, לכדי יצירה, פואטיקה, אמנות. ננופואטיקה 34 — שופינג, מנסה לבצע את התנועה הזו, לקחת את הגשמי והנטוע במציאות, ולהתיכו לתוך הספרות. לעבד את החוויה הפשוטה והכמעט מובנת מאליה של רכישה באינטרנט, קניית בגדים בקניון או עריכת קניות בסופר לכדי עיסוק ברגש, ביחסים בין אישיים, בתכונות אופי ובאסתטיקה. התצרף של הגיליון מורכב מיצירות שנקנו בחנות שירת הננו והפאנץ' (לריסה מילר, נעה שחם, שושנה סגל) חנות השירה הלירית (גוני ינקלביץ', אודי שרבני), חנות השירה בפרוזה (אדוה קמחי חן, אביחי קמחי) ושירת רשימות (רותם בר ישראל, רותי רום), חנות התרגומים (יהונתן דיין, שי קומורוב, שלומית גרינפילד גילת, מרב פיטון), בחנות לפרוזה קצרה וקצרצרה (נועם נגרי, טל ניצן, אילה שרעבי זמור) ולפרוזה פרגמנטרית (אביב פטר, יעל הוניג) וגם בחנויות לפרוזה מנוקדת ולסיפורי ילדים. תוכלו למצוא גם ריאיון עם פחית עגבניות (רותם עוזרי) וקטעי מכר זניים (יונדב פרידמן). את הגליון חותמת מסה מאת זלי גורביץ' המבקשת לתת מקום גם לדברים הלא־חומרים, הרוחניים, שאנחנו "קונים" או מבקשים לעצמנו. הרצון לשים דברים אלה במקומם מוביל לשאלת השייכות, האם מה שקניתי שייך לי או להיפך? או במילותיו של זלי: "התודעה היא כִּמְכוֹלָה הקולטת אליה מה שבא הן מבחוץ והן מתוכה". עורכים: ספיר יונס ונצר לאו "כאן תרבות" תוכנית לפתיחת שבוע הספר: ספיר יונס ונצר לאו מדברים על הגיליון
- [מעלה: גיליון 15](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-15/) - במעלה 15 15 רשימות. אביב פטר כותב על הבטלה בספרו של בועז יזרעאלי פרזיט, יעקב גולדברג התחקה אחר צורתה הספרותית הגמישה של היוגה בספר יוגה מאת עמנואל קארר, אלפרד כהן קורא את צי מאת אלכס בן ארי כסיום/התחלה של עבודת הרגשות של המשורר, גלעד מאירי מנתח את עיצוב דמות האב בספרו של אודי שרבני בכורתי ושרון שקרג'י כותבת על הליכה לאחור במי שסוכתו נופלת מאת צבי מאיר. עמיחי חסון דורש דרשה על סיפור על סב (אברהם זיידה הלר) ונכד (רנן שור) על פי ספרו של הראשון גיבור בעל כורחי, איתיאל קריספין ועדו ניצן מקציעים את השורשים המשיחיים והנבואיים של העברית. הראשון בכתיבה על ספרה של רות פויירשטיין ספר שכחה וגאולה, והשני בכתיבה על ספרו של יניב איצקוביץ ההתחלה של כל הדברים. נצר לאו כותב על הסוד ועל הלא סודי בספר השירים בסוד החשמל מאת נעמי חשמונאי ותום בייקין־אוחיון כותב על עבודת הקורבנות (הספרותית) במסכת תהום מאת איל חיות־מן. ממשיכים עם עבודת הספרות: אספיר בלה מילמן כותבת על בעקבות השורשים מאת פרימו לוי וכנרת רובינשטיין נפרדת מפול אוסטר דרך ספרו האחרון באומגרטנר. אחרי מות מתורגמים אך לא קדושים: אלעד נבו בעקבות שלישיית התרגומים החדשים לאנדרה ז'יד. מתקרבים לסיום: יהונתן דיין תרגם מאנגלית מבוא לתיאוריית הפרוטוניזם, ומורן שוב שוב על הספרים, והפעם על ניירות הבִּּטְנָה (פוֹרְזָצִים) של ספרים. את הגיליון מלווים תצלומיו היפים, השרופים של אובל אברמוביץ. לקריאה נוספת: https://maala.co.il/
- [במקום עוגיית מדלן](https://www.poetryplace.org/product/במקום-עוגיית-מדלן/) - היום אֲנִי מַפָּה עַל הַקִּיר תְּלוּיָה בְּמִסְגֶּרֶת זִכְרוֹנוֹת. אֶתְמוֹל הָיִיתִי מִפְרַץ אַלְגִ'יר אוֹתוֹ הַמִּפְרָץ שֶׁאִמָּא דִּבְּרָה עָלָיו מוּל הַנּוֹף בְּחֵיפָה, מַבָּטָהּ הִתְמַלֵּא אָז בְּיָם. מָחָר אֶהְיֶה נָמָל וּמֵזַח סִמְטָאוֹת בַּקַּסְבָּה בְּאַלְגִ'יר. פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁחָסֵר לִי חֵלֶק מֵהַסִּפּוּר שֶׁלִּי הַיּוֹם אֲנִי מְחַבֶּרֶת בֵּין הָאֳפָקִים. כפי שמרמז שמו, ספרה הראשון של מילכה שמולביץ, במקום עוגיית מדלן, הוא ספר שנושאו המרכזי הוא הזיכרון. שירי הספר ממפים בשפה חדה, בהירה ויוצאת דופן בכנותה, את הגירתה של המחברת מאלג'יר לפריז ומשם לישראל. החום, השמש והים של אלג'יר מתערבבים בהם עם הקור, הניכור והבלבול של המעבר לפריז בילדותה, ומאוחר יותר עם חוויית העליה לארץ. זהו ספר יוצא דופן בשל הסגנון החופשי, הישיר והמדויק שבו מתעמתת שמולביץ עם כוחם של הזיכרונות ועם השאלות הלא פשוטות שהם מעוררים. אך ייחודיותו טמונה גם בשני היבטים ביוגרפיים נוספים. ראשית, אין זה דבר מובן מאליו להוציא ספר ראשון בגילה של המשוררת, ובוודאי לא ספר שהוא כה חד ונטול סנטימנטליות. בנוסף, השירים, במבטם הביוגרפי, מפנים את תשומת הלב לרקע הספציפי של החיים באלג'יר הצרפתית - עולם שריחותיו וצבעיו קיבלו חשיפה מעטה, אם בכלל, בשירה העברית. במקום עוגיית מדלן, הוא קובץ, עשיר, חושני, בשל ומרגש מאד, של משוררת שמניחה בפנינו עולם ומלואו שהיה שמור בזיכרונה ועתה הוא פתוח עבור כולנו. זו הזמנה שאין להקל ראש בחשיבותה ובערכה. מילכה שמולביץ נולדה באלג׳יריה (1955), גדלה בצרפת. בעלת תואר ראשון בספרות מודרנית מאוניברסיטת פריז-ננטר. עלתה לארץ בגיל 29 ועבדה בתחום המחשבים. נשואה, אם לחמישה ילדים. כלת פרס הסיפור הקצר של עיתון הארץ לשנת 2007. פרסמה שירים בכתבי עת שונים, ובוגרת בית הספר לאומניות המילה (2022). במקום עוגיית מדלן הוא ספרה הראשון.
- [מעלה: גיליון 14](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-14/) - מעלה 14 מוקדש לדיון בערכים בספרות במאה ה-21, והוא כולל עשר מסות ושיר שכל אחד מהם מציע דרך באמצעותה קוראים ומבקרים של ספרות עכשווית יוכלו להעריך את היצירה בה הם קוראים. ערכים נתפשים כדבר קלאסי, קבוע ועתיק, שאין עליו ערעור ושאין בו התפתחות או שינוי. אולם למעשה אין זה כך. הערך אינו קבוע, ואינו עומד כשלעצמו. הוא המצאה חברתית מתמשכת, המצויה תמיד בתוך הקשר. לכן הדיון בערכים צריך להיעשות באופן ציבורי וקבוע, משום שהערכים מתקיימים ומשתנים כל הזמן, והדיון בהם הוא הדרך לחלצם מן הסמוי אל הגלוי ולהשפיע עליהם. משמעותה של המילה ערך (בלטינית, ובשפות עתיקות אחרות בעקבותיה: Valor) היא להיות חזק. אולי מכיוון שעם התהוותו של ערך, נוצרת הלימה עוצמתית המגשרת בין המופשט והקונקרטי, האסתטי והטוב, הפילוסופי והכלכלי. הערך מייצר קשר בין רעיון, מידה, תכונה או מוצר לבין התממשותו בעולם. הערך מאפשר חליפין שמערבים את ההומניסטי והרוחני באופן שחוצה מישורים, מייצר מוסכמות ומאפשר תקשורת. ולכן – ללא ערכים אין חברה. מאחר והספרות נוטה לחזות את המציאות, יש בגיליון זה תקווה לפיה ערכים יוכלו לנווט גם את דרכה של הישראליות, שנראית מרוסקת מתמיד – קדימה. מעלה 14 מאגד מבחר של ערכים בעלי הקשר פואטי, תרבותי ורוחני, שאנו ממליצים לבקר ספרות לאורם: אזרחיות (גלעד מאירי), אי־סתמיות (דרור בורשטיין), אנטי־קיברנטיקה (נועה שקרג'י), אינטימיות (רון דהן), דיאלוגיות (גדעון טיקוצקי), הלימה (עדה ורדי), חופש (סיון בסקין), מגניבות (טינו מושקוביץ), מוזיקה (ריטה קוגן), מקריות (אייל דותן) וקריאה קונקרטית (ננה אריאל). אין בגיליון טענות נפוחות מסוג כלשהו: לא שאלו הערכים הראויים היחידים, לא שהמצאנו אותם, ולא שהם נועדו לדורות, אלא שזה צרור המפתחות שליקטנו מהמחשבה הספרותית הקולקטיבית ומהשותפים הטובים בה, שהם ראויים, שימושיים ומלאי משמעות, ושיש בכוחו של הדיון הזה להניע אותנו קדימה. עורכת: נועה שקרג'י מערכת: עטרה בן חנן, גלעד מאירי, אביב פטר משתתפים: ננה אריאל, דרור בורשטיין, סיון בסקין, חיים גולדגרבר, רון דהן, עדה ורדי, גדעון טיקוצקי, גלעד מאירי, טינו מושקוביץ, ריטה קוגן, נועה שקרג'י לקריאה נוספת: https://maala.co.il/
- [ננופואטיקה 37: מסביב לעולם 4](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-37-מסביב-לעולם-4/) - ננופואטיקה 37 מסביב לעולם 4 בַּרְבּוּרִים מִזְדַּוְּגִים / מייקל לונגלי גַּם עַכְשָׁו עֲדַיִן חֲבָל לִי שֶׁלֹּא הָיִית שָׁם, יוֹשֶׁבֶת לְצִדִּי עַל גְּדַת הַנָּהָר: הַבַּרְבּוּר וְזוּגָתוֹ שִׁיְטוּ בְּתֹאַם עַד שְׁרָאשֵׁיהֵם הַקְּטַנִּים נִפְגְּשׁוּ וְרֶגַע הַסִּיּוּם הָאַבִּירִי הִתְפּוֹגֵג לְאַדְווֹת. מאנגלית: בת-שבע דורי ננופואטיקה 37: מסביב לעולם 4 רואה אור לרגל יום השנה הבינלאומי (21.3). כתב עת הוא יצור מוזר – מעין צייד לקט אקלקטי של יצירות עכשוויות, אשר ניזון ממקריות או שמא מסינכרונים מפתיעים. הפעם לדוגמה, שני מוטיבים לא צפויים: המאה ה-19 ודומיננטיות אירית. הרומנטיקה של המאה ה-19 באה לידי ביטוי ב: 11 שירי פיות איריים בני התקופה בתרגומו של יותם בנשלום; שירה רומנטית וטרנסצנדנטליסטית אנגלו-אמריקאית (ויליאם וורדסוורת' והנרי דיוויד ת'ורו בהתאמה) בתרגומו של דרור בורשטיין; מחוות של ליזל מולר בתרגומו של עמיר תומר לציירים קלוד מונה וג'יימס ויסלר ולמוסיקאים יוהנס ברהמס וקרלה שומאן. דומיננטיות של שירה אירית היא חיכוך לשוני חיובי המנוגד ליחסי ישראל-אירלנד שנמצאים בתחתית חבית הגינס. עם זאת, נראה שזה רגע פואטי-היסטורי שבו אור משונה מאיר על יחסי המדינות, כי הגיליון הקודם של ננופואטיקה בעריכת ליאור שטרנברג הוקדש כולו לשירה אירית עכשווית. המתרגמים בנשלום (11 תרגומים), דורי (2) ודניאל עוז (4) תרמו 17 תרגומים משירה זו. בגיליון מתפרסמים שיריהם של הנובֶּליסטים ויליאם באטלר ייטס ולואיז גליק ושל משוררים קנונים אחרים כגון, אדוניס, ברטולד ברכט, לנגסטון יוז, אן סקסטון ורוברט פרוסט לצד משוררים פחות מוכרים ומופלאים כגון ביל וואלאק, ליזל מולר ואדגר קונץ האמריקאיים, מייקל לונגלי ופול מלדון האירים, ופאולו רוּפִילִי האיטלקי. אנו זוכים לראשונה גם להכיר בעברית עוד שני משוררים נהדרים וחשובים בארצם: לואיס יוּסף רֶייֶס הקובני, הודות לתרגום של טל ניצן, וז'וּזֶה לוּאִישׁ הוֹפֶר אַלְמַדַה מקָאבּוּ וֶרְדֶה, הודות לתרגום של עידן בריר. בגיליון יש 66 יצירות (64 שירים ועוד קטעי יומן וראיון) מאת 47 יוצרים: 31 משוררים ו-16 מתרגמים. התרגומים משמונה שפות: איטלקית, אנגלית, גרמנית, ספרדית, ערבית, פורטוגזית, צרפתית ורוסית. המשוררים הם מעשר מדינות: איטליה, אירלנד, אנגליה, ארצות הברית, ברית המועצות לשעבר, גרמניה, סוריה, צרפת, קָאבּוּ וֶרְדֶה וקובה. אמנם, קשה לחוש עתה בתפקידה המקרב של תרגום שירה ומסר האחווה שלה, אולם פעולה נחושה זאת של שגרת שירה בימי מלחמה היא חלק מאתוס של עם חפץ חיים המבקש לשמור על זיקה קבועה עם הרוח האנושית הגדולה. ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 20 ספרים, האחרון שבהם הוא הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת (מקום לשירה 2022). מנהל שותף של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה עם נועה שקרג'י.
- [מעלה: גיליון 13](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-13/) - במעלה 13 חמש עשרה רשימות. את הגיליון פותחת רשימתו של אביב פטר "תסבוב לא תישן" על ספר ביכוריה של איה אליה היא אתה עכשיו. זוהי אינה רשימת ביקורת, אלא יצירה בעקבות ספרה של אליה – מזן הטקסטים שלא מבקר מפורשות את היצירה המקורית, אלא שעצם כתיבתו היא עדות מובהקת לאיכויותיה. את רשימה זו ממשיכה רשימתו של שי פורסטנברג על רביעיית מיתרים מאת אנה אנקוויסט, הסובב אף הוא את האבל באמצעות חזרות ומוזיקה. שלוש הרשימות העוקבות, מצביעות על נקודות תורפה וכיווני התפתחות מוחמצים ומומלצים ביצירות שבהן הן עוסקות: רשימתו של יוני דוד על הנחיות למניעת ייאוש מאת אדה לימון, אלפרד כהן על כל החזיונות בחושך מאת עמית זרקא, ויובל אונגר על כל קשר בין הדמויות מאת אודי שרבני. לאחר מכן מופיעה מסה מאת שרון שקרג׳י על ביקורת הספרות הרומנטית, ולאחריה רשימתה של דנה שוופי על עיצוב חוויית הרילוקיישן בספרה של תהילה חכימי יריתי באמריקה. ים טרייבר ברשימה מאירת עיניים על הפואטיקה של פייר פאולו פזוליני על פי ספרו מעשים לא טהורים | אמדו מיו שתורגם לאחרונה, גלעד מאירי כותב על אפוקליפסה ננופואטית בכלב צער מאת יובל גלעד, ומרדכי קטן על תפקיד הגורל במזל יתומה מאת גלית דהן־קרליבך. איתיאל קריספין מטייל בארץ ישראל עם מרחוק מאת סיון הר־שפי, ודניאל מאירי מתאר את ההתנתקות משורשים ומזהות באמצעות קריאה באתיקה אחרי אושוויץ מאת יואב אשכנזי. את הגליון סוגרות שלוש רשימות נפלאות: מורן שוב על כריכת קטלוג 2023 של תערוכת עדות מקומית, תום בייקין־אוחיון נפרד מהמתרגם עמנואל לוטם, ופיליפ קיי דיק בתרגומו של אילאור פורת, בכמה המלצות חשובות מתוך הרצאתו: “אם העולם הזה נראה לכם רע, אתם צריכים לראות חלק מהאחרים״. את הגיליון מלוות עבודותיו של אהרון פז.
- [ננופואטיקה 36: שירה אירית](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-36-שירה-אירית/) - שירה אירית מודרנית עורך: ליאור שטרנברג שיר / שיימוס היני עֵץ הָחוּזְרָר כְּמוֹ נַעֲרָה בִּשְׂפָתוֹן בּוֹהֵק. בֵּין הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית וּכְבִישׁ צְדָדִי עֲצֵי אַלְמוֹן מַפְלִיגִים בְּמֶרְחָק רָטֹב, נּוֹטֵף, בֵּין הַקָּנִים. שָׁם פִּרְחֵי הַבֹּץ שֶׁל הַנִּיב, פִּרְחֵי הָאַלְמָוֶת שֶׁל הָמִנְעַד וְהָרֶגַע שֶׁבּוֹ הַצִּפּוֹר שָׁרָה קָרוֹב מְאֹד אֶל הַמּוּזִיקָה שֶׁל מָה שֶׁקּוֹרֶה. מאנגלית: ליאור שטרנברג ננופואטיקה 36 מוקדש לשירה אירית מודרנית מן המאה העשרים ועד ימינו. בגיליון 63 שירים מאת 11 משוררים, בהם שני חתני פרס נובל (ויליאם בטלר ייטס ושיימוס היני). זהו מבחר המציג את מיטבה של השירה האירית מן המאה העשרים בעיקר, ועדיין הוא מצומצם יחסית בשל מספר דחיות להן זכינו ממו"לים מרכזיים באירלנד, ככל הנראה מסיבות פוליטיות. על אף זאת, הקובץ מאפשר היכרות עם כמה מטובי המשוררות והמשוררים האירים וכלולים בו מבחרים נדיבים משירתם של ויליאם בטלר ייטס, פטריק קאוואנָה, לואי מֶקְנִיס, שיימוס הינִי, מייקל לונגלי, איוואן בּוֹלַנְד, פול דוּרְקַן, פול מלדוּן, טוני קרטיס, מוֹיה קאנון וליאֶן או'סאליבן. מרבית השירים תורגמו על ידי העורך, ליאור שטרנברג ובנוסף מופיעים בו תרגומים מאת גלעד מאירי, מרב פיטוּן, דניאל עוז ואריאל זינדר. כמו כן כלולים בו שני תרגומים מאת אוֹרִי ברנשטיין ז"ל. המבחר משקף כמה מן הנושאים המרכזיים של השירה האירית ומבטא בין השאר את גישתה האינטימית אל ההיבטים ההיסטוריים, הנטורליסטיים והמיתולוגיים של המרחב הכפרי, כמו גם את המחיר שגובים סכסוכים פוליטיים וחברתיים. השירים מתאפיינים בנוסח דיבורי ובשפה מטפורית מדויקת וגמישה. זוהי פואטיקה המשלבת בהרמוניה בין תחכום לפשטות ומבקשת להדהד את אופיה הייחודי של הזהות האירית. ליאור שטרנברג פרסם עד כה ששה קבצי שירה, עליהם זכה בין היתר בפרס ראש הממשלה לשנת 2006, ובפרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית לשנת 2011. מבחר מקיף משיריו ראה אור בשנת 2020 בהוצאת מוסד ביאליק. הוא המתרגם המובהק והעיקרי של השירה האירית בעשרים השנים האחרונות. עד כה פורסמו חמישה קבצים מאת משוררים אירים מרכזיים בתרגומו בהוצאת קשב לשירה ובהוצאת הקיבוץ המאוחד.
- [ננופואטיקה 15](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה15/) - איתן בולוקן מפל הַמַּיִם רַבִּים וּבָאִים בָּנוּ הָרַעֲנַנּוּת הַדּוֹקֶרֶת תּוֹךְ טְבִילָה בַּנָּהָר קֶצֶב הַחֲתִירָה בְּמַשַּׁט הַפְּרֵדָה לְעִתִּים גּוֹבֵר הַחֶסֶד וְאָנוּ עוֹמְדִים עֵירֻמִּים בּוֹעֲרִים תַּחַת הַמַּפָּל הַגָּדוֹל שֶׁל חַיֵּינוּ מָה יִשָּׁאֵר מִמָּה שֶׁנִּשְׁאַר? חמישה עשר גליונות הם הזדמנות לעצור לרגע ולהפנות מבט חטוף לאחור. גליון ננופאטיקה ראשון ראה אור בקיץ 2013. כשנה וחצי לאחר מכן, החל מחורף 2016, החלו לראות אור לצד הגליונות השוטפים גם גליונות נושא המרחיבים ומשלימים את פעולתו של כתב העת. כל גליון נושא כזה מוקדש לתחום יחיד שהפניית זרקור אליו מעוררת ומרחיבה, לתחושתנו, את אפשרויותיה של השירה העברית. לצד אלה מוסיפים לראות אור הגליונות השוטפים, בעלי נושא חופשי, כמו זה הנוכחי. גליונות אלה מחויבים ומכוונים לקשב לכל המתחולל בשירה העברית כאן וכעת. זהו קשב כפול: מחד, כרוי לכל מה שמגיע מעצמו אל שולחננו ומאידך, יוזם ומחולל. חלק ניכר מכל גליון הוא פרי של קשר נמשך עם קהילת כותבים, חדשים וותיקים, שכתב העת מזמין, ולעיתים אף מדרבן.
- [ננופואטיקה 18-הוויזם](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-18-הוויזם/) - תום בייקין אוחיון על שירת ימינו קָרָאתִי אֶת מַרְבִּית הַשִּׁירָה הָעַכְשָׁוִית וּמָה אֹמַר? מִי שֶׁהִתְרַגֵּל לְמַרְגוֹ וְלָאפִיט לֹא יְשַׁכְנְעוּהוּ לֶאֱהֹב טְרוֹפִּית. גליה ברס סוֹף הַשֵּׁם שֶׁלִּי בְּגָדוֹל וְאַחַר כָּךְ שֶׁלְּךָ מניפסט ההוֹוִיזְם הוֹוִיזְם הוא פעולה אמנותית הקוראת למעשה דיוק הרגע הספרותי. ההוֹוה הוא ישות שאין לה משך. יצור בודד ופתוח לַכּול, המתקיים ברגע זה ובשעה זו. ההווה מוכרח בעבר ובעתיד, נשען ומעניק. אבל ברגע זה — ההווה. ומכאן שהקריאה היא פשוטה: כִּתבו עכשיו ובכוונה. אנחנו דורשים שתיכּתב שירה, ספרות, אמנות רלוונטית. זַקקו, דייקו, בחנו צורות כאלה ואחרות, הַבחינו בין עיקר לתפל. אִגְדוּ את השירים יחד, חִשבו על זה, כִּרכו. קִראו: תקראו! אנחנו דורשים שלא תפחדו להגיד דבר־מה על דבר־מה. הֱיו נחרצים. זה קשור גם להווה במובנו המתהווה. הנמצא בהווה, העסוק בהתהווּתו — הוא היוצר. הוא מוכרח בהתחדשות. הוא מוכרח ביצירה. ההווה מטבעו הוא אקלקטי. האקלקטיות של ההוֹוִיזְם נבחנת בתנועה על הספקטרום שבין אניגמה לשפת יומיום, בין ארכאיוּת לדיגיטציה, בין פרגמנטריוּת להכברה. הוֹוִיזְם הוא רבים, הוא כל נקודה על הרצף ומבקש להיות המכלול, לתת מקום לכמה סוגים, סוגות וסגנונות באותה עת. ההוֹוִיזְם מציע הימצאות ברגע הנוכחי. בעידן המידע נדמה כי משורר לא צריך לגבש את עצמו כמאגר ידע על מנת לכתוב. לא צריך לטייל ביבשות רחוקות כי העולם במרחק מנוע חיפוש, הכול נגיש. נדמה שסופרת לא צריכה לקרוא כיוון שיש יותר משאפשר להכיל. לרגע ניתן לחשוב שקל יותר לקרוא את התקציר של הערך בוויקיפדיה מאשר לבזבז את הזמן על קריאת האיליאדה כולה. כקריאת נגד, הוֹוִיזְם טוען שחייבים לקרוא, לדעת ולהכיר. עלינו להשתמש בכתבי עבר כחומר גלם. עלינו לעבוד אותם ולעבּד אותם, ליצור מהם, להרכיב את העולם הספרותי שכבות שכבות. אנחנו לא נוסטלגיים כלפי ההיסטוריה של הספרות, לא מנסים להכפּיף את היצירה לחוקים או נורמות שהיו בה בעבר, לא מגבילים את הספרות לסגנון או אידיאולוגיה פואטית. הוֹוִיזְם לא מחזיר ערכים אמנותיים מן העבר משום שהעבר היה טוב יותר. הוא מדליק את הזרקור על הערכים שחסרים לנו היום. כתבי עת במובנם הטהור אמורים להיות רְאָיָה לעת. הם יכולים להניף על דגלם אידיאולוגיה מסוימת, אך היצירות עצמן אינן יכולות לחטוא באידיאולוגיה גרידא, אלא להווֹת מעשה אסתטי בראש ובתחילה. אם תרצו: הכתיבה היא קודם לשם אמנות ואחר כך לשם אג'נדה. היום, כתבי העת מבלבלים בין מושגי איכות וטעם. טעם הוא סובייקטיבי ואישי, איכות היא אובייקטיבית ומוחלטת ככל שיכולה לפי ראי העת. ההוֹוִיזְם רחב יריעה, יש בו מקום לסגנונות שונים זה מזה. התנאי לקיומם הוא האיכות — רמת הגימור. כל עוד הם מוחלטים ובטוחים בעצמם, ערוכים היטב ומובאים עד רמת הגימור הגבוהה ביותר — אפשר שייכּתבו שירים מקוריים/ חדשים/ מהלב/ וידוייים/ אינטרנטיים. ההווה כחלק־זמן הוא גם שלם. וכל שלם הוא חלק־שלם גדול יותר. הווה אומר: כעת יש לי אמת שלמה ואני לא מפחד להגיד אותה. עם זאת, כיוון שהאמת השלמה גם היא חלק־שלם, יש לָאמת רשות להשתנות לדבר חדש. אין לנו התחייבות לאלגוריתם של ההתהווּת. ההווה רשאי. אנחנו רשאים להתהווֹת — להתקדם, להתפתח, זאת לא חזרה אחורה, זאת לא חרטה — ההתהווּת קדימה. כל יצירה בהווה הבא יהיה לה ערך. אנחנו רוצים להכניס אל המקדש שעתיד להיות ההיסטוריה, את שראוי להיות שם. אנחנו פועלים עבור ההווה אולי זה לא ייזכר זה לא משנה אנחנו פועלים עבור ההווה. גליה ברס, ספיר יונס ונצר לאו
- [ננופואטיקה 20](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-20/) - אפרת מישורי ים בכתובים 1. מִלִּים נֶאֱסָפוֹת כְּמוֹ כּוֹכָבִים מוּל שָׁמַיִם פְּתוּחִים וַאֲנִי יוֹצֵאת לֶאֱהֹב אֶת הַיָּם 2. אֵינִי יוֹדַעַת אֶת נַפְשִׁי כָּל זֶה מַמָּשִׁי הַיָּם נוֹכֵחַ אוֹמֵר כָּל רֶגַע אֶת רַעֲשִׁי בָּא הַיּוֹם בָּרִגְשִׁי קָרוֹב אֵלֵינוּ עַד בְּלִי דַּי מַרְגִּישׁ וְחָשׁ וּמְרַשְׁרֵשׁ וְחַי בּוֹטֵשׁ בַּחוֹל, בּוֹעֵט בַּקֶּצֶף עַכְשָׁו הָלַךְ קָם מִתּוֹךְ הַבָּרוּר שֶׁיָּשׁוּב בְּעוֹד רֶגַע 3. רָצִיתִי לוֹמַר לוֹ דָּבָר וְלֹא אָמַרְתִּי. בִּמְקוֹם זֶה רָאִיתִי צֵל חוֹזֵר וְהוֹלֵךְ מִבַּעַד לְקִירוֹת הַחוּשָׁה שָׁכַבְתִּי שְׁקֵטָה הִקְשַׁבְתִּי לַחשֶׁךְ הָעוֹבֵר בָּאוֹר וְהָיִיתִי נִנּוֹחָה: הָיִיתִי בְּטוּחָה בְּסוֹף הַחשֶׁךְ הָיִיתִי דֶּלֶת פְּתוּחָה אֶל לַיְלָה שֶׁתֵּכֶף יִכָּנֵס 4. הָיָה מְאֻחָר מִדַּי לֶאֱחֹז בְּרֹאשִׁי הוּא הָיָה כָּל כָּךְ מַמָּשִׁי! נִמְסַר אֶל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי מִבַּעַד לְחֻלְצַת לָקוֹסְט כְּחֻלָּה וְיָדַעְתִּי שֶׁהוּא חוּם וְיָדַעְתִּי שֶׁהוּא טוֹב וְנוֹגֵעַ וְסוֹבַבְתִּי אֵלָיו אֶת פָּנַי וְהִפְנֵיתִי אֶת גַּבִּי לַיָּם וְלַכּוֹכָבִים 5. וּכְשֶׁאָחוּשׁ אֶל הַחוּשָׁה אֵדַע שֶׁיַּחֲזֹר עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁיָּשׁוּב, וּכְשֶׁיַּחֲזֹר אֶטְבֹּל בּוֹ, שׁוּב וָשׁוּב וָשׁוּב תום הדני נוה השיח אוגר בתוכו הַזִּכָּרוֹן, כְּעָלִים נוֹשְׁרִים מֵעֵץ, לֹא מִתְפַּזֵּר שָׁוֶה בְּשָׁוֶה עַל הֶעָבָר. הָעֵץ אוֹגֵר בְּתוֹכוֹ רוּחַ וּמִתְנוֹעֵעַ, מַמְשִׁיךְ מִשְׁפָּט שֶׁאַחֵר הִתְחִיל. הַתִּינוֹק מוֹשִׁיט יָד מוֹשֵׁךְ עָלֶה מֵנִיד עָנָף. פתח דבר ננופואטיקה 20 הוא גיליון חופשי, מה שמעניק לו אווירה פוליפונית ולא אחת קרנבלית. נושאיו המרכזיים — מחאה פוליטית, אהבה, הורוּת, אמונה, מסעות, פסטורלה וארספואטיקה — מעוצבים לעתים באופן לירי ונשגב, למשל באמצעות בוננוּת הייקוּאית ולעתים באופן הומוריסטי ומחוספס, למשל באמצעות פרודיה, סאטירה ואיגיון. הגיליון נפתח בשירת הייקו ומתפתח בהמשך לצורות קצרות חופשיות בשירה, בפרוזה ובמסה. מעניין לציין את השימוש הרוֹוח למדי במחזור השירה וזאת משום שלעתים קרובות השיר הקצרצר מבקש נוכחות באמצעות שירים נוספים לצדו (וראו: אפרת מישורי, אבנר מרים עמית, אנטואן קאזאר, ליאור שטרנברג והח"מ). אמנם, לעתים מחזור השירה הננופואטי מזכיר התנהגות חברתית־פואטית של קבוצת צעירים קטנה (לאו דווקא פרחחית) היוצאת לבלות ביחד בעיר; חברי הקבוצה מבקשים למשוך תשומת לב הודות לקבוצתיוּת ופניה המגוּונות, לא אחת אף כחלק מניסיון פיתוי ארוטי; אולם מחזורי השירה הננופואטית שיש בגיליון הנוכחי הם מסוג אחר — אלו מהלכים דינמיים, מורכבים ומתפתחים של גלישה ברצועת איים פואטיים. ננופואטיקה 20 נותן במה ל־34 משוררים, סופרים ומתרגמים. רוב הגיליון מוקדש לשירה מקורית, אך יש בו גם מקום נכבד לשירה מתורגמת. בגיליון מופיעים תרגומים משיריהם של עשרה משוררים שונים, שלמעֵט שניים, כולם בני זמננו: רוברט בְּלַיי, לינדה גרג, רון קוּרְצִ'י וריטה דאב האמריקאיים; לואיס קרול, גאווין יוּאַרְט וג'ון קרוּק הבריטים; אנטואן קאסאר המלטזי, סלאח פאיק העיראקי ולי פו הסיני. התרגומים הם פרי עבודתם של חמישה מתרגמים: רועי צ'יקי ארד, עידן בריר, לילך גליל, ליאור שטרנברג והח"מ. כל התרגומים הם מאנגלית, למעֵט התרגום של פאיק מערבית. כן כולל הגיליון סיפורים קצרים מאת ארבעה סופרים (שוש אברבוך, אמוץ גלעדי, עומר ויסמן ואדם קומן) ומסה של יונדב קפלון המבקרת ספרות יפה קצרה — גול עצמי מרהיב. אתם מוזמנים ומוזמנות למסע קצבּי, לעתים סלאלומי, ומפתיע, בין היצירות החכמות, האקזוטיות והאקסטטיות של ננופואטיקה 20. שלכם, גלעד מאירי
- [מעלה: גיליון 12](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-12/) - דבר המערכת הוא התפילה המופיעה על כריכת הגליון, אותה רקמנו יחד. במעלה 12 חמש עשרה רשימות שנכתבו ונערכו לפני המלחמה ובמהלכה: בין ימי מילואים, ריצות למקלט, לוויות, ניחומי אבלים, איבוד השפה והניסיון לקומם אותה שוב. הגליון נפתח בשלוש רשימות העוסקות ביצירות המתנגדות לצורת הסיפר הממוארית שהפכה כה רווחת בעידן הרשתות החברתיות: אלפרד כהן כותב על התנגדות לממואר ב״פילגשו של ויטגנשטיין״ מאת דיוויד מרקסון, מאיה קלופמן על עיוות הממואר ב״היורדות״ מאת דאה הדר ועטרה בן חנן על המידה שבה ״לא ממואר״ של מוטי פוגל נחוץ עכשיו. לאחר מכן, גלעד מאירי כותב על קונספטואליות וגותיקה ב״ינוקא״ מאת דוד ניאו בוחבוט, יפעת פלד ברשימת בכורה על אימה ואומנות ב״הקעקוע ועוד סיפורים אפלים מיפן״ מאת ג׳וּנְאִיצִ׳ירוּ טניזקי, ריונוסוקה אקוטגווה ופומיקו אנצ׳י. יוני דוד על אנשים חלקיים וחלקיקי אנשים בספר ״בתוך אישון״ מאת סיגיזמונד קרז׳יז׳נובסקי, עדו ניצן על שני ספרי שירה חדשים בשם ״פנגיאה״ המבקשים לאחזר את השלם, ואמיר אשל כותב על יופיו של החלקי ב״ליאו״ מאת יוכי פישר. מאיה ויינברג כותבת על הטבע והשירה שמעבר לזמן בשיריו של יאן קפלינסקי, ואיתיאל קריספין על האופן שבו הזמן הופך את החלקי לשלם ב״פירורים משולחנם של גדולי ישראל״ מאת הרב שמואל הכהן וינגרטן. גם החטיבה האחרונה כמו נכתבה בהזמנה לגליון שיוצא בעת כזו: שרי שביט כותבת על החייאת הקיבוץ ב״מופקרים״ מאת מעין בן הגיא, רן יגיל על עגלות ריקות מתינוקות ב״ריקם או תיק הצב האדום״ מאת על יהודית מוסל־אליעזרוב, תמר סתר על הגמילה מפחד מוות בספרו של סטיבן ג׳נקינסון ״למות חכם: מניפסט לשפיות ולנשמה״, ואסף רוט על הנסיון לפרוץ את שיח הזהויות הצר בעקבות ״ההד המזרחי במרכז הישראלי״ בעריכת גיא אבוטבול־זלינגר. את הגליון חותם מדור ״מעבר לים״ המארח הפעם את שירו של תומס הרדי ״קדיש על הקבר״ שתורגם מאנגלית על ידי יותם בנשלום. את הגליון מלווים הפורטרטים המצמררים של השורדים, הנרצחים, החטופים והנעדרים שרשמה שני כץ.
- [כָּחֹל אֵינוֹ מַרְעִישׁ: אנתולוגית שירה צרפתית 2020-1960](https://www.poetryplace.org/product/כָּחֹל-אֵינוֹ-מַרְעִישׁ-ננופואטיקה-28-ש/) - ננופואטיקה 28: סדרת שירת עולם גִי גוֹפֶט אם אתה בא כדי להישאר אִם אַתָּה בָּא כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר, הִיא אָמְרָה, אָז אַל תָּבוֹא. הִסְפִּיקוּ לִי הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ עַל הָרְעָפִים הִסְפִּיק לִי גַּם הַשֶּׁקֶט שֶׁהָרָהִיטִים עוֹרְמִים כְּמוֹ אָבָק שֶׁהִצְטַבֵּר מֵאָז שֶׁנֶּעְלַמְתָּ. אַל תְּדַבֵּר עֲדַיִן. הַקְשֵׁב לְמַה שֶּׁהָיָה כְּמוֹ סַכִּין בַּבָּשָׂר: כָּל צַעַד, צְחוֹק רָחוֹק, הַכֶּלֶב שֶׁנּוֹבֵחַ, הַשַּׁעַר שֶׁנִּטְרָק, וְרַעַשׁ הָרַכֶּבֶת הַנִּצְחִית שֶׁעוֹבֶרֶת כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ בָּעֲצָמוֹת. אַל תְּדַבֵּר. רַק תִּשָּׁאֵר, הֵן אֵין דָּבָר שֶׁעוֹד צָרִיךְ לוֹמַר. תֵּן לַגֶּשֶׁם לְהֵעָשׂוֹת שׁוּב גֶּשֶׁם וְלָרוּחַ לִהְיוֹת גֵּאוּת עַל הָרְעָפִים, תֵּן לַכֶּלֶב לִצְעֹק אֶת שְׁמוֹ אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה, תֵּן לַשַּׁעַר לְהִטָּרֵק, תֵּן לְזֶה שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לָלֶכֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ מַתִּי אָז. הַמָּקוֹם שֶׁאֵינֶנּוּ. אִם אַתָּה בָּא כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר, תִּשָּׁאֵר. מצרפתית: יואל טייב ננופואטיקה 28 היא אנתולוגיה של שירה צרפתית עכשווית (2020-1960) ראשונה מסוגה. זוהי פריסה רחבה המבקשת לשרטט את תנועת השירה הצרפתית במהלך העשורים האחרונים, לסקור את מתווה ההתפתחות והתנודות הפואטיות ולהדגיש את השינויים החשובים שחלו בשירה הזו החל משנות השישים ועד היום. באנתולוגיה משתתפים 40 משוררים ומשוררות, רובם חיים ויוצרים גם היום. האנתולוגיה הזו היא צוהר לנעשה בשירה העכשווית בצרפת והזדמנות ראשונה עבור הקהל הישראלי להתוודע לשמות מרכזיים בעולם השירה הצרפתית. עורכת: רותם עטר
- [כבר לא בקנזס](https://www.poetryplace.org/product/כבר-לא-בקנזס/) - השירים בספר הביכורים של עופר פינקל מניחים גבריות אחרת במרחב השירה העברית. גבריות שחותרת תחת הנצחת אתוס הגבריות הישראלית, גבריות תבוסתנית, ילדותית, נאיבית ואופטימית. גבריות שספוגה בלהט ההתאהבות. שירת הלל לאהבה של גבר עם גבר, להתקרקעות משפחתית והמשכיות השם. זו שירת משורר גבר שסופג יותר, מהדהד יותר, קולט ומשדר רגשות בלי מחסומים; שמבין מראש שהרגע המתוק מכל הוא בר חלוף, ששוכח לשנייה אבל בעיקר זוכר את שמות אהוביו, מתגעגע, לעולם כמה להחזיר או לקבע את הרגע. ולמרות הכישלונות החוזרים שוב ושוב לא קיימת כאן אהבה־שנאה לבבואתו המשתקפת, הנמצאת בבסיס האהבה של גבר לגבר. אולי כי זה גבר שלא מצליח לרדת לסוד קיומו ולבחון את מצבו במנותק מגברים או מאחרים. ולמרות, ואולי בגלל, שרוב שירי הספר כתובים בשפה פשוטה חפה מקישוטים, שאין בה נשימה אפית, פינקל מציב מצב אנושי מגוון, מפורק; מצב בתנועה, בסימני שאלה, מצב אנושי שאין לו ה"א הידיעה.
- [מרובע גותי](https://www.poetryplace.org/product/מרובע-גותי-מרי-שלי-מאנגלית-יהונתן-דיי/) - כך זה מתחיל: "שמעתי כי ככל שישאף אדם שנקלע להרפתקה מוזרה, על־טבעית או קסומה להסתירהּ, הרי בתקופות מסוימות יתערער, כאילו תבונתו חוותה רעידת אדמה, ואז יחוש צורך להעביר את הכמוס בעמקי נפשו לאחר. אני עצמי עֵד לאמת הזאת. בי נשבעתי שלעולם לא אגלה לאוזני בן אנוש את הזוועות שפעם, מתוך הפרזה בחיבה גאה, סיפרתי לאחר. האיש הקדוש ששמע את וידויי וקיבל אותי לחיק הכנסייה כבר הלך לעולמו. ואין איש יודע שפעם –". ( מתוך "גלגול"). מרובע גותי כולל ארבעה סיפורי קצרים ("גלגול", "בן התמותה הנצחי", "חלום", "הנערה הבלתי נראית") מאת הסופרת, המסאית והביוגרפית מרי שלי (לונדון, 1797 – 1851). הסיפורים מתארים מציאות מכושפת, אשר בה התרחשויות וישויות על-טבעיות כגון, אלכימיה, שדים פיות, נוכחות באופן ממשי בחיי ובתודעת האדם. עלילות הסיפורים מתארות סיטואציות של אהבה גדולה, אשר איננה מוגשמת כתוצאה מאיסורים חברתיים או מפגמים אישיותיים והתנהגותיים של האוהבים ו/או של קרוביהם. כמיטב המסורת ספרות הלקח הרומנטית והוויקטוריאנית, האוהבים נאלצים לעבור מסע חניכה אישי, מייסר, מלמד ומטהר כדי לזכות מחדש במושא אהבתם ובכך לאשר מחדש את הערך הנשגב של אהבת אמת. לעיתים, גם אם נדמה שבימנו זהו ערך אנאכרוניסטי ונאיבי, אזי סיפורים אלו ממחישים את הקסם והחיוניות של אהבה זאת. התרגום הקולח והרהוט של יהונתן דיין ניחן במינון מדויק של גובה ומשלבים לשוניים. שפתו האותנטית מצליחה לשחזר את האווירה (אמיבאנט) של אותם ימים, כמו בסרט תיעודי מראשית המאה ה-19. התרגום מדגים באופן וירטואוזי מה היא עברית ויקטוריאנית. שלי, אשתו של המשורר הנודע, פרסי ביש שלי, ידועה בעיקר הודות לרומן פורץ הדרך פרנקשטיין או פרומתיאוס המודרני (1818) מהראשונים או אולי אף הראשון להיות ספר מדע בדיוני. ועוד, בחמישים השנים האחרונות התפתח מחקר פרשני נרחב ביצירתה דרך פרספקטיבות מגדריות ופוליטיות הודות להכרה מחודשת בגדולתה כיוצרת פורצת דרך. התרגום המשובח זיכה את דיין במענק מרכז הספר והספריות של המפעל לתרגום ספרות מופת (מ). זהו הספר השני בסדרה הגותית של מקום לשירה, שעורך ומתרגם דיין. הראשון, שאף הוא זכה למענק (מ), היה אשת החלום לסופר המיסתורין הויקטוריאני, וילקי קולינס ((לונדון, 1824 – 1889), ממציא הריאליזם הספרותי. ד"ר יהונתן דיין הוא מורה, חוקר ספרות, מתרגם ועורך.
- [מעלה: גיליון 11](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-11/) - גליון ה-11 של מעלה מונה חמש עשרה רשימות ושלוש מסות. חטיבת הרשימות הפותחת את הגיליון ממוקדת כולה בנושאו המרכזי: רשימתו של אביב פטר "אפשרות של X", העוסקת בהצעקה מאת מעין איתן, רשימתה של רות אשור על דלפין, ספרה של דפנה לוין, חריגה קלה מהתחום הנשי אל הפריפריאלי ברשימתו של איתיאל קריספין על חיי עיר, ספר שיריו של עודד בן דורי העוסק בגבעת אולגה, מסתו של שי פורסטנברג על מהדורת עשרים שנה לספרה של מאיה ערד מקום אחר ועיר זרה, ורשימתו של עדו ניצן על תרגום הספר ניסים לארוחת בוקר מאת אליזבת בישופ. בחטיבה העוקבת כותב גלעד מאירי על הגלגול המודרני של ספרי "צאינה וראינה" ביצירתה של זלדה, וכנרת רובינשטיין מתארת את הקשר בין השיר ובין תנאי כתיבתו אצל זלדה כפי שאלו משתקפים באותות רחוקים של אור: שירים וציורים. סיון הר שפי כותבת על עדות ויצירה בקומי, ספר שיריה הראשון של מוריה אשכנזי, ויוני דוד בפרסום בכורה כותב על שיטוטים עם רוברט ואלזר מאת קרל זליג. במסה המופיעה לאחר מכן, מתאר משה בק בפרסום בכורה את הדלות שהוא חווה בשירה. אחרי הדלות מגיע השפע הגדול של הדמיון: דניאל בהר כותב על אחרון המלאכים מאת פאדל אלעזאווי, תום בייקין אוחיון כותב על 11 שועלים ושירים אחרים מאת שהם מנדלה סכנה, ואספיר מילמן מדליקה סיגריה לכבוד להבתו של נר מאת גסטון בשלאר. כנהוג בימים אלו, מסיימים על כורחנו בהתנגדות: נדבי נוקד משווה בין התרגומים לשירי אושן וונג שפורסמו בספר מלכת הנשף האחרונה באנטרטיקה ובין הטיוטות שפורסמו בדף הפייסבוק של מתרגמת הספר שירה סתיו, וניצן רותם מתארת כיצד יש לקרוא את יד נשלחת בנפש מאת ז'אן אמרי. במדור ביקורת הכריכות "צפון ברך", גליה ברס כותבת על כריכת איך להתנגד מאת ארנה קזין, ובמדור "מעבר לים" א.א. מילן משחרר מסמכים סודיים מהארון הנעול באפוריזם שתרגם ובאר יהונתן דיין. את הגיליון מלווים תצלומיו הנפלאים של עידן ערד.
- [ננופואטיקה 32: סוריה](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-32-סוריה/) - ננופואטיקה 32 שירה מודרנית מסוריה 2022-1950 עורכים: עידן בריר וגלעד מאירי ננופואטיקה 32 מוקדש לשירה סורית בת זמננו (1950 – 2022). זהו פרויקט תרגום ייחודי ואקטואלי בעצם ההתייחסות למשוררי זמננו וגואל שירת מופת ערבית רעננה מאנונימיות. הגיליון הוא מבחר מוקפד רב עוצמה הודות לשילוב וירטואוזי ואקטואלי בין אימי המלחמה והקיום תחת משטר טוטליטרי לבין הומור שנון (חלקו הומור עצמי) וארוטיקה. בגיליון 78 שירים מאת 17 משוררים ומשוררות סורים, חמישה מהם סורים-כורדים. לכל משורר מוקדש ערך ביוגרפי קצר. רוב השירים תורגמו על ידי עידן בריר ודניאל בהר. יותם בנשלום תירגם משירי ניזאר קבאני ויש מחווה לתרגומי ששון סומך לשיריי מוחמד אלמארוט. בסוף הגיליון מאמר מכונן ראשון מסוגו בעברית מאת החוקר והמתרגם דניאל בהר. המאמר מתמודד עם שאלה מהותית ביחס למושג הפואטי-היסטורי שירה סורית: לאור השסעים, העדות הרבות וההיסטוריה האלימה של החברה הסורית, האם אכן יש ישות שניתן לכנותה שירה סורית? על מנת לתת מענה לסוגיה זאת המאמר ממפה באופן תמציתי ומרחיב דעת את הזרמים העכשוויים בשירה זו. ננופואטיקה 32 הוא חלק מסדרה לאומית הכוללת שירה עכשוויות מעיראק, רוסיה וצרפת (ננופואטיקה 17, 21, 28 בהתאמה). מַייסוּן שְׁקֵייר שיר הָאִשָּׁה שֶׁשָּׁרָה בְּכָל לַיְלָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אֵינֶנָּה אִשָּׁה מְשֻׁגַּעַת הִיא רַק יוֹדַעַת שֶׁהַקְּטַנְטַנִּים אֵינָם יְשֵׁנִים בְּלִי הַשִּׁירִים מערבית: עידן בריר ראיון עם המשוררת מארם אל-מאסרי בגלריה, עיתון הארץ גלות המשוררים: ראיון עם עידן בריר בתוכנית "מה שכרוך" גם כן תרבות: ראיון עם ד"ר דניאל בהר
- [מעלה: גיליון 1](https://www.poetryplace.org/product/מַעְלָה-כתב-עת-לביקורת-ספרות-גיליון-מ/) - מעלה הוא כתב עת לביקורת ספרות. שמו מעיד על שאיפותיו המרכזיות: להתמיר את הדיון בספרות, לחפש אחר המניעים הגבוהים בכתיבת ביקורת ספרות, ולהצביע על המדדים לבחינתה של היצירה הספרותית. מעלה מציע כי ביקורת ספרות היא עצם היכולת לראות את הדברים בעדינותם, כשעדיין לא התגשמו במלואם, כשהם במרחב שבין האדמה לשמים – כשהם למעלה. כתב העת מחפש אחר נקודת מבט השואפת להתבונן בנעשה בשדה הספרות לא רק כמבט המופנה ימינה או שמאלה, וודאי שלא כמבט המופנה מטה, כי אם כמבט מעלה: אל הרחוק, הטרנסצנדנטי, אל התקווה. אנו מבקשים להפוך את ביקורת הספרות משדה קרב, זירת סיף, חדר ניתוח או חדר המתנה מנומנם, לאתר של עדינות, אמונה, הגות, קסם ויופי. אומנם, על פי רוב העדינות נחשבת לרחוקה מן הביקורת, אולם למעשה היא לב ליבה: העדינות אינה חולשה, רגשנות או היעדר תעוזה; היא לא נועדה לטשטש את עמדתו של הכותב, והיא אינה סותרת את הנימוק או השיפוט – נהפוך הוא. אם ביקורת הספרות מבקשת להוסיף לפרספקטיבה של הקורא והכותב, לרקום את הקורים הדקים שנעלמו ממבטם – בגוף היצירה, בהקשר שלה, או בחשיפת נקודות העיוורון שלה, הרי שהעדינות היא הכלי העוצמתי ביותר לביקורת, לשינוי. בלעדיה, הביקורת היא מלחמת גלדיאטורים על מסך ירוק, היא רהב פרפורמטיבי ההופך את סיבתו למשנית. בתקופה בה האלימות זוכה למקום כה מרכזי בתרבות בכלל ובתרבות הביקורת בפרט, העזה אמיתית תימצא דווקא בהיפך המוחלט – בעדינות; אותה עדינות המאפשרת תיקון במימדים גבוהים יותר, המתגשמים בסופו של דבר בטקסט הספרותי. תוכן העניינים דבר המערכת מלכת הדרמה – כיצד לקבל ביקורת שלילית / גלעד מאירי הסימנים הכחולים של השפה / עטרה בן חנן על היפה והנכון / אריאל זינדר "אנחנו / צריכים מלחמה להשכיח את המלחמה / בעצמנו" / נועה שקרג'י בקצה השיר ישן איש / חוה פנחס-כהן מכתב מן העורף – על "להיות אשה סופרת", שבע מסות מאת עמליה כהנא-כרמון / רות אשור שתיקה יודעת כול (קול?) / אסתר אטינגר הנחתי רגל איפה שעמדה הרוח / גליה ברס במקום בו עמדת נשאר רק אוויר / אלפרד כהן כאוס ירוק: "הגרסה המודרנית לגיהנום היא היעדר תכלית" / טפת הכהן-ביק אומרים לנו שיש סקס אחר / רותם עטר חיינו כמו פרחים בצל מנוף / סיגל נאור פרלמן מוסקוביאדה – רוחות הרפאים של ההיסטוריה או הביוב של השאול / אביב פטר נוף עברוסי / יובל יבנה כזב ובדיון / אספיר בלה מילמן צפון ברך – ספר הוא בית הוא עריסה / מורן שוב רובשוב
- [מעלה: גיליון 3](https://www.poetryplace.org/product/מַעְלָה-כתב-עת-לביקורת-ספרות-גיליון-מ-3/) - בגיליון השלישי של מעלה שש־עשרה רשימות, ובהן שתי מסות. מסתו של עמרי הרצוג, "הארוס בביקורת", עוסקת בשאלת היכולת להפריד בין הארוס הנחוץ לביקורת ובין האלימות המוסווית לא פעם כארוס־דמה שמנהל את הביקורת, בין היתר גם בזירות הביקורתיות העכשוויות. מסתו של גלעד מאירי, "שירת דחף, שירת רחף", מציעה שיטת קריאה וביקורת המושתתת על תחושות גוף בקריאה. מִספר רשימות מוקדשות לבחינת שאלות על מתיחת הגבולות באומנות הפרוזה: המתח בין ספרות לנבואה ב־swim מאת גון בן ארי; העלילה המצטברת מול העלילה המובנית באיך לאהוב את בתך מאת הילה בלום; הקשר בין סיפור ומסה בהקבוצה למיכל בן־נפתלי; בין סיפור למחקר בזמלווייס – האיש שזעק אמת מאת לואי־פרדינן סלין; ובין ספרות והיסטוריה בהר הקסמים לתומאס מאן. שתי רשימות מוקדשות למתח בין הריאלי והסימבולי בשני ספרי מסות: איך להיות מאת ארנה קזין ומקצועות של אחרים מאת פרימו לוי. רשימות אחדות מוקדשות למתחים הנובעים מתוך עמדות דובר ביצירות המבוקרות. כך למשל השאלה מה הופך דובר במאה ה־21 לאנושי בהתשובות של קת'רין לייסי; מיהו משורר אותנטי בשירים טחובים לילדים רטובים של רומן אייזנברג; מיהי הדוברת שאנחנו מחפשים לשמוע על פי הספרים בוא לקק אותי מאת אודיה רוזנק ובשבח הבעירה מאת יעל סטטמן, וכיצד מתעצבת גלות כשפה שירית בדבר לא יצילני מן הבדידות של סלאח פאיק. שתי רשימות אוחזות את הגיליון (כמעט) משני קצותיו ועוסקות בטקסטים המעצבים יחסים בין כותבים: בשבח דנטה מאת ג'ובאני בוקאצ'ו ודבר שמתחפש לאהבה מאת גליה עוז.
- [מעלה: גיליון 4](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-4/) - מַעְלָה // כתב עת לביקורת ספרות // גיליון מס. 4 בגיליון הרביעי של מעלה שבע עשרה רשימות. הרשימה של עטרה בן חנן עוסקת בסוגיות של עריכה באנתולוגיה "סקס.", וזו שאחריה, מאת תום בייקין אוחיון, טובעת שני מושגים מקוריים בביקורת: פטרנה ומטריצה, בקריאתו בספרה של קים אדוניציו "מה להציל מהשריפה". לאחר מכן, מופיע מקבץ רשימות העוסק בקריסה של מבני העלילה בספרות העכשווית בספריהם של אלכס אפשטיין (רשימתה של נועה שקרג'י), אולגה טוקרצ'וק (רשימתו של אמיר חרש), ועינת בדי (רשימתה של שרי שביט). רשימתו של חרש על "על עצמות המתים" אף מציעה שלושה סוגי קריאה, המתארים את עלייתו של הפואטי אל מול היחלשותו של העלילתי. יאיר אסולין כותב על הצורך הבלתי פוסק בגאולה ובגואלים תוך קריאה בביוגרפיה שכתב גרשום שלום על שבתי צבי, ולאחריו מופיעות רשימות העוסקות בלשון: אסף רוט כותב על שיבתה של הידייש אל העברית דרך קריאה באנתולוגייה "זר שלגים"; אלפרד כהן כותב על שני הנתיבים הסותרים של הלשון של שמעון אדף ב"הלשון נושלה"; וצליל ניב כותבת על מקור שמתחזה לתרגום ב"מהנדסי הנפש האנושית" מאת ליאון פרנקו. אביב פטר וגלעד מאירי כותבים שניהם על ספרים המאגדים רשימות עיתונאיות, הראשון – רשימות המסע של בשביס זינגר, והשני, טיפים למשוררים מאת דוד אבידן. המסה של ענת לב-אדלר מעודדת כותבים להאט בכתיבה; לילך קרסנטי וכנרת רובינשטיין כותבות על חלומות ושברם בספריהם החדשים של טל ניצן ושל ארז שוייצר; רות אשור כותבת על חוסר הליניאריות של הזמן בספרה החדש של ענת לוין; ומורן שוב-רובשוב ואביאל רובשוב כותבים ברשימה משותפת על כריכת "פנקס הסונטות" למאיר ויזלטיר.
