בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ לְאֵילַת, כְּשֶׁהֵקֵאת / אריה זקס

בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ לְאֵילַת, כְּשֶׁהֵקֵאת יָדִי הַקָּרָה עַל עֲוִיתוֹת גַּבֵּךְ נִקְשְׁרָה בַּעֲצַבִּים חֲזָקִים לְלִבִּי, נִרְצָע, מָכוּר לִתְמוּנַת הָאֱמֶת שֶׁל אִשָּׁה אֵין-אוֹנִים, יְפֵהפִיָּה, וְיָדַעְתִּי, לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לְיָפְיֵךְ מָשָׁל בָּעוֹלָם אוֹ עוֹלָם שֶׁיַּחְבִּיא פְּאֵר כָּזֶה, אִשְׁתִּי הַיָּפָה. כָּךְ גַּם בַּמַּרְאָה.. שִׁפְחָה וָעֶבֶד, הָפַכְנוּ נָסִיךְ וּנְסִיכָהּ הֲפוּכִים, גּוּפוֹתֵינוּ רַכִּים וְקָשִׁים כְּאֶבֶן, גּוּפוֹתֵינוּ קֹבֶץ פּוֹרְנוֹגְרַפְיָה מְעֻלָּה - לְמִלְחֶמֶת הָאַיִן חֲמוּשִׁים, עֲרוּכִים לִשְׁקֹעַ יַחְדָּו בִּתְהוֹם הַהַשְׁפָּלָה.

"כהל" (1988)