סופרים את חיפה

סופרים את חיפה
חגיגת ספרות חיפאית: מוזיקה, תיאטרון ואמנות

יום חמישי 2/6 | 22:30-18:00

 

חיפה היא מעבדה ספרותית של מפגשים. עיר וטבע, ים והר, ערבים ויהודים, מעמדות, קבוצות אתניות ושפות מתקיימים יחד במרחב. עבור עולם הספרות, חיפה היא מצע ואופק לשפע של מבטים, תובנות ודמיונות. ברחובותיה ובנופיה מצויים עומקים וניגודים, מעבר למה שכל עיר ישראלית אחרת יכולה לדמיין. סופרים את חיפה מזמין את הקהל לדאות ולצלול בעיר ובספרות יחד. האירוע חוגג את הספרות המגוונת שנכתבה על העיר דרך מבט ספרותי ותיאטרלי: אירועי ספרות ומוזיקה לצד הופעות תיאטרון ופרפורמנס שמאירים את הספרות החיפאית באור חדש.

________________________

18:00

20 שנה | מיצב וידאו בעקבות 'השיבה לחיפה' מאת ע'סאן כנפאני

יוצרים: עודד הירש ומוחמד טוח'י שחקנים: מוניר בכרי ויונתן לוי

רחבת ספריית פבזנר, כניסה חופשית

 

קריאה ראשונה | פרפורמנס רב לשוני

שחקנים/יות: נועה בר-ניר, טאשה ויינשטיין, עידו זיו, בשיר נהרא, ירדן פייגלין, אפרת קרני, סני רופו

אולם ספריית פבזנר, כניסה חופשית

קריאה מתוך הספרים: חצוצרה בואדי / סמי מיכאל, אנשי פינות / אסתי ג. חיים, התפרצות X / עדנה מזי"א, חתך בקו התפר / דפנה לוין, חזירי בר / כרמית רוזן, نجمة البحر, أولاد الغيتو ٢ / الياس خوري, Про великого поэта Соломона ибн-Габриэля и фарфоровую куклу / Денис Соболев

 

19:00

בין הר לים: מהי הספרות החיפאית? 

בהשתתפות: איריס אליה כהן, אריאלה גולדמינץ, חאתם עיד ח'ורי, יהודית קציר

מנחה: ד"ר חן בר יצחק

במה 3, תיאטרון חיפה, כניסה חופשית בהרשמה מראש

 

19:00

רצח בכוונה תחילה 

ענת שרון בלייס מארחת את יניב איצקוביץ, שמעון אדף ויפתח אשכנזי לשיחה על ספרות בלשית והמרחב הישראלי (חיפה-שדרות-ירושלים).

אולם ספריית פבזנר, כניסה חופשית בהרשמה מראש

 

20:15

סלון. מופע בהשראת 'אפרים' מאת יואל הופמן | תיאטרון הידית

ברחבת הספרייה נפרש סלון אירופאי, קוביית אור אינטימית שמתקיימות בה מילים, מוזיקה, מערכות יחסים ופעולה דרמטית. הטקסט הספרותי מתחבר ומתפרק לעיני קהל במופע חוץ ניסיוני-חזותי-פיוטי.

בימוי: שירי ג'ורנו שחקנים: קלאודיה דוליצ'י, הנס פלדה, יונתן קונדה, קרין שטאנג

רחבת תיאטרון חיפה, כניסה חופשית

 

20:45

עִיר עַל שְׂפַת שָׁטִיחַ כָּחֹל | להקת אנטישפע

מופע מוזיקה על טהרת הפרוזה והשירה החיפאית

משתתפים/ות: קרני פוסטל (צ'לו ושירה), הילה רוח (בס ושירה), עדן לברמן (קלידים) נעה סגל (תופים),
חגי ליניק (גיטרה), עובד אפרת (גיטרה)

מפיק מוסיקלי: עובד אפרת עורך: חגי ליניק

משוררים/ות: מיטל נסים, ג'ודת עיד, כרמית רוזן

תיאטרון חיפה, במה 3. כרטיס: 40 ש"ח  להזמנת כרטיסים

 

20:00-18:00  דוכני אוכל ושתייה, מכירת ספרים ומוזיקה, האסטרונאוטית: חנות ספרים נודדת

רחבת תיאטרון חיפה

 

למעבר לאירוע בפייסבוק לחצו כאן

 

ניהול: רותם עטר

ניהול אמנותי: רותם עטר, נעם רובינשטיין, דפנה לוין

יעוץ אמנותי: ד"ר חן בר יצחק

צוות מקום לשירה: נועה שקרג'י, ד"ר גלעד מאירי, שירין מגן, איגור שוויגר, אביב פטר

האירוע בתמיכת הגופים: מועצת הפיס לתרבות ואמנות, עיריית חיפה וקרן תרבות חיפה

 

לוליטה, תעשי מה שאני אומר לך: צרויה להב על השיר

הפזמונאית האהובה צרויה להב, מורה בבית הספר לאמנויות המילה בקורס "השיר המושר", על השיר הנוקב של אתי אנקרי. יום פתוח בבית הספר לאמנויות המילה, 20.5.22, בשעה 10:00-13:00, רחוב המערבים 9, ירושלים.

