 |
אִיוָר סִילְט
תירגם מאסטונית והוסיף מבוא: רמי סערי
המשורר האסטוני אִיוָר סִילְט (Ivar Sild) נולד בטאלין בשנת 1977.
הוא למד יערנות במכללה חקלאית, וספר שיריו הראשון, שירים
לא-נבחרים, ראה אור בשנת 1996. מאוחר יותר למד סִילְט שפה
וספרות אסטונית באוניברסיטת טאלין ופרסם שישה קובצי שירה נוספים,
שאחדים מהם זכו לתהודה רבה, בעיקר בזכות התמקדותם בטבע הקרוב ללבם
של אסטונים רבים, ובשל האופן הנועז והישיר, שהמשורר מתייחס בהם למיניות
ההומוסקסואלית. בין ספרי השירה של סִילְט כלולים מכונת הדימויים
(2001), אמונה, טבע, אהבה (2002), דם
כחול ותחליף סם (2003), הַשְׁעָרָה
(2004) ועִם זֶרַע וּלְגַמְרֵי (2006). סִילְט,
העורך אתר ספרות ברשת האינטרנט וכותב בלוג משלו, מתגורר בכפר הקטן
פִּיהָקִילָה, כעשרים קילומטרים מערבה מבירת אסטוניה, והרומאן הראשון
שלו, העיר המחוללת, ראה אור בתחילת 2008.
התוודעתי לשירת אִיוָר סִילְט אחרי פרסום ספרו הַשְׁעָרָה,
ושיריו האמינים ועזי-המבע דיברו מיד ללבי. שנתיים לאחר מכן, פגשתי
את המשורר בסדנת תרגום של שירה הומוסקסואלית, שנערכה בכפר דָנֶה
שבמערב סלובניה ביוני 2007. הסדנה שארכה שבוע נערכה בברכת נציג המכון
לתרגום ספרות סלובנית, המשורר והמו"ל בְּרָנֶה מוֹזֵטִיץ' (Brane
Mozetic), ובתמיכת הארגון "ספרות מעבר לגבולות" (Literature Across
Frontiers). במסגרתה התכנסו שבעה משוררים הכותבים בשפות שונות לתרגם
יחדיו איש משירת רעהו. ההכרות עם סִילְט והידידות שנרקמה בינינו
אפשרו לי לא רק להבין לעומק את שירתו, אלא גם להתוודע לאישיותו המלבבת.
מאז שהתחלתי ללמוד אסטונית עברו יותר מעשרים שנה, אך לראשונה גרם
לי המפגש הבלתי-אמצעי עם אחד מנציגי ספרות המדינה הבלטית הצפונית
לרצות להביא עוד ועוד מתנובת יוצריה אל שפתנו.
כל אחד מן השירים שלהלן לקוח מספר אחר של סִילְט. אם כי בשלושת השירים
גם יחד יש נגיעה בהוויה ההומוסקסואלית, הרי הדגש בכל שיר ושיר שונה.
"הַהֶמְיָה שֶׁל הַטֶּבַע" מקשר בין מאבק המחייה ואילוציו בעולם
האדם העירוני לבין כמיהת המשורר לחירות מינית ולחיים בכפר. "חֹשֶׁךְ
אָפֵל - לְר. הוּנְט 06" דן בבדידות, המנומקת בין השאר בהגירת אסטונים
רבים - במקרה הנזכר בשיר, אהוב המשורר - ממולדתם הענייה אל פינלנד
הסמוכה והמפותחת בהרבה מבחינה כלכלית. SMOKE GOING DOWN מתעד את
התסכול הנובע ממין מזדמן, שהאהבה אינה נלווית אליו כערך מוסף. תרגום
שירת סִילְט, כמוהו כתרגומם של הספרים מדינת גבול
מאת הסופר והמשורר אֵמִיל טוֹדֶה ("הקיבוץ המאוחד", סדרת צפון, 2005)
והקרח והטיטאניק מאת המשורר והוגה-הדעות יָאן קַפְּלִינְסְקִי
("הקיבוץ המאוחד", סדרת צפון, 2008), הנו מבחינתי היענות לאתגר
ספרותי מרתק: פתיחת צוהר נוסף אל יצירתה המתחדשת של אסטוניה - ארץ
שמשוררנו גבריאל פרייל נולד בה, ושאף-על-פי-כן כמעט אינה מוכרת במקומותינו.
