בוגרי בית הספר לאמנויות המילה מספרים על זה

כבר למעלה מ-7 שנים שבית הספר לאמנויות המילה מעניק לכותבות וכותבים צעירים תשתית מקצועית להתפתח כאנשי ספרות. תוכנית הלימודים בבית הספר בנויה כמניפה של תחומי כתיבה מגוונים, במטרה להכין את היוצרים לשדה הספרות העכשווי, להעניק להם כלים רבים להתמודד עם המומחיות הז׳אנרית הייחודית לכל אחד ואחת מהם, ולסייע להם לגבש את עצמם כיוצרים מולטי-דיסציפלינריים במציאות שדורשת מחשבה רב-תכליתית.

הגישה הרב-תכליתית של אמנויות המילה מכתיבה את תוכנית הלימודים. כל השיעורים הם סמסטריאלים ומאפשרים להתנסות במגוון ז׳אנרים. זהו ביטוי לרוח התקופה, בה לעתים קרובות היוצרים נדרשים להיות מיומנים בסוגות ספרותיות שונות.

בית הספר לאמנויות המילה הוא מפעל ספרותי של מקום לשירה. היתרון בכך עבור התלמיד הוא שאמצעי הייצור הספרותיים – ההוצאה לאור, כתבי העת, הפסטיבלים הספרותיים ועוד – הם פוטנציאל העומד לרשות הקהילה בטווח הקצר והארוך.

ההרשמה ליום הפתוח לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה. לפרטים נוספים והרשמה, ראו כאן: https://tinyurl.com/ju9dsk8

רבים/ות מהתלמידים והתלמידות של בית הספר מתפתחים בעקבות הלימודים לעשייה ספרותית משמעותית: הוצאת ספרי שירה, כתיבה ועריכה בכתבי עת, השתתפות במיזמים ספרותיים. הנה כמה מהם/ן מספרים על חווית הלימודים בבית הספר לאמנויות המילה:

ספיר יונס, משוררת, הוציאה את ספרה "אלו אינדיגו" בשנת 2021 בהוצאת מקום לשירה:

בתשע בבוקר של יום ראשון כבר התחיל השיעור. השארנו מאחור כל אחד את מה שהשאיר. לכמה שעות זה היה רק אנחנו במפגש חזיתי עם השירה, הפרוזה, השפה, הדמיון.

היינו אלה שרוצים להיות טבולים בעולם הזה.

הגעתי למקום לשירה עם תחושה לא מבוססת שהדברים צריכים להיכתב.

מצאתי בית, שפה משותפת שקודם לא הכרתי וגיליתי שאני דוברת אותה.

לא יכולתי לעשות את זה אחרת, לצבוע את השירה בצבע בהיר וברור. שהוא שלי.

נועה וגלעד זיהו את מה שאני לא ידעתי לומר, והמורים, כל אחד ואחת נתן ונתנה מעצמם קולות שמלווים אותי עד היום.

הכתיבה מאפשרת לי להיות במגע ושיח עם העולם. הלמידה במקום לשירה הייתה להבין איך לשמוע את הקולות, איך להקשיב להם, איך לדבר איתם, איך לנהל איתם דיאלוג.

ספיר יונס, משוררת

 

תמרה יצחק, בוגרת מחזור ו': "בהתחלה חשבתי שאני אגיע לשנה, רק כדי לדחות את הקץ של "הלימודים האמיתיים". לא דמיינתי שאשאר שם לשנתיים, ובטח לא דמיינתי שאתעקש לפתוח שנה שלישית, כי לא הספיק לי. איך אפשר למצות את המקום הזה?
לא הבנתי כשנכנסתי שככה- ככה נראים לימודים. כיתה קטנה ומגובשת שאפשר גם לבכות בה, צוות אוהב ומקצועי ומקיף, התפלספות על ספרות, לאהוב את המשימות לבית, רק לרצות לחזור שוב ושוב.

הכתיבה תמיד היתה חלק בחיים שלי, ולא ידעתי אף פעם איזה חלק היא באמת יכולה לתפוס. אז תודה.
תודה על ההזדמנויות החדשות, על הסבלנות, על האהבה, על האמונות שממלאת מדפים צפופים, תודה על ההומור, על העצות העבודה המעניינות, תודה שראיתם אותנו, שדחפתן אותנו ותמכתן כשפתחנו כתב עת, ועזרתם לי להגיש אותו למענק, תודה שהתאמנתן איתנו על הקראת שירה ועזרתם להגשים חלומות, תודה שאתם רואים אותנו לא רק כתלמידות בהווה ובעבר אלא כשותפות לעולם. לכל מי ששוקלת לתת לעצמה מתנה- לכו ללמוד אומנות." לפוסט המקורי בפייסבוק