צילום: אילן בשור

 

לוליטה

אתי אנקרי
מילים ולחן: אתי אנקרי

לוליטה את ילדה יפה
ויש לך פוטנציאל
זה לא קשור בשכל –
זה טמון רק בישבן
גם העיניים לא רעות
כן, יש לך קצת מזל
אם תתפסי את הפְּרֶנציפ –
תמיד יהיה לך קל

תציגי קודם מול מראה
אחר כך מול קהל
ואל תאכלי עוגות גבינה
זה לא טוב למשקל
תשמעי מה אני אומר לך:
לה לי לה לי… למה לך?
לה לי לה לי… אני כמו אח

לוליטה כמה את יפה –
עולם מוטרף בחוץ
הזמן נתן את הפתיחה
ואת צריכה לרוץ,
לרוץ על הבמות
עם מיני ומחשוף
ואם תהיי טובה יותר
ניסע מחוף לחוף

תעזבי אותך מתיאטרון
ושכל מסובך
לוליטה את ילדה יפה
זה המזל שלך
תשמעי מה אני אומר לך:
לה לי לה לי… למה לך?
לה לי לה לי… אני כמו אח

לוליטה כמה את יפה –
הלב שלי נשבר
שעות בסטודיו למשחק
הזמן שלך נגמר
והשנים ירוצו לך
את לא תביני איך
תקשיבי קצת לבן אדם
שמחבב אותֶך

אז תציגי קודם כל מולי
אחר כך מול קהל
ואל תספרי לאף אחד
זה לא טוב למזל
תשמעי מה אני אומר לך:
לה לי לה לי… למה לך?
לה לי לה לי… אני כמו אח

קצת על לימוד השיר:
בתחום הזמר העברי, שבו נמצאת כמובן הכתיבה המושרת, יש מעט מדי אמירות נוקבות. בודאי בשנים האחרונות, ועל אחת כמה וכמה אמירות של נשים. הסיבות לזה מורכבות כפי שהן גם בתחומי חיים אחרים, אבל במרחב הזמר העברי הן מקבלות פן נוסף: תפיסת העולם שבה "קול באישה ערווה" היא לא רק אכיפה גברית של חוקי יסוד, אלא היא נמצאת, עם השלכותיה הרחבות, במודע ושלא במודע, בעומק תפיסת הנשים במוזיקה הפופולארית את עצמן. נשים שרות, משחקות, כותבות, מוזיקאיות, על הבמות, בעבודה אינטימית פרטית ובאולפני ההקלטות.
"לוליטה" המצוין של אתי אנקרי הוא שיר לוחם, אפל ורב רבדי, ועל כן מעניין ומושך. במסווה של תנועת ולס מלודי – המוזיקה – נפתח ומתפתח מונולוג סקסיסטי, מקטין, מסייט, שנאמר ע"י גבר, אבל נכתב, הולחן ומושר ע"י אישה. יותר ויותר מובן לנו, המקשיבים לה, שהדמות הגברית הזאת, המשתלטת והמסרסרת בה, טבועה אצלה בעולמה באופן פתולוגי. תוצאות הסיבוב הראשון של המאבק הגלוי בו הן "לוליטה" ושירים אחרים באלבום הראשון של אנקרי. בהמשך, כאמנית החרדית שהיא נעשתה, היא שרה על הבמות מול קהלים של נשים בלבד.
הלימוד יוצא מתוך תכני השיר אל הטכניקה הספציפית של כתיבה מושרת והקשר הטבעי שלה למוזיקה.

 

אתר פנוי, השקה

מקום לשירה גאים להזמין את הקהל הרחב להשקת הספר אתר פנוי מאת יורי סלע

תאריך: 12/5, שעה: 20:00, מקום – מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים. הכניסה ללא תשלום

משתתפים: יעקב ביטון, יונתן ברג, צילה זן-בר צור, יורי סלע, בני שבילי, עורכת הספר ומנחה: נועה שקרג'י

מוזיקה: חגי נחתומי – שירה, גיטרה אקוסטית
דולב סולומון- גיטרה חשמלית וקולות
אביגיל איפרגן- שירה וקלידים

להזמנת הספר בהנחה בחנות האתר

אתר פנוי הוא ספר השירים השני של המשורר יורי סלע והוא מאגד 46 שירים בנושאים שונים, למשל: זוגיות ומשפחה, נשיות, נצרות וישראליות. למרות הגיוון הנושאי, בכל שירי הספר קיים ניסיון דומה, והוא לבאר את החיים כאתר של אי-אלימות. סלע מתאר בשיריו נופים שונים, בניהן נופים לשוניים כגון "לא נשכח ולא נסלח"; נופים פוליטיים כגון תיאור שני זבובים על גדר המערכת; נופים זוגיים כגון צפייה בטלוויזיה בסלון לעת ערב; ונופים מיתולוגיים-דתיים כגון הקשר שבין האלוהים ובין ברואיו הנבחרים. במרכז כל אחד מהנופים הללו רוחש מתח, ובכולם – קיים פוטנציאל של התפרצות, מריבה, אלימות, אולי אף נתק. שוב ושוב מבקש סלע לרדת אל שורש חומר הנפץ ולנטרל (אולי דווקא להפעיל) אותו באופן אינטימי, מדויק ונקי, רוחני, לעיתים אף אירוני.
בניגוד למשוררים המבקשים להשיב את תשומת הלב של הקורא אליהם שוב ושוב, סלע מבקש לשלוח את תשומת הלב של הקורא אל הקורא עצמו ואל מה שמעבר לו, מה שנרקם בחלל המשותף בין הקורא והכותב. בתקופה בה כותבים לא פעם כולאים את קוראיהם בתוך סבך המקרים, האסוציאציות והפרטים של חייהם, יש משמעות לשירה השולחת את קוראיה אל דמיונם שלהם, אל חייהם, זכרונותיהם, חלומותיהם.

