שׁוּלְחָן הַכְּתִיבָה שֶלֹא כְּמוֹ אִיקָרוֹס, אֲנִי לוֹמֶדֶת לָעוּף עַל הָרַגְלַיִם. לִפְעָמִים עַל אַרְבַּע. בּכָל זֹאת, הָעֶרְגָה אַחַת: בִּשְתֵּי יָדַיִם מִתְהַפְּכוֹת לַחְתֹּר קָרוֹב יוֹתֵר לְמַשֶהוּ בּוֹעֵר - חָמֵש בַּבֹּקֶר וְהָאֲוִיר סוֹעֵר סְבִיבִי. שוּב, מְסֻכָּן לְהִתְקַדֵּם אֶל תּוֹךְ הַיּוֹם כָּחֹל כְּכָל שֶיִהְיֶה. הָאִי הַזֶּה עָשוּי כֻּלּוֹ שְבָרִים חַדִּים. דְּבָרִים שֶנִּטְרְפוּ בּוֹנִים אוֹתוֹ אֲבָל עָלָיו אוּכַל לְהִתְקַיֵּם. אֲנִי שוֹחָה אֶל הַשֻּלְחָן הַמְּשֻנָּן נֶאֱחֶזֶת וְעוֹלָה, מַעֲלָה אֶת כָּל הַגּוּף. אוּלַי הַפַּעַם אוּכַל לִקְפֹּץ בְּלִי לְהַתִּיק אֶת הָרַגְלַיִם מִן הַבַּיִת, מִן הָאַהֲבָה. בֹּא, הַלּוּלְיָן הַפּוֹסֵעַ עַל חֶבֶל הַשִּדְרָה. לֹא מַיִם מַקִּיפִים אוֹתִי, פָּנָיִךְ מַקִּיפִים אוֹתִי מִכָּל הָעֲבָרִים. בַּלַּיְלָה הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ אָחוֹרָה, אֶל מֵעֵבֶר לַכָּתֵף - אִם אֵין לִי הַיְכֹלֶת לשַנוֹת אֶת הָאֱמֶת אֲנִי אֲשַנֶּה אֶת הַמֶּרְחָק אֵלֶיהָ