הוכרזו זוכי פרס 'מקום לשירה' ע"ש חיים גורי לשירה עברית 2022

פרס 'מקום לשירה' ע"ש חיים גורי לשירה עברית 2022 יוענק למשוררים יונית נעמן ועמוס נוי

 

אנחנו שמחים להודיע על הענקת פרס מקום לשירה ע"ש חיים גורי לשירה עברית לשנת 2022 למשוררת יונית נעמן ולמשורר עמוס נוי. זו השנה השנייה שבה מחולק הפרס.

הפרס הוא עבור שירה פורצת דרך, למשורר שתרם לעשייה הספרותית בארץ ופרסם לפחות שני ספרי שירה.

הפרס הוא על סך 30,000 ש״ח ויחולק לשניים בין הזוכים.

חברי ועדת הפרס הם ד"ר גלעד מאירי (יו"ר), ד"ר ננה אריאל, ד"ר עמרי הרצוג, יעל גורי ורן יגיל.

פרס גורי יוענק באירוע הפתיחה החגיגי של ״מטר על מטר״, פסטיבל ירושלים לשירה, שיתקיים ביום שלישי, 12.7.2022 בשעה 18:00, ב"המפעל", המערבים 3 ירושלים

נימוקי השופטים:

עמוס נוי זוכה בפרס גורי עבור ספר שיריו השני קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר (עולם חדש 2021). ספרו יוצא דופן בנוף השירה הישראלית, משום שהוא משקף בצלילות מהות פסיפסית של תרבות מהגרים הנלושה בתוך כליה של העברית העכשווית. לשירתו קול מובהק, מגובש ופראי בו זמנית, הנובע מפואטיקה קרנבלית המשלבת בין מודרניזם לעממיות, בין שגב לתרבות פופולרית, בין ליריות נוגה להומור. היא מתיכה בהרמוניה קולאז' צורני של סיפור עם, אגדה אורבנית, פזמון ודיאלוגים עם הקאנון העברי והעולמי, עתיק כחדש. השירה בעלת תנופה ורוחב יריעה הנובעים מיכולת פרפורמטיבית ורטורית של מספר סיפורים, קומיקאי וחוקר (נוי הוא ד"ר לפולקלור ותרבות עממית). עמדות הדובר המגוונות מעניקות טונליות גמישה, החיונית לפוליפוניה וממילא לריבוי דעות – כולל ביקורת עצמית הנמסרת באופן אוטו-פרודי. תבנית פואטית זו מהדהדת את האתוס הליברלי של רוח הזמן, שמעלה על נס את חופש הבחירה של האני בכל האמור לביטוי ולזהות אינדיווידואליים וקהילתיים. ספר זה, בדומה לספר ביכוריו, מציב את הפולקלור במרכז, כמושא להשכלה ולהתייחסות, ולא כארוחת שאריות של תרבות גבוהה. זו מחאה טרובדורית הנעשית באופן אגבי, משחקי ומשוכלל ומכאן כוחה הפוליטי וקסמה הספרותי. בשל כך, אנו מתכבדים להעניק לעמוס נוי את פרס מקום לשירה ע"ש חיים גורי לשנת 2022.

יונית נעמן זוכה בפרס גורי עבור ספר שיריה השני אם לב נופל (לוקוס 2018). שיריה מתאפיינים בשנינות ובתבונה ולא בהתחכמות, כמו גם בהומור החסר בשירה הישראלית חמורת הסבר. בשיריה הבולטים והטובים בספר, כמו "כאילו גוגן בא לבקר" או "עובּרי המת", היא מצליחה לגעת ולהפגין מנעד פואטי ורגשי רחב. גם כשהיא מתארת מכאוב, היא שומרת על רעננות, חוצפה בריאה, תזזיתיות וחִיות שאינן נענות לשום מסגרת או מִשְׁטוּר. נעמן במיטבה כשהיא כותבת שירה חופשית. לנעמן קול מובחן משלה. היא מפגינה שליטה בשפה משלבּית רבגונית, הכוללת השפעות והתכתבות עם מקורות ישראליים כמו דליה רביקוביץ, מאיר ויזלטיר, נתן זך ועם ספרות העולם. אף העיסוק בשאלות פוליטיות מרכזיות המעסיקות את הספרות בשנים האחרונות, כמו פוליטיקה של זהויות, הקצנת יחסי יהודים וערבים ומִגדר, מתאפיין בשירתה בקריצה אירונית, שמדגישה את מורכבותו. שיריה לא מאמצים נורמות פואטיות או פוליטיות באוטומטיות, אלא מקיימים איתן משא ומתן אד הוק, בפיכחון ומתוך ריבוי נקודות מבט. בשל כך, אנו מתכבדים להעניק ליונית נעמן את פרס מקום לשירה ע"ש חיים גורי לשנת 2022.

 

מטעם בני ובנות משפחת גורי נמסר: "תודה מקרב לב לאנשי "מקום לשירה" על היוזמה ועל ניהול הפרס השנתי לשירה עברית ע"ש חיים גורי. אנחנו מוקירים מאד את השותפות שנרקמה בין "מקום לשירה" לבין המשפחה ומברכים על כך שהפרס תורם לחיזוק מעמדה של השירה ולשימור מורשתו. הוא אהב שירה ומשוררים בכל ליבו.

תודה רבה לשופטים ולשופטות על המאמץ שהקדשתם, על הכבוד ליצירתו. הוא הוא היה מאושר לו ראה את מספר הספרים שהתקבלו, את השירה החיה והעזה, המגוונת והיפה שנכתבת. הבחירה מתוכם היא קשה ומורכבת ואנו מלאי הערכה לתהליך ולהשקעת הזמן והרגש ומברכים ושמחים בבחירה.

לאגף התרבות בעיריית ירושלים – תודה רבה על שאתם נוטלים חלק בהנצחתו של גורי, שאהב את ירושלים אהבה גדולה והנצחתו בפרס הזה מייצגת חלק ממהותו ומהות שירתו.

גורי אמנם נולד בתל-אביב, אבל ירושלים הייתה לו לבית משך למעלה מ-70 שנה. הוא אהב את רחובותיה ואנשיה, את החול והקדושה, את הצבעוני והמורכב בה. אנו מאמינים כי השותפות שנוצרה בין האגף לתרבות, מקום לשירה ומשפחת גורי תתרום הן להנגשת השירה לקהלים מגוונים והן לחיזוק מעמדה של ירושלים כאבן שואבת של תרבות, אמנות ומגוון אנושי

גורי כתב בספרו "אף שרציתי עוד קצת עוד": "אתה תימשך, עשוי מאותיות

זה לא מעט.

משהו, בכל זאת, יישאר ממך"

תודה לכולכם שגורי האהוב שלנו נשאר "עשוי מאותיות" – שלו ושל אחרים. "

 

 

סופרים את חיפה

סופרים את חיפה
חגיגת ספרות חיפאית: מוזיקה, תיאטרון ואמנות

יום חמישי 2/6 | 22:30-18:00

 

חיפה היא מעבדה ספרותית של מפגשים. עיר וטבע, ים והר, ערבים ויהודים, מעמדות, קבוצות אתניות ושפות מתקיימים יחד במרחב. עבור עולם הספרות, חיפה היא מצע ואופק לשפע של מבטים, תובנות ודמיונות. ברחובותיה ובנופיה מצויים עומקים וניגודים, מעבר למה שכל עיר ישראלית אחרת יכולה לדמיין. סופרים את חיפה מזמין את הקהל לדאות ולצלול בעיר ובספרות יחד. האירוע חוגג את הספרות המגוונת שנכתבה על העיר דרך מבט ספרותי ותיאטרלי: אירועי ספרות ומוזיקה לצד הופעות תיאטרון ופרפורמנס שמאירים את הספרות החיפאית באור חדש.

________________________

18:00

20 שנה | מיצב וידאו בעקבות 'השיבה לחיפה' מאת ע'סאן כנפאני

יוצרים: עודד הירש ומוחמד טוח'י שחקנים: מוניר בכרי ויונתן לוי

רחבת ספריית פבזנר, כניסה חופשית

קריאה ראשונה | פרפורמנס רב לשוני

שחקנים/יות: נועה בר-ניר, טאשה ויינשטיין, עידו זיו, בשיר נהרא, ירדן פייגלין, אפרת קרני, סני רופו

אולם ספריית פבזנר, כניסה חופשית

קריאה מתוך הספרים: חצוצרה בואדי / סמי מיכאל, אנשי פינות / אסתי ג. חיים, התפרצות X / עדנה מזי"א, חתך בקו התפר / דפנה לוין, חזירי בר / כרמית רוזן, نجمة البحر, أولاد الغيتو ٢ / الياس خوري, Про великого поэта Соломона ибн-Габриэля и фарфоровую куклу / Денис Соболев

 

19:00

בין הר לים: מהי הספרות החיפאית? 

בהשתתפות: איריס אליה כהן, אריאלה גולדמינץ, חאתם עיד ח'ורי, יהודית קציר

מנחה: ד"ר חן בר יצחק

במה 3, תיאטרון חיפה, כניסה חופשית בהרשמה מראש

 

19:00

רצח בכוונה תחילה 

ענת שרון בלייס מארחת את יניב איצקוביץ, שמעון אדף ויפתח אשכנזי לשיחה על ספרות בלשית והמרחב הישראלי (חיפה-שדרות-ירושלים).

אולם ספריית פבזנר, כניסה חופשית בהרשמה מראש

 

20:15

סלון. מופע בהשראת 'אפרים' מאת יואל הופמן | תיאטרון הידית

ברחבת הספרייה נפרש סלון אירופאי, קוביית אור אינטימית שמתקיימות בה מילים, מוזיקה, מערכות יחסים ופעולה דרמטית. הטקסט הספרותי מתחבר ומתפרק לעיני קהל במופע חוץ ניסיוני-חזותי-פיוטי.