יהושע

מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?
יְהוֹשֻׁעַ,
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?
אֲנִי כּוֹתֵב אֶת גּוּפִי, אִמָּא,
אֲנִי כּוֹתֵב אֶת גּוּפִי
בְּחוֹרִים שֶׁל דָּם
אֲנִי כּוֹתֵב
נְקָבִים נְקָבִים
אַל תִּרְחֲצִי יָדַיִךְ אִמָּא
כִּי אֶל הַנְּקָבִים
אֲנִי חוֹזֵר
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאתִי
אֲנִי כּוֹתֵב.

 

חבלים

בּוֹרֵחַ מִצִּלִּי
אֵיךְ
אֶדְבַּק בָּאוֹר?

רַק פַּעַם אַחַת
בַּחֲדַר לֵדָה
עִם אִמִּי,
אֵין דֶּרֶךְ לַחֲזֹר.

אַל תַּפְרִיד:
אַף שֶׁאַלְפֵי חַבְלֵי טַבּוּר יִכָּרְכוּ בִּי מוּלְךָ,
עָלַי
אַל תִּגְזֹר.


שלא הייתה לה

בְּיַלְדוּתִי
טָבַלְתִּי אֶת רֹאשִׁי
בְּשִׂמְלַת אִמִּי
שֶׁלֹּא
הָיְתָה

מֵאָז
אֶשָּׂא פָּנַי אֶל הַמַּסְתִּיר פָּנָיו
לִרְאוֹת
שֶׁמִּי שֶׁאֵין
אֲתָר
פָּנוּי
מִנֵּיהּ
אֵין לוֹ מַלְבּוּשִׁים

עַכְשָׁו

כְּשֶׁאָבִי וְאִמִּי עֵירֻמִּים
הֵיכָן
אַסְתִּיר
פָּנַי?

על אודות החיים עצמם

חַיַּי
נִסְגָּרִים אַחֲרַי
כְּמוֹ רִיצְ'רַץ'.

נוֹטֵף נוֹזְלִים
מִתַּלְתַּלֵּי עֶרְוַת אִמִּי
אֲנִי הוֹלֵךְ
מִפֹּה
לְפֹה.

הַדֶּרֶךְ
לֹא נִגְמָר

עוֹד וָעוֹד
הוֹלֵךְ

שׁוּב וָשׁוּב
פֹּה.

מרובע גותי / מרי שלי | מאנגלית: יהונתן דיין

מרובע גותי / מרי שלי
מאנגלית: יהונתן דיין

כך זה מתחיל:
"שמעתי כי ככל שישאף אדם שנקלע להרפתקה מוזרה, על־טבעית או קסומה להסתירהּ, הרי בתקופות מסוימות יתערער, כאילו תבונתו חוותה רעידת אדמה, ואז יחוש צורך להעביר את הכמוס בעמקי נפשו לאחר. אני עצמי עֵד לאמת הזאת. בי נשבעתי שלעולם לא אגלה לאוזני בן אנוש את הזוועות שפעם, מתוך הפרזה בחיבה גאה, סיפרתי לאחר. האיש הקדוש ששמע את וידויי וקיבל אותי לחיק הכנסייה כבר הלך לעולמו. ואין איש יודע שפעם –".
( מתוך "גלגול").

להזמנה בהנחה בחנות האתר

 

מרובע גותי כולל ארבעה סיפורי קצרים ("גלגול", "בן התמותה הנצחי", "חלום", "הנערה הבלתי נראית") מאת הסופרת, המסאית והביוגרפית מרי שלי (לונדון, 1797 – 1851). הסיפורים מתארים מציאות מכושפת, אשר בה התרחשויות וישויות על-טבעיות כגון, אלכימיה, שדים פיות, נוכחות באופן ממשי בחיי ובתודעת האדם. עלילות הסיפורים מתארות סיטואציות של אהבה גדולה, אשר איננה מוגשמת כתוצאה מאיסורים חברתיים או מפגמים אישיותיים והתנהגותיים של האוהבים ו/או של קרוביהם. כמיטב המסורת ספרות הלקח הרומנטית והוויקטוריאנית, האוהבים נאלצים לעבור מסע חניכה אישי, מייסר, מלמד ומטהר כדי לזכות מחדש במושא אהבתם ובכך לאשר מחדש את הערך הנשגב של אהבת אמת. לעיתים, גם אם נדמה שבימנו זהו ערך אנאכרוניסטי ונאיבי, אזי סיפורים אלו ממחישים את הקסם והחיוניות של אהבה זאת. התרגום הקולח והרהוט של יהונתן דיין ניחן במינון מדויק של גובה ומשלבים לשוניים. שפתו האותנטית מצליחה לשחזר את האווירה (אמיבאנט) של אותם ימים, כמו בסרט תיעודי מראשית המאה ה-19. התרגום מדגים באופן וירטואוזי מה היא עברית ויקטוריאנית.

שלי, אשתו של המשורר הנודע, פרסי ביש שלי, ידועה בעיקר הודות לרומן פורץ הדרך פרנקשטיין או פרומתיאוס המודרני (1818) מהראשונים או אולי אף הראשון להיות ספר מדע בדיוני. ועוד, בחמישים השנים האחרונות התפתח מחקר פרשני נרחב ביצירתה דרך פרספקטיבות מגדריות ופוליטיות הודות להכרה מחודשת בגדולתה כיוצרת פורצת דרך.

