

|


|

השמש /
שארל בודלר
 |
לְאֹרֶךְ הַפַּרְוָר הַמָּט-לִנְפֹּל, חֻרְבוֹת
רוֹכְסוֹת אֶת תְּרִיסֵיהֶן, מִסְתּוֹר לַתַּאֲווֹת,
וְשֶׁמֶשׁ אַכְזָרִי קוֹפֵחַ אוֹר אַלִּים
עַל עִיר כְּעַל שָׂדוֹת, גַּגּוֹת כְּשִׁבֳּלִים.
אֲנִי, אֲשֶׁר נִשְׁקִי הוּא סַיִף-הֲפַכְפַּךְ,
אָרִיחַ חֲרוּזִים בְּכָל פִּנָּה בַּכְּרַךְ,
אֶמְעַד עַל הַמִּלִּים כְּעַל אַבְנֵי-דְּרָכִים,
לֹא-פַּעַם אֲגַלֶּה שִׁירֵי חֲלוֹם שְׁכוּחִים.
אוֹיֵב הַיֵּרָקוֹן, הָאָב הַמְפַרְנֵס,
מָתְנַי-שָׂדוֹת בְּשִׁיר וּבִוְרָדִים שִׁנֵּס;
כַּהֶבֶל דַּאֲגוֹת הַלֵּב בּוֹ מִתְנַדְּפוֹת,
מֹחוֹת וְכַוָּרוֹת גּוֹדֵשׁ דְּבַשׁ-תּוֹעָפוֹת;
בְּבַעֲלֵי-מוּמִים קוֹרֵם בְּשַׂר עֲלוּמִים, -
עוֹשָׂם כַּעֲלָמוֹת - עוֹלְצִים, עוּלֵי יָמִים,
וְלַקָּצִיר מוֹרֶה לִסְפֹּחַ, לְשַׂגְשֵׂג
בְּלֵב-אַלְמָוֶת זֶה, שֶׁלִּפְרִיחָה עוֹרֵג!
עֵת הוּא, כִּמְשׁוֹרֵר, יוֹרֵד אֶל הֶעָרִים,
נֶאֱצָלִים בּוֹ הַנִּקְלִים שֶׁבַּדְּבָרִים.
כְּמֶלֶךְ הוּא פּוֹקֵד, בְּלִי רַעַשׁ וּמְשָׁרְתִים,
טִירוֹת פְּאֵר כְּמוֹ גַּם בָּתֵּי-חוֹלִים פְּשׁוּטִים.
מתוך הספר פרחי הרע, תרגום: דורי מנור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997.
|

| |
|