- [מעלה: גיליון 5](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-5/) - בגיליון החמישי של מעלה שבע עשרה רשימות. את הגיליון פותחת רשימתו של אביב פטר המוקדשת הפעם לביקורת עצמה: ספר המאמרים והמסות של המבקר אמנון נבות. אחריה שתי רשימות על הומור אצל חיות ואצל אנשים: רותם עטר כותבת על חוכמת החיות במסעו של אריה אפריקני בפריז | מסעו של אנקור פריזאי מאת אונורה דה בלזק, ואלפרד כהן צוחק בהנאה בקריאת ספרו החדש של ירמי פינקוס, החמדנים. מייד אחר כך מופיעות שתי רשימות העוסקות בתרגום שירה – האחת, רשימה מאת נדבי נוקד על הספר נוסח עברי מאת צור ארליך, והשנייה, רשימה מאת תום בייקין־אוחיון על האנתולוגיה דור הביט שערכו דוד (ניאו) בוחבוט ורעואל שועלי. מעבודת התרגום הערנית והקפדנית הדיון גולש אל המשמעות, ואולי אי המשמעות, של השינה, המנוחה והעצלות: תחילה ברשימה של שרי שביט המוקדשת לספר שנת המנוחה והמרגוע שלי מאת אוטסה מושפג, ולאחר מכן ברשימתה של צליל ניב המוקדשת לספר הביכורים של תמר רפאל, שירי נסיגה. בעורק המרכזי של הגיליון מופיעה מסתו של גלעד מאירי “מורה נבוכים״, העוסקת בביטויים של קרינג׳ בשירה העכשווית. לאחריה ז׳יל אמויאל כותב על הפואטיקה השופעת של עאידה נאסרללה בספר יחפה, ואסף רוט מבאר את המהלך הקווירי בספר עם הזרם מאת ז׳וריס־קרל הויסמנס. מצרפת אל איטליה, אספיר בלה מילמן מדגימה ברשימתה על שבועת אמונים מאת דומינקו סטרנונה כמה חשוב שלא לומר הכול, בעיקר בספרות; וכנרת רובינשטיין עוסקת בחשיבות ההיסטוריה והזיכרון בספרו האחרון של יובל שמעוני, מבעד לקרקעית השקופה. רשימתה של מיכל זכריה עוסקת בחשיבותו של הקורא לתוקף של ההיסטוריה, כפי שעולה מסוף טוב של מורן וורנשטיין. אמיר חרש דן במחלה ובמטפורת המחלה בספר שעת האפס לטליה אפלבאום פלד. טפת הכהן־ביק תוהה אם יש פואטיקה של אנתרופוקן באנתולוגיה אנטיקליימט, ומורן שוב רובשוב מפענחת תצלום אוויר על כריכתו של הספר צריך לדבר על הרבי – סיפורו של רחוב קטן בין יפו לתל־אביב מאת אורי יואלי.
- [מעלה: גיליון 6](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-6/) - הגיליון השישי של מעלה הוא גיליון חגיגי לכבוד שבוע הספר העברי, ויש בו מכל טוב הארץ ומעבר לה. בגיליון שתים־עשרה רשימות, שמונה המלצות על ספרים, וטקסט קצר מאת מארק טוויין בתרגום ראשון, המופיע תחת המדור החדש “מעבר לים״. שני פוקר כתבה על שעת השקרנים מאת יערה שחורי, ויפעת שחם על מוגבל מאת אילה בן לולו. נדבי נוקד כותב על אמילי דיקנסון לכבוד צאת המבחר המוח רחב משמים בתרגומו של שמעון זנדבנק. עטרה בן חנן כתבה על כוס, מים לעמית בן עמי. רשימתו של אופיר אשרי על אל תספר לאחיך, ספרו של מאיר שלו, מציעה סוג חדש של ביקורת ושל מחשבה על אודותיה: שלו הוזמן להגיב לביקורת זו לפני פרסומה, ותגובתו מופיעה ברשימה עצמה. חיים וייס ברשימה רטרוספקטיבית על הספר צל ידו מאת חיים באר, ועדו ניצן במסה על התעוררות השירה החרדית. במרכז הגיליון משובצת חטיבת המלצות על ספרים עבריים ישנים (ולא כאלה שפורסמו בשנה החולפת, כי לספרות אין זמן) מאת שמונה אוהבי ספרות יקרים: הסופרות לאה איני ומאשה צור גלוזמן, המשוררים רוני סומק וליאור שטרנברג, המשוררת ואשת הרדיו ענת שרון בלייס, החוקרות ננה אריאל ויעל דקל והחוקר תומר פרסיקו. בחציו השני של הגיליון, שרון שקרג׳י כותבת על חתול שהוא רק חתול בספר קרתגו מאת זהר כוכבי, רותם עטר עוסקת בחושים בספר תנוכים משושים, שיניים רכות, וחידות אחרות מאת שחר פרדי כסלו, שירה מזוז כותבת על החקירות הטקסטואליות של דרור משעני בספרו אמונה, אלפרד כהן מעריץ את תומס ברנהרד וגם את הנובלה כן, מורן שוב רובשוב ברשימה על כריכות סדרת כבר לשירה, ויהונתן דיין בתרגום ראשון לאיך לספר סיפור, אפוריזם ספרותי שכתב מארק טוויין.
- [מעלה: גיליון 8](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-8/) - כתב העת מעלה, גיליון #8 - דצמבר 2022 בגיליון השמיני של מעלה שבע עשרה רשימות: רוברט פינסקי, גלעד מאירי, יהושבע סמט־שינברג, מיכל גוברין וחביבה פדיה נפרדים מחווה פנחס־כהן. דנה שוופי כותבת על דמיון והגשמתו בספר צלם מאת עינת יקיר, תום בייקין אוחיון מגלה את גלגולי הנשמה של אנה אחמטובה בשירה העברית בקריאה בספר הכפפה של יד שמאל מאת אנה אחמטובה ומרינה צווטאייבה, ורותם עטר מטיילת עם ככל שאני ממהרת, אני קטנה מאת שרסטי אנסדטר סקומסוולד. לילך קרסנטי כותבת על הטרילוגיה בנות הדרקון מאת מרית בן ישראל, תמר סתר כותבת על תפקידו של הדמיון ביצירה הספרותית על פי מחשבת הלב ונשמת העולם מאת ג'יימס הילמן, ואופיר אשרי מתלבט לגבי ספר הסיפורים החדש והלא־חדש סיפורים מאת יואל הופמן. שרי שביט ויובל יבנה כותבים על דת ואמונה – בספרים אור באוגוסט מאת ויליאם פוקנר וסוף הרומן מאת גרהם גרין. חנן אמויאל עומד על חשיבותו של הזמן בלילית וסיפורים אחרים מאת פרימו לוי, וליאור שטרנברג קורא בבטן הזאב מאת נדיה עדינה רוז. מורן שוב־רובשוב מראה את הבלתי נראה בספר אלגברה של צילום מאת אבי גנור, ואת הגיליון חותם האפוריזם של ג'ורג' אליוט "רומנים מטופשים שכותבות נשים", שתרגם יהונתן דיין.
- [מעלה: גיליון 9](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-9/) - בגיליון התשיעי של מעלה 16 רשימות. פותחת את הגיליון המסה של נמרוד ברקו, המבקשת להתחקות אחרי עצם האפשריות של פעולת הביקורת מתוך העולם הנפרד מן העולם הנבנה ביצירה הספרותית. במסה העוקבת ליה שרביט מתארת את תופעת ה"בוקטוק" – ז'אנר של סרטוני טיקטוק הסוקרים ומבקרים ספרים. לאחר מכן, שמואל מוניץ כותב על פעמון מאת אורין רוזנר וצליל ניב על בטן אלפא של טינו מושקוביץ, משם קלה הדרך לכמה רשימות על צבא ופוליטיקה: אביב פטר על ג'וני שב משדה הקרב, אסף רוט על ספרה של סימון וייל הערה על ביטולן הכללי של המפלגות הפוליטיות ואריאל הורוביץ על מלכוד הלאום בעריכת עפרה ישועה־ליית. חן אדלסבורג כותבת על ביוטופ מאת אורלי קסטל־בלום ואחריה עומר ולדמן מתלבט וצוחק עם פירה מאת לריסה מילר. בחטיבה הז'אנרית, שבה רשימות העוסקות בצורות הספרותיות, שירה מזוז כותבת על חיים מאת גייל הראבן, מאיה קלופמן עם על השעות השבורות מאת ריקי כהן, אלפרד כהן על ואלוהים הרג את הכלה מאת יוסי וקסמן ואמיר חרש על נער פחז כמים מאת יוסף לואידור. לקראת סיום דנה שוופי כותבת על מחלת יבשה מאת ריטה קוגן, גלעד מאירי על ההעזה של רון דהן במגול, ויהודה ויזן חותם את הגיליון עם פרגמנטים מתוך המחברות של תיאודור רות'קה, במדור "מעבר לים".
- [מעלה: גיליון 10](https://www.poetryplace.org/product/מעלה-גיליון-10/) - בגיליון 10 של מעלה 17 רשימות. את הגיליון פותחות שלוש רשימות פרידה: אלכס בן־ארי כותב למאיר ויזלטיר, צרויה להב כותבת ליהונתן גפן וכנרת רובינשטיין כותבת למאיר שלו. ממשיכים מן המוות אחורה: איתיאל קריספין בביקורת בכורה על אוטופסיה – ספר הביכורים של מישל פלצ'יק, עדו ניצן על שירה וזקנה בשלוש אנתולוגיות בנושא זה ושני פוקר משיבה את ג'ורג' אורוול לחיים דרך וידויים של מבקר ספרות ותוהה איך כותבים על הפוליטי. גלעד מאירי על הריאליזם המלוכלך בשירה של אלפרד כהן ובייחוד בספרו החדש חופשה שנתית, דנה שוופי על עמדת "הצופה לבית ישראל" בספרו החדש של ישי שריד ועטרה בן חנן על מציאויות אלטרנטיביות במקשה אחת מאת תהילה חכימי. רשימתו של יעקב גולדברג עוסקת בארגונאוטים מאת מגי נלסון, וזו של נדבי נוקד בספר השירים התפוח והעינם מאת רונה טאוזינגר. לילך קרסנטי ברשימה יפהפייה על התרגום החדש של גילי בר הלל־סמו לתפסן בשדה השיפון ונצר לאו משווה פצעים בספריהם החדשים של רוני אלדד (יממה) ועמיחי חסון (על סף). דניאל מאירי בביקורת בכורה על אף אחד לא בא, לא בדרך, לא יבוא של עודד כרמלי ושרי שביט על הזיכרון באושוויץ – עיר שלווה מאת פרימו לוי. את הגיליון חותמים, כרגיל, המדורים: "צפון ברך" של מורן שוב־רובשוב, הכותבת על הבחירות בעיצוב הכריכה לספרה שלה אני דוברת שבע שפות וכולן עברית, ו"מעבר לים" בתרגום של יהונתן דיין ל"מה מצאתי בכיס" לג.ק. צ'סרסטון. צילומיו של מוטי קיקיון מלווים את הגיליון ומשלבים בין תצלומים מן ההתנתקות (2005) לבין צילומים מעצרות 1 במאי (2000, 2002), ולצידם פורטרטים של מאיר ויזלטיר (1997) ויהונתן גפן (1991). מעלה 10 הוא גיליון שבוע הספר ולכבודו ביקשנו ממנויי כתב העת הנאמנים להמליץ על ספרים שקראו בשנה האחרונה. אנחנו מודים לאמיר אשל, פניה חזן, יורם עשת, שי פורסטנברג, יואב רייס ושרון שקרג'י על שנענו לבקשתנו והמליצו בנדיבות. המלצותיהם הטובות פזורות בגיליון.
- [ננופואטיקה 33: מסביב לעולם](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-33-מסביב-לעולם/) - ננופואטיקה 33: מסביב לעולם (3) עורך: גלעד מאירי ריטה דאב / צעיף כָּל מִי שֶׁטּוֹעֵן שֶׁיֹּפִי נִמְצָא בְּעֵין הַמִּתְבּוֹנֵן שָׁכַח אֶת הַמּוּסִיקָה שֶׁמֶּשִׁי מֵפִיק כְּשֶׁהוּא נִפְרָשׂ עַל צַוָּאר חָשׂוּף: עוֹר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בָּא בְּמַגָּע כֹּה עָדִין אֶלָּא שֶׁל יֶלֶד אוֹ אָהוּב. מאנגלית: כרמית רוזן בתקופה זאת נדמה שכמעט כל פעולה ספרותית בישראל נאמדת בזיקתה הישירה או הסמלית לסערה הפוליטית העכשווית, המכונה בשפת פייק רפה – הרפורמה המשפטית. לאור זאת, גיליון תרגומי שירה לעברית הפותח צוהר אל הרחוק והשונה מהדהד שייכות שאיננה מובנת מאליה למשפחת העמים הנאורים. כלומר, מעצם טיבו הפלורליסטי המסר של ננופואטיקה 33, מסביב עולם 3 הוא של הומניזם: לא לצירופה של ישראל לחיק משפחת הפשע של העמים וכן לעבודת מידות לאומית על מנת שנהיה חלק מהמשפחות הטובות של העמים. הגיליון מייבא לעברית שירה מודרנית עולמית מהמאה השנים האחרונות, אולם רובה מקורה בחמישים השנים האחרונות ובמשוררים ותיקים (חלקם קנוניים) וצעירים שעדיין חיים ופועלים. בגיליון מגוון תימתי רחב, אולם יש בו מספר מוטיבים חוזרים מרכזיים. לדוגמה: מחאה נגד אלימות כלפי "חלשים" כגון, נשים (ריטה דאב), ילדים (שרון אולדס), מיעוטים (טוסיאטה אביה, מייקל לונגלי); מצוקה חברתית אורבנית (ריקרדו דּוֹמֶנֶק, לנגסטון יוז); דיאלוגים עם בעלי חיים (ת.ס. אליוט, יאן וגנר, ג'יימס קרוז); כישוף (אֵדה לימון); אהבה (אווה ליפסקה, אדריאן ריץ'); מוות (אִימַאן מִרסַאל, הְיֵסוּן קים, ויסלבה שימבורסקה). ננופואטיקה 33 כולל 50 יוצרים שבהם 31 משוררים, מעשר מדינות (אירלנד, ארצות הברית, ברזיל, גרמניה, דרום קוריאה, ניו-זילנד, ספרד, סקוטלנד, עומאן, פולין). שלושה מהמשוררים הם זוכי פרס נובל: ת.ס. אליוט, חוּאָן רָמוֹן חִימֶנֶז, ויסלבה שימבורסקה. בגיליון 100 שירים המתורגמים מתשע שפות (אנגלית, גרמנית, ספרדית, ערבית, פולנית, פורטוגלית, קוריאנית, קטאלנית, רוסית) על ידי 19 מתרגמים ובהם: חנן אלשטיין, עידן בריר, רפי וייכרט, טל ניצן, שירה סתיו, ערן צֵלְגוֹב, ליאור שטרנברג ועוד. עורך: ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 20 ספרים, האחרון שבהם הוא הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת (מקום לשירה 2022). מנהל שותף של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה עם נועה שקרג'י.
- [אתר פנוי](https://www.poetryplace.org/product/אֲתָר-פָּנוּי-יוֹרַי-סלע/) - יהושע מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? יְהוֹשֻׁעַ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? אֲנִי כּוֹתֵב אֶת גּוּפִי, אִמָּא, אֲנִי כּוֹתֵב אֶת גּוּפִי בְּחוֹרִים שֶׁל דָּם אֲנִי כּוֹתֵב נְקָבִים נְקָבִים אַל תִּרְחֲצִי יָדַיִךְ אִמָּא כִּי אֶל הַנְּקָבִים אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאתִי אֲנִי כּוֹתֵב. אתר פנוי הוא ספר השירים השני של המשורר יורי סלע. קדם לו הספר "בשפתי ראשית ואחרית" שראה אור לפני 30 שנה. אתר פנוי מאגד 46 שירים בנושאים שונים, למשל: זוגיות ומשפחה, נשיות, נצרות וישראליות. למרות הגיוון הנושאי, בכל שירי הספר קיים ניסיון דומה, והוא לבאר את החיים כאתר של אי-אלימות. סלע מתאר בשיריו נופים שונים, ביניהם נופים לשוניים כגון "לא נשכח ולא נסלח"; נופים פוליטיים כגון תיאור שני זבובים על גדר המערכת; נופים זוגיים כגון צפייה בטלוויזיה בסלון לעת ערב; ונופים מיתולוגיים-דתיים כגון הקשר שבין האלוהים ובין ברואיו הנבחרים. במרכז כל אחד מהנופים הללו רוחש מתח, ובכולם – קיים פוטנציאל של התפרצות, מריבה, אלימות, אולי אף נתק. שוב ושוב מבקש סלע לרדת אל שורש חומר הנפץ ולנטרל (אולי דווקא להפעיל) אותו באופן אינטימי, מדויק ונקי, רוחני, לעיתים אף אירוני. הדובר של שירי סלע הוא דובר חרישי, רך ומלא אוויר. זהו דובר מתבונן ומאזין, העוסק בזיהוי ובסינון החומרים המגיעים אליו מן העולם ומן התרבות – בחלל דומם. שירי אתר פנוי שייכים למקרים הנדירים בהם הרווחים בין המילים והשורות לא נופלים במשמעותם מאלו של המילים. הפואטיקה של שירי הספר רזה, אוורירית, ומזמנת קריאה איטית וחוזרת החותרת להגות, חלימה, היזכרות ומחשבה. אלה אינם שירים הנקראים רק כאשר הם נקראים על הדף: הם לרוב נשארים עם הקורא גם כאשר השיר על הדף מסתיים, ממשיכים להתגלגל כסליל עשן. האיכות המיוחדת של שירי הספר הזה באה לידי ביטוי בכך שהם מזמנים את הקורא להגות ולהיזכרות – במה? במי? אתר פנוי הוא ספר מעט זר בסצנת ספרי השירה העבריים, הודות לכמה מאפיינים: נושאיו והאופן בו נושאים אלו מתממשים, למשל הנצרות, הנשיות או אי האלימות; זהירותו המופלגת מפני רטוריקה וטעינת טענות שהפכו לטכניקות רווחת בפואטיקה העכשווית, ואי העיסוק בכלכלת תשומת הלב של הקורא. בניגוד למשוררים המבקשים להשיב את תשומת הלב של הקורא אליהם שוב ושוב, סלע מבקש לשלוח את תשומת הלב של הקורא אל הקורא עצמו ואל מה שמעבר לו, מה שנרקם בחלל המשותף בין הקורא והכותב. בתקופה בה כותבים לא פעם כולאים את קוראיהם בתוך סבך המקרים, האסוציאציות והפרטים של חייהם, יש משמעות לשירה השולחת את קוראיה אל דמיונם שלהם, אל חייהם, זכרונותיהם, חלומותיהם. שלא הייתה לה בְּיַלְדוּתִי טָבַלְתִּי אֶת רֹאשִׁי בְּשִׂמְלַת אִמִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה מֵאָז אֶשָּׂא פָּנַי אֶל הַמַּסְתִּיר פָּנָיו לִרְאוֹת שֶׁמִּי שֶׁאֵין אֲתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ אֵין לוֹ מַלְבּוּשִׁים עַכְשָׁו כְּשֶׁאָבִי וְאִמִּי עֵירֻמִּים הֵיכָן אַסְתִּיר פָּנַי?
- [ננופואטיקה 29: מסביב לעולם](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-29-מסביב-לעולם-2/) - ננופואטיקה 29 - מסביב לעולם 2 - עורך: גלעד מאירי הישראלים אוהבים את אווירת וריח החו"לין, אך גם אוהבים לשמוע עברית בניכר, גם אם לא בהכרח להיחשף בפני ישראלים אחרים. לנוכח השירה המעולה והמכושפת בננופואטיקה 29 ייתכן שהעברית מצליחה לשחזר את הסינתזה הזאת: לנכוח במחוזות אקזוטיים בעולם, אך להרגיש באיזור נוחות עברי, בבית. ננופואטיקה 29 מעניק חוויית חירות של יציאה מהקופסה, התאווררות ונגיעה בעוצמתה המחייה של הזרות. המסע הלוויני של מסביב לעולם 2 הוא חלק מהמאמץ היצירתי ליצור שגרת תרגומים מהנה ומלמדת עבור הקורא העברי. מסביב לעולם 2 ממשיך את מסורת גיליון התרגומים לרגל יום השירה הבינלאומי (21.3), אשר נחגג בישראל אף באמצעות פסטיבל השירה הבינלאומי 3 של מקום לשירה. הגיליון מציג תמונה של שירה מערבית עכשווית ומאזן בין "קלאסיקות" למשוררים, אשר לקורא העברי הם אנונימיים. לדוגמה, מופיעים שני נובליסטים (שיימוס היני, פבלו נרודה) ומבכירי השירה האמריקאית (רוברט בְּלַיי, ג'ון ברימן, צ'רלס ברנסטִין, אלן גינזברג, ליזל מולר, סילביה פלאת'), הספרדית (פדריקו גרסיה לורקה, פדרו סָלינַס), הבריטית (ג'ון בֶּטְגֶ'מֶן, דילן תומס), האירית (פול מלדון, טוני קרטיס) והפולנית (אדם זַגָייבסקי, אווה ליפסקה). לצידם משוררים יחסית פחות מוכרים, חלקם צעירים (אדריאן סו, אוּבָּה קריסטינה עלִי פַרַע', לורה פוֹלִי, ג'רלדין קונלי, ג'יין קניון, ג'יימס קרוז, חוזה אנטוניו רודריגז). גם ויין קופר הוא שם פחות מוכר, אולם שירו Fun"" (שתורגם על ידי ליאור מעין) עובד על ידי שריל קרואו ללהיט זוכה הגראמי "All I Wanna Do", כנראה שיר המשוררים הנשמע ביותר בארה"ב. גם בגזרת המתרגמים יש שילוב בין ותיקים (דרור בורשטיין, עידן בריר, יעל גלוברמן, יהודה ויזן, רפי וייכרט, דורית ויסמן, טל ניצן, ערן צֶלְגּוֹב, ליאור שטרנברג) לצעירים (עמית בן עמי, יובל יבנה, דניאל עוז, מרב פּיטוּן). בגיליון יש 62 שירים מאת 51 משתתפים: 33 משוררים ו-18 מתרגמים. הוא כולל תרגומים משש שפות שונות (אנגלית, ספרדית, פולנית, סינית, איטלקית, ערבית) ומ-10 מדינות שונות (איטליה, אירלנד, ארגנטינה, ארה"ב, בריטניה, סוריה, סין, ספרד, פולין, צ'ילה), כאשר הרוב מהשירה האמריקאית. ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 19 ספרים, האחרון שבהם הוא הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת (מקום לשירה 2022). מנהל שותף של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה עם נועה שקרג'י. ננופואטיקה 29, (עורך: גלעד מאירי), מקום לשירה, מרץ 2022, 123 עמ', מחיר: 25 ₪.
- [מעלה: גיליון 7](https://www.poetryplace.org/product/8037/) - כתב העת מעלה, גיליון #7 - ספטמבר 2022 דבר המערכת – קריאה סינכרונית, קריאה דיאכרונית. יצא לכם במקרה לשמוע על מרג’ורי גרבר? לא נורא, תשמעו עכשיו. גרבר היא חוקרת ספרות אמריקאית. היא נולדה בשנת 1944, ועבדה באוניברסיטת הרווארד עד יציאתה לגמלאות. עיקר מחקרה נוגע לשייקספיר, לתרבות פופולרית ולמיניות בהקשר זה. בשנת 2016 פרסמה גרבר בכתב העת Critical Inquiry מאמר מרתק בשם “Over the Influence״, שבו מסתתרות כמה הבחנות שיכולות לקדם אותנו בדיון על אודות תפקידי הביקורת ונחיצותה, והן ספתח נאה לגיליון השביעי של מעלה. נקודת הפתיחה של גרבר היא סקירה ודיון בתיאוריית “חרדת ההשפעה״ הידועה של הרולד בלום. גרבר מונה כמה מאפיינים מהותיים של תיאוריית ההשפעה שבגינם היא אינה מתאימה לאופי של פעולות הקריאה והכתיבה הספרותית בתקופתנו. הראשון הוא שבלום מעיד על עצמו כי הוא עוסק ב״משוררים חזקים״ ו״בדמויות מרכזיות בלבד״ הנאבקות במבשרים החזקים שלהם “לפעמים עד מוות״ (חרדת ההשפעה, עמ’ 35). השני הוא שאצל בלום ספרות היא פועל יוצא של קריאה עמוקה, ולכן כל שיר הוא למעשה פועל יוצא של קריאה משבשת בשיר קודם (כלומר כתיבה נובעת מקריאה); האחרון הוא שתיאוריית ההשפעה מונחת באופן כמעט מוחלט על יסודות הפסיכואנליזה והתיאוריה הפרוידיאנית. כל אלו אינם מתאימים לשינויים התרבותיים, הטכנולוגיים והאורייניים המתחוללים בשני העשורים הראשונים של המאה ה־21. ראשית, ריבוי כותבים וריבוי כְתבים המחסלים את המונרכיות העקרה של “משוררים חזקים״ ו״דמויות מרכזיות״ (ויש לברך על כך), וממוטטים את המעמד החברתי והתרבותי של הכותב באופן שהופך כל היאבקות לקרב מאסף ליליפוטי; שנית, האפשרויות הבלתי נגמרות (והרב־ נגללות) לניצול שעות הפנאי; שלישית, אוריינות הדפוס הנעלמת מצמצמת את שעות הקריאה וגורמת לכך ששיר הוא לא פועל יוצא של שיר קודם או של קריאה; ואחרון: מפץ שיטות הטיפול הופך את הפסיכואנליזה הפרוידיאנית משיטת הטיפול בה״א הידיעה לשיטת טיפול אחת מיני רבות. אבל, גרבר מציינת מאפיין נוסף שבגינו ההשפעה אינה מדד ספרותי עוד – והוא המעבר מקריאה דיאכרונית לקריאה סינכרונית. אם בעבר קוראים נטו לקרוא את ספרות העבר שנכתבה בדורות שקדמו להם, את הקלאסיקות, את הספרים שהזמן סינן עבורם דרך ההיסטוריה אל זמנם, כיום קוראים בעיקר סינכרונית – הם קוראים את מה שנכתב בזמנם, במקביל אליהם, ולעיתים את מה שנכתב על ידי חבריהם – ללא תהליכי השימור המסורתיים. על אף שהשינוי מקריאה דיאכרונית לסינכרונית נשמע פשוט, יש לו משמעויות רבות ומרחיקות לכת. קריאה דיאכרונית היא קריאה של ספרות שעברה דרך מסנני הזמן והקאנוניזציה, ובכך היא קריאה של אילן יוחסין כלשהו. לעומתה, קריאה סינכרונית היא קריאה כאוטית ופיראטית המתקדמת באמצעות פיסות שלא סוננו ולא נשמרו. זו אינה משפחה, אלא מעין קהילה פתוחה שמצטרפים אליה ונוטשים אותה כל העת. המשמעות אינה בהכרח שפיסות הספרות העכשוויות עתידות לעוף ברוח, אלא שבחומרי הקריאה שלנו עוד לא הושקעה הבחירה והאנרגיה הדרושה לשמרם. זאת ועוד – גם ברשת, כידוע, מידע משתמר באופן אוטומטי וללא סלקציה. אבל המעבר לקריאה סינכרונית הוא לא רק שינוי של פרקטיקה, הוא בסופו של דבר שינוי גם של מה שישמר. אם הקורא השמרן נח לאחור בכורסת הקטיפה שלו, בטוח שהזמן יסנן את המוץ מהבר, קורא סינכרוני יודע שהוא עצמו המסנן, ושחוקי הזמן שבהם שם המבקר את מבטחו, אינם בטוחים עוד. יתרה מזאת: קריאה סינכרונית שואלת מדוע זה בכלל חשוב שהספרות תשתמר. חשבו על שיירי הספריות המפוארות המופקרות בקרנות הרחוב. איזו מן גניבה ספרותית, ברוח הטרמינולוגיה של חרדת ההשפעה, יכולה להתרחש במצב של הפקר, שבו הספרות אינה שייכת עוד למישהו או משהו – ויהיה זה משורר משפיע, מבקר רב השפעה או טקסטים קאנוניים? ההפקר שבספרות מתבטא בעניין מרכזי נוסף, והוא דרדור פעולת הקריאה מבעלי האמצעים והפנאי לעובדים הזולים ביותר: הרובוטים. אם עיקר הקריאה נעשית כיום על ידי רובוטים, אז פעולת הקריאה כבר אינה פעולה של פנאי והרחבת דעת, אלא עבודה שחורה שהאדם צריך לנהל, ולא לעשות. ואם הקריאה נעשית דרך רובוטים, המושפעים הם הרובוטים ולא הכותבים שסורקים טקסט, מחפשים בטקסט, אוצרים טקסטים ולא קוראים בהם. ומה לזה ולביקורת? אחד מתפקידיה החשובים של הביקורת כיום הוא לפתוח את הנתיבים אל הקריאה הדיאכרונית, הן מצידם של כותבי היצירות והן מצידם של קוראי הספרים. על המבקר לעמוד בצומת שבין הדיאכרוני והסינכרוני ולחבר ביניהם, ומתוך כך גם (ולא רק) לזהות את ערך היצירה המבוקרת. הביקורת צריכה לאזכר את קיומו של העבר ואת הרלוונטיות שלו להווה. זאת לא על מנת לאחוז במבנה של אילן יוחסין או סמלי סטטוס, אלא פשוט משום שהקריאה הסינכרונית היא פרובינציאלית ומעיקה כמוה. כל מפגש עם ספרות עכשווית טובה מוכרח לעורר תשוקה להכיר טוב יותר, מקרוב יותר, מֵעתיק יותר – את הטקסט שמול עינינו. ספרות טובה אמורה לפעול כמו שפה: לרמוז על האוקיינוס של הבלתי ידוע ולהזמין אליו, להתבטל ככלי פרקטי ולהפוך למוזיקה, נוף, סוגים ספציפיים מאוד של פירות, ואפילו רגשות. בהקשר זה, יש גם לציין את תפקידו המשתנה של כתב העת. באופן מסורתי כתבי עת נושאים את התפקיד הסינכרוני: להיות מרחב ליצירה עכשווית, להתייחס לדופק של הספרות ול״פנים החדשות״. אלא שבמצב שבו מרחב היצירה העכשווית הוא עיקר המרחב הספרותי של הכותבים, כתבי העת מוכרחים ליצור קשר מהותי כלשהו עם העבר כדי להעשיר את המרחב הדומיננטי – למשל באמצעות תרגומים, אנתולוגיות נושאיות, והיכרות דווקא עם "פנים עתיקות". כתב העת צריך להעניק את הבכורה דווקא לעבר או לעתיד, ולייצג את ההווה ביחס לזמנים האחרים. תופעה מצערת בהקשר זה היא עריכת אנתולוגיות המתבססות באופן כמעט בלעדי על קול קורא ברשתות החברתיות. עריכה מעין זאת פירושה התייחסות רק ליצירה עכשווית וויתור על מיפוי השדה הספרותי וממילא על עומק היסטורי – על הספרייה. ייתכן שבכך העורך מקווה לחסוך עלויות של זכויות יוצרים (אין תשלום לאקו"ם עבור פרסום ראשון) ועבודה (העורך יושב בביתו ומחכה לחומרים, מעין וריאציה של הכנסה פסיבית) ולאגד קהילת משוררים מן המוכן, אשר בבוא העת תתגייס לטובת שיווק הספר שיצירתם מופיעה בו. *** במעלה 7 מופיעות שש עשרה רשימות, מהן שתי מסות. אנחנו גאים לפתוח את הגיליון ברשימתו של אסף רוט על כולנו החמישייה מאת סמי ברדוגו וברשימה של לילך קרסנטי על הספר הלא נכון מאת נעה ידלין – שתי רשימות המאירות את העיסוק של הסופרים עצמם בהיחלשותה של הספרות. מיד לאחר מכן מיכל חרמוני מתארת במסתה, “להוציא חלום לאור״, את הפיכתו של הסיפור למסר, של הספר לאנדרטה ושל הסופר ללקוח. חטיבת הרשימות העוקבת עוסקת בחינוך: אביב פטר כותב על מנהל בית הספר מאת ג’לאל אל־י אחמד, דנה שוופי בביקורת חכמה על שנות לימוד מאת גיש עמית, ועומר ולדמן על השיר הפרוע מאת עוזי שביט ועל לימודי הפרוזודיה בכלל. ממשיכים עם שירה – נדבי נוקד כותב על התרגום הנאמן של עדו ניצן להמזבח מאת ג’ורג’ הרברט ואלכס בן ארי כותב על המגרפה מאת שרון אס. גלעד מאירי ממשיך לפתח את המילון העכשווי לשירה עברית עם מסה על “פינוק בשירה הישראלית״, אמיר חרש עוסק באימה באימהות בספר השירים גלם לילי שנר. אלפרד כהן כותב על עבור את הלילה בלוע אש מאת שחר־מריו מרדכי, ואורית מיטל על הלל לנדב ליניאל. עדו נחום מתרשם מהסגנון התמציתי של אנה מריה יוקל בספר תמציות וים טרייבר כותבת על החזאית מאת תמר וייס גבאי. סוגרות את הגיליון רשימה אורחת של יונתן הירשפלד על כריכת על עצמות המתים מאת אולגה טוקרצ’וק ואפוריזם מתוך שיחות עם וולט ויטמן מאת קרל סאדאקיצ'י בתרגומו של יהונתן דיין. קריאה (סינכרונית, ודיאכרונית) נעימה! נועה שקרג'י, עטרה בן חנן, גלעד מאירי, אביב פטר
- [שמיים פתוחים: אנתולוגיית שירי טיסה](https://www.poetryplace.org/product/שמיים-פתוחים-אנתולוגיית-שירי-טיסה/) - שמיים פתוחים, אנתולוגיית שירי טיסה עורך: גלעד מאירי דעאל רודריגז גארסיה לעוף לִמְּדוּ אוֹתְךָ לָעוּף כְּמוֹ חֲלָלִית, בְּלִי כֹּחַ כְּבִידָה. בְּלִי כֹּחַ לָעוּף, לָעוּף. לִמְּדוּ אוֹתְךָ לָעוּף כְּמוֹ מָטוֹס בְּרַעַשׁ עַל־קוֹלִי. כְּמוֹ מַסּוֹק לִמְּדוּ אוֹתְךָ לַעֲלוֹת בְּלִי תְּנוּפָה, יָשָׁר מֵהַמָּקוֹם. כְּמוֹ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ צִבְעוֹנִי וּמָלֵא חֹם. כְּמוֹ בָּלוֹן שֶׁבָּרַח מִיָּדוֹ שֶׁל יֶלֶד שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ וְעַכְשָׁו שָׁכַח. כְּמוֹ שַׂקִּית רֵיקָה, כְּמוֹ צִפּוֹר נְדִירָה, מַקּוֹר כָּתֹם גּוֹזֵר אֶת הַשָּׁמַיִם. כְּמוֹ מַלְאָךְ מִתְכַּנֵּף נִשְׂרָף וְנֶעְלָם אֲבָל כְּמוֹ אָדָם לָעוּף, כְּמוֹ אָדָם. אילן שיינפלד קליגרפיה עם פרידה מַנְהֶטְן, בָּאֲוִיר, כִּכְתָב סִינִי דַּק, מוּאָר, עַל יְרִיעַת לַיִל רַכָּה: דְּרָקוֹן יוּאַר רוֹבֵץ, אָפֵל, עַל סַף הַשִּׁכְחָה. שמיים פתוחים, אנתולוגיית שירי טיסה היא ספר הטיסה העברי הראשון, שאיננו פרוזה אלא שירה. הספר הוא סילון ספרותי של שירה עברית הכולל 137 שירים מאת 86 משוררים המתארים: חוויות טיסה, צרכנות ותיירות; פגישות ופרידות; קרבות ואסונות אוויריים; ואף טיסה חללית מחוץ לאטמוספירה. על רקע הגבלות הקורונה זהו ספר אקטואלי, אך תמיד רלוונטי, כי הנוסע המתמיד הישראלי אוהב לטייל, לנפוש ונמשך אחר החוויה הקסומה והפנורמית של תעופה ממושכת ונשלטת של הגוף בשמיים. האסופה היא שדה תעופה סמנטי המחברת את הקורא לחוויה הקלה של שיוט, לריחוף נעים, לעוצמתן של ההמראה והנחיתה ובאופן מטפורי, להתעלות מעל הארצי והחומרי. מוזמנים.ות להדק חגורות ולהמריא למרחב האווירי של שירת הזמן. ד"ר גלעד מאירי משוחח עם קובי מידן ב"סוכן תרבות" על האנתולוגיה - באייטם הפותח רשימה של בכל סרלואי במקור ראשון על שמיים פתוחים ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 20 ספרים, מהם שבעה ספרי שירה ושבע אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל, בספורט, בבית ספר, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף). מנהל שותף של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה עם נועה שקרג'י.
- [בלב הנגע](https://www.poetryplace.org/product/בלב-הנגע/) - נהיגה לילית פָּנָסִים מְאִירִים אֶת הָאֲפֵלָה בְּעֵינֵי חַיְזָר צְהֻבּוֹת. יָדַי מִתְאַחֲדוֹת עִם הַהֶגֶה לְצוּרַת שְׁמוֹנֶה, אוֹחֲזוֹת אֶת הַחשֶׁךְ. שִׁיּוּט הַמַּגְּבִים עַל הַשִּׁמְשָׁה לוֹחֵשׁ וִישׁ וִישׁ, וְהַלַּיְלָה כֹּה מַשְׁקִיט. וְיֵשׁ עוֹד קִילוֹמֶטְרִים לִפְנֵי שֶׁנַּחֲנֶה. נעמה כרמון בוגט, רופאה, מומחית בדימות ומרצה באוניברסטיה העברית. בוגרת סדנאות של "מקום לשירה" בירושלים. בלב הנגע הוא ספרה הראשון.
- [שירים טיפוסיים](https://www.poetryplace.org/product/שירים-טיפוסיים/) - קישור ממומן * טִפּוּל מָלֵא לְלֹא כָּל תְּרוּפוֹת! לִבְדִיקַת רוֹפֵא וְיִעוּץ לְלֹא הִתְחַיְּבוּת > * בִּקַּשְׁתָּ? הַיְקוּם נוֹתֵן! רוֹצֶה אֶת הַשִּׁנּוּי הַמְיֻחָל עַכְשָׁו בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ? * זוֹ הַמַּתָּנָה שֶׁלְּךָ מֵהַיְקוּם — אַל תְּפַסְפֵס אוֹתָהּ! לְחַץ לְקַבֵּל עַכְשָׁו > * הֲיָדַעְתָּ? יֵשׁ כְּ־4 מִילְיוֹן יִשְׂרְאֵלִים בְּפֵיסְבּוּק. עוֹסֵק בִּתְחוּם הַבְּרִיאוּת וְרוֹצֶה לְדַבֵּר אִתָּם? פְּנֵה לְנָאוָה עִנְבָּר > סטורי 1 לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת כָּךְ הִתְחִיל סִפּוּר לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת 2 סָגַרְתִּי פִּרְסֹמֶת בַּיּוּטְיוּבּ הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁאֲנִי זוֹכֵר הָיוּ יָם סוֹעֵר, מִבְצָעִים נוֹעָזִים 3 עַל כָּל פָּנִים הַבֹּקֶר מָלֵא בִּנְתוּנִים יְבֵשִׁים עַד 7:57 כְּבָר צָעַדְתִּי 57 צְעָדִים שירים טיפוסיים הוא אוסף שירים אוטומטיים וחצי־אוטומטיים, תפילות אשכבה לסלבז, צ׳יטים, פרצות אבטחה, סטורי אחד ושירים אחרים. זהו ספר שיריו השני של תומר ליכטש. ספרו הקודם, לורם איפסום, ראה אור בשנת 2007.
- [שיש חברוני](https://www.poetryplace.org/product/שיש-חברוני/) - אוהבי הקולנוע הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת הַפָּצוּעַ הָאַנְגְּלִי הַמְסַפֵּר לָךְ עַל דִּמְדּוּמֵי אַהֲבָה קַאוּבּוֹי שֶׁל חֲצוֹת הַדּוֹהֵר אֶל מוֹתוֹ אַתְּ שׁוֹשַׁנַּת קָהִיר אֲדֻמָּה שֶׁנִּפְתַּחַת בְּפָנַי כְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת בְּטַעַם בִּלְתִּי מֻכָּר בְּסִינֶמָה פָּרָדִיסוֹ בְּכָל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָיִיתִי רוֹצֶה לְחַבֵּק אוֹתָךְ עַד סוֹף הַסֶּרֶט אורי הרסקו נולד ב-1954 בבוקרשט ועלה ארצה בגיל שמונה עשרה. בצעירותו כתב ופרסם שירה בשפה הרומנית. עם סיום שירותו הצבאי פנה ללימודי רפואה. הוא מטפל, חוקר ופרופסור מן המניין לפסיכיאטריה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים האחרונות חזר הרסקו לכתיבת שירה ופרסם בננופואטיקה ובידיעות אחרונות. שיש חברוני הוא ספר שיריו הראשון.
- [עדין](https://www.poetryplace.org/product/עדין/) - לִשְׁכַּב עַל הַבֶּטֶן כַּמָּה נַחַת עֹנֶג צָרוּף שִׂיא עוֹלָם אַלִּיפוּת מְיֻמָּנוּת אָמָּן אֵיזֶה בִּצּוּעַ מַרְהִיב אֵיזוֹ תְּנוּחָה מֻשְׁלֶמֶת פְּאֵר הַיְצִירָה הָאֱנוֹשִׁית הָאָמָּנוּת הַשְּׁמִינִית הָהָר הַנָּח תָּמִיד אַשְרַאם הַגּוּף מִקְדָּשׁ רַב אֶחָד מִשִּׁבְעַת יֶדַע מִסֵּדֶר גָּבוֹהַּ לִשְׁכַּב עַל הַבֶּטֶן מִתְקַמֶּטֶת מִצְטַמְצֶמֶת אֶל עַצְמִי מִתְכַּנֶּסֶת אֶל עוֹרִי אֶל אֵיבָרַי הַפְּנִימִיִּים שֶׁלֹּא שִׁעַרְתִּי קִיּוּמָם נֶאֱסֶפֶת אֶל אֲסָמַי נֶאֱחֶזֶת נִתְלֵית בָּרוֹפֵף נִדְהֶמֶת מֵרְפִיסוּת הַבָּשָׂר בִּמְקוֹמוֹת לֹא מֻכָּרִים מִבְּקָעוֹת מִקְּפָלִים בִּמְקוֹמוֹת לֹא צְפוּיִים מִנְּפִילוֹת מִבְּלִיטוֹת מִקִּעוּרִים לְגַמְרֵי חֲדָשִׁים נִבְהֶלֶת מֵעֲרוּצֵי עוֹרִי כְּעוֹרְקֵי קֵרְרָה יֻקְרָתִי מִבְּשָׂרִי הַמְיֻשָּׂן מִשְּׁרִירַי הַנִּפְרָדִים לְאַט מִן הָעֲצָמוֹת מִשְּׂעָרִי הַדָּלִיל מַאֲרִיךְ וְאֵינוֹ מַאֲפִיר עינת עידן ילידת 1954, חיפה. זכתה במקום שני בתחרות הסיפור הקצר של סופרות מאגן הים התיכון על 'סיפור מלחמה' (1996). פרסמה שירים בכתב העת כתובת, ערכה תערוכת שירים 'חלל שירה'. למדה שירה במכון כרם ובמקום לשירה.
- [פופואטיקה 1](https://www.poetryplace.org/product/פופואטיקה-1/) - פתח דבר למעשה רציתי לכתוב שירים. אז כיצד קרה שמצאתי את עצמי בסוף מַעֲרָב – חוקר שירה, דיסציפלינה הרחוקה למדי מכתיבת שירים? אני מניח ששורשי הכתיבה המחקרית והמסאית שלי טמונים בכמיהה להבין את עצמי כמשורר; וממילא להבין כך גם מהי שירה ומהם המנגנונים האסתטיים, האתיים, התרבותיים והפוליטיים שבתוכם פועלים המשורר והשירה בישראל בהווה. חשתי צורך עמוק לספר את סיפורה של הפואטיקה בת־זמננו מנקודת מבטי כדי לספק שפה ספרותית מושגית מעודכנת, החסרה במקומותינו, לדעתי. צורך זה נבע מתוכי בעקבות חיים ספרותיים מגוונים: יצירה, קריאה, השכלה אקדמית וסדנאית, הפקת פעילות ספרותית, הוראה ושיחות. לכן אך טבעי שהדיון בספר זה מתאפיין באחדות הזמן והמקום (ישראל בעשורים האחרונים). באסופה מכונס מבחר של 20 מאמרים, מסות ורצנזיות שנכתבו בשנים 2006–2018. מטרתם למפות את השירה הישראלית העכשווית מנקודות מבט ייחודיות. תחת קורת גג אחת מאוגדים מושגים מקוריים ותופעות שיריות וחוץ־טקסטואליות, כמעט כולם מהפכניים וחתרניים, הלוכדים את רוח השירה הישראלית על סף המילניום החדש ובראשיתו: פופואטיקה, ננופואטיקה, חמידות, שירת דאחקה, העידן החדש ומצב המשורר והשירה. רוב נושאי הספר מתכנסים תחת שתי קטגוריות רחבות וקרובות, לעיתים חופפות: שירה קלה ופופואטיקה (שירה המושפעת מתרבות פופולרית). שירה קלה מתייחסת לפואטיקה הומוריסטית ותקשורתית. המושג זר לשיח הספרותי המקומי, בין השאר כיוון שקלוּת נתפסת כנמוכה וזולה; כאילו דבר הניתן להשגה ללא מאמץ ניכר בהכרח הוא אינו חשוב, עמוק או משמעותי. היות ששירה קלה על פי רוב אינה מוערכת דיה במערכת הספרותית – באקדמיה, במערכת החינוך, בביקורת הספרות ובסדנאות לכתיבה יוצרת – השיח הספרותי מחמיץ חלק חשוב מאופני עיצוב השירה העברית העכשווית. למשל, לא לומדים על הומור בשירה בבתי הספר. יתרה מזאת, שירה קוראים בטקסי יום הזיכרון, אך אין לה זכר באירועים הצוהלים ביום העצמאות. במילים אחרות, התרבות הישראלית יצרה זיקה בין שירה לרצינות ועצבות וניתקה אותה מקלוּת ושמחה. ההתעלמות משירה קלה, העומדת בניגוד לעלייתה המטאורית ולדומיננטיות שלה בשדה השירה בעשורים האחרונים, הניעה אותי לכתוב מאמרים על תופעות ספרותיות מרכזיות ושקופות אלו ולנסח מדריך ספרותי תקופתי, ולוּ חלקי בלבד. הדיון בפופואטיקה עובר כחוט השני בין רוב מאמרי הספר. הפופואטי הוא אמצעי מקורי ותיאורטי דרכו מוצעות פרשנויות לשירה בת־זמננו; הוא מכשיר לניתוח תהליכים חוץ־טקסטואליים המעצבים את מעמדה הפוליטי, החברתי, הכלכלי והתרבותי של השירה; וכלי לשרטוט זיקות בין המוטיב הפופולרי בשיר לבין הצורות הפופולריות שבהן הוא מוגש לעולם, כדוגמת פסטיבלי השירה שהתרבו מאז שנות ה־90 של המאה הקודמת ואולי היוו בין השאר זרז לכתיבת שירה קלה. כאמור, זהו ספר על שירת המילניום הישראלית, אולם כללתי בו גם מאמר אחד העוסק בשירותיהם של וולט ויטמן ושל אלן גינזברג האמריקאים. המאמר מעניק הקשר היסטורי רחב, והכרחי לטעמי, לעידן החדש – הדת הקרובה ביותר ברוחה לתרבות הפופולרית. כמו כן כללתי סקירה על הספר בגלל טעות אנוש לענת זכריה שהוא, למיטב ידיעתי, ספר השירה הישראלי הראשון העוסק ישירות באַל־הוֹרוּת – תופעה מובהקת של התקופה. האל־הורות יוצרת מהלך דיאלקטי מרתק עם צמיחתה של תופעת החמידות בשירה הפופואטית, אשר המאפיין המרכזי שלה הוא התיילדות. הספר בנוי כתנועה בין מאמרים העוסקים במושג רחב לבין סקירות ספרים המדגימות היבטים שונים שלו; כך דרים זה לצד זה מאמר עומק מקיף ורצנזיות קצרות. האופי האקלקטי של הקובץ משקף נאמנה את עבודתי המגוונת ואת המצב התודעתי של המשורר – מולטי־טקסטר שעוסק בו־זמנית במספר אמנויות המילה (עריכה, תרגום, שירת ילדים, מחקר ועוד). רוב הטקסטים המובאים כאן פורסמו בעבר בַּבמות השונות של "מקום לשירה" (כמו כתבי העת כתובת, וננופואטיקה) או במוסף השבת של מקור ראשון. כולם נערכו ועובדו מחדש לקראת הוצאת הספר, חלקם אף הורחבו. כולי תקווה שספר זה יהא שימושי, ויתרום לארגז הכלים של השיחה הספרותית בבית הקפה, בכיתה, בביקורת ובין אדם לעצמו. ביקורות וסקירות - ביקורת של צור ארליך בכתב העת השילוח (יוני 2020) - ראיון עם מחבר פופואטיקה 1 גלעד מאירי בתכנית הרדיו "מה שכרוך", כאן - תאגיד השידור הישראלי - פופואטיקה 1 בטבלת המבקרים של מוסף ספרים בעיתון הארץ (06.03.2020)
- [גאווין יוארט - מבחר שירים](https://www.poetryplace.org/product/גאווין-יוארט-מבחר-שירים/) - אהבה זריזה הַמִּתְעַלְּסִים בְּחוֹפְזָה לֹא עוֹשִׂים זֹאת מֵחֲמַת הֶעְדֵּר חִבָּה אוֹ כִּי הֵם מְתַעֲבִים אֶת הַפַּרְטְנֵר כְּאָדָם – מָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים הוּא אֲמִתִּי מַמָּשׁ כְּמוֹ אֲהָבִים רִשְׁמִיִים יוֹתֵר. אוּלַי עָלֶיהָ לִתְפֹּס רַכֶּבֶת; אוּלַי יֵשׁ לָהֶם חֶדֶר רַק לְשָׁעָה אוֹ אִמָּא שֶׁאֲמוּרָה לַשּׁוּב אוֹ אֵיזוֹ הַפְרָעָה כָּלְשֶׁהִי צְפוּיָה, יְדוּעַה – אָז יֵשׁ לַחֲגֹג אֶת הַדַּחַף הָרִגְעִי. לְהִתְעַלֵּס בְּמֵרוֹץ נֶגֶד הַזְּמַן הוּא בֶּאֱמֶת עִסּוּקָם שֶׁל כָּל הָאוֹהֲבִים כֻּלָּם וּתְנוּעַת מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן מַצְבִּיעָה עַל מוּסָר הַהַשְׂכֵּל: לֹא פְּרָאִים אֶלָּא בְּנֵי דַּעַת אֵלּוּ הַמְבַקְּשִׁים לֶאֱחֹז וְלָגַעַת בְּמָה שֶׁבְּקָרוֹב יֹאבַד לָעַד. שיר גדול זֶה שִׁיר גָּדוֹל. כַּמָּה שֶׁאֲנִי סוֹבֵל! כַּמָּה שֶׁאֲנִי סוֹבֵל! כַּמָּה שֶׁאֲנִי סוֹבֵל! זֶה שִׁיר גָּדוֹל. גָּדוּשׁ כֵּנוּת וְרֶגֶשׁ. גאווין יוּאַרְט (לונדון, 1916 – 1995) הוא משורר אנגלי ממוצא סקוטי, אשר חי כל חייו בלונדון. המבחר הוא ספר תרגומים ראשון משיריו היוצא לאור בישראל. יוּאַרְט הוא משורר וירטואוזי, קרנבלי, הומוריסטי וחדשן. המניפה הרחבה של נושאיו, אופיים החתרני, הקומי והקיומי בשילוב שליטתו של המחבר בצורות מגוונות מעניקות למבחר ברק ותנופה. הפואטיקה הארוטית שלו נועזת, חושפנית ומקדמת חירות מינית; שירת המלחמה שלו מבוססת על שנות שירותו בצבא האנגלי שבו שירת כקצין תותחנים, בעיקר באיטליה (1939 – 1946), ולחם נגד הנאצים; שירתו האזרחית עוסקת בתרבות פופולרית, ספורט, זכויות בעלי חיים, תזונה, הורות, תעסוקה, אקופואטיקה ועוד. יוּאַרְט עושה שימוש במגוון צורות מסורתיות (סונט, הייקו, אפיגרמה, סיסטינה ועוד) לצד אקספרימנטים צורניים מקוריים למשל, "היוארט" והסונט בכאילו שמעוצבים על ידי מבני חריזה יחודיים או הדאבל והטריפל הייקו (שרשור של שניים או שלושה הייקו ברצף כשיר אחד). בספר 60 שירים מייצגים מתוך 22 ספרי שירתו. בסוף הספר אחרית דבר (למעשה, מאמר קצר) מאת המתרגם, אשר מעניקה הקשר ביוגרפי, היסטורי ופואטי.
- [אזרח ותיק](https://www.poetryplace.org/product/אזרח-ותיק/) - תיאום כוונות בְּדִיּוּק בֵּין הָעֵינַיִם לֹא בְּאֶמְצַע הַמֵּצַח, מְעַט יוֹתֵר גָּבֹהַּ בַּמָּקוֹם בּוֹ מַתְחִיל הַשֵּׂעָר. הִתְרַכֵּז אַל תִּשְׁאַל אַל תַּעֲנֶה אַל תַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כַּוֵּן אֵלָיו כַּוֵּן הֵיטֵב רַק אַתָּה וְהוּא. ישראל ורמן נולד ברעננה בשנת 1945. למד פילוסופיה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית והוסמך לרבנות (קונסרבטיבית). עסק בהוראה בבתי ספר תיכוניים בארץ ובחו"ל והיה מורה לתלמוד והלכה בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים. בוגר בית הספר לאמנויות המילה מבית מקום לשירה בירושלים. זהו ספר שיריו הראשון.
- [אבן על אבן](https://www.poetryplace.org/product/אבן-על-אבן/) - אשמה אֲנִי זֹאת בִּי הָאָשָׁם בִּי הַחֵטְא אֲנִי שִׁלַּחְתִּי אֶת הָאֵשׁ. נוּדוּ לִי עִבְרוּ עָל פָּנַי הוֹרוּ בְּאֶצְבָּע אַל תָּפְנוּ מַבָּטִים אֶל עוֹבְרִים וְשָׁבִים אַל תְּנַסּוּ לְאַחוֹת אֶת הַשְּׁבָרִים. זַהוּ אוֹתִי אִמְרוּ זֹאת הִיא. אֵלֶּה הָעֵינַיִם אֵלֶּה הָגְבִינִים הַשְּׁמוּרוֹת הַשְּׁמוּטוֹת מֵעַל הָאִישׁוֹנִים. אֵלֵךְ לִי בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ אֶתֵּן אֶת הַדִּין אֶשָּׂא עָלַי אֶת הַשֵּׁם, אֲנִי הִבְעַרְתִּי אֶת הַבְּעֵרָה אֲנִי אֲשַׁלֵּם. יפה שמולוביץ ילידת 1961, יוצרת ומתגוררת בירושלים. מורה, עורכת ומנחה סדנאות כתיבה. זהו ספרה השני.
- [נפש הגלגל - תפילות לאחר גזר דין](https://www.poetryplace.org/product/נפש-הגלגל-תפילות-לאחר-גזר-דין/) - דין נגזר לנו אבל עדיין לא נגזרנו עַכְשָׁו זֶה מְאֻחָר לְהִתְפַּלֵּל עַל פִּי הַסֵּדֶר אַחֲרֵי הַדִּין אֵין מָה — קָרְסָה הָרֶשֶׁת כָּל הַבְּרָכוֹת לַשָּׁוְא פָּג תֹּקֶף נִגְזַרְתָּ לִכְלָיָה הַחֲלֵף סִיסְמָה מַלְאָכִים הַנִּצָּבִים מִשְּׂמֹאל לַכֵּס מְאַתְּרִים וּמְיָרְטִים אֶת הַתְּפִלָּה לֹא יֵאָמֵן אֵיךְ הַשְּׂרָפִים הָאֵלֶּה לְהוּטִים לִרְאוֹת אֶת גְּזַר הַדִּין בִּפְעֻלָּה מְשֻׁלְהָבִים חוֹבְטִים כָּנָף בִּמְהוּמָה הֵם מְפַתִּים אֶת הָרוּחוֹת סָמוּךְ לַבֹּהוּ מְמַזְמְזִים וּמְסַלְּפִים אֶת הַצְּלִילִים וּמְסִיטִים אֶת הַתְּפִלָּה מִמַּסְלוּלָהּ הוֹאִיל וְהַמִּלָּה לֹא מַגִּיעָה וְלֹא פּוֹגַעַת אַף תְּנוּעָה לֹא נוֹגַעַת בִּמְקוֹרָהּ קְלִפָּה מֵחֹמֶר זוֹל נוֹשֶׁרֶת אֶל הָאָרֶץ לִקְלוּק בָּזוּי בְּלִי עֶצֶם מִתְפַּנֵּק עַל הַגָּחוֹן סולו אופניים בּוֹטִים נוֹיְרוֹטִים עָלוּ עַל תֵּל אַבּוּבּוֹ מִתְחַבְּרִים לַמַּעֲרֶכֶת וְטָסִים כְּמוֹ זְבוּבִים כָּל שֶׁרֶץ מְדַמְיֵן שֶׁהוּא נִינְגָ'ה קוֹרְקִינֵטִים סְקֶטְבּוֹרְדִים וְאוֹפַנֵּי חַשְׁמַל פַּנּוּ דֶּרֶךְ לִישׁוּרוּן רוֹכֵב אוֹפַנַּיִם אֲנִי לֹא בּוֹט — כָּאן בֶּן אָדָם עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם רֶגֶל יוֹרֶדֶת רֶגֶל עוֹלָה אֲנִי הַמֵּנִיעַ וַאֲנִי הַנָּע הַמַּשְׂכִּיל הַמֻּשְׂכָּל מִתְגַּלֶּה בַּגַּלְגַּל הַגַּלְגַּל חוֹשֵׁק בַּסִּיבוּב בָּעֲלִיָּה מִתְנַשֵּׁף בַּיְרִידָה שָׁר בְּכֵּיף אֵין לִי דָּבָר לְהַשִּׂיג אֶת עַצְמִי הוֹצֵאתִי שׁוּט זֶה הַדָּבָר וְזֶה פָּשׁוּט רַק לָשׁוּט לָשׁוּט לָשׁוּט אֲנִי בָּשָׂר מָלֵא חַשְׁמַל מְסוֹבֵב פֵּדַל וְשָׁר רֶגֶל יוֹרֶדֶת רֶגֶל עוֹלָה זֶה הַמָּנוֹעַ וְזוֹ הַתְּפִלָּה הַגַּלְגַּל מָלֵא תְּשׁוּקָה לָבוֹא אֶל הַסִּיבוּב הַבָּא קוֹרְקִינֵטִים סְקֶטְבּוֹרְדִים וְאוֹפַנֵּי חַשְׁמַל פַּנּוּ דֶּרֶךְ לִישׁוּרוּן רוֹכֵב אוֹפַנַּיִם אַתֶּם בּוֹטִים, לֹא זָזִים בְּלִי בָּטֵרִיָּה אֲנִי הָרוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנַּיִם אֲנִי סִבָּה וּמְסוֹבֵב אֲנִי הֶחָשׁ וְהַחוֹתֵךְ אֲנִי הַלַּחַשׁ הַשְּׁלִיחוּת וְהַמָּחוֹשׁ שִׁבּוּטִים חַסְרֵי מָעוֹף רְדוּ מֵהַמַּסְלוּל לִבְנֵי אֱנוֹשׁ נפש הגלגל, תפילות לאחר גזר הדין הוא אודיסיאה רוחנית בין ישויות וזמנים שונים בחיפוש אחר התפילה הנכונה לימים האלה – ימים שלאחר גזר הדין. על פי רבי נחמן, במצב סופני זה כל התפילות המוכרות הן חסרות סיכוי כי מלאכי השמאל הממונים על הדין מזהים אותן ולא מאפשרים להן לגשת לאל. ישורון עבד השם, גיבור היצירה, מנסה להסוות את התפילה ולהלביש אותה בתחפושת שונות, רק כך יש סיכוי להערים על המלאכים ולהגיע אל האל. מרחב ישורון נולד בקיבוץ אפיק, גדל בקורנית וגר בדרום תל אביב. נפש הגלגל, תפילות לאחר גזר הדין הוא ספר שיריו החמישי. קדמו לו שלושה ספרים שראו אור בהוצאה עצמית, הגולה תל אביב (2018), ספר שעיר (2016), מדריך לנוגעים בשם העצם (2013) וספר ביכוריו, ישורון על קוטב העיזבון, שראה אור בהוצאה פלונית (2007). כמו כן פרסם ישורון ספר עיון שבחן מנגנונים מטפוריים בשמות בראשית אדם מצטלם בכתב (מנופים 2011).