הַהֶמְיָה שֶׁל הַטֶּבַע
מִבַּעַד לַחֲרַכֵּי שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר אֲנִי מְפַלֵּס לִי דֶּרֶךְ
כְּמוֹ עֵגֶל שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלַד וּקְלִפַּת בֵּיצָה לְרֹאשׁוֹ
הַרְשֵׁה לִי לָשִׁיר לְךָ אֶת הַזֶּמֶר הַזֶּה
עַל הַבְּדִידוּת
קוֹלוֹת מְאֻבָּנִים מֵעָרֵי הָאֲבָנִים
הֶמְיַת הַשְּׁמָמָה הַנּוֹהֶמֶת
עֲבוֹדָה עֲבוֹדָה עֲבוֹדָה
אֵינִי מֵעֵז הַנָּחָשׁ
נִשְׁאָר עַל הַתְּלוּלִית בִּסְמַרְטוּטֵי דְרָג-קְוִין
עָלַי לְמָרֵק אֶת גּוּף הָאָרָד שֶׁלִּי
וְלִגְרֹר אֶת עַצְמִי לַעֲבוֹדָה
עַל גַּב תּוֹלַעַת כְּרוּב יְרֻקָּה וּמְרֻבַּעַת
שֶׁלֹּא רָאֲתָה כְּרוּב מִיָּמֶיהָ
כְּשֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם
חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת נִנְעָלִים
אֲפִלּוּ חֲרַכֵּי הַשֶּׁמֶשׁ נִסְתָּמִים
הַיְנוּ-הַךְ
לְדִידִי
עֲבוֹדָה עֲבוֹדָה עֲבוֹדָה
לִפְרָקִים (פַּעַם בְּשָׁנָה) אֲנִי בִּטְרַנְס
אוֹ גֶּבֶר בִּשְׂמָלוֹת
תְּכוּפוֹת (אַרְבָּעָה מִשִּׁשָּׁה יָמִים) בִּטְרַנְס
אוֹ עוֹבֵד בְּחֶבְרַת הוֹבָלוֹת
חֲרַכֵּי הַשֶּׁמֶשׁ נִפְתָּחִים לְקַבֵּל
דַּיָּר חָדָשׁ הַמְעַשֵּׁן שׁוֹתֶה
וְצָד נָשִׁים
אֲנִי אָכֵן שׁוֹתֶה
בְּזֶה זֶה מִסְתַּכֵּם
בַּמִּטָּה גְּבָרִים חֲדָשִׁים
אֵיפֹה אַתָּה
בְּשִׁיר הַלְּבֵנִים מֵעָרֵי הָאֲבָנִים
אֵי-אָז תִּפְרֹץ מִשָּׁם הֶמְיָה
הַהֶמְיָה שֶׁל הַטֶּבַע
מתוך דם כחול ותחליף סם, 2003
Ivar Sild: Looduse lumm (Siniveri ja surrogaat, 2003)ff
חֹשֶׁךְ אָפֵל - לְר. הוּנְט 06
אַל תַּעֲזֹב אוֹתִי לְבַד
לִחְיוֹת בְּחֹשֶׁךְ שֶׁאֵין בּוֹ אַף
אוֹת חַיִּים הַדּוֹמֶה וְלוּ בִּמְעַט
לְשֶׁמֶץ אוֹר
הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁבָּאָרֶץ הַזָּרָה
יִהְיוּ פִּילֵי מַרְצִיפָּן כֹּה רַבִּים
שֶׁנּוֹחִיּוּתְךָ וְאֵיבְרֵי הַמִּין שֶׁלְּךָ
יִשָּׁאֲרוּ שָׁם לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף רַב
יַחֲצוּ אֶת הַמִּפְרָץ יִרְאוּ בָּשָׂר
מִדַּלְדֵּל גּוּף תָּלוּשׁ אַתָּה אָרִיס
הַקּוֹבֵעַ לְהִתְנַזֵּר מֵאִטְרִיּוֹת מְתֻבָּלוֹת
וְלִי לֹא נוֹתַר אֶלָּא לְהִתְחָרוֹת כָּאן עַל
הָאֲוִיר הַמַּלְחִיץ שֶׁל עַצְמִי וְשֶׁל זוּלָתִי
אַךְ לַדַּרְק-רוּם לֹא אֵלֵךְ בְּכָל זֹאת
אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּבְתָה הַשֶּׁמֶשׁ
וּרְחוֹבוֹת הָעִיר אָבְדוּ
בֵּין אִם לַיְלָה אוֹ יוֹם
סְבִיבִי בְּדִידוּת
וּבַרְנָשֵׁי רְפָאִים מְחֻרְמָנִים שֶׁשּׁוֹלְחִים יָדַיִם
מִזְּמַן אוּלַי כְּבָר שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים
הָאֻמְנָם נִגְזַר עָלַי לִחְיוֹת
בַּחֹשֶׁךְ לְלֹא אַף קֶרֶן אוֹר
(מתוך הַשְׁעָרָה, 2004)
Ivar Sild: Valgusetu pimedus - R. Hundile 06 (Oletus, 2004)ff
SMOKE GOING DOWN
בַּבֹּקֶר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ
נִשְׁאַר זָר בְּלֶכְתּוֹ מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּבוֹאוֹ
עַל הָרִצְפָּה הִשְׁאִיר אֶת הַסִּיגָרְיוֹת
חֲפִיסָה שְׁתַּיִם
כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ כְּדֵי שֶׁאֶטְעַם
אֲנִי מַדְלִיק בְּמַצָּת פָּשׁוּט
הֲרֵי לָמַדְתִּי כְּבָר לְעַשֵּׁן
נְחָשִׁים אֲפֹרִים זוֹחֲלִים בְּרַחֲבֵי הַחֶדֶר
גַּם אֲנִי עַצְמִי נָחָשׁ
נְחָשִׁים מְסֻיָּמִים מְסֻגָּלִים לַחֲנֹק
אַךְ אֵלֶּה רַק מְדַלְּגִים עַד הָעֵינַיִם
קוֹפְצִים לְתוֹךְ הָאַף
חוּץ מִזֶּה הֵם דַּוְקָא בְּסֵדֶר
לְמָחֳרַת בָּעֶרֶב הָאֲוִיר מַחֲנִיק
הִצְטַבְּרוּ כַּחֲמִשָּׁה-עָשָׂר בְּדָלִים לְבָנִים
עָלַי לִשְׁתּוֹת שְׁתֵּי כּוֹסוֹת יַיִן כְּדֵי לְהַחֲלִים
וַאֲנִי נוֹפֵל וַאֲנִי נוֹפֵל וַאֲנִי נוֹפֵל
מֵהַמִּטָּה נָמוּךְ יוֹתֵר אִי-אֶפְשָׁר
מתוך עִם זֶרַע וּלְגַמְרֵי, 2006
Ivar Sild: SMOKE GOING DOWN (Spermaga ja puha, 2006)ff
רמי סערי, יליד פתח תקווה (1963), פרסם עד כה מספר ספרי שירה, ביניהם כמה, כמה מלחמה, השוגון החמישי וטבעות השנים,
שראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, האחרון ביניהם בפברואר 2008.
כמו כן ידוע סערי בזכות עשרות ספרי הפרוזה והשירה שתרגם משפות רבות ומגוונות כגון פינית, הונגרית, אלבנית, יוונית, ספרדית, פורטוגלית ועוד.
בין תרגומיו הרבים ניתן למנות את תרגומיו לשירתה של המשוררת הפינית סירקה טורקה, שראו אור באנתולוגיה
עמוק בלב היער, שעליה זכה בשנת 2007 בפרס שר המדע והתרבות, ואת תרגומו לפלטרו ואני
מאת חואן רמון חימנס, שעליו הוענק לו פרס טשרניחובסקי בשנת 2006.
שניהם, כמו מרבית תרגומיו, ראו אור בהוצאת כרמל.
רמי סערי הוא דוקטור לבלשנות שמית ועורך סדרת "צפון" של הקיבוץ המאוחד.
|
|
