הַזָּר / שרון אס

1 בַּקַּיִץ עוֹמֵד הַזָּר בַּשַּׁעַר. מֵאֲחוֹרָיו נִפְרָשׁוֹת גְּלִימוֹת יָם כֵּהוֹת וְרֵיחַ מֶלַח וְעֵץ רָטֹב נוֹשֵׁם מִבְּשָׂרוֹ. מַעֲמַקָּיו קוֹרְאִים לְמַעֲמַקַּי וּשְׁחָפִים צוֹרְחִים. הוּא מְזַמֵּן אֶת עֵירֻמִּי הַגָּדוֹל לַעֲבֹר בְּמֶרְחָבָיו, סְפִינָה חֲלוּלָה עַל שְׂפָתַיִם כְּחֻלּוֹת שֶׁאֵינָן מַסְגִּירוֹת אֶת זַעַם הַטְּבוּעִים. נוֹטֵל אוֹתִי בְּחֹסֶר כֹּל, וּמִתּוֹךְ בּוּרוּת הַשִּׁכְחָה אֲנִי מְנַסָּה לְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַמְּצוּלוֹת, בִּשְׂפַת הַזּוֹרֵחַ בַּחֲשֵׁכָה - בְּתוֹךְ הָרָעָב הַמְּעַרְפֵּל אֶת דַּעְתִּי אֲנִי שׁוֹמַעַת דָּגִים מִתְפַּתְּלִים מִצְּחוֹק בְּיָדָיו - הוּא מַעֲבִיר יָם בִּשְׂעָרִי וּמְגַלֶּה זְרוֹעוֹתַי מַאֲפִירוֹת מִתְּשׁוּקָה וּבוּשָׁה. וַאֲנִי מְמַהֶרֶת לְהָנִיף מִלִּים כְּמוֹ כּוֹסוֹת שֵׁכַר, דְּגָלִים, מוּל צְחִיחוּת הַמַּיִם הָרַבִּים. הָאוֹר הָעַז שֶׁל הָעוֹנָה הַשְּׁחוּנָה עוֹשֶׂה בְּגוּפוֹ דְּבַשׁ שָׁחֹר וּבְגוּפִי מְכַרְסֵם סְבִיב הָעֲצָמוֹת. 2 אָחִי הַיָּקָר, הַתְּשׁוּקָה אָחֲזָה רַכּוֹת בְּפָנַי כְּשֶׁצּוֹתַתִּי לַזְּמַן שֶׁהִתְרוֹמֵם מֵעֵבֶר לַסִּפּוּן מַרְטִיב אֶת הַמִּטָּה בְּיֵאוּשׁ קַר. אָחִי הַיָּקָר, אֲנִי מְפַחֶדֶת לוֹמַר אֶת שִׁמְךָ עַד הַסּוֹף. עַל הַחוֹף, בִּקְצֵה מִגְדָּל מִתְנוֹסֵס פַּעֲמוֹן זָהָב - מְאוֹת שָׁנִים אַף אֶחָד לֹא מַכֶּה עַל הַקֹּר הֶעָנֹג. אַנְשֵׁי הָעֵצִים פּוֹרְשִׂים יָדַיִם יְרֻקּוֹת וּמְמַלְמְלִים בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אוֹר וַאֲנִי רוֹצָה לִשְׁכֹּחַ אֲגַם אָפֹר עָצוּר, שֶׁתַּחַת עוֹרוֹ - שֶׁהַזְּמַן לֹא מוֹתִיר בּוֹ סִימָנִים - מַחְשָׁבָה לֹא מְפֻעְנַחַת. רַעַשׁ צְעָדִים בְּהוּלִים מְהַדְהֵד עַל חוֹמוֹת הָעִיר - מִלְחָמָה מֻכְרֶזֶת בֵּינִי וּבֵינְךָ. בַּרְוָזִים עֲטוּפִים שַׁעֲוָה דַּקָּה לֹא נָסִים מִפְּנֵי סַכִּינֵי הַקֹּר וְרֵיחַ קָפֶה חַם מוֹלִיד תִּקְוָה בָּנוּ, הַכָּנָף הַשְּׁקוּפָה בְּיוֹתֵר, בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן הַקָּצָר בְּיוֹתֵר. בְּעֵירֻמְּךָ הַגָּדוֹל אַתָּה מְסָרֵב לָגֶשֶׁת וְעֵינֶיךָ חֲלָקוֹת מֵאֵפֶר לָבָן שֶׁל אַהֲבָה. מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹנוֹת כֵּהִים, פְּנֵי הַיּוֹם נִמְחָצוֹת. נֶצַח הַהֹוֶה אֵינוֹ יוֹתֵר אוֹ פָּחוֹת מִתּוֹדָעַת-הַכִּלָּיוֹן וְהַצְּחוֹק הָאוֹחֲזִים בָּנוּ מֵעַל תְּהוֹם מֵצֵן שֶׁל תְּשׁוּקָה. מִבַּעַד לְעַרְפֶל הָאַלְכּוֹהוֹל אֲנַחְנוּ רוֹטְטִים חֹם סָמוּךְ לְחֹם, כְּמוֹ סְפִינוֹת אוֹבְדוֹת כָּל אוֹר קָבוּעַ מַטְעֶה אוֹתָנוּ, עוֹשֶׂה עַצְמוֹ בַּיִת: שִׁגְיוֹנוֹת הַקִּרְבָה שֶׁל הַדָּם הַשָּׁחֹר. אָחִי הַיָּקָר, הַאִם אֵינְךָ אֲחִי הַיָּקָר? בְּתוֹךְ חִידַת הַזָּרוּת שֶׁל מִי הַפָּנִים הָאֵלּוּ מֵעָלַי וּמִצְּדָדַי נָמֵר, כּוֹכָב אוֹ פֶּרַח? הַבְּכִי מַכֶּה בַּגּוּף וְהַזְּמַן פּוֹרֵם אֶת הַלֵּב לִכְנִיעָה, לְוִתּוּר עַל הַשֵּׁם. מִמָּחָר בָּאוֹר, בָּרְחוֹב, כָּל נַעַר, אֲחִי, הוּא אַתָּה. וַאֲנִי? אֲנִי רוֹצָה לְחַבֵּק כָּל מִי שֶׁיָּכוֹל לְהָטִיל בְּתוֹכִי צֵל, לִנְשֹׁם רוּחַ. לִתְפֹּס בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁהַזְּמַן מֵשִׁיט בַּאֲדִישׁוּת מֵאֶרֶץ הַחַיִּים לַמֵּתִים לִתְפֹּס בַּכַּף אֶת הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלָה בַּעֲדָהּ פָּנֶיךָ מְחַיְּכוֹת, כְּבָר לֹא נִרְאוֹת מתוך הספר "הזר ואשת החול".