- [קונג פו מגידו](https://www.poetryplace.org/product/קונג-פו-מגידו/) - קונג פו מגידו בְּמִתְקַן כְּלִיאָה עֲצִירִים בִּטְחוֹנִיִּים מְטַיְּלִים בַּבֹּקֶר בִּבְגָדִים צִבְעוֹנִיִּים מִשְׁתַּעַשְׁעִים בְּאָֹמָּנֻיּוֹת לְחִימָה עַתִּיקוֹת בְּנַעֲלֵי הִתְעַמְּלוּת וְיָדַיִם רֵיקוֹת בְּמַבָּט עָיֵף בָּהֶם בּוֹהִים הַמִּלּוּאִימְנִיקִים מֵהַמִּגְדָּלִים שִׁיר יָם תִּיכוֹנִי מִסְתַּלְסֵל בָּאָזְנִיּוֹת טוּרְקִי שֶׁל עֵלִית מְבַעְבֵּעַ בַּגָּזִיּוֹת בְּסוֹף הַמִּשְׁמֶרֶת יוֹרְדִים בַּסֻּלָּם מַחֲשָׁבָה מוּזָרָה אָז עוֹלָה אֶל מֹחָם בִּכְלָל לֹא בָּרוּר מִי כָּלוּא, מִי חָפְשִׁי הִרְהוּר טוֹרְדָנִי, מְיֻתָּר וְטִפְּשִׁי ופלים לימון בְּדֵצֶמְבֶּר 1980 הָיִינוּ חַיָּלִים בְּשֵׁרוּת סָדִיר, סוֹלְלַת תּוֹתְחָנִים, זְרוּקִים בְּסִינַי לְיַד צֹמֶת פַּרְקֶר. רָבַצְנוּ מִתַּחַת לְרֶשֶׁת הַסְוָאָה, שִׂחַקְנוּ שֵׁשׁ־בֵּשׁ, שָׁתִינוּ קָפֶה שָׁחֹר בְּכוֹסוֹת זְכוּכִית. הָיָה חַם. הָרוּחַ פִּזְּרָה גַּרְגְּרֵי חוֹל זְהֻבִּים עַל הַוַּפְלִים בְּטַעַם לִימוֹן שֶׁקָּנִינוּ בַּשֶּׁקֶ"ם וְעַל הַמַּעְמוּלִים שֶׁאִמָּא שֶׁל דַהַן הֵכִינָה. בָּרַדְיוֹ־טֵייפּ יִבֵּב נִיל יַאנְג: helpless helpless hellllllplesssss כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם הִזִּיעוּ בְּתוֹךְ גַּרְבֵּי הַצֶּמֶר שֶׁבְּתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם הַצְּבָאִיּוֹת. גֵּרַשְׁנוּ זְבוּבִים. קַמְתִּי לְהַחֲלִיף קָסֵטָה בַּטֵּייפּ כְּשֶׁדֶּלֶת הַקָּרָוָן נִפְתְּחָה וְיוֹאֵל סֶגַל, סַמַּל הַמִּבְצָעִים, הַחַיָּל הֲכִי רָזֶה בַּגְּדוּד וְהָאִישׁ הֲכִי דּוֹמֶה לְווּדִי אָלֶן שֶׁפָּגַשְׁתִּי בַּחַיִּים שֶׁלִּי, פָּרַץ הַחוּצָה בְּתַחְתּוֹנִים בְּצֶבַע חָאקִי, כַּפְכַּפִּים בְּצֶבַע תְּכֵלֶת, חִוֵּר כְּמוֹ קִיר, הוֹרִיד אֶת הָאָזְנִיּוֹת שֶׁל הַוּוֹקְמֶן מֵהָאָזְנַיִם וְהִכְרִיז בְּקוֹלוֹ הָרַךְ: אֲנִי לֹא מַאֲמִין!!! רָצְחוּ אֶת ג'וֹן לֶנוֹן! עודד זידל (1960) הוא צייר. הציג שבע תערוכות יחיד. השתתף בסדנאות לכתיבה יוצרת במסגרת מקום לשירה, שיריו פורסמו בכתב העת ננופואטיקה. משנת 2005 יו"ר הגלריה השיתופית אגריפס 12. מנהל ב אורן ציוד חימום בע"מ, חברה אותה יסדו סבו וסבתו המופעים בספר (בשירים חוף בת ים, אודה לעדה וסבא היה אומר). נשוי לאמנית לנה זידל ואב לנטע, מורה לאמנות. קונג פו מגידו הוא ספר שיריו הראשון.
- [ננופואטיקה 13](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-13/) - ננוֹפּוֹאטִיקה 13 כתב עת לספרות קצרה מחווה לאלן גינזברג היאָרצייט, עשרים שנים למותו של משורר הבּיט אלן גינזברג הוא הזדמנות לאפטר־פארטי ספרותי. גינזברג נביא־מיסטיקן־פסיכדלי, יהודי־בודהיסטי, כהן ניו־אייג', הומוסקסואל, אמריקאי ואזרח העולם, לוחם זכויות אדם — אייקון ומנהיג מרכזי במאה ה־20. עם זאת, למרות השפעתן הרַבָּה של שירתו ומשנתו בספרות ובתרבות העולם, באופן מפתיע — בפרט בהתחשב בהקשריו היהודים והישראלים — היא לא זכתה למעמד דומיננטי בשיח הספרותי המקומי, אלא בפרינג'; לדוגמה, למעֵט שלושה ספרי תרגום דקים יחסית משירתו טרם זכינו למבחר רחב ומייצג מכּתביו בעברית. בהתחשב בהיקף יצירתו הגדול של גינזברג, גיליון זה כשמו כן הוא: ננו. הוא מוסיף לשיח הגינזברגי נדבך צנוע. הקורא ימצא כאן אשכול ספרותי מגוּון: 21 תרגומים חדשים של שירי גינזברג (ואף שניים של בן זוגו פיטר אורלובסקי), שירי וסיפורת מחווה, ממוארים ורישומים.
- [שירים ליוה](https://www.poetryplace.org/product/שירים-ליוה-בנימין-שבילי/) - שָׁלוֹם רָב שׁוּבְךָ יֹוָה אֵל חַלּוֹנִי אֶל קוֹלְךָ כִּי עֶרֶב מַר נַפְשִׁי כָּלָתָה בַּחשֶׁךְ בְּעֹז בְּךָ מְעוֹנִי פָּשַׁטְתִּי טַלִּיתִי הֵסַרְתִּי תְּפִלַּי הוֹרַדְתִּי כִּפָּתִי גִּלַּחְתִּי פְּאוֹתַי אָנָּא אֵלִי רְאֵה אֶת גּוּפִי הַבֵּט בְּפָנַי תַּחֲזִיק אוֹתִי יֹוָה שֶׁלֹּא אֶתְפַּשֵּׁט מוּלְךָ וְאֶתְגַּשֵּׁם שירים לְיֹוָה הוא ספר שיריו השביעי של בנימין שבילי. הספר מחולק לשני ספרים: "שירים לְיֹוָה" ו"שירים לאנדרוגינה", אשר מייצרים מהלך רעיוני אחד הכולל שתי תמות המשולבות זו בזו וממילא מהדהדות זו את זו: משבר אמונה באל ופרידה מבת זוג (בהתאמה). למרות השבר הכפול, נדמה שהוא מבטל עצמו לנוכח כמיהה עזה לאיחוד מיסטי עם האל ולאיחוד אירוטי עם בת הזוג., זהו ספר מחאה כואב וכועס נגד המרחק מהאל ומהאהבה, אשר חושף באמצעות המצוקה הרגשית של הדובר את התשוקה להרמוניה, להתקבלות תפילתו. זהו ספר ננופואטי הכולל רצף שירים קצרצרים. השירים נטולי כותרת ולכן המעבר ביניהם זורם, דינמי ולא קטוע. סגנונם וירטואוזי, משחקי ועשיר בדיאלוגים עם המקורות היהודיים ולעיתים אף הנוצריים והמוסלמיים, סינתזה אופיינית לשבילי. הספר מקורי בדיאלוג האינטנסיבי שלו עם האל והאהובה ואותה מקוריות באה לידי ביטוי גם בשפה, הרוויה חידושים לשוניים שנונים (אנדרוגינה, אנדרוגין, יֹוָה). זהו ספר נועז מבחינה מיסטית (אפילו שם הספר כמעט ואומר את השם המפורש) ומבחינה החשיפה הזוגית והאירוטית – שני נושאי טאבו מרכזיים בחברה. זהו ספר שהקריאה בו קולחת, הבנתו אינטואיטיבית והוא תרומה חשובה לארון הספרים הרוחני העברי. שבילי פרסם עד כה 6 ספרי פרוזה וערך את האנתולוגיה ביום שנולד הבעש"ט נשרף הגיהנום – אנתולוגיה של הסיפור החסידי (62 הוצאה לאור, 2015). בין הפרסים שבהם זכה: פרס ראש הממשלה (1998, 2017), פרס עגנון לספר שירה (2002), פרס ברנשטיין לספר שירה (2005), פרס דוליצקי על מכלול יצירתו (2013) ופרס ניומן (2019).
- [ננופואטיקה 10](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-10/) - סֵפֶר שֶׁתֶף שירה שנכתבת יחד ננוֹפּוֹאטִיקה 10 העורכים: קרן שפי, אבנר מרים עמית מערכת: אלכס בן ארי, גלעד מאירי, נועה שקרג'י, אפרת מישורי, רוני סומק גיליון ננופואטיקה של שירה שיתופית הוא פרויקט עריכה ראשון מסוגו בהיקפו ובעומקו של שירה שיתופית בעברית. הגיליון נערך על ידי אבנר מרים עמית וקרן שפי, והוא תוצר של שנות יצירה ומחקר בתחומי הכתיבה, השיתוף והמשחק החברתי. אבל עוד קודם לכן, הגליון הזה הוא תוצר של קהילה חיה ויוצרת, שהעורכים נמנים עליה. הספר מחולק לחמישה שערים, שכּל אחד מהם מייצג תת־ז'אנר מסוים של שירה שיתופית: "דו־כותבית" מתמקד בסגנון פתוח של כתיבה חופשית בצמד; השער השני, "רנגה", מוקדש לצורה מסורתית ומובנֵית של כתיבה־שיתופית, שמקורהּ יפני; השער השלישי, "שאלותשובות", מוקדש לפרקטיקה של הסוריאליסטים הצרפתים; השער הרביעי, "הדהודים", מוקדש לעיבודים ספרותיים, מבוססי קהילה, בהשראת דור ה"ביט"; והשער האחרון מתמקד בז'אנר מקורי שהגו עורכי הספר — "אותיות". המבואות בפתח כל שער, כמו גם ה"הערות על התהליך" המצורפות לחלק מן היצירות, נועדו לתת לשירים קונטקסט תיאורטי ואנושי, על מנת לתמוך בקורא/ת במסעה אל לב השירה השיתופית, ובכלל. כמו כן, בסוף הספר מצורף טקסט מניפסטי שנכתב ביוני 2011 המעניק נקודת מבט נוספת על הכוח האידיאולוגי המניע אסופה זאת.
- [ננופואטיקה 12](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-12-גיליון-מיוחד/) - ננופואטיקה 12 גיליון סיפורים ושירים לילדים ולגדולים בחוברת זו סיפורים ושירים ובהם גיבורים וגיבורות שכמותם אולי טרם פגשתם – ילדות וילדים וגם חיות ורוחות רפאים – בהם פחדנים, חלשים, רשעים, תמימים, עצובים ואפילו עצלנים. עבור חלקם השבילים לא סלולים והשמיים לא תמיד כחולים. בקשנו להרחיב את המקומות אליהם הסיפורים לילדים מעזים לנדוד, ולהביא חוויות ממחוזות פחות מוכרים בעולם, בלב ובנפש. ובאמת הסיפורים שבאסופה הגיעו מאתיופיה, מאיראן, מעירק, וממודיעין, מבית שאן ומשכונת חליסה בחיפה. ממקומות של כעס, געגוע ושמחה. מופיעים בהם נמרים, עיזים, אריות וקופים, סבים וסבתות, וילדים על כסאות גלגלים, מפלצת שפוחדת מילד, ילדה נמרה וילד איגואנה, ואפילו ילד שגִדל רוח רפאים.
- [ננופואטיקה 17-שירה עיראקית 2019-1919](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-17-שירה-עיראקית-2019-1919/) - ג'מיל סידקי א־זהאווי רעידות האדמה הַטֶּבַע אֵינֶנּוּ מַשְׁלִים עִם בָּנָיו וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בְּמָקוֹם וּבִזְמַן מִתַּחַת רַגְלֵינוּ גּוֹאֶה לֵב הָאָרֶץ וְכָל אִישׁ עוֹצֵם אֶת עֵינָיו שַׁאֲנָן בְּבִטְנָהּ אֵשׁ יוֹקֶדֶת וְהִיא מַמְשִׁיכָה לְהַקִּיף אֶת שִׁמְשָׁהּ בִּנְתִיבָהּ הַיָּשָׁן רְעִידוֹת אֲדָמָה עֲלוּמוֹת בִּקְרָבֶיהָ וְאֵין הַיּוֹדֵעַ אֶת סוֹד פְּרִיצָתָן רַבּוֹת הַסְּבָרוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ לְחָשְׂפוֹ וְכָשְׁלוּ מִלִּמְצֹא לוֹ פֵּרוּשׁ וּמוּבָן חַשְׁמַל הוּא הַשֹּׁרֶשׁ לַכֹּל, הַגּוֹרֵם לְעוֹלָם זֶה לָנוּעַ לְכָאן וּלְכָאן אַךְ יֵשׁ גַּם בּוּרִים וְעַמֵּי אֲרָצוֹת הָרוֹאִים בָּזֶה רֶמֶז לְאֶצְבַּע שָׂטָן וְיֶשְׁנָם הַסְּבוּרִים שֶׁהָאָרֶץ כֻּלָּהּ נִשֵּׂאת עַל מִצְחוֹ שֶׁל שׁוֹר מְקֻרְנָן פתח דבר גלי ההגירה הגדולים ששוטפים את החופים הפיזיים כמו גם את החופים התרבותיים ברחבי העולם, לא פסחו על ישראל — מדינת המהגרים — ועל השירה העברית, שעסוקה כבר שנים רבות במולדות ישנות וחדשות ובתהליכי התרגום של מולדת אחת לאחרת. במובן זה, אוסף השירים שלפניכם מצטרף למגמה ארוכה ומפותלת של הכרת השירה במדינות שכנות, מהן היגרו יהודים לישראל במהלך המאה ה־20. עם זאת, בניגוד לספרים מתורגמים של משוררים יחידים מצד אחד, או לאנתולוגיות המתחקות אחרי הביטוי החובק כול "שירה ערבית" מן הצד השני, אוסף זה (בדומה למושאיו) הוא ייחודי וראשון מסוגו בכך שהוא עוסק בשירה עיראקית מודרנית. היינו הוא מבקש להאיר מקום, זמן ותרבות קונקרטיים בהם השירה זכתה למעמד מיוחד במשך דורות רבים. ב־1.10.2019 תחגוג עיראק מאה שנים לסיום השליטה העות'מאנית (רק 13 שנים לאחר מכן, ב־3.10.1932 זכתה בעצמאות מלאה), אולם מסורת השירה העיראקית זכתה למעמד מרכזי כנזר האמנויות דורות רבים קודם לכן, כמו גם בעשוריה הראשונים של עיראק המודרנית. כפי שמתארת הילה פלד־שפירא ברשימתה להלן, הנעשה בשירה העיראקית היווה שיקוף וביטוי של תהליכים חברתיים, תרבותיים ואסתטיים שהתחוללו במדינה לאורך שנים. לאחר שנות רדיפה, הצרת צעדים וצנזורה, מעמדם של השירה והמשוררים שוקמו לאחר נפילת שלטונו של סדאם חוסיין והשינויים שהתחוללו בעקבותיה. ועם זאת, היום, בעיראק האחרת, הועם זוהרה של השירה והבכורה, אם בכלל ניתנת לספרות, שייכת לסיפורת, לפרוזה. לדעתנו, המאפיין המרכזי בשירי הקובץ שלפניכם הוא תחושת השניוּת ביחס למילים "בית", ו"מולדת". זאת ככל הנראה משום שעבור משוררים עיראקיים רבים (ולא רק עיראקיים) המיקום הגיאוגרפי של הבית קיים, אך חוויית הבית שבמיקום זה — אבדה. באופן מרתק, המושגים הדומיננטיים אחרי הבית והמולדת הן המילים "מילים" ו"שירה", המתגלות בשירים לא פעם כבוגדניות וארורות ועם זאת — כמפלטו היחיד של המשורר הגולה. כלומר, בין המולדת והבית ובין המילים והשירה מתקיימת זיקה מרתקת המשליכה גם על הבית והמולדת שיש למשורר בשירה ובשפה עצמן. בתהליכי העבודה על הקובץ גילינו שוב ושוב את המעבר ממרחב פיזי אחד למשנהו כמאפיין ראשון של המשוררים שנולדו בעיראק, גדלו בעיראק, כתבו בערבית אבל חיו ונפטרו בשטוקהולם, בברלין, בסן פרנסיסקו ובערים נוספות. בדומה לשירה העברית, גם השירה העיראקית השתחררה מחרוז וממשקל במהלך שנות ה־40 של המאה ה־20. תהליך זה, שראשיתו ביצירתם של נאזכּ אל־מלאיכּה ובדר שאכר אל־סיאב, שהחלו לכתוב שירה חופשית, נוסחו כעשרים שנה מאוחר יותר במניפסט השירה הערבית שעליו חתומים כמה מן הבולטים במשוררים העיראקיים: פאדל אל עזאווי, סמי מהדי, ח'אלד עלי מוסטפא (עיראקי ממוצא פלסטיני) ופאוזי כרים. המניפסט מובא כאן בעברית לראשונה, בתרגומו של אריה גוס. מבחר זה מאגד מיצירותיהם של 31 משוררים עיראקיים שכתבו בין ראשית המאה העשרים ועד ימינו אנו, ולפיכך הוא מהווה הצצה ראשונה למבחר מתוך השירה העיראקית במאה האחרונה ולא מקיף את המכלול העשיר שלה. מעבר לפרסום של שירה משובחת ומגוונת מתרבות קרובה־רחוקה, בעריכת הגיליון הזה ביקשנו להציע לקורא מפה ראשונית ויכולת התמצאות בסיסית בשירה העיראקית של המאה ה־20. מי שמחפש כמונו, למצוא מעט סדר בבלגן יוכל להיעזר ברשימתו הנהדרת של כאזם ח'נג'ר הממפה (גם אם תחת התנגדות מתודולוגית מוצדקת) את הדורות בשירה העיראקית, לקרוא מעט על המשוררים שכתבו את השירים ולהיעזר במפת השירה המופיעה בגב הכריכה. אנו מודים לכאזם ח'נג'ר שכתב את רשימתו במיוחד עבור גיליון זה, ולכל המשוררים שנתנו את הסכמתם להשתתף בקובץ זה. לצערנו, חלק מהמשוררים שביקשנו לפרסם משיריהם לא נענו לנו. מסיבה זו ומסיבות נוספות אנו מקווים שהקובץ הזה הוא פתח לאנתולוגיה מקיפה יותר שתראה אור בעתיד. אנו מבקשים להודות למתרגמים: סלמאן מצאלחה, יותם בנשלום, אהוד הורביץ, רותם עטר, אריה גוס ויאיר חורי. אנו מודים גם להילה פלד־שפירא על רשימתה העוסקת בקשר שבין השירה ובין תהליכים חברתיים ופוליטיים שהתרחשו בעיראק. אנו מבקשים להקדיש גיליון זה לפרופ' ששון סומך, מי שהיה בצעירותו בן בית בשדה השירה בעיראק והפך עם עלייתו לישראל לבן בית בעברית ובשדה השירה בארץ. במהלך עשרות שנים ששון תיווך את פניני הספרות והשירה הערבית לקוראי העברית בישראל, והעמיד דורות של תלמידים הממשיכים את דרכו. אנו מקדישים לו את הגיליון כהצדעה על עבודתו הן כמתרגם והן כחוקר. קריאה מהנה, נועה שקרג'י, עידן בריר
- [نانو پويتيك 16](https://www.poetryplace.org/product/نانو-پويتيك-16/) - نانو پويتيك 16 مجلّة للأدب القصير جدًا رئيس التحرير: جلعاد مئيري محرّر العدد: عيدان برير محرّر مساعد: نبيل طنّوس هيئة التحرير: أَلِكس بن أري، جلعاد مئيري نوعا شكرجي، إفرات ميشوري، روني سوميك
- [ננופואטיקה 19-אנתולוגיה לשירה מושגית 2](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-19-אנתולוגיה-לשירה-מושגית-2/) - אורלי קורן שופינג & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & & ננופואטיקה 19: האנתולוגיה השניה לשירה מושגית בעברית שירי וייז, שירי טינדר, שירים שנוצרו מתוך הרצאות טד, שירי הייקו חדשים של באשו, שירים וסיפורים חדשים של ש"י עגנון, פיוט עתיק לצד מכונת פיוטים חדישה, שירת אתרי חדשות, שירי היסטורית חיפוש, הוראות ליצירת שירים, שירים שהם בעצמם הוראות, שירה גרפית, שירת רדי-מייד ועוד ועוד. האנתולוגיה השניה לשירה מושגית בעברית פורשת מרחב מסחרר של אפשרויות פואטיות חדשות, עתיקות ומחודשות דרך יצירות מקור, תרגום ומסות של קולות ותיקים וחדשים. עוד בחוברת: לראשונה בעברית, ראיון עם חברי קבוצת האוליפו, מאמר מקיף על שירי ההוראות של יוקו אונו ופרויקט מחווה מיוחד לאמן המושגי האמריקאי הגדול סול לוויט בהשתתפות שלוש-עשר אמנים ואמניות ישראלים. בין המשתתפים: ליאור זלמנסון, ערן הדס, מרית בן-ישראל, רתם עטר, יאיר גרבוז, דגנית ברסט, הילה טוני נבוק, שחר פרדי כסלו, שירה חרש, מאיה ויינברג, אבנר מרים עמית, פיי שפירו, דורי מנור, אודי שרבני ורבים אחרים
- [ננופואטיקה 21: שירה רוסית - 2020-1970](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-21-שירה-רוסית-1970-2020/) - וְסֵווֹלוֹד נֶקְרָסוֹב גם אצלי ענייני חלל לֹא יוֹדֵעַ אִם אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לַיָּרֵחַ אוֹ לְאֵיזֶה כּוֹכָב אַךְ מֵהַלְּבָנָה טָעַמְתִּי כְּבָר כְּשֶׁהִרְקִיעָה בְּקָאזָאן, בְּאַרְבָּעִים וְאַחַת. הַחְשָׁכָה מִלְחָמָה וְהַלְּבָנָה שָׁם וִיהִי־מָה הָאוֹר לָבָן וְהַכְּפוֹר לָבָן וְהַלֶּחֶם שֶׁאֵין גַּם כָּל הַלֶּחֶם נִגְמַר אֲנִי שׁוּב בְּמוֹסְקְבָה, חָזַרְתִּי מִזְּמַן מֵעֵת לְעֵת אֲנִי אוֹכֵל אֲרוּחָה חַמָּה לְמַרְאֶה, הָיְתָה הַלְּבָנָה טְעִימָה וְטַעְמָהּ שֶׁל הַלְּבָנָה הָיָה לָבָן. מרוסית: טינו מושקוביץ, מָרִיָּה גָאלִינָה חייזר מַעֲרִיב, בַּשָּׂדוֹת נִדְלָקִים אוֹרוֹת, וְהָאֹחַ יוֹצֵא לְצַיִד וּמְזַהֶה — פֹּה, בַּצֵּל, עוֹמֵד מִין יְצוּר יָרֹק, וְהָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ, הַחִוֵּר, זוֹהֵר, הוּא נָפַל מִלְמַעְלָה, חָלוּשׁ כָּזֶה, לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם, מְבֻלְבָּל, נָבוֹךְ. אֵיךְ הַיּוֹם הָיָה וּפִתְאֹם כָּבָה, וּמַדּוּעַ הַגֶּבֶר קוֹרֵא, וּמַה לָּאִשָּׁה שֶׁחוֹצָה שָׁם אֶת הֶחָצֵר עִם מַגְּפֵי הַגּוּמִי, וּמַה יּוֹצֵא לָעָמֵל בַּחֹם וְלַנָּח בַּצֵּל, מַה הוֹלֵךְ פֹּה, לַעֲזָאזֵל? בְּיָדָיו הַיְרֻקּוֹת מַתָּנוֹת, בַּחוֹר הַשָּׁחֹר הָיָה, חוֹר שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר, וּבָאֵשׁ הָיָה, וּבָאֲפֵלָה, הַחֲזִיר מַשְׁמִין בֶּחָצֵר לְיָד, תַּחְתּוֹנִים עַל הַחֶבֶל, מִתְנוֹפְפִים, וּבַבּוֹר הִסְתָּרֵחַ הַדּוֹד יֶפִים. מַה מֻּסְתָּר בַּתֵּבָה שֶׁלּוֹ, שָׁם בִּפְנִים? אוֹר חִוֵּר מֵאִיר לוֹ אֶת הַפָּנִים, בְּמִצְחוֹ תָּקוּעַ אִישׁוֹן, וּכְבָר הַקַּדְרוּת עוֹלָה כְּמוֹ מִפְלַס הַיָּם, וְכוֹכָב שֶׁאֵינֶנּוּ וְלֹא הָיָה מִזְדָּרֵחַ מֵעַל הַכְּפָר. מרוסית: טינו מושקוביץ וֵרָה פַּבְלוֹבָה *** הַקְּמָטִים סְבִיב מִצְחִי הִכְנִיסוּ אֶת פִּי לְסוֹגְרַיִם. הַקְּמָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעֵינַיִם שָׂמוּ אֶת הָעֵינַיִם בְּמֵרְכָאוֹת. הַקְּמָטִים לְרֹחַב הַמֵּצַח שִׂרְטְטוּ עָלָיו שׁוּרוֹת שֶׁל תָּוִים. הַקְּמָטִים כְּמוֹ עֶצֶם בַּגָּרוֹן. שֵׂיבַת כְּלוּלוֹת. מרוסית: דינה מרקון
- [ננופואטיקה 8](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-8/) - ננופואטיקה 8 זמין חינם לקריאה דיגיטלית ליאור זלמנסון למה הם למה היא למה היא ולא את למה היא לא פה למה היא לא שולחת הודעה למה היא לא מתקשרת למה היא לא רוצה אותי למה היא ולא את הספר למה היא מתעלמת ממני למה היא לא יוזמת למה היא לא עונה למה היא לא אוהבת אותי יותר משהיא סוגה, כתיבה קונספטואלית היא אוסף של תובנות יסוד על העולם, השפה והאמנות שמתוך ההפנמה שלהן צומחים אופני ביטוי חדשים ומתחדש העניין באופני ביטוי קיימים שנדחקו לשוליים. התובנות הללו קשורות בהכרה במגבלותיהן של המקוריות והיצירתיות בכתיבה, בהפנמת דפוסי ההתקשרות והמגע החדשים בעידן הרשתות החברתיות והשלכותיהן על עולם הרגש ועל חיי היומיום, בהתמודדות עם הנגישות שנולדה בעידן האינטרנט לכמויות אסטרונומיות של טקסטים ובזמינותם של כלים חדשים ההופכים את ההעתקה, הגזירה, הצרוף ושאר מניפולציות המאפשרות לייצר טקסט חדש מתוך טקסט קיים לקלות מאוד. הגליון שלפניכם מוקדש כולו לאופני הביטוי החדשים־מחודשים הללו. הוא מכוון להציג מניפה רחבה ככל הניתן שלהם בעברית לצד תרגומים ומחוות ליצירות מרכזיות מן הסוג הזה מן העשורים האחרונים בעולם וכן כתיבה עיונית המתארת את האקלים הרוחני־אמנותי הזה ומשרטטת בקווים כלליים תחנות בהתפחותו. עורך: אלכס בן ארי.
- [ננופואטיקה 6](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-6/) - ננוֹפּוֹאטִיקה 6 כתב עת לספרות קצרה ילידי וילידות שנות ה־60 גיליון זה של 'ננופואטיקה', המאגד בתוכו חמישים ואחד יוצרים ויוצרות שכולם נולדו בשנות ה־60. שנות ה־60 של המאה הקודמת תרמו לשירה הישראלית משוררים רבים שנמצאים כיום בשלבים שונים בהתפתחותם היצירתית: החל ממשוררים צעירים העומדים לקראת הוצאת ספר ביכורים (נועה ברקת, יורי סלע, נעמה בוגט), עבור במשוררים שהחלו לפרסם את שיריהם בראשית שנות ה־80 (למשל, משוררי חבורת 'מקום' אלון אלטרס, אלי הירש, רובי שונברגר) וכלה במשוררים שפרסמו ספרים במהלך השנים אולם לא בעשור האחרון (אריק א., שבי שחורי). המנעד נובע בראש ובראשונה מאופי המיפוי המתמקד בתקופת הלידה, אולם הוא מושפע הן מהיכולת להתחיל לכתוב ולפרסם שירה בגיל מבוגר (וממילא מהארכת תוחלת החיים), והן מהיותם של רבים ממשוררים אלה "לייט בלומרז"; משוררים שספריהם הראשונים יצאו לקראת או במהלך שנות ה־40 לחייהם (למשל: אלי אליהו, איריס אליה כהן, יורם ניסינוביץ', עדי עסיס, יובל פז, גיא פרל, נדיה עדינה רוז ואחרים). אלון אלטרס לא יודעות אִמִּי לֹא יָדְעָה אֶת שְׂפָתִי בִּתִּי לֹא לָמְדָה אֶת לְשׁוֹנִי בְּאַשְׁמָתִי אֲנִי מוֹדֶה, בְּחֵטְא הַמִּלִּים הַזֶּה, וְכָעֵת אֲנִי אוֹמֵר לָהּ, יַלְדָּתִי, לִמְדִי אֲרָמִית, יָבוֹא יוֹם, שֶׁהוּא מִחוּץ לַזְּמַן, רֶגַע שֶׁל אִי־חַיִּים, וּבוֹ תִּזְדַּקְּקִי לַמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הַלָּלוּ, הַמְּלַוּוֹת אֶת הָאָדָם אֶל מָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה.
- [ננופואטיקה 2](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-2/) - ננוֹפּוֹאטִיקה 2 כתב עת לספרות קצרה ננופואטיקה הוא כתב עת לספרות קצרה, מקורית ומתורגמת: שירה, פרוזה ומאמרים. כתב העת הוא משב של רוח הזמן, גל ספרותי קצר, אולטרה סגול. ננופואטיקה מעניק חיבור לשוני, רוחני ומהיר, כשל מנטרה, קפיצת דרך תרבותית בחיים הומים: שאיפת ספרות בנשימה אחת. הוא בו זמנית התכווצות אסתטית, אולי אף חרדתית, ואבחת שחרור וירטואוזית כנגד תופעות בולמיות כגון גלובליזציה, תאגידי ענק ותקשורת המונים, פנדל אל לב הרשתות והמרשתות. ננופואטיקה איננו נגד הטקסט האחר, רב השורות והמלל. מכאן למרות שהאורך קובע בכל הנוגע לפרסום, לפי סעיף קטן-גדול ועדת חריגים תקבע הקלות במקרים יוצאי דופן. בתמורה למעטפה שקופה מתחת לשולחן המערכת ניתן להטות מעט את כללי המשחק לכיוון אנטי-ננופואטי. גיליון זה הוא השני בשרשרת. הראשון יצא לאור במסגרת מטר על מטר, פסטיבל ירושלים לשירה 6 (ספטמבר 2013) וכלל שירים של משוררי הפסטיבל. הפעם מכיל הגיליון שירים וסיפורים מאת 24 יוצרים בני דורות שונים ושלושה מאמרים העוסקים בפגמי הננופואטיקה ובשאלת הייצוג המזרחי בסדרת ריתמוס. כמו כן, בגיליון ננו-ריאיון עם זלי גורביץ' ותפזורות הייקו. אנו מזמינים אתכם לנוע בצד הדרך הספרותית הראשית, בשביל העוקף ביחד עם מסתננים, מחפשי עבודה רוחנית, פליטים פואטים, מבריחי זהב ועצלים מקצרי דרך.
- [ננופואטיקה 4](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-4/) - ננוֹפּוֹאטִיקה 4 כתב עת לספרות קצרה מסימניו של הגיליון הנוכחי היא הפנייה אל התרגום, שכמעט לא יוצג בשני הגיליונות הקודמים. סגולה מפתיעה של השירה הקצרה היא שדומה כי במקרה שלה הפּחת המובנה שבעצם פעולת התרגום קטן משמעותית. המטפחת, אפשר אולי לומר, דקה יותר, כאילו אינה מספיקה להתעבות, ולכן הנשיקה לחה ומסעירה יותר. מתוך מפעל התרגומים הנמשך של המשורר עטור השבחים ליאור שטרנברג מהשירה הבריטית והאמריקאית בת זמננו אנו מביאים שלושה שירים ליריים קצרים של המשורר האירי מייקל לונגלי, ושיר של המשורר הוולשי המנוח ר.ס. תומאס. בחטיבת ההייקו, סוגה שבה יש לכתב העת עניין מיוחד, אנו נרגשים להביא מתרגומיו מיפנית של המתרגם, החוקר והמשורר איתן בולוקן לשניים מן הגדולים שבמשוררי ההייקו, באשו ואיסה, בשירים שמעולם לא תורגמו לפני כן לעברית. לצידם מובאים תרגומים של דרור בורשטיין למשורר הייקו אמריקאי בולט בן זמננו, גארי הות'ם. עוד בחטיבת ההייקו שירים מאת רועי צ'יקי ארד וצמד של המשורר גיא שקד. אנחנו שמחים על ההזדמנות לתת שוב מקום לחטיבה משמעותית של שירה קצרה של משורר מוכר. הפעם זהו בנימין שבילי, שממשיך לשרטט את דרכו הייחודית, רוחנית ופואטית, בסִדרה של שירי פנייה עזים אל ישות אלוהית חדשה־עתיקה: יֹוָה.
- [ננופואטיקה 11](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-11/) - ננוֹפּוֹאטִיקה11 כתב עת לספרות קצרה גיליון תרגומים גיליון ננופואטיקה 11 מוקדש לתרגומי שירה. הוא קרוון קרנבלי קומפקטי בשיירה הארוכה של תרגומי השירה לעברית ובזאת אף ייחודיותו. זהו פרויקט צורני ראשון מסוגו בשירה העברית — מבחר חופשי של שירה קצרה מתורגמת, שאיננו ממוקד ביוצר ו/או ביוצרים ספּציפיים ו/או בצורה קלאסית כגון הייקו, טנקה, אפיגרמה או בתמה. הנושאים המרכזיים של היצירות כוללים לפי הסדר: התבוננות מיסטית, הגות, זמן, זִקנה, זוגיות, אהבה הומולסבית, בעלי חיים, מחאה נגד מלחמה, תיאורי מחלה ומוות. יש לציין את החטיבה הגדולה יחסית שמוקדשת לשירת טבע ובעלי חיים — בעיקר ציפורים, מעין נשיונל ג'יאוגרפיק פואטי. רוב השירה המתורגמת היא מודרנית ומערבית, אך לא נפקד מקומה של הקלאסיקה, גם לא מבּחינה צורנית; יש במה גדולה לשירי הייקו מאת שישה עשר משוררים ובהם אלן גינזברג, ז'וליאן ווֹקַנס, אֶסטיבַּליס אֶספּינוֹסָה ועוד. בגיליון נוטלים חלק עשרים מתרגמים ישראלים: אמיר אור, רועי צ'יקי ארד, שמעון בוזגלו, איתן בולוקן, דרור בורשטיין, יותם בנשלום, מרדכי גלדמן, שי דותן, יהונתן דיין, יהודה ויזן, דורית ויסמן, שמעון זנדבנק, גילי חיימוביץ', גלעד מאירי, אפרת מישורי, סבינה מסג, טל ניצן, רותם עטר, ליאור שטרנברג וצביקה שטרנפלד. הם תרגמו לעברית משמונה שפות: לטינית, יוונית, צרפתית, ספרדית, פורטוגלית, גרמנית, יפנית, אך רוב התרגומים הם מאנגלית. בין ארבעים ושמונה יוצרי הגיליון עשרים ואחד הנחשפים לראשונה לקורא העברי בדפוס וחלקם אף בכלל: גאווין איוורט, אֶסטיבַּליס אֶספּינוֹסָה, מרילין ברטונצ'יני, סמנתה ברנדסון, ז'וליאן ווֹקַנס, אליסה ולאי, ביל מנהייר, איאן מקמילן, ג'וזפ מ. רודריגס ועוד.
- [ננופואטיקה 3](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-3/) - ננופואטיקה 3 כתב עת לספרות קצרה מתוך דבר המערכת: יש משוררים שמאמינים שעבודת המשורר היא התמודדות בלתי פוסקת עם חדלונו הקרב ובא, שהרי החי הוא מת שאינו מכהן. המשורר מבקש להשאיר אחריו ספר, שיר או לפחות פתגם סיני עתיק שיאפשר לו לכהן בשני העולמות, החיים והמתים. באופן פרדוקסלי, דווקא הטקסט הספציפי, ההווה והקצר, שנראה שהנצח אינו מעניינו, דווקא הוא נשיקת עד במצח הנצח. לאור ההבנה הזו אנחנו מתמודדים עם הטקסטים הרבים שמגיעים למערכת, עטופים בחוויית הויראליות והשרידות של הזן הקצר. האווירה החטיפית של הטקסטים האלה מתעתעת: מה כבר יקרה אם נדחה או נפרסם שיר קצר שאינו תואם את החיפושים שלנו ? הוא עלול לשרוד, להתפתח, ובסופו של דבר להשפיע: לייצר אווירה, קהילה, אופנה. זו נקודת מוצא של אמון ונאיביות הכבדים יותר מהטקסט עצמו, אך עדיין קיימת בה מידה של אמת. לכן אנו שואפים לפרסם ולהציע טקסטים קצרים שיש בהם אסתטיקה שהיא מעבר לפואנטה, היעדר פואנטה, מבט צלול, כאלה שמתמודדים עם המוסכמה הפתגמית, המבודחת והחידתית של טקסטים קצרים. אלו מרבית השירים שנבחרו לגליון הזה, המכיל לצד שירים בודדים גם כמה חטיבות בעלות עניין מיוחד: מקבץ שירים ננופואטיים מספר של אורי ברנשטיין שטרם ראה אור; מבט חוזר בקלאסיקת ננו של יונתן רז-פורטוגלי שהוחמצה בשעתה; המשך פרויקט משניות השירה של נועה שקרג'י ועמיחי חסון; במסגרת העניין הנמשך של כתב העת בשירת הייקו אנחנו מביאים, לצד שירים של ליאת קפלן, רועי צ'יקי ארד ואחרים גם שני פרויקטים המאתגרים את גבולות הסוגה: מקץ שירים מתוך 'קוד', הכותב באמצעות אלגוריתם מחשב מחדש את התורה כאוסף שירי הייקו, ופרויקט הבוחן האם וכיצד ניתן ללמד מחשב לכתוב שיר הייקו, מאת יעל נצר ואלכס בן ארי.
- [ננופואטיקה 25 - מסביב לעולם](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-25-מסביב-לעולם/) - שרון אולדס כמו סונטה אִמִּי יָכְלָה לִהְיוֹת אִתִּי בַּחֶדֶר, אֲבָל הִיא הָיְתָה כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּמְצָא בְּחֶדֶר אַחֵר, וּכְמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת, וּמַשֶּׁהוּ בָּרְחוֹב לְמַטָּה. הִיא הָיְתָה כְּמוֹ הַגֶּשֶׁר שֶׁהָאִמָּא מִן הַבַּיִת הַשָּׁכֵן קָפְצָה מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ הַיָּם, הָאֹפֶק, וְקַסְיוֹפֵּאָה. אִמִּי הָיְתָה כְּמוֹ הַכִּסֵּא בְּחַדְרָהּ, עִם הַמּוֹשָׁב הַמָּשׁוּחַ בְּלַכָּה, כִּסֵּא שֶׁהָיָה כְּמוֹ סוּס שֶׁנִּקְשַׁר בְּאֻכָּף. דִּמּוּי הָיָה דֶּרֶךְ לְהִמָּלֵט, לֹא הָיִית בְּסַכָּנָה כָּל עוֹד לֹא הִרְחַקְתְּ לֶכֶת, אֶל מֵעֵבֶר לִקְצֵה הַשְּׁפִיּוּת, אֶל הַמֶּטָאפוֹרָה. אִמִּי הָיְתָה כְּמוֹ אִמָּא; הִיא לֹא הָיְתָה אִמָּא — לֹא, הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלִּי מַהִי אִמָּא הָיְתָה כְּמוֹ אִמָּא, וְאִמִּי הָיְתָה אִמָּא. מאנגלית: שירה סתיו לואיז גלוק תיאוריה של הזיכרון מִזְּמַן מִזְּמַן, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי אָמָּנִית מְיֻסֶּרֶת הַלּוֹקָה בְּעֶרְגָּה אַף שֶׁאֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת לְקַיֵּם קְשָׁרִים בְּנֵי קְיָמָא, הַרְבֵּה לִפְנֵי כֵן, הָיִיתִי שַׁלִּיטָה מְהֻלֶּלֶת שֶׁאִחֲדָה אֶת כָּל קְצוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ שְׁסוּעָה — כָּךְ אָמְרָה לִי מַגֶּדֶת עֲתִידוֹת שֶׁבָּחֲנָה אֶת כַּף יָדִי. דְּבָרִים גְּדוֹלִים, אָמְרָה, צְפוּיִים לָךְ, אוֹ אוּלַי עָבְרוּ עָלַיִךְ; קָשֶׁה לָדַעַת לָבֶטַח. וּבְכָל זֹאת, הוֹסִיפָה, מַה הַהֶבְדֵּל? בְּרֶגַע זֶה אַתְּ יַלְדָּה שֶׁאוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ שֶׁל מַגֶּדֶת עֲתִידוֹת. כָּל הַיֶּתֶר הִיפּוֹתֵזָה וַחֲלוֹם. מאנגלית: שירה סתיו לואיז גלוק (ניו יורק 1943) היא משוררת אמריקנית המתגוררת בקיימברידג', מסצ'וסטס. לאחרונה זכתה בפרס נובל. פתח דבר ננופואטיקה 25 מתחיל מסורת של גיליון שירת עולם, אשר יראה אור לרגל יום השירה הבינלאומי הֶחָל ביום הראשון של האביב. יָזמת יום השירה היא צעירה: האו"ם הכריז עליה ב־1999. לכן, ואולי אף מסיבות אחרות, אין לה כמעט הד בישראל. מכאן מטרת גיליון התרגומים והפסטיבל הבינלאומי לשירה (לעת עתה המקוּון) של מקום לשירה שייפתח ב־21 במרץ השנה היא לחבר בין השירה המקומית לעולמית באמצעות התשתית הריטואלית של מסורת שנתית. הגיליון הוא אינטנסיבי וּוֶרְסָטִילִי, אולם הוא מעניק חוויה דינמית של קריאה, בין השאר הודות לצורה הקצרה ולתרגומים הקולחים והמשובחים. ננופואטיקה 25 הוא גיליון חופשי המשקף את המשוררים הרלוונטיים ותחומי העניין עבור מתרגמי שירה כיום. תכניו המרכזיים הם מסורתיים: אימהוּת, טבע ואקופואטיקה, אהבה, ארספואטיקה, הגות, גלות, שיגעון, זִקנה ומוות; אולם כמו שקורה בדרך כלל בשירה מעולה — הביצועים מפתיעים וחדשניים. רוב השירים מעוצבים על ידי חרוז חופשי ובמקביל גם השימוש בצורות איננו מגוּון. הצורה המרכזית היא הייקו (18 שירים), אך יש אף ארבע סונטות (שרון אולדס, הווארד אלטמן), שני קופלטים (הִילֶר בֶּלוֹק וסטיבי סמית') ושירה בפרוזה (לואיז גלוק). רוב השירים הם עד 14 שורות, גודלו של הסונט; המילה סונט פירושה שיר קטן (איטלקית עתיקה). ננופואטיקה 25 מתמקד בשירתם של ילידי המחצית השנייה של המאה העשרים ולכן ממילא רוב השירים מודרניסטיים (למעֵט שלושה). בגיליון נוטלים חלק 16 מתרגמים, מהמיטב הפועלים כיום בישראל. הם תירגמו 85 שירים מאת 39 משוררים מ־17 מדינות ובהם שני נובליסטים: לואיז גלוק וצ'סלב מילוש. חלק מהמשוררים נדדו בין ארצות או הוגלו ולכן רשימה זו מתייחסת בעיקר לארצות המוצא שבהן נולדו: אירלנד (ג'וזף קמפבל), אנגליה (אליזבת' ג'נינגס, לי האנט, סטיבי סמית'), ארצות הברית (פרנק אוהרה, שרון אולדס, רוברטה בירי, אלן גינזברג, לואיז גלוק, לורן אליס האר, גארי הותם, ביל וואלאק, אוֹשֶׁן ווֹנְג, ג'ון וילס, וירג'יניה בריידי יאנג, צ'רלס סימיק, רוברט סְפִּיס, סילביה פלאת', דיאן די פרימה, ג'ק קיין, ג'ק קרואק, קמרון אוֹקְווֹרְד ריץ', מרטין שיה), גיאורגיה (דָאטוֹ מַגְרַאדְזֶה), טורקיה (בֶּזָ'אן מָאטוּר), מקסיקו (חוסה אמיליו פּאצ'קו), עומאן (עבדאללה א־ריאמי), סינגפור (צֶה הָאוּ גּוּאַנְג), סקוטלנד (רובין רוברטסון), פולין (אווה ליפסקה, צ'סלב מילוש), פינלנד (אולריקה נילסן), צ'ילה (רוברטו בּולניו), צרפת (הִילֶר בֶּלוֹק), קוריאה (הוּואַנְג גִ'ינִי), קנדה (הווארד אלטמן, רוד וילמוט), רוסיה (מיכאיל גְּרוֹנָאס), שוודיה (דָּאג הַאמַרְכֶלְד). בסך הכול יש תרגומים מתשע שפות, הרוב מאנגלית (צור ארליך, דרור בורשטיין, אלכס בן־ארי, יהודה ויזן, דורית ויסמן, אריאל זינדר, גלעד מאירי, טל ניצן, שירה סתיו, דניאל עוז, ליאור שטרנברג) ואף מפולנית (רפי וייכרט ודוד וינפלד), ספרדית (ערן צלגוב), רוסית (טינו מושקוביץ), ערבית וטורקית (עידן בריר), קוריאנית, גיאורגית ושוודית (דניאל עוז). אמנם לרוב אני נוטה לוותר על תרגומים שאינם משפת המקור, אלא שבישראל אין די מתרגמי שירה ותרגומים ממגוון שפות. לכן יש בגיליון שירים שלא תורגמו משפת המקור, אלא באמצעות תיווּך של המשורר החי (בעבודה משותפת) ולעִתים בתיווך של תרגום אנגלי. בתקופה שבּהּ השמים סגורים עקב הגבלות הקורונה, ננופואטיקה 25 מביא עִמו משב חו"ל קל ואף את רוח התקופה בתרגום ואופקי שירה חדשים. חג שירה שמח גלעד מאירי
- [ננופואטיקה 5](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-5/) - שיר ללא כותרת / צ'רלס סימיק מאנגלית: ליאור שטרנברג אֲנִי אוֹמֵר לָעוֹפֶרֶת "מַדּוּעַ הִרְשֵׁית שֶׁיִּצְּקוּ אוֹתְךָ לְקָלִיעַ? הַאִם שָׁכַחְתְּ אֶת הָאַלְכִימָאִים? הַאִם אִבַּדְתְּ תִּקְוָה לַהֲפֹךְ לְזָהָב?" אִישׁ אֵינוֹ עוֹנֶה. עוֹפֶרֶת. קָלִיעַ. עִם שֵׁמוֹת כָּאֵלֶּה הַשֵּׁנָה עֲמֻקָּה וַאֲרֻכָּה. מתוך דבר המערכת: [...] מהו הציר המחבר בין קנו של 1960 לס(אי)כומים הממוחשבים של אדלר, מדוע כל זה קשור לננופואטיקה, ומדוע חשוב להיפגש עם היצירות הללו בַּכאן ועכשיו הספרותי שלנו? נאמר זאת, איך אחרת, בקצרה: דברים מסעירים מתרחשים בשירה האמריקאית בפרט והעולמית בכלל בעשורים האחרונים. תקציר העלילה: לא צריך לייצר טקסטים חדשים; יש די טקסטים ישנים שאפשר למחזר. אפשר להפסיק לכתוב ולהתחיל להרכיב, כלומר לברור טקסטים או חלקי טקסטים קיימים וליצור מהם טקסט חדש; או לקחת טקסט קיים ממש כמות שהוא, ורק למקם אותו בהקשר חדש. ואם בכל זאת לכתוב, מוטב להניח למחשב לבצע את המלאכה ורק לערוך את התוצאה, אם בכלל. כתיבה קונספטואלית, כתיבה אי־מקורית (uncreative writing), כתיבת רֶדי מֵייד, ניכוס (appropriation), כתיבה אוטומטית - המהפכות הללו, שבאמנות הפלסטית הן כבר חדשות ישנות, הגיעו בעשורים האחרונים באיחור גדול אל הכתיבה. רישום בקו דק שהחל, נניח, באוליפו, צמח בימינו לציור רחב יריעה במשיכות צבע עזות [...] עוד בגיליון: שירים חדשים של שמעון בוזגלו, שי דותן, נדיה עדינה רוז, עינה ארדל, גלעד מאירי, ליאור שטרנברג ורבים אחרים, ביניהם גם קולות חדשים ומעוררי תיאבון כמו גל כהן ושי מנדלוביץ'. ליאור שטרנברג מציג בגיליון כמה תרגומים מפתיעים של שירי מרילין מונרו ותרגומים משירי צ'רלס סימיק, פול דורקן והמשוררת האמריקאית ואושיית הטוויטר קימי וולטרס. גלעד מאירי ממשיך בפרויקט התרגום של שיריו הקצרים של אלן גינזברג. בגיזרת ההייקו מופיעים שירים מאת איתן בולוקן ורועי צ'יקי ארד, ותרגומים של הייקו אמריקאי מובחר ובן זמננו בתרגומו של דרור בורשטיין.
- [ננופואטיקה 7](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-7/) - תמיר להב־רדלמסר עֶרֶב אִמָּא חוֹרֶפֶת עוֹרֵב זָקוּף בַּחַלּוֹן רוּחַ מַר נוֹשֵׁב הַיְקוּ לְאוֹגוּסְט צַפְתִּי בַּזֵּעָה‭,‬ הַמִּטָּה נָזְלָה תַּחְתַּי‭,‬ רוּחַ לֹא נָשְׁבָה‭.‬ ננופואטיקה 7 הוא גיליון שמחדד בדרך כלל אופי מסוים של השיר הננופואטי המסורתי, זה הגבישי. הגביש הספרותי הוא בעל אופי קשה, מתנגד, שאיננו נכנע לקלות הבלתי נסבלת של אמירה תקשורתית יתר על המידה בשם ערכים צרכניים ושיווּקיים של פופואטיוּת וחמידוּת. אין זאת אומרת שהגבישיוּת נוגדת בהכרח תקשורתיוּת, אלא שהיא דורשת מאמץ של פענוח מהקורא, ולוּ קל, אשר מעניק לחוויה האסתטית מֵמד של תהליך, קרי, של שותפות בין הכותב לקורא שיש לה עומק סביר. בגיליון יצירות מאת 37 יוצרים, רובם המכריע משוררים. כמחציתם משוררים צעירים, קרי, כאלה שהוציאו לאור עד שני ספרי שירה. בכתב העת קולות רעננים בין השאר הודות לאקספרימנטים פואטיים של משוררים. עורכים: נועה שקרג'י, גלעד מאירי.
- [ננופואטיקה 9](https://www.poetryplace.org/product/ננופואטיקה-9/) - תמר לוסטר דואר רשום תַּחַת שֻׁלְחָן הַמִּשְׂרָד זוֹרֵם נָהָר כָּמוּס הַטֶּלֶפוֹן מְצַלְצֵל וְאֵין שׁוֹמְעִים דָּבָר לְבַד מִשְּׁאוֹן הַמַּיִם. בַּצָּהֳרַיִם מְגַלְגְּלִים הַצִּדָּה כִּסְאוֹת מִשְׂרָדִיִּים נָשִׁים פּוֹרְשׂוֹת רִשְׁתוֹת דַּיִג עַל הַגָּדוֹת וּמְיַבְּשׁוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ דָּגִים וְסַרְטָנִים. אֲנִי לוֹקַחַת דָּג אֶחָד, מַטְמִינָה בְּמַעֲטָפָה עִם בּוּל יָרֹק שֶׁל דֹּאַר רָשׁוּם וְשׁוֹלַחַת לְמִשְׂרַד הַפְּנִים. ננופואטיקה 9 מתמקד בעיקר בשירה מקומית צעירה ומשקף את רוח התקופה: בגיליון 58 יוצרים, רובם ישראלים, 27 מהם טרם פרסמו ספר שירה. בצד נושאים מסורתיים וגבוהים של אהבה, מוות, צבא, ילדות, משפחה, הגות וכדומה, יש נושאים פופואטיים כגון, ספורט, אמנות רחוב וטכנולוגיה. בהתאם לגיוון הנושאי, יש גיוון סגנוני: לירי, אקספרמנטלי, אוונגרדי והומוריסטי. אמנם, רוב שירי הגיליון מעוצבים בצורה חופשית, אולם יש מבחר רחב למדי של שירי הייקו שנכתבו במקור בעברית (טלי אשר, שיר דהן, שמעון זייפר, בעז יניב, צביה ליטבסקי, גיא שקד) ומתורגמים (פרדי בן ארויו, אלן גינזברג, לנגסטון יוז וג'ק קרואק), שמונה סונט מילה (רות אשור, ישראל ורמן, גלעד מאירי ורוני סומק) וקורט שירה בפרוזה (יונדב פרידמן). כמו כן, בגיליון משולבים 16 תרגומים מאנגלית: בן ארויו, ויליאם בלייק, גינזברג, יוז וקרואק, אשר כאמור, רובם הייקו. גיליון החורף של ננופואטיקה 9 הוא בגדר שבר ענן ננו; טפטוף פואטי על פני המרחב הספרותי הישראלי. קיראו ותהנו, גלעד מאירי, אלכס בן ארי, נועה שקרג'י
- [מחאת כפיים- אנתולוגיית שירה חברתית](https://www.poetryplace.org/product/מחאת-כפיים-אנתולוגיית-שירה-חברתית/) - חזי לסקלי מחול עשרים ואחד בִּתְקוּפַת הָרָעָב הַגָּדוֹל אָכַלְתִּי אֶת הַמָּזוֹן שֶׁעַל הַצַּלַּחַת וְאֶת הַצַּלַּחַת שֶׁמִּתַּחַת לַמָּזוֹן וְאֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁמִּתַּחַת לַצַּלַּחַת וְאֶת הָרִצְפָּה שֶׁמִּתַּחַת לַשֻּׁלְחָן וְאֶת הַיְסוֹדוֹת שֶׁמִּתַּחַת לָרִצְפָּה וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁמִּתַּחַת לַיְסוֹדוֹת. וְרַק אֶת הָרִיק הוֹתַרְתִּי שָׁלֵם כִּי מִמֶּנּוּ אֶגְזֹר אֶת בֶּגֶד הָרִקּוּד שֶׁלִּי. ערן צלגוב פֶּרְסְפֶּכְּתִיבָה אֵיפְשֶׁהוּ עַל פְּנֵי הַכּוֹכָב הַכָּחֹל מִישֶׁהוּ כּוֹתֵב שׁוּרוֹת אֵלּוּ אֵיפְשֶׁהוּ עַל פְּנֵי הַכּוֹכָב מִישֶׁהוּ מֵת מֵרָעָב קיץ, 2011 מחאת כפיים היא אנתולוגיה חדשה של שירה חברתית בעברית. האנתולוגיה כוללת 147 שירים של 86 משוררים ומשוררות, המבטאים מנעד מורכב של תופעות חברתיות ונעים על הציר שבין זעם והומור, תמיד כדי להביע מחאה נגד עוול ודיכוי. הספר מחולק לכמה שערים: רעב, עוני, תנאי עבודה, עובדים זרים, אבטלה, קבצנים, קפיטליזם רגשי, צרכנות, מצוקת דיור, אלימות במשפחה ומצוקתו הכלכלית של המשורר. עורכים: גלעד מאירי, נועה שקרג'י, דורית ויסמן
- [קום](https://www.poetryplace.org/product/קום/) - אמצע הדרך בְּאֶמצַע הַדֶּרֶך נִזכַּרנוּ שֶׁהַסּוֹף אָכֵן עוֹמֵד מִבַּעַד לַשּׁמוּעוֹת עָלָיו הוּא בְגוּפֵינוּ עִם־יַד הָאַנָּס הַדּוֹאֶגֶת שֶׁלּוֹ נִזכַּרנוּ בְּאָהֳבֵנוּ אוֹתוֹ וְנִזכַּרנוּ שֶׁשּׁוּב אֵינֶנּוּ־יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְבַד־מִלִּברֹחַ לְסָרֵב לְסֵדֶר הַשּׁמָשׁוֹת וּלסוֹפָן הָרוֹדֵף אוֹתָנוּ אמיר מנשהוף, יליד 1985, מתגורר ויוצר בירושלים. נמנה עם עורכי כתב העת עירובין. זהו ספרו השני
- [קורות הבית](https://www.poetryplace.org/product/קורות-הבית/) - הריב הראשון אָז אֵיךְ זֶה הִתְחִיל. אֵצֶל מִי נִצַּת קֹדֶם הַזִּיק הַיָּרֹק שֶׁבָּעַיִן. אֵצֶל מִי הִשְֹתָּרֵג הַוְּרִיד בַּצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַמֵּצַח, תָּפַח, הִכְחִיל וְהֶאְדִּים חֲלִיפוֹת. אֵיזוֹ יָד הִכְּתָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נֶאֶחְזָה בְּסֶלַע עַד שֶׁהֶאְדִּימוּ פִּרְקֵי הָאֶצְבָּעוֹת וְנִנְעֲצוּ זָבוֹת בַּגִּיר הַלָּבָן. מִי צָעַק אַבָּא, מִי צָעַק אִמָּא, מָה הָיְתָה הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה. וְעַל הַדָּם, מָה הֵם חָשְׁבוּ עַל הַדָּם: לִכְלוּךְ פֶּטֶל תּוּת וְאֵיךְ נִגָּר וְהַצַּוָּאר הַשָּׁמוּט יפה שלומוביץ ילדת 1961, יוצרת ומתגוררת בירושלים. מורה, עורכת ומנחה סדנאות כתיבה. זהו ספרה הראשון.
- [שומרת לילה](https://www.poetryplace.org/product/שומרת-לילה/) - מדברת לקיר שׁוֹמֶרֶת לַיְלָה שׁוֹמֶרֶת לַיְלָה בֹּאִי הָרַמְקוֹל עַל הַקִּיר גָּבוֹהַּ, אֲנִי רְטֻבָּה וְקַר. כַּמָּה קַר. אָסוּר לְהָעִיר אֶת הַשְּׁאָר אֲבָל אֲנִי צוֹעֶקֶת לְזוֹ שֶׁשּׁוֹמַעַת מֵעֵבֶר לַקִּיר, בֹּאִי כְּבָר בֹּאִי כְּבָר. אֶמְצַע הַלַּיְלָה הִיא תֹּאמַר כֻּלָּם יְשֵׁנִים תְּרַסֵּק חֲצִי אָקָמוֹל עִם סֻכָּר וְתִרְשֹׁם בְּסֵפֶר הַשְּׁמִירָה: נוֹעָה חָשָׁה בְּרַע בִּקְּשָׁה אֶת אִמָּהּ חָזְרָה לִישֹׁן הַדָּבָר סֻדַּר. שומרת לילה מציע קול פואטי בשל, צלול ומרתק. זוהי פואטיקה וידויית אך לא מניפולטיבית, מאופקת אך לא יבשה – שירה טרנספורמטיבית ההופכת את מה שמציאותי ואפילו מציאותי מדי, את מה שכואב ואפילו קורע, וגם את מה שמשמח – ליפה. ציר הספר נע בין המסע לבית, להתגשמות, להפוך להיות בת בית. בגוף, בין קירות, בעולם. לבין הקשר הנשמר עם העולם שאינו בגוף, הקוסמוס שממשיך ללוות ולהיות נוכח. נועה ברקת, ילידת 1962, עוסקת בעריכת ספרים, יעוץ ביוגרפי וכתיבה. תלמידת המחזור הראשון בבית הספר לאמנויות המילה של "מקום לשירה".