בימוי: שירי ג'ורנו שחקנים: קלאודיה דוליצ'י, הנס פלדה, יונתן קונדה, קרין שטאנג

רחבת תיאטרון חיפה, כניסה חופשית

20:45

עִיר עַל שְׂפַת שָׁטִיחַ כָּחֹל | להקת אנטישפע

מופע מוזיקה על טהרת הפרוזה והשירה החיפאית

משתתפים/ות: קרני פוסטל (צ'לו ושירה), הילה רוח (בס ושירה), עדן לברמן (קלידים) נעה סגל (תופים),
חגי ליניק (גיטרה), עובד אפרת (גיטרה)

צפו בקטע מתוך החזרות

מפיק מוסיקלי: עובד אפרת עורך: חגי ליניק

משוררים/ות: מיטל נסים, ג'ודת עיד, כרמית רוזן

תיאטרון חיפה, במה 3. כרטיס: 40 ש"ח  להזמנת כרטיסים

 

20:00-18:00  דוכני אוכל ושתייה, מכירת ספרים ומוזיקה, האסטרונאוטית: חנות ספרים נודדת

רחבת תיאטרון חיפה

 

למעבר לאירוע בפייסבוק לחצו כאן

 

ניהול: רותם עטר

ניהול אמנותי: רותם עטר, נעם רובינשטיין, דפנה לוין

יעוץ אמנותי: ד"ר חן בר יצחק

צוות מקום לשירה: נועה שקרג'י, ד"ר גלעד מאירי, שירין מגן, איגור שוויגר, אביב פטר

האירוע בתמיכת הגופים: מועצת הפיס לתרבות ואמנות, עיריית חיפה וקרן תרבות חיפה

 

בית הספר לאמנויות המילה – שאלות ותשובות

  • בית הספר לאומנויות המילה – מי אתם? בית הספר הוא בית ליוצרים ספרותיים. הלימודים מתקיימים יומיים בשבוע לאורך שנתיים (בימים ראשון ורביעי). הלימודים עוסקים במניפה רחבה של תחומים וז'אנרים: שירה, פרוזה, ספרות ילדים, שירים מושרים, עריכה, תרגום ועוד. בניגוד לסדנאות נקודתיות, הלימודים בבית הספר לאומנויות המילה הם לימודים ב"כיתת אם" – קבוצה קטנה של כותבות וכותבים שיוצאת להרפתקה משותפת. 
  • איך אדע אם הלימודים מתאימים לי? זה פשוט. האם אתם יכולים לדמיין את החיים שלכם בלי ספרות? בלי קריאת ספרים? בלי כתיבת שירים? בלי לחשוב על הטיות של מילים? אם הספרות היא חלק מהזהות שלכם  – הלימודים בבית הספר נועדו לכם.
  • מה צריך לעשות כדי להירשם? כדי להתקבל לבית הספר עליכם לשלוח תיק עבודות הכולל 15 שירים, 40 עמודי פרוזה, או כל טקסט אחר (מחזה, קטעי ספוקן וורד, תרגום) בהיקף דומה ולצרף קורות חיים. ומה אם אין לי מספיק שירים? שלחו את מה שיש, ובכל מקרה לא פחות מ-10 עמודים. ומה אם אין לי 10 עמודים? חכו קצת, בואו שנה הבאה.
  • למה דווקא בית הספר לאומנויות המילה? כי אין מוסד דומה לנו בארץ. כי אנחנו בית באמת, זו לא סיסמה. כי אנחנו נלהבים להכיר כותבים צעירים. כי אנחנו מלווים את התלמידים שלנו במהלך הלימודים ואחרי הלימודים. כי המורים שמלמדים אצלנו מעולים בתחומם. 
  • למה דווקא בית הספר לאומנויות המילה? משום שזו לא סדנת כתיבה או קורס. זו הצעה להתפתח ככותב/ת ואיש ספרות שאין כמוה בארץ. הלימודים בבית הספר לאמנויות המילה הם בגישה רב תחומית: כל השיעורים הם סמסטריאלים ומאפשרים להתנסות במגוון ז׳אנרים. הגישה הלימודית היא ביטוי לרוח התקופה, בה לעתים קרובות היוצרים נדרשים להיות מיומנים בסוגות ספרותיות שונות. עוד פרטים על התוכנית ממש ממש כאן  >>
  • אבל זה לא תואר! נכון, זה לא. אבל בהזדמנות זו רק רצינו לומר שהחוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית מכיר ב-14 נ"ז מתוך התוכנית, והמחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר מכירה ב-30 נ"ז. אנחנו גם מוכרים לצורך פיקדון חיילים משוחררים. וספרות מצוינת נכתבת גם בלי תארים (וגם בלי שמות תואר).
  • מי לומד בבית הספר? בבית הספר לומדים תלמידות ותלמידים בכל הגילאים, מכל המגדרים, בכל הטווח הדתי והלא דתי – כל מי שפו. כל כיתה מונה על פי רוב 15-18.
  • עם מה אני יוצאת בסוף השנתיים האלה? זו שאלה נפוצה, והדבר הראשון שיש לומר עליה זה שהניסוח קלוקל. בכל מקרה, כבר בראשית השנה השניה ללימודים תתחילו לעבוד על פרויקט הגמר שלכם: כתב יד לספר, כתב עת, תרגום ליצירה שאתם אוהבים, שירים מולחנים, מופע ספרותי וכל חלום אחר שנגלה אליכם באותיות. הכנת פרויקט הגמר מלווה בהנחייה של מורי בית הספר ובקורס "פרויקט גמר" העוסק בכל הצדדים הפרקטיים של מלאכת הגשמת החלומות.
  • נו, ויש לכם בוגרות להשוויץ בהן? כן, למשל, המשוררת ספיר יונס. בשנה שעברה יצא ספר הביכורים שלה, "אלו אינדיגו", בהוצאת מקום לשירה. הספר זכה בפרס שרת התרבות לכתב יד לספר ביכורים וכן לשבחים ברשימות הביקורת. על חווית הלימודים שלה תוכלו לקרוא כאן: ובואו לשמוע עוד ביום הפתוח הבא שלנו:
  • נו, ויש לכם בוגרות להשוויץ בהן? כן, למשל, קים מידן, שפרסמה בשנה הקודמת את ספר הביכורים שלה "במקדש היחיד הזה, בבשר" בהוצאת מקום לשירה. על הספר זכתה קים בפרס שר התרבות למשוררות בראשית דרכן. ועל הספר כתבה המשוררת ומבקרת שי שניידר אילת "ספר נוטף יופי, כאב ועוצמות פואטיות ייחודיות ולא שכיחות לספר ביכורים." 

 

  • ספרו לנו משהו על המורים. בשמחה! הפזמונאית האהובה צרויה להב, מלמדת בבית הספר כתיבת שירים מושרים. כשביקשנו ממנה לספר משהו על טקסט שהיא מלמדת היא שלחה לנו את "לוליטה" – שירה של אתי אנקרי, וכתבה עליו: "לוליטה" המצוין של אתי אנקרי הוא שיר לוחם, אפל ורב רבדי, ועל כן מעניין ומושך. במסווה של תנועת ולס מלודי – המוזיקה – נפתח ומתפתח מונולוג סקסיסטי, מקטין, מסייט, שנאמר ע"י גבר, אבל נכתב, הולחן ומושר ע"י אישה. יותר ויותר מובן לנו, המקשיבים לה, שהדמות הגברית הזאת, המשתלטת והמסרסרת בה, טבועה אצלה בעולמה באופן פתולוגי. לרשימה המלאה של להב על "לוליטה".
  • ספרו לנו משהו על המורים. בשמחה! סופרת הילדים האהובה רונית חכם מלמדת בבית הספר את הסדנה לספרות ילדים. כשביקשנו ממנה לספר לנו משהו על ספר שהיא מלמדת, היא כתבה כמה מילים על ספרו של רואלד דאל, "העיג": "אני אוהבת ללמד אותו כי הוא מציג נקודת מבט עקרונית בספרות לילדים: נקודת מבט ממנה מתגלה כל מה שלא נראה ברגיל. הדברים יוצאים ממקום מסתורם מלאי קסם ורוויי סוד, קצת מפחידים – כי הלא מוכר תמיד מפחיד, אבל במסגרת המוגנת של הסיפור אפשר להעז לפגוש גם את מה שמערער את הידוע והמאורגן שהמבוגרים כבר סדרו בעזרת כללים, חוקים ושפה". 
  • אפשר לדבר עם בוגרים? בשמחה, כתבו לנו ונפנה אתכםן הלאה. אבל בינתיים, הנה כמה מילים מהסופרת תהילה סולטנה שפר, בוגרת מחזור ב': "בית הספר לאומנויות המילה הוא מקום ייחודי בנוף המקומי, בין סדנאות הכתיבה לחוגי הספרות. לשם לקחתי את עצמי כשרציתי להעמיק בעולמות הכתיבה, ולאתגר את עצמי בתוכנית מחייבת ורצינית. הקורסים השונים והמגוונים העבירו אותי מסע והביאו אותי לבחון שוב ושוב את עצמי ככותבת, עד לזיקוקו של קול אישי." לקרוא עוד בוגרים מספרים על בית הספר לחצו כאן
  • מוזמנים ומוזמנות ליום פתוח, לקבלת עוד פרטים

 

הפרס ע"ש חיים גורי לשירה עברית

על הפרס

הפרס ע"ש חיים גורי לשירה עברית נוסד בשנת 2021 על ידי מקום לשירה ובשיתוף עם משפחת גורי באהבה ובגעגועים לשירתו ולדמותו. גורי היה משורר גדול וקנוני, סופר, פזמונאי, קולנוען ופובליציסט שחי רוב חייו בירושלים ומזוהה עימה. פרס על שמו הוא אקט של הנכחת שירתו המעולה וקידום מורשת תודעת"הרעות", החורגת מעבר לשיח הצבאי והלאומי למצוות "ואהבת לרעך כמוך".

הקריטריון המרכזי להענקת הפרס הוא שירה איכותית. קריטריונים משניים הם פריצת דרך פואטית, ותרומה לקהילת הספרות (למשל, באמצעות עריכה, הוצאה לאור, ביקורת ועוד). הפרס מיועד למשוררים שפרסמו שני ספרים לפחות.

