* / שחר ברם

וְלֹא רוֹאִים אֶת הָעֵצִים. אַתְּ שׁוֹמַעַת? בְּצֵל שְׁתִיקוֹת עָצְמוּ מְאֹד הָרְחָשִׁים. אַתְּ שׁוֹמַעַת? חַיּוֹת הַיַּעַר מְשַׂחֲקוֹת בְּנַפָּצִים בּוּם שׁוֹתֵק כָּעֵת אַיַּל שֶׁבַּבּוֹרוֹת תָּעָה בּוּם צוֹחֵק צָבוּעַ שֶׁאוֹתוֹ מָצָא, עֵינָיו כְּבוּיוֹת לְזֹהַר הַגְּוִיּוֹת מִתְרוֹצְצוֹת נִתָּן לִשְׁמֹעַ אַתְּ שׁוֹמַעַת? אֶת הַקְּרִיצוֹת שֶׁל חֲבֵרָיו לַמַּאֲרָב אֵלָיו נָפְלוּ הַגַּמָּדִים. פָּשׁוּט הַחֹשֶׁךְ, הַמְכַסֶּה עַל הַגְּזָעִים, וְכָל הַיַּעַר הַזּוֹעֵם הַזֶּה, צַעֲקוֹתָיו הָאַלִּימוֹת וְהָאִלְּמוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲפֵלָה וְלֹא שׁוֹמְעִים אֶת מְעוֹפָם שֶׁל הַחִצִּים. אַתְּ מַרְגִּישָׁה? אַתְּ הַיַּעַר וְאַתְּ הָעֵצִים.