## סרטונים

- [חוזרת לחדר הלידה](https://www.poetryplace.org/videos/חוזרת-לחדר-הלידה/) - שֶׁלֶג יוֹרֵד כָּבֵד עַל יְרוּשָׁלַיִם יוֹרְדִים הַטִּילִים שֶׁל מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ. אִמָּא מְפַשֶּׂקֶת רַגְלַיִם אַבָּא בְּכוֹבַע, חָלוּק וּכְפָפוֹת שֶׁל רוֹפֵא בַּחֲדַר נִתּוּחַ מְחַשֵּׁב פְּתִיחַת אֶצְבָּעוֹת. "תִּפְתְּחִי! תִּפְתְּחִי! אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָרֹאשׁ!" הוּא פּוֹקֵד, סַמְכוּתִי. "תִּסְגְּרִי אִמָּא! תִּסְגְּרִי! אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִוָּלֵד" אֲנִי צוֹעֶקֶת מִתּוֹךְ תְּעָלַת הַלֵּדָה "אַתְּ עוֹד לֹא יוֹדַעַת יִקְרוּ לִשְׁתֵּינוּ דְּבָרִים נוֹרָאִיִּים וְאַתְּ תִּתְחָרְטִי
- [אנחנו](https://www.poetryplace.org/videos/שם-השיר/) - יָדַעְנוּ פַּעַם אֵיךְ לוֹמַר אֶת זֶה בָּעַרְבִית מֵאָז שָׁכַחְנוּ מֵאָז דָּעַכְנוּ מֵאָז רָוַחְנוּ זֶה הָיָה דּוֹמֶה זֶה הָיָה כִּמְעַט זֶה הָיָה נַחְנוּ
- [שְׁאַר אֹשֶׁר](https://www.poetryplace.org/videos/שְׁאַר-אֹשֶׁר/) - אֲדְוֹות שֵׁפֶל פְּלוּמָתִיוֹת קְצָתָן עוֹד מַקְצִיפוֹת נְסוֹגוֹת מֵהָאַגָּן כִּנְשִׁיקוֹת אַחֲרוֹנוֹת הַמֻּרְעָפוֹת מִמַּעֲגָן לָבָן גֵּאוּת הַגֵּוִים שׁוֹכֶכֶת אֲפוּפָה נִיחוֹחַ חֲלִיטַת מֵי יָם מְלוּחִים וְאֵדֵי יַסְמִין סְמִיכִים חֲמִימוּתֶךְ שׁוֹקַעַת אַט כִּפְתִיתֵי שַׁעַם עָרוּף בְּקוּבַּעַת יְרֵכִי הֶחָשׂוּפה וְאַתְּ שְׂרוּעָה לְצִדִּי פְּקוּחַת מִפְרָשִׂים מְעוּרְטֶלֶת זְמַן לִבֵּךְ מַקּוֹר פָּתוּחַ הַשָּׁמַיִם מַגִּישִׁים לְפִיךְ קַמְצוּץ עָנָן

## MailPoet page

- [Subscription confirmation](https://www.poetryplace.org/?wysijap=subscriptions) - [wysija_page]

## Articles

- [בית הספר לאמנויות המילה](https://www.poetryplace.org/article/בית-הספר-לאמנויות-המילה/) - בית ספר גבוה ליצירה ספרותית החלה ההרשמה למחזור י"ב (תשפ"ז) של בית הספר לאומנויות המילה: תכנית דו-שנתית ליצירה ספרותיתלהרשמה ליום הפתוח הקרוב (26.6 | 11:30) > לחצו כאן השפה העברית | שירה | סיפורים קצרים | ממואר ותחקיר | מלאכת הרומן | עריכה | קריאה | שירים מושרים | כתיבה לילדים ולנוער | כתיבה דרמטית |
- [קול קורא: ננופואטיקה 43 - תנ"ך](https://www.poetryplace.org/article/קול-קורא-ננופואטיקה-43-תנך/) - קול קורא ננופואטיקה #43 | תנ"ך אנחנו שמחים להזמין אתכם להשתתף בגיליון מיוחד של ננופואטיקה.מדובר בשיתוף פעולה יחד עם מיזם התנ"ך של 929, במסגרתו קוראים פרק תנ"ך יומי ומסיימים אחת לשלוש וחצי שנים את כל התנ"ך (כאן קצת יותר על זה).בקיץ יסתיים הסבב השלישי ולכבוד המאורע אנחנו מחפשים יצירות שמספרות את סיפורו של הפרק שלא
- [קול קורא: שבוע הקריאה בחיפה](https://www.poetryplace.org/article/קול-קורא-שבוע-הקריאה-בחיפה/) - קול קורא ליוצרי ספרות חיפאיים ״חיפה בסימן קריאה״ בגן האם, מרכז הכרמל | 10-12/06/25 קול קורא ליוצרי/ות ספרות חיפאיים/ות להשתתף באירוע ״חיפה בסימן קריאה״ בגן האם, מרכז הכרמל – 10-12/06/25 עיריית חיפה, בשיתוף ובאמצעות ״מקום לשירה״, שמחה להזמין יוצרים/ות מחיפה להציג את ספריהם/ן במסגרת שבוע הספר ״חיפה בסימן קריאה״, שיתקיים בגן האם, מרכז הכרמל. האירוע יתקיים במשך
- [ריח קמוש חריף מזדקר](https://www.poetryplace.org/article/ריח-קמוש-חריף-מזדקר-מיניות-אחרת-בשירת/) - על מיניות אחרת בשירת אסתר ראב. המפגש שלי עם אסתר ראב לא היה דרך שירי הטבע שלה. כלומר, רוב הסיכויים שראיתי את אותם השירים, שהוכתרו, בדרך כלל, כ"שירי טבע" או "שירי מולדת", אבל אני קראתי אותם אחרת.
- [קול קורא: ננופואטיקה](https://www.poetryplace.org/article/קול-קורא-ננופואטיקה-עקבות/)
- [קול קורא לננופואטיקה](https://www.poetryplace.org/article/קול-קורא-לננופואטיקה/) - קול קורא לפרסום יצירות ננופואטיקה 35 בין החופש מהלימודים לחירות אזרחית, על חופש המחשבה ובמסגרת אמנציפציית הסובייקט וריבונות המיינד, גיליון 35 של כתב העת "ננופואטיקה" בעריכת גלעד מאירי, נצר לאו וספיר יונס קורא דרור לטקסטים שלכן ושלכם!זהו גיליון חופשי, המזמן אליו יצירות שנכתבות מתוך חופש. יצירות שהחירות ממנפת את הפואטיקה שלהן ומגביהה אותה. מוזמנים/ות לשלוח לנו:שירים
- [פסטיבל השירה הבינלאומי 2023](https://www.poetryplace.org/article/פסטיבל-השירה-הבינלאומי-2023/) - פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה Poetry Place International Zoom Festival 4# 21-23.3.2023 אנחנו שמחים ומתרגשים לבשר על פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה. בשנים האחרונות התמעטו פסטיבלי השירה הבינלאומיים בישראל, והגבולות התרבותיים בכל הקשור לשירה ולספרות הפכו אטומים. הקושי להיפגש עם משוררות ומשוררים מארצות אחרות נבע מסיבות פוליטיות, כלכליות ותרבותיות, והאפשרות היחידה
- [ראיון עם המשוררת, העורכת והמתרגמת טל ניצן](https://www.poetryplace.org/article/ראיון-עם-המשוררת-העורכת-והמתרגמת-טל-ני/) - טל ניצן פירסמה עד כה ארבעה ספרי שירה: "דומסטיקה", "ערב רגיל" ו"לשכוח ראשונה" (עם עובד) ו"קפה השמש הכחולה" (אבן חושן), תרגמה למעלה משבעים ספרי שירה ופרוזה, מאנגלית ובעיקר מספרדית, ועיבדה את הספרים "הרפתקאות דון קיחוטה" ו"שקספיר לפני השינה" לקוראים צעירים. היא ערכה את האנתולוגיה "בעט ברזל" (הוצאת חרגול) לשירת מחאה עברית, ושתי אנתולוגיות לשירת אמריקה
- [האוּמנם לא התמזל מזלו?](https://www.poetryplace.org/article/האוּמנם-לא-התמזל-מזלו/) - על (אי) התקבלותה של שירת אלן גיזנברג בעולם השירה העברית כך כותב נתן זך בסוף ההקדמה לקדיש ושירים אחרים (1988) – אוסף מתרגומיו לשירי אלן גינזברג: "אם יתמזל מזלו, אני מרשה לעצמי להביע את התקווה שמבחר קטן זה ישמש ביום מן הימים בסיס לכרך מקיף הרבה יותר משירי המשורר בתרגום עברי". ראשית, יש לתמוה על
- [גיליון פתוח- כתב העת של תלמידי בית הספר לאמנויות המילה](https://www.poetryplace.org/article/גיליון-פתוח-כתב-העת-של-תלמידי-בית-הספר/) - קריאה בגליונות של כתב העת "גליון פתוח" של תלמידי בית הספר לאמנויות המילה הרואה אור אחת לחודש
- [בערת הקיץ של אדית וורטון](https://www.poetryplace.org/article/בערת-הקיץ-של-אדית-וורטון/) - חייה של צ'ריטי רויאל, גיבורת "קיץ" לאדית וורטון מתערערים כאשר כובע הקש של האדריכל הצעיר לוּשיוּס הארני נחטף מראשו בכנפי רוח יוני קלילה ומתגלגל בין רחובות הריקים של העיירה המנומנמת דורמר-צפון. (Dormire לקוח מהפועל לישון בלטינית)
- [ראיון עם פרץ-דרור בנאי](https://www.poetryplace.org/article/ראיון-עם-פרץ-דרור-בנאי/) - ש: מה פתאום שירה? ת: שירה היא הצהרה של האדם שהוא אחר. לא כל האנשים קוראים וכותבים שירה, ובעצם היותך כזה אתה מצהיר שאתה שונה. אני לא מכיר את עצמי לא כותב; מגיל מאוד צעיר אני כותב תמיד. בבית הספר הייתי כותב את החיבורים הכי ארוכים, עד שיום אחד המורה הטיל על הכיתה כתיבת חיבור
- [לשחק במילים, לעשות חיים, בעקבות הפיוט "איך לחמו" לר' אברהם אבן-עזרא](https://www.poetryplace.org/article/לשחק-במילים-לעשות-חיים-בעקבות-הפיוט-א/) - רשות לר' אברהם אבן-עזרא אֵיךְ לָחֲמוּ לוֹחֲמַי לְחֻמִּי / נִגְלָה עֲלוּמִי וְסַף עֲלוּמִי בִּשְׁאוֹל וְדוּמָה דְּמוּת לְעַמִּי / פֶּן אֶדְמֶה אֵין דֳּמִי לְדָמִי רַבֵּה בְּרַבְרַב וְרַב לְאֻמִּי / אֶשֹּׁם לְשַׁמָּה בְּרֹב אֲשָׁמִי מֶלֶךְ יְקוּם, קוּם נְקֹם בְּקָמִי / אֵלֵךְ וְאָשׁוּב אֱלֵי מְקוֹמִי ביאור מילולי: שורה ראשונה: לחומי – התקיפו את בשרי (על פי צפניה א,
- [שירי פס יצור / שו ליזי](https://www.poetryplace.org/article/שירי-פס-יצור-שו-ליזי/) - ב־30 בספטמבר 2014, אחרי ארבע שנים של ניסיונות חוזרים ונשנים לעזוב את עבודתו בפס הייצור של חברת האלקטרוניקה הסינית Foxconn ולמצוא מקור פרנסה שיאפשר לו לממש את תשוקתו לספרים ולכתיבה נטל שו ליזי בן ה־24 את חייו. ארבעת השירים המתורגמים כאן הם חלק מתוך מבחר לא גדול שהותיר אחריו ומתעדים כמעט כולם את שגרת החיים
- [מה נשחק?](https://www.poetryplace.org/article/מה-נשחק/) - מִשחק שאין בו חוקים קבועים מה זאת אומרת? משחק, שכשמתחילים לשחק אותו, המשתתפים בו לא יודעים מה המטרה, ומה הם המהלכים, ורק בסוף, כשמכריזים שהוא נגמר, מתגלה מי מהמשתתפים ניצח. ותמיד יש מנצח?
- [השאלון](https://www.poetryplace.org/article/השאלון/) - לִרְשׁוּתֵךְ שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת. אַתְּ וְ־X בְּיַחַד 1. 17 שָׁנִים. בַּמִּצְטַבֵּר יוֹם חַיִּים שֶׁל פַּרְפַּר. אֵין כָּזֶה דָּבָר הִצְטַבְּרוּת. הַגּוּף סוֹפֵר בִּינָארִי, 0 אוֹ 1. סַמְּנִי רֶגַע יָפֶה בִּמְיֻחָד מֵעֲבַרְכֶם: פַּעַם קַמְתֶּם בְּעִיר זָרָה. קִרְבָה מֻכֶּרֶת. נִשְׁאַרְתֶּם לְהִצְטוֹפֵף. אַחַר־כָּךְ נְשָׂאתֶם מַיִם גַּם חֲזָרָה אֶל הָאֲגַם. פַּעַם אָמַר: אִם אֶקְרָא לְאַט אָנָה לֹא תָּמוּת. סָלַחְתְּ לוֹ אָחוֹרָה עַל
- [מוסד השירה בעידן הפופואטי](https://www.poetryplace.org/article/מוסד-השירה-בעידן-הפופואטי/) - לביקוש הנמוך של השירה: סיבות ופתרונות הרצאה שנישאה בביאנלה הבינלאומית לשירה של ליאז' #26 (6-10.10.10) 1. הקדמה התבקשתי להרצות על מודלים של משיכת קהל לפעילות שירה על בסיס הניסיון שלי כמנהל 'מקום לשירה'. 'מקום לשירה' הוא מוסד ספרותי שהקמתי בירושלים עם קבוצת משוררי כתוֹבת בשנת .2002 יש שתי הנחות יסוד מרכזיות העומדות בבסיס המודלים שאותם
- [ננו מאמר לכבוד יום העצמאות ה-70](https://www.poetryplace.org/article/ננו-מאמר-לכבוד-יום-העצמאות/) - יום העצמאות הוא יום שמח. נדמה שהעובדה הפשוטה, המובנת מאליה הזו, נעשית מורכבת יותר מדי שנה. ככל שמציאות חיינו כאן מתבררת כסבוכה יותר, כך נעשה קשה יותר לכל מסגרת ממלכתית, והחג הזה בכללה, להקיף את התמונה שבתוכה. לעטות עליה גוון יחיד, פשוט וחגיגי. הפער הזה, שעם השנים הולך ונעשה מוחש, מוסך אל תוך החג שיכבה
- ["על בְּנֵי עמי אני בוכה אשר אין בהם לב לבכות"](https://www.poetryplace.org/article/על-בְּנֵי-עמי-אני-בוכה-אשר-אין-בהם-לב-לב/) - על ארץ זבה מאת רמי דיצני. בספרו נותן רמי דיצני מבט נוקב במציאות הישראלית של עשרים השנה האחרונות והתמונה העולה מן השירים אינה מחמיאה, בלשון המעטה. לא במקרה, עוטה המשורר, בשירים המסיימים את הספר, את מסכת נביא הזעם, המטיף בשער, המתריע על העוולות ועל ההשחתה החיצונית ובעיקר אולי הפנימית, על המקום שבו הנפש עצמה, האישית והציבורית, מתרדדת ומתכערת
- [שומר האלף](https://www.poetryplace.org/article/שומר-האלף/) - על שירה, מחאה חברתית וחיפוש גאולה בספר המשרד לסיפורי הציבור לגלעד מאירי גילוי נאות: גלעד מאירי הוא חברי לקבוצת "כתובת" הירושלמית, המפעילה את "מקום לשירה" במינהל הקהילתי "לב העיר" בירושלים. ואפתח באנקדוטה. קראתי את הספר לאורך זמן, מתענגת על כל סיפור, ונשאתי אותו עמי לכל מיני מקומות, כולל המקום בו אני מתעמלת. בוקר אחד, כשעמדתי
- [נגד קולו של הדיקטטור | על תרגילים בסגנון](https://www.poetryplace.org/article/נגד-קולו-של-הדיקטטור-על-תרגילים-בסגנון/) - הספר הזה, "תרגילים בסגנון", נכתב ב-1947: עם הקריסה של משטר וישי והכיבוש הנאצי בפריז, עם היציאה מהמלחמה והשיקום של הדמוקרטיה והחברה האזרחית, ועלייתה של הרפובליקה הרביעית בצרפת. למראית עין המאורעות האלה לא דבקו בספרו של קנו. זה מעניין: התרגיל הסגנוני שמציע קנו זר לזמן שבו הוא נכתב. יש כאן שעשוע לשוני שמקדש את המשחק הבדיוני ואת המלאכה עצמה בשפה, כאילו היו נבדלים מן הזמן ההיסטורי: כמאה התנסויות כתיבה שונות, מאה סגנונות כתיבה המובאים בזה אחר זה ויוצרים בכל עמוד, ובצורה אחרת, תרחיש שגרתי זהה (דחיפות באוטובוס עירוני ושיחה ברחוב על כפתור במעיל).
- [ארכאולוגיה של סוף העולם | שש הרצאות](https://www.poetryplace.org/article/ארכאולוגיה-של-סוף-העולם-שש-הרצאות/) - סוף העולם התרחש כבר, והטרגדיה הגדולה היא שלמחרת התעוררנו ויצאנו לעבודה. עכשיו עומדים על חורבות העולם הישן. אלה עמדו על חורבותיו של עולם ישן יותר. על מנת להבין את מצבנו עכשיו, עלינו לגשת להבנה של ההווה ביחס לעבר, לא כהיסטוריונים שמסתכלים על תהליכים גדולים ומחפשים תנאים מקדימים, אלא כארכיאולוגים החושפים שכבה אחר שכבה ומנתחים את
- [רגל עץ במסדרון: שתי גרסאות של ריק](https://www.poetryplace.org/article/רגל-עץ-במסדרון-שתי-גרסאות-של-ריק/) - איך נראה הרִיק שלך? ושלך? איך הוא נשמע? אפשר לגעת בו, להריח אותו, לדברֵר אותו? אפשר לתרגם אותו או לרקוד אותו? ואיך מדברים על ריק בשורת שיר? הרי כל מילה בשיר מנסה לערוג על מילים אחרות, על הקשרים אחרים, להיות היא ועוד דמויות וצללים – אז כיצד נדבר באמת על הריק, ולא רק על חיקוי שלו? כיצד נשכנע את קוראי השיר שבאמת ריק לנו, שהשיר הוא באר ללא תחתית, ללא נחשים ועקרבים, ללא "ללא"?
- [הנר והמראה](https://www.poetryplace.org/article/הנר-והמראה-מתוך-ננופואטיקה-8/) - קנת' גולדסמית' (ניו יורק, נולד ב־1961) הוא מהחשובים שבמשוררי דורנו. המשורר היחיד שמוזמן כמעט לכל פסטיבל שירה שמכבד את עצמו באירופה ובצפון אמריקה, היחיד שהמוזיאון לאמנות מודרנית (מומה) בניו יורק מינה למשורר הבית שלו, ובוודאי המשורר היחיד שמוזמן לתכניות טלוויזיה בפריימטיים כמו זו של סטיבן קולבר פשוט כי הוא מעניין. בעולם האמנות האמריקאי הוא נחשב לאנדי וורהול של ימינו, בני הזוג אובמה לא ישכחו את הופעתו המתוקשרת בבית הלבן (שמומלץ לראות ביוטיוב!), ולשמחתנו הוא אפילו היה בארץ והעביר סדנת אמן בלתי נשכחת לקבוצת סלון ניו־מדיה, ועוד סדנה לכעשרים משוררים ישראלים (גילוי נאות: שימשתי בה מרצה אורח, לצד פלאי גרייצר מאוניברסיטת הארוורד).
- [כתיבה שיתופית: מבטים על קיץ](https://www.poetryplace.org/article/כתיבה-שיתופית-מבטים-על-קיץ/) - הרצף הבא הוא חלק משבוע של כתיבה שיתופית של שלושה: קרן אייל מלמד, אילנה זיידמן ואלכס בן ארי. פתחנו קבוצת ווטסאפ וכתבנו אל תוכה: שלושה כותבים שהם הורים לילדים בחופש הגדול, עובדים במִשׂרה מלאה, וגם אנשים רצים בלב הקיץ הלוהט והלא נגמר.
- [לרגל פתיחת הליגה האנגלית בכדורגל](https://www.poetryplace.org/article/כדורגל-בִּסְלָאק-טד-יוז/) - כדורגל בִּסְלָאק / טד יוז בֵּין עֲמָקִים גּוֹלְשִׁים, עַל גִּבְעָה נְטוּלַת אֻכָּף גְּבָרִים בְּמַדִּים צִבְעוֹנִיִּים נִתְּרוּ וְכַדּוּרָם הַמְעוֹפֵף נִתֵּר. הַכַּדּוּר הַמְעוֹפֵף קָפַץ וְהַגְּבָרִים בִּצְבָעִים צוֹהֲלִים שַׁצְפוּ כְּמוֹ מַיִם לִנְגֹחַ בּוֹ. הַכַּדּוּר עָף הַרְחֵק עִם הָרוּחַ – הַגְּבָרִים הַגְּמִישִׁים נִתְּרוּ אַחֲרָיו. הַכַּדּוּר קָפַץ מַעְלָה, הַחוּצָה וְנוֹתַר תָּלוּי מֵעָל מִפְרָץ צַמְּרוֹת עֵצִים. כְּשֶׁכֻּלָּם צָעֲקוּ בְּיַחַד הַכַּדּוּר
- [יצירתיות חישובית: מבוא קצר](https://www.poetryplace.org/article/יצירתיות-חישובית-מבוא-קצר/) - בשנים האחרונות יש עניין הולך וגובר בתחום שנקרא יצירתיות חישובית, העוסק בניסיון להגדיר בצורה מדויקת יצירתיות בכלל ואת התהליך היצירתי בפרט. הגדרה כזו יכולה לאפשר, למשל, יצירה אוטומטית של שירה, סיפורת, ציור, מוזיקה וכד' על ידי מחשב. ההגדרה העכשווית המקובלת של התחום הזה היא ״פעולה חישובית המגדירה מודל ליצירתיות, מדמה יצירתיות (או תוצר של יצירתיות) אנושית כך שבסופה של הפעולה יש תוכנית מחשב שיכולה ליצור כמו אדם, שמסייעת בהבנה של תהליך היצירה האנושי, או שתומכת בתהליכי יצירה אנושיים".
- [הארץ שלך מהממת — מחווה לארא שיריניאן](https://www.poetryplace.org/article/הארץ-שלך-מהממת-מחווה-לארא-שיריניאן/) - ב־2008 ראה אור ספרו של המשורר ארא שיריניאן (Ara Shirinyan), "Your country is great". הספר, שהפך מאז לציון דרך בסוגת הכתיבה האל־מקורית (uncreative writing), כולל שמונים שירים, כל אחד מהם מוקדש לארץ אחרת. הטקסט של כל שיר מורכב כולו מתוצאות החיפוש בגוגל של המחרוזת "country name] is great]". למשל "Afghanistan is great", "Chile is great" וכן הלאה. הכרך הראשון מכסה לפי סדר אלפביתי את הארצות A-H (Afghanistan עד Guyana). שני הכרכים הנוספים בטרילוגיה טרם ראו אור.
- [על שירתו של רוברט לקס](https://www.poetryplace.org/article/על-שירתו-של-רוברט-לקס/) - רוברט לקס נולד במדינת ניו יורק ב־1915. בגיל 55, אחרי שעשה לעצמו שם בחוגי האמנות והשירה בניו יורק וקריירה הוליוודית קצרה כתסריטאי, עזב הכל ועבר להתגורר למשך שלושים השנים הבאות בכפר יווני קטנטן באי פַּתמוֹס. בגיל 85 שב לחַוות הולדתו בארה"ב וכעבור שבועות ספורים מת שם בשלווה בשנתו. בפתמוס כתב את סדרת שירי הנזיר ושירים רבים נוספים שמרביתם טרם ראו אור. בשנת 2013 ראה אור מבחר מקיף משירתו בעריכתו של המשורר, המבקר וחברו הקרוב של לקס, ג'ון ביר (John Beer), שהוסיף גם מסת מבוא מאירת עיניים על שירתו ועל הביוגרפיה שלו.
- [חזרה בתשובה או כדור שמעודד את המחשבה](https://www.poetryplace.org/article/חזרה-בתשובה-או-כדור-שמעודד-את-המחשבה/) - תופעת "המוזיקה היהודית", לה אנחנו עדים בשנים האחרונות, היא תופעה מרתקת שיש לה פוטנציאל גדול להביא לשילוב פורה ומעניין של מסורת וחידוש. יחד עם זאת, התופעה הזאת טומנת בחובה – כמו כל "טרנד" - גם בעיות וכשלים בסיסיים עליהם אני רוצה לעמוד כאן.
- [לִזְכֹּר הוּא לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ](https://www.poetryplace.org/article/לִזְכֹּר-הוּא-לִחְיוֹת-מֵחָדָשׁ/) - לפני כשנתיים, פגשתי בשיריה של מרג'ורי לגמרי במקרה, כמו רוב הדברים הטובים שאנו זוכים לחוות. ד"ר רוסלי סיטמן, מרצה ללשון ולספרות ספרדית באוניברסיטת תל אביב, עזרה לנו להכיר בהיכרות אינטימית סופרים ומשוררים לטינו-אמריקניים במהלך שנת הלימודים, בקורס שנקרא: "ספרדית לאלה שיש להם פטור מספרדית"
- [פופיוט: פרודיה בשירי תפילה ישראליים](https://www.poetryplace.org/article/פופיוט-פרודיה-בשירי-תפילה-ישראליים/) - שירי התפילה הישראליים עושים שימוש רב בפרודיה. תופעה זו היא ביטוי של השפעת התרבות הפופולרית התקשורתית וההומוריסטית על התפילה, תופעה שאנו מכנים פופיוט (poprayer). הפופיוט הוא ההזדמנות של השירה היהודית הקדומה (הפיוט) לקפוץ היסטורית ופואטית לתקופה אחרת, ולהתעדכן בחידושיה על מנת להפוך שוב לרלוונטית עבור המשוררים והקוראים.
- [קליידוסקופ ביוגרפי: האמת בשקר והשקר באמת](https://www.poetryplace.org/article/קליידוסקופ-ביוגרפי-האמת-בשקר-והשקר-בא/) - על סוס טרויאני מבטן התודעה מאת יערה בן דוד. יש ספרים בודדים שלכל אורכם מהדהד לו משפט אחד ויחיד. כזה הוא הספר סוס טרויאני מבטן התודעה של יערה בן דוד (כרמל, 2011), שבו משפט ההקדשה "לאחי יחידי שהיה ואיננו", המופיע בפתיחת הספר, אינו מרפה מהקורא לכל אורכו.
- [Poprayer: Parody in Israeli Prayer Poems](https://www.poetryplace.org/article/poprayer-parody-in-israeli-prayer-poems/) - A lecture delivered at an international conference On political and social satire at Haifa University, May 1, 2012 by Gilad Meiri & Noa Shakargy
- [פיליפ לוין, שר השירה החדש של ארה"ב](https://www.poetryplace.org/article/פיליפ-לוין-שר-השירה-החדש-של-ארהב/) - כשאני כותבת את התואר הזה, "שר השירה", שמחה ממלאת אותי. אולי, באחת השנים הקרובות, ולאור משב-המהפכה-שבאוויר, אולי גם לנו יהיה שר שירה. בינתיים, אסתפק בלהביא לתודעת הקוראים שיש דבר כזה, שר שירה, שתפקידו היחיד והעיקרי הוא לקרב את השירה אל העם.
- [על הצחוק בדרך לעזאזל](https://www.poetryplace.org/article/על-הצחוק-בדרך-לעזאזל-בעקבות-המחזור-ות/) - בעקבות המחזור "ותשובה ותפילה וצדקה" מאת יאיר אלדן. הרי לכם מבחן למידת האופטימיות שבנפש: לאיזה חלק של הפיוט אתם מאמינים יותר? לזה שמנבא את הסבל והמוות העתידיים, או לזה שמבטל באחת את רוע הגזירה על ידי תשובה, תפילה וצדקה? השאלה הזו אינה, כמובן, ספרותית בלבד ואינה נטועה רק בפיוט "ונתנה תוקף", אלא נוגעת ללבם של הימים הנוראים: עד כמה נוראים הם, ועד כמה ימי הבטחה?
- [כנף הציפור הרועדת](https://www.poetryplace.org/article/כנף-הציפור-הרועדת/) - על שירתו של יאיר הוּרביץ. הָרְתָה הָאֲדָמָה וּבַחַלּוֹנוֹת / צִפֳּרִים נוֹשְׁבוֹת / מַרְעִידוֹת בֶּעָלִים אֶת מַסְעֵי תוּגָתָן. בִּמְעוֹנִי / צִפּוֹר מְקוֹשֶׁשֶׁת זְרָדִים מִקַּרְקַע מֵת, / מֵחַיָּה / לְהָחֵם בְּכֵלִים רְדוּמִים / אֶת הַנּוֹצָה וְהַמַּיִם.
- [חותם על העולם](https://www.poetryplace.org/article/חותם-על-העולם-בעקבות-ספרה-של-ויקי-שירן/) - בעקבות ספרה של ויקי שירן "שוברת קיר". קריאה ראשונה: נשימה. הספר נושם ברוך. מספר סיפורים צרודים וצרובים, אבל נושם ברוך, על פי קצב פנימי שאין להפריע לו עוד ואין לקרוא עליו תיגר.
- [ננו-פואטיקה ויציאת הטקסט מהספר בשירה העברית המודרנית](https://www.poetryplace.org/article/ננו-פואטיקה-ויציאת-הטקסט-מהספר-בשירה-ה/) - קריאה ננו-פואטית בשירת דוד אבידן. שירת דוד אבידן היתה הראשונה להציע עיבוד ושיכלול אסטרטגיות זיעור בשירה העברית המודרנית. בירור מושגים חדשים ומקוריים אלו באמצעות המונחים ננו-פואטיקה ויציאת הטקסט מהספר יסייע לאפיין היבטים מהפכניים בפריצת הדרך של שירת אבידן בשיח הספרותי העכשווי ואת השפעת שירת אבידן על השירה הנכתבת בשני העשורים האחרונים בישראל.
- [המישור העקוֹב](https://www.poetryplace.org/article/המישור-העקוֹב-על-ספרו-של-תמיר-להב-רדלמ/) - על ספרו של תמיר להב-רדלמסר "תמונת מחזור". הרקע לשיריו של תמיר להב-רדלמסר בספר זה הוא מישורי סיני. ליתר דיוק - מישוריה הפצועים והמצולקים של זירת מלחמת יום הכיפורים. הסטת המבט מן המישור אל הצלקת הוא בעיני עיקר עניינו של הספר.
- [מהפכת אמצעי הייצור בשירה העברית](https://www.poetryplace.org/article/מהפכת-אמצעי-הייצור-בשירה-העברית/) - לפני תשע שנים ציינו בגרנדה, עיר הולדתו של המשורר פדריקו גרסיה לורקה, מאה שנים להולדתו. כל ילד שנולד באותה שנה קיבל ספר שירה כמתנה מהעירייה וביום הולדתו של לורקה (5.6.1898) עבר מטוס מעל שמי גרנדה ופיזר בבליץ פואטי דפי שיר של לורקה מעל העיר.
- [מהספה שמשמשת לי שדה תעופה אני ממריא](https://www.poetryplace.org/article/מהספה-שמשמשת-לי-שדה-תעופה-אני-ממריא-על/) - על הספר "השלמה" לאריה סיון. מעטים הם ספרי הפרוזה, כלומר רומנים וסיפורים קצרים, שאני חוזר וקורא בהם בפעם השנייה. מעטים עוד יותר, אולי נדירים, הספרים שפתחתי בפעם השלישית.
- [על "פתוח, סגור, פתוח"](https://www.poetryplace.org/article/על-פתוח-סגור-פתוח/) - יש נפילים שמרוב גודלם נדמה שהם הולכים לאיבוד דווקא בגלל היותם ניצבים בעין השמש. אני מסופק אם ישנם חובבי שירה שאינם מכירים את עמיחי. הצלחתו הפנומנלית של עמיחי כמשורר הקנתה לו, עוד בחייו, כבוד הוקרה והצלחה כלכלית, שמשוררים יכולים להגיע אליה רק בעקבות זכיה בלוטו במקרה הטוב, או במקרה המצוי יותר, לאחר מותם.
- [המשיכה לחמידות](https://www.poetryplace.org/article/המשיכה-לחמידות/) - תינוקת, ספר שיריה השישי של גילי חיימוביץ', שונה מקודמיו בהיותו קונספטואלי: הוא ממוקד בנושא מרכזי – מערכת היחסים בין אם לבנותיה. דומיננטה של מערכת היחסים בין הורה לילד היא ביטוי של רוח התקופה. אמנם, משוררים הורים (וסבים) כותבים שירים על אודות ילדיהם מאז ראשית השירה הישראלית (לדוגמה, "שיר משמר" לאלתרמן), אלא ששיאו של התהליך הוא ב–15 השנים האחרונות.
- [ננופואטיקה](https://www.poetryplace.org/article/ננופואטיקה/) - מגמה פואטית היסטורית מוכרת מספרויות העולם היא התקרבותו של השירי ליומיומי. המאפיין המרכזי של מגמה זאת הוא מזעור, תנועה למטה, לעבר הקטן והמינורי. המזעור כולל מימד תוכני, למשל המעבר משירה המתמקדת באלים ובמשפחות אצולה לזו העוסקת בסוגיות קיומיות ופרקטיות ובאדם הפשוט, ומימד צורני, למשל המעבר מלשון גבוהה ללשון נמוכה, ומרצינות להיתול.
- [הדקוּת המרהיבה](https://www.poetryplace.org/article/הדקוּת-המרהיבה/) - על הירוק בדרכו אל הירוק מאת צביה ליטבסקי. הירוק בדרכו אל הירוק, ספר שיריה השלישי של צביה ליטבסקי הוא ספר חריג למדי בשירה הנכתבת ומתפרסמת כאן. חריג משום הטון השקט, המדויק, הבלתי מתלהם בעליל הנוכח בכל שיריו, וחריג גם בתשומת הלב, שהוא מעניק לראיה, למבט, לחושים בכלל.
- [צדק פואטי](https://www.poetryplace.org/article/צדק-פואטי/) - דרכים לקידום מעמד השירה בישראל – פרולוג לחוק שירה. השירה הישראלית על מפעליה השונים זקוקה בדחיפות להסדרה משפטית, לביטחונות ערכיים וכלכליים, לשדרוג תדמיתי ולאישור מחדש כמדיום ערכי משמעותי עבור החברה הישראלית. על מנת להשיג מטרות אלו אני מציע לפעול בשלושה מישורים: התקציבי, המוסדי והתוכני.
- [הכתיבה היא מעשה של נדיבות עליונה](https://www.poetryplace.org/article/הכתיבה-בעיניי-היא-מעשה-של-נדיבות-עליונ/) - שירה חדד, דוקטורנטית לספרות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מראיינת את המשוררת שרון אס.
- [שירת אקסטרים / נעם פרתום](https://www.poetryplace.org/article/שירת-אקסטרים-נעם-פרתום/) - יציאתו לאור של להבעיר את האש במים, ספר ביכוריה של נעם פרתום, הוא רגע משמעותי בשירה העכשווית. זהו ספר פוסטמודרניסטי המבטא ערכים והיבטים מרכזיים של רוח התקופה. זהו ספר השירה הפופואטי, הקרנבלי והמטריאליסטי ביותר שידעה שירתנו.
- ["ימים שאבדו לא יושבו במשטרה"](https://www.poetryplace.org/article/ימים-שאבדו-לא-יושבו-במשטרה/) - בפפירוס מצרי מהמאה השלישית לפני הספירה מצוי אחד מסיפורי הבריאה המרשימים ביותר: "כשאלוהים צחק, שבעה אלים נולדו לשלוט בעולם... כשהוא התפרץ בצחוק היה אור... כשהוא התפרץ בצחוק בפעם השנייה נבראו המים; בהתפרצות השביעית של צחוקו נבראה הנשמה." (סנדרס [Sanders] 1995).
- [שירת דאחקה](https://www.poetryplace.org/article/שירת-דאחקה/) - שירת דאחקה (צחוק בערבית) היא פיצוציה ספרותית מקומית, נשנושירי שמרגיע קריז לעונג פואטי; זו שירה טקסטטית (אקסטזי וטקסט) ננופואטית וטרנדית. היא מעוצבת באופנים הומוריסטיים כבדיחה, כחידוד וכפואנטה. המקור להגדרה הפואטית הוא השימוש של המילה דאחקה כעגה בשפת היום יום המתייחסת להלצה עממית ואוראלית. למרות שהוראת המילה דאחקה היא לרוב בהקשר של הומור תוקפני, שיר הדאחקה כולל פונקציות הומוריסטיות נוספות, למשל, מיניות, אסתטיות ועוד.
- [על המשורר כמאחז עיניים](https://www.poetryplace.org/article/על-המשורר-כמאחז-עיניים/) - הרהורים על שירתו של ט. כרמי. לפני די הרבה שנים ישבתי עם חברים בפאב ירושלמי (שכבר נסגר מזמן). בשולחן סמוך ישב זוג שמשך את תשומת ליבנו - גבר כבן שישים עם שיער לבן ואישה צעירה ממנו בהרבה. תהינו מה טיב הקשר ביניהם - האם הם אב ובתו? גבר מזדקן והמאהבת שלו?
- [מבקר צרפתי, משורר ישראלי וחייל יווני נפגשים בבית קפה](https://www.poetryplace.org/article/מבקר-צרפתי-משורר-ישראלי-וחייל-יווני-נפ/) - על ספרו של שמעון בוזגלו "תל היסרליק". מבקר צרפתי, חייל יווני ומשורר ישראלי על שולחן בית-קפה במרכז ירושלים. רולאן בארת רתח וקיטרג מאחורי כוס הקפה, שמעון בוזגלו אמר את שיריו בשקט לצד הצלוחית, ואילו החייל היווני ישב על קצה השולחן והביט בחרדה לעבר הכניסה, מפחד נקמת הטרויאנים. מפגש כזה, שנשמע כמו תחילתה של בדיחה, הוביל לשדות מלחמה ולחשבון הנפש הבא.
- [עשרים נערות לקנא](https://www.poetryplace.org/article/עשרים-נערות-לקנא/) - ספר ביכוריה של אורית גידלי עוסק, רובו ככולו, באהבה, בכמיהה, בקירבה ובמרחק בין אנשים ובמערכות יחסים בין בני זוג, בני משפחה או בין דמויות ספרותיות. למעשה, מעטים הם השירים, שמתייחסים או אפילו מרמזים למושא אחר זולת נושאים אלו, מה שיוצר גיבוש כללי של הקובץ כולו ומלמד על בחירה מדוקדקת של השירים.
- [סאדו-מאזו פואטי](https://www.poetryplace.org/article/סאדו-מאזו-פואטי/) - על ההנאה של המשורר מדיכויו וההנאה של החברה לדכאו. לפני כשנה צלצלה למקום לשירה חיילת נלהבת. היא אמרה לי, שהקורס בו היא נמצאת יעשה בקרוב סיור מודרך באזור שכונות אהל משה ומזכרת משה והיא תשמח אם הקורס ייפגש עם משורר ב"מקום לשירה", במינהל קהילתי לב העיר.
- [ראשי חץ מזרחיים](https://www.poetryplace.org/article/ראשי-חץ-מזרחיים/) - ארז ביטון (אוֹרָן [אלג'יר], 1942) ורוני סומק (בגדד, 1951) פרסמו את ספרי הביכורים שלהם באותה שנה – 1976. על רקע מחאת הפנתרים השחורים ומשבר מלחמת יום הכיפורים בראשית אותו עשור, היה זה רגע של מפנה בשירה העברית. לראשונה שני קולות אחרים, בני דור ראשון להגירה...
- [פופואטיקה](https://www.poetryplace.org/article/פופואטיקה/) - פופואטיקה היא פואטיקה המבטאת תכנים וצורות של מגוון תופעות מן התרבות הפופולארית. זו תופעה פוסטמודרניסטית מרכזית בשירה הישראלית ובספרות העולם. הפופואטיקה היא המקבילה הספרותית של הפופ-ארט ומוסיקת הפופ מבחינה היסטורית, קונצפטואלית, תכנית וצורנית.
- [הרווח שבין השורות](https://www.poetryplace.org/article/הרווח-שבין-השורות-על-שירתה-של-דליה-פלח/) - על שירתה של דליה פלח. אסתכן, בתחילה, בניחוש: דליה פלח היא אשה, בסביבות גיל הארבעים; עירונית; שיער קצר ומכנסים; יש לה דוד שופט מחוזי (בדורבן) וגם אביה הוא משפטן (זרוק, אמנם), היא אוהבת לטייל, בדרך כלל לבדה, בארץ ובחו"ל (ואולי היא דיילת).
- [ירי נק"ל של חרוזי גומי](https://www.poetryplace.org/article/ירי-נקל-של-חרוזי-גומי/) - בדיוק בפסח לפני שנתיים (2004) ישבתי בפסטיבל אקטיביזם עם חברי, המשורר אריאל זינדר, במדשאה מוריקה בגבעת-חביבה, בהמתנה להתחלתו של מופע שירה. במדשאות אלו חיפשתי בגיל שמונה-עשרה ירכיים של בנות גרעין לשים את ראשי עליהן, והנה, עשרים ואחת שנה לאחר מכן, אני שוב בגבעת-חביבה, בכובע של משורר מתחיל.
- [משוררים, פזמונאים ו"כותבי שירים ששרים"](https://www.poetryplace.org/article/משוררים-פזמונאים-וכותבי-שירים-ששרים/) - על עיצוב עמדת הדובר בשיר "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" של מאיר אריאל. נהוג להבחין בין שיר לפזמון. ההגדרות לשיר ולפזמון במילון אבן שושן מבטאות יפה את ההבחנה הזו: "שיר - יצירה פיוטית, בחרוזים או בלעדיהם, כתובה במשקל מסויים", "פזמון - שיר קל העשוי להיות מושר, זמר, מערכת חרוזים על נושא אהבה, אכזבה, ענייני היום וכדומה".
- [קומץ ילדים בעירום](https://www.poetryplace.org/article/קומץ-ילדים-בעירום/) - על השיר המתהפך ועל ארס-פואטיקה בשירת צבי עצמון. מבט ראשון, דפדוף: עוד לפני שאני פותחת את הספר, שרק הגיע בדואר - בלי כל מכתב מלווה, ועם ההקדשה המינימלית ביותר שיכולה להיות - קופץ אלי משהו רענן. הכריכה בורוד עז ובשחור ולבן, שמו החידתי של הספר, העובדה שיצא בהוצאה שאיננה מוכרת כהוצאה 'ספרותית', השילוב בין שירים לפרוזה.
- [שירה חדשה: ראיון עם נועה שקרג'י](https://www.poetryplace.org/article/שירה-חדשה-ראיון-עם-נועה-שקרגי/) - "יזם חברתי לא מייצר עוד חכות או מייבא עוד דגים, אלא משנה את הענף כולו ותופר רשתות. בעקבות בית הספר תיווצר רשת חדשה של יוצרים ושל אנשי ספרות שמלווים אותם, ואולי מכאן יתחיל השינוי בתחום כולו". נועה שקרג'י בראיון עם שירה קדרי עובדיה על בית הספר לאמנויות המילה, יזמות ספרותית ומצב איש הספרות בארץ
- [שום דבר מלבד שירה](https://www.poetryplace.org/article/שום-דבר-מלבד-שירה/) - על שירתה של מאיה בז'רנו. במסיבה לפני כמה ימים ניסיתי לצלם את הילדים המתרוצצים בגן; רוב התמונות יצאו מטושטשות, "לא תפסתי". וגם אלו שיצאו חדות, לא היו תמונות של הילדים אלא של יצורים משונים, אחרים. זו היתה מסיבת פורים. חשבתי שהקריאה בשירה של מאיה בז'רנו דומה קצת לניסיון הצילום הזה: קשה לתפוס ו"להקפיא" אותה, וגם כשנדמה שמצליחים, היא כבר הפכה למשהו אחר, התגלגלה הלאה.
- [ריתמוס שחור](https://www.poetryplace.org/article/ריתמוס-שחור/) - ננופואטיקה עוסקת בננו הספרותי על היבטיו בתוכן ובצורה. מכאן העיסוק בקטן משמעו בין השאר התייחסות לשוליים, למיעוטים, אך גם לקטנוני, לזוטות, לשטויות; הרי, לפעמים מה שנדמה לכאורה קטן, צ'ופצ'יק זניח, מתגלה כקצה קרחון. כזה הוא העיסוק האובססיבי בספירות מלאי עדתיות. במסגרת זאת אבקש להקדיש 60 שניות במונחים ביקורתיים לסדרת ריתמוס של הוצאת הקיבוץ המאוחד.
- [על יקיר בן משה](https://www.poetryplace.org/article/על-יקיר-בן-משה/) - "מדהים עד כמה ניתן לפרוק במלים משא כה כבד של רגשות" - על "בכל בקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד" של יקיר בן-משה, הוצאת עם עובד, תשס"ג - 2003. את שיריו המפתיעים ועזי הדימויים של המשורר יקיר בן-משה, פגשתי לראשונה בכתבי-עת ספרותיים, טרם פרסום ספרו הראשון. כבר אז מצאתי בהם עניין, ברעננותם, באותו "דבר אחר" שאז, בקריאה ראשונית, לפני שעמדה ברשותי אסופת שירים, התקשתי להגדיר.
- [הצל, המטוטלת, הרגע, השעה](https://www.poetryplace.org/article/הצל-המטוטלת-הרגע-השעה/) - על שירתו של ישראל פנקס. במספרים תוכל שירתו של ישראל פנקס (יליד 1935) להסתכם כך: 44 שנות שירה, 5 ספרים, 2 שתיקות (בין 1965 ל - 1975; בין 1978 ל - 1990), כ - 140 שירים (מהם 8 פואמות). המספרים, לדעתי, מעידים על שירתו, שירה שהתואר 'מתונה' יאה לה ביותר. שירה שאיננה מתלהמת, צועקת, או, בלשונו של פנקס: איננה קופצת 'לפתוח את כל המתנות'.
- [חמידות כתופעה ננופואטית](https://www.poetryplace.org/article/חמידות-כתופעה-ננופואטית/) - האזכור של המילה חמידות בנשימה אחת עם המילה שירה נדמה כעבודה זרה. אלא שלאחרונה נראה שחמידות נושרת בצבעוניות קלילה על הספרות הישראלית העכשווית כמו רגע קצר וצוהל של קונפטי פואטי, קסמתוק, במסיבת הפתעה. מאמר זה מבקש להידרש לרגע ננופואטי ישראלי של נאיביזם שבו שוב נחצו קוויה הסגנוניים המסורתיים של נורמות השירה המקובלות; הפעם בזחילה תינוקית מתחת לחוטי התיל של השירה הרצינית, החשובה וההרואית.
- [נְפִילָתִי הָאֵינְסוֹפִית אֶל נְפִילָתִי הָאֵינְסוֹפִית](https://www.poetryplace.org/article/נְפִילָתִי-הָאֵינְסוֹפִית-אֶל-נְפִי/) - עיון בשירתה של אלחנדרה פיסארניק. ב-24 בדצמבר 1960 כתבה פיסארניק ביומנה: "התעוררתי וראיתי את עצמי כגוף בלי עור, כפצע" (פיסארניק, עמ' 124). הפצע, אם כך, איננו פצע בגופה אלא היא היא הפצע עצמו באין עור שיגן על גופה. הפסיכואנליטיקאי הצרפתי דידייה אנזייה טבע את מושג ה"אני-עור": מעין מבנה ביניים של מנגנון הנפש המשמש את הילד כדי לייצג לעצמו את עצמו כ"אני".
- [מיומנו של אקטיביסט שירה](https://www.poetryplace.org/article/מיומנו-של-אקטיביסט-שירה/) - אלמוג בהר על ספר שיריו השני של מתי שְמוּאֶלוֹף. לעיתים שירה באה בִמקום מעשים אחרים, בַמקום בו הַמעשים הַאחרים חסרים, והיא מנסה למלא את החלל שנפער במציאות. ואז היא עומדת מול או כנגד, בהתנגדות אשר אינה מוכנה להיוותר אילמת, ומצביעה על מקום הפצע: על חדירתה של המדינה אל תוך הזיכרון האישי והמשפחתי, אשר הותירה רקמת געגועים קרועה; על "מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ הֶעָקָר", אשר נתן לאמו ולאביו של המשורר "חִנּוּךְ שֶׁל עֲבָדִים" (38, "יש מילים מכעיסות");
- [מעשה אהבה](https://www.poetryplace.org/article/מעשה-אהבה/) - על תרגומיו של אריה זקס ל"שירי חלום" של ג'ון ברימן. ברשימה על תרגום שירה קלאסית לעברית, המשורר והמתרגם אריה זקס כותב ש"שיר מתורגם יפה משול לילד יפה שנולד מאהבה של שניים". ואכן, תרגומיו של זקס ל"שירי חלום" של המשורר האמריקאי ג'ון ברימן הם, בראש ובראשונה, מעשה אהבה.
- [גם אם לא כל שיריו מדברים ללבי](https://www.poetryplace.org/article/גם-אם-לא-כל-שיריו-מדברים-ללבי/) - ישעיה קורן על ברוך כצנלסון (ואפילוג מאת דורית ויסמן). עד כדי כך הוא נעלם ממני, עד שכאשר נתקלתי לפתע בשמו, לא ידעתי אם הוא חי או מת. זה קרה לפני חדשים אחדים ברחוב קטן במרכז ירושלים, רחוב שץ, בחנות הספרים "גלריה." לפני הכניסה לחנות עצמה יש חדר גבוה בן שתי קומות, דחוס בספרים ישנים, כל ספר בחמישה שקלים. ספרים ישנים שכמעט ואין להם דורש, ספרים בפרוטה שמנסים להיפטר מהם בטרם ישגרו אותם אל הלא נודע.

