שִׁירָה זְרִיזָה / חזי לסקלי

עַד שֶׁלֹּא אֲפַצֵּחַ אֶת מִלַּת הַצֹּפֶן: "שֻׁלְחָן", לֹא אָנִיחַ לַקּוֹרֵא וְלֹא לַשֻּׁלְחָן. כֵּן, אֶפְשָׁר לַחֲזֹר עַל צְרִיחָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הָרוֹאָה גְּדוּד שֶׁל הוּנִים מִבַּעַד לְחַלּוֹן הַבִּקְתָּה הָעֲלוּבָה. כֵּן, אֶפְשָׁר לְהַלֵּל אֶת חַרְטוֹמָהּ שֶׁל סְפִינָה וִיקִינְגִית הֲשָׁטָה בָּאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. וְגַם אֶת זְרִיזוּתָם שֶׁל הָעֲנָנִים אֵין כָּל קֹשִׁי לְתָאֵר. בְּעֶצֶם קַל לִזְנֹחַ אֶת הַשֻּׁלְחָן, לִבְגֹּד בּוֹ, לַעֲמֹד עַל שׁוֹבֵר גַּלִּים עִם הַפָּנִים לַיָּם, לְהַצְבִּיעַ עַל הַשָּׁמַיִם וְלוֹמַר: הֶלִיקוֹפְּטֶר. מתוך 'העכברים ולאה גולדברג', חזי לסקלי, שירים 1987-1989, סדרת הלקון-ביתן לשירה חדשה (בעריכת אמיר אור ואירית סלע), "ביתן" - הוצאה לאור, תל אביב 1992.