אוֹדָה לְאוֹדִיסֵיאוּס / גלעד מאירי

חוֹזֵר מֵהָעֲבוֹדָה
בְּאַחַת עֶשְׂרֵה וָחֵצִי בַּלַּיְלָה
וּמוֹצֵא אוֹתָךְ כָּרָגִיל
יְשֵׁנָה עַל הַסַּפָּה
כְּשֶׁהַטֶּלֶוִיזְיָה דּוֹלֶקֶת בְּשֶׁקֶט,
צַעֲצוּעִים מְפֻזָּרִים,
צִנְצֶנֶת עִם שְׂרִיטוֹת מָיוֹנֶז דַּקּוֹת,
בְּדַל נַקְנִיק מְכֻרְסָם,
כּוֹסוֹת וְצַלָּחוֹת דְּבִיקוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן.
מֵהַכִּיּוֹר מִזְדַּקֶּרֶת יָדִית מַחֲבַת
כְּחַרְטוֹם אֳנִיָּה טְרוּפָה.

פְּתִיחַת הַדֶּלֶת מְעִירָה אוֹתָךְ
וְאַתְּ מְחַיֶּכֶת אֵלַי מִתּוֹךְ שֵׁנָה
חִיּוּךְ מְכֻוָּץ שֶׁל שְׂפָתַיִם יְבֵשׁוֹת.
בַּלֵּילוֹת שֶׁל הַשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים
הַבְּחִילָה קָשָׁה יוֹתֵר.
אַתְּ לֹא נוֹגַעַת בָּאֹכֶל,
גַּם לֹא מְבַשֶּׁלֶת,
אַתְּ נִגְעֶלֶת.

זוֹרֵק אֶת הַתִּיק,
מַדְלִיק רַדְיוֹ,
תּוֹלֵשׁ פִּתָּה מֵהַשַּׁיִשׁ,
דּוֹחֵס לְתוֹכָהּ שְׁיַר נַקְנִיק,
דּוֹחֵף לַפֶּה,
שׁוֹתֶה מִיץ
וּמַתְחִיל לְסַדֵּר.

שִׁקְשׁוּקֵי מֵי הַמֵּדִיחַ,
רַעֲמֵי סְחִיטַת מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה,
קִרְקוּשֵׁי הָרוֹכְסָנִים בַּמְּיַבֵּשׁ -
שִׂמְחַת הַמְּכוֹנוֹת
נִשְׁמַעַת בַּבַּיִת.
הַכֹּל עוֹבֵד.