הפרס הוענק לראשונה בפסטיבל מטר על מטר שהתקיים בחג הסוכות תשפ"ב (2021) למשורר פרופ' נתן וסרמן.

 

סכום הפרס

בשנתו הראשונה עמד הפרס על 15,000 ₪, והחל משנתו השניה הפרס ניתן בשיתוף עיריית ירושלים ועומד על 30,000 ₪.

 

זוכי הפרס

2022 – יונית נעמן וד"ר עמוס נוי. חברי ועדת הפרס הם ד"ר גלעד מאירי (יו"ר), ד"ר ננה אריאל, ד"ר עמרי הרצוג, יעל גורי ורן יגיל. לנימוקי הפרס לחצו כאן

2021 – פרופ' נתן וסרמן. חבר השופטים: עטרה בן חנן, יעל גורי, עמיחי חסון, ד"ר גלעד מאירי (יו"ר), רותם עטר, נועה שקרג'י – לנימוקי הפרס לחצו כאן

 

 

פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה #3 | 22-24.3.2022

Poetry Place International Zoom Festival 3#

פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה #3

22-24.3.2022

אנחנו שמחים ונרגשים לקיים בפעם השלישית את פסטיבל השירה הבינלאומי המקוון מבית מקום לשירה. הפסטיבל ייערך בימים שלישי עד חמישי, 22-24.3.2022, בשעות הערב (18.00-21.00) באמצעות ה-ZOOM. כל שעה תוקדש למשורר.ת אחר.ת מעבר לים. את המשוררות.ים יארחו מתרגמים ומתרגמות ישראלים.

We are delighted to commence the third Virtual International Poetry Festival from the home of Poetry Place. The festival will take place Tuesday through Thursday, 22-24.3.2022, during the evening hours (06:00-09:00 PM, Israel time zone) on the ZOOM platform. Each hour will be devoted to a different poet from across the sea. The poets will be hosted by Israeli translators.

The virtual festival initiates a direct and intimate connection between the literary communities of Israel and the world and allows readers from all different kinds of countries a glimpse into the workplace of the great poets of our time. The festival grants any person with a computer or smartphone the opportunity to meet these poets, hear their poems in their original tongue alongside their Hebrew translation, and to catch a peek of their personal libraries.

להלן תוכנית המפגשים

22/3 שלישי Tuesday

יש להירשם מראש: קישור זום Zoom regisration

18:00
דינו פלמנד – Dinu Flamand (רומניה)
מארחים: משה ב. יצחקי ופאול פרקש – Hosts: Moshe b. Itzhaki and Paul Farkash

דִּינוּ פְלְמֶנְד נולד ב־1947 במחוז בִּיסְטרִיצָה נְסְאוּד, רומניה. הוא משורר, מתרגם, מסאי ומבקר. פרסם שישה עשר ספרי שירה, כולם תורגמו לשפות רבות. ב־2011 זכה בפרס הלאומי על שם מיכאי אמינסקו על מפעל חיים בשירה. דִּינוּ פְלְמֶנְד תרגם לרומנית עשרים וחמישה ספרי שירה ונמנה עם מייסדי החבורה הספרותית אקינוקס (Echinox). משה ב. יצחקי ופאול פרקש תרגמו משירתו לעברית באנתולוגיית השירה הטרנסילבנית "כמו מים שאצורים בכפות הידיים" (2018) ובמבחר "צללים ומצוקים" (2021), שניהם בהוצאת קשב לשירה.

Dinu Flămând was born in 1947, Romania. Poet, translator, essayist, and critic. He has published sixteen books of poetry that have been translated into many languages, and in 2011 he won the Mihai Eminescu National Prize for a life dedicated to poetry. He has translated 25 books into Romanian and is one of the founding members of the literary society Echinox.

פרופ' משה ב. יצחקי הוא משורר ומתרגם, מהמייסדים והעורכים של קו נטוי – כתב עת לספרות ואומנות במכללת אורנים. יצחקי הוא פרופסור לספרות, שירה, אגדה ומדרש. הוא פרסם עד כה תשעה ספרי שירה ותרגם מרומנית שלושה מבחרים משיריה של אנה בלנדיאנה.

ד"ר פאול פרקש נולד בעיר בֶּיוּשׁ–בִּיהוֹר שבטרנסילבניה. הוא דוקטור לספרות אנגלית מאוניברסיטת UBB בקלוז'־נאפוקה. ד"ר פרקש כותב ביקורות ומסות בשפה הרומנית בְּעיתונים ובכתבי עת ברומניה ובישראל.

פרופ' משה ב. יצחקי וד"ר פאול פרקש תרגמו יחד וכינסו אנתולוגיה של שירה טרנסילבנית בת ימינו וכן קובץ סיפורים ומחזה מאת ראדו צוקולסקו.

דינו פלמנד

מרומנית: משה ב. יצחקי ופאול פרקש

כְּמוֹ שִׁבְעַת הַצְּבָעִים בָּאוֹר הַנִּסְתָּר
שׁוֹכְנִים פְּנֵי הַצְּלָלִים
בְּחֶשְׁכְָתִי 

וּכְמוֹ

   הֶעָלֶה

         הַקָּמֵל

                וּמִסְתַּחְרֵר

                             בִּנְפִילָתוֹ

נוֹפְלִים בִּי – מֵתַי

בִּדְאִיָּתָם
אֶל מִחוּץ לַזְּמַן 

חֵרֶף עַצְמוֹתֵיהֶם הָאוֹרְפֵאִיּוֹת
שֶׁמַּמְשִׁיכוֹת לְתַחֵחַ אֶת הָאֲדָמָה

וַאֲנִי מַתְחִיל לְהָרִיחַ
אֶת אֶבֶן הַבּוֹכִים וְנֶאֱבָק בְּתוֹכִי
כְּשֶׁיָּדַי קְשׁוּרוֹת מִבִּפְנִים

רֶטֶט עוֹבֵר בִּי
כְּשֶׁאַתֶּם חוֹצִים אֶת דַּרְכִּי לִקְרַאת
הַשּׁוּמָקוֹם
שֶׁגַּם אַתֶּם בְּקֹשִׁי מַצְלִיחִים לִרְאוֹת 

וּבִזְמַן שֶׁחֵלֶק מִמֶּנִּי מַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת לְשַׁד חַיֵּיכֶם
אֲנִי כְּבָר הַרְחֵק מִכָּאן
בֵּין  גְּוָנָיו שֶׁל הַלֹּא נִרְאֶה

19:30
אליסה דיאס קאסטלו –Elisa Díaz Castelo (מקסיקו)
מארחת: מיכל שלו (מתרגמת נוספת: טל ניצן) – Host: Michal Shalev  (Additional translator: Tal Nitzan)

אליסה דיאס קסטלו זכתה בפרס הלאומי לשירה על שם אלונסו וידאל לשנת 2017 על ספר הביכורים שלה "Principia" (Tierra Adentro, מקסיקו), בפרס אומנות השירה לשנת 2020 על ספרה "El reino de lo no lineal", ובפרס אומנות התרגום לשנת 2019 עבור תרגום שירו של המשורר האמריקאי אושן וונג  “Night Sky with Exit Wounds" לספרדית. שיריה בספרדית נכללו באנתולוגיות, למשל”Voces Nuevas 2017” , ושיריה באנגלית פורסמו בכתבי העת Poetry International ,Tupelo Quarterly Border Crossing ואחרים.

Elisa Díaz Castelo is the winner of the Bellas Artes Poetry Prize 2020 for El reino de lo no lineal, the Alonso Vidal National Poetry Prize 2017 for her first collection, Principia (Tierra Adentro, Mexico), and of the Bellas Artes Prize in Literary Translation 2019 for her rendering in Spanish of Ocean Vuong’s Night Sky with Exit Wounds. Her Spanish poems have been anthologized in works such as Voces Nuevas 2017 and her English poems have appeared in Poetry International, Tupelo Quarterly and Border Crossing, among others.

מיכל שלו היא מתרגמת מאנגלית, צרפתית, ספרדית ופורטוגזית. תרגומיה הופיעו בהוצאות זיקית, תשע נשמות, בבל, כרמל ואחרים וכן גם בכתבי עת שונים. מתרגומיה: "תמות, אהובי" מאת אריאנה הרוויץ (תשע נשמות), "ריקוד המציאות" מאת אלחנדרו חודורובסקי (בבל), "אדריכלות לעניים" מאת חסן פתחי (אסיה).

אליסה דיאס קסטלו | מספרדית: טל ניצן

אורפליה הולכת לרופא

כָּל הָאֵלִים לוֹבְשִׁים חַלּוּקִים לְבָנִים. מָחָר מְאֻחָר. לְכָךְ הִתְכַּוַּנְתּ כְּשֶׁאָמַרְתּ לִי שֶׁהַחֲנֻיּוֹת פְּתוּחוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה. לְכָךְ הִתְכַּוַּנְתּ כְּשֶׁאָמַרְתּ לִי שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת רָחוֹק מְאוֹד. קוֹלִי הוּא חַיָּה שֶׁעוֹדֶנָּה חֲמִימָה. הַמָּקוֹם הוּא כָּאן. הַפַּצְיֶנְטִית מַפְגִּינָה סִימָנֵי צְלִילוּת סְפוּרִים. הַקְשִׁיבוּ לִי. כְּאֵבִי מָצוּי בְּשָׂפָה אַחֶרֶת. רְצוֹנִי לוֹמַר שֶׁעָלַי לַחְזֹר, שֶׁיָּשִׁיבוּ לִי אוֹתוֹ. הָרוֹפְאִים הֵם גְּוִיּוֹת שֶׁל נוֹצוֹת, שְׁמִינִיּוֹת־תָּוִים שְׁתוּקוֹת, וְעַל הָאָרֶץ הָרַמְזוֹרִים כְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתִי. הָרוֹפְאָה אוֹכֶלֶת רִמּוֹן בִּלְהִיטוּת. גּוּפָהּ נָקִי כְּמוֹ צִלּוּם רֶנְטְגֶּן. לְעִתִּים צָרִיךְ לִפְתֹּחַ עוֹד יוֹתֵר אֶת הַחֲתָךְ כְּדֵי שֶׁיַּחְלִים

21:00
קים אדוניציו – Kim Addonizio (קליפורניה)
מארחת: רעות בן יעקב (עריכת התרגום: לירון אלון)  ,Host: Reut Ben Yaakov

translation editor: Liron Alon.

