|

תחיית המתים /
אברהם סוצקובר
 |
חַפֵּשׂ חִפַּשְׂתִּי אֶת שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ
בְּחַרְרֵי-עֵשֶׂב, בְּעָרֵי-שְׁאִיָּה,
לְהָקִים אֶת אַחַי לִתְחִיָּה.
אָמְרָה נִשְׁמָתִי הַגַּרְמִית:
הַבֵּט, פֹּה הִנֵּנִי,
בְּךָ אֲנִי דוֹלֶקֶת,
וְלָמָּה זֶּה בַּחוּץ תְּחַפְּשֵׂנִי?
עָקַרְתִּי בַּחֲמַת-זַעַם
גְּדוֹלָה וּמוּצֶקֶת
אֵת רוּחִי מִבְּשָׂרִי,
כְּקֶרֶן מְמֹרֶקֶת
מִמֵּצַח הַשּׁוֹר,
וְהִתְחַלְתִּי לִתְקֹעַ:
תְּקִיעָה,
שְׁבָרִים.
קוּמוּ וִחְיוּ, בָּעוֹלָם קֹרָא דְרוֹר!
עִזְבוּ חֶדְלוֹנְכֶם שָׁם בַּקְּבָרִים
וְקִפְצוּ-נָא בְּשִׁיר-הַלֵּל עַל פִּיכֶם.
הַבִּיטוּ, אֵיך בְּאוֹרָה זַכָּה
מְרַטְּטִים לְמַעַנְכֶם הַכּוֹכָבִים!
וּכְמוֹ מֵי-נָהָר
נִסְתַּחֵף הָעֵשֶׂב, הָאֶבֶן, הַקַּרְקַע,
וָאֶשְׁמַע דִּבְרֵי-אֱנוֹשׁ אֵלַי דּוֹבְבִים:
- לֶךְ לְךָ, לֹא נָקוּם, עוֹלָמְךָ
שְׁטוּף-טֻמְאָה!
- מִן הָעֹנֶש לְהִוָּלֵד שֻׁחְרַרְנוּ כְּבָר!
- אֵין כָּל חֵפֶץ בִּזְמַנְּךָ
הַחִגֵּר וְהַסּוּמָא
וְלֹא בַּכּוֹכָבִים,
אִי-זָהֳרֵנוּ מֵאִיר שִׁבְעָתַיִם!
- אֲנַחְנוּ הָעֲלִיל,
אַתָּה חֲלוֹם אָרוּר, הִמּוֹג וֶהְיֵה לְאַיִן!
מִלְחַמְתְּךָ פָּשְׁטָה רַגְלָהּ כָּלִיל.
וְרַק אֶחַד, בְּקוֹל לֹא-יִשָּׁמֵעַ,
כְּהִשְׂתַּגְשֵׂג הַיַּעַר, דִּבֵּר אֵלַי
בְּכִלְיוֹן-נֶפֶשׁ: פְּדֵנִי-נָא גוֹאֵל וְאִוָּשֵׁעַ - -
- מִי אַתָּה, כִּי אַט לְךָ אָזְנַי?
וְהוּא בִּלְשׁוֹן-הַדֶּשֶׁא עָנָה לִי: אֲדֹנָי,
אֲשֶׁר בְּאִמְרוֹתֶיךָ חָיִיתי אֶת חַיָּי.
מוסקבה, 1945
תרגם מיידיש: בנימין הרשב
|

| |