יֵשׁ מִלִּים מַכְעִיסוֹת
כְּשֶׁאָבִי פָּשַׁט אֶת דֶּגֶל הַקְּרִיאָה
וּפָעַרְנוּ פֶּה אֶל מוּל הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁלּוֹ לִמְצֹא מִלָּה,
אִמִּי עָקְפָה אֶת מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ הֶעָקָר,
שֶׁנָּתַן לָהּ וּלְאָבִי חִנּוּךְ שֶׁל עֲבָדִים,
וְהֶאֱכִילָה אוֹתָנוּ בְּפֵרוּרֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁהִיא
אָסְפָה בְּעַצְמָהּ.
(חלק משיר)
מתוך הספר בין שמואלוף לבין חזז , הוצאת ירון גולן, תל-אביב, 2006.
|
  |