 

קים אדוניציו נולדה ב־1954 בעיר וושינגטון, ארצות הברית. היא חיברה תריסר ספרי שירה ופרוזה, האחרון שבהם הוא ספר השירה Now We’re Getting Somewhere"" (בהוצאת (W.W. Norton. היא זכתה בין היתר בפרס הקרן הלאומית לאומנויות ובפרס קרן גוגנהיים. יצירותיה תורגמו למגוון שפות ונכללו באנתולוגיות רבות.

Kim Addonizio was born in 1954 at Washington, D.C., United States. She has authored a dozen books of poetry and prose, most recently the poetry collection Now We’re Getting Somewhere (W.W. Norton). Her honors include fellowships from the National Endowment for the Arts and the Guggenheim Foundation, and her work has been widely translated  and  anthologized.

רעות בן יעקב היא מתרגמת, עורכת וחוקרת ספרות. היא מתמחה בשירה עברית מודרנית ועכשווית, בעלת תואר דוקטור מהחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועורכת סדרת ׳זרה׳ לשירה מתורגמת בהוצאת טנג׳יר.

קים אדוניציו
תרגום: רעות בן יעקב

אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה יָרֵחַ שֶׁל יוֹם,
אַבָּא שֶׁלִּי נַעַל אֲבוּדָה.
נוֹלַדְתִּי עִם יָתֵד
בַּלֵּב; אַט אַט
הִיא עָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ הַחוּצָה
אַךְ הַקָּצֶה שֶׁלָּהּ נוֹתַר,
מַחַט שְׁחֹרָה
בְּצִלּוּם הָרֶנְטְגֶן. רָאִיתִי אֶת אֱלוֹהִים
בָּעֲנָנִים הָרְחָבִים.
עַל גַּבֵּי כַּרְטִיס הַסִּפְרִיָּה שֶׁלִּי הִתְאַסְּפוּ מַלְאָכִים.
לַכֶּלֶב שֶׁלִּי קָרְאוּ מִיסְטִי.
הָיִיתִי חַסְרַת אוֹנִים כְּמוֹ חֲזִיר צָלוּי
בַּחֲתֻנָּה. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְדִּיל
בֵּין הַטּוֹסְטֶר לְמַגָּשִׁית הַקֶּרַח שֶׁלִּי.
לַמּוֹחַ שֶׁלִּי הָיוּ רַק שְׁנֵי מַצָּבִים,
מְחִית אוֹ נוֹזֵל. גָּדַלְתִּי
הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת,
אֲבָל רַק קְצָת. עַכְשָׁו
נֶהֱפַכְתִּי לְאֶבֶן.
עַכְשָׁו תִּהְיֶה לך אֶפְשָׁרוּת לָגַעַת בִּי
בְּכָל מָקוֹם.

23/3 רביעי Wednsday

יש להירשם מראש: קישור זום Zoom registration

18:00
הווארד אלטמן – Howard Altmann (פילדלפיה).
מארחת: טל ניצן. Host: Tal Nitzan

 

הווארד אלטמן הוא מחברם של ארבעה ספרי שירה, האחרון שבהם הוא מבחר של ארבעים משיריו שתרגמה לעברית טל ניצן וראה אור בהוצאת קשב לשירה. שיריו של אלטמן פורסמו בכתבי עת רבים. על שירתו כתב ג'ון אשברי: "הסביבה המופתעת והמפתיעה שיצר הווארד אלטמן היא הישג צנוע בגאונותו." הווארד אלטמן הוא בוגר אוניברסיטת מקגיל ובעל תואר MBA מאוניברסיטת סטנפורד.

Howard Altmann is the author of four poetry books, most recently, Forgive Time, a collection of 40 selected poems translated into Hebrew by Tal Nitzan, and published by Keshev Press, the premier publisher of Hebrew and World poetry in Israel. Howard’s poems have appeared widely, and John Ashbery has written about his poetry, “Howard Altmann’s surprised and surprising environment is a quietly brilliant achievement.” Of native Montreal he holds degrees from McGill and Stanford.

טל ניצן היא משוררת, סופרת, עורכת ומתרגמת. היא פרסמה שבעה ספרי שירה, שישה ספרי ילדים, שני רומנים וקובץ סיפורים. שלושה עשר מבחרים מתורגמים משירתה פורסמו ברחבי העולם, והיא עצמה תרגמה לעברית כשמונים יצירות מספרדית ומאנגלית. טל זכתה בפרסי ספרות רבים. היא ממייסדות ועורכות כתב העת המקוון החינמי המוסך.

הווארד אלטמן
מאנגלית: טל ניצן
בודפשט 1944

בַּחֹשֶׁךְ הָעִקֵּשׁ
עֵץ נִרְעָד בַּלַּיְלָה.
לְאוֹר הַצָּהֳרַיִם הַנִּגָּר
נִמְשֶׁכֶת אֲחִיזָה נוֹשָׁנָה.
כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה נִסְעֶרֶת
חֲצִי יָרֵחַ נוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה.
יָד עַל יָד, גּוּף עַל גּוּף
הַתְּבוּנָה לֹא מַגִּיעָה הַבַּיְתָה לְעוֹלָם.
דַּף אַחַר דַּף, סֵפֶר אַחַר סֵפֶר
מִתַּפּוּחִים פְּגוּמִים נַעֲשָׂה הָרֹטֶב.
פֶּה אֶל מַיִם, כּוֹס אֶל הַשֻּׁלְחָן
מֻנָּחִים דִּבְרֵי אֱמֶת.
הָאוֹקְיָנוֹס יוֹדֵעַ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ
צוֹלֶלֶת רַק עַד כָּאן.
הַפְשָׁרַת הַשְּׁלָגִים
מַקְפִּיאָה אֶת הַזִּכָּרוֹן לְשָׁם.
וְדוֹר מוֹרִישׁ צְבָעִים לְדוֹר
וְצוֹבֵעַ אֶת נְטִיפֵי הַקֶּרַח שֶׁל הָאָבִיב.

19:30
ולריו מגרלי – Valerio Magrelli (איטליה)
מארח: יונתן פיין Host: Jonathan Fine

 

ולריו מאגרלי נולד ב־1957 ברומא. הוא פרופסור מן המניין לספרות צרפתית באוניברסיטת רומא טְרֶה. עד כה יצאו לאור שישה ספרי שירה פרי עטו, פמפלט בחרוזים ((“Il commissario Magrelli” ומחזור של ארבעה טקסטים בפרוזה. ולריו מאגרלי הוא מתרגם, חוקר ומוציא לאור של מונוגרפיות המוקדשות ליוצרי ספרות נודעים כמו מולייר, ואלרי ובודלר. הוא ערך את סדרת השירה "La Fenice Guanda" ואת הסדרה התלת־לשונית "Scrittori tradotti da scrittori". ספריו תורגמו לכעשרים שפות.

Valerio Magrelli, born in Rome in 1957 is a Full professor of French literature at Roma Tre University. He has published six books of poetry, the pamphlet in verse Il commissario Magrelli, and a cycle of four prose texts. He is a translator, researcher and publisher of renown literary figures such as Molière, Valéry and Baudelaire. He directed the poetry series La Fenice Guanda and the trilingual series Scrittori tradotti da scrittori. His books are translated into about twenty languages.

יונתן פיין הוא סופר ומתרגם ספרות איטלקית. ספר הביכורים שלו "משוחרר" זכה בפרס הרי הרשון, בפרס שרת התרבות ליצירות ביכורים, בפרס קרן גולדברג ובמלגת בוסתן מטעם הספרייה הלאומית. הוא תרגם בין היתר מיצירותיהם של פרימו לוי, נטליה גינצבורג, איטלו סבבו ואומברטו אקו. יונתן הוא הוא בעל תואר מוסמך בספרות איטלקית מהאוניברסיטה העברית.

מתוך Ora serrata retinae(פלטרינלי 1980)
ולריו מגרלי
תרגום: יונתן פיין

מַחְלִיק הָעֵט
עַל פְּנֵי חֲמוּקֵי הַדַּף,
וְהָאוֹתִיּוֹת מִצְטָרְפוֹת בִּדְמָמָה.
לַדַּף הַזֶּה גְּבוּלוֹת גֵּאוֹמֶטְרִיִּים
שֶׁל מְדִינָה אַפְרִיקָנִית
שֶׁבָּהּ אֲנִי מְשַׂרְטֵט
טוּרִים מַקְבִּילִים שֶׁל דְּיוּנוֹת.
וּבְעוֹדִי מְשַׂרְטֵט
אֲנִי מְסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר
בְּסִפּוּרוֹ לוֹבֵשׁ מִתְאָר.
זֶה כְּאִלּוּ עָנָן
יַגִּיעַ לִכְדֵי
צוּרָה שֶׁל עָנָן.

21:00
מסיבת ננו צרפתית
נטלי קנטאן – Nathalie Quintane ולינדה מריה בארוס – Linda Maria Baros
מארחת: רותם עטר (בשיתוף המתרגם יואל טייב)
Hosts: Editor of the anthology and translator Rotem Atar together with translator Yoel Taieb

לינדה מריה ברוס נולדה ב־1981 ברומניה וכיום מתגוררת בצרפת. היא משוררת, מתרגמת ומוציאה לאור, בעלת תואר דוקטור לספרות השוואתית מאוניברסיטת סורבון שבפריז. עד כה פרסמה שישה ספרי שירה ותרגמה ארבעים ושבעה ספרים. היא עומדת בראש בית ההוצאה לאור וכתב העת La traductière. על ספרה האחרון,La Nageuse désossée  (בהוצאת Le Castor Astral), היא זכתה בפרס הגבוה לשירה לשנת 2021 מטעם אגודת הסופרים – צרפת, בפרס הבינלאומי לדוברי צרפתית בפסטיבל מונטריאול ובפרס רמבו של בית השירה פריז לשנת 2021. שיריה תורגמו ופורסמו ארבעים מדינות.

