המורה לטבע / זביגנייב הרברט

אֵינִי יָכֹל לְהִזָּכֵר בְּפָנָיו הוּא עָמַד גָּבוֹהַּ מֵעָלַי רַגְלָיו אֲרֻכּוֹת וּפְשׂוּקוֹת רָאִיתִי אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב הַקְּטַנָּה הַמִּקְטֹרֶן הָאָפֹר וְהַצַּוָּאר הַדַּק שֶׁאֵלָיו חֻבְּרָה עֲנִיבָה מֵתָה הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהֶרְאָה לָנוּ רֶגֶל שֶׁל פֶּגֶר צְפַרְדֵּעַ שֶׁאִם מַחַט נוֹגַעַת בָּהּ הִיא מִתְכַּוֶּצֶת בַּעֲוִית אַלִּימָה הוּא הִכְנִיס אוֹתָנוּ דֶּרֶךְ מִיקְרוֹסְקוֹפּ מֻזְהָב בְּסוֹד חַיֵּי הָאִישׁוּת שֶׁל סָב-סָבֵינוּ דָּג הַסַּנְדָּל הוּא הֵבִיא גַּרְעִין שָׁחֹר וְאָמַר: קַרְנֵי שִׁפּוֹן בְּעִידוּדוֹ הָיִיתִי לְאָב בְּגִּיל עֶשֶׂר כְּשֶׁאַחֲרֵי צִפִּיָּה דְּרוּכָה צָץ מֵעַרְמוֹן שֶׁהוּשׁרה בְּמַיִם נֶבֶט צָהֹב וְהַכֹּל סָבִיב פָּצַח בְּשִׁיר בְּשָׁנָה הַשְּׁנִיָּה לַמִּלְחָמָה הָרְגוּ אֶת הַמּוֹרֶה לְטֶבַע הַפִּרְחָחִים מֵהַהִיסְטוֹרְיָה אִם עָלָה הַשָּׁמָיְמָה - אוּלַי הוּא מְהַלֵּךְ עַכְשָׁו עַל קַרְנֵי אוֹר גְּרוּבוֹת גַּרְבַּיִם אֲפֹרִים עִם רֶשֶׁת עֲנָקִית וְאַרְגָּז יָרֹק שֶׁמְּדַנְדֵּן מֵאָחוֹר בְּעַלִּיזוֹת אֲבָל אִם לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה- כַּאֲשֶׁר אֲנִי פּוֹגֵשׁ בִּשְׁבִיל יַעַר חֶרֶק שֶׁמְּטַפֵּס בִּכְבֵדוּת עַל תְּלוּלִית חוֹל אֲנִי נִגַּשׁ רוֹקֵעַ בְּרַגְלַי וְאוֹמֵר: - בֹּקֶר טוֹב אֲדוֹנִי הַמּוֹרֶה תַּרְשֶׁה לִי לַעֲזֹר לְךָ אֲנִי מַעֲבִיר אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת וּמַבִּיט אַחֲרָיו אֲרֻכּוֹת עַד שֶׁהוּא נֶעֱלַם בַּחֲדַר הַמּוֹרִים הָאָפֵל שֶׁבִּקְצֵה מִסְדְּרוֹן הֶעָלִים מפולנית: דוד וינפלד מתוך הספר דו"ח מעיר נצורה, ספרית פועלים, 1990