התרגום המשובח זיכה את דיין במענק מרכז הספר והספריות של המפעל לתרגום ספרות מופת (מ). זהו הספר השני בסדרה הגותית של מקום לשירה, שעורך ומתרגם דיין. הראשון, שאף הוא זכה למענק (מ), היה אשת החלום לסופר המיסתורין הויקטוריאני, וילקי קולינס ((לונדון, 1824 – 1889), ממציא הריאליזם הספרותי.

ד"ר יהונתן דיין הוא מורה, חוקר ספרות, מתרגם ועורך.

 

תמונות וקולות מקונג פו מגידו

קונג פו מגידו / עודד זידל

קונג פו מגידו

בְּמִתְקַן כְּלִיאָה עֲצִירִים בִּטְחוֹנִיִּים
מְטַיְּלִים בַּבֹּקֶר בִּבְגָדִים צִבְעוֹנִיִּים

מִשְׁתַּעַשְׁעִים בְּאָֹמָּנֻיּוֹת לְחִימָה עַתִּיקוֹת
בְּנַעֲלֵי הִתְעַמְּלוּת וְיָדַיִם רֵיקוֹת

בְּמַבָּט עָיֵף בָּהֶם בּוֹהִים
הַמִּלּוּאִימְנִיקִים מֵהַמִּגְדָּלִים

שִׁיר יָם תִּיכוֹנִי מִסְתַּלְסֵל בָּאָזְנִיּוֹת
טוּרְקִי שֶׁל עֵלִית מְבַעְבֵּעַ בַּגָּזִיּוֹת

בְּסוֹף הַמִּשְׁמֶרֶת יוֹרְדִים בַּסֻּלָּם
מַחֲשָׁבָה מוּזָרָה אָז עוֹלָה אֶל מֹחָם

בִּכְלָל לֹא בָּרוּר מִי כָּלוּא, מִי חָפְשִׁי
הִרְהוּר טוֹרְדָנִי, מְיֻתָּר וְטִפְּשִׁי

לעמוד הספר

מתוך השקת הספר שהתקיימה בבית מקום לשירה, ב-7 באפריל, 2022.

השתתפו: דורית ויסמן, גלעד מאירי, עדי עסיס, עודד זידל ועורכת הספר בת שבע דורי-קרלייה. 
הנחייה: שי דותן 
מוזיקה: אסף מוסקוביץ'

קוראות מכריכה לכריכה את הספר "התאומים" מאת המשוררת אורית גידלי

השקת הספר התאומים מאת אורית גידלי – קוראות מכריכה לכריכה

 

את הספר יקראו משוררות אהובות על אורית, מתחילתו ועד סופו, מבלי להוסיף על הנאמר בו.

משתתפות: אורית גידלי, מאיה וינברג, אורית מיטל, יעל סטטמן, תהל פרוש, נעם פרתום, שרי שביט, יערה שחורי ונועה שקרג'י

תאריך: 4/4

שעה: 20:00

מקום – מקום לשירה, המערבים 9, ירושלים

כניסה ללא תשלום

על הספר

לקריאה על הספר והזמנה בהנחה באתר

יום פתוח בבית הספר לאמנויות המילה // יום שישי, 1.04.22, 13:00-10:00

יום פתוח בבית הספר לאמנויות המילה // יום שישי, 1.04.22, 13:00-10:00
יום פתוח בבית הספר לאמנויות המילה
01.04.2022| יום שישי | 13:00-10:00 | רחוב המערבים 9, ירושלים

לקראת ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"ג, בית הספר לאמנויות המילה מבית מקום לשירה פותח את שעריו ומזמין אתכם ואתכן ליום פתוח במעוננו – רחוב המערבים 9, ירושלים. ביום הפתוח נתנסה יחד בכתיבה, ביצירה ובמחשבה משותפת, הייחודיים לחוויית הלמידה אצלנו.

מה בתכנית?
✦ סדנת כתיבה בהנחיית רוני ניניו, מורה בקורס "כתיבה דרמטית"
✦ מפגש עם גלעד מאירי ונועה שקרג'י, מנהלי בית הספר
✦ מפגש עם מורי בית הספר: צרויה להב, יונתן ברג ומורן שוב

בית הספר לאמנויות המילה הוא מוסד גבוה ליצירה ספרותית, אשר מספק מענה ליוצרים שאינם מעוניינים בסדנאות כתיבה קצרות טווח או במחקר אקדמי, אלא מבקשים לפתח את יצירתם באופן מעמיק וממושך – במשך שנתיים רצופות. המבנה הייחודי של בית הספר ואופי הלימודים הם ראשונים מסוגם בישראל. הלימודים בבית הספר פורשים בפני התלמידים מניפה רחבה של סוגות: שירה, מחזאות, פרוזה, פזמונאות, תרגום ועוד. המורים שלנו הם מיטב היוצרים והיוצרות בתחומם/ן: יונתן ברג, צרויה להב, חגי ליניק, טינו מושקוביץ, רוני ניניו ועוד.
הקבלה לבית הספר מותנית בשליחת תיק עבודות ובראיון אישי.

בוגרי בית הספר מספרים על חווית הלימודים

יש מקום למילים שלכם.
ההרשמה לשנת הלימודים תשפ״ב בבית הספר לאמנויות המילה בעיצומה.
לפרטים נוספים והרשמה

בוגרי בית הספר לאמנויות המילה מספרים על זה

כבר למעלה מ-7 שנים שבית הספר לאמנויות המילה מעניק לכותבות וכותבים צעירים תשתית מקצועית להתפתח כאנשי ספרות. תוכנית הלימודים בבית הספר בנויה כמניפה של תחומי כתיבה מגוונים, במטרה להכין את היוצרים לשדה הספרות העכשווי, להעניק להם כלים רבים להתמודד עם המומחיות הז׳אנרית הייחודית לכל אחד ואחת מהם, ולסייע להם לגבש את עצמם כיוצרים מולטי-דיסציפלינריים במציאות שדורשת מחשבה רב-תכליתית.

