זוכה פרס משוררים בראשית דרכם

“במקדש הזה היחיד, בבשר”, ספר הביכורים של קים מידן, הוא זוכה פרס שר התרבות בקטגוריית משוררים בראשית דרכם התשפ”ב. (להזמנה באתר)

כך כתבו מבקרי השירה על הספר: 

“מידן מטשטשת את הגבול בינה לבין ניקה, מציעה ריפוי לנשי ולעצמה, כאשר מתחברת בשירתה לעוצמתה הארכיטיפית של האם הגדולה, מקור הדברים ומה שמכילם. קו מחבר מתוח בין המיתוס העל-זמני של האלה ניקה כביטוי ארכיטיפי לעצמה נשית, ויופיו הנצחי של הפסל אשר שרד את הניסיונות לנכסו; לבין הפיכתו של הגוף מכלוב למקדש, שאחד מביטוייו הוא ביכולת להזדהות עם היופי (אשר שלא כמו בדוגמאות הקודמות, כאן הוא קד בפניה וחוזר אליה אחר); לבין יופייה ואיכותה יוצאת הדופן של שירת מידן, המתנשאת מכונפת מעל כל מה שאיים לסכור את נפשה ואת פיה”. גיא פרל

“זו אינה שירה וידויית וגם לא מסע טיפולי אל השיקום. ״במקדש הזה היחיד, בבשר״ הוא ניסיון אמיץ לכינון שפה חדשה של הדברים שמטבעם נידונים לאלם. מידן חופרת בכאב לא כדי לדור בו אלא כדי ליילד ממנו ביטוי, שעוד רבים ורבות יודו לה עליו”. בכל סרלואי, מקור ראשון

אַתְּ חַיָּה עִם עַצְמֵךְ בְּרַכּוּת מְסֻיֶּמֶת אַךְ לֹא כָּךְ הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים
כָּל הַדְּבָרִים רַשָּׁאִים לְהֵחָתֵךְ
לַדְּבָרִים יֶשְׁנָהּ דֶּרֶךְ אַכְזָרִית לְהֵחָתֵךְ
שִׂימִי עַצְמֵךְ בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל כְּנֵסִיָּה וְהָחֵלִּי לָנוּעַ כְּמִי
שֶׁלֹּא זָנְחָה אֶת אֱלֹהֶיהָ מֵעוֹלָם
כְּמִי שֶׁתָּמִיד כִּבְּדָה אֶת הוֹרֶיהָ
מֵעוֹלָם לֹא גָּנְבָה לָהֶם שְׁטָרוֹת מֵהָאַרְנָק
כְּמִי שֶׁהִיא טוֹבָה
הַשְּׁקָעִים הַלְּבָנִים בְּרַקּוֹתַיִךְ
נַסִּי לְהַרְפּוֹת מֵהֶם לְרֶגַע
לַטְּפִי עַצְמֵךְ הַחוּצָה מִן הַבּוֹר
הַבִּיטִי אֶל חִוְרוֹנוֹ הַכָּחֹל שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה
הַיּוֹם הַזֶּה הַיָּחִיד
מַגַּע הַשְּׂמִיכָה הַצְּהֻבָּה עַל עוֹרֵךְ כְּשֶׁהָיִית פָּעוֹטָה
הָאֵם הַנִּרְדֶּמֶת שֶׁבַּחֲלוֹמָהּ זָכְרָה לֹא לְהַפִּילֵךְ מֵהַיָּדַיִם
כָּעֵת הַמָּוֶת אוֹרֵב וְאֵינֵךְ סַבְלָנִית לִקְרָאתוֹ
אֵינֵךְ סַבְלָנִית כְּלָל וְאֵינֵךְ טוֹרַחַת עַל הַפְּרָחִים
אַךְ הַפְּרָחִים טוֹרְחִים וּמְטַפְּסִים לְאָרְכֵּךְ
בָּאִים לִנְשִׁיקָה
נַסִּי לֶאֱהֹב דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יָפֶה
שֶׁאֵינוֹ בָּהִיר
נַסִּי לִהְיוֹת חֲלוּלָה וְרֵיקָה מֵעַצְמֵךְ
וְאַחֶרֶת