Linda Maria Baros is a Poet, a Translator, and a Publisher. She was born in 1981, holds a PhD in Comparative Literature from the Sorbonne University and currently lives in Paris. She has published 6 books of poetry and her most recent collection of poems was awarded the Grand Prize for Poetry 2021 of the Writers' Society – France, the International Francophone Prize 2021 of the Montréal Poetry Festival, and the Rimbaud Prize 2021 of the Poetry House from Paris. Her poems have been translated in 40 countries.

נטלי קנטאן נולדה ב־1964 בפריז. את הטקסטים הראשונים שחיברה פרסמה בכתבי עת לשירה, ולאחר מכן פרסמה ספרים חסרי אפיון ז'אנרי בהוצאת L.O.P, בהם: Chaussure"" (1997), "Tomates" (2010) ו־"La cavaliere" (2021). נוסף על אלה ראו אור שני רומנים פרי עטה. נטלי קנטאן מרבה להשתתף בהקראות שירה בצרפת ובעולם.

Nathalie Quintane, born in 1964, first published her first texts in poetry magazine s then, with P.O.L., books without generic indication (Chaussure, 1997; Tomates, 2010; La cavalière, 2021 etc.) as well as two novels. She participates in many public readings, in France and abroad.

רותם עטר היא מתרגמת פרוזה ושירה מצרפתית ומאנגלית וזוכת פרס שרת התרבות ליצירה ספרותית לשנת 2019. היא למדה ספרות צרפתית באוניברסיטת סורבון שבפריז. תרגומיה פורסמו בכתבי עת רבים, בהם ננופואטיקה ועיתון 77. רותם היא מנהלת מרכז מקום לשירה בחיפה.

יואל טייב הוא מתרגם, כותב ומורה לעברית. נולד בירושלים ב־1997, למד ספרות באוניברסיטת סורבון שבפריז. יואל תרגם בין השאר מיצירותיהם של הוגו, לורקה, ז'נה ובונפואה ופרסם שירה ומסות בבמות שונות.

נָטָלִי קִינְטָן
מצרפתית: רותם עטר
פושקין שלי [מספר 1]*

אִידְיוֹט סְתָמִי אֵינֶנּוּ תָּמִיד אָמָּן
הוּא חוֹשֵׁב לוֹ, בְּעוֹדוֹ מַחֲלִיק שׁוּב לְכֻרְסָתוֹ
(*פּוּשְׁקִין עַצְמוֹ הִתְקַשָּׁה מְאֹד לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא)

בּוֹאוּ נַצִּיעַ מַשֶּׁהוּ! הוּא אוֹמֵר
עָרְפּוֹ אָדֹם עֲדַיִן. הִיא הִכְּתָה
בַּסָּמוֹבָר.
אֲבָל הַהַצָּעָה, בִּהְיוֹתָהּ לֹא יוֹתֵר מִקַּו
שֶׁהֻגְבַּל בְּנֻקְשׁוּת, הִיא בְּעֶצֶם שׁוּרָה, אוֹמֵר חָבֵר
וּמְגָרֵד עַצְמוֹ. כּוֹבָעוֹ נָטָה הַצִּדָּה.

אָסוֹן מֻחְלָט! עוֹד יוֹם חוֹלֵף
בְּלִי רַעְיוֹן (יוֹם = רַעְיוֹן) וְאֵיזוֹ שִׁירָה,
אֵיזוֹ שִׁירָה בִּכְלָל, בִּשְׁבִיל 1835?
רֶגַע לְאַחֵר מִכֵּן, פּוּשְׁקִין נָעַל אֶת עַרְדָּלָיו
(הַשֶּׁלֶג יָרַד)

לפי דניאיל חארמס

24/3 חמישי Thursday

יש להירשם מראש: קישור זום Zoom Registration

18:00
בז'אן מאטור Bejan Matur (טורקיה)
מארח: עידן בריר Host: Idan Barir

 בז'אן מאטור נולדה ב־1968 בקהרמאנמרש שבטורקיה. היא פרסמה אחד עשר ספרים, תשעה מהם ספרי שירה. שיריה תורגמו לשלושים ושש שפות וזכו בפרסים רבים. שיריה המולחנים הוצגו בפני קהל רחב על במות יוקרתיות כמו בית האופרה המלכותית בלונדון, אובוד בבאלי ואוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית. בז'אן מאטור היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת אנקרה, ומתגוררת כיום בלונדון ובאיסטנבול.

Bejan Matur was born in Maraş, in 1968. Her poems were translated into 36 different languages and granted with numerous awards. She has published 11 books, 9 of which are poetry. Her music accompanied poetry was presented to a wide audience at prestigious stages like Royal Opera House, Ubud (Bali) and Princeton University. Bejan Matur is a graduate of the Ankara University Faculty of Law, and currently lives between London and Istanbul.

עידן בריר הוא מתרגם שירה ופרוזה מערבית, מטורקית, מפורטוגזית ומאנגלית. מתרגומיו ראו אור קובצי השירה "בסוף כל המסעות" מאת פאדל אלעזאווי (קשב לשירה), "דבר לא יצילני מן הבדידות" מאת סלאח פאיק (קשב לשירה) וכן הרומן "בית הקפה שלנו" מאת נגיב מחפוז. עידן מלמד היסטוריה של המזרח התיכון וערבית באוניברסיטת בן גוריון, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה.

בז'אן מאטור (Bejan Matur)
תרגום: עידן בריר
כל אישה מכירה את העץ שלה

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיךָ
עָמַדְתִּי לִפְרֹשׂ אֶת כְּנָפַי
וְלָעוּף מָעַל הָעִיר הַנְּטוּשָׁה הַזֹּאת
הַבְּנוּיָה אֲבָנִים שְׁחֹרוֹת,
לְהִתְיַשֵּׁב עַל אֶחָד מֵעֲנָפָיו שֶׁל עֵץ שֶׁאֶמְצָא
וְלִזְעֹק בִּכְאֵב.
כָּל אִשָּׁה מַכִּירָה אֶת הָעֵץ שֶׁלָּהּ.
בַּלַּיְלָה הַהוּא עַפְתִּי,
עָבַרְתִּי בָּעִיר שֶׁאֵלֶיהָ פָּחֲדָה הַחֲשֵׁכָה לְהִכָּנֵס
וּבְהֶעְדֵּר צִלִּי, נַפְשִׁי הָיְתָה בּוֹדֵדָה. יִלַּלְתִּי.

19:30
צ'ארלס ברנסטין – Charles Bernstein (ברוקלין)
מארח: עמית בן עמי Host: Amit Ben Ami

צ'ארלס ברנסטין הוא משורר, מסאי, עורך וחוקר ספרות אמריקאי. הוא זוכה פרס בולינגן היוקרתי לשירה אמריקאית לשנת 2019, פרס המוענק מטעם אוניברסיטת ייל על מפעל חיים בתחום השירה. הוא מחבר הספרים "Topsy-Turvy" 2021)) ו־" .(2016) “Pitch of Poetryצ'ארלס ברנסטין הוא פרופסור אמריטוס לספרות אנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטת פנסילבניה וחבר באגודה האמריקאית לאומנויות ולספרות.

Charles Bernstein is an American poet, essayist, editor, and literary scholar. He is the winner of the 2019 Bollingen Prize for Near/Miss (University of Chicago Press, 2018) and for lifetime achievement in American Poetry. He is the author of Topsy-Turvy (Chicago, 2021) and Pitch of Poetry (Chicago, 2016).  Bernstein is Regan Professor, Emeritus, of English and Comparative Literature, at the University of Pennsylvania and a Fellow of the American Academy of Arts and Sciences.

עמית בן עמי הוא משורר ומתרגם. שיריו התפרסמו בכתבי עת שונים. בשנת 2020 ראה אור בהוצאת ברחש ספר שיריו הראשון "כוס, מים". בשנת 2021 פורסמו תרגומיו להרצאותיה של גרטרוד שׂטיין בספר "שירה ודקדוק" (בסדרת דרש של הוצאת דחק). עמית הוא תלמיד לתואר שני במחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה.