הגישה הרב-תכליתית של אמנויות המילה מכתיבה את תוכנית הלימודים. כל השיעורים הם סמסטריאלים ומאפשרים להתנסות במגוון ז׳אנרים. זהו ביטוי לרוח התקופה, בה לעתים קרובות היוצרים נדרשים להיות מיומנים בסוגות ספרותיות שונות.

בית הספר לאמנויות המילה הוא מפעל ספרותי של מקום לשירה. היתרון בכך עבור התלמיד הוא שאמצעי הייצור הספרותיים – ההוצאה לאור, כתבי העת, הפסטיבלים הספרותיים ועוד – הם פוטנציאל העומד לרשות הקהילה בטווח הקצר והארוך.

ההרשמה ליום הפתוח לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה. לפרטים נוספים והרשמה, ראו כאן: https://tinyurl.com/ju9dsk8

רבים/ות מהתלמידים והתלמידות של בית הספר מתפתחים בעקבות הלימודים לעשייה ספרותית משמעותית: הוצאת ספרי שירה, כתיבה ועריכה בכתבי עת, השתתפות במיזמים ספרותיים. הנה כמה מהם/ן מספרים על חווית הלימודים בבית הספר לאמנויות המילה:

ספיר יונס, משוררת, הוציאה את ספרה "אלו אינדיגו" בשנת 2021 בהוצאת מקום לשירה:

בתשע בבוקר של יום ראשון כבר התחיל השיעור. השארנו מאחור כל אחד את מה שהשאיר. לכמה שעות זה היה רק אנחנו במפגש חזיתי עם השירה, הפרוזה, השפה, הדמיון.

היינו אלה שרוצים להיות טבולים בעולם הזה.

הגעתי למקום לשירה עם תחושה לא מבוססת שהדברים צריכים להיכתב.

מצאתי בית, שפה משותפת שקודם לא הכרתי וגיליתי שאני דוברת אותה.

לא יכולתי לעשות את זה אחרת, לצבוע את השירה בצבע בהיר וברור. שהוא שלי.

נועה וגלעד זיהו את מה שאני לא ידעתי לומר, והמורים, כל אחד ואחת נתן ונתנה מעצמם קולות שמלווים אותי עד היום.

הכתיבה מאפשרת לי להיות במגע ושיח עם העולם. הלמידה במקום לשירה הייתה להבין איך לשמוע את הקולות, איך להקשיב להם, איך לדבר איתם, איך לנהל איתם דיאלוג.

ספיר יונס, משוררת

נועה ברקת, משוררת, סופרת ועורכת. הוציאה שני ספרי שירה בהוצאת מקום לשירה: "שומרת לילה" (2017) ו"הביתה". בעלת "אדמה – בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת".
הייתי בת 53 כשהתחלתי את לימודי בבית הספר לאמנות המילה, במחזור הראשון, לפני שש שנים. כבר הייתי עורכת ספרים מיומנת ומו"לית והמניע הראשי שלי ללימודים היתה הכתיבה האישית שלי. תוכנית הלימודים היתה עשירה ומגוונת והפגישה אותי עם תחומים שלא הכרתי, כמו דיבור והגייה, כתיבה לילדים ותרגום. מיד בהתחלה הרגשתי פרץ יצירתי שהבשיל לספר שירי הראשון, למחזה שהעליתי בפסטיבל שייח אברייק בטבעון ולרומן, ומאוחר יותר לספר שירים שני. הלימודים גם עזרו לי למתג את ההוצאה לאור שלי, ולהבין יותר את הקונטקסט ורוח התקופה בכל הנוגע לכתיבה והוצאה לאור.

תחום נוסף שמשפיע עלי עד היום הוא המפגשים השבועיים עם היוצרים, הרגשתי שבכך זכיתי להכיר מגוון של כותבים וכותבות, ליצור קשרים ורשת של אוהבי קריאה וכתיבה.

התמהיל של תחומי הלימוד והעובדה שהמורות והמורים הם אנשי כתיבה בעצמם, השאירה בתוכי מצע של חוויות והשראה שמלווים אותי עד היום בתודה עמוקה. זה לא מובן מאליו שבית הספר קם וממשיך לפעול באווירה של אנטי-קריאה וכתיבה והתמחות בתחום אחד.

צבי שטיינר, בתהליכי הוצאה לאור של ספר ראשון.
הבית ספר עבורי הוא כמו משפחה, מאד נהניתי התרגשתי והחכמתי בחיים בכלל וביצירה בפרט, אודות לחממה המדהימה שהמקום הזה מציע.
המעטפת של הצוות, המורים והתלמידים שמסביב אפשרו לי כיוצר לבחון את היצירה שלי למול טקסטים רבים ומגוונים ולמול תגובות וביקורות של אנשים שהכתיבה היא בראש מעייניהם.
בסופו של דבר בזכות הבית ספר ובליווי צמוד שלו אני זוכה גם להשלים את התהליך האינטנסיבי והפורה שעברתי, החל מחשיפת שירים ראשונית לעיניים אחרות ועד הוצאת ספר שירה משלי לעולם.

