שניים וּבַלֵּילוֹת מַעֲמִיק הַבַּיִת וְהוֹלֵךְ, חוֹבֵק נְשִׁימוֹת בִּכְתָלָיו כְּיֶלֶד אוֹחֵז בְּכַדּוּר וּמוֹכִיח אֶת חַיָּיו בְּרַחֲשֵׁי הַמְקָרֵר וּבַחֲרִיקַת הַסְּפָרִים הָעֲיֵפָה. הֵם יְשֵׁנִים חֲבוּקִים וּרְחוֹקִים בַּחֲלוֹמוֹת וְרָפִים וְשׁוֹקְטִים כְּמוֹ חֲפָצִים דּוֹמְמִים וְהֵם קְרֵבִים יַחְדָּו אֶל נֹגַהּ בְּשֵׁלוּתָם וּמִתְהַפְּכִים זֶה בָּזֶה כִּשְׁנֵי גּוּרִים. אֲגַרְטַל הַפְּרָחִים מֵיטִיב לְסַפֵּר אֶת אַהֲבָתָם יוֹתֵר מֵהַמִּלִּים.

תחתונים על חבל
לדפדף בעיתונים
בלילה
בית
כל השירים לקוחים מתוך הספר "חיי יום יום".

כשהידית מתחרזת בדלת: על "חיי יום יום" של ערן בר-גיל
הוצאת הקיבוץ המאוחד (סדרת ריתמוס), תל-אביב, 2003. מאת מרב פּיטוּן