|

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה /
יאיר אלדן
 |
וּתְשׁוּבָה
אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה מִתְדַפֵּק בִּי בַּכְּנִיסָה לִמְקוֹם חֶטְאִי. אוּצ'וּבָה
אוּצ'וּבָה נִצְעָק אֵלַי מִן הַשָּׁטִיחַ, אוּצ'וּבָה מִן הַשֻלְחָן
אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה אוֹתִיּוֹת פּוֹגְעוֹת בִּי, וּמִלִּים,
וַעֲלִיבוּת פוֹשָה עַל פְּנֵי רַגְלַי, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה הַדֶּלֶת עוֹד פְּתוּחָה,
רֵיחַ הַכְּלִמָּה עוֹד מִתְפַּשֵּׁט בַּחֲדַר-הַמַּדְרֵגוֹת, אוּצ'וּבָה
אוּצ'וּבַה וִירִיעוֹת מַסְתְּמֵי הַלֵּב מִתְנוֹפְפוֹת אֲחוּזוֹת תְּזָזִית, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה
אֲנִי כּוֹרֵעַ, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה אֲנִי צוֹרֵחַ, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה
יָדִי מַכָּה עַל הָרִצְפָּה, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה, עַל הַסַּפָּה,
עַל הַקִּירוֹת הַמִּתְקַלְּפִים, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה
אוּצ'וּבָה אוּ צ'וּ
בָה אוּ
צ'וּ
בָה.
וּתְפִלָּה
אֱלֹהַי,
לוּ אָחַזְתָּ בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתַי,
מְעַרְסֵל אוֹתִי כִּבְעִינּוּי, הָיוּ
שִֹפְתֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁלִּי
נִקְרָעוֹת, קְרָבַי הַמְזַמְזְמִים
אַשְׁמָה הָיוּ נִפְעָרִים כְּכַוֶּרֶת
שֶנִשְחֲתָה, רַגְלַי הָיוּ נִשְרָכוֹת
כְּגוּף מֻכֵּה רָזוֹן, עֵינַי הָיוּ נִפְעָרוֹת
לַהַשְׁגָּחָה כְּגוֹזָל רָעֵב, גַּם אֲנִי וְגַם
אַתָּה לֹא רוֹצִים שֶׁאֵלֵךְ בְּחֻקּוֹתֶיךָ.
וּצְדָקָה
צִדְקוֹתַי נוֹטְפוֹת אַהֲבָה
עַצְמִית, מַרְעִישׁוֹת
כְּבַלּוֹן רָטֹב, דְּבֵקוֹת אֵלַי,
מִשְׁתַּטְּחוֹת לְפָנַי כְּכֶבֶשׁ,
פַּעֲמוֹנַי מְצַלְצְלִים
וְדִנְדוּנָם מַחֲרִיד כְּמוֹ
שׁוֹט הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא.
לִקְרַאת הַצּוּק,
מַצְחִיק, אֲנִי חוֹשֵׁב עַל
הַיּוֹם-טוֹב שֶׁאֶעֱשֶׂה
לְאוֹהֲבַי.
|

| |