## Events

- [מסיפור לאלתור: אירוע אלתור של ספרות, מוזיקה ומחול](https://www.poetryplace.org/events/elementor-21131/) - מסיפור לאלתור אירוע אלתור של ספרות, מוזיקה ומחול 12:00 | מקום לשירה, סירקין 5, שוק תלפיות, חיפה מוזמנים לחוויה ייחודית שבה ספרות, מוזיקה ומחול נפגשים על במה אחת! במהלך האירוע יעלו מספרי סיפורים ומשוררים/ות שיקראו את יצירותיהם, ובזמן אמת ילוו אותם מוזיקאים ורקדנים באלתור חי, בהשראת האווירה והתוכן של כל סיפור. כל ביצוע הוא חד
- [סגנון חופשי | מפגשי כתיבה](https://www.poetryplace.org/events/סגנון-חופשי-מפגשי-כתיבה/) - סגנון חופשי מפגשי כתיבה לכותבים/ות | בהנחיית רון דהן צריכות מסגרת כתיבה כדי להתקדם ברומן שלכן? יש לכם קובץ שירה שאתם רוצים לפתח ולערוך? סיפור קצר שמבקש להיכתב? מוזמנים/ות לזמן מרוכז לכתיבה אישית וקבלת משוב ועריכה לטקסטים בעבודה. המרתון יכלול הנחייה, כתיבה רציפה, משוב מקצועי ואפשרות להתייעץ באופן אישי עם המנחה בכל נושא שקשור לכתיבה.רון
- [מילים התנפצו על הרצפה](https://www.poetryplace.org/events/elementor-21149/) - מילים התנפצו על הרצפה השקת האלבום של אייל הלר לשירי משוררים מולחנים חמישי 16/07 | 19:30 | מקום לשירה חיפה, סירקין 5לחנים שירה וגיטרה – אייל הלר | גיטרה ומנדולינה – גדי ציקמןכניסה חופשית בהרשמה מראשמופע השקה חיפאי לאלבום שירי המשוררים שהוציא לאחרונה המוזיקאי אייל הלר.באלבום לחנים של שירי משוררים בני זמנו, בינהם – מיה טבת
- [מוליכים למחצה](https://www.poetryplace.org/events/elementor-21140/) - מוליכים למחצה השקת ספרו של איל נחמיאס יום חמישי 09/07 בשעה 19:30במקום לשירה חיפה, סירקין 5כניסה חופשית בהרשמה מראש: לחצו כאן משתתפים/ות: איטו אבירם, ירון בן ארי, הדס פרלשטיין-נשר, ליסה פרץנגינה: עוזי רםערב לכבוד ספרו החדש של איל נחמיאס ״מוליכים למחצה״, במקום לשירה חיפה: נדבר על הספר ועל נושאיו, ונציין את יום הולדתו ה-70 של המחבר.איל
- [חֹפֶשׁ תְּנוּעָה | תערוכת שירה בכרמלית](https://www.poetryplace.org/events/חֹפֶשׁ-תְּנוּעָה-תערוכת-שירה-בכרמלית/) - חֹפֶשׁ תְּנוּעָה עברית العربية English תערוכת שירה בכרמלית לסיור הקולי לחצו כאן התערוכה חֹפֶשׁ תְּנוּעָה הופכת את הנסיעה בבטן ההר למסע פואטי הנע על המתח שבין החוץ לפנים. לאורך ציר התנועה התלול נפרשים שיריהם של 32 משוררים ומשוררות שעוסקים בתנועה על כל צורותיה: מהדחף הפיזי התזזיתי ועד לתנודות הנפש העדינות. המילים נטמעות בין הקרונות המשופעים
- [הפריים הפואטי: על שירה בקולנוע](https://www.poetryplace.org/events/מועדון-קריאה-דצמבר-ספרות-מתורגמת/) - הפריים הפואטי: על שירה בקולנוע בהנחיית ערן חדד ברקסדרת מפגשי צפייה ועיון הבוחנת את נקודות המפגש שבין הדימוי הנע למילה הכתובה – משירה ועד פרוזה. במהלך המפגשים נחקור דרך צפייה בקטעים נבחרים כיצד הקולנוע מפעיל מתח בין תמונה לטקסט ומאמץ לעצמו היגיון פואטי. הסדרה מיועדת לקהל המבקש להעמיק ביכולות ניתוח הצפייה וליוצרים המחפשים השראה עכשווית.
- [איך עושה משוררת? בין בת גלים לחוף הבתולה](https://www.poetryplace.org/events/elementor-20754/) - איך עושה משוררת? בין בת גלים לחוף הבתולה מיטל נסים וכרמית רוזן משוחחות על ספריהן שם קשה לילד קטן || טביעת רגל חמישי | 18/06 | 20:00 | מקום לשירה, סירקין 5, חיפההנחיה: ענת שרון בלייסקטעי תיאטרון: רון ריכטר כניסה חופשית בהרשמה מראש: לחצו כאן *מפגש בין שתי משוררות שצמחו בחוף מקומי משותף, חוף חיפה-קריות. המשוררת, העורכת
- [שעת סיפור | יוני](https://www.poetryplace.org/events/שעת-סיפור-יוני/) - שעת סיפור במקום לשירה קוראות וקוראים על ספר שחייבים לקרוא | ימי רביעי | 18:45 – 20:00 | המערבים 9, ירושליםהכניסה חופשית לתלמידים ולבוגרים | לאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש לרכישה 03.06 | יואל בוטביניק קורא ב"אסטריקס" מאת רנה גוסיני 10.06 |יהושבע סמט שיינברג קוראת ב"בית קרנובסקי" מאת ישראל זינגר 17.06 | דרור משעני
- [איך כותבים בזמן שמעבר לזמן](https://www.poetryplace.org/events/איך-כותבים-בזמן-שמעבר-לזמן/) - איך כותבים בזמן שמעבר לזמן פודקאסט לייב: רונה שפריר פוגשת את רון דהן שיחה מוקלטת שתשודר ברדיו מהות החיים חמישי | 04/06/26 | 20:00 | מקום לשירה, סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאן מה זה אומר לכתוב כשהמציאות משתנה בקצב מהיר יותר מתהליך הכתיבה? מה משמעות הזמן הזה, שחרג מכל דרך לתיאור
- [שבעים ונחת | יום הולדת ספרותי למשורר צביקה שטרנפלד](https://www.poetryplace.org/events/שבעים-ונחת-יום-הולדת-ספרותי-למשורר-צבי/) - שבעים ונחת יום הולדת ספרותי למשורר צביקה שטרנפלד שישי | 14:00 | מקום לשירה, סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאןבהשתתפות:רפי וייכרט | עדי חורש | רני יגיל | מיטל נסים | קובי נסים | צביקה שטרנפלד | מעין שטרנפלד מאורליווי מוסיקלי: נתן סלומון *אשתי סבורהאִשְׁתִּי סְבוּרָה שֶׁאֲנִי אִטִּי יוֹתֵר מִפַּעַם."אֲבָל גַּרְעִינִים", אֲנִי אוֹמֵר,"גַּרְעִינִים אֲנִי מַפְצֵחַ
- [מרתון סגנון חופשי](https://www.poetryplace.org/events/elementor-19450/) - סגנון חופשי מרתון כתיבה חודשי לכותבים/ות במקום לשירה בחיפה יום שבת | 4.7.26 | 9:30 עד 16:00 | מקום לשירה, סירקין 5 אתם כותבים אבל בעצם לא כותבים? אתם אומרים לעצמכם שעכשיו זה לא הזמן? הדירה שלכם נקייה מדי? אז סגרנו לכם את הפינה. מרתון הכתיבה של מקום לשירה בולם תירוצים ודחיינות באמצעים לא אלימים. יום שלם, מהבוקר עד אחר
- [סינמה־טקסט: ספרים וכותבים/ות בעדשת הקולנוע התיעודי](https://www.poetryplace.org/events/סינמה־טקסט-ספרים-וכותבים-ות-בעדשת-הקו/) - סינמה־טקסט ספרים וכותבים/ות בעדשת הקולנוע התיעודי חמישי | 28.5.26 | 20:00 | מקום לשירה, סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאןאיך מתעדים את חייהם של כותבות וכותבים? האם המילים קודמות לתמונות או להיפך? כיצד הופכים יצירות ספרותיות לחוויה ויזואלית?בערב סינמה־טקסט נצא למסע בעקבות המילים, הטקסטים, ההוגים, המשוררים והסופרים, בהנחיית ליסה פרץ ודרך עיניהם
- ["יְרוּשָׁלַיִם שׁוּב מִתְהַפֶּכֶת" | אירוע שירה ירושלמי](https://www.poetryplace.org/events/יְרוּשָׁלַיִם-שׁוּב-מִתְהַפֶּכֶת-נת/) - "יְרוּשָׁלַיִם שׁוּב מִתְהַפֶּכֶת" אירוע שירה ירושלמי רביעי | 13.5 | 16:30 | סטודיו משלך כ"ט בנובמבר 10, ירושליםמשוררי ומשוררות ירושלים מצטרפים לצעדת הירושלמים והירושלמיות ומתכנסים לשוחח ולקרוא שירה ירושלמית. שירה שנכתבה בירושלים. שירה שנכתבה על ירושלים.בהשתתפות: רוני אלדד, רותם אמיתי, הלל אקרמן, רות אשור, דוד ניאו בוחבוט, נצר לאו, אביב פטר, שעיה קאהן ונוספיםבסיום האירוע
- [הדברים הפשוטים ביותר הם הקשים ביותר](https://www.poetryplace.org/events/הדברים-הפשוטים-ביותר-הם-הקשים-ביותר/) - הדברים הפשוטים ביותר הם הקשים ביותר השקת "סיפורי ילדים" סיפורים קצרים מאת פטר ביכסל בתרגום מגרמנית של חנן אלשטיין חמישי | 4.6 | 20:00 | בית הנסן, ליד חנות הספרים "האסטרונאוטית" בתכנית:• שיחה עם המתרגם חנן אלשטיין• תיאטרון בובות מאת תדמור ברטלהאירוע מתקיים במסגרת יריד הוצאות הספרים העצמאיות.*"אומנם הדמויות בסיפורי ילדים הן של מבוגרים, אבל הן
- [עפרוני ושׂרף שני ספרים וכנף](https://www.poetryplace.org/events/עפרוני-ושׂרף-שני-ספרים-וכנף/) - עפרוני ושׂרף שני ספרים וכנף בהשתתפות:עורכי הספרים: דרור בורשטיין, ילי שנר | המחברים: צוריאל אסף, שירי פסל | ליווי מוסיקלי: תמר פילוסוףחמישי | 14/05 | 20:00 | הכניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאןשׂרף (לוקוס, 2025) הוא ספר הביכורים של שירי פסל וזוכה 'פרס זלדה לשירה' לשנת 2025. השירים בספר עוסקים בפרידה וגירושין, בהתמודדות עם
- [חוזרים לבצפר: מועדון קריאה - התבוננות מחודשת בשירי הבגרות](https://www.poetryplace.org/events/elementor-20157/) - חוזרים לבצפר: מועדון קריאה - התבוננות מחודשת בשירי הבגרות בהנחיית רומן אייזנברג, משורר ומורה לספרות מי אהב שיעורי ספרות בתיכון? רובנו לא, וחבל. אבל החיים לא נגמרים בתעודת בגרות והספרות מחכה בסבלנות עד שנתבגר ונפגוש אותה שוב.אנחנו מזמינים אתכם/ן להצטרף למועדון קריאה שחוזר אל המקורות הספרותיים של העברית מתוך סקרנות, חופש וחדווה. יש סיבה שטקסטים
- [יש קיום קדמון שלא חודר את מעטפת החיים | השקת ננופואטיקה 45](https://www.poetryplace.org/events/יש-קיום-קדמון-שלא-חודר-את-מעטפת-החיים-ה/) - יֵשׁ קִיּוּם קַדְמוֹן שֶׁלֹּא חוֹדֵר אֶת מַעֲטֶפֶת הַחַיִּים השקת ננופואטיקה 45 חמישי | 14.5 | 20:00 | כניסה חופשיתמפגש ורב שיח ספרותי, קריאה ביצירות ושיחה פתוחה על ספרות עם יוצרי ויוצרות ננופואטיקה 45:שולמית אפפל, איתמר ארב, עומר ארבל, מורן אריה, טלי אשר, יונתן ברזילי, דורית ויסמן, אביגיל, זמיר, דנה חפץ, רז יוגב, ספיר יונס, מארה
- [חתיכת שירה טובה מסוגלת לתקן | תיקון ליל שבועות פואטי](https://www.poetryplace.org/events/חתיכת-שירה-טובה-מסוגלת-לתקן-תיקון-ליל/) - חמישי | 21.5 | 23:30 – 04:00 | כניסה חופשית 23:30 – 00:15את מי השירה מתקנת?חמוטל בר יוסף וגלעד מאיריבשיחה על התאוששות בשירה00:30 – 1:15צריך לצלצל פעמיים נעמה דעי ונצר לאו בשיחה על האפשרות לשינוי נקודת המבט בקריאות חוזרות1:30 – 2:15שנים על שנים ביקשתי לכתוב סידוראריאל הורוביץ ועדו ניצןבשיחה על שירה ותיקון הריטואל הדתי2:30 – 3:15לשחוק אמרתי
- [שעת סיפור | מאי](https://www.poetryplace.org/events/מועדון-קריאה-ינואר-ספרות-עברית/) - מועדון הקריאה של מקום לשירה קוראות וקוראים על ספר שחייבים לקרוא | ימי רביעי | 18:45 – 20:00 | המערבים 9, ירושליםהכניסה חופשית לתלמידים ולבוגרים | לאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש לרכישה 06.05 | יובל פלוטקין קורא ב"הערים הסמויות מן העין" מאת איטאלו קאלאווינו 13.05 | תמר סתר קוראת ב"יותר מדי אושר" מאת אליס
- [לנצח, עד הבוקר | השקה לספרה של דנה גולדברג](https://www.poetryplace.org/events/לנצח-עד-הבוקר-השקה-לספרה-של-דנה-גולדבר/) - לנצח, עד הבוקר השקה חיפאית לספרה של דנה גולדברג בהשתתפות: פרופ' דנה אמיר | דר' מיטל נסים | לי ממן | מנחה: ג׳ודי טל קופלמןשבת | 02/05/26 | 19:00 | מקום לשירה, חיפה | הכניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאן את ספרה השלישי, לנצח, עד הבוקר, התחילה דנה גולדברג לכתוב באוקטובר 2023. הספר מורכב רובו
- [שמיכת טלאים של ציפיות נמוכות](https://www.poetryplace.org/events/elementor-20224/) - שמיכת טלאים של ציפיות נמוכות השקת ספר הביכורים של יעל זייד חמישי | 30.04.26 | 19:30| במקום לשירה, חיפהמשתתפים.ות: נעה אבנד, אריאל גרייזס, איריס רילובהנחייה: רון דהן, עורך הספר | ליווי מוזיקלי: תמי בן הדרכניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאן"היא מורחת את השפתון של אמא שלה המתה. אני בטוחה בזה. היא שותה את תה הנענע שלה
- [עמלק באמבטיה | השקת "דרמה מיותרת" ספר ביכוריו של שעיה קאהן](https://www.poetryplace.org/events/elementor-20243/) - עמלק באמבטיה השקת "דרמה מיותרת" ספר ביכוריו של שעיה קאהן חמישי | 30.4 | 20:00 | כולה – קפה חברתי, האגודה לבריאות הציבור, סטודיו משלך, כ"ט בנובמבר 10 ירושלים | כניסה חופשיתבתכנית:סיור אמנותי בדרמה מיותרת בהדרכת שעיה קאהןמחול – אלמוג גוריאלקריאה דרמטית – יפים ריננברגוידאו ארט – יבגני לשנקומעגל שיחה על השירה בהשתתפות ונועה שקרג'י מנוצחעָשָׁן
- [לקרוא. לשיר. לזכור.](https://www.poetryplace.org/events/elementor-20237/) - לקרוא. לשיר. לזכור. ערב יום הזיכרון במקום לשירה 19:45 התכנסות20:00 עמידה לצפירה ותחילת האירועקריאת שירים ושירה משותפתכניסה חופשית*מתוך "רומיאו", צרויה להבוְעַכְשָׁו עִם הַשָּׁנִיםהָאַהֲבָה אַחֶרֶתפָּחוֹת חוֹלֶמֶת אֶת עַצְמָהּהַרְבֵּה יוֹתֵר נִקְשֶׁרֶתהַרְבֵּה יוֹתֵר נִשְׁאֶרֶת פֹּהפָּחוֹת גְּנוּבָה לָרוּחַהָאֲדָמָה טוֹבָה אֵלַיאֲנִי רוֹצָה לָנוּחַאַךְ לִפְעָמִים הַקּוֹל שֶׁלְּךָקוֹרֵעַ וְנוֹגֵעַמַשֶּׁהוּ פִּתְאוֹם זוֹכֵר בִּיוּמִתְגַּעְגֵּעַ
- [ריטריט כתיבה אביבי](https://www.poetryplace.org/events/ריטריט-כתיבה-אביבי/) - ריטריט כתיבה אביבי סוף־שבוע של זמן כתיבה מרוכז, התמסרות ושקט, בתוך נוף הכרמל. הריטריט משלב סדנאות השראה עם מנחים אורחים, עבודה אישית מודרכת, וזמן פתוח לכתיבה מחוץ לשגרה: בלי הסחות דעת, במרחב שמאפשר להעמיק בטקסטים קיימים או להתחיל תהליכים חדשים. הלו"ז בנוי כך שיש גם מסגרת והנחיה וגם מרחב אישי תומך לכתיבה.הריטריט מיועד לכותבות ולכותבים
- [פורים במקום לשירה | מסיבת משוררים](https://www.poetryplace.org/events/פורים-במקום-לשירה-מסיבת-משוררים/) - פורים במקום לשירה מסיבת המשוררים והמשוררות של ירושלים מקום לשירה שמחים להזמין למסיבה הספרותית של השנה.מסיבת פורים ספרותית עם משוררי ומשוררות ירושלים. בואו לשוחח, לשתות, לקרוא שירה ולחגוגשני | 2.3 | 21:00 | 'כולה' קפה חברתי – בחצר "סטודיו משלך" | כ"ט בנובמבר 6 ירושלים | כניסה חופשית*ערן הדסמהנדסת המים“אין שותי מים בקרב המשוררים" (פתגם יווני עתיק)מְהַנְדֶּסֶת
- [להישאר ער זה כמעט כמו למות](https://www.poetryplace.org/events/להישאר-ער-זה-כמעט-כמו-למות/) - להישאר ער זה כמעט כמו למות ערב השקה לרגל צאת ספר השירה החדש של דוד טובי ז"ל בהשתתפות: שמעון בוזגלו, חגית בת-אליעזר, פרופ. רפי וייכרט, ליאור שטרנברגמוזיקה: הצ'לנית, ד"ר אלה טובי | הקראת שירים: ד"ר יובל פז | הנחיית האירוע: ד"ר יעקב טובי5.3 | 19:30 | "מקום לשירה", חיפה | כניסה חופשית בהרשמה מראש >
- [הדשא של תשרי | מסיבת השקה לספרה של נעה שחם](https://www.poetryplace.org/events/הדשא-של-תשרי-מסיבת-השקה-לספרה-של-נעה-שח/) - "הדשא של תשרי" מסיבת השקה לספרה של נעה שחם בהשתתפות: ערן הדס ומירלה משה־אלבו – עורכי הספרמירב גבעוני הרושובסקי – באה מאוקספורד לשוק תלפיותשי שניידרמירה רןליאל אלכסנדרה אדמוןדניאל עוזרותם עטרחנן סבח טייכרהנחיה: עמית בן־עמי26.2.2026 | 20:00 | מקום לשירה, סירקין 5, חיפה | הכניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאן *הייתה בנו די אֵיךְ הָיְתָה בָּנוּ דֵּיאַהֲבָה גְּדוֹלָה
- ["בית קטן ቤት " |  דואט ספוקן-דאנס](https://www.poetryplace.org/events/בית-קטן-ቤት-דואט-ספוקן-דאנס/) - בית קטן ቤት דואט ספוקן-דאנס איש ואשה מחפשים ביניהם בית. דרך תנועה, מוזיקה ושירה-מדוברת הם שוזרים בעדינות מחלומות, געגועים ותפילות בין הפרטים הקטנים של שגרה יומיומית שוחקת ועל הבית הזה שאנחנו חיים בו. שני עולמות יצירה המשתלבים למסע אחר בית, איבודו, הזיכרונות שהותיר, נטישתו והחזרה אליו, ובעיקר – הניסיון לבנות בית חדש ועתיק כאחד בלב
- [ערב סקיצות | לומדים אמנות בשוק](https://www.poetryplace.org/events/ערב-סקיצות-לומדים-אמנות-בשוק/) - ערב סקיצות | לומדים אמנות בשוק קמפוס לומדים אמנות בשוק שמח להזמין אתכם.ן לערב סקיצות בשוק תלפיות: בואו ליהנות מסדנאות האמנות של תיאטרון בית 9, בי"ס הנביאים ומקום לשירה – ערב שלם של טעימות אמנותיות מסדנאות שירה, פיסול, תיאטרון, קולאז', פרוזה, רישום, קרמיקה, צילום ועוד! יום רביעי 25.2 | 22:00-18:00 | סירקין 21 | ההשתתפות בהרשמה
- [עטוף שמיכת מילים | השקה לישראל (שולו) ורמן](https://www.poetryplace.org/events/עטוף-שמיכת-מילים-השקה-לספרו-החדש-של-יש/) - עטוף שמיכת מילים השקה לספר שיריו של ישראל (שולו) ורמן ישראל ורמן, משורר מוכר וייחודי, מציג בספרו השני עטוף שמיכת מילים שירה ישירה, חכמה ונוגעת ללב. שיריו משלבים פיקחות ולעיתים מעט ייאוש עם הומור מריר ואירוניה עדינה, ומצליחים להעביר חוויות חיים עמוקות במעט מילים, מבלי להטיף או לחנך. ורמן עושה שימוש מוקפד ואסתטי במקורות יהודיים,
- [לפתע פתאום האדמה | אירוע ט"ו בשבט](https://www.poetryplace.org/events/לפתע-פתאום-האדמה-אירוע-טו-בשבט/) - לפתע פתאום האדמה אירוע שתילות ושירה ניפגש ביום שישי בבוקר, לקרוא שירה, לאכול פירות יבשים וטריים, לשתות יין ולשתול בגינה הקהילתית, יחד עם המשוררים אלכס בן ארי, אלה נובק, ערן צלגוב ושעיה קאהן.*10:00 קבלת פנים10:15 קריאת שירה על סדר ט"ו בשבט11:15 שתילה ויצירה11:45 סיום משוער שישי | 6.2.26 | גינה קהילתית גינת אור בזמנהוף | זמנהוף
- [מועדון קריאה בספרות מלחמה | מפגש #3](https://www.poetryplace.org/events/מועדון-קריאה-בספרות-מלחמה-מפגש-3/) - מועדון קריאה בספרות מלחמה מפגש #3: "לאזמה, באהבה ובזוהמה״ מאת ג'יי. די. סלינג'ר "לאזמה, באהבה ובזוהמה", סיפור קצר ומופלא מאת ג'יי. די. סלינג'ר, הוא הסיפור שיחתום את מועדון הקריאה בספרות מלחמה. חייל אמריקאי משוחח ומתכתב עם ילדה אנגליה בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה – לפני הפלישה לנורמנדי, ואחריה. עם יכולתו החריפה של סלינג'ר לכתוב
- [סביב הבית כבר אין חיות בר | השקה לגלעד מאירי](https://www.poetryplace.org/events/סביב-הבית-כבר-אין-חיות-בר-השקה-לגלעד-מא/) - סביב הבית כבר אין חיות בר ערב השקה למבחר שיריו של גלעד מאירי "סביב הבית כבר אין חיות בר" כולל מבחר מקיף משבעת ספריו של גלעד מאירי יחד עם שירים חדשים.השירים נעים בין הומור, פרודיה ומשחקי שפה לבין רצינות, תנופה פואטית וכתיבה וידויית.המבחר משקף עומק לשוני, תימטי והיסטורי ויצירה מגוונת בנושאיה כגון אהבה ומלחמה, ילדים
- [הַחַיִּים הַבָּאִים | שבעה ספרותית לחדוה הרכבי ז"ל](https://www.poetryplace.org/events/elementor-19438/) - הַחַיִּים הַבָּאִים שבעה ספרותית לחדוה הרכבי ז"ל התכנסות ספרותית במטרה לשבת רגע יחד. להתגעגע, לזכור, לקרוא בשיריה ולשתף בחוויות של חדוה הרכבי.בואו בשלוםחמישי | 1.1.2026 | י"ב טבת | 20:00*שָׁקַעְתִּי כְּשֶׁהוּא שָׁקַע. הִמְשַׁכְתִּי כְּשֶׁהוּא הִמְשִׁיךְ. יַחַד אָסַפְנוּ אֶתתַּהְפּוּכוֹת הַחַיִּים, יַחַד כִּסִּינוּ אוֹתָן בִּפְרָחִים, יַחַד הִנַּחְנוּ אֶת גּוּפָהּ הַזָּקֵןשֶׁל הַמְּצִיאוּת בֵּין שִׂיחִים לְבָנִים, קְטַנְטַנִּים, מֵאֲחוֹרַי, לְיַד שַׁעַר
- [תאורה מילולית #3 ימי אומנויות המילה](https://www.poetryplace.org/events/תאורה-מילולית-3/) - תאורה מילולית #3 21-22.12 | א' - ב' בטבת תשפ"ו תאורה מילולית – פסטיבל שחוגג את הקשר בין ספרות לבין אומנויות אחרות יתקיים בפעם השלישית בעוד שבועיים, ויזמין להתנסות בכתיבת מסה, בקריאה צמודה, בהכנת מחברות, בכתיבת קומיקס, בביצוע ובהליכה. מוזמנים ומוזמנות לחגוג את חנוכה ביצירה.*שימו לב – המפגשים יתקיימו בקבוצות אינטימיות ומספר המקומות מוגבל.הנרשמות והנרשמים
- [שפת אם:סדנת כתיבה לאמהות אחרי לידה](https://www.poetryplace.org/events/שפת-אם-קורס-כתיבה-לאמהות-אחרי-לידה/) - שפת אם סדנת כתיבה לאימהות אחרי לידה רגעי האמהות הם רגעי חסד וזכות בחיים שלנו, אבל הם גם מכילים את רגעי הכאב והקושי הכי גדולים שהכרנו. התקופה שלאחר הלידה היא זמן טרנספורמציה, תקופה בה אנחנו הופכות להיות לא רק אמהות בפועל אלא גם במהות. זהו תהליך משנה חיים, גם אם כבר עברנו אותו כמה פעמים
- [מועדון קריאה בספרות מלחמה #2](https://www.poetryplace.org/events/מועדון-קריאה-בספרות-מלחמה/) - מועדון קריאה בספרות מלחמה בהנחיית נגה לביא מוזמנים/ות למועדון קריאה אינטימי על ספרות מלחמה: דרך יצירות שונות נחקור את מצב האדם במלחמה – את נפש החייל והמחכה לו, את השאלות המוסריות, את האפשרות לדיאלוג או התנגדות. נקרא יצירות שמקללות מלחמה ואחרות שרואות בה אפשרות הומניסטית, נעמיק בכתיבת השכול ובחיים, ונבין כיצד השפה והצורה הספרותית מתעצבות
- [מופע סיום תכנית عرض اختتامي لبرنامج על המקאם הזה على هذا المقام](https://www.poetryplace.org/events/elementor-19109/) - מופע סיום תכנית عرض اختتامي لبرنامج על המקאם הזה على هذا المقام אמנות התרגום כאפשרות למפגש فنّ التّرجمة كفرصة للّقاء במה משותפת לשירה דו־לשונית שנכתבת כאן ועכשיו: קריאה של המשוררות והמשוררים שהשתתפו בתוכנית "על המקאם הזה", בעברית ובערבית, לצד תרגומים שנולדו במפגשי עבודה משותפים. בנוסף, הזמרת לונא אבו נסאר תבצע משיריה המקוריים. منصّة مشتركة للشّعر في
- [כנס מעלה](https://www.poetryplace.org/events/כנס-מעלה/) - כנס מעלה לכונן מחדש את הביקורת | כנס לכבוד הגיליון ה-20 לכתב העת "מעלה" שני | 1.12.25 | 16:00 – 22:00 | הספרייה הלאומית | הכניסה חופשית מה היא ביקורת ספרות? כיצד היא צריכה להיכתב? מי קורא אותה ולאן פניה? בכנס, שמציין את צאת הגיליון ה-20 של מעלה – כתב עת לביקורת ספרות, נדון באופן נושאי
- [נפש רוחצת אש](https://www.poetryplace.org/events/נפש-רוחצת-אש/) - נפש רוחצת אש ערב קריאת שירה בשיתוף "נפשות" ערב קריאה מיוחד על יחסי הגומלין בין שירה ונפש, המתקיים ביוזמת עומר ארבל (תלמיד מחזור י') ובשיתוף "שבוע נפשות" – הפועל למען העלאת המודעות לתחום בריאות הנפש במרחב הציבורי, באמצעות אירועי תרבות, אמנות ושיח. בערב זה נצלול אל המפגש שבי​ן מילים לנפש, בין כאב לתקווה, בין אש לטיהור.המשוררות
- [אקוט](https://www.poetryplace.org/events/אקוט/) - אקוט מופע השקה במקום לשירה חיפה מופע השקה לאלבום החדש של אקוט (״הקשב!״ בצרפתית), שייצא ב"קולטור": ליין הופעות חיות, מוקלטות ומצולמות שיוצאות גם על תקליט ויניל! במופע נבצע שירים מתוך האלבום וחומרים חדשים לגמרי. בנוסף, לחנים חדשים למשוררים: אפרת מישורי, אורי פרץ, ברכה סרי ועוד…כבר יותר מעשור שאקוט יוצרים, מופיעים ומחפשים איך בדיוק נשמעת תרבות
- [סוכן חשאי וילד באר שבעי: השקת ספר הביכורים של נדב וולך "גרעינית"](https://www.poetryplace.org/events/elementor-18815/) - סוכן חשאי וילד באר שבעי השקת ספר הביכורים של נדב וולך "גרעינית" יקראו בספר: ניצן ויסמן ועופרה עופר-אורן | הנחייה: רון דהן, עורך הספר"גרעינית" הוא סיפורו הלא-ייאמן של הסוכן החשאי בעיני עצמו בנימין וולך ושל בנו נדב. בהדרגה אנחנו נחשפים לעולמו של האב הרדוף, מרגל מטעם הק.ג.ב לכאורה, ולהתבגרותו המורכבת של הבן. בתוך עליבות החיים
- [מרתון סגנון חופשי](https://www.poetryplace.org/events/מרתון-סגנון-חופשי/) - מרתון סגנון חופשי מרתון כתיבה יום שבת 8.11.259:30 עד 16:00ב״מקום לשירה״ – סירקין 5, חיפהמנחה: רון דהן, סופר, משורר, עורך. זוכה פרס חיים גורי לשירה עברית ופרס יהודה עמיחי. אתם כותבים אבל בעצם לא כותבים? אתם אומרים לעצמכם שעכשיו זה לא הזמן? הדירה שלכם נקייה מדי? אז סגרנו לכם את הפינה. מרתון הכתיבה של מקום לשירה בולם תירוצים ודחיינות באמצעים
- [ציור פנייך מדונה](https://www.poetryplace.org/events/ציור-פנייך-מדונה/) - ציור פנייך מדונה מפגש עם לייזר בקר ואורחים על ספרו החדש "ציור פנייך מדונה" משתתפים: מירלה משה-אלבו | מירה רן | נועה שחם | צבי שקולניק , דן שי | ועוד…מוזיקה: דב המר הנחייה: רותם עטר30/10 יום חמישי בשעה 19:30במקום לשירה, סירקין 5, חיפהכניסה בהרשמה מראש > לחצו כאן ציור פנייך מדונההִנֵּה אַתְּיְשֵׁנָהמְמַלְמֶלֶת בְּחֲלוֹם אוֹר חוֹלֵף בַּוִּילוֹןאַל תִּסְתּוֹבְבִיחַכִּי
- [מופאן מחזור ט' | ביה"ס לאמנויות המילה](https://www.poetryplace.org/events/מופאן-מחזור-ט-ביהס-לאמנויות-המילה/) - מופאן שנה ב' מופע סיום של תלמידי מחזור ט' מחזור ט' של ביה"ס לאמנויות המילה מסיים שנתיים של לימודי כתיבה ויצירה ספרותית!במופע הסיום (מופאן) יקרא כל אחד מהבוגרים הטריים מתוך יצירה שעבד עליה במהלך השנה.21.10 | יום שלישי | תיאטרון החאן, דוד רמז 2, ירושלים19:30 – התכנסות, יין וכיבוד קל20:00 – תחילת מופעקוראים וקוראות:אביגיל זמיראור
- [מחווה לשירה הנשית](https://www.poetryplace.org/events/elementor-18692/) - מחווה לשירה הנשית על שלוש משוררות יוצאות דופן משתתפים: רפי וייכרט | משה יצחקי | עמיר תומרערב מיוחד לשירים מתורגמים של שלוש משוררות מעולות מרומניה, אמריקה ופולין. בהנחיית רפי וייכרט, המתרגמים יקראו מתוך הספרים וישוחחו על אודות המשוררות:ליזל מוּלר – "אד כחול", מאנגלית: עמיר תומרמרתה פֶּטְרֶאוּ – "הבדידות היא ארץ חצויה", מרומנית: משה יצחקיהלינה פּוֹשְׁבְיָאטוֹבְסְקָה
- [לראות ולהתראות](https://www.poetryplace.org/events/elementor-18626/) - לראות ולהתראות השקה לכבוד ספרו של עמית בן עמי בהשתתפות: רומן אייזנברג | נעם בן דוד | ערן הדס | נגה לביא | לריסה מילר | אלון רג'ואן | נעה שחםועמדת כתבנות במכונה של כתבן צ.א.״לראות ולהתראות אינו מתאר – הוא פועל. כשהוא רואה, הוא מתבונן במה שהוא רואה, כשהוא נוגע, הוא מנסה לגעת במגע.
- ["לו יהיו השמים גבוהים השנה" | סיור סליחות פואטי בחיפה](https://www.poetryplace.org/events/לו-יהיו-השמים-גבוהים-השנה-סיור-סליחות-2/) - "לו יהיו השמים גבוהים השנה" סיור סליחות פואטי בחיפה תֶּכֶף שִׁרְבּוּטֵי חָצַביְקַעְקְעוּ שָׁנָה חֲדָשָׁהבְּמוֹץ הַקַּיִץ הַנָּסוֹגגְּלוּיָהתְּהֵא הָרוּחַ מְסַמֶּנֶתשׁוּלֵי זָהָב לָאוֹתִיּוֹתהַמְצַפּוֹתלִכְתִיבָתֵנוּ הַטּוֹבָה(צוריאל אסף)יום שישי 26.09.25 // 9:00-11:00שיטוט פואטי בנופי כרמל וים מראש כרמל (סטלה מאריס) למערת אליהו, סיור ברוח שעת הנעילה. מתוך נוראות הימים, נצא לחוויה שמשלבת מפגש בפיוטי ומקורות ימי הסליחות, ותרגילי "כתיבה טובה" של
- [מופאן מחזור י' | ביה"ס לאמנויות המילה](https://www.poetryplace.org/events/מופאן-מחזור-י-ביהס-לאמנויות-המילה/) - מופאן שנה א' מופע סיום של תלמידי מחזור י' מחזור י' של בית הספר לאמנויות המילה מסיים את שנתו הראשונה!מוזמנים ל"מופאן" – ערב מיוחד בו כל תלמיד יקרא מיצירה שעבד עליה במהלך השנה. מתי?יום חמישי, 25.9התכנסות – 19:30 | תחילת מופע – 20:00איפה?"אמש קפה" – רחוב כ"ט בנובמבר 10, ירושלים
- ["מיתר הקשב הדרוך" | השקה לספרו החדש של יהונדב פרלמן](https://www.poetryplace.org/events/מיתר-הקשב-הדרוך-השקה-לספרו-החדש-של-יהו/) - "מיתר הקשב הדרוך" אירוע לכבוד ספר השירה החדש של יהונדב פרלמן 4.9.25 בשעה 19:30במקום לשירה, סירקין 5, חיפהבהשתתפות: עדנה גורני, אמוץ דפני, רפי וייכרט, ניצן ויסמן, רני יגיל, אבנר שץ.מוזיקה: אורית פרלמןכניסה חופשית בהרשמה מראש > לחצו כאן"מיתר הקשב הדרוך" הוא ספר שיריו השישי של יהונדב פרלמן והראשון מזה תשע שנים. חמישה שערים יש בספר וחמישים
- [בעקבות הרוח הטובה](https://www.poetryplace.org/events/בעקבות-הרוח-הטובה/) - בעקבות הרוח הטובה מופע שירה מוזיקלי מאת גילי דנון מוזיקה: אביגיל דנינו11.9 יום חמישי בשעה 19:30במקום לשירה, סירקין 5, חיפהכניסה בהרשמה מראש > לחצו כאן | תשלום: מופע כובע מופע שירה מוזיקלי, מרגש ורב תחומי של המשורר והקולנוען גילי דנון בהשראת ספר שיריו האחרון "הרוח הטובה". דנון מחפש בו, דווקא עכשיו, אחר משב של רוח טובה.לצד
- [הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים](https://www.poetryplace.org/events/הָרוּחַ-נוֹשֶׁבֶת-בַּחֲרִיגִים/) - הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים סדנת קריאה בספרות קווירית עברית בהנחיית דותן ברום 18/08 יום שני בשעה 19:30ב״מקום לשירה״, סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראשבאחת המסות מעוררות המחשבה שלה, הציעה הסופרת ארנה קזין לתרגם את המונח האנגלי הטעון ורב־הרבדים "קוויר" במונח העברי "חורגת". ובאמת, חריגה וחריגות הן הקשרים מקומיים הרבה יותר, המקפלים בכנפיהם שונות, קושי, אבל גם
- [שִׁירִיפּוּי](https://www.poetryplace.org/events/שִׁירִיפּוּי/) - שִׁירִיפּוּי ערב שירה שמכילה קולות מים רבים, בהתכוונות מיוחדת לימים של ראשית תקופת בין המצרים. דליה שחם בהופעהמשוררים אורחים: יונתן קונדה ואייל קמינקא יום ה' 17/07 בשעה 19:30ב"מקום לשירה" – סירקין 5 חיפהמחיר כרטיס: 55 ₪ | להרשמה ורכישה לחצו כאן מוסיקה היא דרך לקשר בין לבבות, לאפשר לאנשים להתחבר לנשמותיהם, להביא רפואה ולאחות את הקרעים בנפש
- [נקמה בספרות הישראלית החדשה](https://www.poetryplace.org/events/נקמה-בספרות-הישראלית-החדשה/) - נקמה בספרות הישראלית החדשה מפגש עם הסופרים אריאלה גולדמינץ, תום הדני נוה ומרב ליבנה על ספריהם שיצאו בשנה האחרונה ועוסקים בנקמה מזוויות שונות.ליווי מוזיקלי: יובל עובדיום שני 28/07/25, בשעה 19:30ב"מקום לשירה"- סירקין 5, חיפה.כניסה חופשית בהרשמה מראשמה מניע אדם לצאת לנקמה? איך הסביבה תופסת את הנוקמים? והאם הנקמה תמיד מתוקה? אריאלה גולדמינץ מחברת "סטלה מאריס",
- [ניסיתי לתרגם לך את המלחמה](https://www.poetryplace.org/events/ניסיתי-לתרגם-לך-את-המלחמה/) - ניסיתי לתרגם לך את המלחמה סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب ומקום לשירה סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب ומקום לשירה שמחים להזמינכם לשיחה בעקבות קובץ השירה: ניסיתי לתרגם לך את המלחמה מאת ע’יאת’ אלמדהון יום חמישי 24 ביולי | 19:30 | מקום לשירה, סירקין 5, חיפהידברו: פרופ’ יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מַכְּתוּבּ مكتوب דניאל בהר, מתרגם הקובץ פרדוס חביב אללה, עורכת התרגום כרמית רוזן, משוררת וסופרתספר
- [כוחו של יופי](https://www.poetryplace.org/events/כוחו-של-יופי/) - על שירה ומלחמה מפגש עם אברהם עוז על ספרו החדש "כוחו של יופי" 31.7.25 בשעה 19:30ב״מקום לשירה״ – סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש | לחצו כאן להרשמהבאירוע ישאו דברים:פרופ' גבריאל צורן, פרופ' לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפהפרופ' רוית ראופמן, ראש החוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפהרותם עטר, מנהלת "מקום לשירה" בחיפהפרופ' אברהם עוז: על
- [יום פתוח במקום לשירה חיפה](https://www.poetryplace.org/events/יום-פתוח-במקום-לשירה-חיפה/) - יום פתוח לסדנאות הכתיבה של מקום לשירה בחיפה 8/8 | 14:00-10:00 סירקין 5, חיפהמקום לשירה מזמין אתכם/ן להיכרות עם סדנאות הכתיבה שייפתחו בשנת תשפ"ו ועם בוגרי/ות חממת הכתיבה שלנו בחיפה.10% הנחה לנרשמים/ות במקום!כניסה חופשית בהרשמה מראש כאןבתוכניתטעימה מהסדנאות: 10:00 כתיבת מסה | ליסה פרץ עורכת, יוצרת סרטי דוקו, מפיקה אירועי תרבות ועיתונאית ישראלית. עורכת-מייסדת של מוסף
- ["אנחנו בחופשה ולכן אסור לחשוב על המוות"](https://www.poetryplace.org/events/אנחנו-בחופשה-ולכן-אסור-לחשוב-על-המוות/) - "אנחנו בחופשה ולכן אסור לחשוב על המוות" (שלוש משוררות חושבות עליו בכל זאת) דנה אמיר, לי ממן ויערה שחורי ישוחחו על ספרי השירה שלהן שיצאו באחרונה7.8 בשעה 19:30ב״מקום לשירה״, סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש: לחצו כאןבזמן הזה ובמקום הזה, כשהורוּת, ילדוּת והחיים עצמם נדמים לפעמים כזכות-יתר, ייפגשו שלוש משוררות כדי לשוחח על שלושה ספרי
- [בית עבור בית | לילה בלי ירח #6](https://www.poetryplace.org/events/בית-עבור-בית-לילה-בלי-ירח-6/) - בית עבור בית לילה בלי ירח #6 31.7 | חמישי | 20:00 | מאהל החטופים בירושלים, כיכר פריז, עזה פינת בלפור אנחנו ממשיכים בסדרת ערבים של שירה טובה, אבל הפעם עוצרים רגע. לקראת תשעה באב, מתבוננים על הבית שאנחנו גרים בו, הבית שחנוק מחסרונם של חטופים שטרם שבו אליו, הבית המעורער שזקוק לביסוס מחדש. ושואלים איכה.לכן
- [איך זה נקרא | סדרת מפגשי יוצר חודש יוני](https://www.poetryplace.org/events/איך-זה-נקרא-סדרת-מפגשי-יוצר-חודש-יוני/) - איך זה נקרא סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה בהנחיית נועה שקרג'ישלושה ימי רביעי ביוני 19:45-21:00הכניסה חופשית לתלמידים ולבוגריםלאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרה4.6 – בלהה בן אליהו * 11.6 – אורי אליס * 18.6 – אריאל הירשפלדשלוש שיחות עם קוראת וקוראים לכבוד שבוע הספר העברי וחודש הקריאה. המפגש הראשון ייערך
- [כְּכָל שֶׁאֲנַסֶּה לְהִתְרַחֵק, אֶשָּׁאֵר נָטוּעַ כָּאן לָעַד | השקה לננופואטיקה  #40 שירה ברזילאית מודרנית](https://www.poetryplace.org/events/כְּכָל-שֶׁאֲנַסֶּה-לְהִתְרַחֵק-אֶשָ/) - השקת ננופואטיקה #40 שירה ברזילאית מודרנית "כְּכָל שֶׁאֲנַסֶּה לְהִתְרַחֵק, אֶשָּׁאֵר נָטוּעַ כָּאן לָעַד." * 10.7 יום חמישי, 20:00מכון גימראס רוזה, המרכז לתרבות ברזיל – שדרות חן 57, קומה 1, תל אביבInstituto Guimarães Rosa – IGR Tel Aviv57 Sderot Hen, 1st Floor, Tel Avivבתכנית:קריאת שירה מאת: גוסטבו בוקולי, קטיה ציטריןשיחה על תהליך התרגום עם המתרגמים: עידן
- ["שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ" (זלדה)](https://www.poetryplace.org/events/שְׁלוֹמִי-קָשׁוּר-בְּחוּט-אֶל-שְׁלוֹ/) - "שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ" (זלדה) אירוע לכבוד ספריהן של איריס רילוב ואיילת פרטוש-עבו שתי סופרות חיפאיות נפגשות לשיחה על אהבה ואובדן, על פרידה מהורה דועך ועל מקומה של הכתיבה בתהליך האבל.יום חמישי ה24/04 בשעה 19:30ב״מקום לשירה״, סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש "לפני כמה ימים חלמה נילי על שׂערה של אִמה. הוא היה שופע ורך,
- [מִנֶּגֶד הָמָה הַיָּם](https://www.poetryplace.org/events/מִנֶּגֶד-הָמָה-הַיָּם/) - מִנֶּגֶד הָמָה הַיָּם תערוכת שירה | חיפה דרך עיני משוררים/ות הַיּוֹם עֵינַי כְּחֻלּוֹתוּשְׂעַר גּוּפִי יָרֹק,הָעֲנָנִים גְּבוֹהִיםוֵאלֹהִים רָחוֹקוּבְתוֹךְ הַיָּם הָרַךְשֶׁלְּרַגְלֵי הָהָראֲנִי רוֹאֶה צוּרוֹתרַכּוֹת כְּמוֹ שֵׂעָר. (אליהו על הכרמל/אריה סיון) בין הר לים, בין תחנה לתחנה – העיר חיפה נפרשת בשירה אנו מזמינים אתכם/ן למסע ספרותי בעיר: תערוכת השירה מִנֶּגֶד הָמָה הַיָּם חוגגת את השירה העשירה והמגוונת
- [עֲשֵׂה אוֹתִי הַר | אירוע יום הולדת ספרותי](https://www.poetryplace.org/events/עֲשֵׂה-אוֹתִי-הַר-אירוע-יום-הולדת-ספרו/) - עֲשֵׂה אוֹתִי הַר אירוע יום הולדת ספרותי - עודד פלד, 75 שנים למשורר והמתרגם האהוב 30/05 יום שישי בשעה 12:00ב״מקום לשירה״ – סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראשבהשתתפות:רפי וייכרטדנה אמיררן יגיליורי הירשפלדנעמי בן אמוץדודו פלמהטלי וייסערן צלגובצוריאל אסףסמי אוחיוןיוסי עבאדייורם ורטהליווי מוסיקלי:אהוד בנאידב המראלי מרכוס*מתוך 'הפואמה הלבנה'לֶחֶם יוֹמֵנוּהַגַּעְגּוּעַשָׁנִים רָזוֹתוָעֳנִי הָרוּחַהַטּוֹוֶה דַּקֻּיּוֹת מַלְכוּת שָׁמַיִם מֻבְטַחַת*כִּי פֶּתַח
- [כן! משוררות ארוטיקה](https://www.poetryplace.org/events/כן-משוררות-ארוטיקה-2/) - כן! משוררות ארוטיקה אירוע לצאת האנתולוגיה לשירה אירוטית ישראלית, בהוצאת "לוקוס" | מפגש עם משוררות מהאנתולוגיה ועם עורכת האנתולוגיה, דורית ויסמן 29.5.25 | 19:30 | סירקין 5, חיפהלהרשמה לחצו כאן*משוררות משתתפות האנתולוגיה תיקראנה משירי הספר: איריס אליה כהןסיגל בן יאירליליאן בשארה מנסורחגית מנדרובסקיקרן קוךשזעל המוסיקה: שז וגל עמיתרקפת שחר קריס ויעל תלםמנחה: דורית ויסמן "כן!" היא האנתולוגיה החברתית
- [לילה בלי ירח #5](https://www.poetryplace.org/events/לילה-בלי-ירח-5/) - לילה בלי ירח #5 דברו על לב ירושלים 25.5 | ראשון | 20:30 | ברוך, מעלות נחלת שבעה 2 ירושליםממשיכים בסדרת ערבים של שירה טובה, בירות, כתיבה וחבריםוהפעם – דברו על לב ירושלים. משוררות ומשוררים ירושלמים נפגשים בשולחן עגול לקרוא שירה, לשוחח על העיר שלנו ועל הקשר בין שירה וירושלים, לשתות, לשוחח ולעסוק בספרות, שפה
- [חֲתִיכַת שִׁירָה טוֹבָה מְסֻגֶּלֶת לְתַקֵּן - תיקון ליל שבועות פואטי](https://www.poetryplace.org/events/חֲתִיכַת-שִׁירָה-טוֹבָה-מְסֻגֶּלֶת-ל/) - חֲתִיכַת שִׁירָה טוֹבָה מְסֻגֶּלֶת לְתַקֵּן תיקון ליל שבועות פואטי ליל שבועות, יום ראשון בלילה, ו' סיון 1.6, מקום לשירה, המערבים 9 ירושליםהכניסה חופשיתלשירה ולשפה יש את הכוח והיכולת להאיר ולתקן. תיקון ליל שבועות, מלבד הזדמנות ללימוד, הוא גם הזדמנות לתיקון, דרך הטקסטים והרעיונות שבהם, דרך הספרות והמילים, אפשר להאיר ולהוסיף עומק וטוב. אנחנו מבקשים לייצר
- [שדמעותינו יהפכו פנינים](https://www.poetryplace.org/events/שדמעותינו-יהפכו-פנינים/) - שדמעותינו יהפכו פנינים מופע מוזיקלי-פואטי בהשתתפות הקהל עם שז וגל יום חמישי, 15/05 בשעה 19:30ב״מקום לשירה״ – סירקין 5, חיפה המופע משלב בין שירי משוררים לפזמונים הגדולים של המוזיקה הישראלית וכולל יצירת שיר משותף עם הקהל.בחלקו השני של הערב, לאחר המופע, נקיים מעגל פתוח לשיח מהלב ולשיתוף ביצירות שתביאו אתכן.ם בנושא "חיים ויצירה בצל סערה".מוזמנות ומוזמנים להביא
- [העשור הראשון | כנס עשור לבית הספר לאמנויות המילה](https://www.poetryplace.org/events/העשור-הראשון-כנס-עשור-לבית-הספר-לאמנוי/) - העשור הראשון כנס עשור לבית הספר לאמנויות המילה עשור מאחורינו בית הספר לאומנויות המילה חוגג עשר שנים של יצירה, ומקדם את העתיד בברכה! החלום שהפך וממשיך להפוך כל יום למציאות.בזכות אנשים, כותבים, יוצרים, תלמידים ובוגרים, שמתאגדים כולם סביב מהות אחת קטנטנה – מילה. בואו לחגוג איתנו את הקסם הזה ולציין את העשור הראשון, ולעוד הרבה שיבואו
- [ריטריט אורבני בחיפה: שאיפה ונשיפה](https://www.poetryplace.org/events/ריטריט-אורבני-בחיפה-שאיפה-ונשיפה/) - שאיפה ונשיפה ריטריט אורבני בחיפה "וכַּמָּה אַהֲבָה דְּרוּשָׁה לְמַלֵּא אֶת כָּל הַכֵּלִים הָרֵיקִים״ יהודה עמיחייום שישי, 9 במאי 2025 ״מקום לשירה״: רחוב סירקין 5, חיפהבואו לקחת חלק במרחב יצירתי ייחודי, במפגש אינטימי שבו נתרגל יחד את אומנות הנשימה היצירתית: השאיפה והנשיפה של המילים. מסע יומי שבו נחקור את המרחב שבין השאיפה לנשיפה: בין הספיגה לשחרור, בין המילים לשתיקה. ציוד
- [״לָדַעַת כִּתָה: בית הספר בראי הספרות העברית״ | השקה](https://www.poetryplace.org/events/״לָדַעַת-כִּתָה-בית-הספר-בראי-הספרות-ה/) - לָדַעַת כִּתָה: בית הספר בראי הספרות העברית השקה לספר מאת נעמי דה-מלאך יום חמישי | 8.5.2025 | 19:30 | סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראשבבית הספר מתחוללת דרמה מתמדת שמעורבים בה תלמידים ומורים, תכני לימוד וערכים, רגשות ומעשים. חלקים ניכרים מההתרחשות בכיתה נשארים סמויים מן העין ואין מדברים עליהם. כך למשל המרחק הנכון בין מורים לתלמידים;
- [לקרוא. לשיר. לזכור.](https://www.poetryplace.org/events/לקרוא-לשיר-לזכור/) - לקרוא. לשיר. לזכור. ערב יום הזיכרון במקום לשירה ביום שלישי, 29.4 א' אייר, נתכנס לקרוא שירה, לשיר יחד ולזכור.19:45 התכנסות20:00 עמידה לצפירה ותחילת האירועקריאת שירים ושירה משותפת*יקראו ממיטב שירי הזיכרון בשירה העברית: רוני אלדד, גלעד מאירי, אורית מיטל, אמיר מנשהוף, עמוס נוי, ילי שנרילווה שירה משותפת משירי הזיכרון: בני ויילינחה: נצר לאו מקום לשירה, המערבים 9,
- [לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת](https://www.poetryplace.org/events/לְהִתְפַּלֵּל-מִתּוֹךְ-הַמְּעַרְבֹּ/) - לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה ימי רביעי במאי 19:45-21:00המפגשים בהנחיית גלעד מאיריהכניסה חופשית לתלמידים ולבוגריםלאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרה7.5 צבי בן מאיר * 14.5 בכל סרלואי * 21.5 אריאל זינדר * 28.5 עמנואל יצחק לויבתקופה שבין פסח ושבועות, אנחנו מפנים מבט לתפקידה של הספרות ביחס
- [תפרחות נרקיסים שוקלות להניף ראש קטן אמוני | השקה](https://www.poetryplace.org/events/תפרחות-נרקיסים-שוקלות-להניף-ראש-קטן-אמ/) - תפרחות נרקיסים שוקלות להניף ראש קטן אמוני אירוע השקה 20/03 בשעה 19:30ב״מקום לשירה״, סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראשבהשתתפות:להקת אזובי הקירבני ציפרארז שווייצר*לפני החליבה י"ב שְׂמֹאלָנִים אֲבֵלִים מַחְזִיקִים רָאשֵׁיהֶן בֵּין הַבִּרְכַּיִםמְצַפִּים לְעוֹדכְּמוֹ הָרֶגַע הַזֶּה שֶׁל לִפְנֵי הַחֲדִירָה, כַּנִּרְאֶה.בְּדִמּוּיֵי חֻרְבַּן הַבַּיִת טִיטוּס מִתְהוֹלֵל שִׁכּוֹר בַּעֲזָרַת נָשִׁיםמְנַפְנֵף בְּאֶקְדּוֹחוֹ הָאִישִׁי אֶל מוּל שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת הַנִּדְהָמִין בֶּאֱמֶתמִן הָעַזּוּת.קִרְעֵי פָּרֹכֶת מֻזְרָעִים
- [פעם הייתה כאן מזרקה](https://www.poetryplace.org/events/פעם-הייתה-כאן-מזרקה/) - פעם הייתה כאן מזרקה פעם הייתה כאן מזרקה יום שישי 4.4 13:00-10:00 יצירת אמנות חיה הנאספת ממילים, צלילים וחומרים המבעבעים מתוך השכונה. הדהוד משותף של זיכרונות, חלומות וקולות: בין ההר לים, בין רציפי הכרמלית, בין מה שהיה למה שיכול להיות. פעם הייתה כאן מזרקה:פרפורמנס תלוי מקום. בין הדואר, הכרמלית ובית הקרנות הייתה פעם כיכר ובמרכזה ניצבה מזרקה. מוזמנים/ות לרחבה מחוץ
- ["אלמנה, דור שלישי" | השקה בחיפה](https://www.poetryplace.org/events/אלמנה-דור-שלישי-השקה-בחיפה/) - אלמנה, דור שלישי אירוע השקה בחיפה | ענבל כהן משוחחת על ספר הביכורים שלה 03/04 בשעה 19:30ב״מקום לשירה״ – סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש אורחות מיוחדת: ענת שרון-בלייס, משוררת, עורכת ומגישה תוכניות ספרות ב"כאן" , מייסדת ומנהלת את תחנת הרדיו האקדמית “קול יזרעאל”.ד"ר רבקה צור ברזניץ, חוקרת ומרצה לספרות.במפגש נקרא מתוך הספר ונשוחח על אהבה, על
- [כְּשֶׁהַיֹּפִי נָקִי בִּי | השקה לננופאטיקה #41 - ניקיון](https://www.poetryplace.org/events/כְּשֶׁהַיֹּפִי-נָקִי-בִּי-השקה-לננופ/) - כְּשֶׁהַיֹּפִי נָקִי בִּי השקה לננופאטיקה #41 - ניקיון יום חמישי | 3.4 ה' ניסן | 20:00מקום לשירה, המערבים 9 ירושלים20:00 קבלת פנים20:30 תחילת אירוע21:45 סיום משוערמשתתפים: מנחה: רות אשורעורך הגליון: נצר לאותיאטרון: עדי חושןגלעד מאיריאביב פטראביגיל זמירדוד ניאו בוחבוטטינו מושקוביץנגה קומאי
- [המייסדים](https://www.poetryplace.org/events/המייסדים/) - המייסדים צמד מפגשי יוצר עם מייסדי בית הספר לאמנויות המילה בהנחיית נצר לאו לרכישת כרטיס בודד לרכישת כרטיס לשני המפגשים שני ימי רביעי באפריל 19:45 -21:00הכניסה חופשית לתלמידים ולבוגריםלאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 50 ש"ח לשני המפגשים2.4 גלעד מאירי * 9.4 נועה שקרג'יסביב חגיגות העשור לבית הספר לאמנויות המילה, מתרגשים לקראת שני מפגשי
- [אירוע ליציאת ספר ״הזמן״ מאת חמוטל בר-יוסף, בתרגום לערבית](https://www.poetryplace.org/events/אירוע-ליציאת-ספר-״הזמן״-מאת-חמוטל-בר-יו/) - "הזמן" אירוע ליציאת ספר ״הזמן״ מאת חמוטל בר-יוסף, בתרגום לערבית יום חמישי | 10.4 | 18:30 |״מקום לשירה״, סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראשתַּבִּיט: הַבַּיִת בּוֹעֵר.תִּכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ. תִּשָּׁאֵר.אַתָּה חַי. אַל תִּשְׁאַל אֵיךְ.בּוֹעֵר עִם הָאֵשׁ תִּתְהַלֵּךְ. הִנֵּה כָּל הַבַּיִת רֵיק מֵרִהוּט:קִיר קַר. תְּרִיס שָׁחֹר.בֵּין סְדָקָיו שֶׁבֶר שֶׁמֶשׁ יַחְדֹּר,חוּט כֶּסֶף יָשָׁן. יְדִידוּת.זה עתה הופיע ספר עם מבחר
- [לילה בלי ירח #4](https://www.poetryplace.org/events/לילה-בלי-ירח-4/) - לילה בלי ירח #4 משוררים קוראים ושרים אריק איינשטיין 10.4 | חמישי | 20:30 קרוסלה | בנימין מטודלה 1, ירושליםממשיכים בסדרת ערבים של שירה טובה, בירות, כתיבה וחבריםוהפעם – בירה ונשירה לזכר אריק איינשטיין עם ביצועים של בני ויילבתכנית:משוררים קוראים שירה בעקבות אריק: יונתן ברג, נטע לב טוב, דר פיקרסקי, לאה קליבנוף-רון, רועי שטרןשרים אריק
- ["תהליך ההחמצה" - השקה / המתקה](https://www.poetryplace.org/events/תהליך-ההחמצה-השקה-המתקה/) - "תהליך ההחמצה" - השקה / המתקה השקת ספר הביכורים של אלון צמחוני, ״תהליך ההחמצה״ 10/03 יום שני בשעה 19:30 "במקום לשירה", סירקין 5, חיפהכניסה בהרשמה מראש ״עַכְשָׁו, אָבִיהַטַּעַם הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בִּיתּוֹסֵס וַעֲסִיסִינִרְקַח כְּמַעֲשֵׂה אָמָּנוּתבַּדִּיּוּק וּבַסַּבְלָנוּתשֶׁל תַּהֲלִיךְ הַהַחְמָצָה.״(מתוך השיר "מלפפונים מוחמצים").מנחה: יעל בלקינד ערן משתתפים: עמיקם יסעור | שז | רוני אלפנדרי | דורי דרדיקמן | אילנה צמחוני
- [החירות שברגע - סדנת יומן עם ניצן ויסמן](https://www.poetryplace.org/events/החירות-שברגע-סדנת-יומן-עם-ניצן-ויסמן/) - החירות שברגע סדנת יומן עם ניצן ויסמן 09/03 בשעה 19:00ב״מקום לשירה״, סירקין 5, חיפהלהרשמה לחצו כאןניהול יומן מתמשך ועקבי הנו כלי רב עוצמה בהכרת האדם את עצמו. בעודנו מנהלים יומן, אנו מתעדים ומעבדים חוויות אישיות קרובות ורחוקות, מתכנסים אל הפרטי והאישי, יוצרים רצף זמן פנימי הלוכד את הרגעים היומיומיים ביותר ומגלה את חד-פעמיותם, ובהדרגה מלמדת
- [לילה בלי ירח #3 | PREפורים ספרותי ירושלמי](https://www.poetryplace.org/events/לילה-בלי-ירח-3-preפורים-ספרותי-ירושלמי/) - לילה בלי ירח #3 PREפורים ספרותי ירושלמי 11.3 | שלישי| 20:30 | מקום לשירה | המערבים 9, ירושליםממשיכים בסדרת ערבים של שירה טובה, בירות, כתיבה וחבריםוהפעם – מסיבת PRE-פורים. משוררות ומשוררים ירושלמים נפגשים לקרוא שירה, לשתות, לשוחח ולעסוק בספרות, שפה תרבות ומה שביניהם. בתכנית:שיחת דברים היוצאים מן הלב וטיש פורימי ספרותי בהשתתפות: רוני אלדד, רות אשור, יואל
- [עֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בָּעוֹלָם](https://www.poetryplace.org/events/עֻבְדָּה-שֶׁיֵּשׁ-מִשְׁפָּחוֹת-בָּע/) - עֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בָּעוֹלָם סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה ימי רביעי במרץ 19:45 – 21:00בהנחיית גלעד מאיריהכניסה חופשית לתלמידים ולבוגריםלאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרה5.3 – יערה שחורי | 12.3 – אורלי קסטל בלום | 19.3 – יגאל שוורץ | 26.3 – שולמית אפפלרבות מהסיטואציות הכי דרמטיות בחיינו מתרחשות
- [Faults and Wayfarers: The Domestic Gone Awry](https://www.poetryplace.org/events/faults-and-wayfarers-the-domestic-gone-awry/) - Faults and Wayfarers: The Domestic Gone Awry Marcela Sulak (The Fault) and Jane Medved (Wayfarers), read from and discuss their new books Thursday 06/03/25 From 19:30At “Poetry Place”Sirkin 5, HaifaFree entry with advance registration The FaultThis novella-in-verse explores the high-stakes minutia of living with other people related by blood and marriage, through fables, ledgers, etymologies. The Fault
- [במקל, בסרגל, מה שבא ליד](https://www.poetryplace.org/events/במקל-בסרגל-מה-שבא-ליד/) - במקל, בסרגל, מה שבא ליד סדרת כיתות אמן בבית הספר לאמנויות המילה בית הספר לאמנויות המילה מזמין אתכםן לסדרת כיתות אמן, במסגרתן סופרות וסופרים, משוררות ומשוררים יעמיקו חקור בעניין מסוים: חזרות, השיר הארוך, דיבורים על דמויות ומאחורי גבן, תכנון וחיתוך נרטיבים ונושאים נוספים, באמצעות קריאה, כתיבה ומשוב.ימי שני 21:00-19:00מחיר סדרה: 440 ש"ח10% הנחה עבור הנרשמים
- [לילה בלי ירח #2](https://www.poetryplace.org/events/לילה-בלי-ירח-2/) - לילה בלי ירח #2 משוררים קוראים ושרים קורין 30.1 | חמישי | 20:30 | קרוסלה | בנימין מטודלה 1, ירושליםממשיכים בסדרת ערבים של שירה טובה, בירות, כתיבה וחבריםוהפעם – בירה ונשירה לזכר קורין אלאל! בתכנית:משוררים קוראים שירה בעקבות קורין: רוני בהט, עפרי בייבה, עומר ולדמן, אורי פרץ ושעיה קאהןשרים קורין אלאל. בליווי: תמר פילוסוףאתגר כתיבה בזמן
- [פָּרַחְנוּ כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ](https://www.poetryplace.org/events/פָּרַחְנוּ-כְּכָל-יְכָלְתֵּנוּ/) - פָּרַחְנוּ כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ אירוע נטיעות ושירה בגינת אור יום שישי | 14.2 ט"ז שבט | 10:00 – 12:00גינת אור בזמנהוף – הגינה הקהילתית של שכונת מחנה ישראל | זמנהוף 6 ירושליםמשתתפים: לילך ובר, נעמי משה, דוד ניאו בוחבוט, ליאור שטרנברגבתכנית:10:00 קבלת פנים10:15 קריאת שירה על סדר ט"ו בשבט11:15 כתיבה בגינה11:45 סיום משוער
- [אלמנה, דור שלישי | אירוע השקה](https://www.poetryplace.org/events/אלמנה-דור-שלישי-אירוע-השקה/) - אלמנה, דור שלישי השקה לרומן הביכורים מאת ענבל כהן בהוצאת פרדס יום רביעי | 19.02 19:30מקום לשירה, המערבים 9, ירושליםמשתתפים: כנרת רובינשטיין, מורן שוב, העיתונאי שחר אילן על הספר, מתוך אתר הוצאת פרדס:סבתא שלי התאלמנה בגיל 36. היא בכלל לא אהבה אותו, כך סיפרה לי שנים אחר כך. הוא היה מבוגר ממנה בכמעט עשרים שנה, אבל
- [אהבה, בדידות, מרחק, געגוע: מפגש עם אלכס בן ארי](https://www.poetryplace.org/events/אהבה-בדידות-מרחק-געגוע-מפגש-עם-אלכס-בן/) - אהבה, בדידות, מרחק, געגוע מפגש עם אלכס בן-ארי על ספר שיריו החדש, "צי" 20/02 בשעה 19:30ב״מקום לשירה״ – סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש*אלכס, אתה מתגעגעאָלֵכְּס, אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ. אַתָּה יוֹשֵׁב בַּלַּיְלָה וּמִתְגַּעְגֵּעַ. לְבַד. מוּל חַלּוֹן גָּדוֹל. בַּחוּץ חֹשֶׁךְ. בֵּינְךָ לְבֵינוֹ מִשְׁתַּקֶּפֶת מְנוֹרַת הַבַּיִת. אַל תִּפְחַד. אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ. תֵּן לְזֶה לָבוֹא. אַל תָּקוּם. אַל תִּכְתֹּב. וַתֵּר לוֹ. מְסֹר אֶת עַצְמְךָ
- [הכלה של המדינה](https://www.poetryplace.org/events/הכלה-של-המדינה/) - הכלה של המדינה השקה ירושלמית לספרה החדש של לריסה מילר בהוצאת ברחש חמישי 13.2 20:30 מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים מנחה: נצר לאוישתתפו: רות אשור, אושר בן יהודה, דורית ויסמן, חיה לוי, אמיר מנשהוף, דניאל עוז, חוֹלֶקֶט ~ אוּרי קָרין, נהר שבתאי, אורי שכטר* איתמרפעם אהבתי ילד שקראו לו איתמרהתנשקנו בכנרת והוא אמר שיש ליריח של שמפו למרות שלא חפפתיכמה ימים
- [קול קורא: על המקאם הזה](https://www.poetryplace.org/events/קול-קורא-על-המקאם-הזה/) - על המקאם הזה קול קורא למשוררים/ות להשתתפות בתוכנית *שימו לב – הארכנו את ההגשה עד 16.02.25*"مكان للشّعر" في حيفاتدعو الشّاعرات والشّعراء للمشاركة في ورشةعلى هــذا المقــــامفنّ التّرجمة ولقاء الثّقافاتالدّورة الثّالثةبرنامج خاصّ يجمع بين الشّاعرات والشّعراء من المجتمعين العربي واليهودي، حول التّرجمة كممارسة ابداعيّة وحول اللقاء الشّعريّ الثّقافيّ. يلتقي فيها المشاركون مع كبار المترجمين/ ات في
- [״דומה לאף אחד״: אירוע השקה](https://www.poetryplace.org/events/״דומה-לאף-אחד״-אירוע-השקה/) - ״דומה לאף אחד״ השקת ספרו של ויסאם חלבי יום חמישי 27/02/25 בשעה 19:30במקום לשירה: סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש: https://forms.gle/GqKqaZNU7ceGYcjV9أمسية اشهار كتاب "أشبه لا أحد" للشاعر وسام حلبي27.02.25 الساعة السابعة والنصف مساء في "مكان للشعر" سيركين 5, حيفاالدخول مجاني عن طريق التسجيل المسبق: https://forms.gle/GqKqaZNU7ceGYcjV9ישתתפו בהשקה:מר פהים אבו רוקון, מו"ל הספר כרמית רוזןד"ר סימה סירפימר
- [עד שנצליח להיפרד](https://www.poetryplace.org/events/עד-שנצליח-להיפרד/) - עד שנצליח להיפרד גילי חיימוביץ' משוחחת עם ענת שרון בלייס על ספרה "ניסויים בפרידה" 6.2.25 בשעה 19:30ב"מקום לשירה" חיפה, סירקין 5כניסה חופשית בהרשמה מראש "עַכְשָׁו אֲנִי גְּמוּלָה.אִלֶּמֶת בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה.כְּדֵי שֶׁפָּחוֹת מִמֶּנִּי יְקוֹשֵׁשׁ אַהֲבָה." ספרה האחרון של גילי חיימוביץ' עוסק בוארציות של פרידה. חלקן ממשיות, חלקן פוטנציאליות או קשורות במיתוס. הספר מדמה אותן לסוג של שתיקה ומתחקה אחר העקבות
- [כן! משוררות ארוטיקה](https://www.poetryplace.org/events/כן-משוררות-ארוטיקה/) - כן! משוררות ארוטיקה השקה לאנתולוגיית השירה בהוצאת לוקוס ובעריכת דורית ויסמן יום חמישי 6.2, 19:30מקום לשירה, המערבים 9 ירושליםמנחה: דורית ויסמןמשתתפות: חיה אסתר, עינה ארדל, רות אשור, חמוטל בר-יוסף, פנינה בק, הדרה לוין ארדי, מרים נייגר.
- [סיור ספרותי: עיר חלוּמה | 28.6](https://www.poetryplace.org/events/סיור-ספרותי-עיר-חלוּמה-2/) - עיר חלוּמה סיור ספרותי בחיפה - יום שישי 28.6 בשעה 9:30 סיור בעקבות אזכורים, תיאורים ודימויים של שכונת הדר בספרות לאורך העשורים על שינוייה ותקופותיה המגוונות; מיהודית הנדל ועד ערן צור.בהדרכת חגית שוורצמן: אשת חינוך ותושבת שכונת הדר.מיקום נקודת הכינוס יימסר לנרשמים/ות. עיר חלוּמה / נתן זךבַּשֵּׁנָה מוֹשֶׁלֶת הָעִיר הָאַחֶרֶת,זוֹ הַחוֹזֶרֶת, שֶׁאֵין לָהּ תַּקָּנָה.אֵין בָּהּ בִּנְיַן
- [סדרת מפגשי יוצר - ינואר - הוספה ספרותית](https://www.poetryplace.org/events/סדרת-מפגשי-יוצר-ינואר-הוספה-ספרותית/) - הוספה ספרותית סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה ימי רביעי בינואר 19:45-21:00בהנחיית גלעד מאיריהכניסה חופשית לתלמידים ולבוגריםלאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרהאחד הפולמוסים המרתקים בראשית הציונות התקיים בין ברל כצנלסון לאברהם שלונסקי, כשהראשון הפך את ה"הוספה הספרותית" של עיתון דבר ל"מוסף לשבתות ומועדים". בעקבות הוויכוח והאמונה העזה בחשיבותו של מוסף
- [סיור ספרותי: עיר חלוּמה | 17.1](https://www.poetryplace.org/events/סיור-ספרותי-עיר-חלוּמה-17-1/) - עיר חלוּמה סיור ספרותי בחיפה - יום שישי 17.1 בשעה 10:00 סיור בעקבות אזכורים, תיאורים ודימויים של שכונת הדר בספרות לאורך העשורים על שינוייה ותקופותיה המגוונות; מיהודית הנדל ועד ערן צור.בהדרכת חגית שוורצמן: אשת חינוך ותושבת שכונת הדר.להרשמה לחצו כאןמיקום נקודת הכינוס יימסר לנרשמים/ות*עיר חלוּמה / נתן זךבַּשֵּׁנָה מוֹשֶׁלֶת הָעִיר הָאַחֶרֶת,זוֹ הַחוֹזֶרֶת, שֶׁאֵין לָהּ תַּקָּנָה.אֵין
- [כְּמוֹ אוֹר בְּדִירוֹת הַשְּׁכֵנִים](https://www.poetryplace.org/events/כְּמוֹ-אוֹר-בְּדִירוֹת-הַשְּׁכֵנִים/) - כְּמוֹ אוֹר בְּדִירוֹת הַשְּׁכֵנִים השקה לננופאטיקה #39 - שכנים יום חמישי | 23.1 כ"ג טבת | 20:00מקום לשירה, המערבים 9 ירושליםבשיתוף מרכז הגישור של עיריית ירושלים20:00 קבלת פנים20:30 תחילת אירוע21:45 סיום משוערמשתתפים:מנחה: נועה שקרג'יעורכת הגליון: רות אשורמנהל מרכז הגישור: איתן עידןתיאטרון בובות: תדמור ברטלאביגיל זמירשעיה קאהןמירלה משה אלבורותם נהירעמרי נריהרות פוירשטייןגלעד מאיריצרויה להב לרכישת הגיליון לחצו
- [לְלַמֵּד אֶת הַחֹשֶׁךְ לִכְתֹּב - מרתון כתיבה סטודנטיאלי](https://www.poetryplace.org/events/לְלַמֵּד-אֶת-הַחֹשֶׁךְ-לִכְתֹּב-מרתו/) - לְלַמֵּד אֶת הַחֹשֶׁךְ לִכְתֹּב מרתון כתיבה סטודנטיאלי 13.2.25 | יום חמישי | 8:30-19:00 | חופשת סמסטרמקום לשירה, בית הספר לאמנויות המילה, המערבים 9, ירושליםכתיבה עיונית אינה נלמדת באופן שיטתי, אולם אנחנו נדרשים להשתמש בה במהלך הלימודים, וגם לאחר מכן, בכל פעם שאנחנו מבקשים ומבקשות לחשוב לעומק,לשתול רעיונות בדף או פשוט להגיש עבודה באוניברסיטה. בית הספר
- [לָמַדְתִּי לִקְרֹא פַּעֲמַיִם](https://www.poetryplace.org/events/לָמַדְתִּי-לִקְרֹא-פַּעֲמַיִם/) - לָמַדְתִּי לִקְרֹא פַּעֲמַיִם השקה ל"במקום עוגיית מדלן" מאת מילכה שמולביץ יום חמישי | 9.1 ט' טבת | 19:30מקום לשירה, המערבים 9 ירושליםמנחה: בת שבע דורי קרלייהעורך הספר: ליאור שטרנברגמשוחחים: דורית ויסמן, גלעד מאירימוזיקה: גבי פצ׳החברים קוראים: תמרה יצחקאלון רוזןעופרי בייבהרות אשוראיתיאל קריספיןמיכל כהן*בין השמשות לָמַדְתִּי לִקְרֹא פַּעֲמַיִם, פַּעַם אַחַת בְּאַלְגִ'ירְיָה בְּגִיל חָמֵשׁ, לָמַדְתִּי לִקְרֹא בְּצָרְפָתִית אֵצֶל
- [אימהות, כתיבה ומה שביניהן](https://www.poetryplace.org/events/אימהות-כתיבה-ומה-שביניהן/) - אימהות, כתיבה ומה שביניהן לי ממן ודנה לובינסקי נפגשות לשיחה על ספריהן "פיתום" (ממן) ו"פעם בערת" (לובינסקי) שראו אור השנה יום: 2.1, 19:30- 21:30מקום לשירה: סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראשהֲרֵי אֲנִי אִמָּא שֶׁלְּךָבְּחָלָב זֶה בְּדָמִים אֵלּוּ הֲרֵי אַתָּה בְּנִיוְגוּפִי שֶׁכְּבָר רַק שְׁאֵרִית שֶׁל גּוּפְךָמִתְמַעֵט וּמְהַסֶּה רְחָשָׁיו שֶׁיָּנוּחוּ חַיַּי בְּסָמוּךְ אֶל חַיֶּיךָוְרוֹוֵחַ חֵיקִי וְנִפְקָחוֹת מִדּוֹתָיולִהְיוֹת מֵלִיץ יֹשֶׁר
- [קומה אחת למטה: השקת המשכן החדש בחיפה](https://www.poetryplace.org/events/קומה-אחת-למטה-השקת-המשכן-החדש-בחיפה/) - קומה אחת למטה השקת המשכן החדש בחיפה ״מקום לשירה״ עבר למשכן חדש – קומה אחת מתחת!מוזמנים/ות לחגוג איתנו את פתיחת המקוםביום ראשון, 05/01/25 סירקין 5, חיפהבתכנית:17:00 – קבלת פנים חגיגיתלייב ג׳אז באדיבות קהילת offbeat society:יורי האמר – קלידיםגל גביש – בסרועי הורביץ – תופיםבירה מהחבית ויין משובח של אלח׳נות יצירה במרחב החדש – פעילות אינטראקטיביתמכירת ספרים מיוחדת19:00
- [סדרת מפגשי יוצר - דצמבר - טבעי](https://www.poetryplace.org/events/סדרת-מפגשי-יוצר-דצמבר-טבעי/) - טבעי סדרת מפגשי יוצר בבית הספר לאמנויות המילה ימי רביעי בדצמבר 19:45 – 21:00הכניסה חופשית לתלמידים ולבוגריםלאורחים מן החוץ: 30 ש"ח למפגש | 110 ש"ח לסדרהבסדרה, נפגוש יוצרות ויוצרים שיצירתם שלובה בעולמות הטבע, החי והצומח. הם כותבים מתוך קשר לאדמה, חיבור לשורשים, לנופים, ולתפיסה אקולוגית. נכיר את היצירות השונות ונדבר על הקשר בין הטבע לטבע
- [על המקאם הזה](https://www.poetryplace.org/events/על-המקאם-הזה/) - על המקאם הזה ערב שירה בעברית וערבית على هذا المقام: احتفائية قراءة بالعربية والعبرية יום חמישי 12.12.24 בשעה 19:30 בפירמידה – מרכז לאמנות עכשווית, חיפהבמקום לשירה בחיפה התקבצו מי שביקשו ליצור רקמה אנושית וספרותית משותפת בתוך ימי הכאב, השתיקה וההשתקה: כותבות וכותבים דוברי עברית וערבית. בימים עקובי דם, בחרנו להתנסות ביצירה הממחישה קהילתיות, והתנסינו בכתיבה