צ'רלס ברנסטִין
מאנגלית: עמית בן עמי
בואי רק נגיד

בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ נוֹפֶלֶת אַתְּ לֹא פּוֹגַעַת בַּקַּרְקַע
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁכְּשֶׁהַיּוֹם נִגְמָר הַלַּיְלָה מְסָרֵב לָבוֹא
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאִם כָּל דָּבָר אַחֵר כּוֹשֵׁל תּוּכְלִי לְפָחוֹת עַל זֶה לִסְמֹךְ
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁצִּפּוֹר בְּכַף הַיָּד עֲדִיפָה עַל צִפּוֹר וְכַף רֶגֶל
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאַמְבְּרוֹסְיַת הַשָּׁנִי שֶׁל כְּמִיהוֹתַיִךְ הַפְּנִימִיּוֹת הִיא נֶקְטָר שֶׁל אֵל שֶׁאַף פַּעַם לֹא בָּא לְבַקֵּר
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאִם סִכּוּי תּוֹאֵם אֶפְשָׁרֻיּוֹת, מֵלַנְכּוֹלְיָה דּוֹחָה נְדוּדֵי שֵׁנָה
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁשֵּׁנָה הִיא הַצַּד הָאָפֵל יוֹתֵר שֶׁל חֲלוֹמוֹת
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁלִּפְעָמִים וֶרֶד הוּא רַק פֶּרַח שֶׁנִּקְרָא אָדֹם
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁכָּל צַעַד קָדִימָה הוּא גַּם צַעַד לְשׁוּם מָקוֹם
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאֶת הַצָּמָא לְיֶדַע יָכוֹל לְהַרְווֹת רַק מִי שֶׁלּוֹמֵד אֵיךְ לְהִשָּׁאֵר רָעֵב
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁיָּרֹק הוּא תָּמִיד הִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל הָרַעְיוֹן שֶׁל יָרֹק
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאֲנִי נִפְגָּשׁ עִם עַצְמִי לֹא בַּמַּרְאָה אֶלָּא בַּמַּדְמֵנָה
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁכָּל דֶּלֶת מוֹבִילָה לְעוֹד דֶּלֶת
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים אֶת זֶה לִפְנֵי שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֶת זֶה אוֹ אֲפִלּוּ רוֹאִים אֶת זֶה בִּזְמַן שֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים אֶת זֶה
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁיְּרִיקָה מִפֹּה יְכוֹלָה לִהְיוֹת שְׁנוֹת אוֹר מִכָּאן
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאַהֲבָה הִיא לֹא פֹּה וְלֹא שָׁם
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁהַיַּלְדָּה הִיא אִמָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁלְּלֹא אִי־סֵדֶר לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַרְמוֹנְיָה
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא לֹא לְנַצֵּחַ אֶלָּא לֹא לְהַפְסִיד חָזָק מִדַּי
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁטּוֹבָה סַכִּין בַּגַּב מִסַּכִּין בַּלֵּב
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁבֵּין שֵׁנָה לַחֲלוֹמוֹת נִמְצֵאת הַמְּצִיאוּת שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַמְּצִיאוּת
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאֲנִי חַלָּשׁ מְאֹד וְרוֹצֶה לְהִכָּנֵס לָאַמְבַּטְיָה
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁהָאֱמֶת נִמְצֵאת אֵיפְשֶׁהוּ בֵּינֵינוּ
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל מִגְדָּל אֵינוֹ מָקוֹם טוֹב לְהִסְתַּתֵּר בּוֹ
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת סוֹבֶלֶת אֶת שְׂפָתָהּ
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁצִּפּוֹר לֹא יְכוֹלָה תָּמִיד לִהְיוֹת בִּתְעוּפָה
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא רְחוֹקִים מֵאֵיפֹה שֶׁהָיִינוּ אִם חָיִינוּ חַיִּים טוֹבִים יוֹתֵר
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁיָּפֶה נוֹרָא הוּא אוֹקְסִימוֹרוֹן בִּשְׁאִיפָה
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁאִם הַשֶּׁמֶשׁ הִיא סֶלַע שֶׁבּוֹעֵר בֶּחָלָל אָז הָאָרֶץ הִיא רְסִיס שֶׁנִּתָּז מִיִּעוּדוֹ
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁמִּי שֶׁלֹּא מְאַבֵּד דָּבָר לֹא מַרְוִיחַ כְּלוּם
בּוֹאִי רַק נַגִּיד שֶׁבַּעֲרוּת הַתּוֹדָעָה הִיא בְּהִירוּת הַתְּפִיסָה

21:00
פול מלדון – Paul Muldoon (אירלנד)
מארח: דניאל עוז Host: Daniel Oz

פול מלדון נולד ב־1951 במחוז ארמה, אירלנד, ומתגורר כיום בניו יורק. הוא חיבר ארבע עשר ספרי שירה וזכה בפרסים רבים, בהם הפרס על שם אריק גרגורי בשנת 1972, הפרס על שם ת"ס אליוט ב־1994, פרס פוליצר ב־2003 ומדליית הזהב של המלכה לשירה ב־2017. בעבר הפיק תוכניות רדיו וטלוויזיה עבור ה־BBC בבלפסט ולימד באוניברסיטת פרינסטון במשך שלושים וחמש שנה. פול מלדון הוא חבר באגודה המלכותית לספרות ובאקדמיה האמריקאית לאומנויות ולספרות.

Paul Muldoon was born in County Armagh, Ireland in 1951 and now lives in New York. He is the author of fourteen collections of poetry and has won many awards including the 1972 Eric Gregory Award, the 1994 T.S. Eliot Prize, the 2003 Pulitzer Prizeand the 2017 Queens Gold Medal for Poetry. He was A former radio and television producer for the BBC in Belfast, he has taught at Princeton University for thirty-five years. He is a Fellow of the Royal Society for Literature and a Fellow of the American Academy of Arts and Letters.

דניאל עוז הוא משורר, עורך ומתרגם. הוא פרסם עד כה ארבעה ספרים. שיריו ומשליו הקצרים תורגמו למגוון שפות ונדפסו בכתבי עת חשובים בעולם, בהם World Literature Today האמריקאי, Poesia האיטלקי ו־Fraza הפולני. דניאל הוא עורכהּ הראשי של הוצאת הספרים ברחש לצד ערן הדס.

פול מלדון
מאנגלית: דניאל עוז
רפרפת

הִתְכַּוַּנְתִּי לַעֲבֹד בִּמְקוֹם לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם
שִׁלְשׁוֹם. בִּנְיַן הַמִּשְׂרָדִים שֶׁלָּנוּ
הוּא הַגָּבוֹהַּ בְּבֶּלְפַסְט;
כְּשֶׁהָרַמְקוֹל הִשְׁמִיעַ

עוֹד אַזְעָקַת פְּצָצָה
לָקַח לָנוּ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ דַּקּוֹת לָרֶדֶת
בְּעֵרֶךְ שְׁלוֹשִׁים גַּרְמֵי מַדְרֵגוֹת
לְקוֹמַת הָרְחוֹב.

נִסִּיתִי לַעֲקֹף אִשָּׁה
שֶׁנָּשְׂאָה בִּזְרוֹעָהּ הַפְּשׁוּטָה לְפָנִים מַגָּשׁ,
וְעַל הַמַּגָּשׁ שְׁאֵרִית הַקִּנּוּחַ שֶׁלָּהּ –

צְלוֹחִית שֶׁל רַפְרֶפֶת-שְׁכָבוֹת כְּחֻלָּה-וְרֻדָּה
אוֹ עוּגַת סְפוֹג וּמִקְפָּא,
וְעָלֶיהָ גַּל שֶׁל קַצֶּפֶת

יצא לאור: מעלה 5

הגיליון החמישי של כתב העת מעלה יצא לאור. תוכלו להזמין אותו עד הבית בחנות האתר. לקריאה באתר. להרשמה במבצע כמנויים.

