ניצוצות / צ'רלס בוקובסקי


בֵּית הַחֲרשֶׁת בִּרְחוֹב
סָנְטָה פֶה הָיה
הֲכִי טוֹב.
אָרַזְנוּ מִתְקְנֵי תְּאוּרָה כְּבֵדִים אֶל תּוֹךְ
אַרְגָּזִים כְּבֵדִים אֲרֻכִּים
וְאָז שַׂמְנוּ אֶת הָאַרְגָּזִים בַּעֲרֵמוֹת
בְּגֹבַהּ שֵׁשׁ.
אָז הָיוּ בָּאִים הַמַּטְעִינִים
מְנַקִּים לְךָ אֶת הַשֻּׁלְחָן
וְהָיִיתָ עוֹבֵר לַשִּׁשִּׁיָּה הַבָּאָה.

עֶשֶׂר שָׁעוֹת בְּיּוֹם
אַרְבַּע בְּשַׁבָּת
הַתַּשְׁלוּם הָיָה אָחִיד
מַסְפִּיק טוֹב לַעֲבוֹדָה לֹא מִקְצוֹעִית
וְאִם לֹא הִגַּעְתָּ
עִם שְׁרִירִים
הָיִיתָ מְקַבֵּל אוֹתָם דֵּי מַהֵר

רֻבֵּנוּ
בִּטְרִיקוֹ לְבָנוֹת וְגִ'ינְס
סִיגַרְיוֹת תְּלוּיוֹת
מַגְנִיבִים בִּירוֹת
הַהַנְהָלָה מִסְתַּכֶּלֶת
לְכִוּוּן אַחֵר

לֹא הַרְבֵּה לְבָנִים
הַלְּבָנִים לֹא הֶחְזִיקוּ מַעֲמָד:
עוֹבְדִים עַצְלָנִים
הָרֹב מֶקְסִיקָנִים
וּשְׁחֹרִים
גִּזְעִיִּים וְרָעִים

לִפְעָמִים
הִבְהִיק לַהַב
אוֹ מִישֶׁהוּ
קִבֵּל אֶגְרוֹף
הַהַנְהָלָה מִסְתַּכֶּלֶת
לְכִוּוּן אַחֵר

מְעַט הַלְּבָנִים שֶׁהֶחְזִיקוּ מַעֲמָד
הָיוּ מְשֻׁגָּעִים

הָעֲבוֹדָה צְרִיכָה הָיְתָה לְהֵעָשׂוֹת
וְהַבַּחוּרוֹת הַמֶּקְסִיקָנִיּוֹת הַצְּעִירוֹת
שָׁמְרוּ עָלֵינוּ
עַלִּיזוֹת וּמְקַוּוֹת
עֵינֵיהֶן מַבְזִיקוֹת
הוֹדָעוֹת
מִקַּו
הַיִּצּוּר.

הָיִיתִי אֶחָד
הַלְּבָנִים הַמְּשֻׁגָּעִים
שֶׁהֶחְזִיק מַעֲמָד
הָיִיתִי עוֹבֵד טוֹב
רַק בִּשְׁבִיל הַקֶּצֶב
רַק בִּשְׁבִיל הַגֵּיהִנּוֹם
וְאַחֲרֵי עֶשֶׂר שָׁעוֹת
שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה
אַחֲרֵי הַחְלָפַת עֶלְבּוֹנוֹת
וְתִגְרוֹת
עִם אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיוּ גִּזְעִיִּים מַסְפִּיק
לְהַמְשִׁיךְ
עָזַבְנוּ
רַעֲנַנִּים עֲדַיִן

טִפַּסְנוּ לַמְּכוֹנִיּוֹת
הַיְּשָׁנוֹת שֶׁלָּנוּ
לַחְזֹר לִמְקוֹמוֹתֵינוּ
לִשְׁתּוֹת חֲצִי לַיְלָה
לְהֵאָבֵק בִּנְשׁוֹתֵינוּ

לַחְזֹר לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר
לִדְפֹּק כַּרְטִיס
יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ
פְרָיֶרִים
עוֹשִׂים אֶת הָעֲשִׁירִים
עֲשִׁירִים יוֹתֵר

הָלַכְנוּ מִתְנַשְּׂאִים
בַּטְּרִיקוֹ הַלְּבָנוֹת שֶׁלָּנוּ
וּבַגִּ'ינְס
מַחְלִיקִים לְיַד
הַנְּעָרוֹת הַמֶּקְסִיקָנִיּוֹת הַצְּעִירוֹת

הָיִינוּ רָעִים וּמֻשְׁלָמִים
וְגַם כְּשֶׁהָיִינוּ
בְּהֶנְגְאוֹבֶר
עָשִׂינוּ אֶת הָעֲבוֹדָה
מַסְפִּיק טוֹב
אֲבָל
זֶה אַף פַּעַם
לֹא נָגַע בָּנוּ

אוֹתָם קִירוֹת מְתֹעָבִים מִתְקַלְּפִים

קוֹל הַמַּקְדְּחִים
וְהַלְּהָבִים הַחוֹתְכִים

הַנִּיצוֹצוֹת

הָיִינוּ כְּנֻפְיָה
בַּבַּלֶט הַמְּלֻכְלָךְ הַזֶּה

הָיִינוּ נִפְלָאִים

נָתַנּוּ לָהֶם
יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבִּקְּשׁוּ

וַעֲדַיִן
לֹא נָתַנּוּ לָהֶם
כְּלוּם.



מתוך הספר עד שהאצבעות יתחילו לדמם, כרמל, 2002 מאנגלית : דורית ויסמן



חזרה למאמר "לעבודה ולמלאכה - קריאה פרולטרית בשירים"