מעמד המורים / רמי סערי

שׁוּב שָׁלוֹם כִּתָּה אָלֶ"ף אוֹ בֵּי"ת אוֹ גִּימֶ"ל אוֹ זַיִ"ן יוֹ"ד בֵּי"ת: הִגִּיעַ הַזְּמַן לָשׁוּב לַכִּתּוֹת בְּתֹם חֻפְשַׁת הַחֻפְשׁוֹת. כְּמוֹ פֵיָה אוֹ מַשְׁחֶתֶת אֲנִי מַפְלִיגָה מֵחֲדַר הַמּוֹרִים אֶל הַתַּלְמִידִים - עוֹמֶדֶת, יוֹשֶׁבֶת, תָּמִיד מִתְיַצֶּבֶת מוּל שׁוֹפְטֵי הַנֶּצַח שֶׁלִּי. מִשָּׁנָה לְשָׁנָה עוֹבֶרֶת שָׁנָה, אֲבָל עֲדַיִן אֵינֶנִּי זְקֵנָה, וְהַתַּלְמִידִים מִשּׁוּם מָה, בְּכֹל מַחֲזוֹר, תָּמִיד בְּנֵי אוֹתוֹ גִּיל וּבְנֵי אוֹתוֹ קֶסֶם. לֹא אֲכַחֵד: לִפְעָמִים אֲנִי נִשְׁחֶקֶת, לֵאָה, יְגֵעָה אוֹ סְתָם מְאֻבֶּקֶת, חֲדוּרַת חֲשִׁיבוּת עַצְמִית, מִסְתַּחְבֶּקֶת - הֲכִי חָשׁוּב לִהְיוֹת בֵּן אָדָם. אֲנִי אַחַת הַיְלִידִים, מוֹרָה טוֹבָה בֵּין יְלָדִים, אִם לֹא אֶשָּׁחֵק יוֹתֵר מִדַּי, אוּלַי אֲרַכֵּז, אֲנַהֵל, אֲנַצֵּחַ. מִכָּל מָקוֹם, קָרוֹב לְוַדַּאי, שֶׁאֶשְׁתַּלֵּם וְאֶתְמַקְצֵעַ (מִשְׁתַּלֵּם לַמַּעֲרֶכֶת שֶׁאֶשְׁתַּלֵּם, כָּךְ מַשְׁקִּיעִים וַאֲנִי שׁוֹקַעַת.) לֹא רָכַשְׁתִּי אֶת הַשְׂכָּלָתִי בְּאֵיזוֹ אוּנִיבֶרְסִיטָה מְצוּצָה מֵהָאֶצְבַּע: שָׁנִים רַבּוֹת קָרָאתִי, לָמַדְתִּי, רָאִיתִי וְחָיִיתִי אֶת הַחַיִּים. נָכוֹן: מְשַׁלְּמִים לִי שְׂכַר עֲבָדִים, וְגוֹרָלִי תָּלוּי מִן הַסְּתָם בְּוַעֲדוֹת כַּלְכְּלָנִים, בְּהַנְחָתוֹת מִלְּמַעְלָה. אֲבָל מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה כָּאן יוֹם יוֹם חוֹזֵר אֶל כֻּלָּנוּ-כֻּלְּכֶם כְּמוֹ בּוּמֵרָנְגּ. לֹא מְשַׁנֶּה מָה אֲנִי מְלַמֶּדֶת, אֲנִי מְחַנֶּכֶת רַק כְּשֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ. כְּשֶׁתָּבִינוּ לְמַעְלָה שֶׁבְּנֵיכֶם, בְּנוֹתֵיכֶם וְגַם אַתֶּם עַצְמְכֶם תְּלוּיִים בִּי, בְּנָשִׁים וּבִגְבָרִים כָּמוֹנִי, מַשֶּׁהוּ בְּוַדַּאי יִשְׁתַּנֶּה כְּמוֹ גִּילִי הַמִּשְׁתַּנֶּה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, לֹא כְּמוֹ גִּיל הַיְּלָדִים, גִּיל רִנָּה וָאֹשֶׁר, אוֹ-אָז יִתָּכֵן שֶׁאֲתֻגְמַל וְלֹא אֶזְכֶּה רַק בִּגְמוּל הִשְׁתַּלְּמוּת, בְּטַבְלַת הַיֵּאוּשׁ הַקְּטַנָּה שֶׁל הַוֶּתֶק. הַצִּלְצוּל בָּאֹפֶק. אֲנִי מְסַיֶּמֶת. כְּדַאי שֶׁתִּקְּחוּ אֶת זֶה בְּחֶשְׁבּוֹן. יֵשׁ מְקוֹמוֹת מְכַבְּדֵי מוֹרֵיהֶם. אוֹסְטְרַלְיָה לְמָשָׁל. מתוך ספרו הבא טבעות השנים, שאמור לצאת בקיבוץ המאוחד ב 2008.

חזרה למאמר "בוקר טוב אדוני המורה"