- [תאורה מילולית: יום אומנויות המילה](https://www.poetryplace.org/events/elementor-11943/) - תאורה מילולית: יום אומנויות המילה 10 בדצמבר 2023 | חנוכה תשפ"ד התכנסות ספרותית של בית הספר לאומנויות המילה: תשעה מפגשי התנסות המקשרים בין כתיבה לבין אומנויות וז'אנרים קרובים: קריאה (של סיפור ושל שיר), קריאה בקול,ספרות ספקולטיבית, בלש, ציור, תכנות, מוזיקה, ספרות ארוטית, מחול, ותפילה. המפגשים יתקיימו בקבוצות אינטימיות במטרה לאפשר שילוב של מופע, שיחה והתנסות.
- [איקריה אהובתי: תערוכה וסדנה](https://www.poetryplace.org/events/איקריה-אהובתי-תערוכה/) - איקריה אהובתי תערוכת ציורים וצילומים: בתיה בשקין "הגבעות הרחוקות תחמו את חיי כדפנות קערה המלאה בכל מה שיכולתי לשאוף אליו" (אניטה דיאמנט, ״האוהל האדום״)חוויתי את איקריה עד לרדיוס הרחב ביותר שלה – ההרים הרחוקים, שמי התכלת, פעמוני הכנסייה המצלצלים מאי שם. הים צץ בכל מקום. ציירתי אותו ואת השוהים בו. רציתי לבטא את תנועת הגלים
- [השקה לספר "לוטשת אין" לאורית מיטל](https://www.poetryplace.org/events/השקה-לספר-לוטשת-אין-לאורית-מיטל/) - לֹא בּוּשָׁה לְהַקְשִׁיב לִבְשׂוֹרַת הַבְּרוֹשִׁים ערב שירה לכבוד ספרה הרביעי של אורית מיטל: "לוטשת אין" יום שני 11.9.23 בשעה 20:00 מקום לשירה: רחוב המערביים 9, ירושלים כניסה חופשית בהשתתפות: נצר לאו, ד"ר גלעד מאירי, צבי שטיינר, נועה שקרג'י, אריאל זינדר פרפורמנס: אבנר מרים עמית וקרן בן-אלטבט לוטשת אין הוא ספר שיריה הרביעי של המשוררת והחוקרת
- [סיור סליחות פואטי בירושלים](https://www.poetryplace.org/events/סיור-סליחות-פואטי-בירושלים/) - וּמִכָּל טָעוּת נוֹטֵף הָאוֹר סיור סליחות פואטי בירושלים 18.9.23 יום שני בשעה 20:00-22:30 הרשמה בתשלום מראש שיטוט פואטי בהדרכת נצר לאו בשכונות מחנה ישראל וממילא. יציאה מבית מקום לשירה: רח' המערבים 9 ירושלים, נפגוש עם דמויות מהספרות הירושלמית: יונתן ברג, שחר מריו-מרדכי ורות אשור, בכל תחנה נפגוש את אחת הדמויות ונכתוב. * יש להצטייד בנעלי
- [בית הספר לאמנויות המילה: מופע סיום מחזור ז'](https://www.poetryplace.org/events/בית-הספר-לאמנויות-המילה-מופע-סיום-מחזו/) - בית הספר לאמנויות המילה:​ מופע סיום שנה מופע סיום מחזור ז' בית הספר לאמנויות המילה, מבית מקום לשירה, מזמינים אתכם למופע הסיום של תלמידי מחזור ז' – ערב של יצירות מקוריות פרי עטם של הבוגרים הטריים שלנו. יום ראשון 8.10 בשעה 19:30חצר "המפעל": המערבים 3, ירושלים בהשתתפות: מחזור ז' בית הספר לאמנויות המילה: רותם עוזרי, ענאל עזולאי,
- [הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים: מועדון קריאה בספרות קווירית עברית](https://www.poetryplace.org/events/הָרוּחַ-נוֹשֶׁבֶת-בַּחֲרִיגִים-מועד/) - הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים מועדון קריאה בספרות קווירית עברית מקום לשירה בחיפה: סירקין 5 (שוק תלפיות) מנחה: דותן ברום לאורך ארבעה מפגשים, נבקש להבין יחד מהי ספרות קווירית, דרך קריאה בספרות העברית לתולדותיה, מהמקרא וחז"ל ועד שירה וסיפורת עכשוויות. נשאל שאלות כמו: מהי חריגות? מה הקשר בין ספרות קווירית והזהות המינית או המגדרית של הכותב־ת? איך העברית יכולה
- [אֵין פְּלָדָה בָּעוֹלָם, יֶשְׁנָם הַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה](https://www.poetryplace.org/events/אֵין-פְּלָדָה-בָּעוֹלָם-יֶשְׁנָם-הַש/) - אֵין פְּלָדָה בָּעוֹלָם, יֶשְׁנָם הַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה ערב לכבוד 'נא' - ספר השירים של נועה שקרג'י 19.10.23 יום חמישי 20:00 – 21:30בית הקונפדרציה, פול אמיל בוטה 12, ירושלים בהשתתפות: רות אשור, צרויה להב, אורית מיטל, חדוה הרכבי, גלעד מאירי, רוני סומק, רונית חכם וגיא פרל. *כָּל הַלַּיְלָה הִבְהַבְתָּ עַל מְעָרוֹת הָעֵינַיִם שָׁקוּף מִכְּאֵב, נוֹשֵׁם מְקֻטָּע, מִתְפַּתֵּל דּוּ־מְמַד, רַק
- [אַתָּה יָכוֹל לָצֵאת עַכְשָׁו](https://www.poetryplace.org/events/אַתָּה-יָכוֹל-לָצֵאת-עַכְשָׁו/) - אַתָּה יָכוֹל לָצֵאת עַכְשָׁו השקת הספר "קרנונית" - דניאל עוז 26.10 יום חמישי בשעה 20:00 במקום לשירה: רחוב המערביים 9, ירושלים בהשתתפות: נועה שקרג'י, ערן הדס, אלה נובק הפירות האפילים אוֹי לַפֵּרוֹת הָאֲפִילִים הָאוֹחֲזִים עוֹד בֶּעָנָף. שְׁעַת דִּמְדּוּמִים אַרְגְּמָנִית מַקְדִּימָה לְהִשְֹתָּרֵר. עַל הָאָרֶץ מַבְאִישׁ הֲמוֹן פְּרִי שֶׁהִבְשִׁיל זֶה מִכְּבָר וְלֹא נֶאֱכַל. רַק הַזְּבוּב צוֹלֵחַ אֶת
- [”וְאָזְלוּ כָּל מַלְאָכִים מֵהָעוֹלָם” [אירוע בזום]](https://www.poetryplace.org/events/וְאָזְלוּ-כָּל-מַלְאָכִים-מֵהָעוֹל/) - ”וְאָזְלוּ כָּל מַלְאָכִים מֵהָעוֹלָם” משוררות ומשוררים קוראים שירים חדשים על המלחמה. יום ראשון, 5.11.2023 בשעה 20:00 20:00 בהשתתפות: רוני אלדד, נצר לאו, גלעד מאירי, טל ניצן, רוני סומק, בכל סרלואי, איתיאל קריספין, אורי קרין, אהרן שבתאי, יערה שחורי. מנחה: נועה שקרג'י קישור לזום יישלח לנרשמים/ות: להרשמה לחצו כאן
- [החירות שברגע: סדנה חד פעמית בכתיבת יומן אישי](https://www.poetryplace.org/events/החירות-שברגע-סדנה-חד-פעמית-בכתיבת-יומן/) - החירות שברגע מפגש יוצר עם הסופר ניצן ויסמן החירות שברגע: מפגש חד-פעמי בנושא כתיבת יומן אישימנחה: הסופר ניצן ויסמןיום רביעי 15.11.23 19:30-17:30 בפירמידה: מרכז לאמנות עכשווית: ואדי סאליב 30, חיפה ניהול יומן מתמשך ועקבי הנו כלי רב עוצמה בהכרת האדם את עצמו. בעודנו מנהלים יומן, אנו מתעדים ומעבדים חוויות אישיות קרובות ורחוקות, מתכנסים אל הפרטי והאישי, יוצרים רצף זמן
- [כָּל הַצְּעָדִים הַבֹּקֶר תְּפִלָּה לְשָׁלוֹם](https://www.poetryplace.org/events/כָּל-הַצְּעָדִים-הַבֹּקֶר-תְּפִלָּה/) - כָּל הַצְּעָדִים הַבֹּקֶר תְּפִלָּה לְשָׁלוֹם نرفع الصّلاة من أجل السّلام לקריאת שירי המשוררים שהוקראו באירוע לחצו כאןחמישי الخميس | 21.12 | 20:00 בית הגפן بيت الكرمة הציונות 33 אירוע קריאה לימים האלה, ערב שירה דו לשוני של משוררות ומשוררים שבו נקרא שירי תפילה ישנים וחדשים בשתי השפות, ניזכר בכוח המרפא של השפה והמילים וביכולת שלהן
- [יוצר שגרה: מפגשי כתיבה וקריאה בחיפה](https://www.poetryplace.org/events/יוצר-שגרה-מפגשי-כתיבה-וקריאה-בחיפה/) - יוצר שגרה: מפגשי כתיבה וקריאה בחיפה נובמבר-דצמבר צוריאל אסף ✤ נעם בן-דוד ✤ ניצן ויסמן ✤ קרן קוך ✤ עילי ראונר ✤ כרמית רוזן ✤ איריס רילוב ✤ שז ✤ עדי תשרי מקום לשירה בחיפה: רחוב סירקין 5 (שוק תלפיות): כניסה חופשית בהרשמה מראש יום שני 27.11 בשעה 18:00תרגום רגש לפעולה: מבוא לכתיבה תסריטאית מנחה: עדי
- [לא ממואר: השקה](https://www.poetryplace.org/events/לא-ממואר-השקה/) - "לא ממואר" - השקת ספרו של מוטי פוגל יום חמישי | 28.12 בשעה 19:30 מקום לשירה: סירקין 5, חיפה"יותר מעשור חלף מאז הרצח וחלק ממני נשאר באותו מקום, באותו רגע שבו נודע לי על הרצח."בספר לא ממואר חג מוטי פוגל סביב זיכרון אחיו אודי וזיכרון הרצח שלו עם משפחתו בפיגוע באיתמר לפני 12 שנה, נוגע-לא-נוגע
- [הפוגה הומניטרית: ערב שירה](https://www.poetryplace.org/events/הפוגה-הומניטרית-ערב-שירה/) - הפוגה הומניטרית קוראות שירה - קשורה, ולא־קשורה יום רביעי 27.12 בשעה 19:30מקום לשירה בחיפה: סירקין 5, שוק תלפיות המציאות של החודשיים האחרונים מפגישה אותנו מחדש עם שאלות על מקומה של היצירה בחיינו. האמנות והספרות נרתמו וגויסו במידה רבה (ללא קשר לשיוך פוליטי כזה או אחר) לצדה של "ההתמודדות הישירה" עם המצב – למאמץ המלחמתי, לביקורת ולמחאה,
- [ציפור כלואה](https://www.poetryplace.org/events/ציפור-כלואה/) - ציפור כלואה מקום לשירה במטה משפחות החטופים והנעדרים "ציפור כלואה" הוא אירוע של סולידריות ומודעות המוקדש לחטיפה ולשבי בספרות. בתוכנית שירה עכשווית, דיון במקורות וביצירות מתורגמות וניסיון להשמיע קול עבור אלו שקולם מושתק. משתתפים: חנן אלשטיין, רוני סומק, ילי שנר, נועה שקרג'ידברי פתיחה: אמילי מואטינציגת המשפחות: רוחמה אלבגמנחה: גלעד מאירי יום ב', 1.1.24, 20:00ליאונרדו דה
- [لقاء مع كاتب](https://www.poetryplace.org/events/لقاء-مع-كاتب/) - لقاء مع كاتب لقاء قراءة وكتابة ابداعية في "مكان للشعر" في حيفا تسجيل الدخول مجاني مع التسجيل المسبق: تسجيلشارع سيركين 5، حيفا5.1.24 جمعة يوم لقاءات المبدعين المناسب لهذه الأيام10:00 عندما تلتقي الكلمة مع النَّفَس/ النَّفْس: وفاء فضل סדנת כתיבה עם וופאא פדל تماما كما تفعلُ هذه الأيام…تخترقُ مساحاتنا الداخلية من أحاسيس مشاعر أفكار وتجارب وذكريات، تؤثّر عليها، تُقلقها
- [שירחירש: ערב שירה־פרפרמונס עם תמי אסולין](https://www.poetryplace.org/events/שירחירש-ערב-שירה־פרפרמונס-עם-תמי-אסול/) - שירחירש ערב שירה־פרפרמונס עם המשוררת תמי אסולין שירחירש // ערב שירה־פרפרמונס עם המשוררת תמי אסולין יום חמישי, 18.1.24, שעה 20:00 מקום לשירה: סירקין 5, חיפה (שוק תלפיות). הערב בהרשמה מראש ובעלות 20 ש"ח – במזומן במקום או בהעברה בביט/ למספר: 0544823105 הרשמה בלינק: לחצו כאן ערב שירה בשפת סימנים אותנטית ויזואלית של המשוררת החירשת תמי
- ["הִתְחִיל הַנּוֹף לְהַחֲזִיר מַבָּט": שירה אקופואטית לט"ו בשבט](https://www.poetryplace.org/events/הִתְחִיל-הַנּוֹף-לְהַחֲזִיר-מַבָּט/) - "הִתְחִיל הַנּוֹף לְהַחֲזִיר מַבָּט" קריאת שירה אקו־פואטית לרגל ט"ו בשבט יום שישי 26.01.24 בשעה 12:00מקום לשירה בחיפה, רחוב סירקין 5אירוע משולש לכבוד הספרים:"מה שיש עכשיו" ספר שירה חדש מאת ליאור מעין, זוכה פרס 'כליל'.'מהי אקו-פואטיקה' (עיון, ממואר), 'הימה המתוקה הנמוכה בעולם' (שירה) , שני ספרים חדשים מאת סבינה מסג.בהשתתפות: רותם עטר, צוריאל אסף, סבינה מסג,
- [סדנאות שירה ללא עלות במרכז מש"ב](https://www.poetryplace.org/events/סדנאות-שירה-ללא-עלות-במרכז-משב/) - סדנאות כתיבת שירה ללא עלות במרכז מש"ב בחיפה מרכז מש"ב חיפה מארח במהלך ינואר סדנאות אמנות לקהל הרחב מטעם מוסדות התרבות המובילים בחיפה. אנו מזמינים אתכם/ן לשתי סדנאות כתיבת שירה לקראת פתיחת עונת הסדנאות במקום לשירה בחיפה. הסדנאות יתקיימו במרכז מש"ב כרמל | רחוב דוד פינסקי 12, חיפה*מספר המקומות מוגבל.ההשתתפות ללא עלות, יש להירשם מראש. להרשמה
- [השקת הספר "יתומי חלב"](https://www.poetryplace.org/events/השקת-הספר-יתומי-חלב/) - השקת "יתומי חלב" ערב לכבוד צאת ספרה של יעל בלקינד ערן יום חמישי 1.2.24 בשעה 19:30מקום לשירה: סירקין 5, חיפה בהשתתפות: אלון ארד – עורך הספריואב גלבוע – מו"ל ראשי ומנהל הוצאת קתרזיסלי ממןדליה סינירותם עטר נטלי ציטיאטמירה רןשזהנחייה: דורי דרדיקמן ינגנו וישירו: להקת אליבא ד-מרקוזה: גלעד פרי – גיטרה, יניב כרמל – גיטרה, אסף
- [סיור ספרותי: עיר חלומה | 8.3](https://www.poetryplace.org/events/עיר-חלומה/) - עיר חלוּמה סיור ספרותי בשכונת הדר בחיפה יום ו׳ 08/03/2024 09:00 – 11:00 20 ש״ח סיור בעקבות אזכורים, תיאורים ודימויים של שכונת הדר בספרות לאורך העשורים על שינוייה ותקופותיה המגוונות. מיהודית הנדל ועד ערן צור. נקודות ציון מרכזיות בסיור: רחוב ירושלים, רחוב הרצל, שוק תלפיות. בהדרכת חגית שוורצמן: אשת חינוך, תושבת שכונת הדר. לפרטים
- ["יוצאות מהשורה" - סיור בתערוכה לרגל יום האישה | 8.3](https://www.poetryplace.org/events/יוצאות-מהשורה-סיור-בתערוכה-לרגל-יום-ה/) - "יוצאות מהשורה" - סיור בתערוכה לרגל יום האישה יום ו׳ 08/03/202411:00-9:3020 ש״חסיור בתערוכה "יוצאות מהשורה" לרגל יום האישה: תערוכת יוצאות מהשורה מבקשת להאיר נקודות חושך ועיוורון במרחב הציבורי ולעורר שיח על ביטחונן של נשים דרך שירה ואיור. בתערוכה מוצגים 29 שירי משוררות לצד 29 איורים של מאיירות חיפאיות. הסיור יעסוק בשאלת הביטחון האישי בחיים העירוניים
- ["משנכנס אדר" - במה פתוחה | 8.3](https://www.poetryplace.org/events/משנכנס-אדר-במה-פתוחה/) - משנכנס אדר במה פתוחה לטקסטים על כל קשת ההומור יום שישי 8.3 | 12:00 מקום לשירה: סירקין 5, חיפה מקום לשירה שמח להזמין יוצרים ויוצרות לקרוא טקסטים קצרים שעניינם הומור: מחמידות ועד הומור פרוע. ההשתתפות בהרשמה מראש, עד 2 טקסטים (7 דקות קריאה) למשתתפ/ת. ניתן לקרוא טקסטים שלכם/ן או של אחרים. מנחה: עמית בן עמי לטופס ההרשמה לחצו כאן שיר
- [ערב לכבוד הספר "כמעט כרגיל" מאת עדנה גורני | 7.3](https://www.poetryplace.org/events/ערב-לכבוד-הספר-כמעט-כרגיל-מאת-עדנה-גור/) - ערב לכבוד צאת הספר "כמעט כרגיל" מאת עדנה גורני יום חמישי 7.3.24 בשעה 20:00 מקום לשירה: סירקין 5, חיפה – כניסה חופשית בהרשמה מראש בהשתתפות:יהונדב פרלמןענבל קליינרליאת קפלןעדנה גורני הנחייה: רותם עטר עדנה גורני, אוהבת ספר, ציפורים, עכבישים וחיות אחרות. בעבר חקרה נדידת ציפורים ושירתן והרצתה בתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת חיפה. כמעט כרגיל הוא
- [כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת: מפגש עם מלכה פיוטרקובסקי | 14.3](https://www.poetryplace.org/events/כִּי-עוֹד-נַפְשִׁי-דְּרוֹר-שׁוֹאֶפֶת/) - כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת לימוד ושיחה עם מלכה פיוטרקובסקי על אחריות אישית בזמן משבר יום חמישי 14.3 19:00 מקום לשירה, חיפה כניסה חופשית בהרשמה מראשדרך טקסטים של שירה ומקורות יהודיים, ניגע בשאלות הנוגעות לימים הללו: על לקיחת אחריות אישית בשעת צרה ציבורית ועל "היום שאחרי": איך מקיימים מחלוקת מיטיבה. לימוד ושיחה משותפת עם הקהל. מלכה פיוטרקובסקי, נשואה,
- [השקת ספרה של אלה נובק: אה_ה | 11.4](https://www.poetryplace.org/events/השקת-ספרה-של-אלה-נובק-אה_ה-11-4/) - אה_ה (סופרפוזיציות) השקת ספרה של אלה נובק יום חמישי 11.4 בשעה 20:00מקום לשירה: סירקין 5, חיפהכניסה חופשית, בהרשמה מראשבהשתתפות:נעם בן-דודעמית בן עמיערן הדסאלה נובקנעה שחםסביון שנהרהנחיה: רותם עטראה_ה הוא ספר על אהבה בלי בית.אה_ה הוא ספר על שלמות ועל השלמה: "בכל שלמות חייבת להיות שריטה ואם אין שריטה, זאת שריטה".אה_ה הוא ספר על אינטימיות: "גמרתי
- [השקת הספר "לצאת ממצרים. ולחזור." מאת שז | 28.3](https://www.poetryplace.org/events/השקת-הספר-לצאת-ממצרים-ולחזור-מאת-שז/) - השקת הספר "לצאת ממצרים. ולחזור." מאת שז יום חמישי 28.3.24 בשעה 19:30מקום לשירה: סירקין 5, חיפה – כניסה חופשיתלעזאזל!שוב אנחנו במצרים!ואיך נצא מכאן הפעם?***שז, אורחות.ים, ואתן.ם, בקהלנחפש מילים, מתוך השיתוק של ימים בוערים אלה, שיתנו משמעותבעקבות וסביב ספרה של שז"לצאת ממצרים. ולחזור." בהשתתפות: שאדיה חאמד, עמיקם יסעור, ברוך יעקבי, רותם עטר, אורית פוטשניק (עורכת הספר), כרמית
- [נוף פתוח: אירוע שירה לזכרו של קובי אייל | 12.4](https://www.poetryplace.org/events/נוף-פתוח-אירוע-שירה-לזכרו-של-קובי-אייל/) - נוף פתוח אירוע שירה לזכרו של קובי אייל יום שישי 12.4 בשעה 12:00 מקום לשירה: סירקין 5 ביום שישי ה-12.4 ניפגש במקום לשירה בשוק תלפיות לאירוע שירה לזכרו של קובי אייל היקר. השוק איננו אותו השוק בלי קובי. החיוך, מאור הפנים, וגם – השיחות הקטנות על ספרות ועל שירה. לאורך השנים, קובי הנחה שלוש תוכניות רדיו ספרותיות:
- [הודעות מארץ רחוקה | 4.4](https://www.poetryplace.org/events/הודעות-מארץ-רחוקה-אוקטובר-נובמבר-2023/) - הודעות מארץ רחוקה שיחה עם אמיר מנשהוף עם צאת ספרו החדש "הודעות מארץ רחוקה: אוקטובר-נובמבר 2023"(הוצאת נצח, 2024)יום חמישי ה-4.4 בשעה 20:00מקום לשירה: סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראשאמיר מנשהוף ונעם בן-דוד בשיחה על ספרו החדש של מנשהוף "הודעות מארץ רחוקה: אוקטובר-נובמבר 2023" שראה אור לאחרונה בעבודה משותפת של השניים, בהוצאת נצח ובתמיכת מפעל הפיס.הספר
- [מועדון קריאה: מהתלה אינסופית | מאי](https://www.poetryplace.org/events/מועדון-קריאה-מהתלה-אינסופית/) - מועדון קריאה "מהתלה אינסופית" מאת דייוויד פוסטר וואלאס ימי שישי 10/5, 17/5, 31/5, 7/612:30-11:00מקום לשירה: סירקין 5, חיפהמנחה: דבי אילון, עורכת התרגום1,053 עמודים גדולים וצפופים, 388 הערות סוף צפופות עוד יותר (שלחלקן הערות סוף והערות שוליים משלהן!) – בואו נודה בזה, גם אם חיכינו שנים שיצא כבר תרגום עברי ליצירת המופת של דיוויד פוסטר וואלאס,
- [יומן פרידה: השקה לספרו של ניצן ויסמן | 2.5](https://www.poetryplace.org/events/יומן-פרידה-השקה-לספרו-של-ניצן-ויסמן/) - "יומן פרידה" השקת ספרו החדש של ניצן ויסמן יום חמישי 2.5 בשעה 19:30מקום לשירה: סירקין 5, חיפה הכניסה חופשית בהשתתפות: ניצן ויסמןטלי וייס יוסי וקסמן רותם עטר יהונדב פרלמן הנחיה: עלית קרפ בשנות חייהם האחרונות של הוריו כתב ויסמן ביומנו על שקיעתם ועל ההמתנה למוות, ואז על האבל והריקנות שאין לה מנחם. פרקי היומן הפכו
- [השיבה מהפלנטה האחרת: הקרנה ושיחה | 16.5](https://www.poetryplace.org/events/השיבה-מהפלנטה-האחרת-הקרנה-ושיחה-על-יצי/) - השיבה מהפלנטה האחרת הקרנה ושיחה על יצירת ק. צטניק יום חמישי 16.5 בשעה 19:00הקרנת סרטו של אסף לפיד (80 דקות): השיבה מהפלנטה האחרת על דמותו של ק. צטניק ושיחה עם פרופ' יוחאי עתריה ופרופ' דנה אמיר על יצירתו של ק. צטניק. כניסה חופשית בהרשמה מראשהשיבה מהפלנטה האחרתישראל, גרמניה 2023 | 81 דקות | עברית, אנגלית,
- [לקרוא. לשיר. לזכור. ערב יום הזיכרון | 12.5](https://www.poetryplace.org/events/לקרוא-לשיר-לזכור-אירוע-זכרון-במקום-לש/) - לקרוא. לשיר. לזכור. אירוע זיכרון במקום לשירה ערב יום הזיכרון במקום לשירה ביום ראשון, 12.5 ד' אייר, נתכנס לקרוא שירה, לשיר יחד ולזכור. 19:45 התכנסות 20:00 עמידה לצפירה ותחילת האירוע קריאת שירים ושירה משותפת יקראו ממיטב שירי הזיכרון בשירה העברית: גלעד מאירי, קים מידן, עמוס נוי, רות פוירשטיין, איתיאל קריספין ילווה עם גיטרה שירה משותפת
- [שיחה על מסעות ושירים עם יונתן ברג | 9.5](https://www.poetryplace.org/events/שיחה-על-מסעות-ושירים-עם-יונתן-ברג-9-5/) - שיחה על מסעות ושירים המשורר יונתן ברג משוחח עם רון דהן לרגל צאת ספריו החדשים יום חמישי 9.5.24 בשעה 19:30מקום לשירה: סירקין 5, חיפהכניסה חופשית בהרשמה מראש'בין יבשות' הוא ספר מסעות בין עשרות מדינות בחיפוש אחר יופי, משמעות וידע. הוא מלווה אדם ההולך ומתבגר לאורך הדרך, באמן, ספר השירה. אותו אדם כבר מביט מחלון ביתו
- [ביכורי שירה: ההתחלות שלנו | 27.6](https://www.poetryplace.org/events/ביכורי-שירה-ההתחלות-שלנו-27-6/) - ביכורי שירה ההתחלות שלנו 27.6.24 בשעה 19:00 מקום לשירה: סירקין 5, חיפה ערב ספוקן שירה, משוררים ומשוררות, קוראים ומנגנים מיצירות ביכוריהם והתחלות חדשות. המשורר דוד ניאו בוחבוט, המשורר והפזמונאי נטע וינר, המשוררת נעמי חשמונאי.
- [חֲתִיכַת שִׁירָה טוֹבָה מְסֻגֶּלֶת לְתַקֵּן: תיקון ליל שבועות פואטי](https://www.poetryplace.org/events/חֲתִיכַת-שִׁירָה-טוֹבָה-מְסֻגֶּלֶת-ל/) - חֲתִיכַת שִׁירָה טוֹבָה מְסֻגֶּלֶת לְתַקֵּן תיקון ליל שבועות פואטי ליל שבועות, יום שלישי בלילה, ו' סיון 11-12.6, מקום לשירה, המערביים 9, ירושלים. כניסה חופשית!חמישה מפגשים קצרים של דו-שיח פואטי שמטרתם תיקון וגאולה באמצעות השירה. לשירה ולשפה יש את הכוח והיכולת להאיר ולתקן. תיקון ליל שבועות, מלבד הזדמנות ללימוד, הוא גם הזדמנות לתיקון, דרך הטקסטים והרעיונות שבהם, דרך
- [הוצאת מקום לשירה | שבוע הספר 2024](https://www.poetryplace.org/events/הוצאת-מקום-לשירה-שבוע-הספר-2024/) - שבוע הספר 2024 דוכני מקום לשירה ברחבי הארץ 13-14.6 חיפה חצר מוזיאון העיר, שדרות בן גוריון 11חמישי 22:00-17:00שישי 16:00-10:00 18-27.6 בתל אביב במתחם שרונה 18-29.6 בירושליםמתחם התחנה ימים א-ד 17:00-22:00 ימי חמישי עד 00:00מוצ"ש 21:00-00:00 מבצעים מטריפים!ושקיות בד חדשות של מקום לשירה
- [ערב לכבוד נא מאת נועה שקרג'י](https://www.poetryplace.org/events/ערב-לכבוד-נא-מאת-נועה-שקרגי/) - ערב לכבוד נא מאת נועה שקרג'י לְגַלְגֵּל בָּשָׂר מִבְּשַׂר הָרוּחַ בֵּין שְׂפָתַיִם בִּשְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר יום ראשון | 30.6 | 20:00מקום לשירה, המערבים 9 ירושליםמשתתפים: רות אשור, אריאל הירשפלד, רונית חכם, צרויה להב, גלעד מאירי, אורית מיטל, רוני סומק, נועה שקרג'י*כָּל הַלַּיְלָה הִבְהַבְתָּ עַל מְעָרוֹת הָעֵינַיִם שָׁקוּף מִכְּאֵב, נוֹשֵׁם מְקֻטָּע, מִתְפַּתֵּל דּוּ־מְמַד, רַק אֶת הַצַּעַר
- [השקת ספרה של חווה חבושי: "ללכת רחוק, רחוק"](https://www.poetryplace.org/events/השקת-ספרה-של-חווה-חבושי-ללכת-רחוק-רחוק/) - "ללכת רחוק, רחוק" יום שישי 12.7 בשעה 11:00 בהשתתפות: יותם שווימר: עורך הספר, ועורך ראשי של הוצאת טל מאי ד"ר ברכה אלחסיד גרומר הילה רוזליו: מאיירת הספר רותם עטר "את לא באמת בת שמונה, נכון?" הילדה הביטה בו בעיניים מתחננות. "אבל פעם אני אהיה," הבטיחה. "איך את הופכת ללא נראית?" היא זקפה את סנטרה. "אם
- [חושך בצוהריים: השקה לספרו של דדורי דרדיקמן](https://www.poetryplace.org/events/חושך-בצוהריים-השקה-לספרו-של-דדורי-דרדי/) - חושך בצוהריים השקה לספרו של דורי דרדיקמן חמישי 1.8 בשעה 20:00מקום לשירה חיפה, סירקין 5 בהשתתפות:הדס גלעדאיריס אליה כהןשלומי חתוכהאמיר קלוגמןרות דרדיקמן-עירוןד. דורישירה: שירה דרדיקמןמנחה: יעל בלקינד ערן שירתו של ד.דורי היא שירה צלולה ומפוכחת. בספרו "חושך בצהריים" שב המשורר אל המשבר שעיצב את חייו, ובדיעבד עיצב גם את הפואטיקה הייחודית לו. בלשון בהירה, שיש
- [ערב לכבוד "הצלופח" של אאוג'ניו מונטלה](https://www.poetryplace.org/events/ערב-לכבוד-הצלופח-של-אאוגניו-מונטלה/) - ערב לכבוד "הצלופח" של אאוג'ניו מונטלה חמישי, 25 ביולי, 19:00מקום לשירה – המערבים 9 ירושלים דוברים: קיארה קרדונה, נועה שקרג'י, רונן סוניס ואריאל רטהאוז. ברכות: דניאל בהר. אֶאוּגֶ'ניו מונטלה (1981-1896) הוא דמות מרכזית בשירה האיטלקית של המאה העשרים, מי שתרם רבות לעיצוב לשונה ולחידוש פניה, ומי שיצירתו נחשבת לאחת הפסגות בספרות האיטלקית המודרנית בכללותה. ההכרה
- [בית עבור בית](https://www.poetryplace.org/events/בית-עבור-בית/) - בית עבור בית על חורבן ובנייה לקראת שבת חזון חמישי, 8.8, ו' אב, 20:00. בחצר של מכון הדר, עמק רפאים 63.בשיתוף מינהל קהילתי גינות העיר, המינהלת ליהדות ישראלי, מכון הדר ומקום לשירה.לקראת תשעה באב אנו מבקשים לשוב אל הבית. הבית שנחרב, הבית שחסר עדיין ל120 חטופים וחטופות שבעזה, והבית שאנו מנסים להקים מחדש, ניפגש לבית
- [מחזיקים את המעגל](https://www.poetryplace.org/events/מחזיקים-את-המעגל/) - מחזיקים את המעגל על שירת המלחמה של בולאט אקודז'בה אירוע בהשתתפות המוזיקאית דינה דייצ'מן והמשורר אלכס בן ארייום חמישי 8.8 בשעה 19:30 האירוע יתקיים בפירמידה – מרכז לאמנות עכשווית, רח' וואדי סאליב 30 (במקום יש מרחב מוגן)בזמנים המורכבים ועמוסי הסתירות האלה, מי מאיתנו לא שולחת יד מעת לעת לגשש אחרי מקור של כוח וחיבור? הידיים
- [רישום מהיר שעשה מלאך](https://www.poetryplace.org/events/רישום-מהיר-שעשה-מלאך/) - רישום מהיר שעשה מלאך חדר, חלון, נוף - תנוחה, תנועה, תנופה בשירת חזי לסקלי ובתצלומי שוש קורמוש תערוכה חדשה על קירות בית הספר לאמנויות המילה במקום לשירה.בתוך החדר, סביב שולחן, מתוך הספרים. בחרנו להציג את התצלומים של שוש קורמוש (23 שנים למותה) ולהציג את השירים של לסקלי (30 שנה למותו) – כמו שהם את עצמם
- [כְּשֶׁשַׁרְנוּ בַּקֶּשֶׁר הַפְּנִימִי](https://www.poetryplace.org/events/כְּשֶׁשַׁרְנוּ-בַּקֶּשֶׁר-הַפְּנִימ/) - כְּשֶׁשַׁרְנוּ בַּקֶּשֶׁר הַפְּנִימִי השקה ל"בנוף גוף" מאת נצר לאו יום חמישי | 5.9 ב' אלול | 19:00מקום לשירה, המערבים 9 ירושלים בהשקה ישוחחו בשלושה דיאלוגים ספרותיים על "בנוף גוף" אשת הספרות בלהה בן אליהו עם המשורר ליאור שטרנברג, המשורר ועורך הספר גלעד מאירי עם המשוררת קים מידן והמשורר ערן הדס עם הסופרת גליה ברס. נועה
- [מתפרק: הרצאה ושיחה עם הקומיקסאי נדב נחמני](https://www.poetryplace.org/events/מתפרק-הרצאה-ושיחה-עם-הקומיקסאי-נדב-נחמ/) - מתפרק הרצאה ושיחה עם הקומיקסאי נדב נחמני יום חמישי 12.9 בשעה 19:30סירקין 5, מקום לשירה חיפה" "מתפרק" הוא יומן מאוייר שיצרתי כחודש לאחר השביעי באוקטובר. היומן היה ניסיון לריפוי באומנות במטרה להחזיר לעצמי את האפשרות ליצור לאחר משבר יצירתי. הפרויקט זכה להצלחה גדולה ובעקבותיה החלטתי לעבד מחדש את הפרויקט לספר מודפס שמשלב טקסטים אישיים בנוסף
- [מופאן: מופע סיום מחזור ח'](https://www.poetryplace.org/events/מופאן-מופע-סיום-מחזור-ח/) - מופאן: מחזור ח' מופע הסיום של מחזור ח' בבית הספר לאמנויות המילה בצל הכאב והטרוף של השנה הזו, מחזור נוסף סיים את לימודיו בביה"ס לאמנויות המילה.מזמינים אתכם לשמוע טקסטים של הבוגרים הטריים שלנו שמסיימים שנתיים של לימודי כתיבה. יום חמישי 19.9.2419:30תיאטרון החאן, דוד רמז 2, ירושלים משתתפים:אורן אסיהנגה אשדנועה בן דודחמי טברסקיאבי מישרנעמי רותסיון פייטלסון הכניסה חופשית!
- [כָּל דָּבָר אַתָּה מַשְׁלִיךְ](https://www.poetryplace.org/events/כָּל-דָּבָר-אַתָּה-מַשְׁלִיךְ/) - כָּל דָּבָר אַתָּה מַשְׁלִיךְ זכרון ותשליך בערב יום השנה - השבעה באוקטובר שנה אחרי שהשכמנו לבוקר הקשה של השבעה באוקטובר, אנחנו מבקשים להקדיש רגע להתכנסות. המלחמה עוד מתרגשת עלינו ואיתה המתחים, הקצוות והמועקה. באירוע ננסה, דרך שירה שנכתבה בעקבות האסון ודרך כתיבה ופעולת תשליך, להביא לתנועה של שחרור, למצוא רגע של נשימה שיאפשר, אולי, לזהות
- [בית: סיפור על אובדן ואהבה](https://www.poetryplace.org/events/בית-סיפור-על-אובדן-ואהבה/) - בית: סיפור על אובדן ואהבה דנה חפץ משוחחת עם כרמית רוזן לכבוד ספרה החדש "הבית הכחול" יום חמישי 19.9 בשעה 19:30 מקום לשירה: סירקין 5, חיפהעל בתים פרטיים וקהילתיים; על געגועים, פנטזיות, כמיהות וחרטות; על כתיבה אודות בית, ומשמעותה בימים האלה; ועל אהבה."בחלל הפנימי שבו כולנו יושבים בנצח של אור סביב שולחן המטבח, הסלט, הגבינה
- [הרומנים של קפקא: מפגשי קריאה בזום](https://www.poetryplace.org/events/elementor-9352/) - הרומנים של קפקא: מפגשי קריאה בזום שלושה מפגשים במהלך פברואר 2023 מקום לשירה שמח להזמין אתכם להכיר את הרומנים הגדולים של פרנץ קפקאבשנת 1883, לפני 140 שנים, נולד פרנץ קפקא. במשך 40 שנות חיים הוא פעל, כתב, לימד, ועבד בתחומי הספרות והרוח באירופה. את הרומנים הגדולים שלו, שהתפרסמו על ידי חברו ועורכו מקס ברוד, הוא
- [כמוסה: כתב עת מקוון מבית 'מקום לשירה', גיליון מס. 4](https://www.poetryplace.org/events/כמוסה-כתב-עת-מקוון-מבית-מקום-לשירה-גיל-2/) - [dflip id="3374"][/dflip] לקריאת הגליונות הקודמים: לחצו כאן לקריאה בגליון הראשון של הכמוסה לחצו כאן לקריאה בגליון השני של הכמוסה לחצו כאן לקריאה בגליון השלישי של הכמוסה
- [כמוסה כתב עת מקוון מבית מקום לשירה - גיליון2](https://www.poetryplace.org/events/יוןכמוסה-כתב-עת-מקוון-מבית-מקום-לשירה-ג/) - כתב עת ליצירות ספרות של תלמידים ומורים מבית מקום לשירה - לקישור לקריאה בגיליון השני - לחצו כאן
- [מפגשי יוצר ב'מקום לשירה' 2020 | ימי רביעי ב-20.00](https://www.poetryplace.org/events/מפגשי-יוצר-במקום-לשירה-ימי-רביעי-ב-20-00/) - מפגשי יוצר ב'מקום לשירה' | ימי רביעי | 20.00 מדי רביעי, בין 21.30-20.00, 'מקום לשירה' מארח יוצרים ויוצרות לשיחה על כתיבה ועל ספרות. - תכנית המפגשים - ענת לוין | 21.10.20 אלכס אפשטיין | 28.10.20 חנן אלשטיין | 4.11 חדוה הרכבי | 7.11 אסתי ג. חיים | 18.11 נעם פרתום | 25.11 מיכל בן נפתלי
- ["תמים תהיה" מאת אריאל זינדר // השקה מקוונת // 06.08.2020](https://www.poetryplace.org/events/תמים-תהיה-מאת-אריאל-זינדר-השקה-מקוונת/) - ניצוצות אֲנִי מְדַבֵּר וּבוֹ בַּזְּמַן אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הַחֶבֶל הַבּוֹעֵר זֶה הַחֶבֶל הַבּוֹעֵר שֶׁאֲנִי מַחֲזִיק בִּימִינִי וּמַהֵר מְעַגֵּל בּוֹ עִגּוּלֵי נִיצוֹצוֹת. הַאִם מְבִינִים אוֹתִי? סָפֵק רַב אִם מְבִינִים לָרֹב שׁוֹאֲלִים וּמַקְשִׁים וּבוֹ בַּזְּמַן מְבַקְשִׁים אוּלַי תַּנִּיחַ לַחֶבֶל הַזֶּה וְתַפְסִיק כְּבָר לָזוּז. מַה פִּתְאֹם. לֹא כָּעֵת, בְּשָׁעָה
- [יום פתוח לבית הספר לאמנויות המילה | יום שישי, 26.06.2020 | 10:00](https://www.poetryplace.org/events/יום-פתוח-לבית-הספר-לאמנויות-המילה-יום/) - יום פתוח של בית הספר לאמנויות המילה #3 26.06.2020 | יום שישי | 13.00-10.00 אם אתם.ן כותבים.ות למגירה כבר שנים, וחולמים.ות להוציא לאור, זאת ההזדמנות שלכם.ן! אחרי שני ימים פתוחים מקוונים, בית הספר לאמנויות המילה מבית מקום לשירה פותח (בהתרגשות!) את שעריו הממשיים ומזמין אתכם ואתכן ליום פתוח בבית הספר! נתנסה יחד בכתיבה, ביצירה ובמחשבה
- [שעת סיפור מקוונת לילדים ~ "זרובבל וזלפה" מאת רונית חכם](https://www.poetryplace.org/events/שעת-סיפור-מקוונת-לילדים-זרובבל-וזלפה/) - שעת סיפור מקוונת לילדים ~ "זרובבל וזלפה" מאת רונית חכם. היום! יום חמישי, 16.4 בשעה 17:00. בתכנית: שעת סיפור, סדנת איור, מוזיקה חיה לילדים! פתוח לקהל הרחב ללא תשלום. קישור למפגש: https://zoom.us/j/926547441
- [פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון](https://www.poetryplace.org/events/פסטיבל-השירה-הבינלאומי-המקוון-מבית-מק/) - אנחנו שמחות ושמחים, נרגשים ונרגשות לבשר על פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה! הפסטיבל יתקיים השבוע, בימים שלישי עד חמישי (21-23.4) בשעות הערב (21:00-18:00) באמצעות תכנת ZOOM. כל מפגש בפסטיבל ייארך כשעה, וכל שעה תוקדש למשורר.ת אחרת מעבר לים. את היוצרים יארחו מתרגמים ומתרגמות ואנשי ספרות ישראלים. ההשתתפות בפסטיבל פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום.
- [מחלוני וגם מחלונך: מפגשי יוצר מקוונים מדי ערב ב-20:00](https://www.poetryplace.org/events/מחלוני-וגם-מחלונך-מפגשי-יוצר-מקוונים-מ-2/) - מדי ערב ב-20:00 נארח מפגש ספרותי מקוון עם סופר.ת, משורר.ת או מחזאי.ת, למפגש קריאה מודרכת, שיחה או סדנת כתיבה.
- [בתום לב: מפגש קריאה מיוחד ביצירתו של אדם ברוך, במלאת 12 שנים למותו | 18.5 | 20:00](https://www.poetryplace.org/events/בתום-לב-מפגש-קריאה-מיוחד-ביצירתו-של-אדם/) - מפגש קריאה מקוון ביצירתו של אדם ברוך, 'מתום לב', במלאת 12 שנים למותו. יקראו מתוך "בתום לב" ויגיבו: יונתן ברג, אריאל הורוביץ, עמיחי חסון, מורן שוב. קישור למפגש: https://zoom.us/j/94853725711
- [כמוסה: כתב עת מקוון מבית 'מקום לשירה', גיליון מס. 3](https://www.poetryplace.org/events/כמוסה-כתב-עת-מקוון-מבית-מקום-לשירה-גיל/) - [dflip id="2983"][/dflip] לקריאת הגליונות הקודמים: לחצו כאן לקריאה בגליון הראשון של הכמוסה לחצו כאן לקריאה בגליון השני של הכמוסה
- [בית הספר לאמנויות המילה // יום פתוח מקוון // 4.8 // 19:00](https://www.poetryplace.org/events/בית-הספר-לאמנויות-המילה-יום-פתוח-מקוו/) - יום פתוח ~ מקוון ~ של בית הספר לאמנויות המילה #4 04.08.2020 | יום שלישי | 19:00 | zoom קישור למפגש: https://zoom.us/j/93031994801 כותבים.ות למגירה כבר שנים, אבל חולמים.ות להוציא לאור? זאת ההזדמנות שלכם.ן! לקראת ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"א, בית הספר לאמנויות המילה מבית מקום לשירה פותח את שעריו (הווירטואליים) ומזמין אתכם ואתכן ליום פתוח מקוון ב-zoom.
- ["עדין" מאת עינת עידן // השקה מקוונת // 03.09.2020](https://www.poetryplace.org/events/עדין-מאת-עינת-עידן-השקה-מקוונת-03-09-2020/) - כָּל הַמִּתְכַּלֶּה וְהַבָּלֶה כָּל הַקָּמֵל וְהַכָּמֵשׁ כָּל הַקָּמוּט וּמִתְיַבֵּשׁ יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ בּוֹטֶה בָּשֵׁל לֵאֶה עָצֵל יֵשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ יְפֵהפֶה לַעֲזָאזֵל - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
- ["הביתה" מאת נועה ברקת // השקה מקוונת // 16.09.2020](https://www.poetryplace.org/events/הביתה-מאת-נועה-ברקת-השקה-מקוונת-16-09-2020/) - ראש השנה, משמר העמק כָּל הַדְּבָרִים נֶאֱסָפִים: הַכֵּלִים אֶל הַמְּגֵרוֹת, הַשֻּׁלְחָן מִתְקַפֵּל אֶל גַּב הַמִּטָּה. הַיְּסוֹדוֹת מִתְנַתְּקִים. כָּל הַדְּבָרִים מִתְהַדְּקִים: דַּלְתוֹת הַמְּקָרֵר וְהָאָרוֹן. אֲנַחְנוּ אֶל הַבַּיִת. הַבַּיִת אֶל הַדְּרָכִים. הַחַלּוֹנוֹת מוּגָפִים, הנּוֹפִים מִתְחַלְּפִים, הַתְּנוּעָה מוֹתִירָה רַק חֲפָצִים נְחוּצִים. כָּל הַדְּבָרִים בָּאִים. כָּל הַדְּבָרִים חוֹזְרִים - - - -
- ["יֵשׁ לִי בָּמָה בָּרֹאשׁ" // מופאן מחזור ה' // בית הספר לאמנויות המילה // 13.09.2020](https://www.poetryplace.org/events/יֵשׁ-לִי-בָּמָה-בָּרֹאשׁ-מופאן-מחזור/) - ★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★★ "יֵשׁ לִי בָּמָה בָּרֹאשׁ" ★ מופאן מחזור ה' יום ראשון // 13.09.2020 // 19:00 סילו קפה // דרך בית לחם 7 מחזור ה' של בית הספר לאמנויות המילה - מקום לשירה, שמחים/ות להזמין לערב של הקראת שירה ופרוזה. קוראות וקוראים: עפרי בייבה • סטייסי בלנק • שירה בן דוד • מתניה הרשברג
- [(שני) מטר על (שני) מטר: פסטיבל ירושלים לשירה ☆ 8-6.10.2020](https://www.poetryplace.org/events/שני-מטר-על-שני-מטר-פסטיבל-ירושלים-לשיר/) - ☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆ ☆ (שני) מטר על (שני) מטר: פסטיבל ירושלים לשירה ☆ חול המועד סוכות תשפ"א ☆ 8-6.10.2020 אנו שמחים ונרגשים להזמניכם/ן "מטר על מטר: פסטיבל ירושלים לשירה", המתקיים זו השנה ה-12 בחול המועד סוכות, בין ה-8-6.10.2020, ימים שלישי עד חמישי, בשעות הערב. כבכל שנה גם השנה הקפדנו לציין את הפירות הנפלאים ביותר שהניב העץ העתיק
- [☆ פסטיבל מטר על מטר ☆ כמוסות שירה // ערב שירה בהרכבה אישית ☆ 6.10.2020 ☆ 22:00-20:00](https://www.poetryplace.org/events/☆-פסטיבל-מטר-על-מטר-☆-כמוסות-שירה-ערב-ש/) - ☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆ מטר על מטר: פסטיבל ירושלים לשירה גאה להציג ☆ כמוסות שירה / עשי זאת בעצמך: ערב שירה בהרכבה אישית ☆ ☆ 6.10.2020 ☆ יום שלישי ☆ 22:00-20:00 ☆ בערב הפתיחה של פסטיבל מטר על מטר יתפרשו לאורכו ולרוחבו של מרחב ה-zoom הווירטואלי “כמוסות שירה”: תשעה משוררות ומשוררים עכשוויים ובולטים בשדה השירה הישראלי, יקראו משירתם
- [שׁוֹבָבִים שָׁוִים: סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי // שְׁעַת סִפּוּר //  נֵר שְׁמִינִי שֶׁל חֲנֻכָּה // 17.12](https://www.poetryplace.org/events/שׁוֹבָבִים-שָׁוִים-סֵפֶר-הָאָלֶפְבּ/) - שְׁעַת סִפּוּר // שׁוֹבָבִים שָׁוִים: סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי כתב: גִּלְעָד מֵאִירִי אייר: אֶלִירָן הָרוּשׁ יום חמישי // 17.12.2020 // 17:00 // zoom נֵר שְׁמִינִי שֶׁל חֲנֻכָּה קישור למפגש: https://zoom.us/j/91391784067 שׁוֹבָבִים שָׁוִים: סֵפֶר הָאָלֶפְבֵּית הַחֶבְרָתִי הוּא סֵפֶר שִׁירֵי הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁל גִּלְעָד מֵאִירִי (אִיּוּרִים: אֶלִירָן הָרוּשׁ). הַסֵּפֶר כּוֹלֵל 22 שִׁירִים בְּעִקְבוֹת כ"ב הָאוֹתִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת. כָּל שִׁיר
- ["עַתָּה צוֹבְאוֹת מִלִּים עַל קְצֵה אֶצְבְּעוֹתַי": ערב חגיגי לכבוד הוצאת ט. כרמי ★ כל השירים](https://www.poetryplace.org/events/עַתָּה-צוֹבְאוֹת-מִלִּים-עַל-קְצֵה-אֶ/) - עַתָּה צוֹבְאוֹת מִלִּים עַל קְצֵה אֶצְבְּעוֹתַי מִלָּה וּלְבָבָהּ; עִתָּהּ נֵרוֹם יַחְדָּו עַל סַף יוֹם־בְּשׂוֹרָה אִישׁ־אִישׁ וּלְבָבוֹ; עַתָּה עוֹבֵר דָּמֵךְ אֶת גְּדוֹת לִבִּי. ★ ★ ★ ה-31.12.2020 הוא יום סיום השנה האזרחית, והוא גם יום הולדתו ה-95 של המשורר האהוב ט. כרמי. לכבוד הוצאתם הטרייה של ט. כרמי ★ כל השירים, שני כרכים שבהם מקובצים
- ["הַחַיִּים שׁוֹקְקִים בְּחֶבְרַת יוּאַרְט" ★ יום הולדת ספרותי ★ יום חמישי, 04.02.21, 20:00](https://www.poetryplace.org/events/הַחַיִּים-שׁוֹקְקִים-בְּחֶבְרַת-יוּ/) - חברת יוּאַרְט הַנָּשִׂיא הוּא בּוֹגֵר אוּנִיבֶרְסִיטָה מַקְסִים. הוּא לֹא עוֹבֵד. רַק מַשְׁרֶה הַשְׁרָאָה בַּאֲנָשִׁים. סְגַן הַנָּשִׂיא מְקַבֵּל אֵי אֵלוּ הַחְלָטוֹת. הוּא מִצְטַיֵּן בִּנְשִׂיאַת נְאוּמִים אַחֲרֵי אֲרוּחוֹת. הַמַּנְכָּ"ל צוֹרֵחַ בַּטֶּלֶפוֹן. דַּאֲגוֹתָיו מַשְׁפִּיעוֹת עַל דָּפְנוֹת קֵיבָתוֹ. הַמְנַהֲלִים לוֹבְשִׁים חֲלִיפוֹת, עֲנִיבוֹת וְצַוְּארוֹנִים כֵּהִים. הֵם חַיִּים אֶת חַיֵּיהֶם בְּתַזְכִּירֵי יְשִׁיבוֹת. קוֹמַנְדּוֹ הַמְּכִירוֹת חוֹרֵשׁ אֶת הַמְּדִינָה בִּמְכוֹנִיּוֹת. הוּא מוֹכֵר
- [פסטיבל וודסטוק שירה ביום העצמאות // יום חמישי // 15.04.2021](https://www.poetryplace.org/events/פסטיבל-וודסטוק-שירה-ביום-העצמאות-יום/) - חוזרים למקום לשירה! פסטיבל וודסטוק שירה // חוגגים שירה עברית ביום העצמאות יום חמישי // 15.04.21 // 17:30-12:00 // רחוב המערבים 9, ירושלים אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לחגוג יחד וקצת אחרת את יום העצמאות עם פסטיבל וודסטוק שירה! בפסטיבל נחגוג את ערכי השחרור והחופש של השירה העברית העכשווית, עם מיטב המשוררות והמשוררים שיחלקו איתנו משירתם.
- [כָּל הַמְּצִיאוּת אֵלַי // אירוע מחווה מקוון ליצירתה של המשוררת חדוה הרכבי](https://www.poetryplace.org/events/כָּל-הַמְּצִיאוּת-אֵלַי-אירוע-מחווה-מ/) - עד שוב אשמע אותך מְצִיאוּת אַחַר מְצִיאוּת נִדְחֶקֶת לְתוֹךְ שֶׁבֶר-כְּלִי וְנוֹסַעַת. עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ: לַהֲטוּטִים. שִׁגְיוֹנוֹת. טְבִיעַת-עַיִן. אִינְטוּאִיצְיָה. דִּמְיוֹן. חֵרוּף-נֶפֶשׁ. עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ. בְּאִישׁוֹן לַיִל. כָּאן. עַכְשָׁו. - - - - - - - - - - - - - - - - -
- [קוּרִים בְּקוֹל // השקת כתב העת קוּרִים // יום רביעי, 17.02, 20:00](https://www.poetryplace.org/events/קוּרִים-בְּקוֹל-השקת-כתב-העת-קוּרִים/) - חברות מערכת כתב העת קוּרִים שמחות להזמין אתכן ואתכם לערב הקראת שירה מקוון ב-zoom קישור למפגש: https://zoom.us/j/99395718476 באירוע נשיק בחגיגיות את הגיליון הראשון של כתב העת האינטרנטי קורים - כתב עת פואטי ירושלמי, מבית היוצר של תלמידות בית הספר מקום לשירה. בערב נספר לכם על כתב העת החדש, על החזון האומנותי והמטרות ובעיקר נשמע שירה
- [פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה #2 ✦ 21-23.3.2021](https://www.poetryplace.org/events/פסטיבל-השירה-הבינלאומי-המקוון-מבית-מק-2/) - פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה יוצא לדרך! הפסטיבל, שיתקיים זו השנה השנייה ברציפות ב-zoom, הוא הזדמנות חד-פעמית להתארח לשעה בחדרי העבודה של המשוררים והמשוררות הגדולים בעולם, לקבל הצצה לספריה של אלה ולשמוע משיריהם בשפת המקום. הפסטיבל ייפתח ביום השירה הבינלאומי (21.3.2021) ויימשך שלושה ערבים רצופים. בכל אחד מערבי הפסטיבל יתארחו משוררים מכל רחבי
- [יום פתוח מקוון // בית הספר לאמנויות המילה // יום חמישי | 18.03.2021 | 19:00 | ZOOM](https://www.poetryplace.org/events/יום-פתוח-מקוון-בית-הספר-לאמנויות-המיל/) - בית הספר לאמנויות המילה פותח שערים וירטואליים לקראת ההרשמה לשנת תשפ"ב! אנחנו מזמינים מזמין אתכם ואתכן ליום פתוח מקוון ב-zoom, שבו נתנסה יחד בכתיבה, ביצירה ובמחשבה משותפת, הייחודיים לחוויית הלמידה אצלנו. מה בתכנית? ✦ מפגש עם גלעד מאירי ונועה שקרג'י, מנהלי בית הספר ✦ שלוש סדנאות כתיבה בהנחיית מורי בית הספר: רוני ניניו (מחזאות) // כנרת רובינשטיין (פרוזה) // ליאור שטרנברג (שירה)
- [תערוכת 'עיר נמל' ☆ מקום לשירה ~ שלוחת חיפה ☆ 14.09.2020](https://www.poetryplace.org/events/תערוכת-עיר-נמל-☆-מקום-לשירה-שלוחת-חיפ/) - ☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆☆ ☆תערוכת עיר נמל ☆ יום שני // 14.09.2020 // 20:00 מקום לשירה חיפה שמחים לארח את התערוכה "עיר נמל" של קולקטיב האמנים SIRA: מאיירים חיפאים במחווה לעיר. בשעה 20:00 - פתיחה חגיגית וערב שירה חיפאית בהשתתפות המשוררות: ☆ לילך ובר ☆ לייזר בקר ☆ שירה כהן ☆ חבצלת שפירא מקום לשירה ~ שלוחת חיפה
- [השקה // "העובר והשב" מאת כנרת רובינשטיין // יום חמישי, 22.04.21, 20:00](https://www.poetryplace.org/events/השקה-העובר-והשב-מאת-כנרת-רובינשטיין/) - - ה ש ק ה - "העובר והשב" מאת כנרת רובישנטיין יום חמישי // 22.04.21 // 20:00 // "מקום לשירה", רחוב המערבים 9 - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - דוברות ודוברים: דניאלה זלצר (מצילות המזון
- [יום פתוח בבית הספר לאמנויות המילה // יום שישי, 21.05.21, 13:00-10:00](https://www.poetryplace.org/events/יום-פתוח-בבית-הספר-לאמנויות-המילה-יום/) - יום פתוח בבית הספר לאמנויות המילה 21.05.2021| יום שישי | 13:00-10:00 | רחוב המערבים 9, ירושלים לקראת ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"ב, בית הספר לאמנויות המילה מבית מקום לשירה פותח את שעריו ומזמין אתכם ואתכן ליום פתוח במעוננו - רחוב המרבים 9, ירושלים. ביום הפתוח נתנסה יחד בכתיבה, ביצירה ובמחשבה משותפת, הייחודיים לחוויית הלמידה אצלנו. מה
- [השקה // "עד עצם היום" מאת ענת זכריה](https://www.poetryplace.org/events/השקה-עד-עצם-היום-מאת-ענת-זכריה/) - - ה ש ק ה - "עד עצם היום" מאת ענת זכריה יום ראשון // 23.05.2021 // 20:00 // "מקום לשירה", רחוב המערבים 9 אֶנְגֹּס בְּמַה שֶּׁהָיָה שָׁלֵם וְאֶשְׁכַּב לָנוּחַ לֹא רוֹצָה אַף לֹא אֶחָד גַּם לֹא לְחַשֵּׁב אֶת הַסִּכּוּיִים אֲפִלּוּ אֵיךְ פּוֹתְחִים דֶּלֶת מְסוֹבְבִים מַפְתֵּחַ אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת הַיָּד אוֹחֶזֶת שָׁעוֹת בְּיָדִית רֵיחַ מוֹתִי נוֹלַד מֻקְדָּם
- [יוצאות מהשורה // OUT OF LINE // תערוכת שירה ואיור // שלוחת חיפה של מקום לשירה](https://www.poetryplace.org/events/יוצאות-מהשורה-out-of-line-תערוכת-שירה-ואיור-של/) - שלוחת מקום לשירה בחיפה במיזם משותף עם עיריית חיפה, משרד התרבות וקולקטיב 'סירה' יוצאות מהשורה // OUT OF LINE // תערוכת שירה ואיור אירוע פתיחה // יום שישי // 28.5.21 // סירקין 5, חיפה // החל מ-10:15 תערוכת יוצאות מהשורה מבקשת להתמקד בחווית הביטחון במרחב הציבורי: כיצד נבנית בועת הביטחון במרחב העירוני ובאיזו קלות היא מתערערת.
- [טרי טרי // חגיגת ספרות בשוק תלפיות // שלוחת מקום לשירה בחיפה](https://www.poetryplace.org/events/טרי-טרי-חגיגת-ספרות-בשוק-תלפיות-שלוחת/) - שלוחת מקום לשירה בחיפה מציגה: // טרי טרי // חגיגת ספרות בשוק תלפיות החיפאי 18-16.06.2021 רביעי-חמישי 21:00-18:00, שישי 17:00-15:00 יום רביעי 16/6 20:00 // השקה: מאושרת ועצובה // חיה לוי בהשתתפות: סיגל בן יאיר, שלומי חתוכה, אורית נוימאיר פוטשניק, ד"ר רעות בן יעקב. מוזיקה: דותן סיטבון. מיקום: גולדמונד ספרים [עקרון 6, חיפה] 20:30 // הקרנת סוסעץ // סרט
- [שבוע הספר העברי במקום לשירה // 19-9.6.21](https://www.poetryplace.org/events/שבוע-הספר-העברי-במקום-לשירה-19-9-6-21/) - / שבוע הספר העברי במקום לשירה // שבוע הספר העברי הגיע - וגם אנחנו לוקחים חלק בחגיגת הספרים הגדולה - מוזמנים להיכנס לחנות המקוונת שלנו ולרכוש את כל ספרי ההוצאה במחירים מיוחדים לשבוע הספר לחצו כאן לכניסה לחנות המקוונת וכמובן, כמדי שנה, תוכלו לבקר אותנו בירידי שבוע הספר, בירושלים ותל אביב, וליהנות ממבצעים מיוחדים בדוכנים על כל ספרי ההוצאה! השנה
- [השקה // "במקדש הזה היחיד, בבשר" מאת קים מידן // יום חמישי // 22.07.21 // 20:00 // מקום לשירה](https://www.poetryplace.org/events/השקה-במקדש-הזה-היחיד-בבשר-מאת-קים-מיד/) - קים מידן שלוש הגולגולות אַתְּ חַיָּה עִם עַצְמֵךְ בְּרַכּוּת מְסֻיֶּמֶת אַךְ לֹא כָּךְ הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים כָּל הַדְּבָרִים רַשָּׁאִים לְהֵחָתֵךְ לַדְּבָרִים יֶשְׁנָהּ דֶּרֶךְ אַכְזָרִית לְהֵחָתֵךְ שִׂימִי עַצְמֵךְ בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל כְּנֵסִיָּה וְהָחֵלִּי לָנוּעַ כְּמִי שֶׁלֹּא זָנְחָה אֶת אֱלֹהֶיהָ מֵעוֹלָם כְּמִי שֶׁתָּמִיד כִּבְּדָה אֶת הוֹרֶיהָ מֵעוֹלָם לֹא גָּנְבָה לָהֶם שְׁטָרוֹת מֵהָאַרְנָק כְּמִי שֶׁהִיא טוֹבָה הַשְּׁקָעִים הַלְּבָנִים בְּרַקּוֹתַיִךְ
- [סדנת כתיבה חד פעמית עם שרי שביט // 27.07.21 // יום שלישי // שלוחת מקום לשירה בחיפה](https://www.poetryplace.org/events/סדנת-כתיבה-חד-פעמית-עם-שרי-שביט-27-07-21-יום-ש/) - סדנת כתיבה חד פעמית עם שרי שביט בחיפה 27.7.21 // יום שלישי // 19:30 המשוררת שרי שביט מגיעה אל שלוחת מקום לשירה בחיפה עם ספרה החדש כאב מרחקים. כאבים, זיכרונות ילדות ותשוקות מפרנסים את המחשבות שלנו. בערב מיוחד נהפוך אותם לשיר או סיפור. לא נדרש ניסיון קודם בכתיבה. כניסה חינם, הרשמה מראש במייל: poetryplace.haifa@gmail.com מקום
- [השקה // "ואיש לא חיבק את הים" מאת אפרת מישורי // יום חמישי, 12.08.21, 20:00 // קפה שפירא](https://www.poetryplace.org/events/השקה-ואיש-לא-חיבק-את-הים-מאת-אפרת-מישו/) - ואיש לא חיבק את הים וְאִישׁ לֹא חִבֵּק אֶת הַיָּם בְּשָׁכְבוֹ כָּךְ שָׁקֵט, מָלֵא רִצּוּדִים כְּסוּפִים וּמֶחֱווֹת, שֶׁנָּבְעוּ בְּחִרְחוּר אֵינְסוֹפִי שֶׁל אַדְווֹת. גַּל מִתְגַּלְגֵּל וְגַל נֶעֱמָד עַל שֶׁלּוֹ. גַּל מְלַגְלֵג וְגַל מִתְנַעֵר מֵעֻלּוֹ. גַּל מִתְגַּלֶּה וְגַל מִתְגַּבֵּהַּ מוּלוֹ, אִם תִּפְגֹּש בּוֹ – גַּע בְּכֻלּוֹ. שְׁכַב עָלָיו, גַּע לוֹ בַּחוֹר, הַקֵּף מִלְּפָנִים וְגַם מֵאָחוֹר, הַנַּח לוֹ
- [ערב שירת מכשפות // יום רביעי, 28.07.21, 20:00 // בית רוח חדשה בירושלים](https://www.poetryplace.org/events/ערב-שירת-מכשפות-יום-רביעי-28-07-21-2000-בית-רוח-ח/) - "מקום לשירה" ו"תזמורת הבארוק ירושלים" מציגים: ערב שירת מכשפות יום רביעי // 28.07.21 // 20:00 // בית רוח חדשה – דרך יפו 161, ירושלים שירה עברית מכשפת ומוסיקת בארוק צרפתית נפגשות בפסטיבל "מכשפות?" משוררות: חמוטל בר יוסף | סבינה מסג | נעם פרתום | נועה שקרג׳י חליל: עדית שמר הנחייה: גלעד מאירי כרטיסים: 40 ₪
- [השקה // "מַעְלָה" כתב עת לביקורת ספרות // יום שני, 16.08.2021, 20:00 // תיאטרון "תמונע"](https://www.poetryplace.org/events/השקה-מַעְלָה-כתב-עת-לביקורת-ספרות-יו/) - - ה ש ק ה - "מַעְלָה" // כתב עת לביקורת ספרות מבית מקום לשירה יום שני // 16.08.2021 // 20:00 // תיאטרון "תמונע", תל אביב מוזמנות ומוזמנים לחגוג את השקת מַעְלָה, כתב עת לביקורת ספרות מבית הוצאת מקום לשירה! ערב ההשקה ימשיך את הדיון המתמשך לגבי תפקידי הביקורת בכלל, ויכלול הלחנות מקוריות למשפטים מתוך כתב העת ומתוך ביקורות
- [השקה // "יש לנו דרכים לגרום לך ליהנות" מאת ליאור זלמנסון // יום חמישי, 02.09.21, 20:00](https://www.poetryplace.org/events/השקה-יש-לנו-דרכים-לגרום-לך-ליהנות-מאת/) - רק אתה רַק אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת זֶה. אֶלָּא אִם כֵּן תְּשַׁתֵּף אֶת זֶה. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַרְאוֹת לְךָ כֵּיצַד. - - - - - - - - - - - - - - - - // השקה // "יש לנו דרכים לגרום לך ליהנות" מאת
- [מטר על מטר: פסטיבל ירושלים לשירה ה-13 // חול המועד סוכות תשפ"ב // 23-22.09.2021](https://www.poetryplace.org/events/מטר-על-מטר-פסטיבל-ירושלים-לשירה-ה-13-חול/) - יום רביעי | 22.9.2021 | 17:00 | הענקת פרס על שם חיים גורי לשירה עברית מקום לשירה גאה להעניק זו השנה הראשונה את הפרס על שם חיים גורי לשירה עברית. הפרס נועד להנציח את מורשתו של המשורר חיים גורי, ויוענק על שירה פורצת דרך למשורר אחד, שפרסם לפחות שני ספרי שירה (האחרון שבהם לפני
- [גם אם ייגמר כל הנייר בעולם // ערב סיום מחזור ה', בית הספר לאמנויות המילה](https://www.poetryplace.org/events/גם-אם-ייגמר-כל-הנייר-בעולם-ערב-סיום-מחז/) - גם אם ייגמר כל הנייר בעולם // ערב סיום מחזור ה', בית הספר לאמנויות המילה 04.11.21 // יום חמישי // 19:00 // המפעל - רחוב המערבים 9, ירושלים אנו שמחים ומתרגשים להזמין אתכםן לאירוע הסיום של תלמידי מחזור ה' בבית הספר לאמנויות המילה. בואו לשמוע את הדור הבא קורא שירים, סיפורים קצרים, סיפורים לילדים, וגם
- [Poetry Place International Zoom Festival 3# פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה #3 | 22-24.3.2022](https://www.poetryplace.org/events/poetry-place-international-zoom-festival-3-פסטיבל-השירה-הבינלאומי-המקוו/) - אנחנו שמחים ונרגשים לקיים בפעם השלישית את פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה. הפסטיבל ייערך בימים שלישי עד חמישי, 22-24.3.2022, בשעות הערב (18.00-21.00) באמצעות ה-ZOOM. כל שעה תוקדש למשורר או למשוררת מעבר לים, ואותם יארחו מתרגמים ומתרגמות ישראלים. לתוכנייה מלאה ופרטים:
- [שבוע הספר: חיפה, י-ם, ת"א](https://www.poetryplace.org/events/שבוע-הספר-בחיפה/) - שבוע הספר: יריד הספרים העצמאי מקום לשירה ברחבי הארץ: יריד הוצאות עצמיות בירושלים – 11-13.6 במתחם התחנהיריד הוצאות עצמיות בתל אביב – 14-16.6 בכיכר הסינמטקיריד הוצאות עצמיות בחיפה – 21-23.6 בבית הגפןהיריד הרשמי בירושלים – 14-24.6 במתחם התחנההיריד הרשמי בתל אביב 14-24.6 במתחם השרונה שבוע הספר חוזר לחיפה! 21-22/6 רביעי-חמישי 22:30-17:00 הקולקטיב הספרותי, מקום לשירה
- [סדנאות כתיבה בירושלים ובחיפה](https://www.poetryplace.org/events/סדנאות-כתיבה-בירושלים-ובחיפה/) - סדנאות כתיבה בירושלים ובחיפה פתיחה באוקטובר 2023 סדנאות הכתיבה של "מקום לשירה" מתקיימות בירושלים ובחיפה. כל המנחים/ות הם יוצרים פעילים בעולם הספרות בעלי ניסיון עשיר בהנחיית קבוצות כתיבה. הסדנאות בנויות במתכונת מתמשכת כך שאפשר להמשיך גם לסדנה הסמסטריאלית הבאה. ירושלים הסדנאות מתקיימות במקום לשירה: רחוב המערביים 9, ירושלים ניתן לשלם בכרטיס אשראי (עד 5 תשלומים). במזומן
- [הקומדיה האלוהית: מפגשי קריאה בזום](https://www.poetryplace.org/events/elementor-9337/) - מפגשי קריאה: הקומדיה האלוהית ימי חמישי במהלך חודש ינואר מקום לשירה שמח להזמין אתכם לטבול בנבכי הקומדיה האלוהית מאת דנטה אליגיירי.שלושה מפגשי קריאה במהלך ינואר.הקומדיה האלוהית היא אחת מגדולות יצירות המופת של ספרות העולם. המסע הנפשי שעובר דנטה בעולמות התופת, כור המצרף וגן העדן לא שייך לתקופתו של דנטה לבדו. זה מסע נפשי מול הרצונות
- [בכוח שבפה: מופע ספוקן וורד קולנועי בביצוע סיגלית בנאי](https://www.poetryplace.org/events/בכוח-שבפה-מופע-ספוקן-וורד-קולנועי-בביצ/) - בכוח שבפה מופע ספוקן וורד קולנועי מאת סיגלית בנאי ובביצועה יום חמישי 9.2.23 בשעה 20:00 במקום לשירה חיפה: רחוב סירקין 5 המשוררת והקולנוענית סיגלית בנאי במופע חדש של שירה מדוברת (ספוקן וורד), בשילוב סרטוני ווידאו, המבוסס על ספרה החדש "בכוח שבפה".השירים עוברים מהמרחב הביתי השביר שנמצא על סף חורבן, מתוך בקשת אמונה ומשמעות, אל הליכה אחר
- [שמרי על הקיכלי](https://www.poetryplace.org/events/שמרי-על-הקיכלי/) - שמרי על הקיכלי עדויות פואטיות של הנשים האפגאניות תחת משטר הטאליבן מוזמנות ומוזמנים לערב השקת הספר "שמרי על הקיכלי" מאת צילה זן-בר צור. יום חמישי 23.2 בשעה 19:30 במקום לשירה בחיפה: רחוב סירקין 5. 'שמרי על הקיכלי' זוהי אמירה של אם לבתה: שמרי על צליל האמת של היותך. ספר השירה הוא עדות פואטית לחייהן של
- [יציאת חירום](https://www.poetryplace.org/events/יציאת-חירום/) - יציאת חירום: מירה רן השקה לספר חדש חמישי 15.6 בשעה 19:30מקום לשירה: סירקין 5, חיפה – כניסה חופשית ערב לכבוד ספרה החדש של מירה רן: יציאת חירום בהשתתפות: לילך גליל, נעה שחם, איריס רילוב, רולנדה שגרןמוסיקה: אלה רן (שירה), גיל ליבני (גיטרה) אסף חכימי (קונטרבס) יציאת חירום נפתח במבט צלול, נטול רחמים עצמיים, אל ילדות חשׂוכת אהבת
- [חלב תאנים](https://www.poetryplace.org/events/חלב-תאנים/) - חלב תאנים: השקה חיפאית לספר השירה של הדס שלמה מוזמנות ומוזמנים להשקה החיפאית של ספר השירה "חלב תאנים" מאת הדס שלמה.יום שישי, 2.6 בשעה 10:30 במקום לשירה בחיפה: רחוב סירקין 5. בהשתתפות: ילי שנר, כרמית רוזן, רותם עטר, אסי שורק, אשרת לנדאו. כניסה חופשית בהרשמה מראש >> https://forms.gle/t3cZsYgWmpNYJtWw9 בספר שיריה הראשון, הדס שלמה מתחקה באומץ ובכאב אחר זיכרונות ילדות
- [ורד הוא ורד הוא ורד](https://www.poetryplace.org/events/ורד-הוא-ורד-הוא-ורד/) - ורד הוא ורד הוא ורד ערב שירה בעקבות החומר של השפה 10/06 יום שבת 21:00-18:00אירוע קריאת שירה והדפס לייב במסגרת אירועי שפה פתוחה:סוף שבוע של אמנות ומילה בחללי סטודיאות בשעה 19:30: ורד הוא ורד הוא ורד הוא ורד // ערב שירה בעקבות החומר של השפהמנחה: עמית בן עמיבהשתתפות נעה שחם, ליהיא רבינוביץ, יונדב פרידמן, יונתן לויהדפסי
- [שֶׁהַחוּט רָחָב מִמֶּנִּי: ריטריט כתיבה אורבני בחיפה](https://www.poetryplace.org/events/שֶׁהַחוּט-רָחָב-מִמֶּנִּי-ריטריט-כתי/) - שֶׁהַחוּט רָחָב מִמֶּנִּי: ריטריט כתיבה ריטריט כתיבה אורבני בנושא "התרחבות" לקראת הקיץ חמישי-שישי 29-30/6/23מקום לשירה בחיפה: רחוב סירקין 5 (שוק תלפיות).יומיים של כתיבה עם מיטב המנחי/ות באווירה אורבנית מפנקת בלב חיפה. מיועד לכותבים וכותבות בכל הרמות ובכל הז'אנרים. *כולל ארוחת ערב בחמישי וארוחת צהריים בשישי, יין ופינוקים. יום חמישי 29.6 19:00-17:00 // עמוס נוי: בין ההתרחבויות ביצירה
- [ערב שירה אוקראינית עם המשורר ואסיל מכאנו // ירושלים](https://www.poetryplace.org/events/ערב-שירה-אוקראינית-עם-המשורר-ואסיל-מכא/) - ערב שירה אוקראינית עם המשורר ואסיל מכאנו מנחה: המשוררת דורית ויסמן יום ראשון 2.7.2023 בשעה 20:30 במקום לשירה: המערבים 9 ירושלים. המשורר האוקראיני ואסיל מכאנו מגיע לביקור במקום לשירה, באירוח המשוררת דורית ויסמן. באירוע נקרא משירתו, נשוחח עליה ונדבר על שירה אוקראינית. משתתפות:דורית ויסמן – משוררת סופרת ועורכתגילי חיימוביץ' – משוררת ומתרגמתמרים-פייגא בוּנימוביץ' – מתרגמת וחוקרת תרבותלובה
- [חוֹבָה לְחַכּוֹת לְיֹוָה // ירושלים](https://www.poetryplace.org/events/חוֹבָה-לְחַכּוֹת-לְיֹוָה/) - חוֹבָה לְחַכּוֹת לְיֹוָה השקה לספרו של בני שבילי מקום לשירה שמח להזמינכם/ן להשקת הספר "שירים ליוה" מאת בני שבילי: יום חמישי 29.6 בשעה 17:30 במקום לשירה: המערביים 9, ירושלים. בהשתתפות: גלעד מאירי, סיון הר-שפי, אריאל הירשפלדמנחה: נועה שקרג'י שָׁלשׁ שׁוּרוֹת נוֹתְרוּאַחַת כְּבָר בֻּזְבְּזָהזֶה כָּל הַשִּׁיר לְךָ יֹוָה שירים לְיֹוָה הוא ספר שיריו השביעי של בנימין שבילי. הספר מחולק
- [הצגות ילדים בחיפה לכבוד החופש // חיפה](https://www.poetryplace.org/events/הצגות-ילדים-בחיפה-לכבוד-החופש/) - תיאטרון בית 9 מתארח במקום לשירה תערוכה חדשה והצגות ילדים בחיפה לכבוד החופש הגדול יום שישי 14.7 // פתיחת תערוכה במקום לשירה בחיפהבגילופין: עבודות גילוף של בוגרי הגלפייהולכבוד התערוכה והחופש הגדול: מקום לשירה שמח לארח הקיץ צמד הצגות של תיאטרון בית 9: מעשה במתנה / תיאטרון בית 9 יום רביעי 19.7 בשעה 17:00הצגת נייר בהשראת
- [דורסים: השקה לספרו של עופר שור // חיפה](https://www.poetryplace.org/events/דורסים-השקה-לספרו-של-עופר-שור/) - דורסים השקה לספרו של עופר שור מוזמנות ומוזמנים להשקת ספרו של עופר שור, "דורסים", בהוצאת פואנטה.יום חמישי 3.8 בשעה 19:30 במקום לשירה בחיפה: רחוב סירקין 5. כניסה חופשית!בהשתתפות:הסופר אבנר שץהמשוררת קרן להמןד"ר איתן בר יוסףד"ר יאלי הששעופר שור (יליד 1967), הוא מתרגם, מורה ומחנך. תרגם בין השאר את חיי פיי מאת יאן מרטל, לשוטט בגן
- [השקת הספר "לב מה" לצבי שטיינר // ירושלים](https://www.poetryplace.org/events/השקת-הספר-לב-מה-לצבי-שטיינר/) - דְּרֹךְ בַּשִּׁיר עֲלוּמֶיךָ השקת הספר "לב מה" לצבי שטיינר מקום לשירה שמח להזמינכם/ן להשקת ספר הביכורים של צבי מרדכי שטיינר: "לב מה".יום שישי 4.8 בשעה 10:30במקום לשירה בירושלים: רחוב המערביים 9. בהשתתפות: חדוה הרכבי, נועה שקרג'י, אורית מיטל לב מה הוא קובץ שירים מרגש, פרוע ונועז, המונה כארבעים שירים. נושאיו המרכזיים של הספר הם אבל על מות
- [הקשיבו לשקט: סיור בתערוכה](https://www.poetryplace.org/events/הקשיבו-לשקט-סיור-בתערוכה/) - תערוכה: והדברים החסרים והשתיקות הנוספות על שתיקה ועל כתיבה בשיריו של חיים גורי, לכבוד 100 שנים להולדתו בחרנו לצטט את חיים גורי על קירות הבית הזה. לצטט לכבודו. לכבוד שירתו. לכבוד המקום "בית הספר לאומניות המילה". לכבוד אוהביו. לצטט את גורי מתוך שירתו, מסותיו, והאוטוביוגרפיה הספרותית שלו "על השירה והזמן". גורי מדבר אל עצמו הכותב, חוזר
- ["לו יהיו השמים גבוהים השנה": סיור סליחות פואטי בחיפה](https://www.poetryplace.org/events/לו-יהיו-השמים-גבוהים-השנה-סיור-סליחות/) - "לו יהיו השמים גבוהים השנה" סיור סליחות פואטי בחיפה *תֶּכֶף שִׁרְבּוּטֵי חָצַביְקַעְקְעוּ שָׁנָה חֲדָשָׁהבְּמוֹץ הַקַּיִץ הַנָּסוֹגגְּלוּיָהתְּהֵא הָרוּחַ מְסַמֶּנֶת שׁוּלֵי זָהָב לָאוֹתִיּוֹתהַמְצַפּוֹת לִכְתִיבָתֵנוּ הַטּוֹבָה(צוריאל אסף) יום רביעי 20.09.23 // 20:00-18:00 שיטוט פואטי בנופי כרמל וים מראש כרמל (סטלה מאריס) למערת אליהו, סיור שקיעה בשעות נעילה. חוויה שמשלבת מפגש ומקורות ברוח ימי הסליחות, ותרגילי "כתיבה טובה" של