דבר המערכת
מילה לקוראים, מילה לכותבים
אֶת דבר המערכת של הגיליון החמישי בחרנו להקדיש לדיון בשתי תופעות המעלות בנו תהייה: האם קוראים וכותבים עודם מעוניינים בדיאלוג כלשהו ביניהם? ואם לאו, איזה תפקיד ממלאת הספרות בימים אלו?
ככל אומנות, ובוודאי משום שהיא אומנות מילולית, לספרות פונקציה תקשורתית. הסיפור או השיר הם צורות ייחודיות ליצירת תקשורת בציר האורך ובציר הרוחב. הספרות היא דרך לשוחח עם טקסטים שקראנו; עם אנשים שאנחנו מכירים, ועם אלו שלא; היא דרך לשוחח עם החיים ועם המתים; היא אפשרות לשוחח עם העצמי על שלל התגלמויותיו וזמניו. יש דברים שאין שום דרך אחרת לומר אותם מלבד הספרות; נחוצה להם שפה אחרת, שאינה שפת יום־יום. הם זקוקים לטקס, לבמה, למערה, לחללים הקדושים (כלומר המובדלים) שהאומנות מאפשרת; חללים שמבלי הטקס, אפשר לחלוף על פניהם ולא לראותם כלל.
עם זאת, גם ספרות שמבקשת (ברוח האוונגרד) לקרב את הספרות אל החיים (כמעט מצחיק לומר זאת כשמסביבנו כל כך הרבה “נושאים״ מטופלים בצורה “שירית״), חותרת באופן מפורש או מובלע גם להתבדל מהחיים. כזהו למשל מעשה הוצאת ספר. כלומר, לא משנה עד כמה חזק הרצון לשבור את המחסום המרוצץ והדמיוני ממילא בין האומנות ובין החיים, הרצון הזה עודנו בנוי על האמונה שישנה דיכוטומיה והיררכיה בין השניים; שאין לחשוש מכך שיתמזגו; שיש איזה גבול בלתי עביר בין הספרות ובין החיים בתודעתו של האומן, וכדי למרוד בו הוא מציב בפני הספרות (לכל הפחות בדמיונו) את ה־muleta, יריעת הבד האדומה של המטאדור, בתקווה שתעוור מזעם את עיני השור הספרותי.
אנחנו חיים בתקופה טובה למדי מבחינה זו שלחיים בכלל – ולרווחה הנפשית של החי בפרט – מיוחס ערך רב בהרבה מזה המיוחס לאומנות (אף על פי שיש לא מעט אנשים שחייהם בעלי ערך בזכות האומנות). לא מעט יצירות אומנות עוסקות בשיקוף השינוי הזה ובצידוד בו במאה השנים האחרונות. אולם גם כאשר הספרות היא “בסך הכול״ דרך לשוחח עם העצמי, לגלות את העצמי, להבקיע אליו דרך, נדמה שככל שמתקרבים אליו, מתקרבים אל העולם כולו. ככל שמתקרבים, מתקרבים אל הכול. במילים אחרות, הספרות במיטבה מבקיעה דרך, רואה מבעד, ולא מסתפקת במונולוגים שאין בהם התגלמות כלשהי של זולת.
ובכל זאת, ישנן תופעות בספרות העכשווית שמעידות דווקא על ייתור של הזולת; תופעות שיש לתהות על קנקנן. כזו היא למשל הסימולציה הבאה: נניח שהתפרסמה עליכם ביקורת. הביקורת אינה חיובית דווקא (אולי גם לא שלילית), אבל היא מבקשת לפתוח עימכם דיון על יצירתכם – להצביע על האופן שבו היא משתנה ומתעצבת, אולי מתחזקת, אולי נחלשת. אך כשאתם מעבירים לקוראיכם את דבר הרשימה, אם ברשת החברתית ואם באופנים אחרים, אתם בוחרים להבליט לקוראיכם את הדברים הטובים בלבד. לעוות ולשבש את הציטוט, לחתוך אותו כך שיתאים לצורכי הקידום העצמי ולוותר על תוכן הדברים שהועבר לכם.
המשמעות העמוקה של המעשה הזה היא להפוך את היצירה שלכם למונולוגית, חסומה, לְמה שאי אפשר לדון בו. אתם מצביעים בפני הקוראים על גדולתכם, ולא על יצירתכם. אתם קוטעים את השיחה, וממילא את ההתרחשות החיה שהיצירה שלכם ראויה לה. כשאתם מצטטים ביקורות באופן כזה, אתם משתמשים בביקורת ולא מדברים איתה. אתם תורמים להפיכתה של הביקורת לכלי מעוקר ומיותר, שכן אתם בוחרים להדהד את הביקורת הלאה לא כמו מבוקרים, אלא כמו עורכים של עיתון – כלומר, על פי שליטתכם – ולא כְּמה שהוא מעבר לתחומכם.
במעלה אנחנו מבקשים לטעת כוח ביצירה שלכם, ומקווים שתעשו את אותו הדבר – שתאפשרו לה לפרוץ את תחומכם, את תחום השליטה שלכם, ולעוף אל המרחקים, אל הקוראים, אל הרוח, עד שקול כלשהו ישוב אליכם. ותרו על השליטה ביצירה, לא על השיחה על אודותיה. אם הספרות היא עדיין צורה של תקשורת, הימנעו מלהפוך לבעלי השליטה ביצירה שלכם במובן המפיוזי, מה גם שהשליטה הזאת מדומיינת ממילא. תנו לעוד קולות להישמע, לא רק לקולות שקיבלו את דף המסרים, אלא גם (ואולי בעיקר) לקולות מקוריים ורעננים שישחררו אתכם מלעמוד על המשמר; קולות שיאפשרו לכם לתת לגל להגיע אל שיאו ולשוב אל המים.
וישנה גם הדוגמה ההפוכה. אתם כותבים ביקורות על ספרים, אתם מבקשים לייחד מקום ומחשבה ליצירה שקראתם, ובכל זאת אתם מתקשים להשתחרר מהדובר, מהנאמר, או מפרספקטיבת הקריאה שהוצעה לכם על־ידי מחבר היצירה. אתם מדבררים את שנאמר לכם, חוזרים כמו הד באופן חלקי על מה שכבר נאמר במלואו ביצירה; מגבילים את תחום הקריאה, ההבנה והתובנה שלכם לגבול שצויר בידי המחבר; אתם קוראים מתוך אמפתיה והזדהות, ולא מצליחים להתנגד. זה מזכיר לנו את השיר הנבואי של אופיר משרקי “אינתיפאדה של אינפורמציה״ שהופיע בגב ספרו הראשון יותר מ־7. משרקי כותב שם: "כָּל הַמִּלִּים שֶׁאֵי פַּעַם אָמַרְתָּ / מִישֶׁהוּ אָמַר לְךָ אוֹתָן קֹדֶם / וְאַתָּה חַי עִם זֶה // אֵיךְ תּוּכַל לְהִתְנַגֵּד לַשִּׁיטָה / לְהִתְנַגֵּד זוֹ מִלָּה, שֶׁמִישֶׁהוּ / פַּעַם אָמַר לְךָ". צודק משרקי. בתוך אינתיפאדה של אינפורמציה קשה מאוד להתנגד לְמה שמישהו אמר. קשה לחתור אל מרכז פנימי כלשהו, אל מרכז הקריאה, המחשבה, הרגש. קשה לחשוב בכיוון אחר מהכיוון שחשבו בשבילנו. כל כך הרבה חושבים בשבילנו. מאפשרים לנו להעביר דרכנו הרבה מידע, כל כך הרבה מידע שהוא שדר ספרותי שלכאורה אנחנו יכולים רק לצוף עליו, לא לשחות בתוכו, ובטח שלא לשחות נגדו. אל לנו להסתפק בפסיביות הזו – לא רק בגלל הספר העומד בשדה הראייה שלנו כרגע, מחכה למבט שיוּשב, אלא גם בשבילנו עצמנו. בשביל יכולת החשיבה שלנו. הדברים מצערים כמובן גם לגבי מי שקורא טקסטים ולא כותב עליהם, אבל לגבי המבקרים, המתקרבים, זה כבר סיפור אחר.
הביקורת במהות שלה היא החתירה לעבר חשיבה עצמאית בנוגע לאובייקט ספרותי, לטקסט. והרי כבר כתבנו בדבר המערכת של הגיליון השני שהביקורת היא יצירה על יצירה; ואם היא יצירה, איך היא יכולה לוותר על המחשבה החופשית שהיא נחלתו של היוצר? לכן, לפני שאתם כותבים ביקורת, לפני שאתם שולחים אותה לכתב העת הזה או לכתבי עת אחרים, נסו לחשוב – האם דרשתם מעצמכם לעמוד מחוץ ליצירה? האם אתם מסוגלים לשוחח עימה, להיפגש עימה ולא לייצג אותה? זה הריחוק שאליו כיוונו בגיליון הקודם. ריחוק שמשמעו עצמאות ולא איבה, ריחוק שמהותו מחשבה חופשית, מקורית, שאינה נעשית בתוך גבולות היצירה אלא מרחיבה את גבולותיה.
וזו עוד הזדמנות להוציא את הדיון בביקורת מהציר העקר של הטוב והרע. מעתה אִמרו – ביקורת עצמאית או ביקורת מדבררת? ביקורת שמרחיבה את היצירה או ביקורת שנגזרת מתוך היצירה? ביקורת שטוענת אל מול היצירה, או ביקורת שמייצגת אותה?
***
בגיליון החמישי של מעלה שבע עשרה רשימות. את הגיליון פותחת רשימתו של אביב פטר המוקדשת הפעם לביקורת עצמה: ספר המאמרים והמסות של המבקר אמנון נבות. אחריה שתי רשימות על הומור אצל חיות ואצל אנשים: רותם עטר כותבת על חוכמת החיות במסעו של אריה אפריקני בפריז | מסעו של אנקור פריזאי מאת אונורה דה בלזק, ואלפרד כהן צוחק בהנאה בקריאת ספרו החדש של ירמי פינקוס, החמדנים. מייד אחר כך מופיעות שתי רשימות העוסקות בתרגום שירה – האחת, רשימה מאת נדבי נוקד על הספר נוסח עברי מאת צור ארליך, והשנייה, רשימה מאת תום בייקין־אוחיון על האנתולוגיה דור הביט שערכו דוד (ניאו) בוחבוט ורעואל שועלי. מעבודת התרגום הערנית והקפדנית הדיון גולש אל המשמעות, ואולי אי המשמעות, של השינה, המנוחה והעצלות: תחילה ברשימה של שרי שביט המוקדשת לספר שנת המנוחה והמרגוע שלי מאת אוטסה מושפג, ולאחר מכן ברשימתה של צליל ניב המוקדשת לספר הביכורים של תמר רפאל, שירי נסיגה. בעורק המרכזי של הגיליון מופיעה מסתו של גלעד מאירי “מורה נבוכים״, העוסקת בביטויים של קרינג׳ בשירה העכשווית. לאחריה ז׳יל אמויאל כותב על הפואטיקה השופעת של עאידה נאסרללה בספר יחפה, ואסף רוט מבאר את המהלך הקווירי בספר עם הזרם מאת ז׳וריס־קרל הויסמנס. מצרפת אל איטליה, אספיר בלה מילמן מדגימה ברשימתה על שבועת אמונים מאת דומינקו סטרנונה כמה חשוב שלא לומר הכול, בעיקר בספרות; וכנרת רובינשטיין עוסקת בחשיבות ההיסטוריה והזיכרון בספרו האחרון של יובל שמעוני, מבעד לקרקעית השקופה. רשימתה של מיכל זכריה עוסקת בחשיבותו של הקורא לתוקף של ההיסטוריה, כפי שעולה מסוף טוב של מורן וורנשטיין. אמיר חרש דן במחלה ובמטפורת המחלה בספר שעת האפס לטליה אפלבאום פלד. טפת הכהן־ביק תוהה אם יש פואטיקה של אנתרופוקן באנתולוגיה אנטיקליימט, ומורן שוב רובשוב מפענחת תצלום אוויר על כריכתו של הספר צריך לדבר על הרבי – סיפורו של רחוב קטן בין יפו לתל־אביב מאת אורי יואלי.
שלכם,
נועה שקרג׳י, עטרה בן חנן, גלעד מאירי, אביב פטר

עונה חדשה לסדנאות בחיפה

פתיחה: מרץ 2022

המפגשים מתקיימים ברחוב סירקין 5, חיפה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
הסדנאות כוללות 14 מפגשים.
להרשמה ולפרטים נוספים: poetryplace.haifa@gmail.com‏ או בוואטסאפ 

ימי שני | 19:30 | עשוי מאותיות: סדנת שירה עם ענת שרון בלייס
הסדנה מיועדת לכל מי שחפצ/ה להתנסות בכתיבה ולהחשף ליצירתם של משוררות ומשוררים, המעניקים השראה וידע. המפגשים בסדנה כוללים קריאת טקסטים (מקור ותרגום), תרגילי כתיבה הנוגעים לנושאי השיעורים, תרגילי כתיבה לבית, שיחה, משוב ועריכה. לא נדרש ניסיון קודם. מתוך משוב מהמחזור הקודם: "נהניתי מהמשובים בתחילת השיעור, מההנחייה המכבדת ובגובה העיניים של ענת ומהאהבה שלה לעולם השירה. הקבוצה הייתה נהדרת ומגוונת ונוצרה אינטימיות מאפשרת שיתוף ופידבק בונה." הפתיחה ב-14 במרץ!
ענת שרון בלייס היא משוררת, עורכת ומגישה תוכניות ספרות ותרבות ברדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור. פרסמה שלושה ספרי שירה ואת הספר "כתבו לכם את השירה הזו", שיחות עם משוררים/ות. כלת פרס ראש הממשלה, ברנשטיין, אקו"ם. חיה בעמק יזרעאל עם איש, ילד והרבה חתולים וספרים.