נועה ברקת, משוררת, סופרת ועורכת. הוציאה שני ספרי שירה בהוצאת מקום לשירה: "שומרת לילה" (2017) ו"הביתה". בעלת "אדמה – בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת".
הייתי בת 53 כשהתחלתי את לימודי בבית הספר לאמנות המילה, במחזור הראשון, לפני שש שנים. כבר הייתי עורכת ספרים מיומנת ומו"לית והמניע הראשי שלי ללימודים היתה הכתיבה האישית שלי. תוכנית הלימודים היתה עשירה ומגוונת והפגישה אותי עם תחומים שלא הכרתי, כמו דיבור והגייה, כתיבה לילדים ותרגום. מיד בהתחלה הרגשתי פרץ יצירתי שהבשיל לספר שירי הראשון, למחזה שהעליתי בפסטיבל שייח אברייק בטבעון ולרומן, ומאוחר יותר לספר שירים שני. הלימודים גם עזרו לי למתג את ההוצאה לאור שלי, ולהבין יותר את הקונטקסט ורוח התקופה בכל הנוגע לכתיבה והוצאה לאור.

תחום נוסף שמשפיע עלי עד היום הוא המפגשים השבועיים עם היוצרים, הרגשתי שבכך זכיתי להכיר מגוון של כותבים וכותבות, ליצור קשרים ורשת של אוהבי קריאה וכתיבה.

התמהיל של תחומי הלימוד והעובדה שהמורות והמורים הם אנשי כתיבה בעצמם, השאירה בתוכי מצע של חוויות והשראה שמלווים אותי עד היום בתודה עמוקה. זה לא מובן מאליו שבית הספר קם וממשיך לפעול באווירה של אנטי-קריאה וכתיבה והתמחות בתחום אחד.

צבי שטיינר, בתהליכי הוצאה לאור של ספר ראשון.
הבית ספר עבורי הוא כמו משפחה, מאד נהניתי התרגשתי והחכמתי בחיים בכלל וביצירה בפרט, אודות לחממה המדהימה שהמקום הזה מציע.
המעטפת של הצוות, המורים והתלמידים שמסביב אפשרו לי כיוצר לבחון את היצירה שלי למול טקסטים רבים ומגוונים ולמול תגובות וביקורות של אנשים שהכתיבה היא בראש מעייניהם.
בסופו של דבר בזכות הבית ספר ובליווי צמוד שלו אני זוכה גם להשלים את התהליך האינטנסיבי והפורה שעברתי, החל מחשיפת שירים ראשונית לעיניים אחרות ועד הוצאת ספר שירה משלי לעולם.

בת שבע דורי, משוררת ויוצרת, מנחת סדנאות כתיבה, ספר שיריה הראשון, "נפש, חשבון" (הוצאת מקום לשירה, 2015) זכה בפרס הליקון ע"ש רמי דיצני למשוררים בתחילת דרכם (2015).

שמי בת-שבע דורי ואני בוגרת המחזור הראשון של בית הספר לאמנויות המילה (2017). מעבר להתנסות מרחיבת הדעת של לימוד וכתיבה בז'אנרים שלא הייתי מורגלת בהם (מסה, ביקורת שירה, פרוזה, מחזאות, סיפור ילדים, פזמונאות, מערכון סטנדאפ, תסריטאות, שירה חישובית ועוד), קיבלתי כלים יקרי ערך כמתרגמת ועורכת שירה בקורסי התרגום מעוררי ההשראה בהנחייתם של ד"ר יותם בנשלום ורותם עטר ובקורסי עריכת השירה בהנחייתן של ליאת קפלן וד"ר אורית מיטל. היציאה מאזור הנוחות שלי ככותבת, ההשראה שבלימוד ממושך בחברת כותבים נוספים והחשיפה למגוון ז'אנרים וטקסטים הפכה אותי לכותבת וקוראת מיומנת יותר. בית הספר לאמנויות המילה היה עבורי מרחב בטוח, תומך ומצמיח.

נצר לאו, משורר

למקום לשירה הגעתי בטעות. יום אחרי שהתחילה שנת הלימודים שוטטתי ברשת ונתקלתי בתכנית הלימודים של בית הספר לאמנויות המילה. נרשמתי מיד, תוך יום נקבע לי ראיון וכבר בשיחה הראשונה עם נועה וגלעד הבנתי שאני נכנס לחוויה שתשנה אותי.
החיוך, הקשב, העדינות והזהירות שבה עוסקים במילה הכתובה לא מפריעים לדרישה הגבוהה למחויבות האמנותית ולרצינות כלפי מלאכת הכתיבה ומורכבותה.
אחד הכוחות המיוחדים של בית הספר הוא מציאת השותפים לדרך. החבורה שאיתה למדתי ממשיכה עד היום להיות בקשר, להיפגש, לכתוב יחד ולשוחח על ספרות.