## Team

- [שלומית גליקמן: מנהלת משרד, רכזת תלמידים וסושיאל](https://www.poetryplace.org/team/שירין-זוהרה-מגן-מנהלת-משרד/) - בוגרת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון. צילום: רון פאני טלמור
- [ד"ר גלעד מאירי: מנהל](https://www.poetryplace.org/team/לורם-איפסום-דולור-סיט-אמט-4/) - ד"ר גלעד מאירי (1965, ירושלים) פרסם 22 ספרים, מהם שמונה ספרי שירה, מחקר אודות שירת דוד אבידן (מבוסס על הדוקטורט), פופואטיקה – ספר עיון בשירת עכשווית ושבע אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל (שתיים), ספורט, בבית ספר, בטיסה, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף). מנהל ומייסד שותף של מקום לשירה. עורך כתב העת ננופואטיקה. זכה בארבעה
- [אביטל גליקשטיין: מנהלת כספים](https://www.poetryplace.org/team/נתי-מגן-מנהל-כספים-2/)
- [דפנה לוטן - מישקין: חברת עמותה (ועדת ביקורת)](https://www.poetryplace.org/team/דפנה-לוטן-מישקין-חברת-עמותה/)
- [אורן בן יוסף: חבר עמותה](https://www.poetryplace.org/team/עמוס-דגני-3/)
- [אביב פטר: רכז ההוצאה לאור](https://www.poetryplace.org/team/אביב-פטר-רכז-ההוצאה-לאור/) - בוגר החוג ללימודי תרבות במכללת ספיר במסלול כתיבה ועריכה. רכז המערכת של הוצאת מקום לשירה. נולד וגדל בקיבוץ שמרת, גר בירושלים. צילום: ריקי רכטמן
- [עידן בריר: מנהל אמנותי והוצאה לאור](https://www.poetryplace.org/team/עידן-בריר-מנהל-אמנותי-והוצאה-לאור/) - יליד תל אביב, חי כיום בגבעתיים. מתרגם ועורך, תלמיד נצחי, אוהב שפות, בעבר מורה לערבית ומרצה להיסטוריה של המזרח התיכון. צילום: ירין בריר
- [דנה סוחולוצקי: חברת עמותה](https://www.poetryplace.org/team/דנה-סוחולוצקי-חברת-עמותה/) - מנהלת שיווק ותקשורת בכירה, בעלת ניסיון בהובלת מהלכים אסטרטגיים של שיווק, מיתוג, דוברות ויחסי ציבור בארגונים בתחומי התרבות והחינוך. בשנים האחרונות כיהנה בתפקידי ניהול בכירים, ובהם הובילה את הקמתו וניהולו של אגף השיווק והתקשורת בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. קודם לכן שימשה כדוברת ומנהלת יחסי הציבור של תיאטרון החאן, וכן ניהלה את מערך מכירות המנויים
- [איגור שוויגר: חבר עמותה](https://www.poetryplace.org/team/איגור-שוויגר-חבר-עמותה/) - בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מהאונ' העברית בירושלים ותעודת הוראה מסמינר הקיבוצים. בין השנים 2017 - 2023 עבד כמנהל הכספים בעמותת מקום לשירה, ובשנים האחרונות מורה למתמטיקה, כיום בבית-הספר "יד ביד" בירושלים. מעדיף מספרים על פני מילים ואנשים.
- [חיים גולדגרבר: חבר עמותה](https://www.poetryplace.org/team/חיים-גולדגרבר-חבר-עמותה-2/)
- [רותם עטר: מנהלת המרכז בחיפה, חברת עמותה](https://www.poetryplace.org/team/רותם-עטר-2/) - רותם עטר. מתרגמת פרוזה ושירה מצרפתית ומאנגלית. זוכת פרס שרת התרבות לתרגום לשנת 2019. מנהלת את מרכז הספרות "מקום לשירה" בחיפה. נשואה ואימא לשניים, חיה בקיבוץ העירוני "מפרש" בשכונת קרית שפרינצק בחיפה.
- [אלון רוזן: רכז חברתי בבית הספר לאמנויות המילה](https://www.poetryplace.org/team/נתי-מגן-מנהל-כספים/) - בוגר בית הספר לאמנויות המילה ומורה לעברית. נולד וגדל בקריית אונו, גר בירושלים.
- [הגר צמחוני: מפיקה במרכז בחיפה](https://www.poetryplace.org/team/הגר-צמחוני-מפיקה-במרכז-בחיפה/) - סטודנטית לכתיבה ב״מנשר לאמנות״ ולתואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה. נולדה וגרה כיום בחיפה.
- [נצר לאו: מנהל אמנותי](https://www.poetryplace.org/team/עטרה-בן-חנן-מפיקה/) - נצר לאו (ירושלים, 1994), נשוי לתהל ואבא לגדי ועמליה, משורר, מסאי ומבקר ירושלמי. סטודנט לתואר שני בפילוסופיה, ומלמד פילוסופיה וספרות. ספרו "בנוף גוף" (2024) ראה אור בהוצאת מקום לשירה.
- [גדי גלזר: חבר עמותה (ועד)](https://www.poetryplace.org/team/גדי-גלזר-חבר-עמותה/) - נולד בגבעת ברנר, רופא, פרופ' אמריטוס לגנטיקה מולקולרית באוניברסיטה העברית. כיהן בעבר כדיקן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. יו"ר עמותת ‎בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי מיסודה של האוניברסיטה העברית.
- [משה דביר: יו"ר עמותה](https://www.poetryplace.org/team/משה-דביר/) - בעל, אב וסב. בוגר האוניברסיטה העברית בחוגים כלכלה וגאוגרפיה. מנהל מיזמים ופרויקטים בתחום הבניה, בירושלים, בארץ ובחו"ל. שבוי בקסם המילה הכתובה.
- [מורן שוב: חברת עמותה](https://www.poetryplace.org/team/מורן-שוב-חברת-עמותה/) - אמנית, אוצרת, כותבת, עורכת ומוציאה לאור של דברי דפוס בתחום התרבות. פרסמה מסות על שפה ודימויים במבחר זירות; הציגה עבודות במוזיאון תל-אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה ואחרים. אצרה תערוכות במוזיאון ארץ ישראל; אצרה והציגה פרויקטים במרחב הציבורי. המטאפורה, הכורכת דימוי ומילה, היא מוטיב מרכזי בכל אחד מהשדות בהם היא יוצרת ופעילה.
- [מלי פדר: חברת עמותה (ועד)](https://www.poetryplace.org/team/מלי-פדר-חברת-עמותה/) - מלי פדר, ילידת ירושלים (1953), בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח. שימשה בתפקידים מגוונים והובילה פרוייקטים בתחומי התיירות והתרבות בעיריית ירושלים ובאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל. שירה ספרות ואמנות קרובים לליבה.
- [אלון ערן: חבר עמותה](https://www.poetryplace.org/team/אלון-ערן-חבר-עמותה/) - אלון ערן, ירושלמי, יליד 1966, נשוי + 3, איש הייטק בעבר ובעלים של מלון משפחתי קטן בהווה. בוגר מדעי המחשב ומתימטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
- [מלכה דרור: חברת עמותה](https://www.poetryplace.org/team/מלכה-דרור-חברת-עמותה/)
- [ללי (אילנית) צ'צקס: חברת עמותה](https://www.poetryplace.org/team/ללי-אילנית-צצקס-חברת-עמותה/)