בת שבע דורי, משוררת ויוצרת, מנחת סדנאות כתיבה, ספר שיריה הראשון, "נפש, חשבון" (הוצאת מקום לשירה, 2015) זכה בפרס הליקון ע"ש רמי דיצני למשוררים בתחילת דרכם (2015).

שמי בת-שבע דורי ואני בוגרת המחזור הראשון של בית הספר לאמנויות המילה (2017). מעבר להתנסות מרחיבת הדעת של לימוד וכתיבה בז'אנרים שלא הייתי מורגלת בהם (מסה, ביקורת שירה, פרוזה, מחזאות, סיפור ילדים, פזמונאות, מערכון סטנדאפ, תסריטאות, שירה חישובית ועוד), קיבלתי כלים יקרי ערך כמתרגמת ועורכת שירה בקורסי התרגום מעוררי ההשראה בהנחייתם של ד"ר יותם בנשלום ורותם עטר ובקורסי עריכת השירה בהנחייתן של ליאת קפלן וד"ר אורית מיטל. היציאה מאזור הנוחות שלי ככותבת, ההשראה שבלימוד ממושך בחברת כותבים נוספים והחשיפה למגוון ז'אנרים וטקסטים הפכה אותי לכותבת וקוראת מיומנת יותר. בית הספר לאמנויות המילה היה עבורי מרחב בטוח, תומך ומצמיח.

נצר לאו, משורר

למקום לשירה הגעתי בטעות. יום אחרי שהתחילה שנת הלימודים שוטטתי ברשת ונתקלתי בתכנית הלימודים של בית הספר לאמנויות המילה. נרשמתי מיד, תוך יום נקבע לי ראיון וכבר בשיחה הראשונה עם נועה וגלעד הבנתי שאני נכנס לחוויה שתשנה אותי.
החיוך, הקשב, העדינות והזהירות שבה עוסקים במילה הכתובה לא מפריעים לדרישה הגבוהה למחויבות האמנותית ולרצינות כלפי מלאכת הכתיבה ומורכבותה.
אחד הכוחות המיוחדים של בית הספר הוא מציאת השותפים לדרך. החבורה שאיתה למדתי ממשיכה עד היום להיות בקשר, להיפגש, לכתוב יחד ולשוחח על ספרות.

אלון רוזן, חבר מערכת בכתב העת "קורים" של בית הספר

בלימודים בבית הספר זכיתי להתנסות בכתיבה בשלל סגנונות וצורות שהעשירו את הכתיבה שלי והפכו את היד לקלה יותר על העט. קיבלתי מהחברים והמורים משובים שעזרו לי להבין מה הצדדים החזקים שלי, איפה אני יכול להשתפר, ואיך. כתבתי משבוע לשבוע וכך לאורך שנתיים התקדמתי במסע לזיקוק קול הכתיבה שלי. נהנתי מאוד מהלימודים, כיף להיות מוקף בחברים ובמורים שמונעים מתוך אהבה גדולה לעשייה שלהם ושמחים לחלוק איתך את האהבה הזו.

תהילה סולטנה שפר. צילום: מרים בוקמן.

תהילה סולטנה שפר, סופרת

בית הספר לאומנויות המילה הוא מקום ייחודי בנוף המקומי, בין סדנאות הכתיבה לחוגי הספרות. לשם לקחתי את עצמי כשרציתי להעמיק בעולמות הכתיבה, ולאתגר את עצמי בתוכנית מחייבת ורצינית. הקורסים השונים והמגוונים העבירו אותי מסע והביאו אותי לבחון שוב ושוב את עצמי ככותבת, עד לזיקוקו של קול אישי. בית הספר תומך בתלמידים גם לאחר סיום לימודיהם, והתחושה היא שנוצרת כאן קהילה ירושלמית של סופרים ומשוררים, שנושאים יחד בשורה ספרותית אחרת.

מילכה שמואלביץ', בתהליכי הוצאת ספר לאור

זו הייתה חוויה גדולה להתנסות בכל תחומי הכתיבה, כולל ז׳נארים שפחות הכרתי.
חוויה גדולה ללמוד ממורים שהם בעצמם סופרים, משוררים, עורכים ברמה גבוהה, באווירה חיובית ביותר.
הייתה לי הרגשה שאין שיר שהוא לא טוב, אלא יש שירים שצריכים עבודה. למדתי לעבוד בצורה מדויקת.
קיבלתי גם מבית הספר את הכלים להיכנס לעולם הפרסום. זה נתן לי להרגיש שהטקסט ״חייב״ לצאת החוצה כי הוא חומר חי.
יחד עם ידע, קיבלתי את החיות שמאפיינת את בית הספר הזה.

משה דיבו, חונך בבית הספר

שמי משה דיבו ואני בוגר מחזור ד' של בית הספר לאומנויות המילה. הלימודים בבית הספר מגוונים מאוד. זכיתי להתעשר מקורסים בכתיבת שירה, פרוזה, מחזאות, תסריטאות, סיפורי ילדים אומנות קול ועוד. לכל קורס ולכל מורה יש את הצבע המיוחד שלו, ודרך קשת הצבעים מתגלית הקול המיוחד והאישי שלי. כי זה הדבר המשמעותי ביותר שקיבלתי ממקום לשירה – מסע שבמהלכו (כי עודנו מתמשך) מגלים קול אישי. הדבר השני שקיבלתי מהלימודים במקום לשירה הוא תחושה של בית. מקום לשירה מעניק תחושה של שייכות, אכפתיות ואמון. יש שיח בגובה עיניים עם המנהלים, הכיתות קטנות ופתוחות, ויוזמה מקרב התלמידים מתקבלת בברכה. מקום לשירה יוצר קהילה חמה לאומנים צעירים, וזהו מתנה גדולה לכל אמן או אמנית בראשית דרכם.