אלון רוזן, חבר מערכת בכתב העת "קורים" של בית הספר

בלימודים בבית הספר זכיתי להתנסות בכתיבה בשלל סגנונות וצורות שהעשירו את הכתיבה שלי והפכו את היד לקלה יותר על העט. קיבלתי מהחברים והמורים משובים שעזרו לי להבין מה הצדדים החזקים שלי, איפה אני יכול להשתפר, ואיך. כתבתי משבוע לשבוע וכך לאורך שנתיים התקדמתי במסע לזיקוק קול הכתיבה שלי. נהנתי מאוד מהלימודים, כיף להיות מוקף בחברים ובמורים שמונעים מתוך אהבה גדולה לעשייה שלהם ושמחים לחלוק איתך את האהבה הזו.

תהילה סולטנה שפר. צילום: מרים בוקמן.

תהילה סולטנה שפר, סופרת

בית הספר לאומנויות המילה הוא מקום ייחודי בנוף המקומי, בין סדנאות הכתיבה לחוגי הספרות. לשם לקחתי את עצמי כשרציתי להעמיק בעולמות הכתיבה, ולאתגר את עצמי בתוכנית מחייבת ורצינית. הקורסים השונים והמגוונים העבירו אותי מסע והביאו אותי לבחון שוב ושוב את עצמי ככותבת, עד לזיקוקו של קול אישי. בית הספר תומך בתלמידים גם לאחר סיום לימודיהם, והתחושה היא שנוצרת כאן קהילה ירושלמית של סופרים ומשוררים, שנושאים יחד בשורה ספרותית אחרת.

מילכה שמואלביץ', בתהליכי הוצאת ספר לאור

זו הייתה חוויה גדולה להתנסות בכל תחומי הכתיבה, כולל ז׳נארים שפחות הכרתי.
חוויה גדולה ללמוד ממורים שהם בעצמם סופרים, משוררים, עורכים ברמה גבוהה, באווירה חיובית ביותר.
הייתה לי הרגשה שאין שיר שהוא לא טוב, אלא יש שירים שצריכים עבודה. למדתי לעבוד בצורה מדויקת.
קיבלתי גם מבית הספר את הכלים להיכנס לעולם הפרסום. זה נתן לי להרגיש שהטקסט ״חייב״ לצאת החוצה כי הוא חומר חי.
יחד עם ידע, קיבלתי את החיות שמאפיינת את בית הספר הזה.

משה דיבו, חונך בבית הספר

שמי משה דיבו ואני בוגר מחזור ד' של בית הספר לאומנויות המילה. הלימודים בבית הספר מגוונים מאוד. זכיתי להתעשר מקורסים בכתיבת שירה, פרוזה, מחזאות, תסריטאות, סיפורי ילדים אומנות קול ועוד. לכל קורס ולכל מורה יש את הצבע המיוחד שלו, ודרך קשת הצבעים מתגלית הקול המיוחד והאישי שלי. כי זה הדבר המשמעותי ביותר שקיבלתי ממקום לשירה – מסע שבמהלכו (כי עודנו מתמשך) מגלים קול אישי. הדבר השני שקיבלתי מהלימודים במקום לשירה הוא תחושה של בית. מקום לשירה מעניק תחושה של שייכות, אכפתיות ואמון. יש שיח בגובה עיניים עם המנהלים, הכיתות קטנות ופתוחות, ויוזמה מקרב התלמידים מתקבלת בברכה. מקום לשירה יוצר קהילה חמה לאומנים צעירים, וזהו מתנה גדולה לכל אמן או אמנית בראשית דרכם.

יפה שלומוביץ, משוררת, הוציאה שני ספרי שירה: "קורות הבית", בהוצאת מקום לשירה (2016), ו"אבן על אבן" בהוצאת עמדה (2019).

הייתי תלמידת המחזור הראשון בבית הספר הגבוה לאומנויות המילה.
בתקופה הזאת עשה בית הספר את צעדיו הראשונים. אנחנו, מקבץ מגוון, אקראי, רב גילאי של כותבים וכותבות מרחבי כל קשת אפשרית, חזינו בהתגשמות החלום הגדול של גלעד מאירי ונועה שקרג'י וחווינו אותו על בשרנו במובן הטוב והמטיב.
החלום להקים בית בירושלים שילווה את תהליך הכתיבה של מי שרוצים וחפצים להתקדם בתחום הזה, בית שימשוך אליו כוחות רציניים, רעננים, חדשניים ומשפיעים, קרם עור וגידים לנגד עינינו ועתה הוא ניצב ועומד במלוא תפארתו.
במהלך שתי שנות הלימוד בבית הספר נחשפנו לסוגות שונות של כתיבה בסדנאות שהן מן הטובות. לצידנו עמד צוות של מנחים ומנחות ממיטב כוחות היצירה בארץ. קשרים יפים ואמיצים נרקמו בינינו, שדה פורה שממשיך לגדל להצמיח.
לי באופן אישי היה "מקום לשירה" בית גידול חם, תומך ומעצים.
גלעד ונועה ליוו את תהליך הוצאת ספר שירי הראשון בדרך אותה אני מאחלת לכל מי שחפץ או חפצה בהוצאת ספר לאור.

 

מתעניינים בבית הספר לאמנויות המילה? למידע והשארת פרטים לחצו כאן
There are no products