## Teachers

- [שחר מריו מרדכי](https://www.poetryplace.org/teachers/שחר-מריו-מרדכי/) - שחר־מריו מרדכי, משורר. ספרו, ״עֲבֹר אֶת הַלַּיְלָה בְּלֹעַ הָאֵשׁ״, ראה אור בהוצאת עם עובד (2022). קדמו לו הספרים ״תְּפֹס מָקוֹם לַגֶּשֶׁם״ (פרדס, 2019), ״מי בעניין שלנו״ (עם עובד, 2013), ״תולדות העתיד״ (אבן חושן, 2010). לימד שירה ב״הליקון״, ב״בית אבי חי״, ב״מקום לשירה״ ובאוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס רעיית נשיא המדינה לשירה לשנת 2025, פרס דוליצקי לשנת
- [עידן בריר](https://www.poetryplace.org/teachers/תהילה-חכימי/) - עידן בריר, יליד תל אביב, חי כיום בגבעתיים. מתרגם ועורך, תלמיד נצחי, אוהב שפות, בעבר מורה לערבית ומרצה להיסטוריה של המזרח התיכון.
- [עידו ניצן](https://www.poetryplace.org/teachers/יונתן-ברג/) - עדו ניצן הוא חוקר ומרצה לספרות, מבקר שירה ומתרגם. כותב דוקטורט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית ומלגאי במרכז מנדל־סכוליון. עבודתו עוסקת ביחסה של הספרות העברית החדשה אל הקלאסיקה היוונית והרומית. תרגומיו למשוררים שונים הופיעו בכתבי עת ובשני ספרים שראו אור עד כה, בהוצאת קשב לשירה: "המזבח: מבחר משירי ג'ורג' הרברט" (2021), "תשוקת הנשייה: מבחר משירי
- [שני פוקר](https://www.poetryplace.org/teachers/מידד-בר-לב/) - שני פוקר היא משוררת, עורכת ומבקרת ספרות בעיתון הארץ. היא הוציאה עד כה שני ספרי שירה: "מחצית חביוני" (2019) ו"התמנון השבע" (2024), וערכה שני קבצים מן העיזבון של יונה וולך בשיתוף עם עודד כרמלי: "אנדרטה של צרעת" (2021), ו"השירים שמחוץ לספרים" (2024). היא דוקטורנטית לשירה עברית מימי הביניים ומלמדת שירה במוסדות שונים. צילום: רביב רבירי
- [שי-לי ג'משיד](https://www.poetryplace.org/teachers/תום-בייקין-אוחיון/) - שי-לי ג'משיד היא זמרת ויוצרת ירושלמית, חברה בהרכב המוזיקלי "האחיות ג'משיד" ומנחה סדנאות כתיבה והלחנה. צילום: עוז ברק
- [טינו מושקוביץ](https://www.poetryplace.org/teachers/טינו-מושקוביץ/) - משורר ומתרגם (זוכה פרס היצירה לתרגום לשנת 2018). מבקר במוסף הספרים של 'הארץ'. ממשתתפיו הקבועים של כתב העת 'דחק'. ספר שיריו הראשון, 'גרינשפן' ראה אור בשנת 2015 בהוצאת 'דחק'. "מבחר מחזות פוטוריסטיים" בתרגומו ראה אור בהוצאת 'דחק' בשנת 2016. ספר שיריו השני "400 עוף", ראה אור השנה (2019) בהוצאת "מקום לשירה". הכרך הראשון של מבחר
- [רן יגיל](https://www.poetryplace.org/teachers/רן-יגיל/) - סופר ומבקר. בעל הוצאת "עמדה". עורך שותף בכתב העת "עמדה" ובאתר האינטרנטי לספרות "יקוד". בעל בלוגים ספרותיים ב-nrg וב"בננות". מנהל את דף הפייסבוק הפופולארי "קולות רבים - תגובות על ספרים, סופרים וענייני ספרות". פרסם אחד עשר ספרי פרוזה, האחרון ביניהם: "ספר לאדם אחד" על הסופר יצחק אוורבוך אורפז. זכה על כך בפרסים ובמלגות: "פעמיים בפרס
- [מורן שוב](https://www.poetryplace.org/teachers/מורן-שוב/) - אמנית, אוצרת, כותבת, עורכת ומוציאה לאור של דברי דפוס בתחום התרבות. פרסמה מסות על שפה ודימויים במבחר זירות; הציגה עבודות במוזיאון תל-אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה ואחרים; אצרה תערוכות במוזיאון ארץ ישראל; אצרה והציגה פרויקטים במרחב הציבורי. המטאפורה, הכורכת דימוי ומילה, היא מוטיב מרכזי בכל אחד מהשדות בהם היא יוצרת ופעילה. קורס: אותיות פורחות באוויר
- [עמית בן עמי](https://www.poetryplace.org/teachers/עמית-בן-עמי/) - עמית בן עמי הוא משורר ומתרגם. ספר שיריו 'כוס, מים' ראה אור בהוצאת ברחש בשנת 2020, ובשנת 2021 ראו אור תרגומיו להרצאות מאת גרטרוד שׂטיין בספר 'שירה ודקדוק' בסדרת דרש של הוצאת דחק. עמית הוא דוקטורנט במחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה. קורס: טכנאים של האנושי
- [כנרת רובינשטיין](https://www.poetryplace.org/teachers/כנרת-רובינשטיין/) - סופרת, עורכת ומרצה. חיברה את הרומן "תיבת נוח" (2013), ספר הסיפורים "חבלי הלידה של הירח" (2016), הרומן "העובר והשב" (2020) וקובץ הסיפורים "עליך לא הייתי מאמינה." (2023) בוגרת בית הספר לכתיבה קאמרה אובסקורה ובעלת תואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית. זוכת פרס לספרות ע"ש הרי הרשון, וכן פרס מטעם קרן רחל גולדברג – קק"ל וזוכה
- [שהם סמיט](https://www.poetryplace.org/teachers/שהם-סמיט/) - שהם סמיט היא סופרת הכותבת לילדים ולמבוגרים. יצירתה רב-גונית ורב-גילאית ומקיפה מבחר סוגות. עוסקת גם בתרגום ובעריכה ספרותית. חברת מערכת ומשתתפת קבועה וותיקה בכתב העת "עיניים". יצירתה זיכתה אותה בפרסים רבים, בהם פרס ביאליק, פרס לאה גולדברג ופרס היצירה. קורס: קורס כתיבה לילדים (ולנוער)
- [מעין איתן](https://www.poetryplace.org/teachers/מעין-איתן/) - ספרה הראשון של מעין איתן, "אהבה", ראה אור בהוצאת רסלינג ב-2020. ספרה השני, "הצעקה", ראה אור לאחרונה בהוצאת כתר. היא כותבת ביקורות ספרות במוסף "ספרים" של עיתון הארץ, עורכת פרוזה ונון-פיקשן ומלמדת בחוגים לספרות באוניברסיטאות ובמכללות. קורס: סודות ושקרים: סדנה בכתיבת מחברים לא מהימנים
- [אמיר זיו](https://www.poetryplace.org/teachers/אמיר-זיו/) - אמיר זיו הוא עיתונאי וסופר. ממייסדי העיתון "כלכליסט" וסגן העורכת שלו. בעבר עורך מוספי סוף השבוע של "גלובס" ו"מעריב" וכיום עורך מגזין "כלכליסט". פרסם עד כה שני רומנים: "ארבעה אבות" (עם עובד, 2017) ו"חמצן" (עם עובד, 2020). זוכה פרס ברנר לספר ביכורים ופרס שרת התרבות לסופרים בראשית דרכם. ספרו "ארבעה אבות" נכלל ברשימה הקצרה של
- [ענת זכריה](https://www.poetryplace.org/teachers/ענת-זכריה/) - ענת זכריה, זוכת פרס ראש הממשלה ליוצרים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ד, עורכת מנחה סדנאות כתיבה, ומבקרת מחול. קורס: חלת-הזהב הגדולה של ׳הבלתי-נראה׳
- [חנן אלשטיין](https://www.poetryplace.org/teachers/חנן-אלשטיין/) - חנן אלשטיין הוא מתרגם ועורך ספרותי. שימש עורך בית ב"בבל", "ספרי אחוזת בית" ו"ספרי עליית הגג". תירגם בין השאר את היינריך פון קלייסט, אלפרידה ילינק, עמנואל קאנט, ברטולט ברכט, ולטר בנימין, היינריך היינה, אירמגרד קוין, קלאוס מאן, לני ריפנשטאל, יואכים פסט וכריסטיאן קראכט. לימד ב"בצלאל" והיום מלמד עריכה ספרותית ב"מקום לשירה". עבד בין השאר במוסדות
- [ד"ר עמוס נוי](https://www.poetryplace.org/teachers/דר-עמוס-נוי/) - ד״ר עמוס נוי הוא משורר וחוקר, בעל תואר ראשון במתמטיקה, תואר שני במדעי המחשב ותואר שלישי בחקר הפולקלור והתרבות העממית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרסם את ספר העיון ״עדים או מומחים: יהודים משכילים בני ירושלים והמזרח בתחילת המאה ה-20״ (רסלינג, 2017), ושני ספרי שירה: ספרו הראשון, ״שלום לאדון העורב״ (עולם חדש, 2018), זכה בפרס שרת התרבות,
- [ד"ר עילי ראונר](https://www.poetryplace.org/teachers/דר-עילי-ראונר/) - ד"ר עילי ראונר. סופר ומתרגם. מרצה לספרות צרפתית בתכנית לתרבות צרפת באוניברסיטת ת"א. פרסם לאחרונה: "עריק" (רומאן, 2015); "ילדה וכלי קשת" (נובלה, 2016); "בשבת המלחמה" (רומאן, 2019); וכן תרגום מאת קלוד סימון וספר תיאוריה בשם: Literature and Theory: The Event. קורס: כתיבה וקריאה בנובלות מודרניות
- [ד"ר גלעד מאירי](https://www.poetryplace.org/teachers/דר-גלעד-מאירי/) - פרסם 16 ספרים, ביניהם ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים, ספר מחקר על שירת דוד אבידן, ומספר אנתולוגיות. לאחרונה ראו אור ספריו: "פופואטיקה" המאגד מאמרים ומסות על שירה עברית בשלהי המילניום ובראשיתו, וכן ספר תרגומים למשורר הלונדוני גאווין יוארט. מנהל ומייסד (עם חברי קבוצת "כתובת", 2002) של "מקום לשירה". זכה במספר פרסים ספרותיים ביניהם פרס ראש-הממשלה
- [בנימין שבילי](https://www.poetryplace.org/teachers/בני-שבילי/) - משורר וסופר, לימד במשך שנים במכללת עלמא. פרסם עד היום שבעה ספרי שירה, שישה ספרי פרוזה ואנתולוגיה של הסיפור החסידי: "כשנולד הבעש"ט נשרף הגיהנום". לאחרונה יצא ספרו האחרון עד כה, "נהר הפה". קורס: הדמוקרטיה של המיסטיקה: שירה מיסטית כדרך ללא הלכה
- [רוני ניניו](https://www.poetryplace.org/teachers/רוני-ניניו/) - במאי תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. בין עבודותיו בתיאטרון: "אגדת דשא", "עד לא ידע", "השמים הם הגבול"; בין עבודותיו בטלוויזיה (סדרות): "כבודו", "עבודה ערבית", "מרחק נגיעה". שימש כמנהל אמנותי של פסטיבל עכו וכיו"ר אגודת במאי התיאטרון. קורס: כתיבה דרמטית
- [ד"ר אמיר חרש](https://www.poetryplace.org/teachers/אמיר-חרש/) - כותב פרוזה ומשתעשע בפרפורמנס מבוסס טקסט תחת הפסדונים "כתבן א". ספריו, "יתבטל העולם" (כתר, 2013) ו"ברונז" (כתר 2019), מותחים את הגבול שבין הריאליסטי לפנטסטי. חוקר ספרות באופן אמפירי תוך מעקב אחרי תנועות העיניים של הקוראים. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בקשב, רעש סמנטי, והערכה אסתטית במהלך קריאת טקסט ספרותי. בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. מרצה באוניברסיטת
- [ליאור שטרנברג](https://www.poetryplace.org/teachers/ליאור-שטרנברג/) - משורר, מתרגם ומורה לספרות. חתן פרס ראש הממשלה, הפרס לשירה עברית על שם נתן יונתן ופרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית. קורס: הכל ארוז - צורות ותבניות בשירה
- [ד"ר אורית מיטל](https://www.poetryplace.org/teachers/דר-אורית-מיטל/) - מנהלת בית עגנון בירושלים, מרצה לספרות עברית, שימשה בעבר כראש מסלול הכתיבה לתואר ראשון בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב; מנחת סדנאות כתיבה, משוררת. קורס: אני ואני - הקול האישי וקול המפגש
- [ד"ר יותם בנשלום](https://www.poetryplace.org/teachers/דר-יותם-בנשלום/) - יותם בנשלום מתרגם דרמה, שירה ופרוזה מאנגלית ומערבית לעברית. בעל תואר ד"ר בחקר תרגום ותואר מוסמך באמנות התאטרון, ומתעניין בפואטיקה של תרגום לסוגיה. תרגם מיצירות שייקספיר, ייטס, ג'ויס, דורותי פרקר, ניזאר קבאני, דייויד גארנט, תופיק אלחכים, שרה קיין, מרואן מח'ול, ה"ג וולס, גרהם גרין ועוד. כמו כן מנקד ועורך לשון. קורס: אומנות ההתפעמות: סדנת תרגום

## Courses

- [הָעֲרָפֶל מוֹשֵׁךְ אוֹתִי מִזְרָחָה: תמות בספרות הערבית](https://www.poetryplace.org/courses/וייתכן-שיש-שמיים-אחרים/) - הספרות הערבית, על השירים, הסיפורים, המיתוסים והקולות המאפיינים אותה, מציעה עולם עשיר של תמות, דימויים, דגמים ומשקלים. בקורס זה לא נלמד אמנם ערבית, אך ננוע בתוך הספרות הערבית כפי שהיא נקראת בעברית ונדון בארבע־עשרה תמות מרכזיות בה: גלות וגעגוע, אהבה ומלחמה, אדיקות וכפירה, המדבר והעיר, הגוף והמוות, היחיד והקולקטיב, זהות והומור, הזהות והשפה הערבית, העבר
- [הסיפור הקצר הארוך](https://www.poetryplace.org/courses/בדרך-לנובלה/) - מנחה: מוטי פוגל בקורס נעמוד על מקומו של הקורא ביצירה הספרותית – כשותף, כיריב, כשופט, כנמען – ונראה את התשובות השונות שנתנו סופרים וסופרות לשאלה "מה זה אומר לקרוא". נעשה זאת באמצעות סיפורים העוסקים בכך ישירות; באמצעות סיפורים שהקורא אינו מופיע בהם ובכל זאת צלו מרחף מעל; וכאלה שאולי אין להם קורא ואינם זקוקים לו.
- [כתיבה על טבעית: אימהף פנטזיה ומד"ב](https://www.poetryplace.org/courses/הספרות-במעבדה/) - מנחה: ד"ר אמיר חרש מה קורה לקורא כשהוא קורא? בעשורים האחרונים קם ניסיון לחקור ספרות בכלי מחקר מדעיים וקוגניטיביים: את הקוראים מכניסים למעבדה, ואת הטקסט מנתחים דיגיטלית. בקורס נתעדכן במגמות העכשווית, בשאלות החמות, ובתיאוריות המתקדמות ביותר בתחום, וניישם תובנות מהמחקר האמפירי על הכתיבה והעריכה של טקסטים. התלמידים יכירו כלי מחקר המודדים, מחד, חוויה אסתטית ספרותית,
- [פרויקט גמר](https://www.poetryplace.org/courses/פרויקט-גמר/) - מנחה: ד"ר גלעד מאירי מדריך מעשי ליוצר הספרות. הקורס עוסק בהתוודעות לעשייה הספרותית: הכרת הבמות לעריכה ולפרסום היצירה הספרותית (מכתב העת האלקטרוני ועד הספר); התנסות בניהול אמנותי של אמצעי ייצור ספרותיים (מפגש, מופע, פסטיבל, סדנה); הכרת צרכי ההפקה, מקורות מימון אפשריים לפרויקטים ספרותיים; עריכת תקציבים וכדומה. גלעד מאירי. פרסם 16 ספרים, ביניהם ספרי שירה, ספר
- [הערפל מושך אותי מזרחה: תמות בספרות הערבית](https://www.poetryplace.org/courses/הערפל-מושך-אותי-מזרחה-תמות-בספרות-הערב/)
- [מספרים לא מהימנים](https://www.poetryplace.org/courses/סודות-ושקרים-סדנה-בכתיבת-מחברים-לא-מהי/) - סדנת הפרוזה תתמקד בכתיבת סיפורים קצרים/נובלות שמסופרים מפיהם של מחבר או מחברת בלתי מהימנים, המדווחים (על פי רוב, בגוף ראשון) על אירועים באופן כזה שמידת אמינותם מוטלת בספק. לאורך הסמסטר נקרא דוגמאות מסיפורים קצרים, נובלות ורומנים שבהם מחברים ומחברות לא מהימנים מובילים את האופנים שבהם מעוצב המרחב הבדיוני על מנת לתרגל כתיבה של נרטיבים שבהם
- ["אני אף אחת! מי אתה? | דיוקן הדובר השירי](https://www.poetryplace.org/courses/שירה-קולית/) - מנחה: שני פוקר הקורס עוסק בשאלה "מי מדבר בשיר?" ובוחן את דרכי העיצוב השונות של דמות הדובר השירי. דרך קריאה ביצירות של משוררות ומשוררים מרכזיים – מדיקנסון ופלאת' ועד פסואה, וולך, אבידן, פגיס, וזך – הקורס עוקב אחר אופנים שונים שבהם ה"אני" השירי מתכונן ומגבש לעצמו קול וטון מתוך דיאלוג פנימי וחיצוני עם מסורות ספרותיות
- [בדרך לרומן](https://www.poetryplace.org/courses/מלאכת-הרומן/) - כתיבת רומן היא מלאכה. היא עלולה להיות מייסרת, שוברת לב, מתסכלת, קצת כמו חציבה בסלע עם המצח. אבל זו גם מלאכה מלאת תשוקה, מרנינה, שנותנת דרור לדמיון ומתגמלת מאין כמותה - במהלך הכתיבה ובוודאי כשהיא מסתיימת. בקורס ננסה ללמוד כיצד לשחרר את הדמיון ואת כושר ההמצאה, אך גם כיצד שולטים בטכניקה הדרושה כדי לאלף אותם:
- [זר מונח על ראשם](https://www.poetryplace.org/courses/יפה-ונאמנה-סדנת-תרגום-סמסטר-א/) - מנחה: רפי וייכרט
- [פזמונאות](https://www.poetryplace.org/courses/השיר-המושר/) - בקורס "פזמונאות" נלמד לכתוב שירים המיועדים להלחנה. דרך שירים מוכרים ואהובים נלמד מבנים קלאסיים וגם חדשניים יותר במוזיקה הקלה, נעזר בהם כדי למצוא את השפה המקורית שלנו, את הדברים הנוגעים לליבנו ומעוררים אותנו לכתוב וליצור, ובעיקר: נגלה שיש במילים ובשפה העברית עולם מוזיקלי שלם ושגם המילים שלנו יכולות להפוך לשיר. מרצה: שי-לי ג'משיד
- [ועכשיו כולם ביחד: בין ספרות עממית לספרות גבוהה](https://www.poetryplace.org/courses/מן-השפה-ולחוץ/) - הקורס יבחן את הקשרים ההיסטוריים, האסתטיים והאידאולוגיים בין ספרות עממית לבין הספרות ה״גבוהה״. נעסוק בז׳אנרים עממיים של שירה וסיפור, במעבר שבין אוראליות לכתב, בעיבודים ספרותיים של חומרים עממיים לכדי יצירות קאנוניות, ובשימוש בתיאורים אתנוגרפיים ובלשונות דיבור ברומן ובשירה מודרניים. נבחן כיצד סיפורי עם, אגדות, מעשיות, פיוטים, בלדות, ניגונים, שפה עממית ומסורות אוראליות עיצבו יצירות ספרותיות (ונזכיר
- [איך מציבים ירח על כידון הברוש](https://www.poetryplace.org/courses/סדנה-לביקורת/) - הקורס יכלול לימוד של נפלאות השפה הפיגוראטיבית - מטפורה (על גווניה הרבים מאד כגון, האנשה, מטונימיה, סינקדוכה ועוד), דימוי, סמל וכו'. מרצה: שחר מריו מרדכי
- [הסיפור הקצר הארוך](https://www.poetryplace.org/courses/תקצירי-קורסים-1/) - מרצה: מוטי פוגל בקורס נעמוד על מקומו של הקורא ביצירה הספרותית – כשותף, כיריב, כשופט, כנמען – ונראה את התשובות השונות שנתנו סופרים וסופרות לשאלה "מה זה אומר לקרוא". נעשה זאת באמצעות סיפורים העוסקים בכך ישירות; באמצעות סיפורים שהקורא אינו מופיע בהם ובכל זאת צלו מרחף מעל; וכאלה שאולי אין להם קורא ואינם זקוקים לו.
- [שירה לנוכח הקלאסיקה](https://www.poetryplace.org/courses/לכתוב-בצבעים/) - מרצה:: עידו ניצן הספרות הקלאסית של יוון ורומא היא אחת מהספרויות העתיקות, העשירות והיפות ביותר בעולם, ויש לה תפקיד מרכזי בעיצוב הספרות המודרנית. במהלך הקורס נלמד להכיר את הספרויות הקלאסיות, מהומרוס והסיודוס ועד למשוררים הרומים הגדולים, ונחשוב יחד על האופן שבו יוצרים ויוצרים מודרנים עומדים לנוכח ה"קאנוני" וה"קלאסי" וכותבים בעקבותיהם, באמצעותם או בתגובה אליהם. בקורס
- [תלמיד חכם ונסיך שהתגלגלו בצפרדע - על סיפורי גלגול בספרות העברית והכללית](https://www.poetryplace.org/courses/תלמיד-חכם-ונסיך/) - מנחה: בנימין שבילי בקורס נפגוש כמה מיצירות המופת המספרות אודות גלגולים של בני אנוש שהפכו לדומם, צומח ובעלי חיים. נעסוק בהיבטים הספרותיים האומנותיים והאמונים של תופעת הגלגול, ננסה להתמודד עם ההיבטים השונים שמתאפשרים בסוג זה של יצירה ונקיים אימוני כתיבה הנוגעים בתוכן הנלמד. בנימין שבילי. משורר וסופר, לימד במשך שנים במכללת עלמא. פרסם עד היום
- [המוזיקה של השירה](https://www.poetryplace.org/courses/המוזיקה-של-השירה/) - בקורס "מוסיקה בשירה" ננסה לעמוד על מקומה של המוסיקאליות בשירה הכתובה תוך כדי הפשטת המושגים "מוסיקאליות" ו"שירה" לכדי ערום מלא של מהויות ראשוניות. ננסה להבין מהי שירה במובן הפשוט והיומיומי של המושג המאפשר לנו, לכולנו, מומחים כהדיוטות, לדבר על שירה ולהבין אלה את אלה; נרד לשורש המוסיקאליות ונראה איך היא באה לידי ביטוי בעולם המילולי.
- [תרגילים בסגנון](https://www.poetryplace.org/courses/תרגילים-בסגנון/) - מנחה: ד"ר עילי ראונר. מה זה סגנון? למי יש סגנון? סגנון לבוש, סגנון בטעם, סגנון ריהוט, סגנון אמנותי, סגנון בכתיבה. על מי אנחנו אומרים: "יש לו סגנון, יש לה סטייל"? האם הסגנון הוא תדמית, מראית עין, חזות בלבד או שיש לו משמעות עמוקה יותר: הוא מעצב בפועל את תוכן המחשבה, הוא מוליך את התשוקה לחשוב,
- [חלת-הזהב הגדולה של ׳הבלתי-נראה׳](https://www.poetryplace.org/courses/חלת-הזהב-הגדולה-של-׳הבלתי-נראה׳/) - "אנו הדבורים של הבלתי-נראה. אנו מלקטים את הדבש של הנראה ברוב להיטות, כדי לצבור אותו בחלת-הזהב הגדולה של ״הבלתי-נראה'", כך כתב ר. מ. רילקה על המשוררות והמשוררים במכתב למתרגמו הפולני. בהתייחסו אל השירה כאל גשר שבסיסו האחד מונח על קרקע המודעות, והוא פרוש אל עבר הלא-מודע, על מרחביו הסמויים מן העין. הסדנה מבקשת לרדת לעומקה
- [ספרות ילדים ונוער](https://www.poetryplace.org/courses/קורס-כתיבה-לילדים-ולנוער-עם-שהם-סמיט/) - בעידן שבו תחום ספרות הילדים עמוס בתכנים ברמות שונות וההבחנה בין בידור לבין אמנות מיטשטשת, איכות הכתיבה (והקריאה) חשובות מאי פעם. בקורס נכיר תמות וסגנונות שונים בכתיבה לילדים, נבין איך מתאימים סגנון לסיפור ולנמענים שונים, נלמד איך לגעת בנושאים קשים לעיכול, נשמע על עבודה לצד מאיירים ומעצבים, נערוך היכרות עם שדה ספרות הילדים בישראל. שהם סמיט
- [אמנות ההתפעמות: תרגום](https://www.poetryplace.org/courses/סדנת-תרגום-סמסטר-ב/) - מנחה: ד"ר יותם בנשלום מהו סוד קסמה של האמנות העדינה, הסוערת והיצירתית של התרגום? את מי משרתים המתרגמים, מה הם מסוגלים לעשות, וכיצד הם מצליחים לעשות זאת? הסדנה תקנה לתלמידים היכרות עם מגוון גישות לסוגיות יסוד אלו, החל בהשקפותיהם של הירונימוס הקדוש ויהודה אבן-תיבון וכלה באלו של יוג'ין ניידה ולורנס ונוטי, ותאפשר להם ליישם אותן
- [ממקרו עד מיקרו: סדנת עריכה](https://www.poetryplace.org/courses/ממקרו-עד-מיקרו-סדנת-עריכה/) - מנחה: חנן אלשטיין. הקורס מיועד למי שמעוניינים להיות עורכי פרוזה. בקורס נלמד, אגב עריכת טקסטים, איך ניגשים לכתב יד, מרמת המקרו (מחקר על סוגות, מבנה, עיצוב דמויות, טיפול בנושאים, העמקת המסר, גיבוש מהלכי עלילה, עיצוב התמונות, ועוד) עד רמת המיקרו (עריכה לשונית, טיפול בפסקה ובמשפט, בירורי מושגים, וידוא עובדות, ועוד). מפעם לפעם נדון בסוגיות תיאורטיות,
- [מפגש יוצר](https://www.poetryplace.org/courses/מפגש-יוצר-3/) - פגישה שבועית של כל תלמידי בית הספר עם אשת ספרות: משורר/ת, סופר/ת, עורכ/ת או מתרגמ/ת. הפגישה מתמקדמת בהיכרות אינטימית עם יצירתם ופועלם של היוצרים. להלם רשימה חלקית של אורחי ואורחות שנת הלימודים תשפ"ב: אלי אליהו, גדעון טיקוצקי, בני ציפר, אמיר אור, יוסף בר יוסף, דנה אמיר, ארז ביטון. מפגשי יוצר הם תוכנית העשרה ופתוחים
- [האֻמנות שבמעשה האֳמנות | עריכת פרוזה](https://www.poetryplace.org/courses/האֻמנות-שבמעשה-האֳמנות/) - מנחה: רן יגיל מי באמת כתב את הסיפורים של קארבר? הוא עצמו או גורדון ליש, עורכו החותכני והקפדני? נראה שקארבר עצמו! כי הוא זה שהצית את האש באמצעות שתי האבנים בפעם הראשונה. אך לליש עיצוב של יותר מ-50 אחוז בסיפורת של קארבר. בקורס ננסה לבחון את תפקידם של אותם אנשי צללים, שקופים אך חיוניים -
- [כתיבה דרמטית](https://www.poetryplace.org/courses/כתיבה-דרמטית/) - מנחה: רוני ניניו נלמד להכיר רכיב נוסף של אמנות המילה. נגלה את המחזה (לפעמים גם התסריט). נזהה את אותו צירוף מילים ומשפטים היוצרים את הקונפליקט הדרמטי, את הסאבטקסט, את הרצון האנושי ומולו את המכשול. את השתיקה. את הפיוטיות. ננתח את הדיאלוגים של הדמויות. נזהה את דרך הביטוי שלהן וננסה להבין את אישיותן. נקרא ביחד, נשחק דמויות
- [אותיות פורחות באוויר](https://www.poetryplace.org/courses/אותיות-פורחות-באוויר/) - מנחה: מורן שוב השפה כרוכה בקשב ובמבט. כדי לכתוב וכדי לקרוא עלינו להתבונן. כדי לדבר וכדי להאזין עלינו להטעים ולשמוע. מילים לא נמצאות רק בין דפי ספרים או על מסך המחשב, מילים אינן רק מובנים של דברים בעולם או מרכיבים של משפטים נושאי משמעות – אלא הן בעלות נוכחות ממשית. בקורס נפגוש מופעים של טקסט
- [שירה קלה](https://www.poetryplace.org/courses/שירה-קלה/) - מנחה: ד"ר גלעד מאירי מסע בארץ הפחות הנודעת של השירה הישראלית על פי מפות אוצר ייחודיות. כתיבה בהשראת קריאת שירה קלה ובאמצעות לימוד מושגים עכשוויים, מקוריים ומוכרים: פופואטיקה, ננופואטיקה, חמידות, עידן חדש, הומור, אוונגרד, שירה וידויית ועוד. ד"ר גלעד מאירי. פרסם 16 ספרים, ביניהם ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים, ספר מחקר על שירת דוד אבידן,
- [טכנאים של האנושי](https://www.poetryplace.org/courses/טכנאים-של-האנושי/) - החוויה האנושית מתארגנת דרך השפה. בקורס נפרק את השפה למרכיביה, כדי ללמוד להיות טכנאיות וטכנאים שמשתתפים ביצירה של האנושי. בעזרת הרגש והמחשבה נכיר את אופיים של הרבדים השונים של השפה: הצליל, סוגי המילים, המשפט והיחסים בין משפטים. נלמד צורות חשיבה פילוסופיות ופואטיות העוסקות בשפה, כמו אלה של גרטרוד סטיין, לודוויג ויטגנשטיין וצ'רלס ברנסטין. ונתרגל כתיבה
- [מפגש יוצר](https://www.poetryplace.org/courses/מפגש-יוצר-4/) - פגישה שבועית של כל תלמידי בית הספר עם אשת ספרות: משורר/ת, סופר/ת, עורכ/ת או מתרגמ/ת. הפגישה מתמקדמת בהיכרות אינטימית עם יצירתם ופועלם של היוצרים. להלם רשימה חלקית של אורחי ואורחות שנת הלימודים תשפ"ב: אלי אליהו, גדעון טיקוצקי, בני ציפר, אמיר אור, יוסף בר יוסף, דנה אמיר, ארז ביטון. מפגשי יוצר הם תוכנית העשרה ופתוחים
- [מעט המחזיק את המרובה](https://www.poetryplace.org/courses/מעט-המחזיק-את-המרובה/) - נקרא בסיפורים של טובי המספרים בספרות העולמית והעברית; סלינג'ר וקלריס ליספקטור, אידה פינק, עגנון ואתגר קרת. נלמד על עיצוב דמויות, סוגי מספרים, נקודות תצפית וסגנון. נלמד כיצד לכתוב סיפור מצומצם אך מלא רגש; מעט המחזיק את המרובה.
- [צורה ושבירת צורה](https://www.poetryplace.org/courses/הכל-ארוז-צורות-ותבניות-בשירה/) - מנחה: ליאור שטרנברג. כתיבה, כל כתיבה, פועלת בתוך הקשר של זמן, מקום ותרבות. קורס זה יציע מסע מהיר לאורך כמה מפסגות השירה, מן התקופה הקלסית ועד לימינו ממש, מתוך כוונה להציע היכרות, ראשונית לפחות, עם ההיצע האדיר הקיים מחוץ לשפה ולתרבות העבריות. הקורס יציע מפגש עם השירה היוונית הקלסית (הלירית והאפית), עם דגם הסונט על
- [אני ואני - הקול האישי וקול המפגש](https://www.poetryplace.org/courses/אני-ואני/) - מנחה: ד"ר אורית מיטל. "רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי" (רחל) "האדם נעשה אני באתה" (מרטין בובר) קורס בכתיבת שירה. במהלך הקורס, נחקור ונתרגל את יסודות השיר, תוך היכרות עם זרמים ותנועות מרכזיות בהיסטוריה של שירת העולם. כמו כן, נעמיק באפשרויות הדיאלוגיות של השירה ונתנסה בכתיבה משותפת. במהלך המפגשים תינתן תשומת לב להתפתחות הקול האישי של

## Festivals

- [מטר על מטר #18](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-18/) - מטר על מטר #18 פסטיבל ירושלים לשירה 13 – 16 ביולי 2026 | 18:00 – 22:00 | מיקומים שונים בירושליםפסטיבל מטר על מטר נוסד ב-2008 בהשראת האמונה שבשירה טמון כוח אישי וחברתי מחיה וגואל. הוא מבקש מהשירה להפוך את המטר על מטר שלנו למרחב שמחבר בין אנשים דרך השירה ומביא את האמנותי והנשגב אל הרחוב
- [מטר על מטר #17](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-17/) - מטר על מטר #17 פסטיבל ירושלים לשירה 14 – 17 ביולי 2025 | 18:00 – 22:00 | מיקומים שונים בירושליםמטר על מטר – פסטיבל ירושלים לשירה נוסד מתוך אמונה במשמעות של השירה – משמעות שחורגת מן הדף ומשפיעה הלאה על בני אדם, על החברה ועל התרבות. הפסטיבל נקרא כך משום שהביטוי "מטר על מטר" מבטא
- [מטר על מטר #16](https://www.poetryplace.org/festivals/elementor-14817/) - מטר על מטר #16 פסטיבל ירושלים לשירה 15 – 18 ביולי 2024"מטר על מטר" נוסד ב-2008 בהשראת האמונה שבשירה טמון כוח אישי וחברתי גואל. עוצמה זו באה לידי ביטוי בין השאר הודות לתביעה עמוקה מהשירה להפוך את המטר על מטר שלנו למרחב שיש בו הקשבה, קירבה, חגיגה וקסם, מרחב שמחבר בין אנשים דרך מיתרי השיר
- [מטר על מטר #15](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-15/) - פסטיבל ירושלים לשירה מטר על מטר #15מה ישראלי בעיניך? מטר על מטר נוסד בהשראת האמונה שבשירה טמון כוח אישי וחברתי גואל. הוא פועל בין השאר הודות לתביעה עמוקה לקירבה, למטר על מטר שבין אדם לעצמו, לקהילתו. נדמה שהשנה הקירבה הזו נזקקת יותר מתמיד. לכן בחרנו להקדיש את הפסטיבל לפנים השונות של התרבות הישראלית כפי שהיא
- [מטר על מטר #14](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-14/)
- [מטר על מטר #13 - 2021](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-13-2021/)
- [מטר על מטר #12 - 2020](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-12-2020/)
- [מטר על מטר #10 - 2017](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-10-2017/) - תוכנייה [dflip id="3237"][/dflip]
- [מטר על מטר #11 - 2019](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-11-ה-ת-כ-נ-י-ת/)
- [מטר על מטר #3 - 2010](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-3-2010/) - תוכנייה [dflip id="2997"][/dflip]
- [מטר על מטר #2 - 2009](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-2-2009/) - תוכנייה [dflip id="2995"][/dflip]
- [מטר על מטר #1 - 2008](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-1-2008/) - תוכנייה [dflip id="2988"][/dflip]
- [מטר על מטר #5 - 2012](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-5-2012/) - תוכנייה
- [מטר על מטר #6 - 2013](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-6-2013/) - תוכנייה
- [מטר על מטר #7 - 2014](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-7-2014/) - תוכנייה
- [מטר על מטר #4 - 2011](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-4-2011/) - תוכנייה [dflip id="3021"][/dflip]
- [מטר על מטר #9 - 2016](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-9-2016/) - תוכנייה
- [מטר על מטר #8 - 2015](https://www.poetryplace.org/festivals/מטר-על-מטר-8-2015/) - תוכנייה [dflip id="2976"][/dflip]

## Nanopoeticas

- [ננופואטיקה מס. 44](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-44/) - [dflip id="20301"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 45](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-45/) - [dflip id="20180"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 43](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-43/) - [dflip id="19431"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 42](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-42/) - [dflip id="17730"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 40](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-40/) - [dflip id="17711"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 41](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-41/) - [dflip id="17726"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 39](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-39/) - [dflip id="15758"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 38](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-38/) - [dflip id="14840"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 37](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-37/) - [dflip id="14753"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 36](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-36/) - [dflip id="14749"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 35](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-35/) - [dflip id="13175"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 34](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-34/) - [dflip id="13171"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 33](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-33/) - [dflip id="13167"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 31](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-31-סוכר/) - [dflip id="8995"][/dflip]
- [ננופואטיקה מס. 32](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/ננופואטיקה-מס-32/) - [dflip id="10198"][/dflip]
- [גיליון מס. 30](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-30/) - [dflip id="8277"][/dflip]
- [גיליון מס. 12](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-12/) - [dflip id="3779"][/dflip]
- [גיליון מס. 13](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-13/) - [dflip id="3780"][/dflip]
- [גיליון מס. 11](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-11/) - [dflip id="3777"][/dflip]
- [גיליון מס. 29](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-29/) - [dflip id="5952"][/dflip]
- [גיליון מס. 28](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-28/) - [dflip id="5948"][/dflip]
- [גיליון מס. 27](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-27/) - [dflip id="5944"][/dflip]
- [גיליון מס. 26](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-26/) - [dflip id="5939"][/dflip]
- [גיליון מס. 25](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-25/) - [dflip id="5935"][/dflip]
- [גיליון מס. 24](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-24/) - [dflip id="5931"][/dflip]
- [גיליון מס. 23](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-23/) - [dflip id="5927"][/dflip]
- [גיליון מס. 22](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-22/) - [dflip id="5922"][/dflip]
- [גיליון מס. 21](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-21/) - [dflip id="5917"][/dflip]
- [גיליון מס. 19](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-19/) - [dflip id="3792"][/dflip]
- [גיליון מס. 4](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-4/) - [dflip id="3715"][/dflip]
- [גיליון מס. 3](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-3/)
- [גיליון מס. 1](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-1/) - [dflip id="3660"][/dflip]
- [גיליון מס. 2](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-2/) - [dflip id="3711"][/dflip]
- [גיליון מס. 20](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-20/) - [dflip id="3793"][/dflip]
- [גיליון מס. 16](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-16/) - [dflip id="3786"][/dflip]
- [גיליון מס. 17](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-17/) - [dflip id="3788"][/dflip]
- [גיליון מס. 18](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-18/) - [dflip id="3790"][/dflip]
- [גיליון מס. 15](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-15/) - [dflip id="3784"][/dflip]
- [גיליון מס. 14](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-14/) - [dflip id="3782"][/dflip]
- [גיליון מס. 10](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-10/) - [dflip id="3770"][/dflip]
- [גיליון מס. 9](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-9/) - [dflip id="3769"][/dflip]
- [גיליון מס. 7](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-7/) - [dflip id="3767"][/dflip]
- [גיליון מס. 8](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-8/) - [dflip id="3768"][/dflip]
- [גיליון מס. 5](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-5/) - [dflip id="3765"][/dflip]
- [גיליון מס. 6](https://www.poetryplace.org/nanopoetica/גיליון-מס-6/) - [dflip id="3766"][/dflip]

## פוסטים עמוד בית

- [בית הספר לאמנויות המילה: נפתחה ההרשמה למחזור י'](https://www.poetryplace.org/home_slider/בית-הספר-לאמנויות-המילה-נפתחה-ההרשמה-ל/)
- [סדנאות כתיבה חדשות בחיפה: פתיחה במרץ](https://www.poetryplace.org/home_slider/סדנאות-כתיבה-חדשות-בחיפה-פתיחה-במרץ/)
- [סדנת כתיבת שירה בירושלים: פתיחה במרץ](https://www.poetryplace.org/home_slider/סדנת-כתיבת-שירה-בירושלים-פתיחה-במרץ/)

## קטגוריות

- [כללי](https://www.poetryplace.org/category/כללי/)

## תגיות

- [ט. כרמי](https://www.poetryplace.org/tag/ט-כרמי/)
- [כצנלסון ברוך](https://www.poetryplace.org/tag/כצנלסון-ברוך/)
- [ויסמן דורית](https://www.poetryplace.org/tag/ויסמן-דורית/)
- [קורן ישעיהו](https://www.poetryplace.org/tag/קורן-ישעיהו/)
- [ברימן ג'ון](https://www.poetryplace.org/tag/ברימן-גון/)
- [בהר אלמוג](https://www.poetryplace.org/tag/בהר-אלמוג/)
- [שמואלוף מתי](https://www.poetryplace.org/tag/שמואלוף-מתי/)
- [פיסארניק אלחנדרה](https://www.poetryplace.org/tag/פיסארניק-אלחנדרה/)
- [ניצן טל](https://www.poetryplace.org/tag/ניצן-טל/)
- [גרנות ליאור](https://www.poetryplace.org/tag/גרנות-ליאור/)
- [מאירי גלעד](https://www.poetryplace.org/tag/מאירי-גלעד/)
- [בן-ארי אלכס](https://www.poetryplace.org/tag/בן-ארי-אלכס/)
- [לקס רוברט](https://www.poetryplace.org/tag/לקס-רוברט/)
- [פנקס ישראל](https://www.poetryplace.org/tag/פנקס-ישראל/)
- [בן-משה יקיר](https://www.poetryplace.org/tag/בן-משה-יקיר/)
- [דותן שי](https://www.poetryplace.org/tag/דותן-שי/)
- [בורשטיין דרור](https://www.poetryplace.org/tag/בורשטיין-דרור/)
- [בז'רנו מאיה](https://www.poetryplace.org/tag/בזרנו-מאיה/)
- [שקרג'י נועה](https://www.poetryplace.org/tag/שקרגי-נועה/)
- [עצמון צבי](https://www.poetryplace.org/tag/עצמון-צבי/)
- [יבנה יובל](https://www.poetryplace.org/tag/יבנה-יובל/)
- [אריאל מאיר](https://www.poetryplace.org/tag/אריאל-מאיר/)
- [אבידן דוד](https://www.poetryplace.org/tag/אבידן-דוד/)
- [בסקין סיון](https://www.poetryplace.org/tag/בסקין-סיון/)
- [פלח דליה](https://www.poetryplace.org/tag/פלח-דליה/)
- [ביטון ארז](https://www.poetryplace.org/tag/ביטון-ארז/)
- [סומק רוני](https://www.poetryplace.org/tag/סומק-רוני/)
- [גידלי אורית](https://www.poetryplace.org/tag/גידלי-אורית/)
- [זינדר אריאל](https://www.poetryplace.org/tag/זינדר-אריאל/)
- [בוזגלו שמעון](https://www.poetryplace.org/tag/בוזגלו-שמעון/)
- [עמיחי יהודה](https://www.poetryplace.org/tag/עמיחי-יהודה/)
- [פרתום נעם](https://www.poetryplace.org/tag/פרתום-נעם/)
- [אס שרון](https://www.poetryplace.org/tag/אס-שרון/)
- [שטרנברג ליאור](https://www.poetryplace.org/tag/שטרנברג-ליאור/)
- [ליטבסקי צביה](https://www.poetryplace.org/tag/ליטבסקי-צביה/)
- [ראב אסתר](https://www.poetryplace.org/tag/ראב-אסתר/)
- [חיימוביץ' גילי](https://www.poetryplace.org/tag/חיימוביץ-גילי/)
- [פרץ דויד](https://www.poetryplace.org/tag/פרץ-דויד/)
- [סיון אריה](https://www.poetryplace.org/tag/סיון-אריה/)
- [להב-רדלמסר תמיר](https://www.poetryplace.org/tag/להב-רדלמסר-תמיר/)
- [שירן ויקי](https://www.poetryplace.org/tag/שירן-ויקי/)
- [הוּרביץ יאיר](https://www.poetryplace.org/tag/הוּרביץ-יאיר/)
- [אלדן יאיר](https://www.poetryplace.org/tag/אלדן-יאיר/)
- [לוין פיליפ](https://www.poetryplace.org/tag/לוין-פיליפ/)
- [דיצני רמי](https://www.poetryplace.org/tag/דיצני-רמי/)
- [אדלר דוד](https://www.poetryplace.org/tag/אדלר-דוד/)
- [בן-דוד יערה](https://www.poetryplace.org/tag/בן-דוד-יערה/)
- [פרק רחל](https://www.poetryplace.org/tag/פרק-רחל/)
- [אגוסין מרג'ורי](https://www.poetryplace.org/tag/אגוסין-מרגורי/)
- [בלבן אברהם](https://www.poetryplace.org/tag/בלבן-אברהם/)
- [שיריניאן ארא](https://www.poetryplace.org/tag/שיריניאן-ארא/)
- [הדס ערן](https://www.poetryplace.org/tag/הדס-ערן/)
- [גולדסמית' קנת'](https://www.poetryplace.org/tag/גולדסמית-קנת/)
- [זיידמן אילנה](https://www.poetryplace.org/tag/זיידמן-אילנה/)
- [אייל-מלמד קרן](https://www.poetryplace.org/tag/אייל-מלמד-קרן/)
- [נצר יעל](https://www.poetryplace.org/tag/נצר-יעל/)
- [קנו רמון](https://www.poetryplace.org/tag/קנו-רמון/)
- [ראונר עילי](https://www.poetryplace.org/tag/ראונר-עילי/)
- [אלן גינסברג](https://www.poetryplace.org/tag/אלן-גינסברג/)
- [בנאי פרץ דרור](https://www.poetryplace.org/tag/בנאי-פרץ-דרור/)
- [מורים טינו עריכה](https://www.poetryplace.org/tag/מורים-טינו-עריכה/)
- [שנה א](https://www.poetryplace.org/tag/שנה-א/)
- [שנה ב](https://www.poetryplace.org/tag/שנה-ב/)
- [סמסטר 1](https://www.poetryplace.org/tag/סמסטר-1/)
- [סמסטר 2](https://www.poetryplace.org/tag/סמסטר-2/)
- [סמסטר 3](https://www.poetryplace.org/tag/סמסטר-3/)
- [סמסטר 4](https://www.poetryplace.org/tag/סמסטר-4/)
- [חברי עמותה](https://www.poetryplace.org/tag/חברי-עמותה/)
- [צוות](https://www.poetryplace.org/tag/צוות/)
- [בא והולך 2](https://www.poetryplace.org/tag/הא-והולך-2/)
- [kivaiphoneapp.com no deposit bonus](https://www.poetryplace.org/tag/kivaiphoneapp-com-no-deposit-bonus/)
- [kivaiphoneapp.com real money games](https://www.poetryplace.org/tag/kivaiphoneapp-com-real-money-games/)
- [kivaiphoneapp.com live casino](https://www.poetryplace.org/tag/kivaiphoneapp-com-live-casino/)

## קטגוריות מוצרים

- [ספרים](https://www.poetryplace.org/product-category/ספרים/)
- [סדנאות ואירועים](https://www.poetryplace.org/product-category/סדנאות-ואירועים/)
- [כתבי עת](https://www.poetryplace.org/product-category/כתבי-עת/)
- [פסטיבלים](https://www.poetryplace.org/product-category/פסטיבלים/)
- [הוספה ספרותית](https://www.poetryplace.org/product-category/הוספה-ספרותית/)
- [direct](https://www.poetryplace.org/product-category/direct/)
- [מרץ](https://www.poetryplace.org/product-category/מרץ/)

## תגיות מוצר

- [מעלה](https://www.poetryplace.org/product-tag/מעלה/)
- [אורית גידלי](https://www.poetryplace.org/product-tag/אורית-גידלי/)
- [התאומים](https://www.poetryplace.org/product-tag/התאומים/)

## Article Categories

- [Article of the week](https://www.poetryplace.org/article_cat/article-of-the-week/)
- [הוצאה לאור](https://www.poetryplace.org/article_cat/הוצאה-לאור/)

## Event Categories

- [חיפה](https://www.poetryplace.org/event_cat/ארועים-בחיפה/)
- [ירושלים](https://www.poetryplace.org/event_cat/ארועים-בירושלים/)
- [תל אביב](https://www.poetryplace.org/event_cat/ארועים-בתל-אביב/)
- [זום](https://www.poetryplace.org/event_cat/ארועים-בזום/)
- [אירועי עבר](https://www.poetryplace.org/event_cat/אירועי-עבר/)

## Poem Categories

- [Featured](https://www.poetryplace.org/poem_cat/featured/)

## Authors

- [ליאורה כהן](https://www.poetryplace.org/product-author/liora-cohen/)
- [אלכס בן ארי](https://www.poetryplace.org/product-author/alex-ben-ari/)
- [סבינה מסג](https://www.poetryplace.org/product-author/sabina-messag/)
- [גלעד מאירי](https://www.poetryplace.org/product-author/גלעד-מאירי/)
- [נעה ברקת](https://www.poetryplace.org/product-author/נעה-ברקת/)
- [קבוצת ננופואטיקה](https://www.poetryplace.org/product-author/קבוצת-ננופואטיקה/)
- [רמון קנו](https://www.poetryplace.org/product-author/רמון-קנו/)
- [דורית ויסמן](https://www.poetryplace.org/product-author/דורית-ויסמן/)
- [נועה שקרג'י](https://www.poetryplace.org/product-author/נועה-שקרגי/)
- [רות אשור](https://www.poetryplace.org/product-author/רות-אשור/)
- [אהד ובר](https://www.poetryplace.org/product-author/אהד-ובר/)
- [יהודה ויזן](https://www.poetryplace.org/product-author/יהודה-ויזן/)
- [אמיר מנשהוף](https://www.poetryplace.org/product-author/אמיר-מנשהוף/)
- [שי דותן](https://www.poetryplace.org/product-author/שי-דותן/)
- [אורית מיטל](https://www.poetryplace.org/product-author/אורית-מיטל/)
- [יפה שלומוביץ](https://www.poetryplace.org/product-author/יפה-שלומוביץ/)
- [מחברים שונים](https://www.poetryplace.org/product-author/מחברים-שונים/)
- [נעמה כרמון-בוגט](https://www.poetryplace.org/product-author/נעמה-כרמון-בוגט/)
- [תומר ליכטש](https://www.poetryplace.org/product-author/תומר-ליכטש/)
- [אורי הרסקו](https://www.poetryplace.org/product-author/אורי-הרסקו/)
- [עינת עידן](https://www.poetryplace.org/product-author/עינת-עידן/)
- [אריאל זינדר](https://www.poetryplace.org/product-author/אריאל-זינדר/)
- [נועה ברקת](https://www.poetryplace.org/product-author/נועה-ברקת/)
- [ישראל ורמן](https://www.poetryplace.org/product-author/ישראל-ורמן/)
- [קים מידן](https://www.poetryplace.org/product-author/קים-מידן/)
- [ליאור זלמנסון](https://www.poetryplace.org/product-author/ליאור-זלמנסון/)