יפה שלומוביץ, משוררת, הוציאה שני ספרי שירה: "קורות הבית", בהוצאת מקום לשירה (2016), ו"אבן על אבן" בהוצאת עמדה (2019).

הייתי תלמידת המחזור הראשון בבית הספר הגבוה לאומנויות המילה.
בתקופה הזאת עשה בית הספר את צעדיו הראשונים. אנחנו, מקבץ מגוון, אקראי, רב גילאי של כותבים וכותבות מרחבי כל קשת אפשרית, חזינו בהתגשמות החלום הגדול של גלעד מאירי ונועה שקרג'י וחווינו אותו על בשרנו במובן הטוב והמטיב.
החלום להקים בית בירושלים שילווה את תהליך הכתיבה של מי שרוצים וחפצים להתקדם בתחום הזה, בית שימשוך אליו כוחות רציניים, רעננים, חדשניים ומשפיעים, קרם עור וגידים לנגד עינינו ועתה הוא ניצב ועומד במלוא תפארתו.
במהלך שתי שנות הלימוד בבית הספר נחשפנו לסוגות שונות של כתיבה בסדנאות שהן מן הטובות. לצידנו עמד צוות של מנחים ומנחות ממיטב כוחות היצירה בארץ. קשרים יפים ואמיצים נרקמו בינינו, שדה פורה שממשיך לגדל להצמיח.
לי באופן אישי היה "מקום לשירה" בית גידול חם, תומך ומעצים.
גלעד ונועה ליוו את תהליך הוצאת ספר שירי הראשון בדרך אותה אני מאחלת לכל מי שחפץ או חפצה בהוצאת ספר לאור.

 

ננופואטיקה 29, מסביב לעולם 2

ננופואטיקה 29 – מסביב לעולם 2
עורך: גלעד מאירי

להזמנה בהנחה בחנות האתר

גרגורי אוֹר
שיר אהבה

מטוֹס דּוּ-כְּנָפִי שָׁחוֹר מִתְרַסֵּק לְתוֹךְ חַלּוֹן
הַמִּסְעָדָה. הַטַּיָּס יוֹרֵד,
מֵסִיר אֶת קַסְדַּת הַעוֹר.
הוּא מוֹשִׁיט לִי אֶת טַבָּעַת הַיַּרְקָן שֶׁל סָבָתִי.
לֹא, אֵלֶּה שְׁתֵּי בֵּיצִים שֶׁל אֲדֹם הֶחָזֶה
וּמִסְפָּר טֶלֶפוֹן: שֶׁלָּךְ.

מאנגלית: יעל גלוברמן

הישראלים אוהבים את אווירת וריח החו"לין, אך גם אוהבים לשמוע עברית בניכר, גם אם לא בהכרח להיחשף בפני ישראלים אחרים. לנוכח השירה המעולה והמכושפת בננופואטיקה 29 ייתכן שהעברית מצליחה לשחזר את הסינתזה הזאת: לנכוח במחוזות אקזוטיים בעולם, אך להרגיש באיזור נוחות עברי, בבית. ננופואטיקה 29 מעניק חוויית חירות של יציאה מהקופסה, התאווררות ונגיעה בעוצמתה המחייה של הזרות. המסע הלוויני של מסביב לעולם 2 הוא חלק מהמאמץ היצירתי ליצור שגרת תרגומים מהנה ומלמדת עבור הקורא העברי.

מסביב לעולם 2 ממשיך את מסורת גיליון התרגומים לרגל יום השירה הבינלאומי (21.3), אשר נחגג בישראל אף באמצעות פסטיבל השירה הבינלאומי 3 של מקום לשירה. הגיליון מציג תמונה של שירה מערבית עכשווית ומאזן בין "קלאסיקות" למשוררים, אשר לקורא העברי הם אנונימיים. לדוגמה, מופיעים שני נובליסטים (שיימוס היני, פבלו נרודה) ומבכירי השירה האמריקאית (רוברט בְּלַיי, ג'ון ברימן, צ'רלס ברנסטִין, אלן גינזברג, ליזל מולר, סילביה פלאת'), הספרדית (פדריקו גרסיה לורקה, פדרו סָלינַס), הבריטית (ג'ון בֶּטְגֶ'מֶן, דילן תומס), האירית (פול מלדון, טוני קרטיס) והפולנית (אדם זַגָייבסקי, אווה ליפסקה). לצידם משוררים יחסית פחות מוכרים, חלקם צעירים (אדריאן סו, אוּבָּה קריסטינה עלִי פַרַע', לורה פוֹלִי, ג'רלדין קונלי, ג'יין קניון, ג'יימס קרוז, חוזה אנטוניו רודריגז). גם ויין קופר הוא שם פחות מוכר, אולם שירו Fun"" (שתורגם על ידי ליאור מעין) עובד על ידי שריל קרואו ללהיט זוכה הגראמי "All I Wanna Do", כנראה שיר המשוררים הנשמע ביותר בארה"ב. גם בגזרת המתרגמים יש שילוב בין ותיקים (דרור בורשטיין, עידן בריר, יעל גלוברמן, יהודה ויזן, רפי וייכרט, דורית ויסמן, טל ניצן, ערן צֶלְגּוֹב, ליאור שטרנברג) לצעירים (עמית בן עמי, יובל יבנה, דניאל עוז, מרב פּיטוּן).

