האהבה מגומגמת / משה בן שאול

הָאַהֲבָה מְגֻמְגֶּמֶת עַל זָוִית פִּי
אַחַר-כָּךְ חוֹמֶקֶת לָאֲדָמָה.
כֵּהֶה מְאֹד בְּרֶגַע זֶה. שְׁאֵלוֹת-פַּחַד
בּוֹנוֹת תְּשׁוּבוֹת מְקֻוּוֹת.
אֶת הֶעָמֹק בִּדְבָרַי אֶזְרֶה לַיּוֹנִים
הוֹלְכוֹת, מְנַעְנְעוֹת רֹאשׁ בִּמְתִיקוּת
שֶׁל אֲמִירַת כֵּן.
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן מִן הַסַּפְסָל הַמִּתְפַּצֵּל
בְּיַרְכְּתֵי זְמַן אָבוּד, בְּעִיר
כֻּלָּהּ מְצוּלוֹת.

חֶמְלָה וּפִנּוּק הֵן הַתְּשׁוּבוֹת הַנּוֹרָאוֹת.
בַּלַּיְלָה אֲנִי טוֹוֶה אוֹתָן בְּקַוֵּי-שְׁתִי-וָעֵרֶב
לְחַמְּמֵנִי
אַךְ שֶׁלֶג דִּמְיוֹנִי
מְכַסֵּנִי עוֹד, מְכַסֵּנִי עוֹד.

מכאן לא מכאן, 2007