חדש: הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת / גלעד מאירי

מנוחה נכונה

בְּיָד אַחַת נָשָׂאתָ
עַל טַס חֶרֶס אַרְמֶנִי
פַּרְטִיטוּרַת פְּלָחִים
מִפֵּרוֹת הָעוֹנָה.
בְּחַדְרִי עַל שֻׁלְחָנִי
הִנַּחְתָּ אוֹתָם סְדוּרִים
פְּרוּסִים כְּדַפִּים עַל כַּן
וְהִזְמַנְתָּ אֶת חֲבֵרַי מֵהַשְּׁכוּנָה,
מְכוּרֵי שׁוֹקוֹלָד פָּרָה,
יְלִידֵי הַבִּיסְלִי,
טוֹרְפֵי טוֹפִי
בִּתְנוּעַת קֶשֶׁת קְטַנָּה
שֶׁל מָאֶסְטְרוֹ לֶוַנְטִינִי
"נָא" —
בֵּין שְׂפָתֶיךָ הִדְהוּד
שֶׁל מַקָּף שָׁתוּק,
שַׁרְבִיט נִצּוּחַ
שֶׁנּוֹתֵן קְיוּ לְבִצּוּעַ.

לְאַחַר כְּאַרְבָּעִים שָׁנִים
גּוּפְךָ אַנְפְּלַאגְד
עַל מַגַּשׁ מִטָּה הִידְרָאוּלִית
בַּמַּחְלָקָה הָאוֹנְקוֹלוֹגִית.
הַנֶּצַח מֻזְמָן בְּקִדָּה קַלָּה
לְהִתְכַּבֵּד בְּנוֹכְחוּתְךָ הַמְּלֵאָה.

נָשָׂאתִי אוֹתְךָ בְּיָד אַחַת,
קְלַאסִיקָה עַל אֲלוּנְקָה,
לְמִשְׁמֹרֶת הָאֲדָמָה בַּחֶלְקָה
שֶׁל יַקִּירֵי עִיר דָּוִד, שֶׁחָלְקָה
כָּבוֹד לַמַּהְפְּכָן מִשְּׁכוּנַת הַפַּחִים,
שֵׁיח' שְׁכוּנוֹת הַמְּצוּקָה.
הֻטְמַנְתָּ בְּקֶבֶר שָׂדֶה, אָבִי,
תָּו בְּתֵבַת רְגָבִים
וּבָאֲוִיר מֵעָלֶיךָ צֵל קֶשֶׁת שֶׁקֶט נָע
מַטָּה שְׂמֹאלָה יָמִינָה מַעְלָה
תָּוָה מֶחֱוָה קוֹנְצֶרְטִית אַחֲרוֹנָה —
"נָא".

זה רַע

מִתֹּרֶן הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל כִּתָּה אָלֶ"ף
יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה, לֹא מְיֻשֶּׁבֶת
וְהַשָּׁמַיִם צְרִיף צָהֹב מִתְקַלֵּף,
בֵּית הַקַּיִץ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.
אֲנִי לָבוּשׁ כָּחֹל, מְשַׂחֵק לְבַדִּי
מוּל בֵּיתִי עַל דֶּרֶךְ לְלֹא מוֹצָא.
מַרְבִּית תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה חֲשׂוּכֵי
מְכוֹנִיּוֹת וְהַכְּבִישׁ שֶׁטַח הֶפְקֵר לִילָדִים.
שְׂדוֹת הַבּוּר שֶׁל קָטָמוֹן
מִשְׂתָּרְעִים עַד מִנְזַר סַן סִימוֹן,
תְּאֵנִים, סַבְּרֶסִים, סִירוֹת קוֹצָנִיּוֹת
מִתְעַקְּלִים בֵּין שִׂרְטוֹנֵי טֵרָסוֹת.
צָעִיר צָנוּם בְּנַעֲלֵי הִתְעַמְּלוּת,
צְרוֹר צַעֲדֵי קְפִיץ מִתְקַדֵּם בְּקַלּוּת
לְכִוּוּנִי. קְלַסְתְּרוֹן אָפְנַת 1971,
אֶשְׁכּוֹל תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרִים שָׁמוּט,
טִי שִׁירְט לָבָן פָּשׁוּט, גִּ'ינְס פַּעֲמוֹן
שָׁחֹר. "רוֹצֶה לְשַׂחֵק?" מַכְנִיס יָד
לַכִּיס, "בּוֹא, אֲנִי אַרְאֶה לְךָ
מַשֶּׁהוּ יָפֶה". קוֹלוֹ הַמּוּנָף נוֹצֵץ וְחַד
חוֹתֵךְ קְרוּם הִסּוּס. פּוֹנִים לַשָּׂדֶה בְּשׁוּלֵי
הַכְּבִישׁ, כּוֹרְעִים עַל הַבִּרְכַּיִם זֶה מוּל זֶה,
טֶקֶס תֵּה לִבְנֵי שֵׁשׁ, סַנְדָּלַי הַנֻּקְשִׁים
לְעֻמַּת הַקּוֹנְבֶרְס אוֹלְסְטַאר הַגְּמִישִׁים.
רָאשֵׁינוּ מְבַצְבְּצִים מַזִּיעִים מַחֲזִירִים
קַרְנֵי אוֹר מְתַעְתְּעוֹת מִסְּבַךְ בִּצַּת
בַּרְקָנִים סוּרִיִּים סְגֻלִּים עֲסִיסִיִּים.
הִנֵּה הַיֶּלֶד וְהַקּוֹצִים, הַטַּיְים וְהַמַּצָּת.
פִּתְאֹם אֵין לוֹ זְמַן, מְשַׁחְרֵר קְצָת
חֲגוֹרָה, פּוֹתֵחַ רוֹכְסָן
שׁוֹלֵף פִּיפִּי שָׁחוּם, מְלֻכְסָן
מוֹשִׁיט יָד עֲדִינָה רוֹעֶדֶת, "תִּתְקָרֵב".
אֲנִי לֹא מֵבִין לָמָּה דַּוְקָא עַכְשָׁו בָּא לוֹ לְהַשְׁתִּין,
דַּוְקָא פֹּה, קָרוֹב אֵלַי, זֶה יַשְׁפְּרִיץ עָלַי.
מְהֻפְּנָט לְאֵיבָרוֹ גּוּפִי מֻבְרָג לָאֲדָמָה,
עֹגֶן לָכוּד בֵּין סֶלַע לִסְפִינָה.
בְּלִי לְהַבִּיט בִּי הוּא מְמַלְמֵל, "תִּגַּע כָּאן",
אֲבָל יָדַי נְעוּלוֹת בְּקֻפְסְאוֹת מִפְרָקַי, נֵס קָטָן,
בִּמְקוֹם שֶׁתֶן נוֹזֶלֶת לַקַּרְקַע מֻגְלָה לְבָנָה,
אֵיזוֹ מַחֲלָה מְשֻׁנָּה.