בגיליון יש 62 שירים מאת 51 משתתפים: 33 משוררים ו-18 מתרגמים. הוא כולל תרגומים משש שפות שונות (אנגלית, ספרדית, פולנית, סינית, איטלקית, ערבית) ומ-10 מדינות שונות (איטליה, אירלנד, ארגנטינה, ארה"ב, בריטניה, סוריה, סין, ספרד, פולין, צ'ילה), כאשר הרוב מהשירה האמריקאית.

ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 19 ספרים, האחרון שבהם הוא הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת (מקום לשירה 2022). מנהל שותף של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה עם נועה שקרג'י.

 

אוי מאמא / יורם ורטה

מתוך מילים אחרונות: "אֲנִי שׁוֹכֶבֶת קַלַּת תְּנוּעָה"

אִמֵּךְ שָׁכְבָה יוֹמַיִם בַּמִּטָּה מִתַּחַת לְאִמָּהּ
לְהָקֵל אֶת נְשִׁימוֹת גְּסִיסָתָהּ

זֶה הָיָה בְּתֹם פּוֹגְרוֹם וְאַתְּ תִּינֹקֶת עַל יָדֶיהָ
שֶׁרָאֲתָה בַּדֶּלֶת קוֹזָק יוֹרֶה לַמָּוֶת בְּאָבִיהָ

אֲנִי עוֹקֵב אַחֲרֵי נִיד מִתַּחַת לָעַיִן שֶׁלָּךְ זָע לָךְ שְׁרִיר
"גְּרִימָסָה" בִּשְׂפַת הָאֵם

הַמִּלָּה שֶׁבָּהּ הִבְחַנְתְּ אֵצֶל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלָּנוּ
בֵּין עֲוִית פֶּה לֹא רְצוֹנִית לְחִיּוּךְ שֶׁל מַמָּשׁ

מַה בִּכְלָל רְצוֹנִי עַכְשָׁו מָה רְצוֹנֵךְ כָּעֵת
שֶׁדָּרוּשׁ רַק חַמְצָן וּמִסְתַּמֶּנֶת דֶּרֶךְ לָצֵאת

כְּמוֹ יְקִיצָה בִּצְעָקָה מֵחֲלוֹם בַּלָּהָה אַתְּ תֵּצְאִי מִכָּאן
לָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

שְׁלשֶׁת יְלָדַיִךְ יַעַמְדוּ מִשְׁתָּאִים לְקַלּוּת הַתְּנוּעָה
שָׁלשׁ פְּעָמִים הֵם יָרִיעוּ בְּיַחַד הִיפּ הִיפּ הוּרֵי

מתוך מילים אחרונות:

"כָּל הַלַּיְלָה רָאִיתִי מִשְׁפָּטִים
פְרָאזוֹת עוֹבְרוֹת מוּלִי וְנֶעֱלָמוֹת
עִנְיָנִים לֹא חֲשׁוּבִים לֹא קְשׁוּרִים
כָּל אֶחָד קָרוֹן לְעַצְמוֹ
נָעִים בִּמְהִירוּת עַל אוֹתוֹ פַּס.
לֹא יָכֹלְתִּי לְהַפְסִיק לִקְרֹא
לִפְנוֹת בֹּקֶר קָרָאתִי לָאָחוֹת
וְהֶרְאֵיתִי לָהּ מַה קּוֹרֶה
הִיא סוֹבְבָה כַּפְתּוֹר וְזֶה נִפְסַק.
אַתָּה יוֹדֵעַ כָּאן הֵם בֶּאֱמֶת
יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת הַכֹּל".

אוי מאמא הוא ספר שיריו השישי של יורם (יוריק) וֶרֶטֶה. זהו ספר אוטוביוגרפי בעיקרו המתעד כיצד המחבר מלווה את שלבי חייה האחרונים של אימו ובאמצעות זאת את מערכת היחסים ביניהם. זו פרידה מאם אהובה הכוללת: תיאורים קונקרטיים מבית החולים, לוויה, שלבי אבל ומבט רטרוספקטיבי על רגעים אינטימיים, יומיומיים ומכוננים בקשר. לדוגמה, תיאור ביקורה של אימו בבית חולים לאחר שהמחבר נפצע בקרב בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. נקודת המבט של המחבר משלבת בין רוך וגעגוע לבין עקיצות הדדיות, לעיתים אירוניות, דינמיקה המבטאת קשר המכיל מורכבות כלומר, קירבה. עמדה בשלה זו באה לידי ביטוי בעיצוב פואטי חם, אך חף מסנטימנטליות. התיאורים הקיומיים המאופקים אינם ביטוי של ניכור, אלא של כיבוד אם: המשורר איננו עושה שימוש מניפולטיבי, סוחט דמעות בסיטואציה הפרטית הטעונה, אלא מעצב אותה באמצעות שליטה לשונית וספרותית וירטואוזית, מה שמעניק לה מעמד אוניברסלי ומיתי. לכן זהו ספר שירה אותנטי, מרגש ובעל עוצמה. כתב היד של הספר זכה במענק קרן רבינוביץ'.

ורטה יליד ירושלים (1954) הוא מורה ומרצה. זכה בארבעה פרסים ספרותיים: נוימן לספר ביכורים (1979), ברנשטיין (עבור ביקורת ספרות; 1997), פרס ראש הממשלה (1998) ודוליצקי (2016). מתגורר בכליל מ-1986.

להזמנת הספר בחנות האתר בהנחה של 30%