ימי שלישי | 19:30 | אל תוך האוקיינוס: קורס כתיבת פרוזה עם רון דהן
כיצד מתחילים לכתוב? לשים את המילה הראשונה על הדף ולהמשיך משם. במובנים מסוימים, תהליך הכתיבה המשמעותי נעשה עוד לפני המילה הראשונה. הוא נעשה תוך כדי קריאת טקסטים, תכנון העלילה, חידוד האמירה והמהלך הפואטי. במשך 14 מפגשי הקורס נקרא, נחשוב, נתכנן ונסער וגם נכתוב ונתנסה בצורה חופשית ומשוחררת. בכל מפגש יהיה מקום לקריאה ולדיון בטקסטים וגם לתרגילי כתיבה. לא נדרש ניסיון קודם.
מתוך משובי הסדנה מהמחזור הקודם:
1.
"מה קיבלתי בסדנת הכתיבה של רון? חברותא טובה של אנשים כותבים, מקום בטוח שמאפשר פתיחות והתפתחות, הרבה הקשבה, היכולת למצוא מה טוב בכל קטע כתיבה שרק נולד, מהלכים גלויים וגם סמויים, חבויים שכדאי לפתח, עידוד אינסופי לכתוב, לנצל את הסדנה לצורך המדויק שלך, ואם הוא לא מדויק, לדייק אותו ביחד. בשעה שהביצה הספרותית עוסקת יותר בפרסונה הכותבת ופחות בכתיבה עצמה, הסדנה מאפשרת להתמקד בעיקר, ספרות כאירוע של שפה, כדבריו של רון, וזו כבר חגיגה בפני עצמה."
2.
"הגעתי לסדנת הפרוזה כמפלט מההווי היומיומי השוחק, וחסר ההשראה. לא הייתי בטוחה שאשוב לכתוב, שכן הכתיבה באה לפי בפרצים. נתקבלתי בחום ובאהדה. נוסף על הכתיבה עצמה נחשפתי לעולמות ספרותיים לא מוכרים. ממליצה בחום".
רון דהן הוא משורר, סופר ועורך, ממייסדי הוצאת אינדיבוק. הוציא לאור חמישה ספרי פרוזה (ביניהם: "לראות לויתן", "בעל חיים", "נדידת הדיונות באפריקה") וארבעה קבצי שירה, וערך את "מתעוררים – גברים מדברים מיניות".


ימי רביעי | 19:00 | מקום לכתיבה: סדנת פרוזה בדגש על סיפור קצר, בהנחיית ניצן ויסמן
במהלך הסדנה נצלול לעומק מרכיבי הכתיבה בפרוזה דרך ספורים מתכנית הקריאה וטקסטים של המשתתפים עצמם; המשתתפים יקבלו ליווי אישי בעבודה על סיפור קצר שיהווה פרויקט גמר. במהלך הסדנה המשתתפים/ות יעבדו על סיפור קצר או שניים: נלווה את התהוות הסיפורים מההתחלה ועד הסוף, לאורך שלבי הכתיבה השונים, לרבות עריכה ועריכה-עצמית.
ניצן ויסמן הוא סופר ישראלי. הספרים שפרסם: ״על גבול יערות הרוזמרין״ וארוחת בוקר ישראלית״ זכו בשבחי הבקורת ובאהבת הקוראים. ספרו החדש, ״מקום״, ראה אור בשנה שעברה בהוצאת כנרת זמורה דביר והיה בין המועמדים הסופיים לפרס ספיר.


 

חדש: כָּחֹל אֵינוֹ מַרְעִישׁ – ננופואטיקה 28: שירה צרפתית 1960 – 2020

מישל וולבק
*
הַיּוֹם עוֹלֶה וְגָדֵל, שׁוּב נוֹפֵל עַל הָעִיר
עָבַרְנוּ לַיְלָה לְלֹא גְּאֻלָּה
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹטוֹבּוּסִים וְאֶת הָרַחַשׁ הַזָּעִיר
שֶׁל מֶלֶל חֶבְרָתִי. הַנּוֹכְחוּת מִתְגַּלָּה.

הַיּוֹם עוֹמֵד לִקְרוֹת. הַמִּשְׁטָח הַלֹּא נִרְאֶה
שֶׁתּוֹחֵם בָּאֲוִיר כָּל יֵשׁוּת בְּסִבְלָהּ
מִתְגַּבֵּשׁ בִּמְהִירוּת אֲיֻמָּה וּמִתְקַשֶּׁה;
אֲבָל הַגּוּף, הַגּוּף הוּא נַחֲלָה.

צָלַחְנוּ עֲיֵפֻיּוֹת וּתְשׁוּקוֹת
אִבַּדְנוּ אֶת טַעַם חֲלוֹמוֹת יַלְדוּתֵנוּ
חִיּוּכֵינוּ מַסְתִּירִים רַק שְׁתִיקוֹת,
אֲנַחְנוּ כְּלוּאִים בְּתוֹךְ שְׁקִיפוּתֵנוּ.

מצרפתית: רותם עטר ושרון רוטברד

מישל וולבק
***

הָאוֹר מַתְחִיל כִּמְעַט לְהַרְאוֹת סִימָנִים;
אֲנִי עֲדַיִן שָׂרוּעַ עַל הָרְחָבָה.
אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לַיָּם אוֹ שֶׁאֶגְוַע;
הַשָּׁעָה כְּבָר שֶׁבַע. מִן הַסְּתָם, הֵם יְשֵׁנִים.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם יִהְיוּ כָּאן בַּמָּלוֹן כְּשֶׁאֵצֵא,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם יִרְאוּ אוֹתִי, וְשֶׁיִּהְיוּ בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים,
יֵשׁ לִי שִׂרְטוּט שֶׁל הַלֵּב. לְיַד אַב הָעוֹרְקִים
הַדָּם עוֹשֶׂה פְּנִיַּת פַּרְסָה; יִהְיֶה יוֹם יָפֶה.

לְיַד הַשִּׁמְשִׁיּוֹת, יֵשׁ כָּל מִינֵי יוֹנְקִים,
חֶלְקָם בִּרְצוּעָה וּזְנָבָם מְכַשְׁכֵּשׁ;
בַּתַּצְלוּם אֲנִי נִרְאֶה כְּמוֹ יֶלֶד מִתְרַגֵּשׁ;
הָיִיתִי רוֹצֶה לְהִשְׂתָּרֵעַ בֵּין הָעֲשָׂבִים הָרַכִּים.

מצרפתית: רותם עטר ושרון רוטברד

גִי גוֹפֶט
אם אתה בא כדי להישאר

אִם אַתָּה בָּא כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר, הִיא אָמְרָה, אָז אַל תָּבוֹא.
הִסְפִּיקוּ לִי הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ עַל הָרְעָפִים
הִסְפִּיק לִי גַּם הַשֶּׁקֶט שֶׁהָרָהִיטִים עוֹרְמִים
כְּמוֹ אָבָק שֶׁהִצְטַבֵּר מֵאָז שֶׁנֶּעְלַמְתָּ.
אַל תְּדַבֵּר עֲדַיִן. הַקְשֵׁב לְמַה שֶּׁהָיָה
כְּמוֹ סַכִּין בַּבָּשָׂר: כָּל צַעַד, צְחוֹק רָחוֹק,
הַכֶּלֶב שֶׁנּוֹבֵחַ, הַשַּׁעַר שֶׁנִּטְרָק,
וְרַעַשׁ הָרַכֶּבֶת הַנִּצְחִית שֶׁעוֹבֶרֶת
כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ בָּעֲצָמוֹת. אַל תְּדַבֵּר. רַק תִּשָּׁאֵר, הֵן אֵין דָּבָר
שֶׁעוֹד צָרִיךְ לוֹמַר. תֵּן לַגֶּשֶׁם לְהֵעָשׂוֹת שׁוּב גֶּשֶׁם
וְלָרוּחַ לִהְיוֹת גֵּאוּת עַל הָרְעָפִים, תֵּן
לַכֶּלֶב לִצְעֹק אֶת שְׁמוֹ אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה, תֵּן לַשַּׁעַר
לְהִטָּרֵק, תֵּן לְזֶה שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לָלֶכֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ מַתִּי אָז. הַמָּקוֹם שֶׁאֵינֶנּוּ. אִם אַתָּה בָּא כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר, תִּשָּׁאֵר.

מצרפתית: יואל טייב

ננופואטיקה 28 היא אנתולוגיה של שירה צרפתית עכשווית (1960 – 2020) ראשונה מסוגה. זוהי פריסה רחבה המבקשת לשרטט את תנועת השירה הצרפתית במהלך העשורים האחרונים, לסקור את מתווה ההתפתחות והתנודות הפואטיות ולהדגיש את השינויים החשובים שחלו בשירה הזו החל משנות השישים ועד היום. באנתולוגיה משתתפים 40 משוררים ומשוררות, רובם חיים ויוצרים גם היום. האנתולוגיה הזו היא צוהר לנעשה בשירה העכשווית בצרפת והזדמנות ראשונה עבור הקהל הישראלי להתוודע לשמות מרכזיים בעולם השירה הצרפתית.

רותם עטר היא מתרגמת פרוזה ושירה מצרפתית ומאנגלית. זוכת פרס שרת התרבות לתרגום לשנת 2019. בין הספרים שתרגמה: "תרגילים בסגנון" לרמון קנו, "צבע החלב" לנל ליישון, "חוש המאבק" למישל וולבק, "על רוח הספרות" למאדאם דה-סטאל ועוד.

ננופואטיקה 28 (עורכת: רותם עטר), מקום לשירה בשיתוף עמדה, 2021, 142 עמ'. מחיר: 40 ₪.

 

חתכנו. 50% על כל החנות באתר

סוף השנה האזרחית בסימן זהירות ובית: זו הזדמנות להכניס הביתה שירה ופרוזה יוצאות מן הכלל, בלקטורה מוקפדת ומחיר קטן במיוחד. ספרות מקומית או מתורגמת ע"י מתרגמים עכשוויים מצטיינים. גלשו לקטלוג בחנות שלנו עכשיו. כל כתבי העת, השירה והפרוזה כולל סדרות – בהנחה של 50% לשבוע. שנה בריאה.

קוראים/ות מספרים/ות – מדגם חלקי