האוהבים האחרים

לֶסְקְלִי פָּתַח וְאָמַר:
סוֹטִים יְקָרִים,
גְּבָרִים אוֹהֲבֵי גְּבָרִים
שֶׁאוֹהֲבִים נָשִׁים וּגְבָרִים
שֶׁאוֹהֲבִים נָשִׁים שֶׁאוֹהֲבוֹת
נָשִׁים שֶׁאוֹהֲבוֹת נָשִׁים
וּגְבָרִים אֲנַחְנוּ
מְקֻלָּלִים בִּשְׁמֵנוּ
הַמְפֹרָשׁ יָא
הוֹמוֹ, קוֹקְסִינֶל וּלְהַלֵּל
בְּמִתְרוֹמֵם, אוֹכֵל בַּתַּחַת,
גְּזֵרָה שָׁוָה מִיָּא
עֲרָבִי, אֵיזֶה אַשְׁכְּנַזִּי,
אֲנַחְנוּ שֶׁאֲהוּבֵינוּ
מִשֵּׁבֶט מְצֹרָע,
שֶׁאַהֲבָתֵנוּ מַתִּירָה —
אֲנַחְנוּ יֵצֶר הָרָע

הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת הוא ספר שיריו השביעי של גלעד מאירי. זהו ספר המשקף התפתחות והשתחררות של הפואטיקה של מאירי מהשיר הקצר והגבישי, ובעיקר, מהחיפוש אחרי האידיאה של השיר והחלפתו בהליכה אל עבר השיר הפראי, האקספרמנטלי, הנושם, והמשוחרר. שירי הספר קצרים במפתיע וארוכים במפתיע, משתטים במפתיע, ונזכרים במפתיע. הם נעים על ציר רחב של נושאים וסגנונות, ומעבדים חוויות עתיקות, מן הילדות, בית הספר היסודי, השירות הצבאי, לצד דיברור של חוויות טריות מאוד: מות האב, מגפת הקורונה, המצב הישראלי, וכנהוג בשירת מאירי, כל אלו מלווים במחשבה עמוקה על כתיבה בכלל ועל השירה העברית בפרט.
הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת הוא ספר מחויך, אירוני, חכם, מתבונן ונוגע בלב. מבעד לשירים עולה ועומדת דמותו של דובר קומי טראגי, דובר שמשתחרר מתקוות גדולות לטובת התבוננות משלימה, שמחה, ומקבלת של המציאות. אם השירה על פי רוב היא התמתחות והתמלאות באוויר, הספר שלפניכם הוא ספר נושף, נינוח, רענן, שלו וצוחק. זהו ספר מעורר קנאה בחופש, בקבלת העצמי שבו, במוזר, בפרוע, וביכולת לחבר בין כל הקצוות הללו, לשונית ורוחנית.
ד"ר גלעד מאירי (1965, י-ם), פרסם 19 ספרים, מהם שבעה ספרי שירה ושש אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל (שתי אסופות), בספורט, בבית ספר, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף); ספר שירי ילדים: שובבים שווים, ספר האלפבית החברתי; המשרד לסיפורי הציבור (סיפורים קצרים); פופואטיקה, ספר מסות ומאמרים; תרגום של מבחר שירים מאת המשורר האנגלי גאווין יוּאַרְט. מנהל שותף עם נועה שקרג'י של מקום לשירה וביה"ס לאמנויות המילה.

גלעד מאירי, הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת (עורכת: נועה שקרג'י), מקום לשירה, 2022, 97 עמ', מחיר: 69 ₪. לרכישה בחנות האתר

מתעניינים בבית הספר לאמנויות המילה? למידע והשארת פרטים לחצו כאן
There are no products